Kedumim Wiki
Kedumim Wiki
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


JERUSALEM_Michel_Pardes_מישל_פרדס

JERUSALEM Michel Pardes מישל פרדס

JERUSALEM Michel Pardes / מישל פרדס - הפקת אולפני אתרוג - לכבודה של ירושלים וביום חגה/חגנו אנו שמחים לשתף אותך ביצירה חדשה שהפקנו והפעם לא סרט זיכרון...
זכינו להגשים חלומו של משורר יהודי מיוחד שמתגורר באופן זמני בבלגיה, מישל פרדס שמו ומיום צילומים ארוך בסמטאות ירושלים ובפינות החמד שלה הפקנו את הסרטון הזה, למילים ולחן של מישל - שיר שכולו אהבה לירושלים,

בשבחם של בני השבטים .
יעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו : התורה מספרת לנו כאן בשבחם של בני השבטים , שלא רבו ביניהם מי ילך בראש ומי ייקבע כמאסף למחנות, מי יוצב במזרח ומי במערב, מי יחנה בדרום ומי בצפון, אלא כל שבט נערך בלא אומר ודברים במקום שהועיד לו משה על פי ה'. דרך זו של אבותינו ראויה לשמש גם לנו כקו מנחה בחיים. וכאשר אנו באים לקבוע לנו מקום בבית הכנסת לתפילה וללימוד תורה _ בל נתור אחרי מושב בכותל המזרח , אלא נקבל ברצון כל מקום שמועידים לנו הגבאים הממונים על כך. וכבר הורו לנו בעניין זה חכמינו ז"ל : "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו". שבת שלום ומבורך וחודש תורני טוב משופע בחידושי תורה ואהבת הזולת.
שאול שיף - "בסוד שיח"

ב"ה יום שני ד' סיון תשע"ג
13 במאי 2013

אקטואליה[]

לכבודו של גדול בישראל[]

בשבועות האחרונים מתחולל סער תקשורתי סביב הבחירות לרבנות הראשית לישראל. כחלק מהמחזה הלא מרנין שאינו מוסיף לכבודה של תורה שורבב שמו של מורי ורבי הגאון הגדול הרב יעקב אריאל שליט״א, הרגשתי היא כי התקשורת והפוליטיקאים שאינם מכירים מקרוב את הרב חוטאים ביחס אליו, מעמעמים את זוהרו ומציגים אותו כאחד הרבנים העסקנים.

וזאת למודעי, את הרב אני מכיר כחצי יובל ואם יורשה לי אני חש כתלמידו לכל דבר ועניין, לכן אבקש בשורות הבאות לשרטט במעט כיצד תלמיד רואה את רבו ואת קצות דרכיו לפי מיעוט הבנתי, הדברים להלן נכתבים על דעתי בלבד .

מו״ר הינו מגדולי תלמידי החכמים בדורנו, שכל עולמו הפנימי החיצוני הוא עיונה של תורה, לימודה והוראתה, בה הוא שוקד עשרות בשנים מבחרותו ועד עתה לאורך ימים ושנים. גאונות - שאם לא מכירים מקרוב לא באמת מבינים. הרב אינו רק ידען האוצר ידיעות הלכתיות אלא הוא בעל יכולת ניתוח וחדשנות הלכתית שאינה בנמצא בנוף הרבני הרגיל. יחד עם זאת נקיותו הבלתי רגילה מכל רבב של עסקנות ופוליטיזציה מכל סוג שהוא; האמת תורה דרכו בכל!

כמדומני שהרב הוא מן הרבנים היחידים בדורנו שגדולתם היא הן בש״ס ופוסקים והן באמונות ודעות.

כידוע לי, בכל תפקיד ציבורי שנשא הרב על שכמו הוא מעולם לא חיזר אחריו ולהיפך ברח ממנו, והתורה - היא שחיזרה אחר לומדיה השלמים בתורתם וכפתה עליו את האחריות הציבורית הן בראשות ישיבה והן ברבנות.

הרב ידוע בצניעותו ובפשטותו; הכבוד וגינוניו רחוקים ממנו כרחוק מזרח ומערב. זכורני כי פעם אמר לי ת״ח אחד, ״איני מקנא בגאונותו של הרב כיון שזה ברכת שמים שאמנם נוספה לה עמלה של תורה, אך מקנא אני ברב איך שעם כל גדולותו והשפעתו הציבורית אינו נשאב להילה ולגינוני הכבוד מסביב ונותר בצניעותו ופשטותו ללא כחל וסרק״, זוהי גדלות אמתית!

כמעט ולא בנמצא ת״ח בסדר גודל של הרב שהוא נגיש לכל פונה באשר הוא ללא "עדת" עוזרים ודוברים.

נדמה לי כי שמו של הרב מתמצת את דרכו בקודש;

יעקב איש יושב אהלים,

  • יעקב - מלא ענוות אמת חש כעקב ביחס לבן שיחו ושזחיחות הדעת ממנו והלאה,

ועם זאת

  • איש העומד בגבורה ללא חת בפסיקת ההלכה ללא כל התרפסות מול השפעות חיצוניות וציבוריות.
  • יושב אהלים- אהלה של תורה הנה הביטוי הטבעי ומהותי לחייו גם כאשר נאלץ להימצא מחוץ לאוהל.

על מו״ר ניתן לומר בבירור את דברי אחרון הנביאים מלאכי;״תורת אמת היתה (ובע״ה תהיה לאורך ימים ושנים) בפיהו ועוולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך ורבים השיב מעוון״

הרב שמעון בן שעיה
קדומים

מה עשה שציפו לו 22 שנות מאסר[]

התחקיר האוסטרלי על בו זיגייר - עכשיו עם כתוביות בעברית

האסיר_איקס_-_בן_זיגייר

האסיר איקס - בן זיגייר

סרט תחקיר אוסטרלי על בן זיגייר, האסיר איקס, שהתאבד בכלא בישראל.


במהלך השנים ניהלו הורי הנעדרים מאבק ציבורי לבירור גורל בניהם ולהשבתם לישראל. לאחר הסכמי אוסלו הועברה על ידי יאסר ערפאת חצי דיסקית זיהוי של החייל זכריה באומל. בשנת 2004 החליט הרב הראשי הצבאי ישראל וייס להכריז על שלושת הנעדרים כ"חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע", אולם בעקבות מאבק המשפחות נמנע המהלך. ב-18 בדצמבר 2010 דיווח העיתון "ג'ואיש כרוניקל" כי ברשות ממשלת בריטניה דיווח משגריר בריטניה בסוריה דאז, איוור לוקאס, שכלל עדות על שביית החיילים בידי הכוחות הסוריים.

ב-7 למאי 2013 דיווחה רשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC שבן זיגייר נעצר כי סיכל את השבת שרידי נעדרי סולטן יעקוב. (ההסבר מהויקיפדיה העברית)

לחג השבועות[]

"כחתן היוצא לקראת כלה"[]

הרב שמואל אליהו שליט"א הרב של צפת כתב על החג בעלון "מעייני הישועה" לפרשת במדבר ולחג השבועות תשע"ג
על הלוחות הראשונים נאמר: "וַיִּתֵּן אֶל מ שה כְּכַלֹּתוֹ לְּדַבֵּר אִּתוֹ בְּהַר סִּינַי שְּנֵּי לֻחֹת הָעֵּדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִּים בְּאֶצְּבַע אֱלֹ קים". המילה "כַלֹּת ו" כתובה בכתיב חסר כמו "כלה". ומה יש בתורה שהיא דומה לכלה? "ללמד שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה. דבר אחר מה כלה מתקשטת בעשרים וארבע קשוטין הן האמורים בספר ישעיה, אף תלמיד חכם צריך להיות בקי בעשרים וארבע ספרים" )רש"י שמות לא יח, מדרש תנחומא כי תשא פרק טז(. הכלה המתקשטת בכ"ד קישוטין בספר ישעיהו היא כנסת ישראל. הנביא מתאר את רשימת עשרים וארבעה הבגדים והתכשיטים - שניתנו לעם ישראל ביציאת מצרים: "תִּפְּאֶרֶת הָעֲכָסִּים וְּהַשְּבִּיסִּים וְּהַשַהֲרֹנִּים: הַנְּטִּיפוֹת וְּהַשֵּירוֹת וְּהָרְּעָלוֹת: הַפְּאֵּרִּים וְּהַצְּעָדוֹת וְּהַקִּשֻרִּים וּבָתֵּי הַנֶפֶש וְּהַלְּחָשִּים: הַטַבָעוֹת וְּנִּזְּמֵּי הָאָף: הַמַחֲ לצוֹת וְּהַמַעֲטָפוֹת וְּהַמִּטְּפָחוֹת וְּהָחֲרִּיטִּים: וְּהַגִּלְּיֹנִּים וְּהַסְּדִּינִּים וְּהַצְּנִּיפוֹת וְּהָרְּדִּידִּים" (ישעיהו ג). ובוודאי יש רמז בכל אחד מהקישוטים שחכמינו מונים אותם אחד לאחד. גם הנביא יחזקאל )טז( מזכיר את התכשיטים הללו. הוא ממשיל את עם ישראל שנוצר במצרים לתינוקת שהושלכה על פני השדה מלוכלכת בדמי הלידה: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִּךְ וָאֶרְּאֵּךְ מִּתְּבוֹסֶסֶת בְּדָמָיִּךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִּךְ חֲיִּי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִּךְ חֲיִּי". הקב"ה בא בברית עם אותה נערה ונשבע לה: "וָאֶשָבַע לָךְ וָאָבוֹא בִּבְּרִּית אֹתָךְ נְּאֻם אֲדֹנָי ה' וַתִּהְּיִּי לִּי: וָאֶרְּחָצֵּךְ בַמַיִּם וָאֶשְּטֹף דָמַיִּךְ מֵּעָלָיִּךְ וָאֲסֻכֵּךְ בַשָמֶן: וָאַלְּבִּישֵּךְ רִּקְּמָה וָאֶנְּעֲלֵּךְ תָחַש וָאֶחְּבְּשֵּךְ בַשֵּש וַאֲכַסֵּךְ מֶשִּי: וָאֶעְּדֵּךְ עֶדִּי וָאֶתְּנָה צְּמִּידִּים עַל יָ דיִּךְ וְּרָבִּיד עַל גְּרוֹנֵּךְ: וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִּילִּים עַל אָזְּנָיִּךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְּאֶרֶת בְּרֹאשֵּךְ". הלבושים הללו הם לא רק לשם צניעות והגנה מהקור. הם סימן למלכות: "וַתַעְּדִּי זָהָב וָכֶסֶף וּמַלְּבוּשֵּךְ שֵּש וָמֶשִּי וְּרִּקְּמָה סֹלֶת וּדְּבַש וָשֶמֶן אָכָלְּ ת וַתִּיפִּי בִּמְּאֹד מְּאֹד וַתִּצְּלְּחִּי לִּמְּלוּכָה".

ועוד כ"ד ספרים כנגד כ"ד קישוטים - ישעיהו הנביא אומר שהבגדים והתכשיטים הללו אבדו מציון בגלל שהם השתמשו ביופי לזנות. "וַיֹאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְּהוּ בְּנוֹת צִּיוֹן וַתֵּלַכְּנָה נְּטוּיוֹת גָרוֹן וּמְּשַקְּרוֹת עֵּינָיִּם הָלוֹךְ וְּטָפוֹף תֵּלַכְּנָה וּבְּרַגְּלֵּיהֶם תְּעַכַסְּנָה: וְּשִּפַח אֲדֹנָי קָדְּקֹד בְּנוֹת צִּיוֹן וה' פָתְּהֵּן יְּעָרֶה". לכן במקום כ"ד התכשיטים יהיו כ"ד זיני דמסאבותא "וְּהָיָה תַחַת בֹשֶם מַק יִּהְּ יה וְּתַחַת חֲגוֹרָה נִּקְּפָה וְּתַחַת מַעֲשֶה מִּקְּשֶה קָרְּחָה וְּתַחַת פְּתִּיגִּיל מַחֲגֹרֶת שָק כִּי תַחַת יֹפִּי" (ישעיהו ג). כאשר רש"י אומר שתלמיד חכם צריך להיות בקי בכ"ד ספרים, הכוונה לכ"ד ספרי הנביאים והכתובים שהם קישוטי הכלה. הגמרא מסבירה שעשרים וארבעה הספרים נועדו להחזיר את ישראל למוטב - אחרי שחטאו. "אָמַר רַבִּי אַדָא בַר חֲנִּינָא, אִּלְּמָלֵּא לֹא חָטְּאוּ יִּשְּרָאֵּל, לֹא נִּתָן לָהֶם אֶלָא חֲמִּשָה חוּמְּשֵּי תוֹרָה, וְּסֵּפֶר יְּהוֹשֻ ע בִּלְּבַד, מִּפְּנֵּי שֶעֶרְּכָהּ שֶל אֶרֶץ יִּשְּרָאֵּל הוּא, שֶ נאֱמַר, (קהלת א) "כִּי בְּרֹב חָכְּמָה רָב כָעַס" )נדרים כב ע"ב(. עשרים וארבעה ספרי התורה, הנביאים והכתובים הם עדות לאהבת - הקב"ה לישראל ששולח להם נביאים להחזירם למוטב ולא לומר "החליפם באומה אחרת". הלומד את הספרים הללו יודע מה ההבטחות שהקב"ה הבטיח לעם ישראל, מה צפוי לנו בעתיד ומהי הדרך להגיע לקיום ההבטחות הללו. ותלמיד חכם צריך להיות בקי בכל אלה, כאמור לעיל.

לקריאת השיעור במלואו הקש לקישור לעיל


מגילת רות[]

מחג הביכורים לחג מתן תורה[]

חשבתם_שאתם_מכירים_את_חג_השבועות?_קבלו_תיקון_על_מנהג_הביכורים_ותיקון_ליל_שבועות

חשבתם שאתם מכירים את חג השבועות? קבלו תיקון על מנהג הביכורים ותיקון ליל שבועות

על מנהג הביכורים ותיקון ליל שבועות

ד"ר חיים בורגנסקי מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן מספר על חג השבועות, ועל התפתחות מנהג הביכורים מימי בית המקדש ועד ימינו, וגם מסביר כיצד קיבל החג את שמו הנוסף כחג מתן תורה, וכיצד התפתח מנהג תיקון ליל השבועות על גלגוליו השונים.

בימי בית המקדש היו הביכורים בסך הכול חיטה, שציינה את סוף עונת הקציר. לא פירות ולא ירקות ושאר מזונות, אלא "קציר חטים" שממנו היו מכינים שתי ככרות לחם. אלה שימשו בטקס שקיימו הכוהנים בבית המקדש. בהמשך, לאחר חורבן בי המקדש, ביקשו בני ישראל לצקת תוכן חדש לחג וכך התווסף לחג השבועות חג מתן תורה. בשלב מאוחר יותר התפתח מנהג תיקון ליל שבועות, תחילה כמנהג קבליסטי, מאוחר יותר כמנהג דתי-תורני, ובימינו קיבל תיקון ליל שבועות פרשנויות חילוניות והפך ללילה שבו עוסקים בתכנים תרבותיים שונים, בהם ספרות ושירה, אמנות, קולנוע ופילוסופיה.

חג השבועות על הר סיני[]

הרב_אביחי_רונצקי-_חג_השבועות

הרב אביחי רונצקי- חג השבועות

הרב אביחי רונצקי- חג השבועות

בתחילת השיעור הרב דן בנושא, המוצג בפיסקה הבאה:
מתן תורה היה נבואה לכלל ישראל. גם אחרי מתן תורה הייתה נבואה לרבים מאוד מהעם. למעשה כל מי שזכה והכין את עצמו, זכה לנבואה או לרוח הקודש, או למדרגות ביניים אחרות (מגילה יד ע"א): "כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים". שש-מאות אלף כפול שניים. כשהגמרא מונה את אלה שנרשמה נבואתם לדורות, היא מונה גם נביאים וגם נביאות (שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר). אם כן, כשהגמרא אומרת שהיו שש-מאות אלף כפול שניים, צריך לומר שש-מאות אלף משפחות כפול שניים שהיו נביאים ונביאות בישראל. נביא שהקב"ה משרה את שכינתו עליו צריך שיהיו בו כמה תנאים. אמרו חכמינו (שבת צב ע"א) ש"אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה". ובמסכת נדרים (לח ע"א): "אמר רבי יוחנן, אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו. וכולן (למדנו) ממשה". אם כן צריך לומר שכל הנביאים היו כך, וכן כל הנביאות שהיו במשך הדורות היו חכמות, גיבורות עשירות ובעלות מידות טובות, כדי שתשרה עליהן שכינה.

המקור: הרב שמואל אליהו אתר ישיבה

קבלת עול תורה - כאילו לא חטאתם מימיכם[]

רעיון קצר לחג השבועות. מובא בירושלמי (ראש השנה ד, ח): "בכל הקרבנות כתיב חטא, ובעצרת אין כתיב חטא. אמר להן הקב"ה: מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". העיקר היא ההבנה שהתורה עומדת במרכז. אין כל ויתור על קיום התורה והמצוות על כל פרטיו ודקדוקיו. אולם עיקר העיקרים הוא להבין שהתורה עומדת במרכז. אם יוצאים מתוך נקודת מוצא זאת, הרי הקב"ה סולח ומוחל על כל העוונות בפועל. כמובן שכל פרט של היהדות חשוב, אולם ביחס לתורה כמרכז, כל המערכת מקבלת פרופורציות אחרות. מאמר זה של הירושלמי מקשר בין עצרת לבין מתן תורה מה שעוזר לנו לשים לב למקור מעניין של הירושלמי (חגיגה ב, ג) הקובע שדוד המלך נפטר בעצרת. דבר זה בא ללמד אותנו שתורה שלמה חייבת להיות מחוברת עם מלכות וציבוריות. ואם בדוד המלך עסקינן. חשוב להשוות בין שני התלמודים בסוגיה המתארת את דוד המלך קם בחצות לילה. לפי התלמוד הבבלי ריש ברכות דוד המלך קם ועסק בתורה כל הלילה, לפי התלמוד הירושלמי (ברכות א, א) דוד היה מעיר את חברי התורה כלומר את ראשי הישיבות. לפי הירושלמי ישנה כאן הדגמה מצויינת של שילוב של תורה ומלכות. המלך אין עיקר תפקידו לעסוק בתורה, עיקר תפקידו של המלך הוא להניע את המערכות העוסקות בתורה ובחינוך

חזקו ואמצו וחג שמח
אברהם בלס
ירושלמי - הנשמה של הציונות הדתית
בקרו באתר "שוחרי הירושלמי" - www.talmudjerusalem.022.co.il

למה אוכלים מוצרי חלב בחג השבועות[]

Halav savuot

מתוך מעייני הישועה

אוסף ספרי התורה[]

של הרב אבי זרקי

Avi zarchi

מתוך העלון לשבת "מצב הרוח"


מסורת ישראל[]

הלכה יומית: תפילת שחרית[]

הלימוד היום להצלחת התורם החפץ בעילום שמו, ברוחניות ובגשמיות

  1. אף שבשעת התפילה אסור לאחוז דבר בידו, מכל מקום מותר להחזיק סידור בידו, כיון שמחזיקו לצורך התפילה עצמה, אין הדבר טורד את כוונתו. (שו"ע ומשנ"ב סי' צו)
  2. אם נפל ספר קודש על הארץ, לא ירימנו באמצע התפילה. אך אם הדבר טורד את כוונתו, ואינו יכול לכוין, רשאי להגביהו בסיום הברכה שאוחז בה. (שם)
  3. אדם שהתחיל תפילת שמונה עשרה, והתבלבל באמצע תפילתו ואינו יודע להמשיך, יכול ללכת למקום שהוא יודע שיש בו סידור וליטלו משם. (שו"ע ומשנ"ב סי' צו)
  4. ב. אדם שיודע שבאמצע התפילה יצטרך לדפדף בסידורו ממקום למקום, יסמן לעצמו מתחילה את המקומות הנצרכים לו, כדי שלא יצטרך להפסיק באמצע תפילתו ולחפש אחריהם. (שם
  5. קודם שיתחיל האדם להתפלל, יסתכל בחלונות כלפי שמים, שיהא ליבו נכנע. אבל אותם שבשעת התפילה מגביהים את ראשם ועיניהם למעלה, כאילו מסתכלים על הגג, המלאכים לועגים עליהם. (שו"ע ומשנ"ב סי' צה)
  6. ב. יש לעצום עיניים בתפילת שמונה עשרה, ומי שאינו עושה כן - אינו זוכה לראות את השכינה ביציאת נפשו. אמנם אם מסתכל בסידור, מותר. (שם)

alachotbeyom@gmail.com

משנה יומית: מסכת שקלים[]

הלימוד היום לע"נ הר"ר אלעזר מנחם בן שרגא יצחק ז"ל
נודה מאד מאד למי שיזכיר בפה לפני הלימוד

יום שלישי כ"ז אייר תשע"ג משנה א: כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם טְהוֹרִין , חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁבָּאֶמְצַע טְמֵאִין וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְהוֹרִין. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל, שֶׁבָּאֶמְצַע טְהוֹרִין וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִין, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהֵן מֻעָטִין מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין:

מדין תורה רוקו של זב או זבה מטמא את הנוגע בו, וגזרו חכמים על כל הגויים שיהיה דינם כזבים, ורוקם מטמא. משנתנו מבארת את דין רוק הנמצא בירושלים, ולא ידוע של מי הוא: כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, טְהוֹרִין, כיון שרוב בני האדם בירושלים הם ישראלים טהורים, חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן, שאם נמצא שם רוק, הרי הוא טמא, לפי שהיו שם כובסים גויים, וגם זבים וזבות היו נמצאים שם, וסתם בני אדם לא היו הולכים שם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אף בשוק העליון יש חילוק, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, רוקים שֶׁנמצאים בָּאֶמְצַע - באמצע הרחוב, טְמֵאִין, לפי שהזבים והזבות מצויים באמצע הרחוב, וְרוקים שֶׁבַּצְּדָדִין טְהוֹרִין, כיון ששם מהלכים בני האדם הטהורים. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל, שאף בשוק העליון מצויים בני אדם רבים טהורים, רוקים שֶׁבָּאֶמְצַע טְהוֹרִין, כיון ששם מהלכים הטהורים ברגל, וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִין, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהֵן - הזבים והזבות מֻעָטִין בזמן הרגל, מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין:

halachotbeyom@gmail.com

"הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר"[]

פרשת_במדהר_תשעג

פרשת במדהר תשעג

פרשת במדהר תשעג - על מקומו של מדבר סיני במסורת ישראל

כותרת השיעור מקורה בפסוק :"וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר"(במדבר, כ"ג, ל"ה). רוב המצוות בספר במדבר הן מצוות לשעתן - רק לעשייה במדבר. מידות המשכן רלוונטיות רק למשכן, לא לבית המקדש. ללא התרחשות "חטא המרגלים", בכ' אייר נוסעים לארץ ישראל, תוך 3 ימים יגיעו לירושלים ויקימו את בית המקדש בכ"ב אייר ! המשכן היה משמש את בני ישראל זמן קצר: 6 חודשים בונים אותו והשימוש בו היה קצר !

חשיבות מדבר סיני הוא בתור מקום התגלות הקב"ה, כאמור בספר שמות ג', א':

Cquote2 וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹקים חֹרֵבָה Cquote1

רש"י באר:

  • "אחר המדבר" - להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים
  • "אל הר האלהים" - על שם העתיד

מצוות יישוב הארץ לפי הרמב"ם[]

הרב ידידיה שחור - מרכז מורשת הרמב"ם - טבריה

השבוע חגג עם ישראל את יום ירושלים. נכון יהיה לומר שאיחוד ירושלים הוא העניין המרכזי של יום זה, אך לא היחיד. במלחמת ששת הימים שוחררו חלקים גדולים מארץ ישראל: רמת הגולן, בקעת הירדן, גוש עציון, יהודה, שומרון, חבל עזה ומדבר סיני. אם ביום העצמאות השמחה היא על הבניין הלאומי והמדיני, ביום ירושלים השמחה היא על בניין הארץ ושלמותה, כשבמרכז, ירושלים המאוחדת. חג זה מעורר את השאלה האם יש חשיבות לגור ולהתיישב בארץ ישראל. כיון ששאלה זו רחבה נתייחס אליה רק על פי כתבי הרמב"ם. כידוע, לא מונה הרמב"ם בספר המצוות את מצוות ישוב הארץ כאחת מתרי"ג מצוות התורה. ידועה גם השגתו של הרמב"ן על הרמב"ם בעניין זה )ספר המצוות,שכחת העשין לדעת הרמב"ן, מצות עשה ד(, בתחילתה מביא הרמב"ן ראיות מפסוקים שבהם מפורש שיש מצוות עשה לכבוש את הארץ ולהתיישב בה ואין זה רק יעוד שאליו אמורים לשאוף בצורה פסיבית: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם )מסעי לג ורמב"ן שם( והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ. ונכפל כזה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתב' )דברי' א( באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם ופרט אותה להם במצוה זו כולה בגבוליה ומצריה כמו שאמר ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים וגו'. שלא יניחו ממנה מקום. והראיה שזו מצוה אמרו ית' בענין המרגלים )שם( עלה רש כאשר דבר י"י אלהיך לך אל תירא ואל תחת. ואמר עוד )עקב ט( ובשלוח י"י אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם וכאשר לא אבו לעלות במאמר הזה כתוב ותמרו את פי י"י אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו, הוראה שהיתה מצוה, לא יעוד והבטחה. וזו היא שהחכמים קורין אותה )סוטה פ"ח מ"ו( מלחמת מצוה. וכך אמרו בגמר סוטה )מד ב( אמר רב יהודה מלחמת יהושע לכבש דברי הכל חובה מלחמת דוד להרווחה דברי הכל רשות. ולשון ספרי )שופטי' יז יד( וירשתה וישבת בה בזכות שתירש תשב. בהמשך שולל הרמב"ן את האפשרות שכל עניין מצווה זו רק להכרית את שבעת העממין היושבים בארץ ולא להתנחל בה: ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבע' עממים שנצטוו לאבדם שנ' )ס"פ שופטי'( החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם, כמאמרם )דב"ר שופטי'( הגרגשי פנה והלך לו, ונתן להם הקדוש ברוך הוא ארץ טובה כארצם זו אפריקי, נצטוינו אנחנו לבוא בארץ )ארץ ישראל( ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. גדולה מזאת אומר הרמב"ן, כל עוד לא נכבשה כל ארץ ישראל, אסור לצאת לכיבושים נוספים בחוץ לארץ, ואפילו דוד עשה שלא כהוגן כשכבש את ארם נהריים קודם שהשלים את כיבוש הארץ: וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה. וממאמרם מלחמת יהושע לכבש תבין כי המצוה הזו היא בכבוש. וכן אמרו בספרי )ס"פ עקב( כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר וכו' אמר להם כל המקום שתכבשו חוץ מן המקומות האלו הרי הוא שלכם. או רשות בידם לכבוש חוצה לארץ עד שלא יכבשו א"י ? תלמוד לומר וירשתם גוים גדולים ועצומים ואחר כך כל המקום אשר וכו'. ואמרו ואם תאמר מפני מה כיבש דויד ארם נהרים וארם צובה ואין מצות נוהגות שם, אמרו דוד עשה שלא כתורה, התורה אמרה משתכבשו א"י תהיו רשאין לכבש חוצה לארץ והוא לא עשה כן. הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות. ומסכם הרמב"ן:אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי )ראה יב כט( מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.

עם ישראל[]

The Jews of San Nicandro[]

Gli ebrei di San Nicandro

עטיפת הספר

ההיסטוריון John Davis פירסם בשנת 2011 ספר חדש על יהודי סן ניקרדרו . באפריל 2013 תורגם הספר לשפה האיטלקית. הספר זוכה לתשבחות בעיתונות האיטלקית. (אולי כדאי לחשוב על תרגום לעברית !) - בין השאר נאמר בסקירות

ההיסטוריון הבריטי Eric Hobsbawm כתב: היה זה המקרה היחיד באירופה ש"נביא" של חבורה התגייר ללא תיווך . זהו "פרק יוצא דופן בהיסטוריה האירופית של המאה העשרים". המגזין טיים שהיה הראשון שפירסם זאת בשער גיליונו בשנת 1947 ציין, ראשון, הסיפור המפתיע ויוצא דופן להמרת הדת היהודי התקיים בסן ניקנדרו Garganico ידי דונאטו Manduzio, שהיה מוותיקי מלחמת העולם הראשון, שבתוך זמן קצר, מאז שנתו השלושים, ארגן עשרות משפחות עניות לקרוא בתנ"ך.

ההיסטוריון האמריקאי עוקב אחר כל השלבים המורכבים של המרה זו ועל קשיים רבים ואי בנות בין Manduzio והקהילה היהודי ברומא במהלך האירועים הדרמטיים ביותר של רדיפת היהודים באיטליה ובשאר אירופה. Remo Cantoni ומנהיגים נוספים של יהודי איטליה נשארו מופתעים מההתעקשות של הבקשה לגיור בסביבה מאופיינת בהשגחה מתמדת על ידי המשטרה הפשיסטית.

משפחת Cerrone הייתה הראשונה שעלתה ארצה בקיץ 1948על מנת להתיישב בקיבוץ בישראל. הנחישות החזקה מהמשפחות האחרות להגר התאפשרה בנובמבר של השנה שלאחר מכן. קבוצה גדולה של ראשונה עלתה על הספינה "הגליל" הישראלי בבארי בנובמבר 21, 1949. רק נחת בחיפה כרע ברך "לנשק את האדמה של האומה החדשה שלהם"

"המסע הארוך" - יהודי רודוס[]

TRAILER_-_Il_viaggio_più_lungo

TRAILER - Il viaggio più lungo

פרומו לסרט חדש: Il viaggio più lungo

Trailer del film "Il viaggio più lungo, gli ebrei di Rodi" deportati dalla Grecia ad Auschiwitz.

REGIA di Ruggero Gabbai
AUTORI Marcello Pezzetti e Liliana Picciotto
MUSICHE Mario Piacentini, Lorenzo Modiano
MONTAGGIO Cristian Dondi
DoP Angelo Volponi,
STEADYCAM Massimo Schiavon
Una PRODUZIONE FORMA INTERNATIONAL, CDEC, MUSEO della SHOAH di Roma

1673 יהודים הוגלו, מהם שבו 151.

על הרובע היהודי La Juduria: על יהודי האי נכתב בספר המקבים, כך שהיו בה יהודים כבר במאה ה-2 לפה"ס. גם יוסף בן-מתתיהו סיפר עליהם.

הם נהגו לפי נוסח רומניוטים.

והנה הכתבה המלאה:

Juderio

מתוך הערך מטה

הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה[]

הספרייה_המקוונת_של_מגילות_מדבר_יהודה_פנינה_שור

הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה פנינה שור

פנינה שור

מתוך הכנס: כתב היד העברי בעידן הטקסט הדיגיטלי שהתקיים ב-26 לפברואר, 2013, ט"ז באדר תשע"ג מטעם ביה"ס להגות ולדתות בפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית ויוזמת רוח דיגיטלית

מהפכה מתחוללת בעולם הספר, עם המעבר לפורמט הדיגיטלי ולאינטרנט. ממדיה והשלכותיה התרבותיות, החברתיות והפוליטיות, שרק את חלקן ניתן לאמוד ולשער בשלב הזה, מזכירות את מהפכת המדיה שבאה בעקבות המצאת הדפוס בראשית העת החדשה. בעולם כתבי היד מתבטאת המהפכה, בראש ובראשונה, בכך שיותר ויותר עותקים נסרקים, מועלים לרשת ובחלקם, אם מתאפשרת גישה חופשית, נחשפים כך לראשונה לציבור הרחב. לאחרונה מתקדמת המהפכה הדיגיטלית צעד נוסף ומייצרת ארגז כלים לעבודה עם כתב היד בפורמט הדיגיטלי. הסדנה כללה הצגה של והצגה של מחקרים והתפתחויות בארץ בתחום הכלים הדיגיטליים לחקר כתבי יד ודיון במקומם של כתבי היד בהיסטוריה של הטקסט ובשאלות הנוגעות לאופן בו עשויים המחשב והאינטרנט לשנות את פרקטיקות המחקר והלימוד של כתבי יד עבריים.

למידע נוסף

ארץ ישראל[]

ירושלים_מאוחדת_לפני_100_שנה_1913_JERUSALEM

ירושלים מאוחדת לפני 100 שנה 1913 JERUSALEM

ירושלים מאוחדת לפני 100 שנה 1913 JERUSALEM

ירושלים הייתה מאוחדת לפני 100 שנים, וכך תועדה בסרט "חיי היהודים בארץ ישראל". הסרט נמצא ושוחזר ב1998 בשיתוף בין המכז לקולנוע בצרפת CNC וסינמטק ירושלים. והוצג לראשונה בפסטיבל הקולנוע בירושלים בחג היובל לישראל. מכיוון שהסרט הוכן לקונגרס הציוני ה11 שנערך בווינה, המבט על האוכלוסייה הערבית בירושלים מוגבל. (סרט אחר שצולם באותה שנה עבור המיסיון, אינו מתייחס למוסלמים וליהודים, כך שאיש באמונתו יחיה...). למרות שהסרט החשוב מתקופה זו , נמצא לפני 15 שנה, עדיין לא נמצא תקציב או תורם להפקת גרסאות לשוניות שיאפשרו את הפצתו. כיום דרושה גם פעולת שימור דיגיטלי שתשדרג את איכותו למשתמשים בHD ובאיכויות גבוהות יותר הקיימות במישור המקצועי.

על הסרט - עולים לעיר ברכבת, ליד המסילה קו-הטלגרף המקשר את העיר עם העולם. עוברים את הכפר הערבי ביתר, עם הטרסות הקלסיות והערוגות המסודרות.

הגענו לעיר, כמובן "העתיקה", פרנסתם מממסחר ו"תמיכה" מחו"ל. מבט ל"כותל המערבי", שכמעט אינו נראה לעין.

המצלמה עוברת למושבה הגרמנית לבתיה הימים. מפיק הסרט הוא כאמור גרמני.

הסרט עוקב אחרי היהודים בעיר העתיקה בדרך לכותל המערבי בימי הפסח, לדברי הצלם. עכשיו רואים עד כמה "הכותל" היה צר!!!.

מסיירים מחוף לעיר: מערת שמעון הצדיק, יד אבשלום, תמונה מלאה של הר הבית.

מתכנסים לצילום 1,300 תלמידי חברת עזרה, הגרמנית - יוזמת הסרט.

על שחרור ירושלים - בהמלצת משרד החינוך[]

שמירה_על_ירושלים_בריבונות_ישראל_-_ההיסטוריה_מדברת

שמירה על ירושלים בריבונות ישראל - ההיסטוריה מדברת

סרטון מבוסס אנימציה המתאר את ההיסטוריה של ירושלים ב-4000 השנים האחרונות ומגיע למסקנה שרק תחת ריבונות ישראלית התקיים חופש פולחן וסובלנות כלפי כל הדתות והתרבויות

ירדן סקופ, כתב הארץ כתבה:משרד החינוך שלח לגננות סרטון שמסביר מדוע אסור לחלק את ירושלים

הסרטון הופץ לקראת יום ירושלים בעלון מקוון של המשרד, ותפקידו לסייע לגננות להעביר לילדים את חווית ירושלים וייחוד הבמערכת החינוך מציינים בימים אלה את יום ירושלים, וגם האגף לחינוך קדם יסודי, שאחראי על גני הילדים, הכין לגננות "עלון מקוון", שעלה לאתר האינטרנט של האגף. העלון כתוב בשפות העברית והערבית, ולפי הכתוב בהקדמה שלו אמור לסייע להעביר לילדים את חוויית ירושלים וייחודה. אחד הסעיפים בעלון עוסק בהיסטוריה של העיר ירושלים, ובו מופיעות נקודות ציון בהיסטוריה של העיר.

והביא את תגובת משרד החינוך:"ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי: "העלון מיועד לגננות בלבד, לציון יום ירושלים והוא כולל חומרים רבים ומגוונים, בשל הצורך להתאימם למגזרים השונים. לכל גננת עומדת האפשרות לבחור את החומרים שתואמים לרוח המגזר בו היא עובדת".

על כיבוש ארץ-ישראל בידי חיילי אנז"ק[]

Netive anzak

ראשי תיבות של:Australia New Zealand Army Corps

הצבאות של ניו-זילנד ואוסטרליה, בעיקר במלחמת העולם הראשונה
קרוב למאה שנה חלפו מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה, והיא משמשת עדין מקור להתעניינות ונושא למחקר. כיבוש ארץ ישראל בידי הצבא הבריטי בשנים 1918-1916 , הוגדר בשעתו כ'מערכה משנית' של המלחמה. ואכן, באירופה הייתה החזית העיקרית, והאירועים בארץ היו משניים בחשיבותם. מערכה זו אף זכתה לפחות התעניינות ומחקר בהשוואה לחזית העיקרית.

ספר זה הינו פרי עבודת מחקר ואיסוף בארץ ובאוסטרליה במשך שנים רבות. יש בו שילוב בין עובדות היסטוריות לבין מדריך למטייל בשטח, ועבודה של איש שטח בעל עין בוחנת, שהוא גם איש עט, מורה וגיאוגרף בהכשרתו; הספר מלווה בסיפורים אישיים של המשתתפים במערכה, לצד סיפורם של אתרים בעלי משמעות, תוך התייחסות למצבם בשטח כיום.

לפנינו דוגמה נאה ללימוד תולדות ארץ ישראל בדרך חווייתית, תוך העצמת הממד האנושי שאין ערוך לחשיבותו. (הוצאת אריאל)

הספר מביא את סיפורי הקרבות בארץ-ישראל, את סיפור הברית הבלתי כתובה בין אוסטרלים וארץ-ישראלים בזמן המלחמות ואחריהן, ואת סיפור שימור מורשת המלחמה באוסטרליה ובישראל, שרבים משדות הקרב שלה היו לשדות קרב גם במלחמות ישראל, כגון עזה, באר-שבע וצפון הנגב, אזור לכיש (עראק אל מנשיה), מבואות ירושלים (אזור לטרון, שער הגיא ונבי סמואל), בקעת הירדן ועמק הירדן (צמח), גשר בנות-יעקב, מורדות הגולן ועוד.

הספר עוסק גם בגליפולי, אף כי איננו בתחומי ארץ ישראל, אך שם היה כור ההיתוך של האנזקים, ושם היה המפגש הראשון בשדה קרב בו השתתפו לצד האנזקים גם יהודים ובני הארץ (בגדוד נהגי הפרדות).

על חמת גדר בימי התלמוד[]

Rome-1-

מרחצאות חמת גדר בתקופת המשנה - המקור: ויקישיתוף

Umm Qais-13

גדר היום בתחום ממלכת ירדן
שרידי הכנסייה הביזנטית צילם:David Bjorgen ויקישיתוף

(בעקבות הדף היומי:מסכת עירובין ס"א,א')

בני גדר (היום גדר - עיר מיקראית יורדין בשבת לחמתן ובני חמתן (היום חמת גדר אין עולין לגדר. והטעם:

  1. שתי הערים נמצאים בשיפוע ההר (גדר - למעלה וחמת-גדר - למטה) האחת בתחום של חברתה, בני גדר עשו להם מחיצה ולכן מודדים את תחום השבת מקצה העיר, ובני חמתן שלא עשו כן: לא בנו מחיצה - תחום השבת נמדד רק מפתח ביתו של כל אחד ואחד.
  2. הסיבה אינה "תחום השבת" אלה התנהגות השכורה של תושבי גדר. בשבת בני גדר היו נוהגים להשתכר והיו מכין ופוצעים את תושבי חמת גדר (אולי בשל משקל המתייוונים בעיר העליונה), ובשבת שמצוי השכרות חששו יותר לכך. התקנה היא משום שלום הבריות. והאם אין חשש שגם בני חמתן יעלו לגדר, על כך התלמוד השיב בשלילה: אין חשש שיעשו זאת מחוץ לביתם, כמו שכלב אינו נובח מחוץ לעירו.
  3. חמתן עשויה כקשת, ויש יותר מארבעת אלפים בין שתי ראשיה, וגדר בתוך תחומה למטה ולכך הולכים ממנה לחמתן, אבל היושבים בקשת של חמתן מודדים להם כל אחד מפתח ביתו, ומשום כך אין הולכין לגדר.
  4. גדר עיר גדולה וחמתן עיר קטנה, תחום של חמתן כלה באמצע גדר, ואין עולים רק עד סוף אלפים, אבל תחום של גדר כלה בסוף חמתן וכל העיר כארבע אמותם ומשלימים להם את השאר.

יום ירושלים בקדומים[]

Http_youtu.be_1eNxOx-vizk

Http youtu.be 1eNxOx-vizk

ירושלים מגיעה לקדומים מקורי

ירושלים מגיעה לקדומים תלמידי בי"ס נחשון בנים, ות"ת יסדת עוז בקדומים הפכו בליל יום ירושלים את בית הספר למתחם פעילות אינטראקטיבי המוקדש לירושלים. חצר בית הספר הפכה לשוק מחנה יהודה, פינת החי -- לגן החיות התנ"כי, והחצר לשערי ירושלים. לאחר תפילה חגיגית נערכה פעילות ענפה. בתוך בית הספר הוסבו הכיתות לאתרים בירושלים שהופעלו ע"י תלמידי כיתות ו' ובהם נטלו חלק הורים וילדים. בכנסת עלתה הצעת חוק בנושא ירושלים, בכיתה אחרת שהוקדשה למקדש עמד כהן וערך חידון עם הקהל. כמו כן המבקרים יכלו לבקר בבית הרב קוק, לזחול בתעלות בשער הגיא, לצפות בהצגה על הצדיק ר' אריה לוין המבקר את נידוני המחתרת, להתנסות בציור וצבע אודות השר מונטיפיורי ואפילו לבקר במנהרות הכותל ולזכות לברכת כוהנים. את הערב חתם ריקוד בהשתתפות כל תלמידי בית הספר.

צרכנות[]

על הסכנות שטומן בחובו העובש, בעיקר במזגן[]

רונה מור כתבה באתר הארץ הסכנה הבריאותית שמסתתרת במזגן שלכם - בין השאר היא מצטטת:
ד"ר מנחם רותם, מנהל השירות לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה במרכז הרפואי העמק עפולה ובמחוז הצפון ופרופסור משנה קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון מצוטט בכתבה: "עובשים הם סוג של פטריות, והנבגים – חלקי הרבייה שלהם – הם הגורם הבעייתי", פתח ואמר. "עובש יכול להתפתח בכל מקום שיש בו רטיבות ולחות – בין השאר במזגנים, במקררים (בייחוד בדלתות), במכונות כביסה וייבוש, באמבטיה, בשירותים, או במקומות לא מאווררים מספיק".

והכתבת שאלה: והאם העובש שמסתתר במזגן מזיק לנו יותר מאשר זה שעל קירות האמבטיה למשל?

"כן", ענה רותם. "כשהמזגן פועל לסירוגין נוצרת לחות שנשארת בו. כך, דווקא בתקופה שהמזגן עבד פחות, בחורף למשל, נוצרו יותר נבגים בשל הלחות, ובקיץ, כשהמזגן פעיל מאוד, הם ייפלטו לחדר. בהדלקה הראשונה של המזגן זה עוצמתי במיוחד כיוון שהנבגים התבייתו בצינורות ובפתיחה הראשונה כל החלקיקים עפים בבת אחת והחשיפה יותר מהותית. זה קורה גם כשעפים חלקיקים של קרדית אבק הבית - יצורים זעירים שהם הגורמים העיקריים לאלרגיה אצל חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה.

"לכן עובש שמופץ חזק בשל הכוח של המזגן מתפזר יותר בעוצמה באוויר ויותר קל לו להגיע לדרכי הנשימה ולעור. זאת לעומת העובש שדבוק לקירות שפחות יכול להגיע לדרכי הנשימה. דווקא בקיץ מתפתח פחות עובש במזגן כי הוא לא אוהב קור, אבל כאמור נשארו בו נבגים רבים מהעונות הקודמות".

המסקנה של הכתבת - התקשרתי בבהלה אל רופא מזגנים, שבניתוח מזגן פתוח ניקה אותו ביסודיות והרגיע את נפשי. לפחות עד החורף

איתור כספי גמל וביטוח[]

Roze ladaat pensia

הלוגו של האתר

אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר משיק אתר אינטרנט ייעודי לאיתור כספים שנשכחו בחסכונות פנסיוניים - של האדם ושל קרוביו שנפטרו.

לפי הערכות, מדובר ביותר מ- 10 מיליארד שקלים שממתינים לבעליהם. האתר זמין לציבור הרחב, ללא עלות, וניתן להיכנס אליו גם דרך טאבלטים וטלפונים חכמים.

  1. מה אמצא על שמי ? - חשבונות ללא פעילות בקופות גמל, בקרנות פנסיה, בביטוחי חיים עם חיסכון ובקרנות השתלמות, וכן פוליסות ביטוח למקרה מוות (ללא חיסכון).
  2. מה אמצא על שם קרוב? - חשבונות עם פעילות וללא פעילות הרשומים על שם הקרוב שנפטר בקופות גמל, בקרנות פנסיה, בביטוחי חיים עם חיסכון ובקרנות השתלמות, וכן פוליסות ביטוח למקרה מוות (ללא חיסכון).
  3. איפה ולא כמה - תוצאות החיפוש מראות באילו גופים יש חשבונות או פוליסות ומאיזה סוג (קרנות פנסיה, קופות גמל וכו'), אך אינן מראות כמה חשבונות או פוליסות יש מכל סוג ומה היתרה או הזכויות הקיימות בהם.
  4. חשוב לדעת- לעיתים, גם אם מנוע החיפוש יציג חשבון או פוליסה ייתכן שאינם קיימים בפועל, ולהפך: ייתכן שקיימים חשבונות (עם פעילות או ללא פעילות) או פוליסות שמנוע החיפוש לא יימצא.
  5. רק 5 חיפושים - שימו לב! אפשר לבצע חיפוש 5 פעמים בלבד לכל מספר תעודת זהות.

התבל[]

"רכבת שוקולד" - 34 מטר - בבריסל[]

נבנתה על-ידי אומן השוקולד ממלטה Andrew Farrugia. היא כוללת את כל פריטי תהליך יצירת השוקולד.

היא הוצגה ב “Brussels Chocolate Week” ומורכבת מ-1,250 ק"ג שוקולד משובח - השקולים כנד 6.5 מיליון קלוריות !!!

שבע קרונות הם מודרניים ואחרים נבנו לפי דגמים היסטוריים.


צילם: Photo: L’Avenir

לעלון הבא[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]