Kedumim Wiki
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

יום ראשון, אור לי' בטבת (יום הקדיש הכללי) תשע"ג


זכריה הנביא:
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.
ח', י"ט

שלוש ביזות לפני החורבן הוא נושא שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת בעלון לשבת "מעייני-ישועה". בשנים שלפני חורבן ירושלים, בימי הבית הראשון, נבזזה העיר שלוש פעמים, ונלקחו ממנה כל עושרה, חוזקה ותוקפה. בתחילה זה היה פרעה נכה שהורג את המלך יאשיהו, מוריד מכיסא הממלכה את בנו יהואחז, משנה את שם אחיו ליהויקים וממליך אותו על ישראל. כל זאת תוך כדי שהוא בוזז את עושרה של ירושלים. "וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה, אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ, נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה" [1].

תוך כדי מלכות יהויקים יורדת שִמשה של מצרים ועולה שִמשה של בבל. "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ: וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו" [2].

לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ - יהויקים מורד בנבוכדנצר אחרי שלוש שנות עבדות, בניגוד לעצת ירמיהו, ונענש על-ידי נבוכדנצר. אחריו עולה בנו יהויכין, שמספיק למלוך רק שלושה חודשים. אחריהם עולה צבא בבל, מוריד אותו מכיסאו, מגלה אותו לבבל ומשליך אותו לבית כלא בבבל לשנים ארוכות.
יחד עם יהויכין גולים כל אילי הארץ. "אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים, וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף, הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה". ביניהם גולים יחזקאל הנביא ומרדכי היהודי וכל תלמידי החכמים שבה. בארץ נשארים רק החלשים מבחינה תורנית ומבחינה צבאית.
"וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ: וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְקַצֵּץ אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ". בית המקדש לא הוחרב, רק בוזזים את ירושלים בפעם השלישית והיא נשארת חלשה ומדולדלת.

בואה שהגשימה את עצמה- אחרי גלות יהויכין מולך צדקיהו מטעם מלך בבל. גם הוא נוהג בטיפשות ומורד במלך בבל בעצת נביאי השקר. כתוצאה מכך עולה נבוכדנצר במטרה להחריב את ירושלים. ירמיהו הנביא בוכה ואומר [3]: "לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ כֹּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם". אבל הם באו והחריבו.
הגמרא במסכת סנהדרין [4] מספרת כי אחרי כל הביזות שהיו בירושלים מפחד נבוכדנצר לעלות על ירושלים להחריבה. מי ששכנע אותו לעשות כן היו עמון ומואב, שסיפרו לו על נבואת ירמיהו וישעיהו על כך שירושלים עתידה להיחרב בידו. למרות כל זאת פחד נבוכדנצר שאלוקים יעניש אותו על כך שהוא מחריב את ביתו ומצא כל מיני סיבות למה לא לבוא להחריב את ירושלים. לכל תירוץ שהוא מוצא – מצאו עמון ומואב תשובה. עד שאמרו לו: האלוקים עזב את בית המקדש והוא רחוק ביותר. גם הצדיקים כבר לא נמצאים בעיר ואין סיכוי שהרשעים יחזרו בתשובה.

חומות של פלדה - בסופו של דבר שולח נבוכדנצר את צבאו להחריב את ירושלים. זה לא היה כל כך קל. גם אחרי שלוש הפעמים שבהן נבזזה העיר – היא חזקה. המצור על ירושלים ארך שלוש שנים לצבא החזק ביותר בעולם, משנת תשע למלכות צדקיה עד שנת אחת-עשרה למלכותו (מלכים ב, כה א).
בשלוש שנות המצור הללו ניסה צבאו של נבוכדנצר לפרוץ את החומות ב-300 אילי מלחמה חזקים במיוחד, עשויים מברזל שיכול לשבור ברזל (סוג של פלדה). כולם נשברו אל מול חוזק החומות של שער אחד משערי ירושלים. צבא נבוכדנצר רצה לחזור לבבל, הם הבינו שזה חוזק משמים ופחדו שיקרה להם מה שקרה לצבא סנחריב שמת כולו בלילה אחד. יצאה בת קול ואמרה להם: הגיע זמן בית המקדש להיחרב!
לצבא נבוכדנצר נשאר איל ברזל אחד, ואתו הם ניסו לפרוץ את שערי ירושלים והצליחו. גבה לבו של נבוזארדן בקרבו, יצאה בת קול ואמרה לו: "עמא קטילא קטלת היכלא קליא קלית קימחא טחינא טחינת" – עם הרוג הרגת. היכל שרוף שרפת. קמח טחון טחנת. קשה לנו להעריך כמה ירושלים הייתה חזקה לפני שלוש הפעמים שבהן היא נבזזה. אבל אחרי התיאור הזה נוכל להבין למה אומר ירמיהו כי יושבי העולם כולו לא האמינו שאפשר להחריב את העיר ירושלים. כמה היה חוזקה קודם כל הביזות הללו וכמה אחריו. ואת כל זה הפסדנו.

אקטואליה[]

פרוטקטור - ספינה ללא ספן[]

RAFAEL_Protector_UMSS_פרוטקטור_-_ספינה_ללא_ספן

RAFAEL Protector UMSS פרוטקטור - ספינה ללא ספן

RAFAEL Protector UMSS פרוטקטור - ספינה ללא ספן

בעשורים האחרונים אנו עדים להתפתחות מואצת של כלי שיט בלתי-מאוישים (כשב"מים) בצד התפתחותם של כלים בלתי-מאוישים באוויר וביבשה. בתחום הצבאי קיימת פעילות גלובלית לפיתוח כלים בלתי-מאוישים מתוחכמים שיקטינו את הסיכונים לחיילים. גם בתחום האזרחי - במחקרים הידרוגרפיים, בחיפוש אוצרות, בארכיאולוגיה תת-מימית ואף בדיג נעזרים בכלים בלתי-מאוישים. גם ברפאל קיימת זה שנים פעילות בנושאים תת-מימיים, ובשנים האחרונות אף נבנתה בריכה משוכללת לביצוע ניסויים, המאפשרת כניסה לנושאים חדשים. כידוע, מדינת ישראל היא בעלת חוף ארוך יחסית, והיא נדרשת לפעילות ביטחון ימי כנגד מגוון איומים. כלי שיט בלתי-מאוישים יכולים לתת מענה חכם ללא סיכון מיותר לחיילים. כדוגמה נציין את ה"פרוטקטור" הרפאלי - כלי שיט-שטח בלתי-מאויש שזוכה להצלחה גם בחיל הים וגם אצל מזמינים חיצוניים. ברפאל עוקבים אחר הנעשה בעולם התת-מימי בנושא של רובוטים ורכבים תת-מימיים בלתי-מאוישים.

Israel Defense

מסורת ישראל[]

השואה, למה ?[]

(ליום הקדיש הכללי)

Hsoahh why aviner

המקור: העלון לשבת "מעייני הישועה" - לשבת פרשת ויגש

ברכות השחר[]

  1. ברכות השחר נתקנו על כל אחת מהנאות העולם, כיון שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה. (שו"ע ומשנ"ב סי' כד)
  2. פירוש ברכת 'הנותן לשכוי בינה' היא על ליבו של האדם, שהלב נקרא 'שכוי', והוא מבחין בין יום לבין לילה. אמנם מלבד זאת גם התרנגול נקרא 'שכוי' בשפות מסוימות, ואף הוא מבחין כשמתקרב היום, ולכן תיקנו לברך ברכה זו כששומעים את קול התרנגול, אך גם מי שלא שמע את התרנגול מברך ברכה זו. (משנ"ב שם)
  3. חייב כל אדם לברך בכל יום לפחות מאה ברכות, וזו תקנה שתיקן דוד המלך, כאשר היתה בזמנו מגפה והיו מתים כל יום מאה אנשים מישראל, ותיקן דוד המלך שיברכו מאה ברכות, ונעצרה המגפה. (שו"ע ומשנ"ב סי' מו)
  4. בימי החול הרגילים מברך האדם בדרך כלל מאה ברכות, אמנם בשבתות וימים טובים, שתפילות שמונה עשרה הן רק בנות שבע ברכות, יש להוסיף ברכות על ידי אכילת מיני פירות וכדומה. ובדיעבד יוצא במה שיכוין לשמוע את ברכות העולים לתורה. (משנ"ב שם)
  5. יש להזהר ולהקפיד מאד על ברכות התורה, שלא ללמוד קודם הברכות, ולברכן בשמחה גדולה. (שו"ע ומשנ"ב סי' מו)
  6. אין לקרוא פסוקים קודם ברכות התורה, ואף אם אומרם דרך תחנונים, כמו בימי הסליחות. ואף שיש מקילים בזה, כשאומרם דרך תחנונים, יש לנהוג כדעה הראשונה, ולברך ברכות התורה קודם אמירת הפסוקים. (משנ"ב שם)
  7. חיוב ברכת התורה הוא בין כשבא האדם ללמוד תורה שבכתב, מדרשים, משנה או גמרא. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז)
  8. הכותב דברי תורה, אף שאינו אומר בפיו כלום, צריך לברך ברכת התורה [אך ראוי שגם יאמר בפיו כמה מילים, כיון שיש הסוברים שאין מברכים על כתיבה לבדה]. אמנם אם הוא סופר המעתיק דברי תורה בלי להבינם כלל, אינו צריך לברך לפני כתיבה כזו. (משנ"ב שם)
  9. מותר להרהר בדברי תורה קודם ברכות התורה, אמנם לדעת הגר"א יש לברך ברכות התורה אף קודם הרהור בדברי תורה. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז)
  10. אף לדעת הגר"א מותר לעשות מצוה קודם ברכות התורה, אף שתוך כדי עשיית המצוה הוא מהרהר בהלכות מצוה זו, כיון שאינו מתכוון ללימוד תורה. (משנ"ב שם)
  11. תמיד תהיה תפלת האב והאם שגורה בפיהם, להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מדות טובות. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז)
  12. ולכן יכוין מאד בברכת אהבה רבה ובברכת התורה, בשעה שאומרים 'ונהיה אנחנו וצאצאינו', וכן כשאומר בובא לציון 'למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה' להתפלל על ילדיו. (משנ"ב שם

ברשות המקור: - halachotbeyom@gmail.com

תעניות החודש ‏[5][]

Tevet

אתר דעת

בחודש טבת שלוש תעניות זו אחר זו, על שלוש פורעניות שבאו על ישראל בימים: שמיני, תשיעי ועשירי בטבת. התעניות של ח' וט' טבת נקראים תעניות צדיקים ואין מתענים בהם אלא יחידים בלבד, ואילו התענית של עשרה בטבת – תענית לכל הציבור.

בעשרה בטבת סמך נבוכדנצאר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור שלוש שנים עד שהובקעה העיר בתשעה לחודש תמוז מן השנה השלישית לתחילת המצור.

נאמר בזכריה: "כה אמר ה' צבאות צום... וצום עשירי לבית יהודה לששון ושמחה ולמועדים טובים", ופירשו חז"ל: צום עשירי זהו צום עשרה בטבת... וכל ישראל מתענים בימים אלו מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר ולפתוח הלבבות לדרכי תשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ולמעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרמו להם ולנו אותם הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב מעשינו כמו שנאמר "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם במעלם אשר מעלו בי"...

אמרו חכמים: 'כל דור שאינו נבנה (בית המקדש) בימיו – מעלין עליו כאילו הוא החריבו'. לפי שיש בכוחו של כל דור ודור לעורר עליו רחמי שמיים לגאול את ישראל מיד צר ולקבץ כל נדחיו לארצם ולבנות להם בית הבחירה. ובמה? בתשובה שלימה ובתיקון עוונות הראשונים. וכל זמן שהישועה לא באה, סימן הוא זה שעדיין לא שבנו מחטאינו ואנו נמקים בעוונותינו ובעוונות אבותינו איתנו, ומשהים את הקץ לבוא, וכאילו חס וחלילה אנחנו גרמנו את החורבן.

מקוואות בירושלים:"טהרת ירושלים"[]

טהרת_ירושלים_-_מרכז_המקוואות

טהרת ירושלים - מרכז המקוואות

טהרת ירושלים - מרכז המקוואות

הסרטון הוא סרטון תדמית שהופק לאחד מלקוחות חברת "משימות" המנוהלת ע"י בני גור -מומחה בניהול גיוס כספים. הסרטון מתאר את הפרוייקט היוקרתי "טהרת ירושלים" - מרכז המקוואות הגדול והמפואר ביותר בישראל.

על המפרט הטכני העשיר של המקום מספר ומפרט הרב טננהויז, ומדבריו עולה שהמתכננים חשבו על כל פרט, מחימום המים במזג האוויר הירושלמי ועד למיחשוב המערכת כולה: "מערכת ממוחשבת תציין את תפוסת החדרים ואת ברֵכות המקווה ותהיה מערכת כריזה ממוחשבת. במאגר יהיו 220 קוב של מי גשמים, שיתחלקו לשתי ברֵכות תת-קרקעיות, כך שאם מסיבה כלשהי אחד יהיה בלתי שמיש,קיים השני, כרזרבה. יהיה חימום מספק באמבטיה, בחדרי המקלחות ומתחת לרצפה. בנוסף יהיה גם גנרטור פרטי, החשוב במיוחד בחורף הירושלמי הקר המלווה לעתים בהפסקות החשמל", הוא אומר ומציין כי נשים ירושלמיות רבות יכולות לספר על חוויות לא נעימות מטבילה במקווה עם פנס. אתר ערוץ שבע


תרגום השבעים ותחיית השפה העברית[]

(ליום ח' בטבת)
הרב בפתגם חודש טבת עוסק בתחיית השפה העברית, תחייה שהתרחשה בתקופתו. בתאריך ח' בטבת, בימי תלמי המלך, תרגמו שבעים זקנים מירושלים את התורה ליוונית בפקודתו של תלמי. הם ירדו לאלכסנדריה שבמצרים, כל אחד תרגם לבדו ובכל זאת התרגום היה זהה, הם שינו את המשמעות הרגילה של מספר מילים על מנת שלא לעורר את חמתו של תלמי. רצונו של תלמי בתרגום זה נבע כנראה מניסיון לשלב בין התרבות היהודית לתרבות ההלניסטית וחכמי ארץ ישראל לא ראו זאת בעין יפה. אירוע זה של תרגום התורה ליוונית משמש אות אזהרה מפני השפעות זרות מאומות העולם על ישראל (גמרא מגילה ט, טור אורח חיים סימן תק"פ). תחיית השפה העברית בדורנו הוא אירוע מכונן המחזיר את עם ישראל לתרבותו המקורית. שפה היא בסיס התרבות ובתוכה טמונה התרבות. השפה העברית הייתה שנים רבות, שפה שמדוברת בבתי כנסת ובתי מדרש ולא הייתה שפה שימושית בחיי היום- יום. בימינו מיליוני יהודים ואפילו שאינם יהודים חיים ומדברים בשפה זו.

"כָּל לָשׁוֹן נוֹבֵעַ מֵהַשְׁקָפָה מְיֻחֶדֶת עַל הַמְּצִיאוּת. הַשְׁקָפָה שֶׁל קדֶשׁ עַל הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּ הִיא הַהַשְׁקָפָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְזאת הַהַשְׁקָפָה הַמְיֻחֶדֶת חוֹלְלָה אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת הַשָּׂפָה הַקְּדוֹשָׁה" (אורות ישראל קס"ד), הלשון מוציאה מהכוח אל הפועל את המחשבות, ההסתכלות על המציאות מתבטאת על ידי הלשון. עם ישראל מתבונן על המציאות בהשקפה של קדושה ולכן הלשון העברית היא שפת הקודש. הקירבה אל הקודש מאדירה את ערך השפה, האומה אוהבת את שפתה, השפה ברורה ומדויקת. ככל שמתרחקים מהקדושה, השפה עלולה להיות שנואה, והיא הופכת להיות עילגת ולא ברורה: "הָרִחוּק מֵהַהַשְׁקָפָה הַקְּדוֹשָׁה נוֹטֵל אֶת זִיו הַשָּׂפָה, וְאַף-עַל- פִּי שֶׁיַּטִּיפוּ הַטָּפוֹת רַבּוֹת לְחַבֵּב אוֹתָהּ, מִפְּנֵי כַּמָּה טְעָמִים, שֶׁנִּרְאִים הֲגוּנִים, מִכָּל-מָקוֹם בְּתוֹךְ הַמְּגַמָּה שֶׁל הַחַיִּים, הַפּוֹנִים אָחוֹר לִמְגַמַּת הַהַשְׁקָפָה הַמְּלֵאָה קדֶשׁ, מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם שִׂנְאָה לְרוּחַ הַשָּׂפָה, הַמָּלֵא אֶת כָּל מַהוּתָהּ. עַל-כֵּן הַשָּׂפָה תִּהְיֶה בְרוּרָה רַק בְּאוֹתָהּ הַמִּידָּה שֶׁיִּקְרָא בָּעוֹלָם בְּשֵׁם ד'" (שם}. השפה בפי האומה מגלה את ערכה של האומה.

המקור:מגד ירחים-טבת תרע"ב, מאמרי ראי"ה ח"ב עמ' תק - הקש כאן לקריאת המאמר במלואו

חנוכה לעומת פורים[]

משמעות_חג_החנוכה_-_ד"ר_צחי_הרשקוביץ

משמעות חג החנוכה - ד"ר צחי הרשקוביץ

משמעות חג החנוכה - ד"ר צחי הרשקוביץ

ד"ר צחי הרשקוביץ מעלה קושיה לגבי מקומם של שני החגים: חנוכה - מכונה על-ידי הרמב"ם:"מצוות נר חנוכה, מצווה חביבה היא עד מאוד. וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה - שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק" - מה שלא נאמר על אף חג אחר.

בחנוכה אומרים בהם הלל שלם. יחד עם זאת, אין לו זכר במקרא (ספרי המכבים הם ספרים חיצוניים). הרמב"ם רואה חשיבות באמירת הלל בחנוכה ולכן ההלכות הקשורות באמירת הלל מופיעות עם דיני חנוכה.

חנוכה זו דוגמא קלסית איך העם יכול להחזיר לעצמו את המלכות ועל כך כתב הרמב"ם:" והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה - עד החורבן השני:". לא לשווא הציונות ראתה בהם את המודל.

לעומת זאת, פורים - הוא למעשה זכרון ל"שואה" שעלולה להתחולל בעם ישראל המתבולל בגולה, כמובן, אין זה נושא להלל, יחד עם זאת "מגילת אסתר" נכללת במקרא. וחז"ל אמרו:"שאין אומרים הלל בפורים הוא ש"קריתה זוהי הללתה" כלומר בקריאת המגילה מקיימים גם את מצות ההלל", כלומר משקף את "הלל" של חג הפורים ! (מגילת אסתר לעומת הלל היא ללא אזכרת שם ה' ונאמרת בישיבה). המסקנה היא, שאין לנו מה לשמוח בחג הפורים: רצו לבזוז את היהודים ולהרוג אותם אך לא הצליחו! והסיבה לכך היא ההתבוללות. והמסקנה התבוללות יכלה להביא אותנו להשמדה.

המסקנה היא שעלינו ללמוד לקח מחג פורים ולחגוג את חג החנוכה. המרצה ציין כי לעתיד לבוא, חג הפורים יימשיך להתקיים ומגילת אסתר תשאר - לא כן חג החנוכה  !!! (בתלמוד ירושלמי נאמר שגם חנוכה יישאר לעתיד לבוא)

בין כבשים לבין עיזים[]

(בעקבות הדף היומי - מסכת שבת ע"ז)

כבשים במעוז צבי

כבשים בעת אכילה (ראו סרטון מטה)

הכבשים_בחוות_מבוא_דותן_בשעת_הסעודה-0

הכבשים בחוות מבוא דותן בשעת הסעודה-0

עדר כבשים בחוות דותן של דוד ושיינה בוצר

רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה, וחזייה דהוה בדיחא דעתיה, ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה. אמר ליה: מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי? אמר ליה: כברייתו של עולם, דברישא חשוכא, והדר נהורא. מאי טעמא הני מכסיין והני מגליין? הני דמכסינן מינייהו, מכסיין, והני דלא מכסינן מינייהו מגליין" (שבת, עז ע"ב).

פירוש: התלמוד דן בהסברת דברים בטבעו של עולם ומובא הסיפור הבא: ר' זֵירָא מצא את רַב יְהוּדָה שהיה עומד על פתח בית חמיו, וראהו שהיתה דעתו בדוחה, והיה שואל ממנו בעניני העולם והוא ענה לו. בין השאר שאל אותו על ההבדלים בין הכבשים לבין העיזים:

  • מה טעם בָעדר העיזים הולכות בראש, ואחר כך הכבשים ? אמר לו: מנהג הדבר הוא כִּבְרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם, שבתחילה חושך ואחר כך אור והעיזים שרובן שחורות קודמות לכבשים שרובן לבנות שהרי, העזים השחורות מסמלות את החושך והוא מקדים על פי הלוח העברי, כבריאתו של עולם, את היום (והיא ערב והיא בוקר).
  • מה טעם אלו הרחלים מכוסות ערוותיהן באליה, ואלו העזים מגולות ? האליה נחשבה כאחד החלקים המשובחים של הכבש וכמסמלת את צניעותו משום שהיא מכסה את איברי הרבייה. דברי רב יהודה אנו לומדים שכיסוי זה ניתן לכבשים כשכר עבור הצמר שהם מעניקים לאדם ומאפשר לו להתכסות.
  • למה רק צמר הכבשים משמש להכנת בגדים ? לצמר הכבשים יש שתי תכונות, המבדילות אותו משער עיזים. ראשית, הם מכוסים בקשקשים המסודרים בצורה המסייעת לבעל החיים לסלק מעליו זרעים ותרמילי צמחים הנאחזים בו בעת המעבר בין צמחים. שנית, הסיבים מפותלים בצפיפות התלויה בזן הכבשה. הקשקשים והפיתולים מאפשרים לטוות את הסיבים לחוטים או להדקם בתעשיית הלבד מבלי שהם יחליקו וישתחררו זה מזה.

הפרוש באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ וההסברים דר' משה רענן, פורטל הדף היומי

ובהמשך, דנים בנושא : ככל שמזקינים מוסיפים גבורה - "תנו רבנן: שלושה כל זמן שמזקינין מוסיפין גבורה, ואלו הן: דג ונחש וחזיר". מדוע דווקא שלושת בעלי חיים הללו מוסיפין גבורה?
הטעם לכך הוא, לפי שהם אוכלים מאכלים שלכאורה אינם מזינים את הגוף. הדג אוכל רק מים. הנחש התקלל שמאכלו יהיה עפר, והחזיר אוכל את מה שמוצא באשפתות, ולכאורה היה צריך להיות שככל שיזקינו כן יילך גופם וייחלש, שהרי מזונם דל, אבל הקב"ה רצה להוכיח שיש אדון לבירה וכל הטבע נמצא בידיו. ולכן אדרבה, דווקא אלו האוכלים מזון שאינו מבריא - ככל שמזקינים מתגבר כוחם. הרב יהודה חיון, זקנה ושיבה, אתר ישיבה


תקופת טבת ‏[5][]

Beit alfa01

תקופת טבת בגלגל המזלות בבית הכנסת בבית אלפא - צילם:Talmoryair

העלון הוא הראשון לחודש טבת[5]. החודש מוזכר במקרא: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת"(מגילת אסתר,ב', ט"ז).

מזלו של החודש – גדי, שבו יוצאים הגדיים למרעה בשדות. מה ענין טבת למרעה הגדיים? – שכן, אם ירדו גשמים בעונתם, בחשון ובכסלו, ולא ירדו בטבת – סימן ברכה הוא זה לכל השנה; וכשאין גשמים בטבת, שדות המרעה מתחילים להוריק והמרעה כבר מספיק לגדיים.

חז"ל נהגו לחלק את השנה לארבע תקופות. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז (מסכת עירובין,נ"ו). "תקופת טבת" כוללת את החודשים: טבת-שבט-אדר). מקובל שהמועד המקביל בלוח השנה הוא מסוף דצמבר עד תחילת ינואר. "קור – זו תקופת טבת", כך נאמר פרקי דרבי אליעזר (ז').

לפי השרות המטראולוגי, טמפרטורת המינימום המוחלטת (מ"צ) הייתה:


העיר הטמפרטורה התאריך
תל אביב 1.9- 7 פברואר 1950
בית דגן 2.2- 27 דצמבר 1972
הר כנען 9.0- 6 פברואר 1950
ירושלים 6.7- 25 בינואר 1907
באר שבע 5.0- 31 בינואר 1931
אילת 0.9+ 7 בפברואר 1950

"אמרו עליו, על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה (=עובד) וּמִשְׂתַּכֵּר בטרפעיק (=חצי דינר). חציו (של הסכום) היה נותן לשומר בית המדרש (כדמי כניסה), וחציו – לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.
פעם אחת לא מצא (עבודה) לְהִשְׂתַּכֵּר (כסף), ולא הִנִּיחוֹ (=לא נתן לו) שומר בית המדרש להיכנס. עלה הלל הזקן... וישב על פי הארובה כדי שישמע דברי אלוהים חיים (=דברי תורה) מפי שמעיה ואבטליון. (תלמוד בבלי, יומא, ל"ה,ב')
... אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו (על הלל הזקן) שלג מן השמים.
כשעלה עמוד השחר (בשבת בבוקר) אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום מעונן הוא?
הציצו (למעלה) וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו... שלג. פרקוהו (=הורידו ממנו את השלג) והרחיצוהו (=רחצו אותו) וְסָכוּהוּ (=מרחו את גופו בשמן), והושיבוהו כנגד המדורה.
אמרו: ראוי זה (הלל) לחלל עליו את השבת."
(מתוך "ספר התודעה").


עם ישראל[]

מאבקם של ראשי הקהילות ברומניה התקופת השואה[]

Novoselic Memorial

אנדרטה לזכר קורבנות השואה שנרצחו על ידי הצבא הרומני באחד מיישובי בסרביה. האנדרטה מוצבת בחצר בית הכנסת "קדושי נובוסוליצה" ברמת השרון. צילם:דוד שי

יעקב גלר כתב על כך בדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן לרגל יום הקדיש הכללי.

בתקופת השואה חי ברומניה ד"ר ו' פילדרמן, ראש "הפדרציה של הקהילות", שמנתה באותם ימים כ-350,000 יהודים ב"רומניה הישנה" ובדרום טרנסילבניה. הוא לחם באומץ ובתעוזה נגד כמה מהגזרות שהוטלו על היהודים ונחשב יחיד במינו באירופה הנאצית. להלן נביא כמה מפעולותיו: מאבקו נגד נשיאת הטלאי הצהוב: כשחויבו יהודי רומניה לשאת את הטלאי הצהוב (ביוני 1941), הצהיר ווילהלם פילדרמן לפני הרודן יון אנטונסקו: "אשא בגאון את הטלאי הצהוב. אינני מתבייש להיות יהודי ולהשתייך לעם שנתן לעולם את האלוקים, את ישו הנוצרי ואת הביבליא – התנ"ך". לדבריו, הפקודה לשאת את הטלאי הצהוב על הבגד היא בלתי חוקית. כשנדרש לצייד בתוך 24 שעות את בתי החולים באלפי מיטות ולרכוש מלווה-מדינה פי ארבעה מכל אזרח רומני, איים פילדרמן להתפטר מתפקידו בהנהלת הקהילות. הוא היה אמיץ לב ולא חשש לומר לדיקטטור את שחשב. פילדרמן אף הרבה לשלוח עצומות בכתב לאנטונסקו ולממלא מקומו ולשרים אחרים, ובהן מחה על יחסם הקשה ליהודים. הוא אף פנה עם הרב הראשי ד"ר אלכסנדר שפרן לפטריארך של הכנסייה האורתודוכסית (ב-6 בספטמבר 1941) וביקשוֹ לבטל את הצו לנשיאת הטלאי. פילדרמן הצליח במשימתו זו.

הישגים נוספים שהשיג פילדרמן: האישור שניתן ב-1 ביולי 1941 על-ידי שר הפנים לשלוח עזרה כספית, בגדים ואוכל לאסירים היהודים במחנות ריכוז בטרגו-זיו ובמקומות אחרים ולהחזיר יהודים בני 50 60 מעבודות כפייה במחוז עיר הנמל קונסטנצה. עוד הצליח למנוע את מעצרם של ראשי קהילות, רבנים ופקידים, שבלעדיהם לא יכלו הקהילות לפעול, ומנע הקמת מחנות ריכוז במקומות מסוכנים, כגון ליד חזיתות המלחמה. הודות לפעולותיו ופניותיו נמנע גם גירוש אלפי פליטים יהודים שהבריחו את הגבול מפולין ומהונגריה, ובזכותו קיבלו אישור להישאר במדינה.

מאבק מיוחד שלו ראוי לציון: פילדרמן התקבל לריאיון אצל הרודן אנטונסקו בנוכחות ממלא מקומו מיכאי אנטונסקו וביקש למנוע הקמת גטאות כמו אלה שהוקמו בפולין. הרודן לא היה מעוניין שפילדרמן יתפטר מתפקידו אולם התנגד ללחץ שהפעיל עליו. פילדרמן היה חברו לספסל הלימודים בבית הספר התיכון בבוקרשט, ומכאן ההיכרות הקרובה שביניהם. הוא התנגד אף לתשלום "קונטריבוצייה" – היטל כספי גבוה של 4 מיליארד ליי, שהוטל ב-26 במאי 1943 על יהודי המדינה, משום שלא יכלו לעמוד בתשלום הזה בגלל עוניים.

בשל העזתו הרבה גורש פילדרמן ביוני 1943 לגיטו בטרנסניסטריה, שאליו גורשו גם כ 150,000 יהודים מבוקובינה, בסרביה ומחוז דורוהוי. רעייתו הצטרפה אליו כי לא רצתה להשאירו לבדו. הם שהו בגטו כשלושה חודשים, ובאוגוסט 1943 שוחררו בזכות השתדלות מנהיגי המפלגות הרומניות בעבר שהכירו את זכויותיו ופעולותיו הברוכות. העיתונות האנטישמית זעקה ש"היהודי פילדרמן חזר מטרנסניסטריה".

ארכיונו הפרטי של פילדרמן נמסר ל"יד ושם" בירושלים, ובו מאות תיקים מסודרים המכילים את כל עצומותיו, פניותיו ומסמכיו ששלח וקיבל מהרודן אנטונסקו וממשרדי הממשלה. ד"ר ו' פילדרמן היה היחיד ממנהיגי הקהילות במזרח אירופה שנאבק נגד חוקים אנטי-יהודיים בתקופת השואה, נגד הקמת הגטאות, נגד נשיאת טלאי צהוב ונגד גירושם של אלפי פליטים יהודים מפולין והונגריה שהבריחו את הגבול, והצליח בזכות אומץ לבו ותעוזתו. הרב שפרן הגדירו: "ד"ר פילדרמן היה השליח שפעל למען עמנו. כל הסיבות להיות אסירי תודה לו".

בית הקברות היהודי בקראצ'י (פקיסטן)[]

Cemetery_of_the_Lost_Tribe

Cemetery of the Lost Tribe

Cemetery of the Lost Tribe

הסרטון מראה מצבות במצב טוב בבית קברות שהיה של קהילה אמידה, אשר חדל להיות בשימוש לאחר מלחמת העולם השנייה. הכתובות על המצבות בשפה האנגלית, שפת המימשל באותה תקופה. הסרטון מכונה בשם בית הקברות של השבט האבוד (Cemetery of the Lost Tribe פרי צילומו של Shoieb Yunus. בית הקברות הוא חלק Mewa Shah graveyard השוכן ליד נהר Lyarir באזור העתיק של העיר.
הסרטון נושא את הכותרת: "Funds drying up for Karachi’s Jewish cemetery"

באתר נכתב: בימי במהלך British Raj, הייתה בעיר קהילה קטנה אך תוססת בעיר שהיו בה בני לאומים רבים. אחד מחברי הקהילה היהודיה, אברהם ראובן, נבחרו אפילו לתפקיד של חבר המועצה של העיר קראצ'י, אשר יזם בשנת 1919 את תאגיד KMC. רבים מבני הקהילה עזבו לאחר הקמת מדינת ישראל ואחרים נטשו את העיר בעקבות המלחמות בין הערבים לישראל שגרמו לתחושה קשה בקרב יהודי בפקיסטן. מבין אלו שנשארו, רבים נכנעו לגיל ומחלה ישנים, אבל אגדה אורבאנית מספרת שכמה מהם עדיין חיים באלמוניות מכוונות.ואלה שמתו כאן לא השאירו את חותמם על הקרקע.

קהילות מדליקות‏[5][]

P673434

סמל סדרת התוכניות "קהילות מדליקות"

בחנוכה שידר הערוץ הראשון את סיפורן הייחודי של קהילות יהודיות ברחבי העולם. בין השאר, הובא סיפורה של יהדות טורינו (לקריאת פרטים על הקהילה - ראו קישור מטה) המוכרת לי. מהתוכנית ניתן היה ללמוד את מהלך חייהן של הקהילה. אציג קווים אחדים לדמותה:

  • היהודים הראשונים הגיעו לעיר במאה ה-14 מצרפת ומספרד. כמו בערים אחרות באיטליה קבלו כבר בתחילה רשיון לאטליז כשר ובית קברות, ובמקומות אחדים למקום שבו ניתן להתפלל (לא בית כנסת).
  • בשנים 1737 - 1794 הוקם "גאטו" בעיר, עם קווי אופי שניתן להבחין בהם עד היום: קבוצת בתים, שהחצרות שלהם פונים למרכז אחד.
  • בשנת 1848 היו חופשיים לצאת מהשכונה המיוחדת. בשנת 1863 הוחל בהקמת מבנה מפואר לבית הכנסת - הבנייה ננטשה והיום הבנין מכונה מולה אנטונליאנה והיה לסימלה של העיר ואפילו הופיע על צידו השני של מטבע 2 סנט של האירו. בחזית המזרחית קיים שקע ובו מקום לארון הקודש והקומה השנייה בנויה כמו "עזרת נשים". היום זה מוזיאון לתולדות הקולנוע.
  • בית הכנסת הנוכחי נחנך בשנת 1884 ודומה לבתי הכנסת המפוארים של שאר קהילות איטליה. היום, מתפללים בו רק פעם בשנה: בתפילת נעילה ביום כיפור.
  • בקומה הכניסה של בית הכנסת יש בית כנסת קטן, בו מתפללים כל השנה. ארון הקודש שבו והריהוט הובאו מבית כנסת שניטש במחוז פיימונטה.
  • ליד בית הכנסת יש חדר קטן ובו ארון קודש עם דלתות בצבע כהה, כביטוי אבל למותו של המלך "קרלו אלברטו" בשנת 1849, השליט שהעניק אמנציפציה ליהדות טורינו. יהדות, אשר מבין חבריה היו רבים שנטלו חלק בצמרת בניית ברפובליקה האיטלקית בסוף המאה ה-19.
  • לקהילה בית ספר ממלכתי (ממומן על-ידי המדינה) כמו בטריאסטה. תוכנית הלימודים היא יהודית, הוא סגור אך פתוח לכל אוכלוסיית העיר. הסרטון מספםר כי כבר הייתה כיתה אחת שכל התלמ ידים בה לא היו יהודים. בעיר בה התושבים הזרים (בעיקר ממרוקו ומפרו) מהוים אחוז ניכר לבית הספר יש משיכה מיוחדת לאוכלוסיה הלא-יהודית.
  • תנועת הנוער "השומר הצעיר" פועלת בעיר. אפילו הביא לעלייה לקיבוץ סעסע בגליל, כולל של לא-יהודים.

נשיא הקהילה אינו אופטימי לגבי עתיד הקהילה, רשר בשנה יש בה 12 לוויות ורק 2 לידות. רבה של העיר, הרב אליהו בירנבוים, תושב אפרת שבגוש עציון, נשמע יותר אופטימי.

יהדות טורינו - הקישו לקריאת פרטים על הקהילה המוכרת לי.
קהילות מדליקות - הקישו לצפיה בסרטון של הערוץ הראשון

כתבי יד עתיקים בספריה במנטובה‏[5][]

מאז המאה ה-15 עד המאה ה-19 היתה מנטובה (עיר בצפון איטליה - הקש על שמה וקבל פרטים על יהודיה) מרכז חשוב מאוד בתולדות התרבות היהודית. מלומדים ורבנים רבים היו בה ולהם אוספים משמעותיים של כתבי יד והדפסות. בדרך כלל האוספים היו שייכים לספריות הפרטיות , בין השאר לספריה הגדולה של Marco Mortara. במאי 1767 הועברו האוספים לספריית הקהילה היהודית. קבות הסכם שנחתם 30 דצמבר 1930 בין העיריה לבין הקהילה הופקדו האוספים בספרייה העירונית :Teresiana .

אוסף La Teresiana, כולל 161 קבצים של כתבי יד מהמאות ה-14 עד ה-18, בתוספת קטעים אחדים, בעיקר ממוצא איטלקי. בקבצים כלולים 28,911 דפים שנסרקו בצבע. הן תוצאה של פרויקט דיגיטציה קודם, שהחל בשנת 1991 והסתיים בשנת 2003.

הקישור לכתבי יד עבריים בספריית Teresiana

דוגמא לאחד מכתבי היד : ספר החינוך, את כתב היד כתב : פנחס הלוי בהמאות ה-14-15 והוא נכלל בלקט 40 כתב יד מספר: 309 הקיש לקריאת הכתב יד במלואו


ארץ ישראל[]

הספרייה הדיגיטלית של מגילות מדבר יהודה[]

Wavelengths_Genesis

Wavelengths Genesis

קטע מספר בראשית

רשות העתיקות השיקה את "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה על שם ליאון לוי" בשיתוף מרכז המחקר והפיתוח של Google ישראל כדי לתעד את אוסף מגילות מדבר יהודה לדורות.

נדיבותה הרבה של קרן ליאון לוי אפשרה לרשות העתיקות להירתם לפרויקט ייחודי זה. קרן ארקדיה מסייעת גם היא בנדיבות במימון הפרויקט וקרן יד הנדיב, התומכת בפרויקט, העניקה את המימון הראשוני.

בפרויקט משמשות הטכנולוגיות המתקדמות והחדישות ביותר. האוסף המונה כ-930 כתבי־יד, ובו אלפי קטעים ממגילות מדבר יהודה, מוצג ברזולוציה גבוהה ובאורכי גל שונים. כך אפשר להציג במקוון מאות תצלומים, שיהיו נגישים לכלל, בכל מקום בעולם. עם הזמן, יתווספו אלפי תצלומים נוספים.

Cquote2 ”הצלחנו לגייס את מיטב המוחות והאמצעים הטכנולוגיים כדי לשמר אוצר תרבות ומורשת ייחודית זו השייכת לכולנו, כך שהציבור יוכל בנגיעת מסך ללמוד על ההיסטוריה במלוא תפארתה “ — שוקה דורפמן, מנהל רשות העתיקות Cquote1

טכנולוגיית הדימות החדשנית פותחה על ידי חברת MegaVision, והיא מאפשרת הדמיה מקוונת של כל קטע מגילה בכמה אורכי גל וברזולוציה הגבוהה ביותר. כך אפשר יהיה לנטר במדויק את קטעי המגילות לצורכי שימור, ללא התערבות פולשנית. הדימויות מציעות חווית צפייה העולה באיכותה על התבוננות בקטעי המגילות עצמם, לכן לא יהיה עוד צורך לחשוף את המגילות, ואפשר יהיה להבטיח את שימורן לדורות הבאים. הטכנולוגיה אף מאפשרת באמצעות צילום באורכי גל בתחום האינפרא-אדום לשחזר עקבות של כתב שדהה במהלך השנים עד כדי חוסר-נראות.

רשות העתיקות משתפת פעולה עם גוגל כדי להציג במקוון את כל תצלומי המגילות, ובכך מאפשרת למשתמשים לחקור את כתבי-היד ואת תכנם בכמה שפות ופורמטים. את התצלומים ילוו נתונים, כגון תעתיקים, תרגומים וביבליוגרפיה מפורטת.

מטמון זהב וכסף מרהיב בן 2000 שנה ‏[5][]

Arceologi

archaeology

המטמון נחשף בחפירה ארכיאולוגית שניהלה רשות העתיקות באזור קריית גת (יוני 2012). הירחון העולמי לארכיאולוגיה מונה תגלית זאת בין עשרת תגליות השנה.

המטמון כולל כ- 140 מטבעות מזהב וכסף, לצד תכשיטי זהב ויתכן שהוחבא בעת מצוקה בתק' מרד בר כוכבא ע"י אישה בעלת אמצעים . מטמון עשיר ומרשים, ובו תכשיטים ומטבעות כסף וזהב מהתקופה הרומית, נחשף לאחרונה בחפירת הצלה שערכה רשות העתיקות באזור קריית גת ובמימון י.ש. גת - החברה הכלכלית לניהול פארק התעשייה בקרית גת.

בחפירה נחשפו שרידי חדרי מבנה מהתקופה הרומית והביזנטית. בחצר המבנה הובחן בור שנחפר באדמה ומולא מחדש. להפתעת הארכיאולוג, נתגלה בבור מטמון מרהיב ועשיר באיכותו, עטוף באריג בד, ממנו נותרו על הממצאים, פיסות אחדות.

לדברי הארכיאולוג אמיל אלג'ם, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "המטמון המרהיב כולל תכשיטים מזהב, ובהם עגיל צרוף ביד אמן בדגם של פרח וטבעת עם אבן יקרה ועליה חותם של אלה עם כנפיים, שני מקלות מכסף שיתכן ושימשו לאיפור, וכן כ- 140 מטבעות מזהב וכסף. המטבעות שנמצאו הם מימי הקיסרים הרומיים נירון, נרווה וטריאנוס, ששלטו באימפריה הרומית בין השנים 54 – 117 לספירה. על המטבעות מתנוססים דיוקנאות של הקיסרים, ובצידם האחר מופיעים תיאורי פולחן הקיסר, סמלי אחוות הלוחמים, ואלים מהמיתולוגיה, כיופיטר היושב על כס או יופיטר מחזיק ברק בידו." [ רשות העתיקות]

אוצר המטבעות הישראלי ‏[5][]

The_Saul_A._Fox_National_Coins_Center._English

The Saul A. Fox National Coins Center. English

סרטון תדמית של רשות העתיקות

חשיפה של רשות העתיקות - Saul A. Fox National Coin Center - 120.000 מטבעות, פורש תקופה של כ -2,300 שנים, מהמצאת מטבעות במאה ה -7 לפנה"ס, למאה ה -17. רוב המטבעות הם ממצא יחיד מחפירות גדולות וקטנות. בנוסף, האוסף כולל יותר מ-150 מטמונים של מטבעות זהב, כסף וברונזה, החל מהתקופה הפרסית ועד לתקופה העותומנית. החשיבות המיוחדת של האוסף היא בכך שמקורו של כמעט כל מטבעות הוברר. כתוצאה מכך הוא מהווה את אחד מבסיסי הנתונים הגדולים ביותר המדעיים נומיסמטיים מסוגו בעולם, מותאמים באופן אידיאלי ללימוד מעמיק של מטבע סוגים, דפוסי הפצה ו/ מחזור תוך בין אתר. הגרעין של האוסף מורכב מקבוצה של 10,000 מטבעות נרכשו על ידי numismatists מרכישות וחפירות בין שנתי 1925 -1948.

צוות של שאול א 'פוקס מטבע המרכז הלאומי מבצע מגוון רחב של משימות, הן מדעי ואוצרות. חבריה מתמחים בזיהוי, רישום ומדעי הפרסום של מטבעות שנמצאו בחפירות. תפקידים נוספים כוללים הרצאות וייעוץ מדעי לחוקרים וארכיאולוגים; הכנת מוצגי מטבעות בארץ ובחו"ל והכנת החומר לימודי.

אחד ממאפייניו הייחודיים והמרתקים של שאול פוקס המרכז הלאומי המטבע בקמפוס הלאומי יהיה ההזדמנות הנדירה לציבור לבקר באובייקטים בדיור הגלוי, כמו גם לצפות בעבודה שבוצעה במעבדה לשימור ושיקום על ידי מטבעי משמרים. תכונה יוצאת דופן זה היא דוגמה חשובה ודרמטית של המשימה של הרשות לספק נגישות יותר ויותר משופרת לאוספים הענקיים שלה.

שימושון וצרכנות[]

שרות פסיכולוגי לקהילה[]

המחלקה_לפסיכולוגיה_באוניברסיטת_בר-אילן_בשירות_הקהילה

המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בשירות הקהילה

המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בשירות הקהילה

הקליניקה לשירות הקהילה, במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מציעה ליחידים ולמשפחות טיפול פסיכולוגי נפשי ברמה גבוהה ובעלות סמלית, במגוון רחב של קשיים והתמודדויות. הטיפול ניתן על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים ומתמחים בפסיכולוגיה, בהדרכה צמודה של הסגל הבכיר במחלקה.

במחלקה יש שילוב של הגורמים הבאים:

  1. תועלת לקהילה על-ידי מתן שירות טיפולי, במחירים נוחים.
  2. הכשרה והתמחות ללומדים במחלקה: 12 מתמחים ו-90 סטודנטים.
  3. השתתפות במחקרים אקדמאיים.

הקליניקה הטיפולית נוסדה בשנת 1967 ומציעה שירות של טיפולים פסיכולוגיים לקהילה. הקליניקה מציעה טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי במגוון קשיים. בין היתר כוללים הטיפולים סיוע נפשי לאנשים המתמודדים עם טראומה אובדן ואבל, לאנשים המתמודדים עם נכויות ומחלות פיזיות ולבני משפחותיהם ולאנשים המתמודדים עם קשיים בזהות האישית ובקשרים בינאישיים. כמו כן, מציעה הקליניקה טיפול במשחק לילדים.

הטיפולים מתבססים על מגוון של גישות הטיפוליות מקובלות וחדשניות. הטיפול הפסיכולוגי ניתן על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים לפסיכולוגיה ועל ידי מתמחים, בהדרכה צמודה של הסגל הבכיר במחלקה. בנוסף, נערכים בקליניקה אבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים ונוירו-פסיכולוגיים.

מדי שנה, הקליניקה מציעה סדנאות וימי עיון בנושאים שונים הן לבעלי מקצוע והן לקהל הרחב. כמו כן, במסגרת הקליניקה מתקיימים מחקרים בנושאים טיפוליים שונים, שתכליתם שיפור השירות והייעוץ המוצע לפונים. השירות ניתן תמורת תשלום סמלי המתעדכן מעת לעת.

למידע נוסף ולפניה לטיפול, ניתן להתקשר לטלפון מספר 03-5318541

שירותי הייעוץ לקהילה של הקליניקה הפסיכולוגית באוניברסיטת בר-אילן

"ציידי הצוואות" אורבים לקשישי הנגב ולא רק הנגב[]

עודד בר מאיר דיווח my net באר שבע - הם פועלים בתיחכום רב, מטילים את יהבם על קשישים עריריים ומשכנעים אותם להעביר לרשותם את כל הרכוש שצברו במשך חייהם. תופעת "ציידי הצוואות" באזור הנגב צוברת תאוצה ומדאיגה מאוד. מהמטפלת הזרה שאימצה לחיקה את כרטיס האשראי של הקשישה ועד נהג המונית שקשר את גורלו ברכושה. בין השאר נאמר בכתבה:

  • ציידי הצוואות", כך מתברר, אינם בוחלים בשום אמצעי שיבטיח להם את הרכוש והכסף. אין להם שום קושי להשפיע על הקשיש או הקשישה להעניק להם מרכושם ומכספם תמורת עזרה גופנית או אפילו סיפוק מיני.
  • אותה אוכלוסייה של קשישים, לעתים פגועי נפש או לוקים בשכלם, שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, מוגדרת במינוח המשפטי היבש כ'חסויי אפוטרופס', הזקוקים לרשת הגנה יומיומית, שתגן על זכויותיהם וצרכיהם, הכלכליים, הגופניים, הנפשיים והחברתיים. כאשר אין אפשרות, מסיבות אובייקטיביות, למנות להם אפוטרופוס מבני המשפחה, מתמנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה תאגיד חיצוני, המשמש כאפוטרופוס לגופו ולרכושו של החסוי.
  • בשנתיים האחרונות", מספרת תמר פורת, מנהלת מחוז באר שבע והדרום של המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים- ...יודעת לספר על מקרה של מטפלת, שבסך הכל הועסקה בביתו של קשישה במשך שמונה חודשים במשך שעתיים ביום, באמצעות חברת סיעוד, וזכתה לצוואה, בה מורישה לה הקשישה הערירית בה היא טיפלה לא פחות מדירת יוקרה באחת מערי הנגב וחשבון בנק בהיקף של יותר ממיליון שקל.

הר הוורסט - צרוף של 400 תמונות !!![]

התמונה, המאחדת כ-400 תמונות שצולמו בעדשת 300 מילימטר ומונה 3,820,800,000 פיקסלים (כ-3.8 מיליארד פיקסלים).

Evaresrv 400 pictures

צילום מהאתר המורכב מ-400 תמונות - הקישור מטה

הקישור - הקש וצפה בפרטי התמונה

[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1891081 פרטים נוספים בכתבה בעיתון הארץ


קליפים נבחרים[]

Hingala_by_Ruben_Sahakyan

Hingala by Ruben Sahakyan

מקור השיר הפינג'אן - נעימה ארמנית ‏[5]

סניף_בני_עקיבא_כפ"ס_-_ממעמקים_בשפת_הסימנים

סניף בני עקיבא כפ"ס - ממעמקים בשפת הסימנים

סניף בני עקיבא כפ"ס - ממעמקים בשפת הסימנים

מקור הסירטונים : אתר - You-Tube

הערות שוליים[]

  1. מלכים ב', כ"ג, ל"ה
  2. ירמיה, כ"ז, ו'). זו הביזה השנייה שירושלים נבזזת תוך שלוש שנים
  3. איכה, ד', י"ב
  4. צ"ו, ע"ב
  5. 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 כתבה זו נכללה בעדכון שוטף שנשלח באמצע השבוע

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]