ויקי-קדומים לכ"ב אייר תשע"ג

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

מהדף היומי.

רבי יוסי הגלילי היה מהלך בדרך. מצא את ברוריה, אמר לה: באיזה דרך נלך לעיר לוד? אמרה לו: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים: "אל תרבה שיחה עם האשה" ? היה לך לומר: "באיזה ללוד?".

תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג עמוד ב'

'דבר אחר: אל תרבה שיחה עם האשה כיצד? בזמן שאדם בא לבית המדרש ולא היו נוהגין בו כבוד, או שערער עם חברו, אל ילך ויאמר לאשתו: כך וכך ערערתי עם חברי, כך וכך אמר לי, כך וכך אמרתי לו, מפני שבוזה את עצמו ובוזה את אשתו ובוזה את חברו, ואשתו שהיתה נוהגת בו כבוד עומדת ומשחקת עליו. כיון ששמע חברו אמר: אוי לי, דברים שבינו לביני הלך ושׂחן לאשתו. ונמצא אותו האיש בוזה את עצמו ואת אשתו ואת חברו.

אבות דרבי נתן, פרק שביעי, משנה ג

היפהסטרום בקדומים
השנה פרח רק עכשיו - בשנים קודמות ביום העצמאות - סימן מובהק ל"שנה מעוברת עוד על הפרח היפה קיראו כאן

ב"ה יום חמישי כ"ב אייר תשע"ג
2 במאי 2013

אקטואליה

מחקר השב"כ על "תג מחיר"

כתבה של רועי שרון "כך פועלים אנשי תג מחיר"

כתבה של רועי שרון "כך פועלים אנשי תג מחיר"

על בסיס מסמך של 29 עמודים שהוכן רישמית:

מצוטט בכתבה, המחברת: קרן, מובא בדקה 4:03

מה קורה בעולם כאשר אין לנו שר חוץ

אוניברסיטת פרייגר האו"ם נגד ישראל

אוניברסיטת פרייגר: האו"ם נגד ישראל

בעשרות השנים האחרונות, האו"ם מגלה אובססיה מיוחדת כלפי מדינה אחת. האם מדינה זו, הנאשמת בהפרה חמורה של זכויות אדם היא צפון קוריאה, זימבבואה, איראן, סוריה או סין? כל אלה הם ניחושים סבירים, אבל כולם שגויים! אן בייפסקי, מנהלה מכון טורו לזכויות האדם, עונה על חידה זו ומסבירה כיצד התהפך העולם המוסרי שבו האו"ם פועל.

לא בטוח שזה יעזור, אבל בוודאי יש לנסות - היה לנו 65 שנה לכך !!!

מסורת ישראל

הלכה יומית: תפילת שחרית

1. אדם זקן, שאינו יכול לעמוד, יתפלל בישיבה. ואם הוא יכול לעמוד בעת הכריעות כדי שיכרע בעמידה, יעשה כן. אדם חולה, רשאי להתפלל אפילו בשכיבה על צידו, ובלבד שיכול לכוין דעתו. (שו"ע ומשנ"ב סי' צד)
2. חולה שאינו יכול להתפלל בפיו כלל, יהרהר בליבו את התפילה, ויתכן שיוצא בזה ידי חובה בדיעבד, ואף אם הבריא בתוך זמן התפילה אינו צריך לחזור ולהתפלל.

הלימוד היום לע"נ הר"ר אלעזר מנחם בן שרגא יצחק ז"ל - נודה מאד מאד למי שיזכיר בפה לפני הלימוד

1. בשעה שמתפלל האדם תפילת שמונה עשרה, אסור אפילו להשען על דבר כל שהוא, כגון שולחן, סטנדר וכדומה. והטעם לכך: 1. כיון שהנשען נחשב כיושב, ולא כעומד. ולפי טעם זה מותרת הישענות קלה, שאם יטלו את הדבר שנשען עליו - לא יפול. 2. כיון שהתפילה צריכה להיות באימה. ולפי טעם זה, אסור להשען אפילו הישענות קלה. ובשעת הדחק ניתן להקל בהישענות קלה, כמו הטעם הראשון. (שו"ע ומשנ"ב סי' צד)
2. הוא הדין בכל מקום שצריך לעמוד, כגון כשרואה ספר תורה כנגדו, שאסור אפילו להשען
3. העומד להתפלל תפילת שמונה עשרה, יכוין שתי רגליו זו אצל זו, כאילו הן רגל אחת, כדי להתדמות למלאכים שנאמר בהם 'ורגליהם רגל ישרה'. אמנם אין זה מעכב בדיעבד, ואם התפלל ללא כיוון הרגלים, יצא. (שו"ע ומשנ"ב סי' צה)
4. אף מי שהוכרח מסיבה כל שהיא להתפלל תפילת שמונה עשרה בישיבה, יכוין רגליו זו לזו, ולא ישען לאחוריו, ולא לצדדיו, ולא יפשוט רגליו, ולא יניח רגל על רגל, אלא יושב וראשו כפוף, דרך ענוה. (שם)

המקור:halachotbeyom@gmail.com

משנה יומית: מסכת שקלים

הלימוד היום לע"נ הר"ר אלעזר מנחם בן שרגא יצחק ז"ל
נודה מאד מאד למי שיזכיר בפה לפני הלימוד
משנה ב: מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה, לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר. בְּהַר הַבַּיִת, חֻלִּין. בִּירוּשָׁלַיִם בִּשְׁעַת הָרֶגֶל, מַעֲשֵׂר. וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, חֻלִּין: משנתנו ממשיכה לדון במעות שנמצאו במקום מסופק, ואין ידוע מה טיבם: מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה בירושלים, לְעוֹלָם - בכל ימות השנה אנו מחזיקים אותם בקדושת מַעֲשֵׂר שני, כיון שהעולים לרגל אינם מספיקים להשתמש בכל כספי מעשר שני שלהם ברגלים, ומשאירים אותם למכריהם וקרוביהם בירושלים, שיקנו בהם מאכלים במשך השנה, וכיון שעיקר מצוות מעשר שני היא להביא בהם קרבנות שלמים, לכן רוב הבהמות שנקנות בירושלים הן מכספי מעשר שני. ואף שיתכן שנפלו המעות מהמוכר, וכבר נתחללו על הבהמה, כיון שהקונים הם הרוב, שהרי במקום של מוכר אחד יש כמה קונים, אנו מניחים שנפלו מהקונים, קודם קנייתם, והם קדושים בקדושת מעשר שני. מעות שנמצאו בְּהַר הַבַּיִת, לעולם הם בחזקת חֻלִּין, כיון שרוב המעות שיש ביד בני האדם במשך רוב ימות השנה הם מעות חולין. ואפילו שבזמן הרגלים רוב המעות הם של מעשר, אנו מניחים שנפלו המעות מהאדם קודם הרגל, שאז רוב המעות הן חולין. מעות שנמצאו בִּירוּשָׁלַיִם, בִּשְׁעַת הָרֶגֶל, הרי הם בחזקת מַעֲשֵׂר, לפי שבזמן הרגלים רוב המעות שביד בני האדם הם מעות מעשר, ואין לומר שנפלו מבני אדם קודם הרגל, כיון שהיו מטאטאים את שווקי ירושלים בכל יום, ולא היה נשאר שם דבר מיום ליום [אבל את הר הבית לא היו מטאטאים בכל יום, לפי שהוא מקום גבוה, והרוח מסירה את האבק. ועוד, שאין אדם רשאי להכנס להר הבית עם נעליים, ואין אבק מצוי שם]. וּמעות שנמצאו בירושלים בִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הרי הם חֻלִּין, לפי שרוב המעות בירושלים במשך השנה הם חולין.

המקור:halachotbeyom@gmail.com

מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת

(בעקבות הדף היומי : מסכת עירובין נ"ג,ב')

אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם (בדברים) חוץ מאשה תינוק ותינוקת.

• אשה מאי - היא פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת עשתה לי פולין. ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום, שנייה ולא שיירתי מהן כלום ביום שלישי הקדיחתן ( שרפתו כמו כי אש קדחה (דברים. לב) כלומר נתנה בו מלח יותר מדאי: אין משיירין פאה באילפס: כשהשמש מערה מן האילפס לתוך הקערה אין דרך להניח באילפס כלום לצורכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל שמש:) במלח כיון שטעמתי משכתי ידי מהן. אמרה לי רבי מפני מה אינך סועד ? אמרתי לה כבר סעדתי מבעוד יום אמרה לי היה לך למשוך ידיך מן הפת. אמרה לי רבי שמא לא הנחת פאה בראשונים ולא כך אמרו חכמים אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין פאה בקערה.
• תינוקת מאי היא פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה היא זו אמרתי לה לא דרך כבושה היא אמרה לי ליסטים כמותך כבשוה
• תינוק מאי היא פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים ( דרך פורש לכאן ולכאן) . ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר. אמר לי זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה והלכתי בקצרה (שמאריך הדרך) וארוכה (שמוציא מבוי העיר פנוי ליכנס) כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין חזרתי לאחורי אמרתי לו בני הלא אמרת לי קצרה אמר לי ולא אמרתי לך ארוכה

נשקתיו על ראשו ואמרתי לו אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם:

גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבא"ח זיע"א (בהקדמתו לפרשת ניצבים) מבאר גמרא זו בדרך המוסר, עי"ש.

ומסבירים בהרחבה, המעשה עם האשה היה כך - באו אנשים להתברך מפיו של הצדיק שבא להתאכסן בביתה, ואמרה להם שדרכם של צדיקים למעט בסעודתן ויוכלו לזכות ב"שיירים" של האדמו"ר, והנה ביום הראשון אכל את כל מאכלו ולא שייר כלום, וכך אירע גם ביום השני, עד שביום השלישי הקדיחה תבשילו ואמרה לו שעליו להתחשב באחרים, ולא נאה הדבר לגמור את כל מה שיש לו לעצמו בלבד.

ובמעשה עם התינוקת - היא הוכיחה אותו שלא ילך בדרך פרטית, ולא יאמר אני לא עשיתי כלום כי כבר הקדימוני, אלא כל אדם יחשוב שהוא מזיק לבדו. היינו שלא יאמר 'כולם עושים כך', כי מכולם לא לומדים, אלא לומדים רק ממה שהתורה מצוה.

ובמעשה עם התינוק הוכיח אותו שיש לפעמים שאדם הולך בדרך קצרה ולא מתאמץ מספיק כדי לקרב אנשים אחרים לתורה ולמצוות, ולכן עליו להתאמץ וללכת בדרך ארוכה במטרה לקרב כמה שיותר יהודים לאבינו שבשמים.

לעיתים יש מצוה על אדם "לעקוף" את דרכו ולהאריך אותה כדי שלא להכשל בעברה. לדוגמא אם יש אדם מסכן שלא יכול להתאפק מלשמוע רדיו בשבת ומוכרח להפעיל אותו עם שעון שבת ותולה שלט גדול שאצלו פועל הרדיו על ידי שעון שבת, וכשעובר אדם בדרכו לבית הכנסת בשבת בשעה עגולה סמוך לביתו של אותו מסכן, הוא באופן אינסטינקטיבי בודק את שעונו בעת ששומע את הצפצופים המורים על פתיחת מהדורת החדשות ברדיו. שמא יאמר האדם שאינו מתכוון כלל לשום מלאכה, טעות היא, אלא עליו לעקוף את דרכו ולהאריך אותה ובלבד שלא תצא מתחת ידו מכשלה של זילותא לשבת. כמו כן, במקומות שונים מוצבות מצלמות מטעמים ביטחוניים והן מתעדות באופן אוטומטי כל עובר ושב. ובשבת - יש לעקוף את אותם המצלמות ולא יאמר שאינו מתכוון לזה. אולם אם המצלמות בדרך לדבר מצוה ולביטחון כמו אדם שהולך לכותל המערבי דרך השוק, מותר (ועיין במסכת פסחים דף כ"ה ע"ב - כ"ו ע"א בענין הנאה שבא לאדם בעל כורחו).

המקור: הרב מרדכי אליהו בקול צופייך - אתר ישיבה

ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לריעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך

	לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'
– (ויקרא,י"ט,י"ח)

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות.

ובתלמוד הבבלי נאמר היסוד הבא:

	"אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". רבי עקיבא הבין את סיבת הסתלקות תלמידיו "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה", יצא ולימד שמצות "ואהבת לרעך כמוך - זהו כלל גדול בתורה"(יבמות,ס"ב,ב')

כלומר זה ראה רבי עקיבא את הסיבה לאסון

הרב מוטי אלון ציין כי הגזרות הנוראות שהיו בעת מסעי-הצלב חלו בימים אלו ולכן מדובר ב"אבלות לדורות". ולכן גם אומרים בימים אלה אב הרחמים . מצאתי כתוב:" במגנצא "מזכירין קדושים תתנ"ו אב הרחמים". במקום אחר הוא כותב: "בשבת דלפני חג השבועות נוהגין באשכנז להזכיר כל מדינות וקהילות יישובים שהיה בהן גזירת תתנ"ו" (הלכות שבועות)._ספר מהרי"ל, ורשה 1873; דף ל"ג, א (הערה). השווה: ס' מנהגי מהר"ם, מהד' י' אלפנביין, ניו-יורק 1938)

הרב מרחיב את הנושא בדברי רש"י (שהובאו לעיל):ואהבת לרעך כמוך - אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה. הוא הביא ציטוט מספר התניא (הל"ב של התניא), בו הוא הבחין בין העיקר לבין הטפל ומגלה את העיקר - אותו הוא מוכן להקריב !:
כל היהודים קשורים זה לזה באמצעות נשמותיהם האלוקיות. והנה ע“י קיום הדברי‘ הנ“ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו, רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה, הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ’ואהבת לרעך כמוך‘ לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקי‘ חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב א‘ לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה‘ אחד רק שהגופים מחולקי‘. ולכן העושי‘ גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות ואהבת לרעך כמוך: אהבת ישראל אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה. וז“ש הלל הזקן על קיום מצוה זו זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא כו‘. כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלו‘ הנפש על הגוף מעלה מעלה, עד עיקרא ושרשא דכל עלמין, וגם להמשיך אור א“ס ב“ה )אין סוף ברוך הוא(. בכנסת ישראל, כמ“ש לקמן, דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דוקא, ולא כשיש פירוד ח“ו בנשמות דקב“ה לא שריא באתר פנים וכמ“ש ’ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך‘ וכמ“ש במ“א באריכות: (הרב שניאור זלמן מלאדי, תניא, פרק לב )

נרכש עותק "משנה תורה" מהמאה ה-15

איור ספר שופטים בעותק האיטלקי של כתב היד. צילום: ארדון בר חמה מאתר עיתון הארץ

ניר חסון דיווח בעיתון הארץ ביום 29 באפריל 2013 מוזיאון ישראל והמטרופוליטן רכשו במשותף כתב יד נדיר של הרמב"ם - כתב היד הוא עותק איטלקי של "משנה תורה" מהמאה ה-15 והוא יוצג לסירוגין בירושלים ובניו יורק. במוזיאון ישראל סירבו לגלות את עלות הרכישה

"מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון המטרופוליטן בניו יורק רכשו במשותף עותק נדיר של כתב יד של ספרו החשוב ביותר של הרמב"ם – "משנה תורה". כתב היד הועתק באיטליה בשנת 1457 בקירוב והיה עד לאחרונה בבעלותם של יהודית ומיכאל שטיינהרדט שהחליטו לאחרונה למכור את אוסף היודאיקה שלהם.

משנה תורה נכתב במקור על ידי הרמב"ם ב-1180 ומאז הועתק בכתבי יד. כתב היד שנרכש מאויר בצבעים ובעלי זהב ונחשב לאחד מכתבי היד היפים שנוצרו בעברית. לדברי מנכ"ל מוזיאון ישראל ג'יימס שניידר, כתב היד הזה נוצר כבר לאחר המצאת הדפוס והדפסת תנ"ך גוטנברג, וחשיבותו בכך שהוא אחד האחרונים שנוצרו בשיטה הידנית. "הוא מייצג את שיאה של אומנות כתב היד העברית בתקופת הרנסנס", אמר שניידר."

• עוד על משנה תורה - קיראו כאן

"לא בשמים היא"

(בעקבות הדף היומי - מסכת עירובין נ"ה)

לקראת סוף פרשת ניצבים וילך מכריז משה רבנו בשמו של הקב"ה:

1. מי היא המצווה שעליה מדברת התורה כאן?
2. . מה ההוָא אמינא שהיא בשמים או מעבר לים?
3. מה המשמעות של "קרוב", בעניין זה?

הרמב"ן ובעקבתיו ה"ספורנו" מסבירים שהפרשיה הזו עוסקת במצווה אחת מסוימת והיא מצוות התשובה. רוב הראשונים בעקבות חז"ל מסבירים שהכוונה לתורה ולמצוות באופן כללי. גם כשמדובר בכלל המצוות הכתוב נוקט לשון יחיד (עיין תהילים קי"ט צו).

המדרש מנסה מדוע הקושי בקיום התורה ומצוותיה נמשל למה שנמצא מעבר להשגה, בשמים או מעבר לים. מדוע זה בבחינת "נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ" ואומר: "אמר משה אינה נפלאת, שנאמר "לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ" לא נפלאת היא אלא ממך, שלא עמלת בה, לכך נאמר נפלאות מתורתך" (מדרש תהלים מזמור קיט ד"ה גל עיני).

לפי מדרש זה, כל זמן שהאדם מתייחס אל התורה ומצוותיה כאל עול חיצוני שהוטל עליו היא תראה לו רחוקה. אבל הנכונות לעמול בתורה, להתחבר אליה מכל הבחינות תגלה לנו שהיא בעצם בתוכנו - כל כך קרוב.

הגמרא דורשת את הביטויים ב"בַשָּׁמַיִם" ו"מֵעֵבֶר לַיָּם" בדרך חדשה "מאי דכתיב "לא בשמים היא ולא מעבר לים היא", ... רבא אמר: לא בשמים היא - לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים" (עירובין דף נה ע"א). מידות תרומיות, ענווה ואי רדיפת מותרות הם תנאי הכרחי לקבלת תורה והפיכתה לדרך חיים.

המקור: הרב יוסף כרמל ארץ חמדת

עם ישראל

ברלין - מסע יהודי

גיא שחר ערך מצגת מרשימה בנושא : מצגת "ברלין – מסע יהודי” . המצגת נוצרה בעקבות טיול עצמאי של 8 ימים בברלין שערכתי בין התאריכים 26 באפריל ל-4 במאי 2009. היה זה הביקור הראשון שלי בברלין ועל אדמת גרמניה בכלל.

לכאורה, מעשה יומרני הוא להפיק מצגת מקיפה על נושא כה עמוק וטעון לאחר הצצה כה קצרה לעיר מרתקת זו. אבל אין זו אלא החוויה הראשונית, הספונטנית, שאותה העברתי למצגת, ושהופכת אותה למסע וירטואלי שמצליח לרגש רבים הצופים במצגת בכל רחבי העולם.

• הקש לצפינ במצגת

אחד העמודים המרשימים
גם אני כלול כאן - בין 58 אלף יהודי איטליה

היום אחרי הגירה המונית לאיטליה יש בה 22 אלף יהודים !!!

פסח בקהילת קאיפנג (סין)

Member of the Jewish Zhao clan, Kaifeng, Henan, China. 2005 צילם:Asteiner

היהודים הראשונים הגיעו ככל הנראה לסין במאה השביעית או במאה השמינית מהודו השכנה או במסעות סחר מאירופה ב"דרך המשי".. היהודים במקום מוזכרים בכתובות של הקיסרות הסינית, בין היתר מתקופת היסטוריה של סי שושלת יואן המונגולית.

הפרופסור אביגדור שחן כותב בספרו "מעבר לסמבטיון" שיהודים הגיעו לסין והתיישבו בה כחלק ממסעם של עשרת השבטים בחזרה לארץ ישראל דרך המזרח. לטענתו השבטים ידעו שהעולם עגול לפיכך כל שצריך לעשות כדי לחזור לארץ ישראל זה פשוט ללכת מזרחה. כך מוצאים קהילות מפוזרות של עשרת הל שבטים גם כיום בהודו, אפגניסטאן, פקיסטן, בוכרה וסין. הקהילה היהודית העתיקה ביותר בסין כיום היא קהילת קאיפנג, שנוסדה במקום במאה ה-11, כפי הנראה על ידי יהודים מהודו ופרס. בית הכנסת בעיר קאיפנג הוקם בשנת 1163. הוא נחרב מספר פעמים אך שופץ כל פעם מחדש, עד למאה התשע-עשרה. הרב האחרון של קהילת קאיפנג נפטר בשנת 1867.

• The Jews of Kaifeng(China) sing Ha Tikvah.avi

כדאי לצפות בהקדם שכן הסרטון יוסר מן האתר

• עוד על יהודי סין ראו כאן

חזון גבריאל במוזיאון ישראל

המקור: מעריב 1 במאי 2013

מהויקיפדיה העברית
חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי ובו כ-87 שורות, הכתוב על אבן גיר בגובה מטר. הטקסט מתוארך למאה ה-1 לפני הספירה, והוא נכתב ככל הנראה בעקבות דיכוי של מרד שפרץ אחר מותו של המלך הורדוס. הכתובת נמצאת ברשות אספן התיקות דוד יסלזון המתגורר בשווייץ.

מקום מוצאה של האבן אינו ברור, אך לדעת החוקרים עדה ירדני ובנימין אליצור ייתכן ומקורה הוא ממזרח ים המלח. הטקסט מסודר בשני טורים, בדומה למגילת ספר תורה, וכתוב בכתב 'יהודי' של המאה הראשונה לפנה"ס, כפי שהוא מתועד בכתבי מגילות קומראן אך תוכן הכתובת וסגנונה שונים מהמצוי בכתבי מגילות אלו.

חלק מן הטקסט שחוק ורובו מקוטע מאוד. יש בו ציטוט מספר חגי, בשינויים קלים, וביטויים מספר ירמיהו, מספר זכריה ומספר דניאל, בצד ביטויים המופיעים במקורות מאוחרים יותר, כגון ספרות ההיכלות, פיוטים, תלמוד ומדרשים. כמו כן יש בו ביטויים שאין להם מקבילים בכתובים הקיימים בימינו

• פרטים נוספים ראו כאן

ניר חסון באתר הארץ הוסיף :"מאז גילויה של הכתובת ניטש ויכוח בין החוקרים לגבי הפענוח שלה. הפרופ’ ישראל קנוהל, מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית, הציע פרשנות מהפכנית לכתובת לפיה בשורה האחרונה בטקסט נכתב המשפט: “שלושת ימין חאיה, אני גבריאל”, כלומר שהמלאך גבריאל מצווה על מנהיג משיחי בשם שר השרים לקום לתחייה לאחר שלושה ימים. אם הפרשנות הזו נכונה הרי שהכתובת הנדירה מצביעה על כך שמקור המסורת במשיח שקם לאחר שלושה ימים הוא יהודי ולא נוצרי. "

ארץ ישראל

המצפור הגבוה ביש"ע

המקור: עלון יש ע שלנו

ביום ו' האחרון נערך טקס חנוכת המצפור הגבוה ביותר ביש"ע, בגובה של 1000 מטר מעל פני הים . המקום שנבנה בסיוע הקרן הקיימת לישראל ישמש נקודת הסברה למבקרים הרבים הפוקדים את גוש עציון. המצפור משקיף ב-360 מעלות לעבר גוש דן, ים המלח, ירושלים, והרי חברון. ראש מועצת גוש עציון, דוידי פרל ציין כי "מיקום התצפית בנקודה אסטרטגית זו מאפשר להעלות מדרגה בהסברה על חשיבות ההתיישבות בבחינת 'טוב מראה עיניים' ".

לכנס מחקרי חברון ויהודה ה- 3

שיתקיים אי"ה באסרו חג השבועות, ז' סיון תשע"ג, 16 במאי ‏2013 בהיכל התרבות החדש בקרית ארבע בתכנית:

ברכת ראש המועצה המקומית קרית ארבע מר מלאכי לוינגר

יובל פלג, משרד קמ"ט ארכיאולוגיה:

הקבר הכנעני בתל חברון - אליהו אטלן, מחבר הספר Hebron Le livre de  :

"המדרגה השביעית" - · דוד בן דוד, ניר עציון: עדות: שלושת השבועות בשבי בחברון-תש"ח

בית העלמין היהודי העתיק בחברון

נעם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון:

ברכת מח"ט חברון, אל"מ אבי בלוט

צומח יחודי באזור חברון ופיתוח ישומים בעקבותיו

ד"ר אמיר קיטרון, מו״פ אזורי יהודה:

חמולות הר חברון: זהות, פריסה, והשפעות חברתיות ופוליטיות

ד"ר יובל ארנון - אוחנה, האוניברסיטה באריאל:

אהרן חיים כהן, ד"ר דניאל אלקנה ויהודי חברון 1929 -1931

מר ירון רן, המחלקה לתולדות ישראל, אוני' בר אילן:

שת"פ יהודי - ערבי לחידוש ההתיישבות היהודית בחברון בשנות ה – 40.

מר יורם אלמכיאס, מדרשת חברון, המח' ללימודי א"י וארכי' באוני' בר אילן:

להזמנות – מדרשת חברון, טל' 9605215-02 midrasha@mhebron.org

סיורי "ישראל שלי" בתל-אביב

ישראל שלי בשטח - סדרת סיורים להכרת החברה הישראלית. תנועת ישראל שלי פותחת בסדרת סיורים להכרת החברה הישראלית.

נבקר במוקדים מרכזיים ברחבי המדינה המשפיעים על החברה הישראלית. המטרה היא לאפשר לחברי התנועה להכיר מקרוב את הסוגיות שמשפיעות על חיינו.

הסיורים יעסקו בנושאים : המסתננים בתל אביב, הבדואים בנגב, חרדים , ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון ועוד .

הסיור הראשון יתקיים ביום ראשון 19/5/13 בשעה 18:30 בדרום תל-אביב. בסיור זה נפגוש את תושבי דרום תל-אביב ונראה מקרוב את ריכוזי המסתננים וכיצד השתנו פני העיר העברית הראשונה. חברי ישראל שלי מכל רחבי הארץ מוזמנים לקחת חלק בסיור, ובמיוחד חברים תושבי המקום שיוכלו לשתף את שאר החברים בחוויותיהם ממקור ראשון.

גרי הצדק הסובוטניקים,

סיור מיוחד לשבועות חג הגרים -

א סיון 10.5

הם עזבו את דתם, את כפריהם ואת משפחותיהם במטרה להיות עובדי אדמה יהודים ועשו זאת, סיור בעקבות גרי הצדק הסובוטניקים במושבות הגליל התחתון.

מפגש בתחנת האוטובוס בצומת גולני לכוון עפולה

לפרטים נוספים הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים "מורשת הגליל" - הרשמה בטל' 052-3246827 או בדוא"ל moreshetgalil@gmail.com

על טיולי יום ששי

כל המדריכים הם מורי דרך מוסמכים של משרד התיירות

הסיורים מיועדים למטיבי קשב.

הסיורים במכוניות פרטיות.

• ראו באתר זה

"עין גדי - מקום לאהבה"

מגיליון יום ששי, 3 במאי 2013, של "ישראל היום"

• הקש לקריאה ברורה של הכתבה במלואה

הנסיעה הראשונה של רכבת ישראל

תצלום קבוצתי של צוות הרכבת הכולל גם ליווי של כוח אבטחה של חברי ההגנה בחיפה. בתצלום מזוהים אפרים רובינשטיין, ויצחק קושניר, כתב עיתון "הארץ" באזור השומרון דאז, (הצלם אינו ידוע אולם התצלום נשלח מאת אורי רון אל אילן פלקוב, מתוך תיק טס-11486/32 בארכיון המדינה).

בסוף אפריל 1948 יצאה רכבת עברית ראשונה לנסיעת ניסיון מחיפה לחדרה – אך נאלצה לחזור עקב תקיפתה ע"י כפריים ערביים. בתאריך 3.5.1948 נמסרו להנהלת רכבת ישראל החדשה התחנות בין חיפה לחדרה, למרות שבאותו מועד ההנהלה הרשמית הייתה עדיין בריטית. ב- 4.5.1948 נפתח קו הרכבת חיפה-חדרה באופן רשמי, ובפעם הראשונה נסעה הרכבת עם דגלי ישראל, מספר ימים לאחר מכן, עברה הנהלת הרכבת בארץ ישראל ממנהל רכבת המנדט בארץ ישראל, ארתור פ. קירבי - אל עמיתו היהודי משה פייקוביץ שהיה מעובדי הרכבת הבכירים. רשמית, בליל ה- 14 במאי 1948, הסמיכה עיריית חיפה בתיאום עם משרדי הממשלה את פייקוביץ למנהל רכבת מדינת ישראל. קירבי ניסה להעביר את הנהלת הרכבת באופן מסודר עד כמה שניתן, ולהלן חוזר שרשם בתאריך 26/4/1948 מטעם PALESTINE RAILWAYS כהכנה להעברת הבעלות (תיק פ-4200/50, ארכיון המדינה).

• ארכיון המדינה

על אסתר כריש ז"ל

בת שדה אליהו, ממייסדי קדומים, סגן ראש המועצה, מסייעת לחוות גלעד ולישיבת בני חייל ופעילות מגוונת בוועד מתיישבי השומרון

הסרטים לאזכרה של אסתר כריש - הפקת אולפני אתרוג

הסרטים לאזכרה של אסתר כריש - הפקת אולפני אתרוג

• בשדה אליהו
• בביתה בגבעת שלם קדומים
• במצפה ישי
• בחוות גלעד

1/4

מתוך הסרטון

יהי זכרה ברוך !

צרכנות

"שמן אחיה" ותחקיר כל-בו טק

משק אחיה - תחקיר כלבוטק

משק אחיה - תחקיר כלבוטק

צידע שהתקבל מהחברה - משק אחיה הינה חברה שפועלת כבר שנים רבות בתחום שמן הזית כתית מעולה.

חברת משק אחיה גם מגדלת זיתים, גם מפיקה את שמן הזית בבית הבד שלנו וכן משווקת ומוכרת בכל רחבי הארץ והכל נעשה בעבודה עברית.

אנו שומרים ובודקים כל העת על איכות שמן הזית שאנו משווקים וכן שמחנו לראות שקיבלנו אישור נוסף לאיכות שמן הזית ולעמידה בתקנים בתוכנית כלבוטק!.

אנו עומדים בכל דרישות הפיקוח של משרד הבריאות ושל ענף הזית במועצת הצמחים- רצ"ב האישורים .

רצ"ב קישור לתוכנית כלבוטק על מנת שתוכלו לראות שוב את התחקיר ולשים לב לקטע מתחקיר ארוך בו הוכחו שיטות הזיוף של שמני זית אחרים

ובו נאמר בפרוש ש"משק אחיה" הינה בין 5 המשווקים שעומדים בכל תקני האיכות.

• לתחקיר המלא

מה הסיכוי להפוך לסיעודי?

למרבה הצער גבוה מאוד - 25% מבני 75 ומעלה הם סיעודיים, ויותר מ– 40% מבני 80 ומעלה הם סיעודיים. רוב הקשישים הסיעודיים לא חיים יותר משלוש שנים, אך גם תוחלת חיים זו מתארכת והולכת, וכיום לפחות 40% מהחולים הסיעודיים חיים יותר משלוש שנים מיום הפיכתם לסיעודיים, ובהם חולי אלצהיימר שלעתים מאריכים ימים גם עשר שנים ויותר. לעובדה זו יש משמעות כלכלית כבדה הן עבור המדינה והן עבור החולה ומשפחתו.

מתי כדאי להצטרף לביטוח הסיעודי?- עדיף להתחיל בגיל צעיר. על פי הסטטיסטיקות, הסיכוי להזדקק לביטוח סיעודי עד גיל 60 נמוך, ועולה בחדות לאחר מכן. הפרמיות מתייקרות בהתאם, וההחזרים בחלק מהמקרים צונחים - עד שכמעט לא כדאי לרכוש ביטוח סיעודי בגילאים אלה. בביטוח סיעודי הפרמיות הן קבועות, ולכן ככל שמתחילים לחסוך בגיל צעיר יותר, הפרמיה תהיה נמוכה יותר.

המקור: אסא ששון, רוני לינדר-גנץ the marker 29.04.2013 [http://www.themarker.com/consumer/health/1.2006517 הביטוח הסיעודי הקבוצתי מבוטל והמדינה לא תעזור - איך תסתדרו?] - האם כדאי לעבור לביטוח פרטי, מה נותנות קופות החולים, מה יעשו בני ה– 70 שחסכו עשרות שנים, באיזה גיל כדאי להתחיל לחסוך לביטוח סיעודי ומה הסיכוי להזדקק לו שאלות ותשובות על ביטול הביטוח הסיעודי הקבוצתי

התבל

העולם בסכנה

She's Alive... Beautiful... Finite... Hurting... Worth Dying for.

סרטון טבע מעולה 4.6 מיליון צפיות !

כדור הארץ : " בחיים ... יפה ... סופי ... פוגעת ... ראוי למות למענה."

לעלון הבא: בהכנה

עלון לשבוע יום ירושלים

• לצפייה בכתבתו ההולכות ונבחרות

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• קנ"א: לשבוע פרשת שלח תשע"ג
• ק"ן: לשבוע פרשת בעלותך תשע"ג
• קמ"ט: לשבוע פרשת נשא תשע"ג
• קמ"ח: לשבוע חג השבועות תשע"ג
• קמ"ז:לשבוע שחרור ירושלים תשע"ג
• קמ"ו:כ"ב אייר תשע"ג
• קמ"ה:בהר-בחוקותי - תשע"ג
• קמ"ד:ט"ו אייר תשע"ג
• קמ"ג:אמור - תשע"ג
• קמ"ב:אחרי-מות קדושים - תשע"ג
• קמ"א:ליום העצמאות - תשע"ג
• ק"מ:תזריע-מצורע - תשע"ג
• קל"ט:ביניים כ"ט ניסן - תשע"ג
• קל"ח:פרשת שמיני- תשע"ג
• קל"ז:ביניים כ"ב ניסן - תשע"ג
• קל"ו:חול-המועד פסח - תשע"ג
• קל"ה:לשבוע פסח - תשע"ג
• קל"ד: ביניים ח' ניסן- תשע"ג
• קל"ג: השבת הגדול ופרשת צו - תשע"ג
• קל"ב: ביניים א' ניסן- תשע"ג
• קל"א: ראש חודש ניסן ופרשת ויקרא - תשע"ג
• ק"ל: ביניים כ"ג באדר - תשע"ג
• קכ"ט:פרשת ויקהל-פקודי - תשע"ג
• קכ"ח: ביניים ט"ז באדר - תשע"ג
• קכ"ז: י"ד באדר - פורים - תשע"ג
• קכ"ו: ביניים ט' באדר תשע"ג
• קכ"ה: פרשת תצוה תשע"ג
• קכ"ד: ביניים ב' באדר תשע"ג
• קכ"ג: פרשת תרומה תשע"ג
• קכ"ב: ביניים כ"ה שבט תשע"ג
• קכ"א: פרשת משפטים תשע"ג
• ק"כ: ביניים י"ח שבט תשע"ג
• קי"ט: פרשת יתרו תשע"ג
• קי"ח: ביניים י"א שבט תשע"ג
• קט"ז: פרשת בשלח תשע"ג
• קט"ו: ביניים ד' שבט תשע"ג
• קי"ד:פרשת בא תשע"ג
• קי"ג: ביניים כ"ו טבת תשע"ג
• קי"ב:פרשת וארא תשע"ג
• קי"א: ביניים י"ח בטבת תשע"ג
• ק"י:פרשת שמות תשע"ג
• ק"ט: ביניים י"ב בטבת תשע"ג
• ק"ח:פרשת ויחי תשע"ג
• ק"ז:פרשת ויגש, חודש טבת- תשע"ג
• ק"ו:פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
• ק"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
• ק"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
• ק"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
• ק"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
• ק"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
• ק:פרשת וירא - תשע"ג
• צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
• צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
• צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג