ויקי-קדומים ח' ניסן תשע"ג

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

ב"ה אור ליום ח' ניסן תשע"ג

המקור: הארכיון הציוני המרכזי

נתונים מסקר על השימוש בשפה העברית בשנת 2011 - מדאיג !!!.

בקרב בני 20 ומעלה:בקרב האוכלוסייה ששפת אימם אינה עברית ורמת השליטה שלה בעברית אינה "טובה מאוד", אומדן של 1,659.9 אלף איש: 23% מדווחים כי הם נמנעים מפנייה לשירותי ממשל לקבלת שירות בעקבות קשיים בעברית 17% מתקשים בקבלת שירותים רפואיים. 49% מהאוכלוסייה סבורים כי ידיעת עברית 'משפיעה מאוד' על הסיכויים להתקבל לעבודה, ו 33%-נוספים סבורים כי היא 'משפיעה'. 33% מהאוכלוסייה סבורים כי ידיעת עברית 'משפיעה מאוד' על קשרים חברתיים, 41% נוספים סבורים כי היא 'משפיעה'.

לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2011 בנושא קשיים בשפה העברית - 17 במרץ 2013

"אחד מי יודע" - תערוכה במוזיאון יהודי איטליה

Rak-tfila-wmv8000

"רק תפילה בפי" - חגיגה בקדומים

מסורת ישראל

הלכה יומית: קריאת שמע

1. הקורא את שמע, וטעה באמצע פרשה, כגון שדילג מילה או פסוק, חוזר לתחילת אותו פסוק, וממשיך עד סוף הפרשה. ואם אינו יודע היכן בדיוק טעה, חוזר לתחילת אותה פרשה שהוא מסופק בה. (שו"ע ומשנ"ב סי' סד)
2. הטועה באמצע פרשה ראשונה, ואינו זוכר היכן טעה, אם ברור לו שקרא את הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם' בכוונה, חוזר ל'ואהבת', אך אם אין ברור לו שכיון בהם - חוזר לתחילת הקריאה. (שם
3. הנכנס לבית הכנסת בזמן שהציבור קוראים קריאת שמע, יאמר עמהם פסוק ראשון של 'שמע ישראל', ו'ברוך שם', כדי שלא ייראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים יחד עם חבריו. (שו"ע ומשנ"ב סי' סה)
4. והוא הדין אם הוא נמצא בבית הכנסת כשהציבור קורא קריאת שמע, יקרא עמהם. ואם כבר התחיל 'ברוך שאמר', לדעת השו"ע לא יפסיק, ולדעת המשנ"ב יפסיק, ורק מברכת 'יוצר אור' והלאה לא יפסיק. ואף במקום שאינו מפסיק, מכל מקום יאמר את מילות התפילה במנגינה של קריאת שמע, שייראה כקורא עמהם. (שם
5. נשים פטורות מקריאת שמע, כיון שזו מצוות עשה התלויה בזמן, אמנם ראוי להן לקרוא קריאת שמע, כדי לקבל עליהן עול מלכות שמים, ולכל הפחות יקראו פסוק ראשון ו'ברוך שם'. (שו"ע ומשנ"ב סי' סה)
6. אמנם חייבות הנשים בזכירת יציאת מצרים, שהיא אמירת פרשת 'ויאמר', שהרי מצוה זו נוהגת ביום ובלילה. (שם)

המקור:halachotbeyom@gmail.com

משנה יומית:מסכת שקלים פרק ב'

הלימוד היום לעילוי נשמת איטה בת ר' אשר ע"ה

משנה ב: לאחר שנוטלים גזברי ההקדש מעות מהלשכה לקניית הקרבנות, מקנים הם את הקרבנות גם לאותם ששלחו את שקליהם ועדיין לא הגיעו, והשקלים שבדרך נחשבים כבר כשייכים להקדש, ולכן אם נתן אדם שקלו לחבירו שימסרנו לגזברים, ונתנו השליח עבור עצמו, אם כבר הוצאו המעות לצורך הקרבנות, נמצא שאותו שקל היה שייך להקדש, וכשנתנו השליח עבור עצמו, מעל. ואם עדיין לא הוצאו המעות, הרי הוא כגוזל מטבע מחבירו, ועליו להשיב לו. הנותן בטעות מטבע של הקדש בתור 'מחצית השקל' עבור עצמו, לאחר שנקנו קרבנות במעות אלו, והוקרבו, הרי הוא מועל, שהרי חסך בכך מחצית השקל משל עצמו. אם נתן מחצית השקל מדמי מעשר שני או שביעית, הטעונים חילול, יחלל את המטבע שנתן על מטבע אחרת, ויקנה בה מאכלים שתחול עליהם קדושת מעשר שני או שביעית, ויאכלם בקדושה.

משנה ג: האוסף מעות ואומר שיהיו לצורך מחצית השקל, ולאחר זמן נמצא שיש לו יותר מכדי צורכו, לבית שמאי קונים בעודף קרבנות נדבה, ולבית הלל העודף הוא חולין, כיון שזהו הקדש בטעות. האוסף מעות ואומר שיהיו לחטאת, וקנה קרבן ונשאר לו מעות עודפים, לדברי הכל הם קדושים ומקריבים בהם קרבן נדבה. אם אמר בפירוש שהוא אוסף את המעות כדי להביא מהן מחצית השקל או חטאת, הרי זה כאילו פירש שהעודף לא יקדש, ולדברי הכל הוא חולין.

משנה ד: התבאר במשנה הקודמת בדעת בית הלל שהאוסף מעות ומקדישם לשקלו, העודף חולין, והאוסף ומקדיש מעות לחטאתו, העודף הקדש. ורבי שמעון מבאר את טעם החילוק, שלמחצית השקל יש סכום קבוע, ובודאי לא התכוין להקדיש יותר, ואילו חטאת ניתן להביא בכל סכום שהוא, ואף המותר קדוש. רבי יהודה אומר שאין זה טעמם, שהרי גם למחצית השקל אין קיצבה, שהיתה תקופה ששקלו מטבעות זהב, ופחתו והלכו עד שחזרו לשיעור מחצית השקל. השיב רבי שמעון, מכל מקום כל ישראל מביאים את אותו סכום, ובודאי לא היתה כוונתו להוסיף על הסכום שנהוג לתת באותו זמן. מה שאין כן בחטאת, שכל אדם קונה קרבן בסכום שירצה.

משנה ה: האוסף מעות למחצית השקל, והעדיף - המותר חולין [כבית הלל]. לצורך עשירית האיפה [שהיא חטאתו של עני], קיני יונים של זבים, זבות ויולדות, חטאות ואשמות, המותר לקרבנות נדבה. האוסף מעות לצורך עולה והעדיף - המותר לעולה. אסף למנחה והעדיף - למנחה. אסף לשלמים או לפסח והעדיף - לשלמים. אספו מעות לקרבנות נזירים עניים, והעדיפו, ישתמשו בהם לצורך קרבנות נזירים אחרים. נזיר שאסף מעות לקרבנות עצמו והעדיף, המותר לנדבה.

אספו מעות לצורך עניים והותירו, יתנו את המותר לעניים אחרים. אספו לצורך עני אחד, כגון לקנות לו מלבוש, והותירו, יתנו לו את העודף. אספו מעות לפדיון שבויים והותירו, ישמרו את המעות לצורך שבויים אחרים. אספו כסף לפדות שבוי מסוים, והותירו, יינתן המותר לאותו שבוי. אספו כסף לקבורת מתים והותירו, ישתמשו בכסף לצורך מתים אחרים. אספו לצורך מת מסוים והותירו, לתנא קמא יתנו ליורשיו, לרבי מאיר יהא מונח עד שיבא אליהו, לרבי נתן יבנו לו מצבה על קברו.

המקור:halachotbeyom@gmail.com

רפואה בהלכה: הטוב הטבע בעיני הרמב"ן

במאמר נערכת השוואה גם עם דעתו של הרמב"ם.

מתוך: "שבתון" - שבועון למשפחה היהודית

"אשר נשיא יחטא"

(בעקבות פרשת השבוע) {{ש} אלישי בן יצחק - כתב בדף השבועי בהוצאת אוניברסיטת בר אילן על "אם הכהן המשיח יחטא... אשר נשיא יחטא"האם איש ציבור שריצה את עונשו יכול לשוב לתפקידו - ספר ויקרא, המכונה בפי חז"ל "תורת כהנים", פותח בעבודת הקרבנות, ואחד מהם הוא קרבן חטאת, המובא בעטיו של חטא שנעשה בשגגה. 1 לקרבן החטאת קטגוריות מש נ ה המאובחנות בזהות החוטא: למשל חטאת היחיד, חטאת הציבור החוטא בשגגה וחטאת ההנהגה הבכירה האמורה בשני אישים:

• חטאת הכוהן הגדול חטאת ההנהגה הרוחנית,
• וחטאת הנשיא –חטאת ההנהגה השלטונית המדינית.

להלן נבקש לפתוח צוהר לסוגיית יכולתו של נבחר ציבור שהורשע לשוב למשרתו הציבורית. צדדי הדילמה הם: האם די במעידה אחת, בהרשעה אחת, כדי לקבוע שאדם פסול מלשמש בכהונה ובמשרה ציבורית עד יום מותו, או שמא עם ריצוי עונשו ותשלום חובו לחברה הרי הוא ככל האדם, לרבות האפשרות לכהן בתפקיד ציבורי אם בתפקידו הקודם אם בתפקיד אחר. לכאורה, ניתן להשיב על שאלה זו על פי העיקרון שמלמדנו ר' חנינא בן גמליאל על חייבי כרת שקיבלו עונש מלקות: "כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתם שנאמר (דב' כה:ג) 'וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵי ניךָ' כשלקה הרי הוא כאחיך". –

הרמב"ם מרחיב כלל זה לא רק לחייבי כרת שלקו אלא גם לכל מי שחטא ולקה: כל מי שחטא ולקה חוזר לכשרותו שנאמר 'ונקלה אחיך לעיניך' כיון שלקה הרי הוא אחיך, אף כל מחויבי כרת שלקו נפטרו מידי כריתתן.

הנה כי כן נראה, לכאורה, כי על פי המשפט העברי בתום ריצוי העונש משנה האדם את הסטטוס שלו,וממורשע הוא נהפך ל"אחיך"; מאדם שחֵ טא רובץ על כתפו לאחד מאחיך. אלא שמתעוררת השאלה אם כלל זה נכון גם לנושאי משרה ציבורית. התלמוד הירושלמי דן בשאלה אם בכירי ההנהגה הציבורית כוהן גדול ונשיא, שחטאו, יכולים לשוב לתפקידם:

בסיכומו של הדיון המסקנה - כללו של דבר, דומה כי לא ניתן לקבוע מסמרות בשאלת חזרתו או אי-חזרתו של מועמד לתפקיד ציבורי. התשובה לשאלה זו תלויה בגורמים רבים, כגון חומרת העבֵרה, הכרת החוטא בחטאו או תשובתו על מעשיו. יתרה מזו, היום, בעידן של בחירות דמוקרטיות ולא מינויים, יש לתת את הדעת לזכותו של העם לשפוט ולהחליט אם ראוי אותו אדם לכהן בתפקיד ציבורי, ואולי יש מקום להבחין בין נבחר ציבור ובין נושא תפקיד ביצועי. כלומר אין למנוע מאדם שהורשע לשמש נבחר ציבור, אך יש אולי לשקול אם לתת לו תפקיד ביצועי, בוודאי תפקיד שבעבר גרם לו מכשלה. עוד יש לתת את הדעת לממד הזמן: ככל שמתארך פרק הזמן בין ביצוע העבֵרה ועד למינוי, כך יש לצמצם את החיטוט בעברו של המועמד משום זכות החפות המוענקת לכל אדם.

לקריאת המאמר במלואו ראו הקישור לעיל

אלישי בן-יצחק הוא עו"ד מוסמך במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית ומלמד במכללת שערי משפט. יהיו דברינו כאן לע"נ הילדה תהילה חיה בת מיכל אשר נפטרה בטרם עת, ת.נ.צ.ב.ה.

לימוד יומי באמונה: ספר הכוזרי

מדוע מקריבים קורבנות? - והרי הקב"ה אינו גוף, אין הוא אוכל ושותה, ואם כן מדוע ישנו צורך להקריב לו קרבנות? החבר מסביר שהקרבת הקורבנות אינה כדי לקיים את הקב"ה, אלא זהו סדר שה' קבע בעולם שעל ידו העולם הגשמי מתקשר ומתחבר לעולם הרוחני (ספר הכוזרי מאמר שני כ"ה – כ"ו)

מוקדש לעילוי נשמת ר' אברהם בן דוד ז"ל

כה אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה מַסְפִּיק לִי בָּעִנְיָן הַזֶּה, וַאֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּקָרֵב לִי ( תסביר לי) מַה שֶּׁקָּרָאתִי בַּקָּרְבָּנוֹת מִמַּה שֶּׁיִּקְשֶׁה עַל הַשֵּׂכֶל לְקַבְּלוֹ, כְּאָמְרוֹ: "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי", אוֹמֵר עַל הַקָּרְבָּנוֹת כִּי הֵם קָרְבַּן ה' וּמְזוֹנוֹ וְרֵיחוֹ(ומי שצריך למזון הרי הוא גשמי).

כו אָמַר הֶחָבֵר: הִנֵּה אָמְרוֹ "לְאִשַּׁי" מְתָרֵץ כֹּל קָשֶׁה. יֹאמַר כִּי הַקָּרְבָּן הַהוּא וְהַלֶּחֶם וְרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ הַמְיֻחָסִים אֵלַי, אָמְנָם הֵם לְאִשַּׁי, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: הָאֵשׁ הַנִּפְעֶלֶת מִצִּוּוּיוֹ יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר מַאֲכָלָהּ הַקָּרְבָּנוֹת, וְאַחַר כֵּן יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים הַנִּשְׁאָר מֵחֶלְקָהּ, וְאָמְנָם הַכַּוָּנָה בָּזֶה טוּב הַסֵּדֶר שֶׁיָּחוּל עָלָיו הַמֶּלֶך, חוּל גְּדֻלָּה, לֹא חוּל מָקוֹם (חלות של רוממות מופשטת וקשר עם המלך ולא חלות שתופסת מקום גשמי.) . וְהַנַּח דֻּגְמָא (תשווה לדוגמה) לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת (הכוח השכלי שבאדם), הֶחָלָה בְּגוּף טִבְעִי בַּהֲמִי. כַּאֲשֶׁר נִשְׁתַּוּוּ טְבָעָיו וְנִסְדְּרוּ כֹּחוֹתָיו הָרָאשִׁיִּים וְהַמִּשְׁנִיִּים סֵדֶר מוּכָן לְמַצָּב נַעֲלֶה מִמַּצַּב הַבְּהֵמוֹת, הָיְתָה רְאוּיָה חָלוּת הַמֶּלֶך הַשִּׂכְלִי אֶצְלוֹ, לְהוֹרוֹת אוֹתוֹ וּלְהַדְרִיכוֹ וּלְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ כֹּל עוֹד נִשְׁאָר הַסֵּדֶר הַהוּא, וְכַאֲשֶׁר יִפָּסֵד הַסֵּדֶר, יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְיִדָּמֶה לַסָּכָל כִּי הַשֵּׂכֶל צָרִיך לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה וּלְרֵיחַ, לְפִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ מַתְמִיד בְּהַתְמָדָתָם (כאשר האדם אוכל כראוי , כוח השכלי פועל כראוי) וְנִפְרָד בְּהִפָּרְדָם, וְאֵין הַדָּבָר כֵּן (השכל עצמו מופשט ואינו זקוק לאוכל) . אֲבָל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי נָדִיב, רוֹצֶה הַטּוֹב לַכֹּל, וְכֹל עֵת שֶׁיְּסֻדַּר דָּבָר וְיִכּוֹן לְקַבֵּל הַנְהָגָתוֹ, לֹא יִמְנַע מִמֶּנּוּ, וְלֹא יֶחְדַּל מִלְּהַאֲצִיל עָלָיו אוֹר וְחָכְמָה וְהַשְׁרָאָה, וְכַאֲשֶׁר יִפָּגֵם סִדְרוֹ, לֹא יְקַבֵּל הָאוֹר הַהוּא, וְיִהְיֶה זֶה הֶפְסֵדוֹ, וְיִתְעַלֶּה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מִשֶּׁיַּשִּׂיגֵהוּ(יפגע בו) רִפְיוֹן אוֹ הֶפְסֵד.

ביאורים

עם ישראל

האם מדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי

דגל מדינת ישראל

(בעקבות קווי היסוד של הממשלה החדשה)
הרקע - השופט לשעבר אהרון ברק ביצע הפיכה משפטית במדינת ישראל והפך אותה משפטית - ממדינתו של העם היהודי ל"מדינת כל אזרחיה". בשיחה עם ד"ר אביעד בקשי, מחבר המסמך ומומחה למשפט חוקתי, הוא מביא 3 דוגמאות הממחישות יותר מכל את ההפיכה שבוצעה במערכת המשפט מהמצב בשנות ה- 60 שערך "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי" *גובר* על ערכים וזכויות פרטיות.

בשנות ה- 90 ו- 2000 בה ערך הזכויות הפרטיות גוברת על הערך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, כי זה כבר לא ערך אלא רק אינטרס. המסמך הלא: חוק יסוד - ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (באתר המכון לאסטרטגיה ציונית)

להלן נייר עמדה של ד"ר אביעד בקשי, מחבר המסמך ומומחה למשפט חוקתי, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית:
מטרתו של נייר העמדה היא לתמוך בהצעת חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ולהציג את הצורך המשפטי בחוק יסוד זה. מחד, ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי עוגנו היטב בחקיקה ובמשפט הישראלי במשך עשרות שנים והם משקפים את ערכיה המסורתיים של ישראל. מאידך, בעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל. אחד הגורמים המרכזיים למציאות החוקתית בישראל כיום הוא המחסור בעיגון חוקתי לאופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הצעת חוק היסוד הולמת את המסורת המקובלת של המשפט הישראלי ובה בעת יש בה צורך משפטי מעשי בשל סטייה ממסורת זו בפסיקת בית המשפט בעשרים השנים האחרונות.

במשך עשרות שנים ערכיה החוקתיים של ישראל נשענו על פסיקות בית המשפט בדרך המכונה "משפט מקובל". בית המשפט העליון בעידן המשפט המקובל הגן היטב הן על ערכיה של ישראל כמדינת לאום והן על ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם אינדיבידואליות של אזרחיה. בכך ביטא בית המשפט את השילוב הערכי המאפיין את ישראל עוד במגילת.

במהלך שנות התשעים עבר המשפט הישראלי מהפכה חוקתית: ערכיה החוקתיים של ישראל חדלו להישען על המשפט המקובל ועוגנו פורמאלית בשני חוקי יסוד שנחקקו בשנת 1992 וזכו לפרשנות מרחיבה של בית המשפט. בעקבות התנגדות פוליטית בכנסת למהפכה החוקתית, מפעל חוקי היסוד העוסקים בערכים נפסק באמצע התהליך, כאשר מאז 1992 לא נחקק אף חוק יסוד חדש. מבלי שהמחוקק התכוון לכך, ישראל עברה ממשפט חוקתי מקובל הנשען על שני מאפייניה אלה לעידן של משפט חוקתי פורמאלי בו מעוגן רק מאפיין אחד מתוך השניים.

כך, באופן בלתי מתוכנן, נשבר האיזון ההיסטורי בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם כשלמעשה ערכי המדינה היהודית במשפט הישראלי העכשווי נמצאים בנחיתות נורמטיבית.

לשם הוכחת הטענה, כולל נייר העמדה מחקר משפטי של סוגיות קונקרטיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינת לאום:

1. הקצאת קרקעות ותמריצים להקמת יישובים יהודיים,
2. שאלת מעמד הבכורה הניתן בישראל לשפה העברית,
3. השתתפות פוליטית של מפלגות השוללות את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי
4. וסוגיית מדיניות ההגירה לישראל ביחס למי שאינם זכאי שבות.

מסקנת המחקר המשפטי של סוגיות אלו היא חד משמעית: בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לשחיקה משמעותית של המשקל שמייחס בית המשפט העליון לערך של הגנת זהותה היהודית של ישראל לעומת המשקל שייחס בית המשפט העליון לערך זה בארבעים וארבע שנותיה הראשונות של המדינה.

על כן יש צורך לחוקק חוק יסוד אשר יעגן חוקתית את ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. חוק יסוד כזה, לצד חוקי היסוד הקיימים העוסקים בזכויות אדם אינדיבידואליות, יחזיר את המשפט הישראלי למורשתו מעידן המשפט המקובל, בהתאם לערכיה של מגילת העצמאות ולערכיו של הציבור הישראלי אליהם ישראל מחויבת הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית.

• לקריאת המסמך במלואו

נחנך מוזיאון חדש לתולדות יהדות פולין

Museum of the History of Polish Jews

Museum of the History of Polish Jews

המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין ייפתח בשנת 2013 באתר של גטו ורשה לשעבר. מוזיאון זה הנרטיב מולטימדיה ומרכז תרבות יציגו את ההיסטוריה של יהודי פולין והתרבות העשירה שהם יצרו במשך כמעט 1000 שנים. ביוזמת האגודה של המכון ההסטורי היהודי בוורשה פולין בשנת 1996, המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין יהיה מוסד ייחודי. לא רק שזה המוזיאון הראשון ויחידה שיתמקד בהיסטוריה של יהודי פולין, אבל גם את זה הוא מוסד באמת 21rst המאה בכל מובן.

מנהלו הראשון של המוזיאון היה Jerzy Halbersztadt, שתרם רב ליצירתו של המוזיאון ואת הצורה של תצוגת הקבע. הוא הוחלף ע"י Agnieszka Rudzińska, שהיה המנהל בפועל עד יוני 2012. המנהל בפועל הנוכחי של המוזיאון הוא Andrzej Cudak.

באמצעות עיצוב תערוכות החדשני ביותר במחקר ההסטורי והאחרון, המוזיאון יהיה לטבול מבקרים בעולם של יהודי פולין ולעודד את החקר באמצעות מגוון רחב של אמצעי תקשורת, מסמכים, וחפצים. כמרכז תרבותי וחינוכי, המוזיאון מספק סביבה ייחודית לימוד, תוכניות ציבוריות תוססות, ומקום מפגש ייחודי לציבור רחב.

• המקור: אתר המוזיאון

ארץ ישראל

טיולים לחול-המועד פסח

להלן פרטים על שלושה טיולים מתוך המבחר המוצע על-ידי שירן שבתאי – "מורשת הגליל" (פרטים נוספים בקישור מטה)

סיור במדרגות העולות להר הבית

התמונה מתוך סרטה של רשות העתיקות " חשיפת הדרך לבית המקדש"

"קומו ונעלה ציון" סיור במדרגות העולות להר הבית - שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ ... בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת ....(דברים פרק טז ) שלוש פעמים בשנה עלו בני ישראל לרגל לירושלים וממנה לבית המקדש. המשנה מתארת את העלייה לרגל כחגיגה גדולה, שבה היו מקשטים את העולים לרגל, שרים ומנגנים. בזמן העלייה לרגל הייתה צפיפות עצומה בירושלים ובכל זאת" מעולם לא אמר אדם, צר לי המקום שאלין בירושלים". העולים היגיעו מכל רחבי הפזורה היהודית, מרומא, מאלכסנדריה, מספרד ומבבל, הביאו עימם עושר רב לירושלים וקבעו את מעמדה כעיר מרכזית. משפחות שלמות, הגיעו לשמוח בבית ה' והביאו עמם קרבנות ראיה חגיגה ושמחה כדברי רבי יוסי הגלילי: "שלוש מצוות [קרבנות] נצטוו ישראל בעלותם - ראיה וחגיגה ושמחה" (חגיגה, ו, ב).

מהיכן היו עולים להר הבית? על פי הירושלמי שצוטט לעיל היו נאספים ליד ברכת השילוח שבתחתית העיר התחתונה היא עיר דוד ומשם פוסעים ברחוב המדרגות הנמצא מתחת לרחוב הגיא של ימינו לכוון הכותל הדרומי שם היו נכנסים דרך שערי חולדה.

חומש התישבות בצל החורבות

בחול המועד פסח הקרוב, ט"ז ניסן 27.3 מתוכננת עליה המונית לחומש, הפעם באישור ובהבטחה בהשתתפות אישי ציבור והפעלות לנוער פרטים 09-8821880. כי מה שרואים משם לא רואים מכאן.

סיור בחומש הוא סיור סוריאליסטי כמו באתר צילום לאחר סיום ההסרטה, כבישים שמוליכים לשום מקום, מדרגות שמטפסות לשום בית, גדרות ללא חצרות, מדינת ישראל מתירה לתיירים וערבים ישראלים אך אוסרת על יהודים להגיע לשם אך בפועל איש לא מונע ממך להגיע, ובפועל עולה ישיבת חומש יום יום על תלמידיה ורבה ללמוד תורה על ראש ההר הקרח, ללא בית מדרש, ללא ספריה , ללא מטבח רק הרבה יראת שמים והרבה דבקות.

חומש נמצאת על כביש 60 בקטע שבין שבי שומרון לג'נין ועפולה בראש רכס הרים, צופה על חדרה מקרוב, מביט לת"א מרחוק ובראות טובה תשקיף לחרמון, שמה נגזר משם הכפר הערבי הסמוך אל פונדקמיה שפירושו החמישה (פנטה= חמש כמו פנטגון) על שם חמישה כפרים שהיו כאן בתקופה החשמונאים ועד הביזנטית.החל מאב תשס"ז פועלת בחומש ברציפות ובחרוף נפש ישיבת חומש ברשות הרב אלישמע כהן. בנוסף להם מגיעים כל הזמן מטיילים הרואים בכך אתגר אידיאולוגי וספורטיבי.

מפל נחל מיצר

מפל נחל מיצר (צילם: שבתאי שירן)

"מן המיצר קראתי י-ה" – הפעם נטייל באיזור נחל מיצר, אחד האזורים היותר יפים ופחות מטוילים ברמת הגולן. ומדוע נקרא שמו בישראל מיצר? כי כל הנוסע ברמת הגולן בין מבוא חמה לכוון רמת מגשימים יכול להבחין כי כל רוחבה של הרמה באזור זה מצטמצם לגשר יבשתי צר של כמה מאות מטרים בלבד. נחל עין גב מבתר אותה ממערב ונחל מיצר ממזרח.

מדרום וצפון למיצר זה נצבו לפני כ 2800 שנה צבאותיהם של אחאב מלך ישראל ובן הדד מלך ארם "כשני חשיפי עיזים" (מלכים א' כ' כ"ח), שבוע ימים המתינו שני הצדדים מצפים לראות מי יעשה את הטעות ויכנס ראשון למיצר. בן הדד איבד את סבלנותו ראשון ואיבד את צבאו כדבר איש האלוקים.

איך מגיעים? מצומת צמח ניסע בכביש מס' 90 מזרחה ונמשיך ישר לכיוון חמת גדר בכביש מס' 98 . לפני חמת גדר פונים שמאלה עם הכביש ( 98) ומתחילים לעלות לאט לאט בעליות, עוברים את הקיבוצים מבוא חמה וכפר חרוב כ 4 ק"מ אחרי הפניה לקיבוץ כפר חרוב, בצומת המפנה לקיבוץ מיצר פונים ימינה, נוסעים כ 3 ק"מ, ממשיכים מזרחה ( לא פונים לתוך הקיבוץ) כמה מאות מטר ואז פונים ימינה, ובפניה הבאה שמאלה לכוון מכון הטיהור. נעבור את עמדת האו"ם ולאחריה כניסה למוצב נטוש ממנו תצפית מדהימה למפגש הגבולות בין ישראל, סוריה וירדן, מתחתינו מתחתר נהר הרוקאד המהווה את הגבול בין ישראל לסוריה ומולנו מתחתר הירמוך המהווה את הגבול בין סוריה לירדן.

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

קדומים : תמונות היסטוריות

1/5

• מתוך סרטון לרגל יום ההולדת ה-70 לאמנון וייס - תושב קדומים
• כנ"ל - שירת הצאצאים

עתיקות גוש דן

העבר הנסתר מתחת לגוש דן

העבר הנסתר מתחת לגוש דן

ברחבי גוש דן יש לקט לא קטן של אתרים ארכיאולוגיים. מבט על אחד מהם בסרטון של רשות העתיקות:

והנה מה שנאמר בויקיפדיה לבד מיפו, התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של נקודות יישוב בשטח המהווה היום את תל אביב. ייחודי לאופי ההתיישבות העתיקה במרחב זה הוא העדר רצף התיישבותי באזור אחד מסוים. יישובים אלו שבו והתחדשו באזורים שונים על גדות הירקון. ברחבי שטחה של העיר, ובעיקר בקרבת נחל הירקון, נתגלו כמאה אתרים ארכאולוגיים מתקופות שונות]. כנחל הרחב ביותר לאורך מישור החוף, היווה הירקון עורק חיים אסטרטגי ואיפשר אף את כניסתן של סירות מסחר אל פנים היבשה. החל מימי הבית השני ואילך עד סוף התקופה הביזנטית אין היישובים החדשים קשורים עוד בנחל הירקון כמקור לאספקת מים והם מתפשטים על פני כל שטחה של העיר, ובהם כאלה הרחוקים מן הירקון, כגון תל ברוך וגן הגת. חלק מן הממצאים שנתגלו בעיר מתוארכים לתקופה הכלקוליתית ורבים מתקופת הברונזה. בתקופות המאוחרות יותר של העת העתיקה, הוקמו בשטחים אלו נקודות יישוב רבות ככפרי לוויין של עיר הנמל יפו.

תל קסילה (פתוח לביקור - הכניסה ממוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב) הוא אחד התלים הארכאולוגיים החשובים בתחומי העיר, והוא שוכן צפונה לירקון בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל. במקום נמצאו ממצאים רבים של היישוב הפלשתי שפרח על התל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. מאז תקופת ממלכת ישראל המאוחדת ועד לסוף התקופה הביזנטית, התקיים על התל יישוב יהודי ואחר לסירוגין.

תל נפוליאון (לא נח לביקור - אך אפשרי), הידוע גם כ"תל גריסה", שוכן בצפונה של העיר, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. המקום היה מיושב החל משנת 2700 לפנה"ס לערך. היישוב התרחב באלף ה-2 לפנה"ס, והגיע לשיאו במאה ה-18 ובמאה ה-17 לפנה"ס. על התל התגלו מספר מבנים מונומנטליים ומערכת לאספקת מים. באתר שבע טחנות, הסמוך לתל נפוליאון, הוקמו בתקופת העות'מאנית מספר טחנות קמח‏‏[6], והכפר הערבי הסמוך ג'רישה מעיד בשמו על כך שבאתר פעל מרכז אזורי של גריסת קמח‏‏[7]. טחנות קמח נבנו גם בעשר טחנות בקצה הצפון-מזרחי של העיר. האתר, שהיה הגדול מסוגו לאורך הירקון, היה פעיל בתקופה הרומית, ולאחר הפסקה ארוכה חידש את פעולתו במאה ה-19, עת נודע בשם "טאחונת אל הדר".

בתל כודאדי (אפשר לבקר) הסמוך לשפך הירקון, נחשפו שרידי שתי מצודות אשוריות מהמאה ה-8 לפנה"ס, אשר שימשו כשלוחה הקידמית של תל קסילה. המצודות הגנו על שפך הירקון, ובעת שלום שימשו כתחנת סחר. גן הגת הוא אתר ארכאולוגי נוסף בצפון תל אביב. בתקופה ההלניסטית פעלה במקום גת שהייתה בשימוש מהמאה ה-4 לפנה"ס עד המאה ה-2 לפנה"ס והיא מוגדרת כגת ציבורית משוכללת. בכיכר היל התגלו מערות קבורה ושרידי יישובים מהאלף הרביעי לפני הספירה, ומהמאות ה-8 עד ה-10 לפנה"ס. רוב המערות נאטמו כדי לשמרן. מערות קבורה התגלו גם באתר מערות אפקה השוכן מערבית לנתיבי איילון, מצפון לשכונת אפקה.(תמונה להלן)

תמונות מסרטון רשות העתיקות הנ"ל - לצערי קצר מדי

מצגת מהערבה: של גיא שחר

• תמונות מהמצגת וקישור למצגת

הפעם, כמו ב"ימים הטובים" אני מגיש לכם מצגת פרחים, תוצר של כמה אירועי גשם טובים בדרום הרחוק.

המצגת המצורפת מדברת בעד עצמה, ואם תרצו לראות עוד מהפורח הזה

חורף תשע”ג הביא עמו מספר חריג של אירועי גשם לדרום הרחוק, ואזור אילת זכה השנה בכמה מקומות לעשרות מילימטרים של גשם, לאחר רצף של שנים שחונות. הצמחים לא בזבזו זמן ומים, וניצלו את החגיגה הרטובה לנבוט ולפרוח. נצא לסיור בדרום הרחוק בואכה אילת, כדי ליהנות ממראה לא שגרתי של ירוק על רקע חום ומשפע גווני הפריחה הצובעים את המדבר.

מהמצגת - באדיבות גיא שחר

חלבלוב קהירי

המקומות הרטובים לטיול

הקיץ כבר מראה אותותיו ברחבי הארץ ואנחנו מחפשים את המסתור מפני קרני השמש היוקדות.

אתר "היסטוריה על המפה" קיבץ עבורכם את המקומות הרטובים והטובים ביותר לבילוי במהלך הסופ"ש הקרוב. נציג רק שלושה לדוגמא (את השאר תוכלו למצוא בקישור מטה)

• אמת התנינים - אמת התנינים ליד בית חנניה, תנינים אמנם כבר בנחל תנינים, אך במקום יצרו אמת מים מלאכותית ומאפשרת גישה ורחצה נוחה לכל המשפחה
• עין שוקק בגלבוע - מעין עין שוקק בעמק הגלבוע, מים צלולים וקרירים הזורמים לתוך בריכות מים נוחות, ניתן לקיים אף פיקניק במקום
• שמורות חוף ניצנים - חוף ניצנים , אחד מהחופים הייחודיים והטבעיים ביותר בארץ ישראל. כל מילה נוספת מיותרת

• לפי בלוג תפוז היסטוריה ארכיאולוגיה וטיולים בישראל - היסטוריה על המפה

צרכנות

איך למנוע ההתקדמות אטית מדי

(בעקבות הממשלה החדשה - אולי היא בחרה בדרך הנכונה)
"התחרות בשווקים המקומיים קריטית להגברת התחרותיות של המדינה" - הביע דעתו מזכ"ל OECD אנחל גורייה בראיון ל-TheMarker: התרענו מפני הבעיות החברתיות הקשות של ישראל. "בחודש הבא נוציא דו"ח על ישראל שכותרתו תהיה 'ההתקדמות אטית מדי'". גורייה הוסיף: אל תשתמשו בהכנסות הגז לסגירת הגירעון "שני הכלים העיקריים שהיו לנו מוצו. השתמשנו בהתחלה בכלי המאקרו־כלכלי, התקציבים. זה נגמר. אי־אפשר להגדיל יותר גירעונות. עברנו לכלים המוניטריים, וגם זה מוצה. כבר הורדנו את הריבית לאפס. אנחנו לא יכולים להיחלץ מהמשבר באמצעות הזרמת כספים בידי ממשלות ובנקים מרכזיים".

לדבריו, הכלי היחיד שנותר בידי הממשלות של מרבית מדינות העולם הוא רפורמות מבניות: "המבנים הכלכליים שלנו לא רלוונטים יותר. יש לנו חוקי עבודה מלפני 50 שנה. הם נכתבו כאשר תוחלת החיים היתה 60 שנה. במשך שנים פעלנו לפי פרדיגמה שהתמקדה באיזון בין צמיחה ליציבות פיסקלית. לא הבאנו בחשבון את החברה ואת הסביבה. כעת עלינו להוביל רפורמות בחינוך, בחדשנות, בתחרות, בשוק העבודה, בשוקי המוצרים.

"אי־השוויון הגדול הוא לא רק בעיה פוליטית ומוסרית, אלא בעיה כלכלית. הוא מכשול בפני התאוששות. בדו"ח הראשון שלנו על ישראל הצבענו על הבעיות החברתיות הקשות שלכם. בחודש הבא נוציא דו"ח על ישראל שכותרתו תהיה 'התקדמות אטית מדי'".

התבל

"ROME Rise and fall of an empire"

לחובבי היסטוריה - מדבר אנגלית אך כולל גם כיתוביות באנגלית - נח להבנה

ROME Rise and fall of an empire - Part 1 14

ROME: Rise and fall of an empire - Part 1/14

שליטת האמפריה הרומית על הים התיכון מהסדרה

ביו-טוב ניתן למצוא סרטים היסטוריים נוספים, כמו הקרב בווטרלו, מלחמת 1812 לשחרור ארה"ב ועוד.

"Are You Being Served"

(אחרון שחקניה נפטר)

Are You Being Served Up Captain Peacock 3.3

Are You Being Served: Up Captain Peacock 3.3

למי שזוכר את הסדרה הבריטית המקסימה.

מהויקיפדיה העברית-"מישהו מטפל בך?" (Are You Being Served?) היא קומדיית מצבים בריטית ששודרה בין השנים 1972 ו-1985. עלילת הסדרה סבבה סביב המתרחש במחלקות הגברים והנשים בכלבו בדיוני בשם "האחים גרייס". כותביה העיקריים של הסדרה היו ג'רמי לויד ודייוויד קרופט, אם כי גם מייקל נוולס וג'ון צ'אפמן תרמו לכתיבתה. רובם ככולם של פרקי הסדרה עסקו במתרחש בכלבו, ובמחלקות הגברים והנשים בפרט.כפארודיה על מערכת המעמדות הנוקשה בבריטניה, דמויות הסדרה פונות זו לזו בשמות משפחותיהן, גם לאחר שעות העבודה. בשנת 2004 "מישהו מטפל בך?" התברגה למקום ה-20 בדירוג הקומדיות הבריטיות.

תקציר העלילה הסדרה מתאפיינת בהומור המבוסס על רמיזות מיניות, אי-הבנות, שגיאות בזיהוי וכן בהומור ויזואלי אשר בא לידי ביטוי בתלבושותיהם המגוחכות של העובדים (כחלק מהדרישות לקידום המכירות) ובובות תצוגה פגומות. הסדרה זכורה גם בשל השימוש הרב בכפל-משמעות שנעשה בה.

רבות מהבדיחות בסדרה שמות ללעג את מערכת המעמדות האנגלית – אלו באות לידי ביטוי באינטראקציה שבין אנשי התחזוקה, מאש והרמן, לבין המוכרים בחנות, הנמנים עם מעמד גבוה יותר.

הדמויות בסדרה גילמו סטריאוטיפים רבים, דוגמת מר האמפריז הנשי שגר עם אמו, קפטן פיקוק, אחראי הקומה היהיר, וגברת סלוקומב הסנובית והקולנית.

התוכנית טבעה את מטבע הלשון "Are you free?" או – "האם אתה פנוי?" – זו הייתה דרך פנייתו של קפטן פיקוק לעובדי החנות, אשר לרוב אכן היו פנויים מכל עיסוק.

לשמע שאלתו של פיקוק, נהג כל אחד מהם להביט לצדדיו בכבדות, ולומר "כן, אני פנוי, קפטן פיקוק".

המשפט "אני פנוי" כתשובה לשאלה, היה גם לסימן ההיכר של מר האמפריז.

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• קנ"א: לשבוע פרשת שלח תשע"ג
• ק"ן: לשבוע פרשת בעלותך תשע"ג
• קמ"ט: לשבוע פרשת נשא תשע"ג
• קמ"ח: לשבוע חג השבועות תשע"ג
• קמ"ז:לשבוע שחרור ירושלים תשע"ג
• קמ"ו:כ"ב אייר תשע"ג
• קמ"ה:בהר-בחוקותי - תשע"ג
• קמ"ד:ט"ו אייר תשע"ג
• קמ"ג:אמור - תשע"ג
• קמ"ב:אחרי-מות קדושים - תשע"ג
• קמ"א:ליום העצמאות - תשע"ג
• ק"מ:תזריע-מצורע - תשע"ג
• קל"ט:ביניים כ"ט ניסן - תשע"ג
• קל"ח:פרשת שמיני- תשע"ג
• קל"ז:ביניים כ"ב ניסן - תשע"ג
• קל"ו:חול-המועד פסח - תשע"ג
• קל"ה:לשבוע פסח - תשע"ג
• קל"ד: ביניים ח' ניסן- תשע"ג
• קל"ג: השבת הגדול ופרשת צו - תשע"ג
• קל"ב: ביניים א' ניסן- תשע"ג
• קל"א: ראש חודש ניסן ופרשת ויקרא - תשע"ג
• ק"ל: ביניים כ"ג באדר - תשע"ג
• קכ"ט:פרשת ויקהל-פקודי - תשע"ג
• קכ"ח: ביניים ט"ז באדר - תשע"ג
• קכ"ז: י"ד באדר - פורים - תשע"ג
• קכ"ו: ביניים ט' באדר תשע"ג
• קכ"ה: פרשת תצוה תשע"ג
• קכ"ד: ביניים ב' באדר תשע"ג
• קכ"ג: פרשת תרומה תשע"ג
• קכ"ב: ביניים כ"ה שבט תשע"ג
• קכ"א: פרשת משפטים תשע"ג
• ק"כ: ביניים י"ח שבט תשע"ג
• קי"ט: פרשת יתרו תשע"ג
• קי"ח: ביניים י"א שבט תשע"ג
• קט"ז: פרשת בשלח תשע"ג
• קט"ו: ביניים ד' שבט תשע"ג
• קי"ד:פרשת בא תשע"ג
• קי"ג: ביניים כ"ו טבת תשע"ג
• קי"ב:פרשת וארא תשע"ג
• קי"א: ביניים י"ח בטבת תשע"ג
• ק"י:פרשת שמות תשע"ג
• ק"ט: ביניים י"ב בטבת תשע"ג
• ק"ח:פרשת ויחי תשע"ג
• ק"ז:פרשת ויגש, חודש טבת- תשע"ג
• ק"ו:פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
• ק"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
• ק"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
• ק"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
• ק"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
• ק"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
• ק:פרשת וירא - תשע"ג
• צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
• צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
• צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג