ויקי-קדומים חול-המועד פסח ניסן תשע"ג

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

ב"ה אור ליום ט"ז ניסן תשע"ג

תפילת הטל - עפ"י הלחן של יוסלה רוזנבלט

אתמול אמרנו את תפילת הטל : לברכה ולא לקללה ! - תפילת הטל - עפ"י הלחן של יוסלה רוזנבלט

ספירת העומר - נעם יעקובסון באדיבות ערוץ 1

ספירת העומר - נעם יעקובסון באדיבות ערוץ 1

מסורת ישראל

הלכה יומית:הלכות תפילת שחרית

1. זמן תפילה לכתחילה הוא מיד עם הנץ החמה, שנאמר 'יראוך עם שמש', ובדיעבד אם התפלל משעה שעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא. (משנ"ב סי' סה)
2. זמן תפילה נמשך עד סוף שעה רביעית שביום, ואם התפלל אחר שעה רביעית, אף שאין לו שכר כמתפלל בזמן, יש לו שכר תפילה, ואילו אחר חצות היום אסור להתפלל כלל שחרית
3. . מיד כשמגיע זמן התפילה, אסור לאדם להתעסק בצרכי עצמו, ולא לצאת לדרך, ולא לאכול ולשתות, קודם שיתפלל תפילת שמונה עשרה. (משנ"ב סי' סה)
4. אמנם מותר לשתות מים קודם התפילה, וכן מאכל או משקה הנצרכים לאדם לרפואתו, מותר. (שם)
5. האיסור לצאת לדרך קודם התפילה הוא משום שדבר זה נחשב כעיסוק בצרכי עצמו, ולכן אף אם באותו מקום שאליו הוא נוסע יש גם כן מנין לתפילה, ויספיק להתפלל קודם שיעבור זמן התפילה, מכל מקום לא יצא לדרך קודם התפילה. (משנ"ב סי' סה)
6. אמנם בשעת הדחק, מותר לצאת לדרך קודם התפילה, אף אם יצטרך להתפלל בדרך. (שם)
7. א. האוכל או שותה לפני תפילת שחרית, עליו הכתוב אומר 'ואותי השלכת אחרי גוך', אמר הקב"ה, אחרי שאכל ושתה ונתגאה, קיבל עליו מלכות שמים. וכן הסמיכו על זה חכמים את הפסוק 'לא תאכלו על הדם', לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. (משנ"ב סי' סה)
8. מותר לשתות מים לפני התפילה, ואף קפה ותה מותר - ללא סוכר וללא חלב. ויש מתירים גם בשתייתו עם סוכר, ויש מקילים לשתות אף עם מעט חלב. (שם)

המקור: halachotbeyom@gmail.com

משנה יומית: מסכת שקלים

הלימוד היום לעילוי נשמת שאול בן זלמן ז"ל

משנה ד: תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת, שְׁנִיָּה וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת. שְׁלִישִׁית לֹא הָיָה מְחַפֶּה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִתְרֹם מִן הַדָּבָר הַתָּרוּם. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּשְׁנִיָּה לְשׁוּם כְּרַכִין הַמֻּקָּפִין לָהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשׁוּם בָּבֶל וּלְשׁוּם מָדַי וּלְשׁוּם מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת:

משנתנו ממשיכה לבאר את אופן תרומת הלשכה, שכפי שהתבאר לעיל בשלש זמנים שונים נוטלים מעות מהלשכה:
תָּרַם אֶת התרומה הָרִאשׁוֹנָה, קודם הפסח, וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת - מכסה את כל המעות שבלשכה בכיסוי עור רך, ועל כיסוי זה מניחים את כל המעות שיובאו לאחר מכן מהמדינות הרחוקות מעט, כדי שכשיתרום תרומה שניה יתרום ממעות אלו, ולא מהמעות הראשונות, שכבר נתרמה מהם תרומה אחת. וקודם חג השבועות תורם תרומה שְׁנִיָּה, מהמעות החדשות שהגיעו לאחר הפסח, וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת - ומכסה את המעות שנשארו בלשכה בכיסוי עור רך, כדי שלא יחזור לתרום ממעות שכבר תרמו מהם פעם אחת. וסמוך לחג הסוכות תורם תרומה שְׁלִישִׁית, מהשקלים שהגיעו ממדינות רחוקות יותר, בין שבועות לסוכות, ועתה לֹא הָיָה מְחַפֶּה את המעות שנשארו בלשכה, כיון שאין עוד תרומה אחריה. ומבארת המשנה מדוע בפעמיים הראשונות היה מחפה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִתְרֹם מִן הַדָּבָר הַתָּרוּם - מהמעות שכבר ניטלה מהם תרומה אחת, וכמו שהתבאר.

ומבארת המשנה מאילו מקומות היו מגיעים השקלים בכל זמן, תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה - תרומה ראשונה, שהיו תורמים לפני פסח, היתה לְשֵׁם - ממעותיהם של יושבי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שהם שולחים שקליהם בראשונה, וּתרומה שְׁנִיָּה היתה לְשׁוּם - ממעותיהם של הכְּרַכִין הַמֻּקָּפִין לָהּ - המדינות הסמוכות לארץ ישראל, שהם עמון ומואב וכדומה, וְהתרומה הַשְּׁלִישִׁית היא לְשׁוּם בָּבֶל וּלְשׁוּם מָדַי, הרחוקות מארץ ישראל, וּלְשׁוּם שאר מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת, ששקליהם מגיעים לבית המקדש בין חג השבועות לחג הסוכות.

המקור: halachotbeyom@gmail.com

ויבן ה' אלקים את הצלע

(בעקבות הדף היומי: מסכת עירובין - דף י"ח)
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דּוּ פַּרְצוּף פָּנִים הָיוּ לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קלט) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי". כְּתִיב: (בראשית ב) "וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֶּלַע". רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'פַּרְצוּף', וְחַד אָמַר: 'זָנָב'. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: פַּרְצוּף, הַיְנוּ דִּכְתִיב: "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי", אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: זָנָב, מַאי "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"? [כִּדְרַב אַמִי, דְּאָמַר רַב אַמִי: 'אָחוֹר', לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, 'וָקֶדֶם', לְפוּרְעָנִיּוּת. בִּשְׁלָמָא, 'אָחוֹר' לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, דְּלָא אִיבְרִי עַד מַעֲלִי שַׁבְּתָא. אֶלָּא 'וָקֶדֶם' לְפּוּרְעָנוּת, מַאי הִיא? אִילֵימָא, מִשּׁוּם קְלָלָה, הָא בַּתְּחִלָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וְלִבְסוֹף נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וְלִבְסוֹף נִתְקַלֵּל אָדָם! אֶלָּא לַמַּבּוּל, דִּכְתִיב: (שם ז) "וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְּקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" וְגוֹ'.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'פַּרְצוּף', הַיְנוּ דִּכְתִיב: (שם ב) 'וַיֵּיצֶר', תְּרֵין יוּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: 'זָנָב', מַאי 'וַיִּיצֶר'? כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי: אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: פַּרְצוּף, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (שם ה) "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: זָנָב, מַאי "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם"? לְכִדְרַבִּי אַבָּהוּ, דְּרַבִּי אַבָּהוּ רָמִי, כְּתִיב: "זָכָר וּנְקֵבָה בְרָאָם" וּכְתִיב: (שם א) (כי) "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ", בַּתְּחִלָּה עָלְתָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹאוֹת שְׁנַיִם, וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: פַּרְצוּף, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (שם ב) "וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה",

אֶלָא לְמַאן דְּאָמַר: זָנָב, מַאי "וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה"? אָמַר רַב זְבִיד, וְאִיתֵימָא רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: זָנָב, הַיְנוּ דִּכְתִיב: 'וַיִּבֶן', אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: פַּרְצוּף, מַאי 'וַיִּבֶן'? לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, דְּדָרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: "וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע", מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, וְהֵבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלְעִיתָא: 'בִּנְיָתָא'. דָּבָר אַחֵר: "וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים", אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאַמְרִי לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיָן אוֹצָר. מָה אוֹצָר זֶה, רָחָב מִלְּמַטָּה וְקָצָר מִלְּמַעְלָה, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפֵּרוֹת, אַף הָאִשָּׁה, רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּקְצָרָה מִלְּמַעְלָה, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַוָּלָד. "וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם", מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּשְׁבִינוּת לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּאן לַגָּדוֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה שׁוּשְׁבִינוּת לַקָּטָן וְאַל יֵרַע לוֹ. וּלְמַאן דְּאָמַר: פַּרְצוּף, הֵי מִינַיְהוּ סַגִי בְּרֵישָׁא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא, דְּזָכָר סַגִי בְּרֵישָׁא, דְּתַנְיָא: לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּדֶּרֶךְ, וַאֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ. נִזְדַּמְּנָה עַל הַגֶּשֶׁר, יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִּין, וְכָל הָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּנָּהָר, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

• התוך אגדות חז"ל - אתר דעת

ר' אליעזר הגדול: סיפורו של אליעזר בן הורקנוס

ר' אליעזר הגדול סיפורו של אליעזר בן הורקנוס

ר' אליעזר הגדול: סיפורו של אליעזר בן הורקנוס

הרצאתה של רבנית יעל שלוסברג, סגנית ראש המדרשה: סיפורו של אליעזר בן הורקנוס תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי עליו נאמר: בור סוד שאינו מאבד טיפה. המדרשה, אוניברסיטת בר-אילן

איך הופכים לילה ליום ?

ע"פ רבי יעקב יוסף מפולנאה זצוק"ל תלמיד הבעש"ט

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ? למה הגלות הזו מתארכת ומתארכת, ואין לה קץ וקצבה כמו לגלויות שקדמו לה ? ארבע מאות שנה לגלות מצריים ? 70 שנה לגלות בבל ? למה ? התשובה במילות ההגדה !
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? ... הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה:

אחד הסיבות להתארכות הגלות, והראשונה בהם, שהגלות הזו – כולה מצה ומריבה. והכל לשם שמיים, כמובן. בממה, אנחנו גולים, ובאחדות – נגאלים.

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה מָרוֹר:
שבכל הגלויות הסתפקנו במועט, ולא רדפנו אחרי המותרות. שימו לב למה מתגעגעים יוצאי מצרים: (ה) זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם, אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: (ספר במדבר פרק יא) . "שְׁאָר יְרָקוֹת". הלילה הזה אנחנו רודפים אחרי "מָרוֹר", הוא העושר ויתר עניני העולם הזה, הממררים חייו של אדם. אין לנו מושג כמה מרים חייו של המליארדר הנמצא במקום ה... 37 ברשימת המיליארדרים בעולם, והוא מדיר שינה מעיניו איך הוא ישפר את מיקומו בשנה הבאה ? למשל, לאחד מ 20 המקומות הראשונים ? מאידך, הגמרא במסכת עירובין מספרת:

כִּי הָא דְּרָב אַדָא בַר מַתְנָא הֲוָה קָא אַזִיל לְבֵי רָב, אָמְרָה לֵיהּ דְּבִיתְהוּ, יְנוּקִי דִּידַךְ, מַאי אַעֲבִיד לְהוּ? אָמַר לָהּ מִי שְׁלִימוּ קוּרְמִי בְאַגְמָא? (תרגום חפשי: כמו המסופר על רב אדא בר מתנא שהתכוון ללכת לבית רבו. אמרה לו אשתו: בנך, במה אפרנסנו ? אמר לה: האם נגמרו "קוּרְמִי בְאַגְמָא?") . ומפרש רש"י מה זה ? קוּרְמִי - ירקות, לישנא אחרינא (לשון אחרת) גֶמִי לַח, כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא: (תרגום חפשי: גמי, סוף, לח, שאת יכולה לעקור לאותם שהם רכים, ולטחון אותם ולאפות מהם לחם. בְאַגְמָא – באחו !)

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים:

שבכל הגלויות הקודמות לא עסקנו בלעורר את תאוותינו, שהיו מטבילין פת במינים המעוררים את התיאבון, ובגלות הזו אנחנו עסוקים בשיטות הבאות להגביר את תאוותינו, הן בענין מאכל ומשתה, והן בענין תאוות אחרות. הגברת התאוות, מסיטה אותנו מן הרוחניות אל מיצוי הגשמיות ! הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, דהיינו שאנחנו ממצים את שאיפותינו הגשמיות... כפליים.

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:

שבכל הגלויות הקודמות לא עסקנו בענינים של גאווה, יתכן וקושי השעבוד לא השאיר לנו פנאי לעסוק בכך. בגלות הזאת הגאוה היא אם כל חטאת, ודי אם נסתכל אל מיליוני היהודים שיכולים ורשאים לעלות לארץ, ובוחרים להשאר בגלות, כי שם נכסיהם, כי שם מעמדם החברתי ברור וידוע וכדומה. עצם הרצון להשאר בגלות – הוא גאווה ! הוא חוסר אמונה. מי שיקרא על המאמצים הכבירים שעשו גדולי ישראל בכל הדורות בשביל להגיע לארץ ישראל, כמה חירפו את נפשם וסיכנו עצמם בשביל לחיות בארץ ישראל, יבין שלבחור בגולה זו גאווה !

הבה נהפוך את הלילה הזה ל"יום שכולו שבת" ונביא את הגאולה והמשיח, איך ? באחדות, בהסתפקות במועט בגשמיות, בחתירה להשגים רוחניים, ובמלחמה בתאוות ובגאוות של עצמינו !

מִי לַי-הֹוָה אֵלָי ? (ספר שמות פרק לב) מי מצטרף למהפיכה ?

לשירותכם - תמיד, בברכה וכל טוב

יעקב שני - סופר סת"ם

עם ישראל

The Paths of Sepharad. The European Routes of Jewish Heritage

אוניה טורקית שנשלחה להציל יהודים מספרד בשנת 1495

אתר שנבנה בשיתוף פעולה בין "Jewish Heritage Council" לבין Google המציג את במורשת היהודית שנותרה בספרד.

באמצעות האתר יכולים בעלי הנגישות לאינטרנט לערוך סיור וירטואלי ב-24 ערים בספרד, בהם חיו יהודים. הם יכולים לסייר ברחובות, לצפות במבנים ולקרוא על תולדות המקום.

אפשר גם למיין את האתרים לפי העניין.

האתר כולל 1667 תמונות, 67 קטעי מידע כולל ו-910 מידע על זמנים

הערים הם : Ávila, Barcelona, Besalú, Cáceres, Calahorra, Castelló d’Empúries, Córdoba, Estella-Lizarra, Girona, Hervás, Jaén, León, Lucena, Monforte de Lemos, Oviedo, Palma, Plasencia, Ribadavia, Segovia, Seville, Tarazona, Toledo, Tortosa and Tudela

• הנה האתר

לכתבה המקורית:
Internet users all around the world can now visit and make virtual tours through the 24 cities of the Network of Spanish Jewish Quarters, stroll through their streets, discover outstanding heritage sites and cultural elements, and get to know the history behind all these, from one and the same platform.The Network of Spanish Jewish Quarters has incorporated the Google Maps technology, geo-positioning the different places of interest and providing them with their respective historical documentation, which is displayed once the user clicks on one of the signalled places on the map. Besides, users can visualise any of these points on street level thanks to Street View. Furthermore there is an option enabling users to find all this information by means of a comprehensive search panel, which divides the different sites according to their category and type, their geographic region or chronological period. The technology supplied by Google enables the organisation of all these contents through maps and chronograms with different levels of information. There is a total of 523 sites, 910 chronological entries, 1.667 images, 67 informative texts and 138 comments in lexical voices, which users can access through a unique website which stores information spanning from the 3rd century till today. We would like to invite you to discover a very little known part of Spanish history by taking a tour through the Jewish quarters of .

אזרחות ספרד ליוצאי ספרד

מי קלט את מגורשי ספרד - המקור: הויקיפדיה העברית

באתר דמארקט יש כתבה על האפשרות של יוצאי ספרד לקבל אזרחות ספרדית. אפרת נ וימן כתבה מאות אלפי ישראלים מכינים את הקרקע לחלום האירופי- הבאים בתור: צאצאיהם של מגורשי ספרד - בין התנאים :"שי כהן, דוקטורנט לפילולוגיה ספרדית בעיר פמפלונה בספרד, שכתב את הספר "סטרפאדו" ‏(רומן היסטורי על ספרד בימי הגירוש‏), התייחס בבלוג שלו להחלטה על האזרחות של צאצאי המגורשים. לדבריו, ההתעניינות של ישראלים באפשרות לקבל אזרחות ספרדית היתה עצומה.

כהן מסביר כי כיום, לפי חוק הקיים מאז 1948 ועודכן ב–1982, צאצא של מגורשים ממוצא יהודי־ספרדי שרוצה לקבל אזרחות צריך להתגורר שנתיים בספרד כתושב קבע, כך שיהיה ברור שהוא לא הגיע לתקופה מסוימת ומיד לאחר קבלת האזרחות יעזוב. לאחר מכן, בנוסף לתעודת לידה של המבקש ותעודת יושר של המשטרה, הוא יידרש להוכיח את מוצאו. יהיה עליו לגשת לרב קהילה שיחתום על אישור שהוא יהודי ממשפחה המוכרת כספרדית לפי שם המשפחה, או כל דבר אחר שיכול לסייע.

המטרה של ההחלטה מנובמבר היא להקל ולדלג על עניין התושבות. היות שככל הידוע אין תיעוד מדויק של המגורשים, המבקשים יצטרכו להוכיח את מוצאם - באמצעות שפה ‏(צאצאי היהודים המגורשים דיברו לדינו, שפה שהשתמרה עד ימינו‏), שמות משפחה, קשר למנהגים ספרדיים ‏(זיקה לספרד דרך היכרות, שפה, תרבות‏) - והם יעברו בדיקה שתיערך על די הקהילה היהודית. הם יידרשו להציג תעודה של "פדרציית הקהילות היהודיות של ספרד", המכירה במעמדו של מבקש האזרחות. כהן מציין כי מספר היהודים החיים כיום בספרד הוא 40–50 אלף והם מרוכזים בעיקר בערים הגדולות כמדריד, ברצלונה וקורדובה. לכן, הגישה לרבני הקהילות שיכולים לאשר את "ספרדיות" מבקש האזרחות מוגבלת לאותם מקומות.

כהן מוסיף כי עוד בעיה נוגעת לכך שנכון להיום, עבור צאצאי הגירוש ממדינות שונות, כולל ישראל, אחד התנאים לקבלת דרכון ספרדי הוא ויתור על האזרחות השנייה. אם תנאי זה לא יבוטל בחוק החדש, הוא יהיה הרבה פחות רלוונטי לישראלים שלא ירצו לוותר על אזרחותם.

"לפי הערכות, מדובר במספר שנע בין 250 אלף ל–3 מיליון צאצאים למגורשי ספרד בכל המדינות, בעקר במדינות האימפריה העותומנית לשעבר, מדינות צפון אפריקה, איטליה, הולנד, וכמובן ישראל. ברגע שפרסמתי את זה בבלוג קיבלתי יותר מ–100 תגובות ומיילים אישיים מאנשים ששאלו מה יצטרכו לעשות. לפי בירור שעשיתי בספרד, אין ספק שיש אנשים רבים המעוניינים בדרכון ספרדי. כמה מהם באמת מתכוונים להגיע ולהתגורר כאן - זה כבר עניין אחר, והשאלה החשובה היא אם הממשלה מעוניינת רק בחלוקת דרכונים או באזרחים חדשים שיחזקו את הקהילה בחצי האי האיברי".

על עתיד יהדות איטליה

בפה גרילו - המנהיג החדש שסחף שליש מהקולות

אנשיל פפר כתב באתר הארץ מיום 22 במרץ 2013 ראש הקהילה היהודית ברומא: השנים הטובות נגמרו, עלינו לעלות לישראל

ריקרדו פצ'יפיצ'י, נשיא קהילת יהודי רומא, מזהיר מפני עליית הגזענות במדינה. הוא מותח ביקורת על הפתעת הבחירות, בפה גרילו, וטוען שמפלגתו מסוכנת יותר מהפאשיסטים“ יש מי שחושבים שגרילו הוא ליצן”, אומר פצ’יפיצ’י, “בגרמניה אמרו שהוא כמו ברלוסקוני. אבל גרילו אמר שאין צורך במפלגות פוליטיות וזה בדיוק מה שהיטלר אמר לפני שעלה לשלטון. המפלגה של גרילו מסוכנת מהפאשיסטים מכיוון שאין לה מצע ברור ואנחנו לא יודעים מה הגבולות שלה.

עד כה, נזהרו מנהיגים יהודים באיטליה (וממשלת ישראל) מלצאת בגלוי נגד גרילו ודעותיו. הם העדיפו שלא להפוך את הפרק האנטישמי והאנטי־ישראלי שלו לנושא מרכזי בזירה הציבורית ולהרחיק את מיליוני מצביעיו מהיהודים. אבל פצ’יפיצ’י מאמין שאסור להמשיך לשתוק. הוא משוכנע שהרוב המכריע של בוחרי גרילו, כרבע מהאיטלקים, אינם אנטישמיים. “95 אחוז מהמצביעים שלו אינם שותפים להשקפת עולמו לגבי היהודים וישראל. הם הצביעו עבורו כי רצו שינוי."

פצ’יפיצ’י חוזר אל טענתו המרכזית, לפיה הקהילה היהודית באיטליה צריכה להתכונן להגירה לישראל, ולא לשום מקום אחר באירופה שבו מתרחשת דינמיקה דומה. “עבורנו, העלייה לישראל היא תעודת ביטוח” הוא אומר, “הרבה יהודים כבר עלו מאיטליה וגילו בישראל חיים טובים יותר עבור משפחותיהם. ישראל היא העתיד שלנו. בששת החודשים האחרונים עלו מרומא לישראל 150 יהודים לעומת 120 שעלו בכל השנה שעברה (אומדן יהדות איטליה הוא כ-22 אלף נפש - העורך) . גם ללא ההגירה, אנחנו מצטמקים דמוגרפית”.

תגובה בעיתונות האיטלקית:-"מעולם לא אמר שהתנועה של Beppe Grillo היא הפשיסטים הגרועים ביותר ומעולם לא חשב", אומר נשיא הקהילה היהודיה "הוא מעולם לא היה נאמר בכל ראיון.העיתון:ilsole24ore

המקור: «Non ho mai dichiarato che il movimento di Beppe Grillo è peggiore dei fascisti e non l'ho mai pensato», sottolinea il presidente della comunità ebraica romana «Non è stata mai pronunciata in nessuna intervista Il Sole 24 Ore - leggi su http://24o.it/EmN4X

מילון בן יהודה שטראסה – יקית מדוברת בארץ ישראל

אתר היקה

עקיבא צימרמן כתב במוסף השבת של מקור ראשון :על הספר מילון בן יהודה שטראסה – יקית מדוברת בארץ ישראל - העלייה היקית תרמה לא רק לתעשייה ולמסחר אלא גם ללשון המדוברת. ביטויים נפוצים – וכאלה לשימוש פנימי – באלבום מעורר נוסטלגיה - בין השאר נאמר בכתבה :
הספר מופיע בתבנית אלבומית מפוארת והוא מלווה במודעות פרסומת שהופיעו במקור בעיתוני היקים. על המודעות שליוו את הפרסומים בעיתוני היקים כותבת רות אופק. מאמר זה הוא אחד המעניינים ביותר שבספר. הוא הופק בסיוע תמיכה כספית של חברת 'הראל', שראשיתה בסוכנות הביטוח 'המשמר'. בני משפחת המבורגר, בנים למייסדי תעשיית הביטוח בארץ, כותבים בפתח הספר על תרומתם הרבה של היקים למדינה: "אין כמעט חלקה טובה בראשית ימיה של המדינה, שיקים או צאצאי יקים לא היו מעורבים בה. הרבה בדיחות מספרים על היקים, אבל מבחן התוצאה מלמד כי חבל שלא הגיעו אז עוד כמה אלפי יקים לארץ ישראל. אין ספק שהמדינה הייתה יוצאת נשכרת מכך".

אברהם פרנק כותב כי צאצאי היקים בארץ החלו להתעניין במורשת התרבותית של הוריהם והמילון שלפנינו הוא אחד המפעלים שקמו עקב התעניינות זאת. אחד משרידי צאצאי היקים הוא העיתונאי רוביק רוזנטל העוסק כיום בחקר הלשון העברית וביטוייה השונים. הוא כותב על "המילון ככמוסת זיכרון" ומדגיש כי המילון הוא "כמוסת זיכרון לעולם הולך ונמוג אל מנהרות הזמן" (עמ' 27).

יהדות מונטנגרו

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":42.783333,"lon":19.466667,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":7,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":42.783333,"lon":19.466667,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":4,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

מדינת מונטנגרו - החץ על עיר הבירה

בשנת תשע"א, 2011, הוקמה הקהילה היהודית של מונטנגרו ביוזמת הרב יואל קפלן, הרב הראשי לאלבניה שפועל להחייאת החיים היהודים במדינות הבלקן. בביקורה של משלחת הארגון מרכז רבני אירופה עליה נמנה גם הרב הראשי לישראל יונה מצגר, הביעו ראשי השלטון תמיכה בהקמת הקהילה היהודית. לנשיא הקהילה מונה יאשה (יעקב) אלפנדרי.

ב-31 בינואר 2012 נחתם הסכם היסטורי בין הקהילה היהודית של מונטנגרו לבין מדינת מונטנגרו. ראש הממשלה איגור לוקשיץ חתם על ההסכם המסדיר את מעמד היהודים במונטנגרו כמיעוט מוכר ושווה זכויות. על ההסכם מצדה של הקהילה חתם נשיא הקהילה מר יאשה (יעקב) אלפנדרי. טקס החתימה בו נכח גם הרב יואל קפלן, הרב הראשי לאלבניה המשמש גם כרבה הראשי של מונטנגרו, לווה בסיקור תיקשורתי והיה למעמד היסטורי ומרגש. (מהויקיפדיה העברית)

רונן דורפן מדווח בעיתון "ישראל היום" מיום 25 במרץ 2013 על מצב היהודים במדינה מיהו יהודי - גירסת מונטנגרו. בין השאר הוא כתב

תחילה הוא סייר בעיר אולצ'ין, אשר בשנת 1676, מת בה ביום הכיפורים, שבתאי צבי. היום הוא מגלה כי בחדרו המצוי בעיר זו מצוי ארון קודש וספרי קודש. עם שבתאי צבי הגיעו לעיר 29 משפחות יהודיות, שהתאסלמו במרוצת השנים. יחד עם זאת, נמצאו סימני "מגן דוד" על קירות הבתים.

בקהילה היהודית רשומים 107 אנשים, נשיא הקהילה אלפנדרי סבור כי מספרם מגיע ל-300. מיידי כמה שבועות הם מתכנסים לשבת ולחג.

המקור: עיתון ישאל היום

בית הקברת היהודי

בחדרו של שבתאי צבי

עוד פרטים בקישור לעיל

ארץ ישראל

מאורעות תר"פ - פסח לפני 93 שנה

נדב שרגאי כתב בעיתון "ישראל היום" לערב פסח תשע"גכך הכל התחיל - "יריית הפתיחה" של קרב הדמים היהודי־ערבי על הארץ הזאת נשמעה בפסח לפני 93 שנה, במאורעות תר"פ הנשכחים - האירוע המכונן המשמעותי הראשון במאבק הלאומי והדתי בין שני העמים. בין השאר הוא כתב:
"ברחבה שלמרגלות שער יפו הונפה תמונתו של פייצל, שזה לא כבר הכתיר עצמו למלך סוריה הגדולה. הנאומים דיברו בגנות הציונות. עארף אל־עארף נאם מעל סוסו: "ארץ ישראל היא ארצנו - היהודים הם הכלבים שלנו". שייח' חברוני סיים את דבריו בקריאה: "אטבחו אליהוד" (שיחטו את היהודים) וההמון הערבי (חלקו חברוני), שהגיע לירושלים היישר מחגיגות "נבי מוסא", התפרץ. בריונים ערבים מצוידים במקלות, בסכינים ובחרבות השתוללו בסמטאות העיר העתיקה. הם היכו, פצעו והרגו יהודים, שדדו חנויות ואנסו נשים.

והתוצאה - "המהומות נמשכו חמישה ימים. שישה יהודים נרצחו, 211 נפצעו. לימים תכונה ההתרחשות הזאת - מאורעות תר"פ. כך נראו התמונות הראשונות של הסכסוך היהודי־ערבי, הנמשך עד ימינו אלה. "גילוי ראשון של תגובה ערבית אלימה בהיקף רחב יחסית כלפי הציונות, בתחומי ארץ ישראל", כפי שניסח זאת בדקדקנות מדעית ההיסטוריון יגאל עילם; "אירוע מכונן גם בתולדות התנועה הלאומית הפלשתינית", ציין המזרחן פרופ' יהושע פורת."

והמסקנה - "מאורעות תר"פ האיצו והעצימו אפוא את המאבק הלאומי בין היהודים והערבים על הארץ. הם הכריחו את היישוב היהודי לבנות לעצמו כוח מגן, וגם הניחו את התשתית למימד הדתי בסכסוך הלאומי, בעיקר מהצד הערבי בהנהגתו של המופתי הגדול, חאג' אמין אל־חוסייני. האירועים היו זרז של צמיחה בעבור התנועה הלאומית הפלשתינית, והיתה להם תוצאה נוספת: בעיני חלק גדול של ההנהגה הציונית הם הביאו לפיחות נוסף במעמדה של העיר העתיקה של ירושלים והיישוב הישן, בהשוואה למעמד העיר החדשה שמחוץ לחומות, וחיזקו מגמה שניכרה עוד קודם לכן בגישת המנהיגות הציונית.

פוגרום בירושלים. ארון הקודש ההרוס וספרי התורה הקרועים בישיבת "תורת חיים" ברחוב הגיא - אוסף התמונות של שבתאי זכריה

עיתון "הארץ" מ־6 באפריל, 1920, לאחר הפרעות

היו סימנים מדאיגים שקדמו למאורעות. תהלוכת נבי מוסא בתחילת אפריל 1920, שקדמה לפרעות - המקור: הויקיפדיה העברית

הַגִלְגָּל – מקומה ההיסטורי ומיקומה הגיאוגרפי

'בית חגלה' (למטה מימין) במפת מידבא; למעלה - נהר הירדן נשפך לים המלח; משמאל למטה - יריחו - חגי בן ארצי כתב:" במפת מידבא מופיעה ממזרח ליריחו על הירדן כנסייה בעלת שנים-עשר חלונות, ומעליה כיתוב: "גלגל, מקום שתים-עשרה האבנים". כנראה שהכנסייה המתוארת במפה היא הכנסייה שעל חורבותיה הוקם מנזר דיר חג'לה" - יצרה: תמרה על יסוד תמונה קיימת

חגי בן ארצי כתב בדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן על הגלגל - בו חגגו בני ישראל את פסח הראשון בארץ ישראל - במאמרו הוא מנסה לאתר את המקום. ובין השאר כתב:
תחילה הוא מסכם:"כל הדברים הגדולים הללו התרחשו באתר ליד יריחו, שנקרא בפי בני ישראל ויהושע בשם גִלְגָּל. השם "גִלגל" מוסבר בזיקה לברית המילה והכניסה לארץ: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שם ה:ט). כאן מסתיימת אפוא עבדות מצרים והחרפּה שכרוכה בה. המסע שראשיתו ביציאת מצרים והמשכו במעמד הר סיני, בנדודים במדבר ובברית בערבות מואב, הסתיים בגלגל. כאן נהפך עם ישראל לעם בן חורין, שמחדש את בריתו עם הקב"ה ומגשים אותה בארץ ישראל."

נוסיף גם- "לפי מקורות שונים (ראו למשל: רמב"ם, הלכות בית הבחירה פ"א ה"ב) היה כאן משכן במשך 14 שנה של כיבוש הארץ והתנחלות השבטים, ורק אחר כך עבר המשכן לשילה.

איפה נמצא אתר הגִּלגל?
התנ"ך מגדיר את מקומו ממזרח ליריחו: "וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ" (יהו' ד:יט). לאור פסוק זה זיהו רבים מן החוקרים את הגלגל עם ח'ירבת ג'לג'ול, תל קטן עם כמה חורבות, כ-2.5 ק"מ ממזרח ליריחו. הזיהוי מתבסס, כמובן, בעיקר על הדמיון בין השם המקראי לשם הערבי של האתר.

בית חגלה - את הגלגל יש לחפש בקצה המזרחי או אפילו הדרומי-מזרחי של בקעת יריחו, ליד הירדן וליד מקור מים גדול. ואכן, באזור זה, לא רחוק משפך הירדן לים המלח, יש מעיין גדול ששמו עין חג'לה. אזור המעיין מכוסה בחורשות עצי דקל שניזונים לא רק מן המעיין אלא גם ממי תהום גבוהים הנמצאים בשטח נרחב מאוד עד הירדן. בסביבת המעיין שוכן המנזר היווני-אורתודוקסי דיר-חג'לה, הבנוי על חורבותיה של כנסייה ביזנטית קדומה מן המאה החמישית לספירה, ששרידיה נמצאים בקריפטה של המנזר. מיקומו של המנזר מוסבר במאורעות הקשורים בחייו של ישו, אבל מתברר שהמסורת הנוצרית קידשה את המקום בעקבות מסורת יהודית.
ואכן, במפת מידבא מופיעה ממזרח ליריחו על הירדן כנסייה בעלת שנים-עשר חלונות, ומעליה כיתוב: "גלגל, מקום שתים-עשרה האבנים". כנראה שהכנסייה המתוארת במפה היא הכנסייה שעל חורבותיה הוקם מנזר דיר חג'לה. כלומר, לפי המסורת הנוצרית-ביזנטית, שמבוססת כנראה על מסורת יהודית, דיר-חג'לה הוא הגִלגל. הזיהוי הזה תואם את ההגדרה המקראית ואת צורכי בני ישראל: הרבה מים, עצי תמר מניבים פרי וריחוק מרבי מן העיר יריחו.
השמות "עין חג'לה" ו"דיר חג'לה" משמרים את שמה של עיר יהודית שנקראה "בית חוגלה" ממזרח ליריחו. ואכן, במפת מידבא מופיעה ליד הגלגל העיר בית חוגלה, הנזכרת כבר בספר יהושע כעיר גבול בין נחלת יהודה לנחלת בנימין: "וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד-קְצֵה הַיַּרְדֵּן... וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה" (טו:ה-ו).

ולסיכום - לפני כעשר שנים חודש היישוב היהודי בבית חוגלה אשר ליד הגלגל על ידי אורנה קובוס מעפרה ונשים נוספות. במקום הוקם מאחז קטן, שבו מדרשה לנשים וכולל לגברים. ראוי המקום, שבו אירעו מאורעות כה חשובים ודרמטיים בתולדות ישראל, לשוב ולהיות מרכז גדול של תיירות וסיורים בעקבות המקרא.

על "השומר החדש"

שמעון כהן דיווח באתר ערוץ שבע ביום 17 במרץ 2013 מורשת אלכסנדר זייד בשדות יו"ש

לנוכח מסכת גניבות הבקר התכופות של עדרי היהודים ביהודה ושומרון מוקם בימים אלה 'ארגון השומר ביו"ש'. אחד העומדים מאחורי המיזם, מאיר ברטלר, סיפר ביומן ערוץ 7 על המהלך והתכניות שמאחוריו.

ברטלר מציין כי במרוצת החודשיים האחרונים נגנבו ביהודה ושומרון כאלף ראשי בקר, ומדובר בתופעה העלולה לחסל את הענף כולו, ענף המהווה חלק בלתי נפרד מההיאחזות המעשית של יהודים בשטחי יו"ש. "מעבר לכך שמדובר במכה למטה לחמן של משפחות יש לדברים חשיבות לאומית והמאבק הוא משימה לאומית", הוא מדגיש.

ברטלר מוסיף ומספר כי גם הערבים חשים שמדובר במאבק שהוא מעבר לעבירות רכוש ולשם גניבת הצאן מהעדרים היהודים משתמשים הגנבים בשיטות מתוחכמות ולעיתים הזויות. בין השאר הוא מספר כי כדי להתגנב לעדר התחפשו גנבי בקר לכבשים... ובמקרה אחר התחפשו לתאילנדים. באירוע נוסף השתמשו הגנבים בסנפלינג כדי להבריח את הצאן הנגנב... לטעמו הדברים מוכיחים כי עבור הגנבים הערבים מדובר בהרבה מעבר לגניבה, אלא בהבנה שמדובר במאבק עמוק על האחיזה בשטח. לשם כך חודרים הגנבים הערבים גם לישובים, חדירות המקבלות משמעות ביטחונית ישירה לחלוטין. בהקשר זה הוא מזכיר את החדירה לישוב נחליאל שעל מנת לבצעה ניתקו הגנבים את החשמל כדי שיוכלו לעבור את גדר הישוב, גנבו את העדר והחזירו לאחר מכן את החשמל.

התבל

Everest from the height of 7000 meters

צילום תמונה אחת מהאתר

Everest from the height of 7000 meters, Nepal • 360° Aerial Panorama

Nepal is lucky to have so many extraordinary landmarks. Not only that Nepal is known as the birthplace of Buddha, it also has the majority of highest mountains in the world: 8 out of 14 8K Peaks are located here. Among them is Mount Everest, the highest mountain on planet Earth.

It is also known as Chomolungma (or Qomolangma), which is Tibetan for "Holy Mother." The name "Everest" comes from Sir George Everest, the Surveyor General of India, a division of the British Raj in India, only because in 1852 survey department workers measured the height of Chomolungma for the first time, showing Peak XV to be the tallest mountain in the entire region and, probably, in the world.

However, the height of Mount Everest is not that obvious. Radhanath Sikdar, an Indian mathematician and topographer, who worked in the above-mentioned institution 240 kilometers away from the mountain, only made an assumption based on trigonometric calculations that Chomolungma is the highest mountain in the world. 4 years later actual surveys showed the height to be 29,002 feet (8,840 meters), proving Radhanath Sikdar's theory.

After that people measured Mount Everest over and over again. There were cases when the mountain "grew" even taller - up to 8,872 meters depending on a measurement method. Today its official height is 8,848 meters above sea level, including 4-meter snowcap.

השיגור והנחיתה של הרכב על מרס

מדהים! מההמראה ועד הנחיתה על כוכב מארס. במסך מלא ובאיכות HD.

רכב החלל על המאדים

How to Get to Mars. Very Cool! HD

How to Get to Mars. Very Cool! HD - 16 מיליון צפיות !!!

הטקסט המווה- Spirit, MER-A (Mars Exploration Rover -- A), is a robotic rover on Mars, active from 2004 to 2010. It was one of two rovers of NASA's ongoing Mars Exploration Rover Mission. It landed successfully on Mars at 04:35 Ground UTC on January 4, 2004, three weeks before its twin, Opportunity (MER-B), landed on the other side of the planet. Its name was chosen through a NASA-sponsored student essay competition. The rover became stuck in late 2009, and its last communication with Earth was sent on March 22, 2010. The rover completed its planned 90-sol mission. Aided by cleaning events that resulted in higher power from its solar panels, Spirit went on to function effectively over twenty times longer than NASA planners expected following mission completion. Spirit also logged 7.73 km (4.8 mi) of driving instead of the planned 600 m (0.4 mi), allowing more extensive geological analysis of Martian rocks and planetary surface features. Initial scientific results from the first phase of the mission (the 90-sol prime mission) were published in a special issue of the journal Science. On May 1, 2009 (5 years, 3 months, 27 Earth days after landing; 21.6 times the planned mission duration), Spirit became stuck in soft soil. This was not the first of the mission's "embedding events" and for the following eight months NASA carefully analyzed the situation, running Earth-based theoretical and practical simulations, and finally programming the rover to make extrication drives in an attempt to free itself. These efforts continued until January 26, 2010 when NASA officials announced that the rover was likely irrecoverably obstructed by its location in soft soil, though it continued to perform scientific research from its current location. The rover continued in a stationary science platform role until communication with Spirit stopped on sol 2210 (March 22, 2010). JPL continued to attempt to regain contact until May 24, 2011, when NASA announced that efforts to communicate with the unresponsive rover had ended. A formal farewell was planned at NASA headquarters after the Memorial Day holiday and was televised on NASA TV.

The clip is taken from the IMAX movie "Roving Mars" from 2006 . This is an edited short version. Thanks for watching and please take your time to rate

עשר שעות !!! מוסיקה קלסית

The Top 100 Masterpieces of Classical Music - OML BOX 3.85

The Top 100 Masterpieces of Classical Music - OML BOX 3.85

בין השאר:

• פינלנדיה - סיבליום
• מעוף הדבורה - רימסקי רוסטקוב
• העולם החדש - דבוז'אק
• בולרו - רוול
• היפיפיה הנרדמת - צ'יקובסקי
• פאר גינט - בוקר - גריג
• סמטנה - מולדבה
• L'arlesienne - ביזה

ועוד רוסיני, ורדי ועוד ...סה"כ 100 יצירות קלסיות

כדאי להוריד יש סיכוי כי יוסר מן האתר

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• קנ"א: לשבוע פרשת שלח תשע"ג
• ק"ן: לשבוע פרשת בעלותך תשע"ג
• קמ"ט: לשבוע פרשת נשא תשע"ג
• קמ"ח: לשבוע חג השבועות תשע"ג
• קמ"ז:לשבוע שחרור ירושלים תשע"ג
• קמ"ו:כ"ב אייר תשע"ג
• קמ"ה:בהר-בחוקותי - תשע"ג
• קמ"ד:ט"ו אייר תשע"ג
• קמ"ג:אמור - תשע"ג
• קמ"ב:אחרי-מות קדושים - תשע"ג
• קמ"א:ליום העצמאות - תשע"ג
• ק"מ:תזריע-מצורע - תשע"ג
• קל"ט:ביניים כ"ט ניסן - תשע"ג
• קל"ח:פרשת שמיני- תשע"ג
• קל"ז:ביניים כ"ב ניסן - תשע"ג
• קל"ו:חול-המועד פסח - תשע"ג
• קל"ה:לשבוע פסח - תשע"ג
• קל"ד: ביניים ח' ניסן- תשע"ג
• קל"ג: השבת הגדול ופרשת צו - תשע"ג
• קל"ב: ביניים א' ניסן- תשע"ג
• קל"א: ראש חודש ניסן ופרשת ויקרא - תשע"ג
• ק"ל: ביניים כ"ג באדר - תשע"ג
• קכ"ט:פרשת ויקהל-פקודי - תשע"ג
• קכ"ח: ביניים ט"ז באדר - תשע"ג
• קכ"ז: י"ד באדר - פורים - תשע"ג
• קכ"ו: ביניים ט' באדר תשע"ג
• קכ"ה: פרשת תצוה תשע"ג
• קכ"ד: ביניים ב' באדר תשע"ג
• קכ"ג: פרשת תרומה תשע"ג
• קכ"ב: ביניים כ"ה שבט תשע"ג
• קכ"א: פרשת משפטים תשע"ג
• ק"כ: ביניים י"ח שבט תשע"ג
• קי"ט: פרשת יתרו תשע"ג
• קי"ח: ביניים י"א שבט תשע"ג
• קט"ז: פרשת בשלח תשע"ג
• קט"ו: ביניים ד' שבט תשע"ג
• קי"ד:פרשת בא תשע"ג
• קי"ג: ביניים כ"ו טבת תשע"ג
• קי"ב:פרשת וארא תשע"ג
• קי"א: ביניים י"ח בטבת תשע"ג
• ק"י:פרשת שמות תשע"ג
• ק"ט: ביניים י"ב בטבת תשע"ג
• ק"ח:פרשת ויחי תשע"ג
• ק"ז:פרשת ויגש, חודש טבת- תשע"ג
• ק"ו:פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
• ק"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
• ק"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
• ק"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
• ק"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
• ק"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
• ק:פרשת וירא - תשע"ג
• צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
• צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
• צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג

-->