עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. |
ב"ה אור ליום ב' שבט תשע"ג

אביב בשומרון - צילום מהאוטו - לצערי אין מקום לעצור בטווח סביר

אקטואליה[]
שטפונות שבט תשע"ג[]
יוצר הקליפ: שמואליק שפירא
שטפונות ינואר 13
ממפל הבניאס עד לבקעת ים המלח
הערת שולח המייל:"צולם בארץ לא בקנדה . לרום הכינרת חסרים היום רק 1.67 מטר, כאשר לפני חודשיים חסרו למעלה מ 3 מטר"
את חג הפסח חוגגים בארץ ישראל[]
מנהג חדש בא לארצנו לחגוג את חג הפסח בחו"ל. העיתונות הדתית מלאה במודעות, על בתי מלון באירופה שהוכשרו לפסח. והכותרות זועקות: גלאט, למהדרין, מצה שמורה, מצה לא שרויה וכו'. רק עזוב את ארץ ישראל, לאיטליה בהרי הדולומיטים, לסיציליה, לסלוניקי, למלטה, לכרתים ואפילו לגרמניה הטמאה הגיעו היהודים.
כדאי לזכור, שאבותינו הקדמונים, היו מסכנים את נפשם והולכים ברגל או על גבי חמורים לירושלים, מסע שנמשך כחודש ימים.
לחיות רעות, לחוסר מזון ומים, לפגעי מזג האוויר, לשודדים ורוצחים כאשר הם חשופים בדרך, ובלבד לחוג את הרגל בירושלים. הם היו חוגגים שבוע בירושלים וחוזרים את אותה דרך, ואותן סכנות במשך חודש נוסף. רבבות עולי רגל היו מגיעים מבבל בכל רגל. רבים מהם נפגעו בדרך ולא זכו לשוב לביתם ב'שלום'. גם ממצרים ומאסיה הקטנה היו מגיעים אלפי עולי רגל תוך סיכון הנפש והרכוש. כדאי לקרוא את תיאור העלייה לרגל אצל יוספוס פלביוס ואצל פילון האלכסנדרוני.
אנחנו שזכינו לחיות בארץ ישראל עוזבים אותה בחג הפסח? עיינתי בתורת ישראל ולא מצאתי שם אפילו מילה אחת על "גלאט-מהדרין" ולא מצאתי צו המורה לאכול "מצא שמורה לא שרויה", אבל מצאתי גם מצאתי, שנכתב בתורה שלוש פעמים בנוסח זהה: "שלוש פעמים בשנה, יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות."
ואנחנו מה היה לנו? מה יש לנו לחפש בחג החירות על אדמת אירופה? שם חרדו היהודים כל ערב פסח, במשך אלפיים שנה, וחששו מעלילת דם. וכאשר חג הפסח חלף בשלום, נשמו היהודים לרווחה. מדוע עלינו לפרנס את בתי המלון באירופה?
האם על אדמת גרמניה הטמאה עלינו לקיים "סדר פסח כהלכתו" עם מצה גלאט למהדרין?
אני קורא לעם ישראל שכל כך מקפיד על "מצה שמורה" "לא שרויה", על "גלאט-מהדרין" וכו', לחוג את חג החירות בארץ החירות, ולעלות לרגל לפחות ליום אחד לירושלים. אשרינו שזכינו לחיות בארץ הקודש, מה שאבותינו ואבות אבותינו חלמו, ולא זכו.
קריאתו ל רו"ח חיים יואבי רבינוביץ - מטה יהודי לאומי
מסורת ישראל[]
הלכה יומית:קריאת שמע[]
הלימוד היום לרפואת בִּיתְּיָה בת רחל בתושח"י, נא להתפלל לרפואתה
בס"ד
- סוף זמן קריאת שמע של שחרית הוא בסוף השעה השלישית הזמנית של היום, כלומר: מחלקים את היום לשתים עשרה שעות שוות [ולכן בחורף השעות של היום קצרות יותר, ובקיץ ארוכות יותר], ולאחר שלש שעות כאלו זהו סוף הזמן. יש אומרים שמונים את השעות הללו מהנץ החמה, ויש אומרים שמונים אותם מעלות השחר. (שו"ע ומשנ"ב סי' נח)
- אין לאחר זמן קריאת שמע בשביל טלית או תפילין, אלא יקרא קריאת שמע בזמנה, ולאחר מכן כשיהיו לו טלית או תפילין יקרא בהם שוב קריאת שמע או מזמור תהילים. וכן לא יאחר זמן קריאת שמע בשביל תפילה בציבור, אלא יקראנה בזמנה, לפני התפילה, ואחר כך יתפלל עם הציבור. (שם)
ברשות המקור: halachotbeyom@gmail.com
משנה יומית:מבכת מגילה[]
בס"ד
משנה ד: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלשָׁה פְּסוּקִים. לֹא יִקְרָא לַמְתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, וּבַנָּבִיא שְׁלשָׁה. הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן שָׁלשׁ פָּרָשִׁיּוֹת, קוֹרִין אֶחָד אֶחָד. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. וְעַד כַּמָּה הוּא מְדַלֵּג, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְסוֹק הַתֻּרְגְּמָן:
הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה בציבור, לֹא יִפְחוֹת מִלקרוא שְּׁלשָׁה פְּסוּקִים, כנגד תורה נביאים וכתובים. בזמנם היו נוהגים שמתורגמן עומד ומתרגם כל פסוק ללשון ארמית, שהיו העם מבינים אותה, ולֹא יִקְרָא לַמְתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, כדי שלא יתבלבל המתורגמן ויטעה בתירגומו, וּבַנָּבִיא יכול לקרוא למתורגמן אפילו שְׁלשָׁה פסוקים, לפי שבקריאת הנביאים לא חששו חכמים כל כך אם יטעה, כיון שאין שם מצוות. אמנם אף בקריאת הנביא, אם הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן - שלשת הפסוקים שָׁלשׁ פָּרָשִׁיּוֹת, שכל פסוק הוא ענין אחר, קוֹרִין ומתרגמים אֶחָד אֶחָד, ולא שנים או שלשה בבת אחת.
מְדַלְּגִין בִּקריאת הנָּבִיא מפרשה לפרשה ואפילו מענין לענין, וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה מענין לענין, כיון שהשומע את הקורא מדלג ממקום למקום אין ליבו מיושב לשמוע ולהבין את הדברים, אבל באותו ענין מותר לדלג. וְעַד כַּמָּה הוּא מְדַלֵּג, באופנים שמותר לדלג בהם [בנביא אפילו לענין אחר, ובתורה באותו ענין], עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְסוֹק הַתֻּרְגְּמָן - שיספיק להתחיל את הפסוק הבא לפני שיסיים המתורגמן לתרגם את הפסוק הקודם, כיון שאין זה כבוד הציבור שיצטרכו להמתין בשתיקה.
ברשות המקור: halachotbeyom@gmail.com
על המזבח - לפרשת תרומה[]

שיחזור המזבח בהר עיבל
שני מזבחות היו במשכן שהקים משה במדבר (ובהמשך גם בבתי המקדש); מזבח הנחושת ומזבח הזהב. בפרשתנו מוזכר רק מזבח הנחושת, יחד עם שאר כלי המשכן, ואילו מזבח הזהב, היחיד מכל כלי המשכן, מוזכר בפרשת "תצוה" (פרק ל, פסוקים א-י). בפרשתנו (פרק כז פסוקים א-ב) נאמר:
וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ. וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת.
בולטת לעין העובדה שהציווי לעשיית המזבח מופיע בה"א הידיעה; וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וזאת בניגוד לשאר הכלים; וְעָשׂוּ אֲרוֹן (פרק כה פסוק י), וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן (פסוק כג), וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר (פסוק לא), וכתב על כך אברבנאל בפרושו:
"ואמר ועשית את המזבח בה"א הידיעה, לפי שכל ישראל היו מחכים שיצווה השם לבנות מזבח להקריב עליו הקרבנות כדרך כל בני אדם הקדמונים שהיו עובדים את אלהיהם בקרבן וזבח, ואדם ונח ואברהם יצחק ויעקב כן עשו. גם שבמעמד הר סיני אמר מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו, וגם משה כאשר כרת ברית התורה עם ישראל בנה מזבח תחת ההר. ומפני זה כולו אמר; ועשית את המזבח - כלומר ואמנם המזבח אשר יהיה ביניכם לזבוח לה' תעשה אותו בחצר המשכן לפני פתח אהל מועד."
"אור החיים" מפרש:
"אמר המזבח ולא אמר מזבח. אולי שחוזר אל המוזכר במצות הכללות דכתיב (לעיל כה, ט): את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו ושם הראהו המזבח, ולזה אמר ועשית את המזבח שהראיתיך תבניתו צריך שיהיה מבפנים עצי שיטים."
הסבר אברבנאל מובן. המזבח עומד במרכז הציפיות של בני אותו הדור; כדרך כל בני אדם הקדמונים שהיו עובדים את אלהיהם בקרבן וזבח, ועל כן כאשר מגיעים לציווי על עשייתו מוסיפים לו ה"א הידיעה; עשו את מה שאתם חפצים לעשותו. לעומת זאת, הסבר "אור החיים" נראה פחות מובן, שכן לא רק המזבח הָרְאָה למשה בהר, אלא כלי המקדש כולם, כפי שמעיד הכתוב במפורש: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ.
מתוך עלון לפרשת השבוע עם דפי העיון של הרב שמעון גולן, מאפרת
קבלת דפי פרשת שבוע בדואר אלקטרוני: irdavid@zahav.net.il
איסור ריבית: הערות והארות[]
מאת: דר' בן ציון אליאש - עלון לשבת :שבתון לכל משפחה יהודית לשבת פרשת "משפטים" - שקלים - 608
תפילת קדיש[]
מאת: הרב אברהם דוידוביץ - עלון לשבת : "מעט מו האור" לשבת פרשת שקלים
עם ישראל[]
הנצחת חבל קטיף[]

"תפילה לעני כי יעטוף" שרו הבנות בבית הכנסת בנווה דקלים, רגע לפני שפונו בכוח על ידי כוחות המשטרה, "מעולם לא שמעתי תפילת נשים כזאת" אמר רינו צרור בכתבת הטלביזיה שהפכה לתעוד המרגש ביותר ולסמל הגרוש. "הן נשרפות עד שאי אפשר עוד להכיל את הכאב" המשיך ואמר וכולנו בכינו עמן.
בישוב מורשת שבגוש שגב מסתיימת בימים אלו בנייתו של בית הכנסת החדש של הישוב ובו חדר הנצחה לבתי הכנסת שנחרבו בגוש קטיף ובצפון השומרון. סקיצה של קיר ההנצחה המרכזי
קיר ההנצחה המרכזי כולל צורת מגן דוד שבור ממנו נעקרה צלע ועליה שמות ישובי הגוש והשומרון שנעקרו ממדינת ישראל, המגן דוד הוא סימלה של התנועה הציונית מיום הוסדה, המגן דוד השבור מסמל את שברה של הציונות כאשר מדינת ישראל התנתקה מארץ ישראל שהיא מטרת הציונות.
במרכז המגן דוד השבור נמצאת המנורה, סימלה של היהדות מאז המשכן וסימלה של מדינת ישראל, המנורה נוטה על צידה ספק נופלת וספק עומדת, סמל לערך היהודי שזועזע, מזכירה את המעשה בתנורו של עכנאי שם נותרו קירות בית המדרש נוטים על צידם כתוצאה מן המחלוקת בין החכמים "ועדין מטין ועומדין " (בבא מציעא, נט ב)
הרעיון למנורה המוטה נלקח מן התמונה, שהפכה גם היא לאחד מסמלי הגרוש, של אנשי נצרים הנוטלים את מנורת בית הכנסת החדש שלהם נטויה על כתפיהם ויוצאים לגלות. ברקע של תמונת הגולים מנצרים עומדת תמונה עתיקה החקוקה עד היום בשער טיטוס של תמונת הגולים מיהודה עם חורבן הבית והם נושאים את מנורת המקדש על כתפיהם.
סביב למנורה אותיות פורחות באויר מזכירות את המעשה ברבי חנינא בן טרפון שהוצא להורג על ידי הרומים בשריפה על שלימד תורה ובשעה שבצעו את גזר הדין " אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה? אמר להן: גליון נשרפין ואותיות פורחות" .(ע"ז יח א).
עשרים ושבעה נרות תמיד דולקים בתחתית התמונה, עשרים ושבעה נרות כנגד עשרים ושבעה ישובים שחרבו.
בקיר הנגדי מילות התפילה לעני, אותה תפילה שאמר דוד המלך בשעותיו הקשות, אותה תפילה שקראו הבנות בשעה הקשה. אותה תפילה שנתנה לחדר ההנצחה את שמו "תפילה לעני". כל החדר בצבעי צהוב ותכלת הצבעים המסמלים יותר מכל את הגוש שצמח מן החולות הזהובים ומתכלת הים, צמח מן השממה הבראשיתית הטהורה וחרב אל השממה.
בחלל החדר מתנגנת ללא הפסק מנגינת התפילה לעני בביצועים שונים שהמצמרר ביותר הוא כמובן הקלטת תפילת הבנות, המנגינה עוטפת את המתבונן שואבת אותו לאוירת "כי יעטוף".
ובחלל האויר מרחפת השבועה שנשבענו אז כי לעולם לא נשכח את גוש קטיף, לא נשכח את צפון השומרון, לא נשכח את בתי הכנסת, מרכזי התורה ומפעלי הציונות שחרבו.
חדר ההנצחה הוא פרי עבודתם של האמן אהרון שבו ואחיו ישראל שבו.
למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים
מחנה הריכוז פוסולי באיטליה[]
(ליום הזכרון לאימא הי"ד)

תמונת המחנה

גלויה אחרונה מאימא - נזרק מהרכבת בגבול איטליה-אוסטריה
אדם טוב לב שם את הגלויה בתיבת הדואר
בעיר קארפי מצוי מוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי המהווה אתר זיכרון הקשור למחנה. היו ניסיונות להקים במחנה עצמו מוסדות, כולל להנצחת השואה, אך הוא נותר בשממונו ומנציח את המצב שהיה קיים בשנת 1944. מחנה הריכוז פוסולי הוקם בכפר פוסולי במחוז אמיליה-רומאניה. תחילה, במאי 1942, היה מחנה לשבויי מלחמה, בדצמבר 1943 היה למחנה ריכוז ליהודים והחל ממאי 1944 הגיעו אליו גם מתנגדים פוליטיים. באוגוסט 1944 הו נסגר, כאשר הצבא הגרמני נסוג מאיטליה. עברו דרכו 5,000 אסירים, בינהם כ-2,500 יהודיים (36% מיהודי איטליה שנספו בשואה אשר נשלחו בארבע שיירות לאושוויץ. המחנה נמצא קרוב לצומת הרכבות בעיר מודנה, סמוך לעיירה קארפי אשר פוסולי מהווה כפר בתחומה.
המחנה עצמו נותר כביום נטישתו. היו ניסיונות להקים בו מוסדות, כולל להנצחת השואה אך עדין הוא בשממנו ומנציח את המצב שהיה קיים בשנת 1944.
הגירוש לגרמניה - אסירי המחנה נשלחו לשלושה מחנות בגרמניה: היהודים למחנה הריכוז אושוויץ הלא-יהודים הופרדו: הגברים למחנה הריכוז בוכנוואלד והנשים למחנה ריכוז ראוונסבריק] שהיה מיועד לנשים. המגורשים נשלחו לגרמניה ברכבות משא דרך "מעבר ברנירו" (Passo del Brennero).
להלן פרטים על אחת השיירות כפי שהופיעו ברישומים:לפי ספר הזיכרון של ד"ר ליליאן פיצ'וטה פרג'יון# משלוח 08 יצא ממחנה פוסולי ביום 22 בפברואר 1944 הגיע לאושוויץ ביום 26 בפברואר 1944
- סימול המשלוח היה: RSHA.
- מספר הרישום על היד: גברים: 174471-174565 ונשים: 75669-75697
- מספר האנשים במשלוח 489: הושמדו 466 ונותרו בחיים 23, בהם הסופר היהודי-איטלקי פרימו לוי
ארץ ישראל[]
הרובע היהודי 1917-1918 - צילום אוירי[]
של הטייסת הבאוורית הקישור לצילום במלואו של העיר העתיקה - צילום נפלא להלן רק חלק מהצילום: הרובע היהודי

זויית הצילום ממזרח למערב
סיור צמחים בהרי יהודה[]
ביום שישי, ה-8/2/2013, התקיים סיור שלישי כדי לצלם את קורס הוידאו "הצומח של ארץ ישראל"' שיוצג באתר "צמחיית ישראל ברשת".
אתם מוזמנים לראות קטעים מתוך הוידאו שצילמנו הקש וצפה:
עוד על הפרויקט - במסגרת העבודה על האתר החדש החלטנו ליצור בו קורס וידאו לבוטניקה. הקורס יכלול את כל הסיורים שאבא שלי (פרופ' אבינעם דנין) קיים במסגרת הקורס "הצומח של ארץ ישראל" באוניברסיטה העברית, במשך יותר מ-30 שנה. בסיור הראשון היינו בחולות קיסריה, בשני בשפלה ובשלישי היינו בהרי יהודה. אביא בפוסט הזה מספר קטעים מתוך הסיור השלישי, בעיקר את הצמחים שמופיעים בו וגם קטע מהסיור הראשון. קראו עוד על המיזם של "צמחיית ישראל ברשת" בקישור לעיל.
סרטי ארץ ישראל: יעקב גרוס[]
בלפור בטבריה 1925
בלפור בטבריה 1925
פורסם ב- 8 בפבר 2013
ביקור הלורד בלפור ב7 באפריל 1925 היה אחד הימים המרגשים בתולדות טבריה היהודית. את הביקור ליווה הצלם הצרפתי קמיל סווואז'ו שנשלח ע"י הבנקאי היהודי-צרפתי אלברט קהאן, ללוות את ביקורו של בלפור בא"י לרגל פתיחת האוניברסיטה העברית.
כולל צילומים מהאתרים הבאים:
- מראות מהעיר התחתית שאיננה עוד - רק המסגד נשאר על תילו
- השכונה היהודית קרית שמואל במרומי ההר אליה הגיעו 20 מכוניות (אולי כל צי הרכב שהיה בארץ ישראל)
- דייג בכנרת
על מוזיאון הרכבת בחיפה[]
מוזיאון רכבת ישראל שוכן בינות לבנייני האבן ההיסטוריים של תחנת המוצא של רכבת העמק המיתולוגית, תחנת חיפה מזרח. במוזיאון מגוון רחב של מוצגים ותצוגות המספרים את תולדות הרכבות בארץ-ישראל ואת תרומתן להתפתחותה מאז קו הרכבת הראשון בשנת 1892 בין יפו לירושלים ועד למאה ה-21 ותוכניות הפיתוח של רכבת ישראל לעתיד. הסיור במוזיאון מציג במקביל את העבר המרתק ואת ההווה החדיש של הרכבות בארץ, על רקע הפעילות השוטפת של רכבת ישראל בתחנה והנוף הרחב של חיפה ושל הר הכרמל.
הבניין הראשי של המוזיאון שוכן במוסך הקטרים המשופץ של הרכבת החִג'אזית, שנסללה עבור עולי-רגל מוסלמים מדמשק למדינה ולמכה שבערב הסעודית. באמצעות שלוחתה לחיפה, הידועה בכינוי 'רכבת העמק', ניתן היה לנסוע מחיפה לדמשק שבסוריה ולעמאן שבירדן.
המסלול היהודי בעכו[]

המסלול היהודי בעכו
בעכו נמצא בית כנסת הטוניסאי מהיפים ביותר בארץ, בעכו חיו הרמח"ל ור' חיים הפרחי , גם ר' נחמן מברסלב עבר בעיר ואפילו השתתף שלא מרצונו בקרב נגד נפוליאון, טיול בעקבות סיפורי עכו היהודית
הישוה היהודי בימי-הביניים - בימי הביניים הגיע הרמב"ם לארץ ישראל דרך נמל עכו, אך שהה בארץ-ישראל רק חודשים בודדים וירד למצרים. יהודים מאיטליה התיישבו בה, בתוך השכונות הצלבניות : ונציה, פיזא, ג'ינובה ואמלפי. " רבי שמשון משנץ יחד עם רבי יהונתן מלוניל, רבי יחיאל מפריס וישיבתו בה למדו כ-300 תלמידים,הרמב"ן, רבי יצחק דמן עכו ועוד רבים שהפכו את עכו למרכז תורני עולמי. על תל "נפוליאון": היה גם "מקום קבורת הצדיקים:רבי שמשון משנץ, רבי יהונתן מלוניל, רבי יחיאל מפריס,רבי יוסף משיינוש, רמב"ן. אולי גם:"מקום קבורת הרמח"ל".
על בית הכנסת הרמח"ל== בית תפילה קטנטן זה, הנמצא ליד הרחוב הראשי של השוק הססגוני של עכו העתיקה, הוא פנינה של היסטוריה יהודית ושל מנהגים יהודיים. בשנים האחרונות שוקם בית הכנסת ושופץ, והוא עומד כיום שוב במלוא תפארתו.
בית הכנסת נקרא על שמו של רבי משה חיים לוצאטו, שהיה מחכמי איטליה, והגיע לעכו בשנת 1743. בזמנו היה הרמח"ל דמות שנויה במחלוקת, אבל כיום הוא נחשב לאיש קבלה ומוסר מבריק, שנודע בעיקר כמחבר ספר המוסר מסילת ישרים. כשהרמח"ל הגיע לעכו, הוא עודד את שיפוצו של מבנה קטן ברובע היהודי של העיר העתיקה, מבנה שבהמשך נשא את שמו. על-פי הנהוג בקהילות היהודיות באיטליה, הוצבה בימת בית הכנסת בקיר שמול ארון הקודש.
לגבאי בית הכנסת יש ספר תורה שאין קוראים בו עוד בבית הכנסת, ובאמצעותו הוא מסביר למבקרים את אופן כתיבת התורה. החברה לפיתוח עכו העתיקה, המתחזקת את האתר, מזמינה קבוצות החוגגות אירועים מיוחדים כמו בר מצווה או בת מצווה לקיים את האירועים באווירה הייחודית של בית הכנסת של הרמח"ל.
למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים
ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]
- קנ"א: לשבוע פרשת שלח תשע"ג
- ק"ן: לשבוע פרשת בעלותך תשע"ג
- קמ"ט: לשבוע פרשת נשא תשע"ג
- קמ"ח: לשבוע חג השבועות תשע"ג
- קמ"ז:לשבוע שחרור ירושלים תשע"ג
- קמ"ו:כ"ב אייר תשע"ג
- קמ"ה:בהר-בחוקותי - תשע"ג
- קמ"ד:ט"ו אייר תשע"ג
- קמ"ג:אמור - תשע"ג
- קמ"ב:אחרי-מות קדושים - תשע"ג
- קמ"א:ליום העצמאות - תשע"ג
- ק"מ:תזריע-מצורע - תשע"ג
- קל"ט:ביניים כ"ט ניסן - תשע"ג
- קל"ח:פרשת שמיני- תשע"ג
- קל"ז:ביניים כ"ב ניסן - תשע"ג
- קל"ו:חול-המועד פסח - תשע"ג
- קל"ה:לשבוע פסח - תשע"ג
- קל"ד: ביניים ח' ניסן- תשע"ג
- קל"ג: השבת הגדול ופרשת צו - תשע"ג
- קל"ב: ביניים א' ניסן- תשע"ג
- קל"א: ראש חודש ניסן ופרשת ויקרא - תשע"ג
- ק"ל: ביניים כ"ג באדר - תשע"ג
- קכ"ט:פרשת ויקהל-פקודי - תשע"ג
- קכ"ח: ביניים ט"ז באדר - תשע"ג
- קכ"ז: י"ד באדר - פורים - תשע"ג
- קכ"ו: ביניים ט' באדר תשע"ג
- קכ"ה: פרשת תצוה תשע"ג
- קכ"ד: ביניים ב' באדר תשע"ג
- קכ"ג: פרשת תרומה תשע"ג
- קכ"ב: ביניים כ"ה שבט תשע"ג
- קכ"א: פרשת משפטים תשע"ג
- ק"כ: ביניים י"ח שבט תשע"ג
- קי"ט: פרשת יתרו תשע"ג
- קי"ח: ביניים י"א שבט תשע"ג
- קט"ז: פרשת בשלח תשע"ג
- קט"ו: ביניים ד' שבט תשע"ג
- קי"ד:פרשת בא תשע"ג
- קי"ג: ביניים כ"ו טבת תשע"ג
- קי"ב:פרשת וארא תשע"ג
- קי"א: ביניים י"ח בטבת תשע"ג
- ק"י:פרשת שמות תשע"ג
- ק"ט: ביניים י"ב בטבת תשע"ג
- ק"ח:פרשת ויחי תשע"ג
- ק"ז:פרשת ויגש, חודש טבת- תשע"ג
- ק"ו:פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
- ק"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
- ק"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
- ק"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
- ק"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
- ק"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
- ק:פרשת וירא - תשע"ג
- צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
- צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
- צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
- צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
- צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
- צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג