ויקי-קדומים לשבוע פרשת אמור

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Poinivitz — לימוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, הישיבה בה מניפים את דגל ישראל ביום העצמאות

"הקדושה העליונה היא קדושת הדומיה, קדושת ההויה, שהאדם מכיר את עצמו בטל בפנימיותו הפרטית, וחי חיים כלליים, חיי כל. מרגיש הוא חיי הדומם, הצומח והחי, חיי הכלל כולו, של כל מדבר, של כל איש מאישי האדם, חיי כל שכל, וכל מכיר, כל משיג וכל מרגיש, וההויה כולה מתעלה עמו למקורה..." - ערפלי טוהר, טז

"וכיפר אדמתו עמו" – 64 למדינת ישראל דברי הרב דב ביגון בעלונו "באמת ובאמונה"

הכהן הגדול ביום הכיפורים, בקודש הקודשים מכפר על עם ישראל ככתוב "ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל" (טז, לג-ד). ומה היא הכפרה? מפרש רש"י על הפסוק "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב מג) - ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהן ושעשה להם האויב – לכפר לשון ריצוי ופיוס.

לא רק הכהן ענייניו לכפר על עם ישראל, אלא כל יהודי ויהודי יש לו להתפלל על דורו לכפר על מי שצריך כפרה ולהשיב בתשובה מי שצריך לה וללמד זכות על הדור כולו.

"אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמתיים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו..." (מסילת ישראל סוף פ' יט).

נכון לעכשיו, אשרינו מה טוב חלקנו וחלקו של דורנו שאנו זוכים לחיות בדור שבו הקב"ה מתפייס עמנו, וההתפייסות והריצוי באים לידי ביטוי בקיבוץ גלויות, בהקמת מדינת ישראל ההולכת ומתפתחת בצעדי ענק – על עולם שחרב בגלות ובשואה והולך ונבנה מחדש והפעם בארץ חיינו. ולא רק מבחינה מדינית כלכלית וצבאית אנו הולכים ומתפתחים, אלא גם מבחינת רוחנית יהודית. כאשר מרכז לימוד התורה בעולם הוא בארץ ישראל על רבבות לומדי התורה ואלפי מוסדות התורה המגדילים תורה ומאדירים אותה - מתקיימת בדורנו ההבטחה "ותוליכנו קוממיות לארצנו" בשתי הקומות – הקומה הגופנית והקומה הנשמתית, ולא ירחק היום ונזכה גם לבנות את בית המקדש השלישי ולהשיב כהנים לעבודתם ולויים לדוכנם וישראל למעמדם, והכהן הגדול יכפר עלינו ועל כל בית ישראל באהבה.

בברכת חג עצמאות שמח הרב דב ביגון

הלכות ספירת העומר[]

המקור:h22@bezeqint.net

נוהגים שלא להסתפר בימי ספירת העומר, לדעת השלחן ערוך עד יום ל"ד בעומר בבוקר אין להסתפר, ולדעת הרמ"א מותר מיום ל"ג בעומר עצמו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג).
לדעת המקובלים אין להסתפר עד ערב חג השבועות. (כה"ח שם).
הטעם למנהגי האבלות בימי ספירת העומר, מפסח ועד ל"ג בעומר, כיון שבאותו זמן נפטרו תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה, ואין ראוי להרבות בשמחה באותו זמן. (שו"ע ומשנ"ב סי' תצג).
מנהגים אלו מזכירים לנו להתרחק מהשנאה, התאוה, הגאוה והכבוד, ולקנות בנפשינו מידת האהבה הענוה והשלום. (כה"ח שם).

--- החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)

בוא להציל את ההיסטוריה: הר הבית[]

Har habait adraca — הדרכה היסטורית לפני תחילת הפעילות לקבוצת נוער במקום (צילם שירן שבתאי)

שבתאי שירן "מורשת הגליל"
הר הבית הוא המקום המקודש ביותר. הוא גם אחד האתרים הארכאולוגים המבוקשים ביותר שכן מתחת ליסודות המבנים יש עדויות לכל ההסטוריה היהודית, המוסלמית והנוצרית שבמקום, אלא שבגלל קדושת המקום לא התאפשר לארכיאולוגים לחפור בו. מה שנאסר על ארכיאולוגים לעשות בפינצטה הותר לווקף לעשות בבולדוזר, הווקף חפר ללא רישיון אך בסכמה שבשתיקה בור ענק לצורך הקמת מסגד תת קרקעי, תוך פגיעה בלתי הפיכה בכל השכבות הארכיאולוגיות כאשר משאיות מפנות את כפויות העפר האדירות אל נחל קדרון, גם זה ללא רשיון. צחי צוויג היה באותה שעה סטודנט לארכאולוגיה שנזעק לנוכח ההרס, הוא גייס לנושא את פרופ' גבי ברקאי, ארכיאולוג בעל שם עולמי ויחד יצאו בעצומה כנגד "הפשע הארכיאולוגי". עמק צורים הוא גן לאומי באפיק נחל קדרון, למרגלות הר הצופים והר הזיתים שנועד ליצור רצועת גנים המשמרת את אופיו ההיסטורי של הר הזיתים במקום זה מתרחש היום ביוזמתם של פרופ' ברקאי וצחי צוויג מיזם ארכיאולוגי יחיד מסוגו שנועד לשתף את הציבור בהצלה של מה שנותר להציל משרידי הממצאים בהר הבית. כל אחד ואחד מוזמן להגיע למקום ותחת אוהל ענק לעמוד מול ערימת חול ולנפות אותה במו ידיו, מי יודע אולי תהיה אתה זה שימצא את חותמו של כהן גדול או את חלקי הנבל עליו פרטו לוויים בבית המקדש? לפני תחילת הניפוי מקבלים האורחים חצי שעה של הדרכה היסטורית וארכיאולוגית על תולדות הר הבית, על הממצאים שנמצאו עד כה וכן הדרכה מעשית איך להפוך לארכיאולוג בן רגע ולהיות מסוגל לזהות ממצא בעל ערך. ונמצאו ממצאים! מתקופת הבית הראשון נמצאה חותמת (בולה) באותיות הכתב העברי הקדום ועליה השם "לגאליהו בן אמר". ספר ירמיהו מזכיר את פשחור בן אמר, שאסר את הנביא ירמיהו. כתוב עליו שהוא היה פקיד, נגיד בבית ה'. וסביר להניח שהחותם שנמצא שייך לאותה משפחה. מתקופת שיבת ציון נמצאה מטבע כסף בו טבועה המלה "יהד" (שמה של פחוות יהודה בארמית). אותיות אלה מופיעות, כידוע, גם על השקל של מדינת ישראל. מטבע זה הוא מהראשונים שנטבעו ביהודה. נמצאו מאות מטבעות מתקופת בית חשמונאי, מימי הורדוס האב ומימי נכדו אגריפס. בין הממצאים שרידים מקרבות ומאבקים שהתנהלו באזור במשך הדורות: ראשי חץ מצבאו של נבוכדנצאר שהרס את בית ראשון; ראש חץ מזמנו של יהודה המכבי; חצים שנורו על ידי הצבא הרומי בימי המרד הגדול ואפילו כדורי רובה מהתקופה העותומאנית.

אין לתאר את הסיפוק של ילד בשעה שהוא מוצא מסמר מהתקופה הרומית. אין תחליף לתחושת השייכות שחש מבוגר בשעה שהוא נובר בעפר. אין ערוך לחשיבותו של הפרויקט הזה. הפרויקט כולו בחסות אגודת אלע"ד המפתחת את עיר דוד ומארגנת את הסיורים במקום. ההשתתפות היא בתשלום. פרטים בטלפון 02-6268700 או *6033 או באתר עיר דוד.

איך מגיעים? בכביש שמואל בן עדיה היורד משכונת א טור בהר הזיתים לעיר העתיקה.. סיורים מודרכים בירושלים למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

תמונת החודש- בוקר כ"ח אייר תשכ"ח[]

בוקר כ"ח אייר תשכ"ח - כוח צה"ל בעליה להר הזיתים רח' בן עדיה .

לאחר קרב קשה בליל אמש, בה טעה כח סיירת הצנחנים בניווט והגיע לגשר הקדרון, שם ספג אבדות קשות.

למחרת בבוקר, התארגן כח שריון וחי"ר לעליה לעבר אוגוסטה ויקטוריה על מנת לתפוס עמדות שולטות על רכס הר הזיתים לפני הכיבוש הסופי של העיר העתיקה.

המקור: אתר הר הזיתים] במלחמת ששת הימים כבשו כוחות הצנחנים את ההר, ומפקדם, מרדכי גור הכריז אמירה שנכנסה לזיכרון הלאומי: "הר הבית בידינו". לאחר כיבוש ההר, הודיעה הרבנות הראשית לישראל כי העלייה למתחם הר הבית אסורה בימינו ליהודים. כיבוש הר הבית עורר סערה בעולם המוסלמי, ובעקבות לחצים הסכימה ממשלת ישראל להעביר את השליטה על ההר לידי הווקף המוסלמי. (הויקיפדיה העברית)

ירושלים בלילה - לקראת יום ירושלים[]

צילם: יונתן גורמזנו - מובא ברשותו

באגדה ששת הימים ושבעת השערים שחיבר יצחק נבון כמיתוס על איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים מתחרים שערי ירושלים על הזכות להכניס את הלוחמים. דברי שער ציון משקפים את הלחימה במלחמת העצמאות:

"... נתנה הרשות וקפץ שער ציון ואמר

ריבונו של עולם

אני השער שעליו נקראת עיר קודשך - ציון.

הביטה משמים וראה

והשקיפה ממעון קודשך

שאין בי אלא פצע וחבורה, שריטות וחבלות.

כל נוראותיך ומשבריך עלי עברו.

ישראל היו חובטים בי לכנס

וערביים היו חובטים בי לעצר.

וכלום לא אני פתחתי עצמי יחידי במלחמת הקוממיות

והכנסתי בחורי ישראל אל עיר קודשך?

היה הוא מדבר ומלאכי שרת מזילים דמעות ואומרים ראוי, ראוי

ולא היו יכולים לראות בצערו." (מהויקיפדיה העברית)

ערב יום העצמאות ה 64- למדינת ישראל - כ-7.881 מיליון תושבים[]

קו הרקיע של אשדוד - העיר השישית בגודלה בישראל צילם:Orrling
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוהגת לפרסם בערב יום העצמאות נתונים על האוכלוסיה. בתקשורת הובא רק חלק מן ההודעה . להלן ההודעה במלואה:

אוכלוסיית ישראל מונה בערב יום העצמאות תשע"ב כ 7.881- מיליון נפש. עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים. האוכלוסייה היהודית מונה כ- 5.931 מיליון תושבים ( 75.3% מכלל האוכלוסייה הם יהודים), האוכלוסייה הערבית כ- 1.623 מיליון תושבים ( 20.6% ) ואוכלוסיית "האחרים", שהם עולים וצאצאיהם אשר.( אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, מונה כ 327- אלף תושבים 4.1%

מאז יום העצמאות אשתקד נולדו בישראל 161 אלף תינוקות ונפטרו 39 אלף איש; הגיעו  לישראל 19 אלף עולים , לעומת זאת כ- 8 אלף איש נגרעו מהאוכלוסייה כתוצאה ממאזן ההגירה של ישראלים (יציאות וחזרות של ישראלים ששהו בחו"ל יותר משנה ברציפות). עוד נוספו . לאוכלוסייה 4.5 אלף איש מאיחוד משפחות

בסך הכל גדלה אוכלוסיית ישראל מאז יום העצמאות ה- 63 , ב 137.5- אלף תושבים - גידול של .1.8%

בשנת 2010 , למעלה מ 70%- מאוכלוסיית היהודים היו "צברים" - ילידי ישראל (יותר ממחציתם . לפחות דור שני בארץ), לעומת 35% בלבד בשנת 1948

ב- 1948 הייתה בישראל רק עיר אחת שבה יותר מ 100,000- תושבים - תל-אביב-יפו. היום, 14 ערים מונות מעל ל- 100,000 תושבים, מתוכן שש המונות מעל 200,000 תושבים: ירושלים, תל- אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה ואשדוד.

איזה סיכוי נתנו לארץ ישראל לפני 150 שנה[]

2418215409 — הרמן מלוויל - המקור:עיתון הארץ

נוסעים אמריקאים הגיעו לארץ הקודש במאה ה-19. אמצע המאה ה-19 הייתה תקופה של שינויים פוליטיים נרחבים ושל מודרניזציה בלתי נמנעת. מסעות התאפשרו הודות להתפתחויות הטכנולוגיות, במיוחד ספינת הקיטור המונעת על ידי פחם והטלגרף החשמלי, אפשרות הלינה בבתי-מלון והופעתן של סוכנויות נסיעות מאורגנות.

על רשימות המסע של הסופר הרמן מלוויל בארץ-ישראל, 1857 בתרגום מאנגלית יוני רז פורטוגלי כתב הרמן מלוויל מעיתון הארץ והכתיר אותה כך שום ארץ אינה יודעת לחסל ציפיות רומנטיות במהירות כמו פלשתינה נביא קטעים בודדים מהספר:

