Kedumim Wiki
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


ב"ה אור ליום י'א ניסן תשע"ג

מכת בכורים ומכת בכורות
במדרש כתוב כי בתיה בת פרעה הייתה בכורה. עליה נאמרו הפסוקים באשת חיל: "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה... טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ" (משלי לא). מי זאת שנשארת ערה בלילה ולא ישנה? מי זאת שלא יכבה בלילה נרה? בתיה בת פרעה. באותו לילה שמתו בו כל הבכורים של מצרים מתו גם כל הבנות הבכורות. "חוץ מבתיה בת פרעה שנמצא לה פרקליט טוב, זה משה שנאמר (שמות ב) 'ותרא אותו כי טוב הוא'" (רבה שמות יח ג).
ה"בית יוסף" (אורח חיים סימן תע) לומד מכאן הלכה שגם הנשים הבכורות צריכות להתענות בתענית בכורות שמתענים בערב פסח. "וכתבו בתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סי' יד) דנקבה שהיא בכורה כתבו בספר אגודה (פ"י סי' צא) דצריכה להתענות וראיה מבתיה בת פרעה". כך הביא גם ב"שולחן ערוך": "הבכורות מתענין בערב פסח, בין בכור מאב בין בכור מאם. ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה".
אמנם הרמ"א כתב כי אין המנהג כן ונשים בכורות לא מתענות. כדעתו פסק המשנה ברורה (ס"ק ד). "כף החיים" כתב שהנשים לא נהגו לצום. הרב זצוק"ל כתב כי ראוי להביא לנשים פרי או עוגה מסיום המסכת שעושים בערב פסח. זו שמחה של מצווה שפוטרת את הבכורים מלצום, וכמותם ראוי שגם הנשים תעשינה, שתהיינה שייכות לשמחת מצווה זו.
המקור:שיעור נמסר ע"י הרב שמואל אליהו שליט"א הרב של צפת - הובא בעלון "מעייני הישועה"
שיעורים_על_חג_פסח_-_הגדרה_הלכתית_של_חמץ_-_בחסות_מכון_פועה_תשסה_-_-הרב_מנחם_בורשטיין

שיעורים על חג פסח - הגדרה הלכתית של חמץ - בחסות מכון פועה תשסה - -הרב מנחם בורשטיין

אקטואליה[]

הנאום הראשון של שר הכלכלה- נפתלי בנט[]

הנאום_הראשון_של_שר_הכלכלה-_נפתלי_בנט

הנאום הראשון של שר הכלכלה- נפתלי בנט

הנאום הראשון של שר הכלכלה- נפתלי בנט

בתחילת הרצאתו הוא הביא לדןגמא את מה שקרה לו בתור יזם בארצות-הברית. הוא נאלץ להלחם במתחרים על ידי הורדה חדה במחירים ויצירת יוזמות חדשות.

במשק הישראלי פועלים שני סוגי יזמים:

  1. יצרנים, אשר כל אחד מנסה למצוא נתיבים חדשים לשוק.
  2. אלו, השומרים על הקשר עם ה"רגולטורים" כדי לשמור על המונופולים.

שר הכלכלה מצביע על האפשרות לפעול למען יוזמות חדשות, לפרק "חסמים" אלה "ויהי המחיר אשר יהי" והמטרה לאפשר לתושבי ישראל לחיות כאן.


עברנו את אובמה[]

הרב ישראל  רוזן כתב  בעלון שבת בשבתו

אני מעריך כי בעת קריאת השורות 'מסע אובמה' שחלף אצלנו ביעף עדין מעסיק את דעת הקהל. מן הסתם ביום ששי נמלטה אנחת רווחה מפי רבי המדינה ו'עמך': "עברנו את אובמה, עכשיו נתפנה לעבור גם את פרעה"... בעת כתיבת השורות כלל לא ברור מה בדיוק הוא חיפש כאן, לעת הזאת. האם מטרת בואו ל"נופף ידו על הר ציון גבעת ירושלים' (ישעיה י,לב) - נפנוף של ביי-ביי, או נפנוף של נו-נו-נו? האם "בעשור לחודש" (יום שהותו בירושלים) הביא מתנות חג וכופתאות, או שמא "השביענו במרורים" (איכה ג,טו)? ואולי כרך מצה ומרור, שעבוד וגאולה, שלום ובטחון, כרפס ואפיקומן, 'כיפת ברזל' וקיצוץ סיוע?

מה שבטוח הוא כי העיתוי מוצלח; בואו הבלתי-צפוי כוון לחודש המלומד בניסים (=ניסן) ובישועות, "ליל שימורים הוא לה'... לכל בני ישראל לדורותם" (שמות יב,מב). העיתוי מושלם גם בקשר לנושא המרכזי שעלה על שולחן הדיונים; מחשבת המן האיראני "להשמיד להרוג ולאבד", שהרי מפלת המן בשושן ופרשת גדולת מרדכי - כל אלו התרחשו בערב חג הפסח (!, עפ"י מגילה טו,א ואסתר רבה ח,ז).

מה שעוד מוצלח בעיתוי הוא היותנו שרויים בדמדומי שחר של ממשלה חדשה, מתוחה עד קצות. לעת כזאת, כאשר הקו המדיני של ממשלת ישראל החדשדשה טרם שורטט וטרם עוצב - זו העת לנופף יד מול לחצי האורח הנכבד וללוותה במילים יפות; "טרם התגבשנו", "נתיישב בדבר", "נשמור על קשר", "יש לנו תיקו פנימי ימין-שמאל", וכן על זו הדרך.>

לחג הפסח[]

משלוח אגרות ברכה לפסח[]

Nostalgia

מתוך האתר


כל מה שרבי יהושע אומר: "בניסן", רבי אליעזר אומר: "בתשרי"[]

Beit Alpha

"גלגל המזלות" בבית הכנסת בבית אלפא : תרשי מול ניסן - המקור : הויקיפדיה העברית

כל מה שרבי יהושע אומר: "בניסן", רבי אליעזר אומר: "בתשרי". האם הם רוצים סתם להרגיז אחד את השני ? לאורך הש"ס יש כמה מחלוקות בין רבי אליעזר לרבי יהושוע, שענינם ניסן או תשרי. במסכת ראש השנה יש כעין "סכום" על מחלוקות אלו בין רבי אליעזר ורבי יהושע...


תַּנְיָא , רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת. בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת. ...וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִיגָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת. בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת. ... וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל.

לסכום...

רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל.
רבי אליעזר אומר - בתשרי.
רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם.
רבי אליעזר אומר - בתשרי.
רבי יהושע אומר: בניסן נולדו האבות ובניסן – מתו.
רבי אליעזר אומר – בתשרי.

ויש עוד מחלוקת במסכת סנהדרין שאינה קשורה, לכאורה, לניסן או תשרי... רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה - נִגְאָלִין, וְאִם לָאו - אֵין נִגְאָלִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, אֵין נִגְאָלִין? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה...

חשבתי שיש במחלוקת האחרונה כדי להסביר את כל המחלוקות ביניהם. רבי אליעזר אומר שה"כדור" נמצא בידם של ישראל. הם צריכים לחזור בתשובה ואז ייגאלו. לכאורה, לדעת רבי אליעזר האמונה שלנו בביאת המשיח, אינה אמונה מוחלטת, כי אם לא יחזרו בתשובה – אין, חלילה גאולה ואין משיח (לדעת הרב סולובייצ'יק זצ"ל, התשובה לשאילה זו, על רבי אליעזר, היא שהאמונה שעם ישראל יחזור בתשובה, היא חלק אינטגראלי מן האמונה בביאת המשיח. ). תשובתו של רבי אליעזר היא שעל ישראל להתעורר תחילה, וְדַי שיפתחו פתח כחודו של מחט, ואז הקב"ה יעזור שיחזרו בתשובה שלימה. לרבי יהושע, ישראל נגאלין מכל מקום, אם יחזרו בתשובה – מוטב, ואם לא - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, במקרה זה – ה"כדור" בידי הקב"ה.

ניסן - הקב"ה מעיר את העולם מתרדמתו. אביב , הכל מתעורר. גם האדם רואה את ההתעוררות הזו ומתחיל לחשוב שגם הוא, כדאי לו להתעורר בתשובה. ה"כדור" הוא, אפוא, בידי הקב"ה. הוא מעיר את העולם, ואת ישראל בעקבות זה.

תשרי - סתיו , שלכת, אפור, אנשים מתחילים לחשוב , בשביל מה זה. צריכים להתכונן לימים קשים, לחורף. מתעוררים בעצמם לחזור בתשובה, ה"כדור" ביד האדם. די שיתחיל בצעד הראשון והקב"ה כבר יעזור לו.

(בסוגריים נוסיף, שהמחלוקת לגבי בריאת העולם, בניסן או בתשרי, מתאים גם הוא למה שאמרנו, אם בניסן – הקב"ה החליט וברא את העולם. זהו. ה"כדור" היה ונמצא בידו. אם בתשרי – האדם, שלא היה קיים, הוא עורר את הקב"ה לברוא את העולם, כפי שכתוב בספרי קבלה, שהקב"ה, הטוב בתכלית הטוב, רצה להטיב, לכן, ברא את האדם כדי להיטיב עמו)

הגאולה יכולה לבוא ע"י שהקב"ה יעיר אותנו, זו גאולת "ניסן", ה"כדור" אצל הקב"ה, והוא יושיע אותנו. מאידך, היא יכולה לבוא ע"י שאנחנו נתעורר לבד. זו גאולת "תשרי", ה"כדור" אצל בני האדם, הם צריכים לפחות להתחיל, אפילו התחלה קטנה, והקב"ה יעזור. יש התאמה, איפוא, בין המחלוקת מתי הגאולה תהיה , בניסן או בתשרי, ואופן בוא הגאולה. וסימנך, שיש גם התאמה גם לשמות התנאים החולקים: רבי אליעזר אומר ה' יעזור אולם האדם צריך להתעורר קודם. תשרי. רבי יהושע אומר ה' יושיע, ה"כדור" אצלו, גם אם לא נעשה כלום הוא יעיר אותנו. כמו שבניסן הוא מעיר את העולם. ניסן.

אנחנו נמצאים בחודש ניסן, הקב"ה מעיר את כל העולם, כל הטבע מתעורר, הבה ונתעורר לקול קריאתו: "קוּמוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם" !!!

לשירותכם - תמיד, בברכה וכל טוב יעקב שני - סופר סת"ם

כשרות לפסח[]

לדוגמא: כשרות מוצרים לפסח - תוכן השאלה: שלום רב, רציתי לשאול מספר שאלות בנוגע לכשרות מוצרים לחג הפסח:

  1. האם קופסת פירות יער קפואה (100 אחוז פרי) בעלת כשרות רגילה כשרה גם לפסח?
  2. האם אורז שחור הנקרא גם אורז פרא נחשב לקטנייה?
  3. האם כוסמת נחשבת לקטנייה?
  4. האם פיסטוק חלבי נחשב לקטנייה?

תוכן התשובה

  1. אם לא מצויין כשל"פ אין להשתמש בפסח. מאחר ויש חומרי עיבוד או כלים שאינם כשל"פ
  2. אורז על כל סוגיו נחשב קטניה.
  3. כוסמת (לא כוסמין) נחשבת לקטניה.
  4. לא - זה גדל על העץ

התשובה התקבלה מ רבני כושרות - בתאריך ט´ ניסן ה´תשע"ג

יכול מראש חודש – בני יששכר יודעי בינה לעיתים[]

שיעורו של הרב מוטי אלון, לפרשת צו, לקראת חג הפסח תשע"ג

בשיעור הוא מנסה לדון בקשר  בין "פרשת הנשיאים" הנקראת בשבת פרשת צו לבין ההגדה של פסח. תחליה הוא דן ב"ארבעת הבנים" וע על כך כי ההגדה של פסח מיועדת בעצם לבן הרביעי :"שאינו יודע לשאול".


סיפורן של ההגדות הראשונות של פסח שיצאו ממחזור התפילה[]

סיפורן_של_ההגדות_הראשונות_של_פסח_שיצאו_ממחזור_התפילה-0

סיפורן של ההגדות הראשונות של פסח שיצאו ממחזור התפילה-0

סיפורן של ההגדות הראשונות של פסח שיצאו ממחזור התפילה


ד"ר שרה אופנברג מהמחלקה לאמנות יהודית בבר-אילן, מתארת את סיפורן של ההגדות הראשונות.

בעבר הייתה הגדה הפסח חלק ממחזור התפילה, אבל בשלב מסוים במאה ה-13 יצאה לראשונה ההגדה מהמחזור והייתה לכתב יד שעמד בפני עצמו. ההגדות באותם ימים היו למעשה יצירות אמנות יקרות ערך, שרק יהודים אמידים יכלו להרשות לעצמם, בשל ההוצאה הגבוהה שהייתה כרוכה ביצירתה של הגדה כזו: הדפים היו עשויים קלף עור, היא נכתבה בכתב יד, אמנים עמלו עליה במשך חודשים ארוכים ופעמים רבות עוטרו ההגדות בזהב ובכסף

הגדת "פסח מעובין" לרב חיים בנבנישתי[]

מאת: פוסק אחד לכלל ישראל / ר' אבישי אלבוים בעלון שבת בשבתו

בימי חג הפסח ניכרים ההבדלים בין עדות ישראל השונות. אלו אוכלים קטניות ואלו נמנעים מכך. חלוקת מנהגים זו מופיעה בשולחן ערוך, הלכות פסח סימן תנג, והיא מעוגנת בהבדלים בין דברי מרן ר' יוסף קארו להגהותיו של הרמ"א על אתר. הספרדים הולכים אחרי מרן והאשכנזים אחרי הרמ"א. לכאורה 'פסיקה ספרדית' מול 'פסיקה אשכנזית' .

האמנם קיימת 'פסיקה ספרדית' מול 'פסיקה אשכנזית'? האם כל אחד צריך לבחור לו רב לפי עדתו?

הרב אביגדור נבנצל שליט"א, רב העיר העתיקה, שולל בתכלית השלילה שימוש במושג "פסיקה ספרדית" או "פסיקה אשכנזית". תורת ישראל אחת היא, ולמעט מקרים בודדים שיש בהם מסורת דורות כגון קטניות בפסח, אין שום משמעות אם הרב הפוסק הוא ספרדי או אשכנזי. (ראה על כך בהרחבה בספרו "שיחות לספר במדבר" פרשת בלק, שיחה כא).

דוגמא מצויינת לכך היא הגדת "פסח מעובין", שחיבר אחד מגדולי חכמי הספרדים הרב חיים בנבנישתי, שכיהן ברבנות קהילת אזמיר.

הרב חיים בנבנישתי (שס"ג-תל"ג, 1603-1673) חי בתקופת הזוהר של חכמי תורכיה, בימי גודלה ותפארתה של האימפריה העותומאנית, ועמד בעין הסערה בויכוח על משיח השקר שבתי צבי (יליד אזמיר). התפרסם בזכות סדרת ספריו "כנסת הגדולה", בהם כינס את דברי הפוסקים המאוחרים לפי סדר השולחן ערוך. הרב חיד"א גמר את ההלל עליו ועל ספריו: "הרב הנזכר, מאיר עיני הגולה הוא בספרו כנסת הגדולה, ובלעדו לא ירים איש מורה הוראה... את ידו בשום הוראה, עד שילך לבית הכנסת..."

הגדת "פסח מעובין" כוללת - בנוסף לנוסח ההגדה - את כל הדינים הקשורים לחג הפסח, מליל בדיקת חמץ, דרך ההכנות לחג ועד סדר ליל הסדר. שס"ה (365) סעיפים היורדים לכל פרטי הפרטים של הלכות החג. המחבר מציין בהקדמתו שליקט דינים אלו כדי להקל על המעיין, שלא יצטרך לחזור אחר ספרו "כנסת הגדולה". שמו המקורי של החיבור "פסח מעובין" על שם שהוא בלול, מעורב ומעובה בסברות רבות (ע"פ מסכת פסחים סד,ב, ברש"י). המחבר מביא גם את מנהגי האשכנזים. הלכות "פסח מעובין" חזרו ונדפסו עשרות פעמים במשך הדורות וצורפו להגדות אשכנזיות וספרדיות רבות. דוגמא לכך היא הגדה של פסח שנדפסה בורשה בשנת תרנ"ד (1894) עם פסקי "פסח מעובין", ועם פירוש אמרי שפר לרבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין בליטא. הגדה כמנהג האשכנזים מפורשת על ידי חכם אשכנזי מובהק עם קובץ פסקים של רב ספרדי!

מפליא להיווכח כי גם בהדפסה הראשונה של "פסח מעובין" בוונציה, שנת תנ"ב (1692), יצאו לאור בו זמנית שתי מהדורות שונות של סדר ההגדה. מהדורה אחת היא בנוסח אשכנז ובשניה נוסח ספרדי. נדגיש כי נוסח ההגדה שונה, אך הפסיקות ההלכתיות של הרב חיים בנבנישתי המופיעות ב"פסח מעובין" זהות בשתי ההגדות. לאמור, גם אשכנזים וגם ספרדים סמכו על סמכותו של הרב המחבר ופסיקותיו. כפי שנכתב עליו בדף השער: "כבר הורה זקן, ונשוא פנים, סבא דמשפטים... הרב חיים בנבנשתי".

חכמינו ז"ל במסכת סנהדרין מסרו לנו את סימני הדור [השפל] שמשיח בן דוד בא בו. אחד מהם הוא "שתהא האמת נעדרת". ופירשו זאת בגמרא: שהאמת "נעשית עדרים- עדרים". הרב נבנצל ראה בזה רמז לפסיקה העדתית, "עדר לבן מזה ועדר חום מזה".הנכון הוא שאין מקום להעדפות מגזריות בלימוד התורה. רבותינו גדולי ההוראה בכל הדורות היו גם ספרדים וגם אשכנזים. הדבר המשותף לכולם הוא התורה, שניתנה לעם אחד ומאוחד, ובא לציון גואל.

המעוניין לעיין במתק שיחתו של הרב נבנצל בעניין זה יפנה בדוא"ל לספריית הרמב"ם


לקבלת חומר תורני מאוצרות ספריית הרמב"ם:

elboim_a@mail.tel-aviv.gov.il


פסח בבית הרב[]

Pesach bet harav

בין השאר באתר בית הרב קוק מוצעים הסיורים באים:

  • סיור בבית הרב קוק - סיור בביתו של הרב, אשר השתמר עם הריהוט והפריטים המקורים שבו. הסיור מלווה בסיפורים רבים ומעניינים, ובמהלכו נכיר את הרב כבעל מידות נאצלות, תלמיד חכם עצום, איש חזון, ומנהיג אשר היה מעורב בפרשות רבות שהסעירו את היישוב העברי: מסע המושבות, משפט הכותל, רצח ארלוזורוב, הצהרת בלפור, הקמת הרבנות הראשית ועוד. במסגרת הסיור, נצפה בחיזיון אור קולי: גדלותו חזונו ומנהיגותו של הרב.
  • סיור בשכונת נוה צדק בעיר יפו - סיור בשכונות נוה צדק ונוה שלום - השכונות הראשונות שנבנו בגוש דן, מחוץ לחומות של יפו העתיקה. בסיור נכיר את אישיותם ופועלם, של אנשי רוח ומעש, שפעלו במקום בתחילת המאה הקודמת, כחלוצי העליה השניה, חיים אמזלג, זרח ברנט, יוסף חיים ברנר, ש'י עגנון, נחום גוטמן, חיים נחמן ביאליק, וביחסי הגומלין עם הרב קוק בעת שכיהן כרבה של יפו והמושבות. בסיור נתבונן בדמותו של הרב קוק כרב ומנהיג המחבר בין עולמות.

טיולי מדרשת גופנה[]

Gofna1

מומלץ - צוות לעניין

הצעות רשות שמורות הטבע[]

נציג מבחר של הצעות, כולן מופיעות בקישור מטה:

  • פסטיבל קדמונים במערה - בואו לחיות בתקופת האדם הקדמון ליום אחד – להתלבש ולהתאפר כמו הקדמונים, לבנות כלי נגינה קסומים מימי קדם, ליצור אומנות פרהיסטורית מחומרים טבעיים ולגלות את השכנים ממול– העטלפים שוכני המערות. סיור "קדמונים ומאובנים", מתחם יצירה ואומנות, שעת סיפור לקטנטנים ודמויות מומחזות מהעבר הפרהיסטורי שמורת טבע נחל מערות 04-9841750/2- אתר מורשת עולמי!
  • הר הזיתים של העולם היהודי הקדום - העיירה הקדומה בית שערים שכנה בימי המשנה והתלמוד בגבעה המתנשאת מצפון לעמק יזרעאל. בחפירות שנערכו במקום נחשפו שרידי בית כנסת, מבני ציבורי ומבנים נוספים. כתובת שנושאת את השם בישארה, שמה היוונית של בית שערים, מסירה כל ספק באשר לזיהוי המקום. חשיפת בית הקברות של בית שערים היא אחת התגליות המרתקות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בחפירות התגלו יותר מ-30 מערכות קבורה תת-קרקעיות, מהמפוארות בישראל. רבי יהודה הנשיא, הידוע כעורך המשנה, בחר להיקבר בבית שערים. רבים ביקשו להיקבר בקרבתו, ובהם אף יהודים שהתגוררו מחוץ לארץ ישראל. בבית העלמין נמצאו למעלה מ-300 כתובות קבר, רובן ביוונית והיתר בעברית, בארמית ובתדמורית. הכתובות, המעידות על מוצא הנקברים, עיסוקיהם וקשריהם המשפחתיים, שופכות אור על חיי היישוב היהודי בארץ ישראל ובתפוצות בימי המשנה והתלמוד. בכתובות ההנצחה בבית העלמין נזכרים אנשים מתדמור (פלמירה) שבסוריה, מערי החוף הפיניקי, מחִימְיָאר שבתימן וממקומות רחוקים אחרים. שעות פתיחה : אפריל - ספטמבר 8:00-17:00, אוקטובר - מרץ 8:00-16:00.

בימי שישי וערבי חג: 8:00 - 15:00 הכניסה לאתר נסגרת שעה לפני שעת הסגירה הרשומה טלפון : 04-9831643

  • גן לאומי באר שבע - ישוב מתקופת אברהם אבינו​ . תל באר שבע שוכן סמוך למפגש שני הנחלים - באר שבע וחברון. זהו גבולה הדרומי של הארץ הנושבת, בואכה המדבר. בתל באר שבע נחשפו שני שליש משטח העיר של התקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפני סה"נ), ועובדה זו הפכה את האתר למקום יחיד במינו ללימוד עקרונות התכנון העירוני בתקופת המקרא. בתל הוקמה בעת ההיא עיר מנהל מבוצרת. תושבי העיר הקימו מפעל מים מתוחכם, המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מפעל המים כולל פיר ריבועי עצום החודר לעומק 15 מטרים באדמה. הפיר מוקף בקירות גדולים המדופנים בחלוקי אבן, והוא יורד אל מאגר גדול, שאסף אליו את מי השיטפונות שזרמו בנחל חברון. כמו כן התגלתה באתר באר המים העמוקה בנגב - 70 מטר עומקה הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שחזרה חלקים ניכרים מהמבנים הקדומים בלבני בוץ.המבקר בתל יכול להתרשם מהבאר, מרחובות העיר, מהמחסנים, מבני ציבור והבתים הפרטיים, מהחומה, השערים ומאגר המים.מוצג מיוחד במינו הוא מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר. בראש התל הוקם מגדל תצפית, המאפשר התבוננות על תכנית העיר וצפייה למרחק. שעות פתיחה: הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה

טלפון: 08-6467286

תמונות משמורות אלו מאתרי רשות שמורות הטבע בהקשה על התמונה תגיעו לאתר בו ניתן הסבר שמורת הטבע

על היתרון באכילת ביצים[]

Free hens maon

תרנגולות בחופש מטילות "בצי חופש"

(על אכילת ביצים בכלל ובפסח בפרט - הסיכום המקורי של המחקר באנגלית, מטה, מראה רק עד כמה מסקנת הכתבה אינה רצינית - בקיצור זהירות ! )

רונה מור כתבה בעיתון הארץ מנפצים את המיתוסים הרעים על ביצים - בשנות ה-40 התגלה בהן ערך גבוה של כולסטרול ושמן הוכתם, אולם חוקרים מהללים אותן. כמה ואיך לאכול, למה החלמון טוב ומה יודעים על ביצי חופש.

להלן הפתיח של המאמר:"ביצה זו על שום מה? ביצה, בהיותה סמל לאבלות, מסמלת גם את חורבן בית המקדש ונאכלת בליל הסדר. אך אפשר להפסיק להתאבל: בניגוד למה שניתן לחשוב, הביצה נחשבת למזון ראשון במעלה. לכבוד חג הפסח הבא עלינו לטובה אנסה להציג אותה בפניכם מחדש, לנפץ כמה מיתוסים לגביה ואף לראות איזו השפעה יש לה על אישיותנו! חוקרים בריטים שניתחו נתונים מ-71 מחקרים ומסמכים שהתייחסו להרכב התזונתי של הביצה ולתפקידה בתזונתנו הגדירו אותה כמזון-על. במחקר שפרסמו ביוני 2010 ב-journal of Nutrition and Food Science טענו כי ביצים נחשבות לאחד המזונות שמכילים בתוכם כמעט את כל המרכיבים החיוניים לגופנו ובריאותנו ויכולים לסייע בשמירה על..."

ההדגשות של מחבר עלון זה
המאמר: The nutritional properties and health benefits of eggs

המחברים:C.H.S. Ruxton, E. Derbyshire, S. Gibson

This review was funded by the British Egg Industry Council (www.britegg.co.uk) whose employees played no role in the research or writing. The content reflects the opinions of the authors.

Purpose – Advice about the role of eggs in the diet has changed several times over the decades. The purpose of this paper is to evaluate published evidence reporting associations between egg consumption, egg nutrients and health.

Design/methodology/approach – The scientific literature was searched using Medline and key words relevant to eggs and egg nutrients. In addition, a new secondary analysis of the UK National Diet and Nutrition Survey (NDNS) was undertaken to examine nutritional and health differences between consumers and non-consumers of eggs.

Findings – eggs are a rich source of protein and several essential nutrients, particularly vitamin D, vitamin B12, selenium and choline. Emerging evidence suggests that eating eggs is associated with satiety, weight management and better diet quality. In addition, antioxidants found in egg yolk may help prevent age-related macular degeneration. The secondary analysis showed that regular egg consumers with a low red and processed meat (RPM) intake ate healthier diets and had a better micronutrient status than those who did not eat eggs but who had a high RPM intake. It was concluded that egg consumption, at a range of intakes, was associated with nutrition and health benefits.

Research limitations/implications – More research on eggs, and egg nutrients, is needed to confirm the health benefits. Future studies should control for other dietary and lifestyle factors.

Originality/value – This paper develops knowledge about egg consumption beyond cholesterol content and provides new evidence from a secondary analysis of a large national dietary database.

תמורת 25 דולר אפשר לקרוא את המאמר במלואו

על פסח ב: CNN[]

פסח_מבזקים_וחדשות

פסח מבזקים וחדשות

פסח: מבזקים וחדשות

אם היה CNN לא יכולנו לשיר:

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים דַּיֵּנוּ

הפרות יקבלו מזון כשר לפסח[]

אשר הלפרין באתר "לדעת" - לקראת חג הפסח, יקבלו הפרות מזון כשר לפסח שאינו מדגנים, ומתבסס בעיקר על קטניות, בנוסף הותקנו ברפתות מערכות לסינון חלב לפני העברתו למחלבות. כתב:
המזון לפרות ברפתות יוחלף למזון כשר לפסח, לקראת חג הפסח, התפריט הכשר אינו מכיל דגנים (שיבולת שועל, חיטה, שעורה שיפון) ומתבסס בעיקר על קטניות, תירס וחומוס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה.

החלפת המזון נעשית בהדרגה, מאחר וקיבת הפרות רגישה, ולכן מגישים את המזון החמץ והכשר מעורב ומשנים בהדרגה את היחס בין המזון החמץ לכשר, עד שבוע לפני חג הפסח. בנוסף הותקנו ברפתות מערכות לסינון חלב לפני העברתו למחלבות. הרפתנים קיבלו את מלוא ההנחיות והציבור יקבל חלב כשר למהדרין בפסח.

יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל מסביר כי "איסור חמץ בפסח חל גם על רכושו של היהודי ולא רק על מזונו. גם הבהמות הם חלק מהרכוש ולכן אסור, על פי ההלכה, שהפרות יאכלו חמץ.

עוד מסביר בכר, כי בנוסף להחלפת התזונה מתבצע ניקיון יסודי של מכוני החליבה וסביבתם, עגלות החלוקה, מערבלי המזון וכל שאר המיכון משאריות מזון. בנוסף, מנוקים האבוסים טרם תחילת השינוי בתזונה ואין לקרב מזון חמץ למכון החליבה ומיכלי החלב.

מוסף אטרקציות של מועצת יש"ע[]

מסורת ישראל[]

הלכות קריאת שמע[]

הלימוד היום לעילוי נשמת שושנה בת שלמה ע"ה

  1. כיון שנשים פטורות מקריאת שמע, ממילא הן פטורות אף מברכות קריאת שמע, אמנם אם הן רוצות - יכולות הן לברך ברכות אלו. אמנם 'פסוקי דזמרה' נתקנו בשביל התפילה, וכיון שהן חייבות בתפילה, חייבות הן אף באמירת פסוקי דזמרה. (משנ"ב סי' סה)
  2. בענין זכירת יציאת מצרים, שהיא אמירת פרשת 'ויאמר', יש אומרים שהנשים חייבות בה, ולדעה זו חייבות הן אף בברכות קריאת שמע שאחרי 'ויאמר' [אמת ויציב, או אמת ואמונה] שנתקנו על פרשה זו, ויש אומרים שהן פטורות מזכירת יציאת מצרים, וממילא, אף מברכות אלו. (שם)
  3. קטנים, פטורים מקריאת שמע, יש אומרים שאפילו כשהגיעו לגיל חינוך אין האב חייב לחנך את בנו הקטן לקריאת שמע, כיון שאינו נמצא בבית בשעות שבנו הקטן ישן וקם, ויש אומרים שהאב חייב לחנך את בנו למצוה זו, וכן ראוי לנהוג, וחייב להקפיד שיקרא קריאת שמע בזמנה, ובברכותיה. (משנ"ב סי' סה)
  4. מצוה על כל אב ללמד את בנו הקטן, מזמן שמתחיל לדבר, לומר פסוק ראשון של קריאת שמע שהוא 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. (שם)

המקור: halachotbeyom@gmail.com

משנה יומית:מסכת שקלים[]

הלימוד היום לעילוי נשמת יצחק אייזיק בן בנימין ז"ל

משנה ג: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל (הָיָה) נִכְנָס וְשִׁקְלוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְזוֹרְקוֹ לִפְנֵי הַתּוֹרֵם, וְהַתּוֹרֵם מִתְכַּוֵּן וְדוֹחֲקוֹ לַקֻּפָּה. אֵין הַתּוֹרֵם תּוֹרֵם עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם, אֶתְרֹם. וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ, תְּרֹם, תְּרֹם, תְּרֹם, שָׁלשׁ פְּעָמִים:

לאחר שהתבאר שהיו נוטלים מהלשכה שלש קופות של מעות לצורך קניית הקרבנות, מבארת משנתנו כיצד היו נוהגים לתרום בביתו של רבן גמליאל. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל - השליח שהיה מביא את השקלים מבית רבן גמליאל, היה שוהה מלהביא את שקליהם עד אותו היום שהיו תורמים את הלשכה, ונוטלים מעות בקופה לקניית קרבנות ציבור, ובאותו יום הָיָה השליח נִכְנָס ללשכה וְשִׁקְלוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְזוֹרְקוֹ לִפְנֵי הַתּוֹרֵם - לפני אותו אדם הנוטל ממעות הלשכה לתוך הקופה, ומתכוין שיפול השקל לתוך הקופה, וְהַתּוֹרֵם מִתְכַּוֵּן גם הוא וְדוֹחֲקוֹ לאותו מטבע לַקֻּפָּה, ועשו כן כדי שיקנו בשקליהם קרבנות ציבור, ולא ישתיירו שקליהם בלשכה [אמנם לכל התורמים יש חלק בקרבנות, ואף לאותם שנשתיירו בלשכה, אך נחת רוח היתה להם ביודעם שקנו בשקליהם את קרבנות הציבור].

אֵין הַתּוֹרֵם, הבא ליטול מעות מהלשכה לצורך קרבנות ציבור, תּוֹרֵם, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם - לשומרי הלשכה, 'אֶתְרֹם', וְהֵן משיבים ואוֹמְרִים לוֹ 'תְּרֹם, תְּרֹם, תְּרֹם', שָׁלשׁ פְּעָמִים, כדי לפרסם שתרם ברשות, שלא יחשדוהו שנטל לעצמו מעות אלו.

המקור: halachotbeyom@gmail.com


נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא[]

(בעקבות הדף היומי - מסכת עירובין י"ג)

מאת הרב יצחק בלאו : "תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו". (ערובין יג ע"ב)

"ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". (ברכות לג ע"ב)

נראה כי המחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל עומדת בסתירה לפסוק מפורש. בסיום מעשה הבריאה מספרת התורה: "וירא א-לוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". אם הקב"ה מסכם את בריאת האדם והעולם ב"והנה טוב מאוד", מדוע חולקים בית שמאי ובית הלל בשאלה זו?

בפשטות, ניתן לומר שמסקנתו של הקב"ה נבעה משלמות הבריאה כולה, ולאו דווקא מבריאת האדם. כך באמת מסביר בעל "ספר העיקרים": כל מעשה הבריאה מלבד האדם קיבל את הברכה של "כי טוב", כיוון שרק לאדם יש את היכולת לבחור. כל שאר יצורי העולם ממלאים את ייעודם כבר בבריאתם, ורק לאדם ניתנה היכולת לבחור בין הטוב לרע - ביכולתו לקלקל וביכולתו לבנות, ולכן אי-אפשר לומר עליו "כי טוב" מייד בתחילת הדרך.

אלא שאפילו אם נקבל את פירושו של רבי יוסף אלבו, עדיין קשה: כיצד יכולה בריאת האדם להיות מעשה שלילי, כאשר הוא יכול בבחירתו לעשות טוב?

הרב הוטנר עונה על שאלה זו בעזרת הגמרא בברכות שמובאת לעיל. הוא פותח בשאלה - למה הגמרא מתייחסת דווקא ליראת שמיים? הלא ידוע שהמעלה הגבוהה ביותר של עבודת ה' היא עבודה מאהבה, ולא מיראה. למה דווקא יראת שמיים היא זו שמבטאת את יכולתו של האדם לבחור? הרב הוטנר מסביר שהעובד מאהבה שמח על כך שהוא בוחר בטוב, ואילו העובד מיראה מצר על כך. הוא לכשעצמו היה מעדיף שלא לבחור כלל, ואז מובטח היה לו שלא יחטא. הגמרא בחרה במושג "יראת שמיים" כדי להדגיש את הפן הראשוני של היראה בבחירת האדם, וכדי ללמדנו שרק אחרי היראה ניתן להגיע לאהבה.

ע"פ הסברו של הרב הוטנר, ניתן להבין שכדי להגיע למדרגת הבחירה בטוב, יש לעבור דרך שלב היראה. רק מי שבאמת מבין את עולה של האחריות, יוכל אחר כך לשאת באחריות זו. הגמרא בערובין מתייחסת לשלב היראה: האנושות צריכה קודם לחוות את הפחד מהבחירה, את ההרגשה שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא, ורק אחר כך לעבור לשלב האחריות והבחירה בטוב. או אז, בשלב האהבה, יוכל האדם לומר שנוח לו שנברא, ושהעולם שבו הוא נוטל חלק הוא אכן "טוב מאוד".

[תרגום: ר' יוסי גרשינסקי]

השיעור מופיע באדיבות בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון

עם ישראל[]

הסיפור החסידי בעיני החסידים[]

הסיפור_החסידי_בעיני_החסידים._ד"ר_ציפי_קויפמן

הסיפור החסידי בעיני החסידים. ד"ר ציפי קויפמן

הסיפור החסידי בעיני החסידים. ד"ר ציפי קויפמן


הרצאתה של ד"ר ציפי קויפמן מהמחלקה למחשבת ישראל: הסיפור החסידי בעיני החסידים.

חסידים הרבו לספר סיפורים, וביטאו בחלק מהסיפורים רפלקסיה על מעשה הסיפור עצמו. לדוגמה, בסיפור המתאר את האופן שבו הבעש"ט משך את אחד מגדולי תלמידיו, ר' יעקב יוסף מפולנאה, לדבוק בו ובדרכו, מתואר הבעש"ט כמספר סיפורים. סיפור זה ומסורות נוספות מעמידים את מעשה הסיפור במקביל ובשווה למעשה הריטואלי: לתפילה או ללימוד תורה. כך מצטרף מעשה הסיפור לשורת מעשי חולין שהופכים בחסידות למעשים מקודשים (=עבודת ה' בגשמיות) כאשר הם נעשים בכוונה הראויה לשם שמים.

מסורות חסידיות מצביעות על מספר הסברים לקידוש הסיפור, מעבר לעובדת היותו 'דיבור של חולין' שניתן לקדש, ככל שיחת חולין: א) 'מעשיות מצדיקים הוא מעשה מרכבה'- המספר שבחי צדיקים עוסק ב'מעשה מרכבה', כלומר עוסק בלימוד ובעיון במרכבת האל, במרחב האלוהי, מכיוון שהצדיקים הם הנושאים את השכינה ב) בכוחו של סיפור מעשה הצדיקים להניע את האדם לעבודת ה' ביתר שאת בשל הרגש וההזדהות שהוא מעורר ג) סיפור נס שנעשה על ידי הצדיק ממשיך את אותה חיות שחוללה את הנס בראשונה כך שהוא יתחולל בשנית. ענין זה נסמך...


והנה הסיפור,שהמרצה מתחילה בו את ההרצאה:"
פעם אחת בא הבעש"ט, לעיר שאריגראד, שהיה אז התולדות רב שם רבי יעקב יוסף, בימי הקיץ בבוקר השכם בעת שהוליכו הבהמות למרעה. ויעמוד שם עם העגלה שלו ברחוב העיר, ויקרא לאיש אחד, שהיה מוליך בהמתו למרעה, ויספר לו איזה מעשה.

וכאשר עבר דרך שם עוד איש אחד, הטה אזנו לשמוע מה שמספר וישר בעיניו המעשה. ואחר כך בא אליו עוד איש אחד, וכן עוד ועוד כמה אנשים, עד שהמשיך הבעש"ט בסיפורי מעשיות שלו את כל בני העיר שבאו כולם ועמדו שם אצלו...

וביום זה בא הרה"ק התולדות רבי יעקב יוסף לבית הכנסת וראה כי היא עדיין סגורה וידוע שהיה קפדן מטבעו, ויחר לו מאד על זה שהבעש"ט סיבב אז שילך מאיתו השמש (השמש הלך גם הוא לשמוע את הסיפורים). וילך השמש לפתוח הבית כנסת [באיחור רב] וכאשר ראה אותו הרה"ק תולדות הקפיד עליו מאוד וישאל אותו מה זה ומדוע לא באו האנשים... ויספר לו השמש כי איש אחד אורח עומד ברחוב העיר ומספר מעשיות וכל בני העיר עומדים אצלו.

ויחר מאוד להרה"ק תולדות על דבר זה, אמנם לא הועיל לו כלום והוכרח להתפלל יחידות. ואחר התפילה ציווה על השמש שיביא אליו את האורח המספר מעשיות, ויכו אותו עבור שביטל הקהל מלהתפלל בציבור. והבעש"ט גמר והפסיק מלספר מעשיות וילך לאיזה אכסניא וילך השמש ויבקש אותו... וילך הבעש"ט תיכף להרה"ק תולדות.

ובבוא אליו, אמר לו [רבי יעקב יוסף] בהקפדה גדולה ובלשון 'אתה', אתה הוא שבטלת הקהל מתפילה בציבור. אמר לו [הבעש"ט] רבי, אני הוא! וקרא אותו הבעש"ט רבי, ואמר לו: אבקש מכם שלא תקפידו עלי ואספרה לכם איזה מעשה. אמר לו: ספר. ויספר לו הבעש"ט איזה מעשה ונתפעל מאוד מהמעשה עד שנחה דעתו ולא הקפיד עליו עוד, וגם התחיל לדבר להבעש"ט מעט בלשון כבוד...

אחר כך אמר לו הבעש"ט אם תרצו אספר לכם עוד איזה מעשה? אמר לו ספרו. ויספר לו הבעש"ט עוד איזה מעשה ונתפעל עוד יותר מהקודם עד שהתחיל לאמר לבעש"ט רבי... וכשגמר המעשה השלישית אמר לו הרה"ק התולדות להבעש"ט עתה יכול אני לישבע כי אתם הוא הבעש"ט והנני מוכן לנסוע עמכם...[

כנס האו"ם ומדינת ישראל: 65 שנה של יחסים מורכבים[]

סדרה של הרצאות מתוך הכנס האו"ם ומדינת ישראל: 65 שנה של יחסים מורכבים נערך ב-28 בנובמבר 2012, אוניברסיטת בר-אילן

מפגש ראשי יהדות איטליה עם האפיפיור[]

Adam Smulevich twitter - asmulevichmoked

Gattegnabergoglio

נשיא קהילות יהדות איטליה במפגש עם האפיפיור

מדווח  : [http://moked.it/blog/2013/03/20/leader-ebraici-a-colloquio-con-papa-francesco/ Leader ebraici a colloquio con papa Francesco ]רעיונות חדשים ויוזמות חדשות לטיפוח יחסי קרבה בין יהודים וקתולים הוצעו לאפיפיור שנכנס לתפקידו  papa Francesco  על ידי נשיא איגוד קהילות היהודיות Renzo Gattegna  במפגש שנערך בוותיקן עם נציגים של דתות שונות.  נכחו במפגש גם  rabbino capo di Roma rav Riccardo Di Segni, נשיא  הקהילה היהודית ברומא  Riccardo Pacific וכן ונציגים רבים של יהדות אירופה והעולם. "זו הייתה פגישה לבבית המאופיינת גדולים ועניין הדדי. נפרדו עם הרעיון של מינוי חדש בקרוב ", אמרו רב די סגנים. מחשבות שהוטלו בראיון שפורסם היום  בבטאון הותיקן על הסיכויים ואתגרים הדחופים ביותר של הדיאלוג היהודי הנוצרי. "בכנסייה יש עדיין בעיות רבות. חלקם כדי להיפתר מיום ליום, כאשר הן מתעוררות. אחרים הם לתת מענה יסודי. עם זאת, כפי שנראה. בינתיים - הרב מסביר שבועי קתולי פופולרי - הדבר החשוב ביותר הוא רצון הטוב ". התלהבות. זה הרגש שטמון במילותיו של ריקרדו פצ'יפיצ'י: "אני מאוד התרשמתי - הוא אומר - העובדה שבכל נקודה על ידי האפיפיור פרנצ'סקו חזק עולה נושא של צדק חברתי. אני חושב שעל עיקרון זה הדברים שאנחנו עושים יחד יהיו כל כך הרבה.התקווה היא להיות מסוגל ליצור מערכת יחסים אינטנסיביים ומודעים יותר. "בסוף Gattegna אמרו: "דבריו של האפיפיור פרנסיס, תוך התמקדות בזהות וכבוד בין תרבויות שונות, באחריותו של כל יצור חי בביטחון והגנה על יצירה, הם אותות חזקים של דרך להתמודד עם שכן אנו מקווים לתרום, בהמשך לעבודה שנעשתה על ידי קודמיו, לחיזוק רגשות של ידידות ואחווה בין עמים. "

ארץ ישראל[]

מתחם תע"ש רמת השרון לפארק ?[]

מתחם תעש רמת השרון

הדמיה של תוכנית הבנייה במתחם תעש. צילום: מינהל מקרקעי ישראל

צפריר רינת כתב באתר הארץ מ-19 במרץ 2013 הירוקים נגד תוכנית הענק ברמה"ש: תיהרס אדמת חמרה ייחודית בעולם - במתחם תע"ש בעיר צפוי לקום פרויקט הבנייה הגדול בארץ. עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע: "חייבים להשאיר עבור הציבור את המקום הזה"

לעזרתם בא עזריה אלון, אחד המייסדים של החברה להגנת הטבע וחתן פרס ישראל על פעילותו לשימור הטבע והנוף בישראל. אלון הופיע בשם ועד ציבורי חדש ששם לו למטרה לבטל את תוכנית הבנייה ולהפוך את מתחם תעש לפארק לטובת תושבי האזור.

“זהו אזור שאין בו מפלים או צוקים ולא ניסים ונפלאות”, ציין אלון. “אבל יש בו אדמת חמרה שבה התפתח עולם מיוחד במינו האופייני לשרון. מילאנו את השרון בערים וביישובים, ולא נותר שום אזור טבעי. בסך הכל נותר לנו בין גוש דן וחיפה רק הכרמל ועוד שטח מצפון לנחל אלכסנדר

נחשפת מולדת גולית הפלישתי - גת[]

Gath,-Tell-es-Safi,-from-north,-tb022807582-bibleplaces

מבט על התל המקור: אתר bibleplaces

001156small

התל - צילום מאתר משלחת החופרים - אוניברסיטת בר אילן

באתר , המכונה :תל אל-סאפי, נערכות חפירות על-ידי אוניברסיטת בר-אילן.בשנת 2008 הוכרז ניתן לאתר השם " גן לאומי תל צפית". באתר מסלול הליכה עד לראש התל ולאורכו שלטים עם פסוקים מהתנ"ך הנוגעים לפלשתים. המסלול הוא מעגלי ומסומן בסימון שבילים בצבע ירוק. בפסגה הוקם מצפור ובו לוחות הסבר לכל הכיוונים וכן עמוד ובו שלטי הכוונה לערי הפלשתים: עזה עקרון, אשדוד ואשקלון. לאורך המסלול נפגשים גם בשרידי הכפר תל א-צאפי ובבית הקברות שלו וכן בחפירות ארכאולוגיות.(מהויקיפדיה העברית)

איזכורים במקרא -

  • גת מוזכרת לראשונה במקרא בספר יהושע: "מִן-הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה--לַכְּנַעֲנִי, תֵּחָשֵׁב; חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי, וְהָעֶקְרוֹנִי, וְהָעַוִּים (יהושע ,י"ג, ג) " .
  • מוצאו של גוליית הפלישתי:"וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת."(שמואל א', י"ז,ד')
  • אליה נמלט דוד בן ישי מפני שאול המלך:" וַיָּקָם דָּוִד, וַיִּבְרַח בַּיּוֹם-הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל; וַיָּבֹא, אֶל-אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת:(שם, כ"א, י"א)
  • עוד עולה מן התאור המקראי כי גת ועקרון היוו את הגבול המזרחי של ארץ פלשתים, הגבול עם ממלכת יהודה.

האיזכור המרשים ביותר, שנמצא לו אימות בחפירות היו הביצורים באורך 1.5 מייל נמצא מסביב לעיר. כנראה תואם את המובא בספר מלכים:" אָז יַעֲלֶה, חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל-גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ; וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו, לַעֲלוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם"(ב,י"ב, י"ח)

המקור: אתר bibleplaces] הוסיף עוד פרטים:

  • על מקור השם גת, האזור מסביב לאתר הוא פורה ויש להניח כי היה בו גידול גפנים. גתות נמצאו בעקרון הפלישתית השכנה.
  • למרות הצוקים הלבנים לא ניתן להעניק לאתר את השם המקראי "ליבנה". הצבע הלבן נקשר בשם המקום בתקופת הצלבנית (Blanchegarde) ובתקופה הערבית (התלולית הלבנה).

כלכלה וצרכנות[]

על מחירי הדירות[]

מינוי שר שיכון חדש הפיח תקוות חדשות בקרב הזוגות הצעירים, הובטח כי כבר בשנת 2014 ירדו המחירים. מעניין לקרוא את דבריו של מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל. בדבריו הוא סקר את הנעשה בשוק הבנייה הפרטית:

  • לסיכום - בנק ישראל צריך לשקול את שיקולי המדיניות בראייה רחבה. יחד עם זאת, איננו מקלים בבעיית מחירי הדירות, והצעדים של המפקח על הבנקים בתחום המשכנתאות נועדו להפחית את הסיכון הנשקף מהמגמות בענף. עם קצת עזרה מידידים, והכוונה היא למערכת הפוליטית, היינו יכולים ליהנות מטיפול גם בחסמים בצד ההיצע, וכך נושא מחירי הדיור היה זוכה לטיפול מיטבי
  • חסם רציני - מאמצע 2011 ישנה ירידה בהתחלות ובהיתרי הבנייה. לדעתנו חלק מהירידה היא תוצאה של צוואר בקבוק בהליכי התכנון שבגללו מספר ההיתרים פחת, מה שלא איפשר להגדיל את התחלות הבנייה. משך הזמן מתחילת התהליך שבו מתבצעת בדיקת ההיתכנות והכנת התכנית להגשה לוועדה המחוזית ועד לסיום הבנייה הוא קרוב ל-13 שנה! (שקף 9). ברור אם כן שיש פיגור בהיצע, שלא צפוי להסתיים בקרוב
  • ציפיות ספקולטיביות - . חשוב לציין שישנו גם מלאי של כמעט 20,000 דירות לא מכורות – הקבלנים מעדיפים ככל הנראה לא למכור דירות אלו כעת, ובהקשר זה אפשר לחשוב גם על הקבלנים כמעין משקיעים שמעדיפים לא למכור את הנכסים במחירים הנוכחיים.

הסיוע האמריקאי לישראל: בירידה מתמדת[]

(בעקבות ביקור נשיא ארה"ב)
נדן פלדמן, אורה קורן כתבו באתר "דמרקט" הסיוע מארה"ב מקום המדינה - 860 מיליארד שקל - היקף הסיוע בתקופה זו היה 112 מיליארד דולר. במצטבר, מסתכם הסיוע האמריקאי בכ–4% מהתוצר של המשק הישראלי ב–1950–2012.

ובפירוט - הסיוע הגדול ביותר ניתן לישראל בשנות ה–70. שלוש השנים שבהן נרשם הסיוע הנרחב ביותר היו בין מלחמת יום כיפור לחתימת הסכם השלום עם מצרים. ב–1979, במקביל לחתימת הסכם השלום עם מצרים, ניתן הסיוע הגדול ביותר בשנה אחת עד כה: 15.7 מיליארד דולר במענקים ובהלוואות, בדולרים של 2013 ‏(או 4.7 מיליארד דולרים של אז). שנים בולטות נוספות הן 1974, שבה ניתן סיוע לשיקום יכולת ההרתעה הביטחונית של ישראל לאחר מלחמת יום כיפור, בהיקף של 12.5 מיליארד דולרים של היום ‏(2.6 מיליארד דולר, נומינלית‏). גם ב–1976 קיבלה ישראל סיוע נדיב בהיקף ריאלי של 9.6 מיליארד דולר ‏(2.3 מיליארד דולרים של אז‏).

המסקנה - שיעור הסיוע האמריקאי כחלק מהתוצר הישראלי יורד בהתמדה, ונמוך מ–2% מאז 2004. ב–2012 היווה הסיוע כ–1.2% מהתוצר הישראלי. בשנה הקרובה עשוי הסיוע להתכווץ מעט, לאור קיצוץ רוחב בתקציב האמריקאי כולו.

ומעט היסטוריה - הסיוע האמריקאי לישראל החל ב–1949. הוא נועד בתחילה למטרות בסיסיות, כמו רכישת מזון וקליטת פליטים יהודים, והתרחב ב–1959 לסיוע צבאי.

התבל[]

מסתורין המערות[]

Mammoth Cave Historic Entrance

הכניסה למערכת המערות הארוכה ביותר בעולם: מערת ממות (ממותה, באנגלית) שבמדינת קנטקי בארה"ב. ארוכה: 628 קילומטר.- ויקישיתוף

(אתר מדעי בחסות מכון ויצמן)
בני האדם והמערות מנהלים מערכת יחסים עתיקה ומורכבת. מערות העולם העניקו לאדם הקדמון מקומות מסתור והגנה מפני חיות טורפות ואיתני הטבע, אך גם הפכו למקום קבורתו – לא תמיד מתוך בחירה. האדם תיעד את סיפורי חייו על קירות המערות, נשם את האוויר שבתוכן ושתה ממימיהן. אז איך בעצם נוצרות מערות?

  • מערות שנוצרות ממי גשם - מערות אבן גיר הן בין מהנפוצות ביותר בעולם. ברובן הגדול הן נוצרו בהשפעת מי גשמים בתהליך גיאולוגי המכונה "קרסט" (השם הגרמני של חבל קראס בסלובניה שיש בו נופים קרסטיים רבים). אבן הגיר היא סלע משקע המכיל בעיקר סידן פחמתי (קלציט), והיא ביוגנית – כלומר נוצרה משלדים של יצורים ימיים שמתו ושקעו לקרקעית. האבן הזאת נוצרה בים רדוד שהפך לבוצה והתאדה, ועם הייבוש התגבשה הקרקעית והפכה לאבן הגיר...
  • מערות שנוצרות מגלי הים - מערות אלה נוצרות כתוצאה של שחיקה שגורמים גלי הים באזורים אופקיים בסלע שהם רכים יותר מסביבתם או שהוחלשו בגלל סדקים.

רוב המערות הללו עשויות לרוב באבן חול, שהיא סלע משקע שנוצר כתוצאה משקיעתם של חלקיקים בגוף מים כגון נהר, אגם או ים. החלקיקים האלה עוברים תהליך של מילוט (מהמילה "מלט"), באמצעות תמיסות שחודרות בין החלקיקים, מתגבשות וגורמות להתקשות.(כמו מערות ראש הנקרה)

  • מערות שנוצרות מלבה - לבה היא סלע מותך בטמפרטורה גבוהה שעולה ממעמקי האדמה אל פניה, לרוב בהתפרצויות של הרי געש. הלבה החמה זורמת במורד ההר בצורה של לשון, כך שבמרכז לשון הלבה הזרימה מהירה יותר מאשר בפינותיה, בדומה לזרימת מים בנהר או בצינור. הלבה בשכבות החיצוניות של הלשון מתקררת ויוצרת קליפת סלע סביב מרכז הלשון, שם הזרימה מהירה יותר.
  • מערות שנוצרות בידי חיידקים - בגלל ריכוז החמצן הנמוך במעבה האדמה, חיידקים שחיים במאגרי נפט תת-קרקעיים הסתגלו לנצל את הגופרית המצויה בשפע יחסי באתרים הללו, ומשתמשים בה לנשימה. אך במקום לייצר מים (חמצן ושני מימנים) בנשימתם, החיידקים הללו מייצרים אלו מימן גופרתי גזי.גז המימן הגופרתי נודד למעלה דרך סדקים בסלע ומצטבר בחללים בתוכו. בחללים העליונים ריכוז החמצן גבוה יותר והוא מתרכב עם המימן הגופרתי ויוצר חומצה גופרתית. החומצה הזאת חזקה ביותר ומאכלת בקלות אבן גיר, ולכן מרחיבה את החללים בסלע.
  • מכון דוידסון לחינוך מדעי - מכון ויצמן


ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]