עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. |
ליום הקדיש הכללי שיחול בעשירי בטבת. |
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. |
שירת האזינו - ספר דברים ל"ב, מ"ג |
ב"ה אור ליום א' טבת תשע"ג
השבוע[]
הקפאת בניית ירושלים[]
הקפאת הבנייה בירושלים - בשביל להבין את הנבואות של שלושת הנביאים (להלן) הללו צריך לזכור את ההצהרה של כורש, שהיתה 18 שנים לפני כן וכתובה בתחילת ספר עזרא: "הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם".
כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס הוא מלך גדול. הוא אומר "כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם", 120 מדינות. אין אדם שיכול למנוע בעדו מלצוות ולקיים את דברו, והוא אומר לבנות את בית המקדש. הוא גם מסייע כלכלית לכך. שולח מבית אוצרותיו כלים וכספים ונותן הוראה לכל המושלים שבדרך לסייע להצלחת בניית בית המקדש השני. לכאורה הכול פתוח להצלחה.
ואולם כל התוכניות הגדולות של כורש נעצרות. כל המלאכה התעכבה במשך 18 שנים. בתחילת ספר עזרא מסופר כי בעקבות קריאת כורש עלו רק 42,000 איש. חלקם היו אבות לילדי נוכרים. חלקם נשואים לנשים נוכריות שהיו ממשפחות שעוינות את עם ישראל.
החולשה הזאת נותנת את אותותיה בבניית בית המקדש, והוא נעשה בעצלתיים. הם מתחילים לייסד את בית המקדש, אבל באמצע הם נחלשים ובוכים: "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל" (עזרא ג יב).
את הבכי הזה שומעים הגויים שגרים בארץ, השומרונים והכותים, והם כותבים לכורש בקשה לעצור את בניין הבית. כורש לא שומע להם ולא עוצר את בניין הבית, אבל אחשוורוש עוצר את הבנייה שנעשית ברפיון. הוא נותן צו הקפאה ועצירה, והבנייה מתעכבת 18 שנים, עד שנת שתיים לדריווש (שבמדרש מובא כי היה בנה של אסתר המלכה. ויקרא רבה יג ה. רש"י תחילת חגי).
בשבת חנוכה קוראים בהפטרה את הנבואה של זכריה שמדברת על יהושע הכהן הגדול שהיה בתחילת ימי הבית השני והיה לבוש בגדים צואים: "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר: הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו". לדעת הנביא הבגדים הללו רומזים לעוונות: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ". אחר כך הוא גם מלביש אותו "מַחֲלָצוֹת" שרומזות על מעלות רוחניות גדולות שהקב"ה נותן לו ונותן לעם ישראל (זכריה ג).
חלק מהמעלות כתובות בפסוקים קודם לכן – שמחה, השראת שכינה בישראל, כבוד מצד הגויים לישראל והתקרבות של האומות לתורת האמת, ירושת כל הארץ והתחזקות ירושלים. כל זה מונח במלים: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה': וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ: וְנָחַל ה' אֶת יְהֹוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם". ואת זה קוראים בשבת חנוכה.
תושבי נחלים לאתרם בגליל[]
בכ"ה כסלו, יום ראשון של חנוכה, הגיעו כ-400 מתושבי נחלים, בשמונה אוטובוסים, לקיבוץ הגושרים ב"אצבע הגליל" שם היה מושב נחלים בין השנים 1944-1948. התושבים הדתיים של המושב נטשו אותו לאחר הצקות רבות מצד ישובי הסביבה. היה זה מעין "מסע פיום של תושבי נחלים לקיבוץ הגושרים בגליל". בביקור נחשף לוט זכרון, המספר את תולדות מושב נחלים בגליל.
במסלול הנסיעה עצרנו במושבה מנחמיה - שם היו בהכשרת תושבי נחלים וכן בחצר גשר הישנה
להלן פירוט הקליפים, התמונות והרשימות, אין זכויות יוצרים, אלו שמורות למייסדי נחלים
קליפים מיו-טוב:
- טקס הסרת הלוט לזכר מושב נחלים בגליל הקש וצפה צפו בו כבר 98 איש.
- אמת המים בקיבוץ הגושרים הקש וצפה
- . תולדות גשר - הקלטת סרטון - לא איכותי - מופץ רק פרטי - למי שיקבל מייל זה
אלבום תמונות - פיקסו כולל הכל ללא בדיקה ומיון
- תמונות מאתר גשר הישנה ומעט ממנחמיה הקש וצפה
- מראות קיבוץ הגושרים לשעבר המושב נחלים בגליל (1944-1948) הקש וצפה
מאמרים ותמונות נבחרות
- על מושב נחלים ב"אצבע הגליל" הקש וקרא
- על קיבוץ הגושרים, כולל בקיצור תולדות נחלים הישנה וצילומי צמחיית הקיבוץ הקש וקרא
- על עמק הנהר הנעלם בקיבוץ הגושרים הקש וקרא
- על אתר גשר הישנה הקש וקרא
- המושבה מנחמיה - מקום ההכשרה של ארגון ירושלים בטרם עלה להתיישב בגליל
- על גלגולי ההתיישבות של "ארגון ירושלים"
סיפור חייו של חיים אריה כהנא- חיים כהנא היה בין מייסדי ארגון ירושלים אשר עלה להתיישבות בנחלים בגליל העליון. הוא מונה על-ידי שלטון המנדט הבריטי למוכתב הראשון של הישוב. את זכרונותיו ניתן לקרוא
- סיפור חייו של חיים כהנא
- על ההחלטה לעלות להתיישבות לגליל
- הקמת נחלים - המושב החדש באצבע הגליל
- מלחמת העצמאות בגליל
- ההפוגה והפינוי מהגליל
סיור בקדומים ליום ההולדת ה-37[]
מקהלת נחשון בנים קדומים בחגיגת 37 שנים לישוב
זכרונות ממחנה הריכוז באיטליה[]
(ליום הקדיש הכללי - עשרה בטבת)
פרימו לוי (סופר יהודי אילקי נודע - היה באושוויץ וניצל) מתאר בספרו "הזהו אדם" את הרגשותיו במחנה פוסולי (מחנה הריכוז של יהודי איטליה) ובעת הנסיעה ברכבת
זה היה מחנה ריכוז גדול (מחנה פוסולי), שנועד לקלוט שבויי מלחמה אנגליים ואמריקאיים אך קלט גם אנשים שלא היו רצויים לממשלה הפשיסטית הגעתי למחנה (פוסולי) בסוף ינואר 1944, היו משפחות יהודיות שלמות שנפלו לידי הנאצים או הפשיסטים משום שלא נשמרו על נפשם או משום שמישהו הלשין עליהן. אך היו גם כאלה שהסגירו עצמם מתוך יאוש, מאסו בחיי חיה נרדפת או שלא רצו להפרד מבני משפחתם שנתפסו קודם לכם. היו גם כאלה שהגיעו משום שהגיעו לפת לחם. |
||
גילוי נאות: גם אימי, אנה מריה ונטורה לבית טראצ'ינה הי"ד הייתה עם פרימו לוי בדרך לאושוויץ - על כך נודע לנו ממנו
מסורת ישראל[]
בין פרשת השבוע לבין חנוכה[]
אדריאן זיידרמן הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה וכיהן כבעל הקתדרה לכלכלה ולמִנהל עסקים ע"ש סיר אייזיק וולפסון כתב בדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן על על יוסף והבור ונר החנוכה
חז"ל אמרו: רב תנחום (מובאת ע"י רב כהנא): "נר של חנוכה חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי" (מסכת שבת, כ"ב,א'), ולאחריה נמשך הדיון בדיני חנוכה. רואים שהקשר שנוצר על ידי מעגל השנה בין חנוכה לפרשתנו משתקף שוב בדיון במסכת שבת. מהו אם כן הקשר שבין שתי המימרות של רב נתן בר מניומי משמו של רב תנחום, ומדוע באמצע דיון על דיני חנוכה מופיעה הדרשה על הנחשים והעקרבים בבור שאליו הושלך יוסף.
ההסבר השגור לשאלות אלו הוא שאין קשר תוכני בין שתי המימרות, וכך דרכה של הגמרא להצמיד זו לזו מימרות שאמר אדם אחד, גם אם אלו עוסקות בנושאים שונים לגמרי. לעומת הסבר זה הציע הרב ברוך הלוי אפשטיין קשר תוכני בין המימרות, בספרו "תורה תמימה". בפסוק שבו מופיעה הכפילות משמש השורש ש-ל-כ: "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם". בעל "תורה תמימה" מציין שלשורש זה משמעות מסוימת ומדויקת הנלמדת מפירוש קדום ואלמוני למסכת תמיד: "דאין השלכה פחות מעשרים אמה" (כה). אם כן, בשימוש במילה "וישליכו" התורה רומזת לנו שהבור היה בעומק עשרים אמה לפחות. מידת אורך זו – עשרים אמה – איננה מקרית. בתחילת מסכת סוכה (ב.) מסביר רבא מדוע על הסוכה להיות נמוכה מעשרים אמה: עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה. למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה, משום דלא שלטא בה עינא" (= משום שאין העין שולטת בה). כלומר במרחק עשרים אמה ויותר עינו של האדם מתקשה לראות בבירור. אם כן, אפשר לראות בדרשה של בעל "תורה תמימה" הרחבה להסברו של הרמב"ן שהבאנו לעיל: הבור היה עמוק מעשרים אמה, והעין "אינה שולטת" במרחק כזה, ועל כן לא יכלו אחי יוסף לראות את הנחשים והעקרבים שבתחתית הבור.
כך נוכל לענות על השאלה בדבר הקשר בין שתי אמירותיו של רב נתן בר מניומי משמו של רב תנחום: זו העוסקת בנר חנוכה וזו העוסקת בבור שאליו הושלך יוסף. התשובה היא ששניהם עוסקים במידת האורך עשרים אמה, אשר לעין "אין שליטה" מעבר לה. במקרה הראשון גובה הנר צריך להיות פחות מעשרים אמה, ובמקרה השני עומק הבור היה יותר מעשרים אמה, ועל כן לא ראה ראובן את הנחשים והעקרבים שהיו בו (ואירע ליוסף נס שהוצא מן הבור ללא פגע). יש להוסיף שאלו שתי המימרות היחידות בתלמוד המובאות משמו של רב נתן בר מניומי, ועל כן ייתכן שלא במקרה שתי דרשות אלו נקשרות סביב מידת המרחק "עשרים אמה" וקוצרה של העין לראות ממרחק זה.
אם כן, זהו הקשר שבין חנוכה לפרשתנו. כשאנו קוראים את הפסוק "וישליכו אותו הבּוֹרה" אנו עשויים להיזכר בהלכה העוסקת במיקום החנוכייה.
זאת חנוכה[]
(מתוך השבועון "שבתון לכל משפחה יהודית" )
עם ישראל[]
"פפירוס נאש"[]
הספריה הדיגיטלית אוניברסיטת קיימברידג' ליד אוניברסיטת קיימברידג' פירסמה לציבור אוסף כתבי יד עבריים, בין השאר, כתב היד המכונה:Nash Papyrus.
לפי המשוער כתב היד הוא מהמאה השנייה לפני הספירה. הוא כולל את "עשרת הדברות" ובהמשכו "קריאת שמע". זהו כתב היד הקדום ביותר שהתגלה, הכולל טקסט מהמקרא (לפני המגילות הגנוזות). כתב היד הוא בשימוש דתי, הודות ל"juxtaposition of the Decalogue" (מיקום הפסוקים מספר שמות כ' וספר דברים ו',ד'-ה'). ההערכה היא שהוא היה בתפילין של יהודי שהתגורר במצרים. מתן דרורי ממעריב מציין כי זהו הטקסט השלישי המוכר של "עשרת הדברות".
הוא נרכש בשנת 1902 מסוחר עתיקות מצרי על-ידי Llewellyn Nash ומקורו מהעיר המצרית Fayyum.
מתן דרורי, אשר דיווח על הפרויקט בעיתון צעריב מיום 13 בדצמבר 2012, מסר מפי האוניברסיטה שעד כה הועלו לאתר 3,500 כתבי יד. בתכנון לעלות לאתר 200,000 כתבי יד, בין השא מהגניזה הקהירית. חלק מכתבי יד אלו ניתנים כבר היום לצפייה. החידוש הפעם הוא באיכות הסריקה.
בדף הפותח של האתר הובאו כתבי יד נוספים:
- אחד משלושת כתבי היד העתיקים של המשנה, כולל 509 עמודים. נאמר עליו:" Of the manuscript, Schiller-Szinessy (vol. ii p. 9) writes: ‘Although this copy can lay claim neither to a very great age, nor to absolute correctness, we cannot hesitate to pronounce it to be a MS. beyond all price.’ Edited by W. H. Lowe, ‘The Mishnah on which the Palestinian Talmud Rests’ (Cambridge, 1883) – although that title can be considered inaccurate given more recent research on the manuscript.
- כתב יד העוסק ברפואה, עם חמש חלקים, מהמאה ה-15 , המיוחס ל: Joseph b. Isaac . תאור כתב היד :"Dr Solomon Schiller-Szinessy, in his description of this manuscript, concludes: 'Not forgetting that the MS. has plenty of superstitious reminiscences in it, it is on the whole very valuable & well worth the perusal of a professional man'.
יתרון גדול של האתר, שניתן להוריד ממנו כתבי-יד - לא לשימוש מסחרי:"Images made available for download are licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 3.0 Unported License (CC BY-NC 3.0)
בית דוד אכן היה[]
ההרצאה השביעית של פרופ' יוסף גרפינקל דן על ראשית ממלכת יהודה: ארכאולוגיה, היסטוריה והמסורת המקראית
בהרצאתו הוא הציג מימצאים עתיקים ומשווה אתם לאמור במקרא:
כך הוא הביא שתי כתובות, הכוללת רק את מלך ישראל, מלך יהודה איננו. מלך יהודה הופיע רק מאוחר יותר, מכאן שהמקרא נכתב על-ידי ממלכת יהודה, בתקופה מאוחרת יותר. ההנחה היא שממלכת יהודה הוקמה מאוחר יותר, אולי על-ידי פליטים ממלכת ישראל.
הכתובת המכונה קרב קרקר כוללת שורה ולפיה, אחאב מלך ישראל היה לו את מספר המרכבות הגדול ביותר מבין הצבאות בהן הוא נלחם.
- "אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
הכתובת המכונה "מצבת מישע" שם הובאו הכתובים הבאים:
- "ואש. גד (שבט גד). ישב. בארצ. עטרת. מעלמ (מעולם)." - לנו ידוע מהמקרא כי שבט גד התנחל בעבר הירדן רק במאה ה-13 ולא "מעולם" כמו שנרשם במצבה.
- "לי. יהוה. ואסחב. המ. לפני. כמש " - שם השם הופיע בכתובת.
וההשוואות בין הדעות מסוכמות בלוח הבא:
המרצה התיחס לכתובת השילוח והציג אותה לדוגמא לכתיבה ישראלית לעומת הנכתב בכתובות אשוריות. המרצה גם התיחס לאמור במקרא. ומכאן המסקנה שלו ש"מסורת הכתיבה" בממלכת יהודה" שונה מסורות כתיבה של ממלכת ארם וממלכת מואב.
המהפכה הגדולה בנושא היתה בשנת 1993, כאשר פרופ' אברהם בירן גילה את כתובת תל-דן בה הופיע גם מלך ישראל וגם מלך מבית דוד ( 850-830 לפני הספירה) . להלן הכתובת, בתרגום חופשי:
- ר]כב ואלפי סוסים. [הרגתי את יהו]רם בן [אחאב]
- מלך ישראל והרג[תי את אחז]יהו בן [יהורם מלך]
- בית-דוד. ואשים [את עריהם חורבות ואהפוך]
- את ארצם ל[שממה... ].
והנה מסקנה כי אכן דוד מלך היה
שמעון כהן מערוץ שבע דיווח בעקבות כנס מיוחד שהתקיים בבית ספר שדה שער הגיא וסכם שש שנות חפירה בחורבת קייאפה יחשפו ממצאים מרתקים מתקופת מלכות דוד ושלמה.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' יוסי גרפינקל, אחד ממנהלי החפירות בשטח המדובר, איש הקתדרה על שם יגאל ידין באוניברסיטה העברית. הוא סיכם את הכתבה על עקבות דוד המלך נחשפות בעמק האלה:
פרופ' גרפינקל ממשיך ומתאר את מבנה הממצאים ההנדסיים שהתגלו במקום כתואמים את האמור בספר מלכים, אך עם זאת הוא מוסיף ואומר כי עונת החפירות הבאה תהיה העונה האחרונה לחפירות במקום, שכן הממצאים המתאספים בחפירות מתרבים ויש לערוך פסק זמן לטובת חקר הממצאים וריפוי ממצאים שבורים, עבודה המצריכה פרק זמן ארוך. זאת לבד מהתחושה האקדמית שחקר המקום מוצה על ידי החופרים והארכיאולוגים.
בדבריו מוסיף פרופ' גרפונקל ומעלה סוגיה נוספת, סוגית הבנייה ההולכת ומתקרבת מכיוון רמת בית שמש אל מתחם חורבת קייאפה. הוא מברך על הפיתוח המואץ ברמת בית שמש, אך מציין שהבניה במקום אמורה להגיע עד מטרים ספורים סביב החורבה והאתר הארכיאולוגי, והבאים בעתיד למקום לא יתרשמו מייחודו ההיסטורי של המקום כמעיד על העבר המפואר שלו, אלא יראו בו בתי מידות חדשים המעיבים על שטח ארכיאולוגי.
להערכתו נכון יהיה לעצור את הבניה במרחק מה מהמקום, ולאפשר את פיתוחה של רמת בית שמש לכיוונים אחרים.
ארץ ישראל[]
נר חרס משילה[]
המקור: השבועון לשבת "מצב הרוח" - א' בטבת תשע"ג
האם מודיעין נמצאת במודיעין?[]
מאת: שבתאי שירן – "מורשת הגליל"
האם מודיעין של ימי החשמונאים שכנה בשטח מודיעין של היום?
לכאורה לא. מקובל להניח כי העיירה הערבית אל מידיה משמרת את זכרה של מודיעין הקדומה. אלא שיש חוקרים המזהים את מקומה של מודיעין בגבעת התיתורה שבשטח העיר מודיעין. זיהוי זה הולך ונעשה פופולארי בהתחשב שאל מידיה אינה נוחה לביקור בעוד שגבעת התיתורה היא אתר נוח ושם נטייל בעקבות המכבים.
ראשית מהיכן השם? שכן תיתורה היא השולים של המגבעת. אלא שלפני כ800 שנה היה במקום מבצר צלבני ושמו: טרנטה. לימים שובש השם על ידי ערביי המקום שקראו לגבעה קלעת א-טנטורה - שפירושו מצודת המגבעת המחודדת. ועדת השמות הממשלתית קבעה את השם תיתורה, שפירושו: שולי המגבעת - שם המזכיר את צורת הגבעה ושיפוליה ושומר על מצלול השם הקודם. שמו של הכפר הערבי במקום היה אל-בורג' שפירושו המצודה, שם ששימר את עובדת קיומה של מצודה צלבנית. תצפית מהגבעה ממחישה את שליטתה על הדרך הראשית לירושלים שעברה בנתיב בו עובר היום כביש 443. ממרומי הגבעה נצפה צפונה ונראה את מודיעין עלית והרי שומרון עד פאתי שכם. במערב אזור רמלה-לוד וקו המגדלים של תל אביב. במזרח: גבעת זאב ורמאללה ובדרום: עמק איילון. אם אכן שכנה כאן מודיעין של מתתיהו החשמונאי הרי ברור מדוע מיהר הנציב היווני להגיע לכאן עם גזרותיו.
בגבעה היתה התישבות רצופה בכל התקופות ההיסטוריות. מתקופת בית ראשון נמצאו תכשיטים, כדי זכוכית ואף טבעת חותם. מהתקופה החשמונאית נמצאו שרידי חוות, גתות וקברים. מתקופת בר כוכבא נמצאו כלים,נרות ומטבע מהשנה השלישית למרד וכן מחילות מסתור רבים. מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית נמצאו גתות לייצור יין ושמן זית, חוות חקלאיות ומערות קבורה וכן בית עם רצפת פסיפס שנהרס ברעידת האדמה בשנת 750 לאחר הספירה.
במלחמת השחרור ניסה הלגיון הירדני לכבוש את הכפר אל בורג'. הקרב היה קרוב מאוד (10-20 מ' בין הכוחות) ובסופו נסוגו הירדנים, מותירים אחריהם 30 הרוגים, ונשק רב. לכוחות צה"ל היו 3 הרוגים. ברוך יפת ועמוס אייזנברג המקלען הומלצו לאות גבורה על חלקם בקרב. תוצאות קרב אל בורג' קבעו את הגבול המזרחי ומיקומו של הקו הירוק באזור.
שעה של סיור רגלי במקום תגלה לנו מערות קבורה מהתקופה הביזאנטית עם אבני גולל, מקווה טהרה מתקופת בית ראשון, אוסף חלקי בית בד ליצור שמן זית כולל ממל, פי באר ועמודים, בור מים מתקופת בית שני שימש בתקופת בר כוכבא כפתח למחילות מסתור, קולומבריום מהתקופה בית שני ששמש לגידול יונים, שרידי הבורג' הצלבני, מערכת מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא ושילוט על הקרב בתקופת מלחמת השחרור.
בשל מיקומה של הגבעה בלב העיר עלו הצעות לבנית יחידות דיור בשטחה ורק לאחר התגייסות של תושבי העיר והגופים הירוקים נדחו רעיונות אלו והגבעה נותרה במצבה ממתינה למטיילים.
איך מגיעים: מצומת מכבים רעות, נכנסים למודיעין ברמזור הראשון פונים ימינה לרחוב עמק דותן, בפניה הראשונה פונים ימינה לרחוב כליל החורש ממנו יש פניה ימינה לכביש צדדי המטפס למגרש החניה שבגבעה.
למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים
גיאוגרפיה של ישובים עירוניים[]
(סיורים עם המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת בר-אילן)
ביו-טוב ניתן למצוא סיורים נוספים
הנגב מתעורר[]
מוסף השבת של מעריב מיום כג כסלו תשע"ג ניתן לצפיה בחינם כאן 7 דצמבר 2012 הביא כתבה של 7 עמודים על מה שמכנה "לונלי פלנט"- חממה ענקית של פיתוח: כפרים אקולוגיים, חוות ספא ואפילו יקבים. בשנים הקרובות ייפתחו שדה תעופה בינלאומי בתמנע, רכבת לאילת ובתי מלון.
וממליץ: הזמן אוזל למי שרוצה לחיות את המדבר בצורתו הטבעית.
שלושה עמודים מתוך הכתבה המרתקת - כדאי לקרוא
לחובבי צפרות[]
חידוש מעניין הוצע בעקבות יום העיון ה-33 לצפרות שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ביום 10 דצמבר 2012 בסימן 30 שנות שיתוף פעולה עם חיל האויר. באתר מיוחד יום העיון השנתי ה-33 לצפרות
- שני אירועי התרסקות מפגיעת ציפור
- מסקרי הנדידה למוקד הציפורים של חיל האוויר
- ניווט ומשמעותו באוכלוסיה של כרוון מצוי בבסיס חיל האויר
- המסתורין של סיטת הצוקים -- על גבול סוריה ולבנון
ועוד
תחנת משטרה שהיא גם מוזיאון[]
אלי אשכנזי כתב ביום 12 דצמבר 2012 באתר עיתון "הארץ"על תחנת המשטרה היא גם מוזיאון - מבצע ניקיון בתחנה המוזנחת חשף עשרות ממצאים נדירים מימי המנדט. השוטרים שחזרו את השרידים, ועכשיו הם מקבלים את פני מאות המבקרים
בין השאר הוא כתב:
- כשסגן ניצב איתן רז מונה לפקד על תחנת משטרת מעלות-תרשיחא לפני כשנה הוא מיהר להכריז על מבצע סדר וניקיון במבנה המוזנח. לא היה לו מושג שמאחורי ערימות האבק והאשפה מסתתר אוצר בלום של מורשת ארץ ישראל.
- שני הצריחים שנסתמו בלשלשת יונים נוקו מאין-סוף הגרוטאות שהושלכו לתוכם ונחשפו במלוא הדרם; חרכי הירי נפתחו מחדש; בורות המים, חדרי המשאבות, הגנרטור והמצברים הישנים נוקו וחודשו, וגם מסדרונות התחנה נצבעו בצבע שמן אפור - בדיוק כמו במקור. בנוסף, החליטו השוטרים לשחזר את האורווה ששימשה בימי המנדט בית ל-18 סוסי הוד מלכותו. אפילו חבילות חציר ואוכפים הוחזרו למקום אחרי 65 שנים "כדי להשיב את ריחות האורווה שהיו כאן".
- בחיפושיי גיליתי את שרטוט מערכות המים של התחנה ואת התכניות לאיסוף מים מהר אגר", מספר רז. כשחזר למשרדו, הוא ושאר השוטרים ניסו להתאים את שרידי המאגרים למפות ובדרך איתרו מאגר שלא ידעו על מיקומו, בנפח 600 קוב. כעת המים שנקווים לתוכו משמשים להשקיית גינת התחנה, כמו גם להשקיית בוסתן חדש שניטע במקום.
אגב, מצודות הטגארט הבריטיות תוכננו כך שיוכלו לעמוד במשך חודש שלם מפני מצור, ומכאן החשיבות הגבוהה שראו באגירת מים.
צרכנות[]
שמן זית[]
בחנוכה מסתיימת עונת האיסוף של הגידולים החקלאיים - מסיק הזיתים הביא לנו את שמן הזית. יש הסבורים שיש קשר בין חג החנוכה לבין מסיק שמן הזית.
ביהודה ושומרון חודשו נטיעות הזיתים והיום ניתן להשיג שמן זית, אשר נמסק בידי יהודים והופק בבית בד יהודי.
למשפחת גרובס מקדומים מטע זיתים. המסיק מבוצע על-ידי בני- המשפחה (כן ירבו), נמסק בבית בד בבעלות יהודית ונמכר לתושבי קדומים ואחרים.
על הבקבוק מצויה תווית ובה נכתב:
: לאחר אלפיים שנות גלות
|
||
חברות ישראליות צומחות[]
חגי עמית ממגזין TheMarker ניסה ברשימה מיום 13 בדצמבר 2012 לאמוד אלה החברות הישראליות שצפויות לצמוח ולהצליח בעשור הקרוב
הוא מונה סיבות אחדות להצלחה:"החלפת בעל שליטה, מינוי מנכ"ל חדש המבצע מהפכות, פריצות דרך טכנולוגיות, משברים כלכליים בינלאומיים המשנים את שוקי היצוא, תנאים רגולטורים - לכל אלה יכולה להיות השפעה משמעותית על התוצאות של החברות. כולם גורמים חיצוניים שלא ניתן לחזות אותם. ועדיין, כשבוחנים ביצועים ארוכי טווח, מתברר כי יש במשק הישראלי כמה חברות שבעשור האחרון הציגו ביצועים יוצאי דופן והיכו את המדדים. עבור רובן העבר לא בהכרח מנבא את העתיד. אבל בין החברות הללו יש כמה שמאחורי מנוע הצמיחה שלהן יש מגמות ארוכות טווח אשר לא צפוי כי יחולו בהן תמורות בקרוב. אלה החברות שכדאי להטיל עליהן אור."
את רשימת החברות וההסבר לסיבה שנבחרו, תוכלו לקרוא בקישור לעיל. רק למען הסקרנות נציג שלוש חברות לא מוכרות:
- איזיצ'יפ סמיקונדקטור - המייצרת מעבדי רשת לנתבים (ראוטרים).
- גזית גלוב - נדל"ן מסחרי בחו"ל, כמו מרכזים מסחריים שכוללים עוגן מסחרי משמעות.
- פריגו - ה"רמי לוי" של התרופות, המובילה בתחום ייצור תרופות מותג פרטי לרשתות הפארם בשוק האמריקאי.
מה עושים בזהב[]
היכן נמצא הזהב היום ?
ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]
- קנ"א: לשבוע פרשת שלח תשע"ג
- ק"ן: לשבוע פרשת בעלותך תשע"ג
- קמ"ט: לשבוע פרשת נשא תשע"ג
- קמ"ח: לשבוע חג השבועות תשע"ג
- קמ"ז:לשבוע שחרור ירושלים תשע"ג
- קמ"ו:כ"ב אייר תשע"ג
- קמ"ה:בהר-בחוקותי - תשע"ג
- קמ"ד:ט"ו אייר תשע"ג
- קמ"ג:אמור - תשע"ג
- קמ"ב:אחרי-מות קדושים - תשע"ג
- קמ"א:ליום העצמאות - תשע"ג
- ק"מ:תזריע-מצורע - תשע"ג
- קל"ט:ביניים כ"ט ניסן - תשע"ג
- קל"ח:פרשת שמיני- תשע"ג
- קל"ז:ביניים כ"ב ניסן - תשע"ג
- קל"ו:חול-המועד פסח - תשע"ג
- קל"ה:לשבוע פסח - תשע"ג
- קל"ד: ביניים ח' ניסן- תשע"ג
- קל"ג: השבת הגדול ופרשת צו - תשע"ג
- קל"ב: ביניים א' ניסן- תשע"ג
- קל"א: ראש חודש ניסן ופרשת ויקרא - תשע"ג
- ק"ל: ביניים כ"ג באדר - תשע"ג
- קכ"ט:פרשת ויקהל-פקודי - תשע"ג
- קכ"ח: ביניים ט"ז באדר - תשע"ג
- קכ"ז: י"ד באדר - פורים - תשע"ג
- קכ"ו: ביניים ט' באדר תשע"ג
- קכ"ה: פרשת תצוה תשע"ג
- קכ"ד: ביניים ב' באדר תשע"ג
- קכ"ג: פרשת תרומה תשע"ג
- קכ"ב: ביניים כ"ה שבט תשע"ג
- קכ"א: פרשת משפטים תשע"ג
- ק"כ: ביניים י"ח שבט תשע"ג
- קי"ט: פרשת יתרו תשע"ג
- קי"ח: ביניים י"א שבט תשע"ג
- קט"ז: פרשת בשלח תשע"ג
- קט"ו: ביניים ד' שבט תשע"ג
- קי"ד:פרשת בא תשע"ג
- קי"ג: ביניים כ"ו טבת תשע"ג
- קי"ב:פרשת וארא תשע"ג
- קי"א: ביניים י"ח בטבת תשע"ג
- ק"י:פרשת שמות תשע"ג
- ק"ט: ביניים י"ב בטבת תשע"ג
- ק"ח:פרשת ויחי תשע"ג
- ק"ז:פרשת ויגש, חודש טבת- תשע"ג
- ק"ו:פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
- ק"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
- ק"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
- ק"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
- ק"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
- ק"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
- ק:פרשת וירא - תשע"ג
- צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
- צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
- צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
- צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
- צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
- צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג