Kedumim Wiki
Register
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


בס"ד י"א שבט תשע"ג (בעקבות הבחירות שיהיו מחר)

האם אפשר להאמין לסקרים? חתן פרס נובל ישראל אומן חושב שלא
מתוך הבלוג של זאב גלילי - "היגיון בשיגעון"

מעשה ביהודי שבא לעיירה ופרסם קול קורא: אני אמתח חבל מעל לנהר השוטף והקוצף ואעבור עליו מן הגדה האחת לשנייה. מחיר ההצגה: 10 קופיקות. יהודי העיירה נהרו לגדות הנהר, בנעריהם ובזקניהם. היה שם אכן חבל מתוח בין שתי הגדות. הלוליין עלה על במה והצהיר: ללכת על חבל מעל הנהר איני יודע. אם אתם רוצים לראות יהודי נופל למים השוצפים תמורת 10 קופיקות אני מוכן לעשות זאת. היהודים, רחמנים בני רחמנים, החליטו לוותר גם על ההצגה וגם על הקופיקות. בטרם התפזרו הודיע הלוליין המדומה: יש לי הודעה חשובה. מחר תהיה הופעה נוספת.

את המעשה סיפר חתן פרס נובל, ישראל אומן, כדי להמחיש באמצעותו את הטענה ש"סקרים הם שקרים". הסקרים לדעתו חסרי בסיס, יש בהם אפקט של עדר, וייתכן שהם נעשים כמניפולציות. שימוש בסקרים היא כמו רפואת אליל.

"מי הטיפש? – אנחנו"

דבריו של אומן נאמרו בהרצאה שנשא בכנס האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, שנערך במאי 2006 בזיכרון יעקב. בשעתו פרסמתי את תוכן הרצאתו ואת הראיון עמו ב"מקור ראשון" וגם באתר זה. מאז נוספו ונגרעו מפלגות, הופיעו פוליטיקאים חדשים ורבים התאיידו. אך הדברים שנאמרו אז על הסקרים תקפים גם היום.

נושא ההרצאה : " מישאלי דעת קהל: מי הטיפש" .

הטפשים הם אנחנו, הנעזרים בסקרים, עורכים אותם שוב ושוב, ומאמינים להם, אמר פרופסור אומן. ומי שאומר שאין אלטרנטיבה אחרת, כאילו אמר שאין ברירה אלא להיעזר ברפואת אליל.

באמתחתו של פרופסור אומן שורה של דוגמאות שגם ההדיוט יכול להסיק מהן כי אי אפשר לסמוך על סקרים אחת הסיבות העיקריות: חלק גדול מן הנשאלים משקרים.

מספר לי פרופסור אומן: " פרופסור קמיל פוקס, ראש המחלקה לסטטיסטיקה של אוניברסיטת תל-אביב, הוא אדם שאני מאד מחבב. הוא סיפר לי כי לאחר בחירות שבהן שעור המצביעים היה 68.9 אחוזים, הוא ערך סקר טלפוני. הוא הציג שתי שאלות: האם הצבעת בבחירות ולמי הצבעת. 90 אחוז מהנשאלים השיבו כי השתתפו בהצבעה".

כלומר: יותר משני שליש מאלה שלא הלכו לקלפי אמרו שהשתתפו בהצבעה. זה הפך כמובן לבלתי רלבנטית את התשובות לשאלה השנייה .

למה הנשאלים משקרים?

לנשאלים ששיקרו, אומר פרופסור אומן, לא היה נעים, אפילו כלפי עצמם, להגיד: לא הצבעתי. ההצבעה נחשבת חובה או זכות אזרחית שלא יפה לא למלא אותה.

" זה משהו מאד ידוע ומוכר בפסיכולוגיה. אינני ממציא את הגלגל. התופעה הזו פוסלת את כל נושא הסקרים" . הנטייה איננה ישראלית דווקא. בארצות הברית, במרוץ למושל מדינת קונטיקט, היו שלושה מועמדים: האחד קיבל 37 אחוז, השני 33 אחוז, והשלישי 30 אחוז. לפי חוקת קונטיקט נבחר המועמד שקיבל 37 אחוז. אחרי שלושה שבועות עשו סקר, שבו הוצגה השאלה: למי הצבעת – 57 אחוז השיבו כי הצביעו בעד המנצח.

אפשר להבין את הסיבות לכך שאנשים משקרים. אך אין להצדיק את השימוש שעושים בסקרים אלה "הסקרים", אומר פרופסור אומן, " הם חסרי בסיס. אי אפשר לבדוק אותם וייתכן שהם נעשים כמניפולציות".

מה מניע את השקרנים?

פרופסור אומן: "בסקרים פוליטיים יש אפקט של עדר. כשכל הסקרים אומרים שאולמרט מוביל ושרון גיבור, אנשים אינם משיבים לסוקר מה שהם באמת חושבים, אלא מה שנראה להם כמקובל. לא נעים לך להודות שאתה ימני קיצוני".

לסקרים גם יש השפעה על התוצאה ועל עצם ההתמודדות. הדבר בולט במיוחד כשיש יותר משני מתמודדים. כך היה כשהתמודדו ברק, נתניהו ואיציק מרדכי (בבחירות האישיות לראשות הממשלה ב-1999). בסקרים שנערכו כמה חודשים לפני הבחירות, היה לכל אחד מהמתמודדים כ-30 אחוז. למרדכי היה קצת פחות. בסקר הבא מרדכי ירד.. ירידתו נמשכה עוד ועוד עד שהגיעה ל-6 אחוזים.

האם אין דרך לערוך סקרים יותר אמינים?

יש דרך כזו, אומר פרופסור אומן, אך היא יקרה מאד. כדי להבין אותה צריך לדעת קצת מתמטיקה. מדובר בסקר שבו אתה אוסף קבוצה אקראית של מספרי תעודות זהות ומאתר כל אחד מהם. ואם אחד נסע לניו יורק והשני נופש באילת אתה צריך למצוא אותם ולהציג להם את השאלות. [וכמובן אתה צריך לקוות שיסכימו להשיב לך - ז.ג.].

בפועל זה לא נעשה כך. והבעיה העיקרית קיימת גם בשיטה המשוכללת: האנשים אינם אומרים אמת.

כל אחד יכול לערוך סקרים ולפרסם תוצאות ולהגיד מה שהוא רוצה. " השתתפתי פעם בוועדה ממלכתית" , מספר פרופסור אומן, " ויושב ראש הוועדה רצה להזמין סקר מאיזו חברת סקרים. סקר לא פוליטי של מה אתה מעדיף א' או ב'. מחברת הסקרים אמרו: תגידו לנו איזה תוצאה אתם רוצים" . והמסקנה: סקרים הם שקרים.

שיר ילדים למוצאי שבת ליהודי העיירה האיטלקית - פיטיליאנו.
ערב טוב, שבוע טוב, שנה טובה, בריאות, שלום, טוב וברכה, חיים ארוכים ושמחה ונחת רוח לנו ולכל מי שטוב לנו רוצה
מהרצאתו של פרופ' מיכאל ריז'יק מאוניברסיטת בר אילן ביום עיון לזכרו של פרופ' יוסף ברוך סרמונטה שנערך בירושלים בי' בשבט תשע"ג בנושא: בין האיטלקית היהודית של ימי הביניים ללהגי הגטו:המשך, נתק וחידוש
כלניות

כלניות בקדומים - שבט תשע"ג

אקטואליה[]

לומר פרשת המן מחר בבוקר - יום שלישי[]

(התקבל מציב שביט)
מובא בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זצ"ל כי סגולה לפרנסה לומר את פרשת המן ביום ג' בשבוע בו קוראים את פרשת בשלח, דהיינו מחר (יום ג') בבוקר.

כדאי לומר שניים מקרא ואחד תרגום.

אני יודע שיש רבים שמערערים על סגולה זו, (כך שאפשר לוותר על תגובות הנגד) וכל אחד ינהג כרצונו. מה שברור שאין שום איסור בדבר. כמו כן, לפי הטור רצוי לומר את פרשת המן בכל יום (לאו דווקא שניים מקרא ואחד תרגום) כדי לזכור את חסדי ה' שפרנס אותנו 40 שנה במדבר.

יהי רצון שנזכה לקבל את השפע האלוקי ולעשות בו את רצון ה' יתברך.

כמו כן, יהי רצון שנזכה מחר לפתקא טבא, שנזכה לקבל הנהגה ראויה עד שיבוא משיח צדקנו וינהיג את העולם כולו. אמן


להגדלה הקש על הדף - ניתן למצוא את התפילה גם בסידור

יום הבחירות הראשון (25.1.1949)[]

(התקבל במייל - המקור:פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל אביב)

Wwwm1981

THE PRESIDENT CHAIM WEIZMANN CASTS HIS VOTE IN THE ELECTIONS FOR THE 2ND KNESSET, AT THE REHOVOT POLLING STATION - לכנסת השנייה - אוצר הצילומים הלאומי - 14 11 1050 צילם: FRITZ COHEN

הדברים שלהלן לוקטו מתוך יומנו האישי של הרב משה יקותיאל אלפרט זצ"ל, שהיה ר"מ (מלמד) בישיבת עץ חיים הידועה בירושלים בשנים 1917-1955. הודות לאישיותו ולשפות הזרות השגורות בפיו, התמנה על ידי נציגי המנדט הבריטי בשנת 1938 למוכתר של כל השכונות היהודיות בצפון ירושלים - בית ישראל הישנה והחדשה, מוסררה, הר הזיתים, סנהדריה, מחניים ושנלר.

"בשעה 5:35 בבוקר השכם קמנו אני ואשתי ואחי, ר' שמעון לייב, וגיסי, ר' נתנאל סלדוכין, ובני דב. אחרי ששתינו קפה, לבשנו בגדי שבת לכבוד היום הגדול והקדוש הזה. כי "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". אחרי אלפיים שנות גלות או יותר, אפשר להגיד מששת ימי בראשית ועד היום הזה, לא זכינו ליום כזה, שנלך לבחירות למדינה יהודית ו"ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה". בני דב הלך מהבית בשעה 5:45 והלך באשר הלך כי הוא אוהד גדול לרשימת ח' (חירות) מאצ"ל, ולא בא כל היום וכל הלילה.

אני ואשתי וגיסי הלכנו לקלפי באזור 10, בית הפועל המזרחי, אשר ברחוב החבשים, ופנקסי הזהות של מדינת ישראל בידינו. בשמחה רבה ועצומה הלכנו את הדרך הקצרה מביתנו, כי מיום י"א תשרי שנה זו גרנו בבתי ויטנברג, בקומה התחתונה של בית משפחת דוושא גולדשמיד, מכיוון שביתנו בבית ישראל (שנפגע בההפגזות) היה בתיקונים. לפי חוק הבחירות היה עלינו לבחור באזור זה ולא באזור בית ישראל, מקום מגורי הקבוע.

כל הדרך אל הקלפי, הלכתי כמו בשמחת תורה אצל הקפות עם ספר תורה, כי פנקס הזהות של ישראל היה בידי. לא היה גבול לאושר והשמחה שהיו לי. בשעה 5:50 באנו לבית הפועל המזרחי, ואנחנו היינו הראשונים. רק השָמש היה שם. החשמל היה דולק. שאלנו את השמש איפה הם חברי ועדת הקלפי? הם עוד לא באו! חיכינו עד שעה 5:54, באו שנים מאנשי חברי ועדת הקלפי, ובשעה 6:02 בא היושב ראש של הוועדה, העורך דין ---. מחיתי בפניו על זה שלא בא בזמן הנכון, כי לפי החוק היה צריך להתחיל בשעה 6:00. היו"ר התנצל לפני. היו"ר אמר שמכיוון שישנו קוורום, כי היו"ר והסגן ועוד חבר אחד, וגם משקיף אחד מחירות, כבר אפשר להתחיל בעבודה. השמש הביא את תיבת הקלפי, והיו"ר קרא אותי ואמר "והדרת פני זקן", וגם לאחי, וביקש מאיתנו שאנחנו שנינו נהיה עדים לפרוצדורה של פתיחת הקלפי. הוא הראה אותנו את תיבת הקלפי שהיא ריקה ובפנינו חתם אותה, קשר סביב התיבה חבל ארוך וקשר אותו היטב וחתם בשעווה, ורשם פרטיכל על זה. הוא רשם בפרטיכל כי אני באתי בשעה 6:00 (זה לא מדויק מכיוון שבאנו בשעה 5:50, והוא היו"ר בא בשעה 6:02) ובשעה 6:23 התחילו הבחירות. היו"ר אמר לי שהיות ואני האיש הזקן מכל האנשים שישנם פה, אז אני אהיה הראשון מהבוחרים.

ברטט של קדושה ובהדרת קודש מסרתי לידי היו"ר את פנקס הזהות שלי וקרא את שמי מתוך הפנקס שלי וספר הבוחרים, וסגן היו"ר רשם את שמי בנייר ונתן לי את מספר 1. מסר לידי מעטפה אחת ונכנסתי לחדר השני, ששם היו מונחים כל הפתקאות מכל הרשימות, וביד רועדת וברגש של קדושה לקחתי פתק אחד מספר ב', רשימת האיחוד הדתי, ושמתי אותה לתוך המעטפה שקבלתי אותה מידי היו"ר, ונכנסתי שוב לחדר הקלפי, והראיתי לכולם כי יש בידי רק מעטפה אחת. והגיע הרגע הכי קדוש בחיי, אותו רגע שלא זכו לו לא האבא שלי ולא הסבא שלי. רק אני בזמני זכיתי לרגע קדוש וטהור כזה. אשרי לי ואשרי חלקי! בירכתי ברכת שהחיינו, ושמתי את המעטפה לתוך תיבת הקלפי. לחצתי את ידי היו"ר והסגן ויתר חברי הוועדה ויצאתי משם. חיכיתי לאשתי, אחי וגיסי, ובשעה 6:28 שבנו הביתה.

הלכתי להתפלל, יום חג גדול".

מסורת ישראל[]

שירת הים[]

השבת קוראים בתורה את פרשת בשלח. בפרשה נכללת שירת הים, הנאמרת בניגון מיוחד. השירה נאמרת גם בהזדמנויות נוספות, לדוגמא, כל יום בתפילת שחרית.


המקור: כתב יד לנינגרד - כתב היד העתיד ביותר - לפני יותר מאלף שנה (כתר ארם צובא לפרשת זאת אבד)

להלן פרטים אחדים על השירה כפי שלוקטו בויקיפדיה העברית:

  • השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", עם רווח אחד או שנים בכל שורה.(ראו לעיל)
  • בליל שביעי של פסח נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולאמר את שירת הים ביחד בחצות הלילה. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל כולל התינוקות ליד בית הכנסת כדי לאמר את השירה וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב. אצל יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה כאשר שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים.
  • היו שנהגו להשכים לאמר את שירת הים לפנות בוקר ומנהג הגר"א לאמר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק החזן והקהל יחד.
  • בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ. במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוףר. בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.
  • על פי הגמרא במסכת ראש השנה שירת הים נאמרה על ידי הלויים בשבת בעת הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.
  • על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרה בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית והמנהג בבבל היה שלא לאמר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, משה בן קלונימוס הביא את המנהג לאמר את שירת הים בכל יום בתפילה לאשכנז. המנהג יוחס על ידי הרוקח לר' משה הזקן בן המאה ה-10

מצגת נהדרת לטו בשבט-ראוי ונכון לראותה !![]

תמונות נבחרות מהמצגת

מתוך עלון כושרות[]

(התקבל במייל) בס"ד לקראת ט"ו בשבט הבא עלינו לטובה, אנו מתכבדים להביא לעיון הציבור הרחב עלונים שהופצו על ידי גופים שונים, להגברת ערנות הציבור לבעיות הכשרות המיוחדות המתעוררות מקיום מנהגי החג, להרבות באכילת פירות וירקות, ובפרט פירות וירקות יבשים.

Kosharot Page 01

בין שילה לירושלים[]

Tel Shiloh

תל-שילה - מקום משוער למשכן.
צילם:בית השלום מ- עברית ויקיפדיה

(מתוך המשנה היומית - מסכת מגילה, משנה י"א)
משנה יא: אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה, וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. וְכָאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קְדֻשַּׁת שִׁילֹה יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר, וּקְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר:

כפי שהתבאר, בזמן שהיה המזבח בשילה נאסר להקריב קרבנות במזבחות אחרים, בדומה לזמן שנבנה בית המקדש, שנאסר להקריב קרבנות במזבחות אחרים, משנתנו מבארת שמכל מקום היו חילוקים מסוימים בין שילה לבין ירושלים.

אֵין בֵּין שִׁילֹה - הזמן שהיה המשכן קבוע בשילה, לִירוּשָׁלַיִם - לזמן שהיה בית המקדש בנוי בירושלים, אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה היו אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים, כגון קרבנות תודה ושלמים, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּכָל הָרוֹאֶה - בכל השטח שסביב שילה, כל זמן שהיו יכולים לראות את משכן שילה, וְאילו בִירוּשָׁלַיִם היו אוכלים קדשים קלים רק לִפְנִים מִן הַחוֹמָה - בתוך חומות ירושלים. וְכָאן וְכָאן - בין בשילה ובין בירושלים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים רק לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים שהיו מקיפים את המשכן בשילה, ובירושלים היה זה לפנים מחומות העזרה.

קְדֻשַּׁת שִׁילֹה, יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר - היה זמן לאחריה שהותר להקריב בבמות, והיינו לאחר שחרב משכן שילה בסוף ימי עלי הכהן, ונלקח הארון על ידי פלישתים, הותר להקריב בבמות. וּקְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר, שמזמן שנבנה בית המקדש הראשון נאסרו הבמות לעולם, ואף לאחר שחרב הבית לא הותר להקריב בבמות.

ברשות המקור: halachotbeyom@gmail.com

עם ישראל[]

י' שבט - הילולת רבי שלום שבזי[]

Salom sarabi

הילולת הצדיקים הקדושים עמודי עולם
הרה"ג המשורר הגדול רבי שלום שבזי זיע"א
והרב הגאון המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי זיע"א
והרב הגאון בעל מסירות נפש רבי יוסף יצחק זיע"א

להצלחת ולרפואת הרב חיים מיכאל כליפה בן רחל חלו וכליל אברהם בן ג'מילה ניסים בן מזל בתוך שאר חולי עמו ישראל "אל נא רפה נא לה/ם


סיפור על הרב שלום שבזי זיע"א עם האימאם של תימן יום אחד הזמין המלך את הרששב"ז לארמונו. ריחוק ממקום מושבו של המלך היה מהלך 8 ימים. הגיעו שליחי המלך לביתו של הרב. והנה פלא! כל חייל נמצא בפתח ביתו שלו, ואשתו מגישה לו את המאכלים שהוא רגיל בהם. והנשים מצייתות להם, בלי להוציא הגה מפיהן. התפלאו החיילים מאד והבינו. כי אכן איש אלוקים קדוש הוא הרב שלום שבזי.למחרת היום אמר להם ר' שלם שבזי: אתם רכבו וצאו לדרככם, ובהגיעכם לשער צנעא תמצאוני שם. וכך היה. רק הגיעו החיילים לשערי צנעא והנה ר' שלם שבזי מחכה להם שם. באו כולם בצוותא לפני המלך. ולמלך היה אריה גדול אשר זה שלושה ימים לא האכילוהו ולא השקוהו. כאשר הופיע הרב, שילח בו האימאם את האריה כדי שיטרפנו. אך למרות שרעבונו גדול, לא נגע האריה ברבי לרעה, כי אם רבץ לפניו, והרב ליטפו והשתעשע בו כמו בכלב מאולף. ידע המלך כי אכן איש קדוש הוא ר' שלום שבזי.התחיל המלך להתחרות בצדיק. אמר המלך: הבה ונראה מי יכול לעשות יותר נסים ונפלאות. מי שיצליח הוא העליון. אמר הרב: יתחיל המלך, ולך דין קדימה. פתח המלך את חלון חדרו, ונכנסו דרכו שדים רבים. וכל אחד מהם בהיכנסו פונה אל הרב ואומר לו: שלום אדוני הרב. אך הרב אינו עונה ואינו שם לב, כאילו אין איש בחדר. בראותו זאת אמר המלך לרב: נראה עתה מה יש בכוחך לעשות. התחיל הרב לשיר. והנה החל כל הארמון להסתובב כסביבון. גגו למטה וקרקעיתו למעלה. ידע המלך כי כוחו של הרב גדול יותר. זכותו יגן עלינו שיתקיים בגלוי הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה" נקרא עליך ויראו ממך

על הרב בארץ ישראל - משהגיע לארץ ישראל, החליט רבי שלום שלא לגלות את זהותו ולהסתיר את יכולתו בלימוד הנגלה והנסתר, לכן פנה אל רבי גדליה חיון ראש ישיבת בית א-ל ואמר לו שברצונו להיות שמש בישיבה ובתמורה יקבל רק קורת גג לראשו. רבי שלום אף סיפר לראש הישיבה כי הוא יתום ואין לו היכן להיות. נכמרו רחמיו של רבי גדליה חיון ורבי שלום קבל את משרת המשמש בישיבה, הגיש תה חם ללומדים, סידר את הספרים במקומם ובכל אותו זמן שם אוזנו כאפרכסת לשמוע כל דיבור, הגה ושיח של אותם גאונים תלמידי החכמים, לא אחת שמע אותם מתחבטים בקושיה או סוגיה לא נהירה, רבי שלום ידע את התשובות ובקלות היה יכול לענות להם ולהאיר את עיניהם אך היות והחלטתו הייתה נחושה להסתיר את גודל ידיעותיו למען לא יהנה מכתרה של תורה היה שותק.

פעם אחת, עת נתן רבי גדליה חיון את שיעורו היומי, נתקלו התלמידים יחד עם רבם בקושיה חמורה מאד ולא הצליחו ליישב את הקושיה, מנסים מהלך כזה או אחר, בונים בניינים של ראיות ובכל פעם מחדש צצה לה הקושיה ומפריחה הכל כבניין קלפים ממוטט. כאשר ראה רבי שלום בצערו הגדול של ראש הישיבה רבי גדליה חיון ולעת ערב כאשר יצאו הרבנים מבית המדרש ניגש רבנו אל שולחנו, כתב תשובה לקושייתם והטמין את הפתק בתוך ספרו של ראש הישיבה לא יכל להתאפק יותר, ולמחרת, בא ראש הישיבה ולפתע אורו עיניו, אין זה כי אם פתק מן השמיים, כך חשב רבי גדליה.

לאחר שהמעשה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים, פנה רבי גדליה לכל בני הישיבה ואמר: גוזר אני על כותב הפתקים הללו כי יגלה עצמו לפנינו ונחלוק לו את הכבוד הראוי לו. רבנו שלא היה מבני הישיבה אלא שימש כשמש החליט בליבו שאינו נכלל בגזירת ראש הישיבה.

"התגלותו" בת צדקת בשם "חנה" הייתה לו לרבי גדליה חיון אשר ראתה כמה רוצה אביה לדעת מיהו בעל הפתקים ולכן, לילה אחרי לילה הייתה עוקבת דרך החלון עד שיום אחד ראתה את השמש נגש לשולחן אביה כותב משהו על דף ומכניס לתוך הספר, מיד רצה חנה אל אביה ובהתרגשות רבה סיפרה לו כי היא יודעת מי הוא אותו צדיק נסתר בעל הפתקאות וספרה לאביה בקול משתנק.

באותו לילה הגיע רבי גדליה חיון מוקדם מן הרגיל לישיבה, קרא לרבי שלום השמש ושאל אותו האם זה נכון שהוא כותב את הפתקאות, תחילה ניסה רבי שלום להתחמק אך עקשנותו של ראש הישיבה לא הותירה לו ברירה ורבי שלום הודה כי אכן הוא כתב את התשובות אך התחנן לפני רבי גדליה שלא יגלה את סודו, אך רבי גדליה שראה בזה אות משמים לא שעה לתחנוניו וגזר עליו שישב לידו בראש השולחן. לאחר חצות החלו התלמידים לחזור לבית המדרש והנה הם רואים את השמש יושב לימינו של רבי גדליה, פתח רבי גדליה ואמר לתמידיו, תנו כבוד לתורה כי הוא האיש אשר נשלח להאיר עינינו בתורה.

סיפור אדיר - פעם בא יהודי בעל יסורים לבקש מרבי שלום כי יברכו לישועה, תוך כדי המתנה נרדם אותו יהודי על הכסא והנה הוא חולם שהוא מגיע לבית דין של מעלה והוא רואה עשרות מלאכים עם עגלות עמוסות הולכים כולם לאותו כיוון, נגש אליהם היהודי ושאל מה הם העגלות ולאן הם הולכים, "ענו לו המלאכים כי בעגלות נמצאים הזכויות והעוונות אותם עשה במשך כל ימי חייו ועכשיו הם הולכים למאזניים לשקול אותם ולראות מה דינו, הלך אחריהם היהודי והנה הגיעו למקום עם מאזניים ענקיות ועשרות מלאכים מרוקנים את עגלותיהם פנימה, עבר זמן מה והנה רואה היהודי כי מצבו בכי רע וכף החובה נוטה מטה מטה, החל היהודי לבכות ואמר: "מה עם כל הצרות והסבל שליוו אותי כל חיי?, הסכימו איתו הדיינים והורו למלאכים להוסיף את הצרות לכף זכות והנה אורו עיניו של אותו יהודי לאט לאט החלה כף הזכות להתרומם והנה מגיעה העגלה האחרונה גם היא מוכנסת לתוך הכף זכות אך שוד ושבר חסרים עוד קצת יסורים כדי שכף הזכות תכריע לטובה, והחל אותו יהודי לצעוק: אוי חבל! חבל! עוד קצת יסורים והכף הייתה מוכרעת לטובה, מתוך צעקותיו התעורר היהודי ובא אליו הרש"ש ואמר לו, הרואה הינך? צריך לקבל את היסורים באהבה

מורשת יהודית הנשמרת גם ללא יהודים[]

במרכז איטליה, במחוז טוסקנה, בעיר Monte San Savino הייתי קהילה יהודית פורחת. לפי Tuscany Jewish Itineraries הנוכחות היהודית בעיר החלה בשנת 1421, כאשר ל Bonventura da Terracina היה בנק בעיר והתקיימה זמן קצר. משנת 1626, כאשר שני בנקאיים פתחו בעיר מוסד כספיה התקימה במקום קהילה יהודית עד 1799, כאשר כנופיות שכינו עצמן Viva Maria הביאו לקיצה של הקהילה.

העיריה החליטה לשמר את מורשת היהודים: רחוב הגטו בעיר נקרא על שם משורר יהודי מפורסם: Salomone Fiorentino, מבנה בית הכנסת נשמר וגם בית הקברות, הנמצא באחריותה של קהילת פירנצה עדיין קים.

פעולותיה של העיריה נעשתה בעזרתו של ז'אק ארביב.

ארון הקודש של הקהילה נשמר היום במוזאון שבבית הכנסת הגדול של פירנצה, העיר אליה הגיעו חלק מפליטי הקהילה.

בעיר גם נהוג לקיים אירוע שנתי ביום המוקדש לתרבות היהודית, כפי שמקובל בעוד כ-100 ערים באיטליה (למרות שקהילות יהודיות יש רק ב-21 ערים) .

ביום התרבות היהודית האחרון נערכו בעיר חמישה אירועים לכבוד היהודים שכבר אינם בה 200 שנה

והנה תמונות מאתרים יהודים בעיר שקבלתי מגב' שלומית טואף מגבעתיים.


ארץ ישראל[]

ארזי הלבנון - בהר הצופים[]

ארז הלבנון (שם מדעי: Cedrus libani), הוא עץ ממין ארז במשפחת האורניים. ארז הלבנון הוא עץ הררי הגדל בעיקר בקרקע סלעית בגובה של 1800 מטרים. עץ מחטני גדול שאינו גדל בר בארץ ישראל פרט לחרמון. גדל בלבנון בה הוא משמש סמל המדינה. מגיע לגובה של 40 מטר ומאריך ימים. עליו מחטניים, קצרים, נוקשים וערוכים בקבוצות.

ארז הלבנון נחשב לעץ בניה חזק ומעולה. בתנ"ך הוא משמש כסמל לעץ חזק, הניגוד המוחלט לעלוב שבצמחים, אזוב הקיר: "וַיִּתֵּן אֱלֹקים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" [1]; "קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" [2] . ארזי הלבנון אף שמשו את שלמה המלך לבנין בית המקדש הראשון: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן" [3]. (מהויקיפדיה העברית)

אתר נוסטלגיה אונליין[]

בעריכת דווייד סלע
נוסטלגיה אונליין הינו מאגר רחב היקף אודות ההוויה הישראלית מתחילת המאה הקודמת – והלאה. האתר פועל מתוך צורך לאומי-ציוני לאצור ולשמר את הזיכרון הקולקטיבי של ההיסטוריה, המורשת, התרבות והנוסטלגיה של עם ישראל בארצו. קרא עוד

כעת בנוסטלגיה אונליין מעל ל-60,000 פריטי מידע! 37,483 תמונות 17,458 ערכים 1107 קטעי וידיאו 352 מצגות 401 קטעי קול 4538 קטעי מוזיקה עברית ב"רדיו נוסטלגיה" 155 פרקים ו- 40 פורטלים מהו פורטל?

להלן תמונות מחודש ינואר בעבר


עוד על הר הצופים: הגן הבוטני[]

הגן_הבוטני_של_האוניברסיטה_העברית_בהר_הצופים_בירושלים-0

הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים-0

הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים

גן הבוטני על הר הצופים הוא אחד משני גנים בוטנים אוניברסיטאיים המצויים בירושלים. הם סמוכים לשני הקמפוסים העיקריים של האוניברסיטה העברית בירושלים. האחד נמצא בחלקו הצפון מזרחי של קמפוס הר הצופים הוא "הגן הבוטני על הר הצופים" והשני סמוך לשכונת ניות, בחלקו הדרום מזרחי של קמפוס אדמונד ספרא (גבעת רם) הוא "הגן הבוטני בגבעת רם" הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים הוקם בשנת 1931 בידי פרופ’ אוטו ורבורג, מייסד המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית וד”ר אלכסנדר איג, מראשוני החוקרים בתחום הבוטניקה והפיטוגיאוגרפיה בישראל. הגן הבוטני האוניברסיטאי, הראשון בישראל, מוכר על פי חוק הגנים הבוטניים תשס”ו, 2006. שטחו של הגן כ-25 דונם ובו כ-950 מיני צמחים שהם כ-40% מכלל מיני הבר של ישראל. ייחודו של הגן שהוא גן אקולוגי המציג חברות צמחים. הגן משמר את מגוון המינים האותנטיים בארץ ומציג בתי גידול המאפיינים את אזורי הארץ כגון: צומח החורש הים-תיכוני, ערבות באזורי ספר, הר הנגב, חולות מישור החוף, מקווי מים וחלקת בוסתן, תוך שימור חזותם הטבעית המשתנה במהלך עונות השנה. הצגת אזורים פיטוגאוגרפיים רבים מתאפשרת בזכות מיקומו בהר הצופים - מקום מפגש של אזורי אקלים שונים. הגן הבוטני הוא פינת טבע קסומה בנוף העירוני המשמש מקלט למינים רבים של צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה וגם לבעלי חיים. בשל צמצום השטחים הפתוחים והפגיעה בערכי טבע, חשיבותו של הגן הולכת וגדלה משנה לשנה.

בשטח הגן מצויה מערכת מערות קבורה ייחודית מתקופת בית שני. במערה זו קבור ניקנור איש אלכסנדריה שהביא את דלתות הנחושת לבית המקדש. כיום קבורים בקבר ניקנור המנהיגים הציונים ד"ר יהודה לייב פינסקר ומנחם אושיסקין.

השילוב בין הבוטניקה ההיסטוריה והארכיאולוגיה מבטאים את תבנית נוף מולדתנו. הגן הבוטני בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט הוא נכס תרבותי רגיש שיש לשמרו ולפתחו. (מעובד מהויקיפדיה העברית)

The botanic garden AAA

פנינת חמד בהר הצופים משנת 1931 !!!

The botanic gardenBBB

עיצות[]

נפתלי בנט נותן טיפים לסטודנטים למשפטים ומנהל עסקים[]

נפתלי_בנט_נותן_טיפים_לסטודנטים_למשפטים_ומנהל_עסקים

נפתלי בנט נותן טיפים לסטודנטים למשפטים ומנהל עסקים

נפתלי בנט נותן טיפים לסטודנטים למשפטים ומנהל עסקים

שתי עיצות בהתחלה - כדאי להאזין גם אחרי הבחירות

תבל[]

Iguasu Falls, Argentina-Brazil • 360° Aerial Panorama[]

Fall south america

מבט פנורמי 360 מעלות - ניתן לסובב את התמונה בעזרת העכבר אן המקלדת

הקישו כאן ותנועו מעל למפלים עם מאה מצלמות

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]


  1. מלכים א' ה', ט'-י"ג
  2. תהילים כ"ט, ה'
  3. דברי הימים ב' ב', ג'-ז'
Advertisement