עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. |
אתרוג מהודר מזווית קצת אחרת
אתרוג מהודר מזווית קצת אחרת - המקור:אולפני אתרוג
כל אחד וה'אחדות' שלו מאת הרב ישראל רוזן (הועתק ברשות הרב)
פרי עץ הדר אלו ישראל;
מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל
יש בהם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים
כפות תמרים - מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח
כך ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעש"ט
וענף עץ עבות - מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם
כך ישראל יש בהם שיש בהם מעש"ט ואין בהם תורה
וערבי נחל - מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח
כך ישראל יש בהם שאין בהם לא תורה ולא מעש"ט
אמר הקב"ה יוקשרו כולם אגודה אחת
והן מכפרין אלו על אלו (ויק"ר ל,יב)
שערי דרשות - המדרש שצוטט מוכר בפי כל, בצד מדרשים נוספים המדברים בשבח האחדות הבוקעת מאיגוד ארבעת המינים, "והיו לאחדים בידך" (עפ"י יחזקאל לז,יז; חזון העצמות היבשות). דרשנים והוגים רבים שזרו רעיונותיהם סביב מצוה חביבה וירוקה זו - נטילת ארבעת המינים ונענועם תוך הכרזת "הודו לה'" ו"אנא ה'".
למרות הגודש הרעיוני אני מוצא לנכון לשתף אתכם בהגות מקורית ורעננה, פרי רוחו של הרב יצחק גינזבורג הי"ו, מתוך הספר 'עולמות' (שערים חדשים לקבלה וחסידות, עיבד וערך ניר מנוסי, אחד מן חבריא שומעי לקחו של אחד מגדולי ההוגים המקוריים בני זמננו). הדברים דלהלן נכתבים בעקבות המאמר 'אחדות האחדויות', תוך עיבור צורה ולשון משלי, ודגשים נוספים שנולדו על ברכי האסוציאציה וההמשכה. לפי דרשת-עומק זו ניתן לראות ב'אלמנטים' אלו ארבעה סוגים של אחדות-שותפות המוכרים לנו מן החיים. כולם מסומלים באר היטב בצורה הבוטאנית של ה'מינים' הניטלים למצוה.
ארבעה שותפויות באומה- ההדס מייצג את השורש המשותף של שבטי ישראל, את אחדות המוצא וה'גזע'. פרט הלכתי מרכזי הוא החובה שעלי ההדס יהיו 'משולשים', דהיינו ששלשת העלים ינבטו וינבעו מנקודת מוצא אחת, משורש זהה. מכוונים הדברים כלפי 'אנשי ההדס' החשים שותפות עם שאר חלקי האומה בעקבות השורשים, ההיסטוריה. ההדס איפוא מכוון פניו כלפי העבר.
הערבה היא-היא ברית הגורל; היא ה'מוכה' מבין כל המינים. היא גדלה, כשמה, בערבוביה וברחש מתמיד, ללא הוד והדר. גורלה לא שפר עליה והיא נעדרת טעם וחסרת ריח. היא, הערבה, מייצגת את הגורל המשותף שלנו, בני ברית אברהם. והוא - הגורל המשותף - מחייב אותנו בערבות הדדית, שאף היא נרמזת במילה 'ערבה'. מנקודת מבט זו ניתן להצביע על הערבה כתמונת ההווה, לטוב ולרע, חלילה.
הלולב, המיתמר אל-על ומזדקר בנטיית כיוון ממוקדת, מסמל בבהירות את היעוד המשותף. היעד נמצא בשמי רום, בעולמות שממעל. במקביל, הלולב מאותת לנו לזקוף קומה ולשאוף מעט גאווה ו'לוז של שדרה'. בציר הזמן ברית היעוד ה'לולבית' פונה אל העתיד.
ולבסוף האתרוג - הניטל ביד השניה ומשקיף אל מול שלשת אחיו. הוא מסמל את האחדות הכוללת-כל, שותפות עליונה בכל פינה מן החיים, עבר הווה ועתיד, שורש גורל ויעוד יחדו, בלב אחד ("אתרוג דומה ללב"; תנחומא אמור), בזרימה אחת ובפעימה משותפת.
אגב, בודאי שמתם לב לסדר הלא-שגרתי של פריסת המינים; הדס, ערבה, לולב ואתרוג. זה הסדר בעולמות החסידות והקבלה, והוא עולה יפה מבחינת עבר-הוה-עתיד, והכללתם לעילא באתרוג שהוא 'למעלה מן הזמן', שהריהו "דר באילנו משנה לשנה" (סוכה לא,ב).
פיצולי אחדות- הכל מדקלמים: 'אחדות' ו'איחוד'. מילה זו חביבה במיוחד על מתפצלים ומתפלגים (מלשון מפלגה) למיניהם. למשל, הפילוג ההיסטורי בתנועה הקיבוצית בימי בראשית, לשני מחנות יריבים כאשר רוממות האחדות בדגלם: זרם 'איחוד הקיבוצים' וזרם 'הקיבוץ המאוחד'. ועוד למשל, מפלגת ה'איחוד הלאומי' שאמנם איחדה ארבע קבוצות-לאום ימניות אך נולדה על ברכי התפצלות רועמת מתנועת הציונות הדתית הותיקה. לסידרה זו ניתן לשייך את מפלגת 'אחדות העבודה [פועלי ציון]' בראשית שנות המדינה, ואת... 'האומות המאוחדות', אשר רק נושא-אנטי אחד מאחד אותן - נגד ישראל. אני מבין (גם אם לא תמיד מסכים) שלעתים חילוקי השקפה מחייבים פילוג, אך למה לקרוא ל'חיתוך' - 'איחוד'? האם בפוליטיקה חייבים לאחז עיניים ואזניים?
בחג הסוכות שלפנינו, נזכור ש"כל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת" (סוכה כז,ב), המכילה את ארבעת המינים ואת ארבעת השותפויות. אני שומע במילה 'סוכה' סיכוך של הכללה, של הכלה, אך לאו דוקא איחוד, אחדות מלאכותית או טשטוש הבדלים. ארבעת הבנים מ'הגדה של פסח' לא שינו את עורם, הם שונים ואינם מאוחדים לחלוטין אבל גם בסוכות הם מסבים 'בסוכה אחת', תחת קורת סכך משותפת.
(נכתב במוצאי צום גדליה)
פורסם בעלון שבת בשבתו
בשורות טובות - לקראת תפילת הגשם[]
רשות המים מפתיעה: משק המים יוצא מהמשבר של העשור האחרון
מועצת רשות המים החליטה להגדיל ב-2013 את הקצאת המים לחקלאים ולטבע. החקלאים יקבלו 480 מיליון מ"ק מים שפירים - תוספת של 5.5% לעומת הקצאת 2012 ותוספת המים לטבע תוגדל ב-25 מיליון מ"ק - תוספת של עשרות אחוזים להקצאת 2012, כך מסרה רשות המים בסוף השבוע שעבר.
מועצת הרשות נימקה את החלטתה בהגדלה המשמעותית הצפויה בשנה הבאה בכמויות המים המותפלים, בהתייעלות השימוש ובהמשך מגמת החיסכון במים בציבור הרחב. עוד אומרת רשות המים, כי גם לגידול המשמעותי בטיהור מי ביוב והזרמתם להשקייה חקלאית יש משקל בהחלטתה
המקור :העיתון דה-מארקט - 24 בספטמבר 2012
הלכות סוכה[]
- בין יום הכפורים לסוכות אין מתענים ואין אומרים תחנון, לפי שהם ימי שמחה, שבימי שלמה המלך חנכו באותם ימים את המזבח, וגם אנו עוסקים במצות בנית סוכה והכנת ארבעת המינים [וי"א שעד סוף חודש תשרי אין אומרים תחנון]. (קצש"ע קלד).
- מצוה על כל אדם לעסוק בעצמו בעשיית הסוכה והנחת הסכך, ואפילו שהוא אדם נכבד, זהו כבודו. ומן הראוי היה לברך שהחיינו על עשיית הסוכה, אלא שאנו סומכים על ברכת שהחיינו בקידוש בלילה הראשון.
- עצי הסוכה, בין מהדפנות ובין מהסכך, אסורים בהנאה עד אחרי שמחת תורה, ואסור אפילו ליטול קיסם לחצוץ את שיניו, ואפילו אם נפלו אסורים. ולכן בשבת וביום טוב הם 'מוקצה' ואסורים בטלטול. (קצש"ע קלד).
- וכן נוי סוכה אסור בהנאה כל ימי החג, אך לגבי הנוי מועיל תנאי, ואם יתנה ויאמר קודם כניסת החג שיוכל להשתמש בקישוטים כל החג, מותר להשתמש בהם.
- בחג הסוכות יש מצוה לגור בסוכה כדרך שגר האדם בביתו כל השנה, ולכן יכניס לתוכה את כליו הנאים ואת מצעיו הנאים, ואוכל ושותה וישן ומטייל ולומד בסוכה. ואף אם רוצה לדבר עם חבירו, ידבר בסוכה. (קצש"ע קלה).
- יש לכוין בעת קיום מצוות הישיבה בסוכה שהיא זכר ליציאת מצרים, וזכר לענני הכבוד שהושיבנו בהם ה' במדבר. (שם).
הלימוד היום לזכות עפרה רחל בת יאירה ובני ביתה, לשמירה, בריאות והצלחה
מועתק ברשות המקור: שתי הלכות ליום h22@bezeqint.net
שוק ארבעת המינים בקדומים[]
יוני ויאיר מרדכי שוק ארבעת המינים
יוני ויאיר מרדכי שוק ארבעת המינים
משפחת גרובס שוק ארבעת המינים תשעב
משפחת גרובס שוק ארבעת המינים תשעב
השוק בקדומים בשנת תשע"ב
הרמב"ם כתב על ארבעת המינים:"מה שנראה לי באשר לארבעת מינין שבלולב הוא שהם (הבעה של) שׂמחה וחדווה ביציאתם מהמדבר שהיה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורִמון ומים אין לשתות (במדבר כ', 5) אל מקומות עצי פרי ונהרות. לכן נלקחו, בתור אִזכור לזאת, הפרי היפה ביותר שבהם42, ו(הצמח) בעל הריח הטוב ביותר שבהם43, ו(הצמח) בעל העלים היפים ביותר44, וגם הצמח היפה ביותר, כלומר, ערבי נחל. בארבעת מינין אלה מצטרפים שלושה דברים: האחד, שהם מצויים הרבה בארץ ישֹראל באותה עונה והם בהישׂג ידו של כל אחד. השני, שהם יפים ביותר למראה ורעננים, וחלקם - אתרוג והדס - נותנים ריח טוב. אבל ללולב ולערבה אין ריח רע ולא ניחוח. העניין השלישי הוא שהם מתמידים ברעננותם במשך שבעה ימים, דבר שאינו מתאפשר באפרסקים, רימונים, חבושים, אגסים והדומים להם. מורה נבוכים ג' מ"ג.
הרעיון הובא במאמרו של רפאל מלכה "ארבעה לא ידעתם במדור"שיח השדה" במוסף השבת של מקור ראשון.
ועוד מדרש:" וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ" (שמות ג', י"ז.) על המילה " אַעֲלֶה" אמרו חז"ל בהקשר אחר:"אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּי" (שיר השירים ז',ט') - ראשי התיבות של :אתרוג, ערבה, לולב והדס.
מגילת קהלת - הכנה לעתיד[]
בני פרל כתב במוסף השבת של מקור ראשון על מגילת קהלת. בפתיח נאמר חינוך לקראת העידן הבתר־פוסט־מודרני - אם כך הרי מדובר באקטואליה. בין השאר הוא מסכם:
קהלת מציע גם פתרון. אולי פתרון זה הוא המלצה לתקופה הבתר פוסט מודרנית. אין־סוף האפשרויות מצביע על הרעיון שאמנם קיים אין־סוף וזה כשלעצמו כבר נשמע מאוד משמח ואפילו קצת דתי. אבל קהלת דואג גם להגיש לנו תקציר חד: סוף דבר, הכול נשמע. מעבר לשאלה מי כתב את הפסוקים האחרונים בקהלת (הרשב"ם, למשל, טען שעורכי הספר הוסיפו אותם, ונימוקו: המעבר לגוף שלישי; והיו גם שראו בפסוקים אלו ניסיון להכשיר את הספר) ומעבר לשאלת הפרשנות לביטוי "הכל נשמע", נראה שפירוש הביטוי הוא כפי שהוא על פי פשוטם של דברים: באמת אפשר לשמוע את הכול, רק שאז תצטרך לומר שיש א־לוהים לפחות במובן זה שיש "הכל" ושלעולם לא אצליח להבין אותו באמת.
בעוד הפוסט מודרניזם הישן טען שאין אמת, התקופה החדשה תטען שיש אמת והאמת הזו כבר לא מצומצמת, היא אמת של "הכל נשמע". זהו שינוי משמעותי ביותר בהבנת הקיום האנושי, זו הבנה שביסודה ההנחה שבכל זאת יש דבר מה מעל הקרנבל.
זהו קיום דתי מסוג גבוה מאוד שיש לו השלכות חינוכיות קונקרטיות.
- הראשונה שבהן היא ש"את הא־לוהים ירא". העובדה שהכול יכול להיות והכול אמת מעוררת תחושה של יראה, של הבנה שבאמת יש שלמות בהפכים ושאת כל זה האדם לעולם לא ישיג. תודעה זו עצמה היא כבר יראת שמים מאוד רצינית.
- ההשלכה השנייה היא: "ואת מצוותיו שמור". אם אתה לא מקור הסמכות ואם אין שום מקור סמכות, אז רק מה שמחוץ למערכי השיח האנושיים יכול להיות בעל סמכות (כמובן, לכל אדם תהיה סמכות משלו לבחור במקור הסמכות, אולם לעולם סמכות זו תתבקש להיות טרנסצנדנטלית ולא אימננטית).
- ההשלכה החינוכית השלישית היא הקשה מכולם: "כי את כל מעשה הא־לוהים יביא במשפט". אחרי שפרשתי את שלל האמירות שלי, מי שיכול לשפוט, אומר קהלת, הוא רק הא־לוהים ולא האדם. התקופה הבתר פוסט מודרנית תדרוש מהאדם להפסיק לשפוט. מי שיקבע אם הזולת הוא טוב, דתי, צדיק וכיוצא באלו הוא ריבונו של עולם, שאותו לא נדע לעולם. וזה האתגר החינוכי הקשה ביותר לקהילה הדתית ולא רק היהודית.
ברכות לרואה את קבר לוט או "אשת לוט"[]

"אשת לוט" ליד סדום - המקור:ןיקישיתוף
(בעקבות הדף היומי)
במאורות הדף היומי 696 למסכת ברכות דף נ"ד נאמר:
בגמרתנו מבואר, כי "על לוט ועל אשתו מברכים שתים, על אשתו אומר ברוך דיין האמת, ועל
לוט אומר ברוך זוכר את הצדיקים". מלשון הגמרא משמע, שהרואה את קבר לוט מברך 'ברוך
זוכר את הצדיקים', והרואה את נציב המלח שפעם היה אשת לוט, מברך 'ברוך דיין האמת'.
שתי ברכות על אשת לוט: השולחן ערוך (או"ח סי' רי"ח סעי' ח') פוסק זאת בשינוי: "הרואה אשתו של לוט מברך שתים, עליה אומר… דיין האמת, ועל לוט אומר: …זוכר הצדיקים". מלשונו משמע, כי די בראיית נציב המלח של אשת לוט, כדי לברך את שתי הברכות. מדוע?
הט"ז (שם ס"ק ב') מסביר, כי הרואה את נציב המלח נזכר בלוט בעלה. ברם, עדיין אין בכך כדי להבין, מדוע על ראיית קברו של לוט אין מברכים מאומה; לכאורה, כשם שבראיית נציב המלח מברכים גם את ברכת 'ברוך זוכר את הצדיקים' המתייחסת להצלת לוט, כך יש לברך ברכה זו בראיית קברו של לוט.
המשנה ברורה (שם) מבאר, כי ה'צדיקים' שאליהם מתייחסת הברכה, הוא אברהם אבינו שבזכותו לוט ניצל מהפיכת סדום ועמורה, כפי שפירש רש"י בסוגייתנו. מעתה, הרואה את קברו של לוט, אינו נזכר בכך שהקב"ה זוכר את הצדיקים, אולם, הרואה את אשתו שנעשתה נציב מלח, עומד על כך שבאותה שעה ובאותו מקום הקב"ה דן את אשת לוט בתוקף, במידת הדין, ובכל זאת הוא הציל את לוט ומילטו למקום מבטחים. אזי, מברכים 'ברוך זוכר את הצדיקים'. בעולם הישיבות נפוץ חידוד יפה בשם רבי חיים בן הגרי"ז הלוי זצ"ל מבריסק בביאור מעשה הצלת לוט וענשה של אשתו
אבל המסקנה היא:"עד היום הזה קיים באזור סדום תל מלח המכונה "אשת לוט". בעל "פסקי תשובות" (סי' רי"ח הערה 31) מציין, כי מאחר שאין כל מקור מוסמך לכך שתל מלח זה הוא אשת לוט, אין לברך מאומה על ראייתו, ואף לא ברכה נטולת שם ומלכות.
יריחו - פתוחה בסוכות[]
אתר יריחו העברית מוסר:
טיולים בחול המועד סוכות ביריחו
- יום שלישי א' דחול המועד: הגילגל המקראית, מעברות הירדן וגבעת הערלות - יציאה ממצפה יריחו ברכבים פרטיים: בשעה 15:00 חזרה בשעה 18:00.
- יום רביעי ב' דחול המועד: תל יריחו ובתי הכנסת ביריחו: נערן, שלום על ישראל - יציאה מירושלים בשעה 10:00, חזרה בשעה 15:00. עלות: 70 ₪ לאיש, הנחות למשפחות.
- יום חמישי ג' דחול המועד: ארמונות החשמונאים ומערות הקבורה , וגם מעברות הירדן - יציאה מירושלים ב-10:00, חזרה ב-15:00. עלות: 70 ₪ לאיש, הנחות למשפחות.
- ליל הושענה רבה: מוצ"ש – לימוד ערב הושענא רבה בבית חגלה על פני יריחו ב-22:00. שיעור של הרב ד"ר חגי בן ארצי על משה רבנו בהר נבו.
- יום א, הושענא רבה: תפילה בשלום על ישראל ביריחו ב-7:00 בבוקר, 6:45 מתחנת האוטובוס של קיבוץ נעמה.
- פרטים נוספים: http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/future_activities/Upcoming.html
- הרשמה חובה: ארנה 052-8699300, יוני 052-3527313. הכניסה ליריחו באוטובוס ממוגן ומאובטח על ידי צה"ל.
מקור אחר - הגיע דרך רוטר נט
בחול המועד סוכות יערכו מספר טיולים מאורגנים ליריחו באוטובוסים ממוגנים ובאבטחת צה"ל. הטיולים כוללים כניסה לאתרים בשטחי A של הרשות הפלסטינית, שאינם נגישים לאזרחים ישראלים ביומיום. בעקבות האינתיפאדה השנייה, במשך שנים רבות לא היה ניתן לבקר בבתי הכנסת העתיקים ובאתרי העתיקות ביריחו. כעת נראה שבעקבות המצב הביטחוני הטוב יחסית יש ביקוש גדול לטיולים בשטחי יהודה ושומרון, בין השאר ביריחו. אתרי המורשת היהודית העיקריים ביריחו הם בית הכנסת שלום על ישראל ובית הכנסת בנערן מהתקופה הביזנטית, שרידי ארמונות החשמונאים והורדוס מתקופת בית שני, ותל יריחו מתקופה בית ראשון.
ארמונות החשמונאים והורדוס ביריחו נמצאים בשטח C ופתוחים לגישה חופשית של מטיילים עצמאיים ברכבים פרטיים. יתר האתרים נמצאים בשטחי A והכניסה אליהם תיעשה בטיולי אוטובוסים מאורגנים בליווי צבאי בלבד.
את ארגון הטיולים ליריחו מובילה עמותת "תרבות ומורשת יריחו", המוציאה שלושה טיולים בחול המועד: ביום ג' לגילגל המקראית, מעברות הירדן וגבעת הערלות. ביום ד' לתל יריחו ובתי הכנסת ביריחו: נערן, שלום על ישראל. ביום ה' לארמונות החשמונאים, מערות הקבורה ומעברות הירדן. כמו כן מארגנת העמותה לימוד ליל הושענא רבה במאחז בית חגלה ותפילת שחרית של הושענא רבה בבית הכנסת שלום על ישראל.
בנוסף, מדרשת "חלקת השדה" מאלון מורה מארגנת טיול ביום ד' לתל יריחו, בית הכנסת שלום על ישראל ובית הכנסת בנערן, וביום ה' לארמונות החשמונאים ביריחו ובית הקברות החשמונאי. טיולים ליריחו וסביבתה מאורגנים גם על ידי "בית ספר שדה כפר עציון".
למידע נוסף:
- עמותת תרבות ומורשת יריחו
- מדרשת חלקת השדה
- מידע על ארמונות החשמונאים והורדוס
- מידע על בית הכנסת שלום על ישראל
- מידע על בית הכנסת בנערן
שומרון בסוכות[]

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים
ארץ בנימין ממתינה לכם[]

אטרקציות חדשות
מדרשת גופנה מסיירת[]
פרטי הסיורים בסוכות
משוט בארץ -עם יד יצחק בן צבי[]

מקור התמונה - נורית בזל
שמונה סיורים בימי שני (קטעי הליכה קלים)
נפגש עם אנשים בקצווי הארץ, מהערבה הצפונית ועד מישור החוף, ומהרי השומרון ועד להר הכרמל. נבקר באתרים היסטוריים וארכאולוגיים חדשים ונצעד בקטעי הליכה קצרים וקלים בנופי הארץ.
הסיורים 'משקעי עבר סיכויי עתיד': אום אל קטף, מוזיאון המורשת הערבית, הר אמיר, שייח' איסכנדר וערערה * חבל יתיר: חורבת ענים, שביל המתקנים החקלאיים, מאגר יתיר, מהר עמשא למעלה דרגות (דוריג'את) * חיפה – מעיירה ים תיכונית למרכז אימפריאלי: כיכר פלומר, תצפית על הנמל, רחוב המלכים, בניין ה-C.I.D , בית הקברות בחוף כרמל ובניין הטכניון הישן * ערי החוף הדרומיות אשדוד ואשקלון: נמל אשדוד, הגן הלאומי באשקלון וגבעת יונה - מוזיאון הפלישתים * 'ערבה אין קץ' - מואה, פארק ספיר, מאגר נקרות, דרך השלום מחצבה לעין יהב, עיר אובות היא 'תמר' המקראית וחקלאות חדשנית - ביקור בחממת פלפלים * השומרון: גבעת בני בנימין, תל שילה, תצפית על העיר תרצה והר גריזים * מושבות הטמפלרים בצפון: אלוני אבא ובית לחם הגלילית * סג'רה, בית ספר כדורי, הצריף בבית קשת ונהלל *
מלכת אנגליה חוזרת לשורשים[]
להלן ידיעה: קייט מידלטון (גולדשמיט) האם המלכה הבאה של אנגליה יהודיה?
British Royal Family: Does Kate (Goldsmith) Middleton's Jewish heritage make her future offspring (heirs to the UK monarchy) Jewish? Kate Middleton is half Jewish. Her mom's maiden name is Carol Goldsmith. According to Jewish tradition does this make her future son, the king of England, Jewish?
לפי אחד המחקרים מוצא משפחת המלוכה האנגלית הוא משבט יהודה : בדברי הימים נאמר: וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה (דברי הימים א',ב,ו'). לדעת יוצרי "המעשיה: "דרע" הוא אבי השולשלת של מלכי יוון, רומא, גרמניה ובריטניה.
עוד על הסיפור המשונה הזה. לפיו, מלכת בריטניה היום היא הצאצא ה-122 מדוד המלך.
מה זה עיתון ?[]
זאב גלילי כתב בבלוג שלו על עלייתו ונפילתו של "העיתון הנפוץ במדינה" – מעריב
לכל מי שיש עניין בעתיד העתונות בארץ כדאי שיקרא. הוא מסכם :
צחוק הגורל הוא שהגורם שתקע את המסמר האחרון בארון של מעריב הוא בדיוק מה שקרליבך אמר שהוא בלתי אפשרי. שלדון אדלסון כאילו ביקש לאמת את טענת בן גוריון. מה זה עיתון? "מי שיש לו כסף, עושה עסק, שוכר פועלים וכותב מה שהוא רוצה לכתוב".
השאלה אם "ישראל היום" הוא עיתון עדיין לא עמדה במבחן.
ועכשיו מדברים על אינטרנט כגורם שיציל את ה"פרינט". זה מזכיר לי את הסיפור על יוזמה לשיפור איכות הנייר במטרה לקדם את מצב הסיפרות.
האינטרנט הוא מדיום – כמו האבן בעבר הרחוק, כמו הקלף בימי אבותינו, כמו הפפירוס במצרים העתיקה, כמו הנייר בעידן הדפוס. מרשל מקלוהן אמר אמנם כי המדיום הוא המסר אבל בכל מקרה צריך להיות מסר. ומסר איננו "תוכן" המיוצר אוטומטית.
כתיבה עיתונאית היא סוג של יצירה. לפעמים יצירה של אדם אחד, לפעמים יצירה קיבוצים של כתבים, עורכים, משכתבים, בעלי טורים. זו יצירה של יוצרים שהם עיתונאים ולא פועלי בנין. ונערך על ידי עורכים שאינם אילי הון.
התפתחות שיעורי ריבית על המשכנתאות ותחזית מאקרו-כלכלית[]
מיועד לידיעת בעלי המשכנתאות
וגם תחזית מאקרוכלכלית לתקופה הקרובה מסמך זה מציג את התחזית המקרו- כלכלית שהכינה חטיבת המחקר של בנק ישראל בספטמבר 2012. להערכת חטיבת המחקר, במהלך ארבעת הרביעים הבאים (המסתיימים ברביע השלישי של 2013) צפוי שיעור האינפלציה להסתכם ב-%2.6, וריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית, %2.25. התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-%3.3, ובשנת 2013 ב-3%
הקולוסאום - מבט 360 מעלות מן האויר[]

הקולוסאום - משמאל הפורום ושער טיטוס
כדאי להכיר: מדריך לויקיפדיה העברית[]
מלבד הויקיפדיה העברית, יש אוסף רב של wikia פרטיות, המנסות להיבנות על עקרונות דומים. כך גם "ויקי-קדומים" שאתם צופים בה, המהווה
עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. |
והמפנה ל:
לויקיפדיה הפרטית שלי הכוללת ערכים בנושאים הבאים:
- יהדות
- עם ישראל כולל יהדות התפוצות בכלל ויהדות איטליה בפרט.
- ארץ ישראל
- התבל
הקש על שמות ארבעת הקטגוריות הראשיות - שמותם מופיע בצבע תכלת - ובכל קטגוריה תמצא את הערכים שכבר השלמתי
היא מבוססת על נסיון של ארבעת שנות כתיבה בויקיפדיה העברית
ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]
- צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
- צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
- צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג
ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]
- צ"ג':ראש השנה ופרשת וילך - תשע"ב
- צ"ב':פרשת ניצבים - תשע"ב
- צ"א':פרשת כי תבוא - תשע"ב
- צ':פרשת כי תצא - תשע"ב
- פ"ט:פרשת שופטים - תשע"ב
- פ"ח:פרשת ראה - תשע"ב
- פ"ז:פרשת עקב - תשע"ב
- פ"ו:פרשת ואתחנן ושבת נחמו
- פ"ה:פרשת דברים ושבת חזון
ספר במדבר
ספר ויקרא
- ע"ח:פרשת בחוקותי
- ע"ז:פרשת בהר
- ע"ו:פרשת אמור
- ע"ה:פרשת אחרי-מות קדושים
- ע"ד:פרשת תזריע-מצורע - מברכים חודש אייר
- ע"ג:שביעי לחג הפסח
- ע"ב:חג הפסח
- ע"א:פרשת צו
- ע':פרשת ויקרא
ספר שמות
- ס"ט:פרשת ויקהל-פקודי ופרשת פרה
- ס"ח:פרשת כי תשא
- ס"ז:פרשת תְּצַוֶּה
- ס"ו:פרשת תרומה
- ס"ה:פרשת משפטים
- ס"ד:פרשת יתרו
- ס"ג:פרשת בשלח
- ס"ב:פרשת בא
- ס"א:פרשת וארא
- ס':פרשת שמות
ספר בראשית