מנמל יפו לרמלה - מוקדם בבוקר הופיעה יפו. גל גבוה, ואז ראינו את שוברי הגלים שניצבים לפני העיר. ירדנו מהאונייה, מסוכן. הספנים (ערבים) ניסו לנצל את חששות התיירים שלנו. כלבים ערמומיים! שכרתי מדריך יהודי שייקח אותי לירושלים. חצינו את מישור השרון למרגלות הרי אפרים. הגענו לרמלה ונכנסו למקום שכינה את עצמו "מלון". בארוחת הערב - בשר קר שהוגש בכלים שבורים - יתושים ופרעושים זימזמו מסביב והציקו. היהודי אמר: "הערבים לא יודעים לנהל מלון". הסכמתי עם כל מלה.
מרמלה ללוד - רכבנו מרמלה ללוד. שוד של כפר סמוך על ידי כנופיית ערבים הקפיץ את כל הארץ. אנשים מסתובבים בחבורות. נסענו ללוד בשיירה של בן המושל. ליווי צמוד של בערך שלושים פרשים, כולם חמושים. רכיבה טובה. רובי מוסקט על גבם של הפרשים. הם רוכבים במהירות מצדנו האחד, בודקים סכנות אפשריות. דוהרים עד לסבכי קקטוסים, מחפשים ואז יורים לתוך הסבך
הדרך מיפו לירושלים - מלאה עקבות, שחוקה בפסיעות של עולי רגל בני דתות שונות. ערבים חורשים בשדה לבושים כותנות מוזנחות. כמה מהם אנשים זקנים. הזקנה מכובדת, אך לא בכותנות כאלה. חלק מירושלים בנוי על מחילות - נכנסים מהקיר הצפוני. שום ארץ אינה יודעת לחסל ציפיות רומנטיות במהירות כמו פלשתינה - ובמיוחד ירושלים. לרבים, האכזבה שוברת לב.
האם חורבן הארץ הזאת הוא תוצאה של חיבוק הדוב הפטאלי של האל? אומללות נבחרי השמים. בתוך הריק חסר החיים של ירושלים העתיקה, המהגרים היהודים הם כמו יתושים שמתגוררים בתוך גולגולת. (...)
ואחרון - המרשים ביותר - "הרעיון שאפשר להפוך יהודים לאיכרים הוא רעיון חסר שחר. קודם כל, יהודה היא שטח מדברי, עם מעט מאוד יוצאי דופן. ושנית, היהודים שונאים חקלאות. כל עובדי האדמה בפלשתינה הם ערבים. היהודים לא מעזים לגור מחוץ לכפרים או לערים מבוצרות מפחד רדיפות הערבים והטורקים. ומלבד זאת, מספר היהודים בפלשתינה נמוך מדי. איך בדיוק יגיעו הנה כל היהודים המפוזרים בארצות אחרות? רק בדרך נס. "

כדאי לקרוא

ירושלים של קרח[]

בקור של מינוס 10 מעלות ביקרנו בעיר הקרח , פיסול מדהים בקרח של ירושלים:

מגדל דוד וחומות העיר העתיקה
מרכבת מונטפיורי
האריה סמל העיר
תיבת נוח והחיות. חיות מגולפות מקרח
סיפורי ילדים ואגדות: דורותי והקוסם מארץ עוץ, המרכבה של סינדרלה.

להפעלת המצגת מאתר כל המצגות הקש כאן

מדוע יום הזכרון נקבע בד' אייר[]

מקורות - לא מדעיים ולא אוביקטיביים - אם בכלל יש דבר כזה - בגוגול בתשובה לשאלה

יום הזכרון נקבע לתאריך זו, משום שביום זה נפל גוש עציון בידי הירדנים במלחמת השחרור, יום לפני הכרזת המדינה. אתר כיפה ודומים לו
לפי עדותו של ההיסטוריון מוקי צור, יום הזיכרון נקבע לראשונה בד' באייר בשנת 1940 לזכר הנופלים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (שאלתי את מוקי מדוע איש אינו זוכר זאת, והאם באמת התקיים "יום זיכרון" זה? ענה שאינו יודע והוא מַניח שלא נקלט, אך בכתובים זה מופיע).
בטאון טירת צבי הוסיף - אברהם יצחק מרחביה (אביה של חברתנו בתיה פורשר ז"ל), היה הראשון שהִצִּיעַ להקדים ליום הקוממיות, יום זיכרון לנופלים [אחיו אליעזר הי"ד היה מנרצחי כפר-עציון], "גם להם אַל לנו להיות כפויי טובה. ד' באייר הוא "יום עציון", 'ובהיותו שיא בהקרבת העם לגאולה, הולם הוא להיות ליום אזכרה והתייחדות כללי לכל הנופלים". עוד הציע, לחבר את מגילת העצמאות (כדוגמת מגילת אסתר) שבה יקראו בְּטִקְסֵי הֶחָג.
אני מניח שלחבר הכנסת משה אונא , שהיה מקובל גם במימסד הפועלי , היה משקל בהחלטה
שאלתי מה קרה ב ד' באייר תש"ח ולא זכיתי לתשובה. ניסיתי למצוא באינטרנט תשובה. בתאריך זה נפל גוש עציון בקרב עקוב מדם, אך אתר ההנצחה של גוש עציון מפרט רק שנים עשר שמות, אז מה עוד קרה באותו יום – יום הזיכרון תש"ח. יום הזיכרון? הרי הקמת המדינה תוכרז רק מחר. בעצם, מתי נקבע יום הזיכרון לערב יום העצמאות? אני בודק במקור המידע העממי הקרוי ויקיפדיה ומגלה שזה באמת היה יום הזיכרון. אליבא דויקיפדיה "יום הזיכרון נקבע לראשונה בד' באייר בשנת 1940 לזכר הנופלים במאורעות 1936-1939 ורק כתשע שנים לאחר מכן במלאת שנה להקמת המדינה, בתאריך ה' באייר 1949, נקבע יום העצמאות".

עצי ארץ ישראל[]

עצי ארץ- ישראל הוא ספרם של נילי ליפשיץ וגדעון ביגר שיצא לאור על-ידי הוצאת הספרים אריאל ירושלים בשיתוף על הקרן הקיימת לישראל בינואר 1998.

הספר מספר על עצי ארץ-ישראל וכולל בין השאר את השימושים שעושים בעצים. מיון העצים, הכולל:

עצי סרק:
1. עצים מחטניים.
2. עצים חד-פסיגיים, כמו דום מצרי
3. עצים דו-פסיגיים
עצי פרי.
עצי נוי

פרקי המבוא עוסקים בנושאים:

עץ ויער בארץ-ישראל לאזוריה
מפעלות היעור של הקרן הקיימת לישראל

פרק סיום סוקר את השימוש בעץ לבנייה בעת החדשה.

מה חדש במערת צדקיהו[]

נדב שרגאי כתב העיתון ישראל היום על המערה העתיקה.רשות העתיקות השלימה את מיפוי של המערה. וכנראה אין לה מצוא לכיוון יריחו.

כמו כן נמצא כי האבנים שנחצבו בה שימשו כנראה לבניית הבית השני ולא הבית הראשון.

תאור המקום:"מערת צדקיהו היא מערת ענק, החצובה כולה בסלע הגיר הקשה האופייני לעיר העתיקה. שטטחה הוא כ-9,000 מ"ר, אורכה המרבי הוא כ-300 מטרים, רוחבה המרבי כ-100 מטרים, וגובהה המרבי כ-15 מטרים. פתחה היחיד של המערה קטן יחסית, והוא שוכן בין שער שכם לשער הפרחים. המערה משתרעת מתחת לבתי הרובע המוסלמי, בין חומות ירושלים הצפוניות עד אזור רחוב ויה דולורוזה שברובע הנוצרי, מצפון להר הבית. נראה כי היה המשך למערה מצד דרום-מזרח, אך הוא חסום במפולות סלעים, ויש המשערים כי המערה הגיעה בעבר עד להר הבית.

המערה חצובה בעומק של תשעה מטרים מתחת לבתים שנבנו מעליה, והיא מחולקת לחללים ולאולמות גדולים. בעומק המערה יש נביעה קטנה, אם כי ייתכן כי זוהי תעלת ניקוז שניזוקה בעת חציבת המערה ומימיה זולגים פנימה. על קירות המערה ניתן להבחין בסימני חציבה, וכן בכתובות גראפיטי מהעת החדשה, בערבית, אנגלית, יוונית וארמנית (אחת הכתובות, למשל, היא: "W. E. Blackstone Jan. 1889").- הויקיפדיה העברית.

הרצאות ביהדות[]

מכנס תורה ומדע ה-19 של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך בשיתוף פעולה עם בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים וישיבת יוניברסיטי ב-2 באפריל 2012

תורה_ומדע_בחירה_חופשית_בראי_היהדות_-_פרופ'_קוזלובסקי — תורה ומדע בחירה חופשית בראי היהדות - פרופ' קוזלובסקי

תורה ומדע: בחירה חופשית בראי היהדות - פרופ' קוזלובסקי

אמונה_ומדע_באגדות_התלמוד_-_הרב_ד"ר_קרסנטי — אמונה ומדע באגדות התלמוד - הרב ד"ר קרסנטי

אמונה ומדע באגדות התלמוד - הרב ד"ר קרסנטי

הקש, האזן בוידאו עם צפיה בשיקופיות , אפשר גם להוריד, להמיר ל-mp3 ולהאזין במכונית

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית