ויקי-קדומים לכ"ה שבט תשע"ג

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

ב"ה אור ליום כ"ה בשבט תשע"ג

GamlaFalls

מפלי גמלא כמעט כמו באיגואסו...

אקטואליה

בפרטי מדת הנקיות

רבי משה חיים לוצאטו הוא הרמח"ל מחכמי איטליה (1707 - 1746), בספרו מסילת ישרים פרק י"א הוא מתיחס ל"משא ומתן המדיני" וכך הוא כתב:

פרטי מדת הנקיות, רבים הם מאד, והנם ככל הפרטים שבכל השס"ה מצות לא תעשה. כי אמנם ענין המדה כבר אמרתי, שהוא להיות נקי מכל ענפי העבירות. ואולם אף על פי שבכל העבירות משתדל היצר הרע להחטיא את האדם, כבר יש מהם שהטבע מחמדן יותר ובהן מראה לו יותר היתרים, אשר על כן יצטרך בהן יותר חיזוק לנצח את יצרו ולהנקות מן החטא. וכן אמרו ז"ל (חגיגה יא): גזל ועריות, נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן.

והנה אנחנו רואים, שאף על פי שלא רוב בני האדם גנבים בגלוי הם, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף על פי כן, רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם להשתכר איש בהפסידו של חבירו ויאמרו, להרויח שאני. ואולם לאוים הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק, לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תונו איש את אחיו, לא תשיג גבול רעך. הן כל אלה חילוקי דינים שבגזל, כוללים מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל המשא והמתן המדיני, ובכולם איסורים רבים. כי לא המעשה הניכר ומפורסם בעושק ובגזל הוא לבדו האסור.

תמונות מ-ט"ו בשבט בהר אלישע דרומית מעופרה

צילם יהונתן גורמצנו

1/6

שיהיה בהצלחה

מסורת ישראל

הלכות תפילת שחרית / פסוקי דזמרה

הלימוד היום לעילוי נשמת חיה בת מנחם אליהו ע"ה

בס"ד

1. יש לכוין בעניית הקדיש, ואמרו חז"ל שכל העונה 'אמן יהא שמיה רבא מברך' בכל כוחו, קורעין לו גזר דינו, ופירוש 'בכל כחו' הוא בכל כוונתו ובכל איבריו, דהיינו שיאמרנה בלב ונפש, ולא רק כמוציא בשפתיו וליבו בל עמו. (שו"ע סי' נו)
2. וצריך ליזהר מאד מאד שלא לדבר באמצע קדיש או קדושה, וכמסופר בחז"ל על ר' חמא שראה כמה אלפי גמלים טעונים אף וחימה לשלם לאלו המדברים במקומות אלו, וכל המדבר שם, עליו הכתוב אומר 'ולא אותי קראת יעקב', ואפילו להרהר בדברי תורה אסור בעת שמיעת הקדיש. (שם)

• halachotbeyom@gmail.com ברשות המקור

משנה יומית: מסכת מגילה

מסכת מגילה, פרק ג, משנה
הלימוד היום לעילוי נשמת דליה אסתר בת חנה פרידה ודוד ע"ה
ולעילוי נשמת הרב דוד בן רינה ענתבי זצ"ל
בס"ד
יום שני כ"ד שבט תשע"ג

משנה ו: בַּחֲנֻכָּה, בַּנְּשִׂיאִים. בַּפּוּרִים, וַיָּבֹא עֲמָלֵק. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. בַּמַּעֲמָדוֹת, בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. בַּתַּעֲנִיּוֹת, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן. בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַׁבָּת בַּמִּנְחָה, קוֹרִין כְּסִדְרָן וְאֵין עוֹלִין לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ:

בַּחֲנֻכָּה, קוראים בְּפרשת קרבנות הנְּשִׂיאִים בזמן חנוכת המשכן, וזו פרשת 'ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן', שפרשה זו היא מעניינו של חנוכה [ויש אומרים כיון שבאמת נשלמה מלאכת המשכן בכ"ה בכסלו, ולא הקימוהו עד א' בניסן]. בַּפּוּרִים, קוראים פרשת 'וַיָּבֹא עֲמָלֵק וילחם עם ישראל ברפידים', שהרי המן היה מצאצאיו של עמלק. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, קוראים פרשת 'וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם'. בַּמַּעֲמָדוֹת - אנשים מישראל המתקבצים בעריהם להתפלל ולקרוא בתורה בזמן הקרבת הקרבנות, קוראים בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית [וכמבואר במסכת תענית פ"ד מ"ג בפירוט]. בַּתַּעֲנִיּוֹת, קוראים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת שבפרשת בחוקותי, ואֵין מַפְסִיקִין בְּאמצע פרשת הקְּלָלוֹת, אֶלָּא אדם אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן.

בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַׁבָּת בַּמִּנְחָה של כל ימות השנה, קוֹרִין כְּסִדְרָן - בסדר פרשיות השבוע, וְאֵין עוֹלִין לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן - אין הקריאה של שני וחמישי ומנחה בשבת נחשבת כ'התחלה' לקריאת התורה של שבת, אלא בשבת בשחרית יש לקרוא את כל הפרשה מתחילתה. מבארת המשנה מהיכן לומדים את מצוות קריאות התורה במועדים, שֶׁנֶּאֱמַר, 'וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', ומדוע הוצרכה התורה לכתוב זאת, והרי את כל המצוות אמר משה לישראל, אלא ללמד שמִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ המתאים לו

מתי תוקן איסור "מוקצה" ומדוע?

(בעקבות לימודי הדף היומי: דף קכג/ב - מתוך עלון מאורות)

בדפי הגמרא הנלמדים בתקופה זו, מרוכזים דינים מהלכות "מוקצה" בשבת. תחת איסור "מוקצה" חוסים פרטים רבים והלכות רבות, הנטועות לאורך מסכת שבת, כמו גם מסכת ביצה. איסור "מוקצה" האוסר על ניוד חפצים "מוקצים" ממחשבת האדם, שאינם ברי שימוש בשבת מסיבות שונות, אינו איסור מן התורה, כי אם תקנת חכמים. מתי תוקן איסור "מוקצה" ומדוע? שאלה יסודית זו נידונה על ידי גדולי עולם, ביניהם רמב"ם וראב"ד.

"מוקצה" - תקנה ההולמת את הציווי האלוקי "למען ינוח": רמב"ם (הל' שבת פרק כ"ד הלכה י"ב) כותב, כי מאחר ששביתת השבת אינה רק המנעות מעשיית מלאכה, אלא כפי שהזהירו הנביאים, שאף אין לרוץ בשבת ואין לשוחח שיחה של חול, קל וחומר שאין לטלטל חפצים בשבת כפי שמטלטלים ביום חול. מאחר שבשבת אדם "בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו", הרי הוא מתחיל לסדר את ביתו ביום השבת, מעביר, מזיז, מגביה ומנמיך, "ונמצא שלא שבת ובטל הטעם שנאמר בתורה למען ינוח". חכמי הדור הבינו, איפוא, כי כך אפשר לגדור ולשמור את העם על כל גווניו במתכונת של שביתה ראוייה, ההולמת את הציווי האלוקי "למען ינוח".

רמב"ם מוסיף (הלכה י"ג), כי קיים גם חשש שבעת טלטול הכלים, יבוא לידי מלאכה בהם. "ועוד, מפני שמקצת העם… בטלין כל ימיהן… ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים, נמצא שלא שבת שביתה הנכרת… ומפני דברים אלו נגעו באיסור הטלטול… שלא יטלטל אדם בשבת אלא כלים הצריך להם".

"מוקצה" - סייג לאיסור "הוצאה": ראב"ד (שם) כותב, כי איסור "מוקצה" נתקן כסייג וגדר למלאכת הוצאה! כך נאמר בגמרתנו (קכד/ב) וכך גם מפורט בגמרתנו בהרחבה, כי "בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו", ובנביא (נחמיה יג ואילך) מבואר הרקע לתקנת "מוקצה". באותם ימים נאלץ נחמיה להחתים את יהודי ירושלים על 'אמנה', לחיזוק הדת בפרטים מסויימים, ביניהם, המנעות ממקח וממכר בשבת, ועוד, אך חומת השבת נפרצה, והתגלעה מחלוקת בין נחמיה לבין שרי יהודה ואנשי צור אשר נהגו להגיע לירושלים במהלך השבת ולסחור בה. נחמיה פעל רבות לתיקון המצב, ובאותם הימים הוא גזר איסורי מוקצה חמורים בהרבה מאיסורי מוקצה המוכרים לנו, ורק כאשר נוכחו כי התקנות הועילו להחזיר את העם לדרך המלך ושוב אין מזלזלים באיסורי שבת, "התירוף וחזרו והתירו, וחזרו והתירו" עד שנוצקה התבנית המוכרת לנו של דיני מוקצה" השונים.

"תבלינים וצמחי מרפא ברפואת הרמב"ם ובימינו"

פרופ' חיים גמליאל - רפואת צמחי הרמב"ם - הרצאה מלאה

פרופ' חיים גמליאל - רפואת צמחי הרמב"ם - הרצאה מלאה

מאת:פרופ' חיים גמליאל, אוניברסיטת בר אילן
בכתבי ההלכה, ההגות והרפואה שלו הטיף הרמב"ם וחינך לרפואה מונעת, הוליסטית, המטפלת באדם השלם ושואפת אל היעד של "נפש בריאה בגוף בריא". עקרונות אלה של רפואת הרמב"ם הינם אקטואליים גם לימינו, אך חלק מכללי התזונה, אותם מתווה הרמב"ם בכתביו השונים, אינם אקטואליים לימינו. דעתו על צריכת פירות, ירקות, דגים וגבינות שונה מהותית מזו המקובלת בימינו. עם זאת, תבלינים וצמחי מרפא מהווים נדבך חשוב ברפואת הרמב"ם ותכונות המרפא שלהם היו נהירות לו והוא עשה בהם שימוש נרחב הן ברפואה המונעת והן ברפואת הגוף נפש ההוליסטית להן הטיף - בכל כתביו. ניתוח ביוכימי ופונקציונלי של הרכיבים הפעילים בתבלינים וצמחי מרפא בהם השתמש הרמב"ם מאשר לעיתים קרובות את תכונות המרפא שייחס להם ומוכיח כי הקדים במאות שנים את תפיסת המדע בן זמננו. המקור: התקציר שחולק בכנס

בהרצאתו הוא הציג את האתר בו הוא מפרט את גישתו רות"ם - מכוני מחקר - רפואה ותזונה מונעת

• ראו כאן על הכנס הרביעי למורשתו של הרמב"ם שהתקיים בטבריה בסוף חודש טבת תשע"ג

עשרת הדברות ומכות מצרים

שיעורו של הרב מוטי אלון לפרשת יתרו בהמשך לשיעורו לפרשת בא.
העקרון הוא בדברי שפת אמת:

	מכאן הוא עובר למאמר בשפת אמת מורי זקני ז"ל הי' אומר כי עשר מכות נגד עשרה מאמרות ועל ידי זה באו אחר כך לעשרת הדברות כו'. דאיתא בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד תורה כו' כדי להפרע מרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים. בוודאי להפרע מרשעים הוא פרעה דכתיב בי' ואני ועמי הרשעים. ולתת שכר טוב לצדיקים היא התורה שנקראת טוב שניתן לבני ישראל. ופירוש זה כי קודם החטא הי' יכול להבראות במאמר אחד. אבל הקב"ה ראה כי יחטא האדם ויהי' תערובת טוב ורע ולכן נחלקו אחר כך העשרה מאמרות שהי' בכלל ונפרטו צד הרע העשר מכות לרשעים. והטוב עשרת הדברות שהוא בפרט. ודיבור לשון הנהגה כמו שכתוב בזוהר הקדוש על פסוק ודברת בם להתנהג כל המעשים על פי דברי תורה ע"ש. ולהביא הקדושה בפרטות בכל מעשה. צריכין מקודם לתקן צד הרע עשר מכות. ולכן יציאת מצרים הכנה לכל המצות כדכתיבנא לעיל:(ספר שמות, פרשת וארא, תרלה)

פרשת יתרו תשע"ג רעננה

פרשת יתרו תשע"ג רעננה

רק אחרי עשר המכות יש מקום לתת את עשרת הדברות

שתי המכות הראשונות הן במים: דם וצפרדע; שני המאמרות הראשונים: בראשית ברא אלוקים ויהיה אור; בעשרת הדברות הן עוסקות באמונה באל אחד:

שתי המכות הבאות נוגעות בעפר: הכינים (עפר הארץ) והערוב (חיות הארץ נכנסות למקום הישוב - הן תוצרת האדמה) ; בעשרת הדברות: "לא תשא את שם ה' לשווא" ו"זכור את יום השבת לקודשו" (מבקשים לזכור על דבר שכבר דברנו עליו - היכן ? כאשר ירד המן, יש לכבד את יום השבת); והמאמרות: "יהיה רקיע...ויקרא לה שמים" (לא נאמר "כי טוב" - רש"י אמר שזה יסוד למחלוקת) ואין בריאה חדשה רק נראית היבשה והמאמר הבא

עם ישראל

חסידי אומות העולם ברומא

לרגל יום השואה הבינלאומי 2013, הטלויזיה האיטלקית הממלכתית Rai 2 שידרה בימים אלה טקס שהתקיים בחג-החנוכה בבית השגריר הישראלי ברומא, נאור גילון, בו השתתפו חסידי אומות העולם. בטקס הקריאה את תעודת הכבוד Isabella Gerbalena Zamardi (אחת מ-524 מקבלי האותות מאיטליה) ונכח בה גם הניצול מישראל Bruno Portaleone.

מבחר חסידי אומות העולם מאיטליה

הניצול

המצילה והניצול - ברקע השגריר

לצערי באתר יד ושם הובאו רק סיפורים נבחרים ואין לנו את סיפורה של המצילה

ארץ ישראל

תחנת הרכבת בירושלים - הראשונה ? (לפני יפו) בארץ ישראל

(בעקבות כנס הרכבות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה וכן אלבום הרכבת "ישרו בערבה מסילה)

חנוכת תחנת הרכבת בירושלים 1892 - ראו את הכבשים שנשחטו - לזה קרא אליעזר בן-יהודה "סמל הנאורות" - המקור: אלבום הרכבת

המקור: כנ"ל

"הרכבת הצבאית" מירושלים לרמאללה המקור: שיקופית מהכנס

מסילת הרכבת שחיברה בין יפו לירושלים הייתה המסילה הראשונה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה, היוותה הישג טכנולוגי ותחבורתי עבור ארץ ישראל העות'מאנית שנחשבה לאזור נחשל. משך הנסיעה מיפו לירושלים קוצר משמעותית - בכרכרה ארך המסע יום וחצי וחייב חניית לילה, בעוד ברכבת הוא ארך בין ארבע לשש שעות. היה זה אף הישג אישי של יוסף נבון כיזם עסקי, על אף שהיה כרוך בקשיים כלכליים כבדים. על הישגו זה הוענקו לו התואר "ביי" מהסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני, אות הלגיון הצרפתי ואותות כבוד מקונסוליות אנגליה ופורטוגל.

לאחר הקמת השלוחה של הרכבת החיג'זית לחיפה, נסללה מסילה מעפולה, דרך הרי השומרון לשכם. היא תוכננה להגיע לירושלים, כך שניתן יהיה לנסוע ישירות מבירת האימפריה העות'מאנית - קושטא לירושלים, במקביל למסילה החיג'זית שהובילה למקומות הקדושים הערב הסעודית. התוכנית לא יצא לפועל.

יתר על כן, מסילת הברזל יפו-ירושלים פורקה במהלך מלחמת העולם הראשונה על מנת לספק אדנים ופסי ברזל למסילת הברזל לדרום ארץ ישראל, אשר הגיע עד לקוסימה בחצי האי סיני.

רק לאחר הכיבוש הבריטי, חודשה המסילה, ברוחב המקובל וניתן היה להגיע מירושלים למצרים. בשנת מלחמת העולם השנייה, כאשר נסללה המסילה מחיפה לטריפולי בלבנון, ניתן היה להגיע מירושלים לקושטא.

ואם לא היו המאורעות שהביאו לפיצוץ הגשרים בשנת 1945, ניתן היה לנסוע מירושלים ב"אורינט אקספרס" עד לונדון !!!

במלחמת העולם הראשונה יצאה מתחנת הרכבת בירושלים "רכבת צבאית". היא החלה בתחנת הרכבת, המשיכה לדרך בית לחם, חזרה דרך עמק רפאים (כדי לשמור על שיפוע קבוע) משם עלתה לקרית שמואל, עברה את עמק המצלבה, המשיכה לצפון ירושלים - אזור קברי המלכים (שם יש תמונה של הרכבת) והמשיכה עד פאתי רמאללה.

המטרה הייתה לספק מזון ותחמושת לצבא הבריטי שהיה בקו החזית " שמח העוג'ות"

אליעזר בן יהודה ראה בבניית הרכבת סמל לניצחון הנאורות ובפרט של תנועת ההשכלה היהודית על הקהילות המסורתיות ששלטו אז בירושלים ושנאבקו במאמציו לתחיית הלשון העברית והתחדשות הלאום העברי ונגד חידושים בכלל. כמה שבועות לפני טקס הפתיחה פרסם בעיתונו "האור" מאמר על אודות הגעתה לירושלים של "מכונת הקיטור על מסילת הברזל". בן יהודה פרסם גם שיר-הלל שכתב לרכבת (עליו חתם בשם העט "המאור הקטן"):

	תנו כבוד לערב המאה העשרים! הנה חוד הערב המפליא הזה, [...] הנה הראה פעלו: לא רק על ארצות החול הצליח כי גם עד שערי העיר הקדושה הגיע. בגאוה וגאון עבר הקטור אפיקים ונהרות, הרים וגבעות [...] ובקול שופר חזק בא עד שערי עיר הקדש, עיר אשר יושביה נרתעים אחורנית מפני דֹפק החיים, עיר אוהבי תרדמות, מוקירי החֹשך, קרובי הַמָּוֶת, הנה הוא בא בה, ותרועת על שפתיו בקול השופר! [...] שמעו המונים: נהמת הקיטור היא נהמת ניצחון ההשכלה על הבערות, העבודה על העצלות, החכמה על ההבל, הקדמה על האחור, השכל על הסכלות, ניצחון הרוח הצח והמבריא על רוח הקטב והמרירי, ניצחון המשכילים על המהבילים. שמחו מאורי האור, משכילי ירושלם!
– האור, ל"ט, י' באלול תרנ"ב - 2 בספטמבר 1892

(מהויקיפדיה העברית)

תחנות הרכבת בדרך

(מקור התמונות : שיקופיות מהכנס ואלבום הרכבת)

תחנת הרכבת בואדי-צארר - המרכזית לדרום הארץ - כונתה "תחנת הצומת" - התמונה מראה על גודל התחנה - היום נותר מבנה אחד !!! - מועד הצילום המשוער: אחרי שנים אחדות אחרי מלחמת העולם הראשונה

תחנת הרכבת דיר א-באן - היום בבית שמש

תחנת ביתר - מקור חשוב למים לקטרי הקיטור

גן הקקטוסים בחולון

גן הקקטוסים

גן הקקטוסים

גן הקקטוסים ע"ש נחום ויהודית ארזי הינו גן מיוחד במינו המאפשר למבקר בו חשיפה חויתית לעולם הצומח.

הגן נוסד בשנת 1976 על בסיס אוסף הקקטוסים של נחום ויהודית ארזי והוא משתרע על שטח של כ 5.5 דונם.

בגן צמחיה סוקולנטית (צמחים בשרניים) ומיוצגות בו מספר משפחות אך מרבית הצמחים בגן שייכים למשפחת הצבריים Cactaceae .

בגן נערכים סיורים מודרכים לאוכלוסיות יעד שונות, בכל הרמות. לבתי הספר אנו מציעים לשלב במסגרת תוכנית הלימודים בטבע ובמדעים הדרכה בגן תוך שימת דגש על נושאים שונים במדעי הצמח.

הכניסה ללא תשלום. שעות הפתיחה מוגבלות

• למידע נוסף

תיירות בבקעת ים המלח

בטרם אפרד מאזור הטיולים, הנה מפה ופירוט מסלולי הטיולים.
תמונה ברורה יותר תקבל אם תקיש פעמיים על התמונה או תגיע אלי בקישור מטה.

המקור: המועצה האזורית תמר

• אתר הכולל פרטים על חוף עין בוקק - בתי מלון ונופש - כולל תמונות נוף של שלבי הזריחה והשקיעה

רועים ציונות בחבל לכיש

נעמן דג בחצר המשק. צילום: עקיבא ביגמן

"באחד הימים שיצאתי לשטח לטפל בכוורות, נתקלתי בבדווי שרעה בשטחי המרעה של המושב, שבתוכם פרוסים הכוורות שלי. הבדווי, שלא הכיר אותי, שאל מדוע אני מניח כוורות בשטח שלו, ואיים עליי שאם אמשיך בכך, הוא 'יעשה לי בעיות'," מספר נעמן. כעבור יום, כשחזר לשטח, הבעיות אכן התחילו. "הכוורות ששמתי היו הפוכות והרוסות. הוא העביר לי מסר ברור, שאם לא אשמע לו הוא ידאג לכך שלא ארצה להיות שם".

מקרה פעוט זה הבהיר לנעמן היטב מה יהיה גורלו של המשק אם המושב יוותר על שטחי המרעה שהוקצו לו, אפשרות שבהחלט עמדה אז על הפרק. העדר של מושב לכיש סבל מבעיות ניהוליות קשות כבר מראשית הדרך. במשך עשרות שנים הוא עבר מיד ליד, תוך חילופי הנהלה ובמקביל לשינויים במבנה המושב, שהפך בהדרגה מקיבוץ למושב שיתופי. בשנת 1990, גמלה ההחלטה בקרב חברי המשק להיפטר מן העדר, שגרם להפסדים מצטברים.

מכיוון שמסביב למושב לכיש שטח של למעלה מ-10,000 דונם המוקצים על-ידי מנהל מקרקעי ישראל לרעייה, במידה והעדר של המושב יצא מהשטח, ייכנסו לתוכו רועים אחרים. מי שעמד אז בתור היו בני שבט 'אבו כף', שאף ניסו את מזלם בבג"ץ בניסיון לקבל חלק מאשרת הרעייה. לנעמן היה ברור שבתסריט שכזה צפויות לכוורותיו ולשאר מתקני המשק צרות צרורות. משום כך חברו נעמן ומספר שותפים, ורכשו את העדר יחד עם אשרת הרעייה המקורית של המושב. "חלק מהשותפים עשו זאת מתוך כוונה להרוויח מהעדר, אבל אני נכנסתי לזה מהכיוון שזה יגן עליי ויאפשר לי להפעיל את המכוורת שלי, שהייתה מאוד רווחית".

• המקור: אתר מידה

צרכנות

למי שחושש מהחלקה באמבטיה

ראו מה מצאתי במלון לוט בעין בוקק

שלושה מאחזים ושטיח מיוחד

התבל

20 אתרים לביקור בעולם - Best Trips 2013

לפי נשיונל גאוגרפיק לזיהוי המקומות ולסיפור אודותם כנס לקישור לעיל

הקרוב אלינו ביותר הוא בירדן - ג'רש

הצבא הסודי של שוויץ

ללמוד מהשויצרים,ארץ תיירות שלא מבליטה את יכולותיה הצבאיות,הכל מוסתר מהעין לא יאומן,אפילו אי ידיעת צרפתית לא משנה הצצה טלויזיונית ראשונה לסודות הכמוסים

Défense d'entrer - L'armée Suisse et ses forts secrêts.

הבונקרים הסודיים של הצבא השוויצרי - בטלויזיה הצרפתית - מעולה - כמיליון צפיות !!!

10 מראות ייחודיים בגוגול ארף

מפלאי המצלמה הלווינית

Top 10 des trouvailles Google Earth

Top 10 des trouvailles Google Earth

בינהם היבשת האגדית אטלנטיק משוקעת באוקיאנוס השקט

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• קנ"א: לשבוע פרשת שלח תשע"ג
• ק"ן: לשבוע פרשת בעלותך תשע"ג
• קמ"ט: לשבוע פרשת נשא תשע"ג
• קמ"ח: לשבוע חג השבועות תשע"ג
• קמ"ז:לשבוע שחרור ירושלים תשע"ג
• קמ"ו:כ"ב אייר תשע"ג
• קמ"ה:בהר-בחוקותי - תשע"ג
• קמ"ד:ט"ו אייר תשע"ג
• קמ"ג:אמור - תשע"ג
• קמ"ב:אחרי-מות קדושים - תשע"ג
• קמ"א:ליום העצמאות - תשע"ג
• ק"מ:תזריע-מצורע - תשע"ג
• קל"ט:ביניים כ"ט ניסן - תשע"ג
• קל"ח:פרשת שמיני- תשע"ג
• קל"ז:ביניים כ"ב ניסן - תשע"ג
• קל"ו:חול-המועד פסח - תשע"ג
• קל"ה:לשבוע פסח - תשע"ג
• קל"ד: ביניים ח' ניסן- תשע"ג
• קל"ג: השבת הגדול ופרשת צו - תשע"ג
• קל"ב: ביניים א' ניסן- תשע"ג
• קל"א: ראש חודש ניסן ופרשת ויקרא - תשע"ג
• ק"ל: ביניים כ"ג באדר - תשע"ג
• קכ"ט:פרשת ויקהל-פקודי - תשע"ג
• קכ"ח: ביניים ט"ז באדר - תשע"ג
• קכ"ז: י"ד באדר - פורים - תשע"ג
• קכ"ו: ביניים ט' באדר תשע"ג
• קכ"ה: פרשת תצוה תשע"ג
• קכ"ד: ביניים ב' באדר תשע"ג
• קכ"ג: פרשת תרומה תשע"ג
• קכ"ב: ביניים כ"ה שבט תשע"ג
• קכ"א: פרשת משפטים תשע"ג
• ק"כ: ביניים י"ח שבט תשע"ג
• קי"ט: פרשת יתרו תשע"ג
• קי"ח: ביניים י"א שבט תשע"ג
• קט"ז: פרשת בשלח תשע"ג
• קט"ו: ביניים ד' שבט תשע"ג
• קי"ד:פרשת בא תשע"ג
• קי"ג: ביניים כ"ו טבת תשע"ג
• קי"ב:פרשת וארא תשע"ג
• קי"א: ביניים י"ח בטבת תשע"ג
• ק"י:פרשת שמות תשע"ג
• ק"ט: ביניים י"ב בטבת תשע"ג
• ק"ח:פרשת ויחי תשע"ג
• ק"ז:פרשת ויגש, חודש טבת- תשע"ג
• ק"ו:פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
• ק"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
• ק"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
• ק"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
• ק"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
• ק"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
• ק:פרשת וירא - תשע"ג
• צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
• צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
• צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג