ויקי-קדומים לשבוע פרשת ויקרא ושבת ראש חודש ניסן

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

3 סחלבים מתוך 8 ברדיוס של 5 מטר באזור בנוי בקדומים

השבת יחול ראש חודש ניסן. עליו נאמר בספר שמות :"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (י"ב,א'-ב'). הציווי היה במצרים, אך צויין כי הוא יהיה :"הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב." (י"ג,ד). בספר שמות אנו מוצאים כי גם במצרים היה משמעות לאביב וזה בהקשר לפגיעה בסוגי החיטה בעת מכב הברד: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל. לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה" (ט',ל"א-ל"ב). רש"י פירש:כי השערה אביב - כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו. האביב מתבטא במזג האויר ומכאן "עיבור השנה" המביא לכך שחג הפסח יחול בעונה זו של השנה האביב. בחג הפסח היה מובא לבית המקדש "קציר העומר" - היבול הראשון של השעורה.

חודש ניסן נחשב גם לחודש בו בני-ישראל יזכו לגאולה. בתלמוד בבלי נאמר:"בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידין להיגאל." (ראש השנה, י"א, א')

מזלו של החודש הוא טלה, רמז לקרבן פסח. כן נמשלו היהודים לשה בין שבעים זאבים, שרק הודות להשגחה העליונה הוא מסוגל להשאר בחיים ולא ליפול טרף לשיני הטורפים.

בראש החודש: א' ניסן. ביום זה, בשנה השניה אחרי צאת בני ישראל ממצרים, הוקם המשכן והחלה בו עבודת הקודש. ביום זה גם בירך אהרן הכהן את ישראל לראשונה ב"ברכת כהנים". ראש חודש ניסן הוא "ראש השנה למלכים".

• דברי תורה לפרשת ויקרא - ראו כאן

על הגשמים

לפי אתר השירות המטראולוגי הישראלי: גשם מצטבר ירושלים מ-01/08/2011 עד 16/03/2012: 623 מ"מ אחוז מהממוצע הרב שנתי לתקופה 01/08/2011 עד 28/02/2012: 131% !!! אחוז מהממוצע הרב שנתי לעונה כולה: 116%  !!!! ממוצע רב שנתי לעונה כולה: 537 מ"מ גשם מצטבר לקדומים מעל 600 מ"מ !!! - מנחם מסר כי בשנת 1991/2 ירדו בקדומים למעלה מ-1,100 מ"מ - ותודה למנחם גופר

נקווה לעוד בשורות טובות

הלכות פסח - חודש ניסן

בדיקת חמץ. צילם:Rabbi Moish Soloway הויקידפדיה העברית

1. אין אומרים 'תחנון' בכל חודש ניסן, ואין מתענים בו [לדעת השו"ע רק תענית המוזכרת בציבור, ולדעת הרמ"א אף לא תענית יחיד, ואפילו לא יארצייט], מלבד 'תענית חלום', ומלבד 'תענית בכורות' בערב פסח. (שו"ע ומשנ"ב סי' תכ"ט).
2. הטעם לכך, כיון שבא' ניסן הוקם המשכן, ומאותו יום הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם במשך שנים עשר יום, ולכל אחד היה אותו יום של הקרבה כמו 'יום טוב', ואחר כך יש את ערב פסח ואת שבעת ימי הפסח, וכיון שיצא רוב החודש בקדושה, נוהגים קדושה בכולו. ויש אומרים שלעתיד לבוא יבנה בית המקדש ביום טוב של פסח, ו'חנוכת הבית' תהיה בשבעה ימים שאחרי הפסח, ולכן נוהגים קדושה גם בימים אלו, על שם העתיד. (שם וכף החיים שם)

בדיקת חמץ

1. בתחילת ליל י"ד ניסן בודקים את החמץ לאור הנר, ובדיקה זו צריכה להיעשות בחורים ובסדקים, בכל המקומות שמכניסים בהם חמץ במשך השנה. (שו"ע ומשנ"ב סי' תל"א).
2. מן התורה די בכך שיבטל ויפקיר האדם את חמצו, או שיחפש ויבער את חמצו, אמנם חכמים תיקנו שיעשו את שני הדברים, ולא סמכו על הבדיקה והביעור, מחשש שלא יבדוק יפה, וישאר חמץ ברשותו. ולא סמכו על הביטול וההפקר לבדם, מחשש שאדם שיש לו חמץ רב לא יתכוון באמת להפקירו, ועוד, שאם ישאר חמץ ברשותו, אף שהוא מופקר, יש חשש שיראנו בפסח ויבוא לאוכלו. # חיוב בדיקת חמץ אינו רק במקום שהדרך להכניס לשם חמץ בקביעות, אלא אף במקומות שמשתמשים בהם מידי פעם בחמץ. (שו"ע ומשנ"ב סי' תל"א).
3. הטעם שבודקים את החמץ בלילה, כיון שאז אור הנר מאיר היטב [ולאור יום אי אפשר לבדוק בחורים ובסדקים], וגם מפני שזהו זמן שבני אדם מצויים בבתיהם. (שם)

בדיקת חמץ

1. קודם בדיקת חמץ יברך 'בא"י אמ"ה אקב"ו על ביעור חמץ', ואף שאינו מבער את החמץ אלא למחרת בעת שריפתו, כיון שהבדיקה היא לצורך הביעור, מברכים בנוסח זה. ואם לא בירך קודם הבדיקה, כל זמן שהוא עסוק בבדיקה - יכול לברך. (שו"ע ומשנ"ב סי' תל"ב).
2. אסור לדבר בין הברכה לבין התחלת הבדיקה בדברים שאינם מענין הבדיקה, ואם דיבר, יחזור ויברך. אך לדבר בדברים השייכים לבדיקה עצמה מותר אפילו לכתחילה. וראוי שלא לדבר כלל עד סיום הבדיקה, אך אם דיבר אינו צריך לחזור ולברך, כיון שלא דיבר בין הברכה לתחילת הבדיקה. (שם)

המקור:h22@bezeqint.net

בר בי רב ביקיר

השנה יתקיים ביושב יקיר ביום שני ג' בניסן. השיעור השלישי יהיה בע"ה מאת הרב אליהו זיני מחיפה, רב הטכניון . בהרצאתו יתמקד על בעיות השעה.

בַּ‏‏ר בַּ‏‏‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א הוא יום עיון ללימודי יהדות לאנשים ונשים אשר עסוקים בשאר ימי השנה בלימודים, מלאכה ובעבודה. יוזם הרעיון הוא האדמו"ר מקאליב שהחל ביישום הרעיון לפני שמונה-עשרה שנה. מאז השתתפו בימי העיון יותר משש-מאות אלף איש בארץ ובחו"ל.

המקור למנהג - חז"ל מספרים במסכת חגיגה "רב אִידֶ‏י אֳ‏בוּ‏הּ‏ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב ( היה רגיל שהיה הולך שלשה חודשים לעסקיו ויום אחד היה בבית הרב, ושוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד לבית הרב והוו קרו ליה רבנן ( והיו קוראים לו בלגלוג) בַּ‏‏ר בַּ‏‏‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א. חלש דעתיה (נעלב). קרי אנפשיה( וקרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ, אֶהְיֶה--קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ, וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק, צַדִּיק תָּמִים" ( איוב, י"ב,ד'). א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן ( בבקשה ממך אל תעניש את הרבנים). נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש ( יצא ר' יוחנן לבית המדרש ודרש " וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי, יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן ( איוב, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו ? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם--יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם, אֶת-תְּנוּאָתִי. ) <makor>במדבר י"ד, ל"ד</makor> ).וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו - הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה " ( ה' דף ב')

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה חודשים ולמד אצל הרב שלו יום וחזר שלושה חודשים. כלומר יום אחד של לימוד תורה היה המוקד ההליכה ברגל שישה חודשים : שלשה חודשים - מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים - מהרב חזרה לעסקיו.

על בתי הכנסת בעיר: "נוסח ירושלים"

ספרו של ראובן גפני

מבנה שהיה בית הכנסת של יהודי חברון במחנה יהודה - ראו קישור מימין

ספר זה הוא השלישי בסדרת הספרים על אודות בתי הכנסת של ירושלים. קדמו לו הספרים "מקדש מעט" - הקש לקריאת פרטים על הספר ו"בית תפילה" - - הקש לקריאת פרטים על הספר, שעסקו בבתי הכנסת בכמה מן השכונות הראשונות מחוץ לחומות, וכן בשכונות רחביה, שערי חסד, טלביה וקריית שמואל.

הספר מתמקד בכארבעים בתי כנסת, הפועלים בעשר שכונות המצטופפות זו לצד זו במרכז העיר (מחנה יהודה, שערי צדק, בתי הורודנא, זכרון משה, אחוה, יגיע כפיים, בתי הורנשטיין, רוחמה, מקור ברוך, כרם, קומונה). בתי הכנסת מוצגים מזוויות שונות ומגוונות, תוך התייחסות לסוגיות פיזיות, אנושיות וליתורגיות כאחד: הקמת הקהילות השונות; תכנונם של בתי הכנסת; נוסחי התפילה הייחודים שהתפתחו בכל אחד מהם; יצירות אמנות ולוחות הנצחה הפזורים על קירותיהם, והמרקם האנושי הייחודי שצמח והתפתח בכל בית כנסת: רבנים ודרשנים, חזנים ופייטנים, גבאים זכורים לטוב, וכמובן מתפללים ומתפללות מן השורה.

המעקב המרתק אחר קורות בתי הכנסת חושף את הקוראים גם לקורותיהן של השכונות שבהן נוסדו ופעלו, ואשר חלקן לא נחקרו עד היום. בה במידה מתחקה הספר על סיפוריהן של כמה וכמה עדות קטנות שפעלו בשכונות אלו סביב בתי הכנסת, ושסיפוריהן כמו נמחו לחלוטין מן התודעה הציבורית: העדה הבולגרית על מוסדותיה הייחודיים; העדה הגרוזינית ונדידתה הכפויה משכונות שער שכם לזיכרון משה; הישיבה העדתית שהקימו בני העדה הדמשקאית בעיר; בני מונסטיר והטקסים שקיימו בבית הכנסת מאז מלחמת העולם השנייה; גדולי התורה שהנהיגו את בני העדה הבבלית לאחר העלייה לארץ, ועוד ועוד. תוך כך מצטיירת בספר תמונה עשירה, מגוונת ומעוררת געגועים של ירושלים היהודית לאורך המאה העשרים, על מוסדותיה, אישיה, שכונותיה ועדותיה.

• המקור:יד בן צבי

• ראו כאן על : בית כנסת "אהל אברהם" ליוצאי חברון בירושלים

וזכנו לגדל בנים ובני בנים

וזכנו לגדל בנים ובני בנים Privilege me to raise children and grandchildren

מוסה ברלין וזכנו לגדל בנים ובני בנים

מומלץ לשמוע את הסיפור הקצר של מוסא ברלין לפני השיר סיפור המשקף בעוצמה את נצחיותה של היהדות להנאתכם קליפ ממופע שנערך בהיכל שלמה בירושלים כהכנה לקראת יום כיפור תשע"א
"וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים אוהבי ה' יראי אלוקים אנשי אמת זרע קודש בה' דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא X4 אוווו אווווווו אווווווו וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים אוהבי ה' יראי אלוקים אנשי אמת זרע קודש בה' דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא X8 ובכל מלאכת עבודת הבורא... מתוך תפילה לאישה לאחר הדלקת נרות

יהודי קוצ'ין ללא מניין

כתובת בעברית- המקור:ויקישיתוף

רויטל בלומנפלד דיווח בעיתון הארץ מיום 13 במרץ 2012 הרב זלמן ברנשטיין ואשתו גורשו היום לאחר שנתיים וחצי בקוצ'ין, מפני שלא מילאו טופס רשמי כנדרש. ראשי חב"ד והקונסוליה הישראלית נמנעים מהתערבות
בני הזוג הגיעו לקוצ'ין שבמדינת קראלה סמוך לפטירתו של הרב יוסף הלגוואה, רבה הוותיק והידוע של הקהילה, והמשיכו את פעילותו. עם עזיבתם היום של בני הזוג, נשארים למעשה תשעה אנשים בלבד בקהילה היהודית, ללא רב שינהל את התפילות וללא יכולת להשלים מניין בתפילות. "קהילת יהודי קוצ'ין, הכוללת את המלאברים (יהודים כהי עור) ומיעוט פארדסים (לבני עור, שהיגרו להודו במאה ה-16 ממדינות זרות) מנתה 2,400 איש, ורובה הגדול עלו ארצה בשנת 1954, כך שנשארו רק עשרות בודדים בחוף המאלבר", הסבירה ד"ר וייל. "לאחר עלייתם ארצה נשאר רק בית כנסת אחד של הפרדאסים, שהפך לאתר לאומי לתיירות. מלבד יהודים בודדים הגרים בסביבת קוצ'ין ואינם מנהלים אורח חיים דתי, בקהילה של הפארדסים יש רק תשעה אנשים - מה שהופך אותה לקהילה הקטנה ביותר בעולם".

• ראו כאן על יהדות קוצ'ין

אל נחל עורבים ברמת הגולן

מאת : שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

מפל נחל העורבים - צילם: שבתאי שירן

יש מקומות בהם נגלה הטבע לרגע במלוא יופיו ובמלוא עוצמתו רק לבודדים היודעים לכוון את השעה ואינו ממתין למתמהמהים, כזה הוא מפל עורבים, מלא יופי, מלא עוצמה בימים אלו שלאחר גשמי הברכה ועוד מעט, בתום החורף, יתכנס לעצמו ויעצור את שטף מימיו עד לחורף הגשום הבא.
איך מגיעים? - הבאים מדרום ומצפון רמה"ג יגיעו לצומת האמיר (ווסט) משם יסעו מערבה על כביש 959 עד המקום בו חוצה ציר הנפט את הכביש בצומת רוויה. הבאים ממערב יטפסו לרמה דרך צומת גונן לכיוון צומת האמיר, ויפגשו את ציר הנפט אחרי כ 7 ק"מ.
ציר הנפט - ציר הנפט הוא שמו של כביש באורך של 49 קילומטר, המונח מעל צינור שהוביל נפט עבור חברות אמריקאיות מערב הסעודית לנמל צידון שבלבנון משנות החמישים ועד שנות השבעים.
הכביש הסלול אינו בטיחותי ואינו מתאים לנסיעה שוטפת משמש בעיקר את כוחות צה"ל ומטיילים כמונו.
במהלך מלחמת יום הכיפורים, נערכו קרבות קשים לאורך ציר הנפט באזור חושניה. קרבות היו בין המפורסמים בהגנה על רמת הגולן.

הסיור - נסע בציר הנפט כ 2 ק"מ עד לקטע בו הכביש חוצה את הנחל. כאן נעזוב את המכונית ונתחיל ללכת לאורך ערוץ הנחל עם סימון השבילים האדום.נחל עורבים הוא שמורת טבע, באפיק הנחל גדל צומח נחלים טיפוסי לגליל העליון וניתן לראות בו עדרים של שפן הסלע וחזיר הבר, שועלים, תנים ועופות דורסים.יובליו יורדים מגובה של כ-1000 מ' ל70 מ', ירידה חדה זו גרמה להתחתרות של הנחל ויצירת מפלים. הנחל התחתר בבזלת, וחשף את השכבות הגיאולוגיות שמתחת לבזלת. ההתחתרות יצרה קניון עמוק שלאורכו שבעה מפלים, ארבעת המפלים העליונים חתורים ב'בזלת הכיסוי' ושלושת התחתונים חתורים בשכבות גיר. המפל העליון, הגדול מבין השבעה מכונה "מפל עורבים" בשיא החורף, לאחר ימות גשם, זורם ערוצו של נחל עורבים ממישורי רמת הגולן אל עמק החולה. כאשר הופך הנחל למצוקי ותלול, צונחים המים בעוצמה רבה בצמד מפלים, האחד בגובה של כ-30 מטר והשני בגובה של כ-10 מטר. למרגלות המפל הגבוה נוצרת בריכה עגולה ויפה, שבמימיה הקרים אפשר לרחוץ. בנוסף, אפשר לעמוד למרגלות המפל הנמוך, ולהתרחץ תחת המים הזורמים.

זמן הליכה מהחניון ועד למפל כחצי שעה, הדרך מסולעת ואינה נוחה אך מראה המפל שווה את המאמץ. למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

• פרטים נוספים ותמונות באתר טבע ונופים בישראל

• על "שמורת נחל עורבים" בויקי-קדומים - הקש על הקישור בצבע תכלת
  

חוג עברי ונציאני - לב ואחוה

אם נותנים פירסום לאירועים בפסח בחו"ל, אביא אחד מהם. מי שיזדמן בפסח בונציה יכול להרשם לאירוע ליל הסדר, לפי הפירוט להלן:

אם הבנתי טוב, מהאירוע יהנו גם נזקקים בישראל

כדאי לדעת:על כך הסכסוך על הערבים

הגשמים היורדים בשומרון ומזינים את אקויפר ההר, הם המקור הגדול ביותר למי שתיה וחקלאות במדינת ישראל במשך עשרות השנים האחרונות

אקוויפר ההר , שכבת הסלע האוגרת מים מזכרון יעקב בצפון ועד לבאר-שבע בדרום הינו מקור המים החשוב ביותר לישראלים ולערבים. זהו מאגר מי התהום האיכותי והגדול בישראל.

שטח אגן ההיקוות של אקוויפר ההר הינו כ- 6,000 קמ"ר, כאשר 1,800 קמ"ר משטח זה מהווים את אזור ההזנה. מרבית המים לאקוויפר זה מוזנים מהגשמים היורדים בהרי יהודה והשומרון, אולם מקום נביעת המים מצוי ברובו מעברו המערבי של הקו הירוק, מהם מסופקים כיום למעלה ממחצית המים המסופקים מאקוויפר ההר (340 מלמ"ק לשימוש הישראלים))

מרשות המים נמסר, כי גשמי חודש פברואר הביאו לעליות ניכרות במפלס אגן ירקון-תנינים בשיעורים של 44 - 18 ס"מ: בצפון גבוה המפלס ב-220 ס"מ מהקו האדום, במרכז, גבוה ב-98 ס"מ מהקו האדום ובדרום האגן גבוה ב- 27 ס"מ מהקו האדום.

מימיו של אקוויפר ההר היו אחת מנקודות המחלוקת העיקריות במשא ומתן אשר התנהל בין ישראל והרשות הפלסטינית על הסכם הקבע, משא ומתן שכידוע הסתיים ללא תוצאות.

הפלסטינים טענו, כי מכיוון שמקור המים באקוויפר ההר הוא הגשמים היורדים בשטחם, הרי שהמים באקוויפר שייכים להם. ישראל טענה לעומת זאת, כי למעט תיקוני חלוקה מסויימים, יש להכיר בתוקפה המשפטי של "חזקת השימוש" של ישראל במימי אקוויפר ההר, חזקה שנקנתה עוד בשנותיה הראשונות של המדינה.

המקור: ידידיה בן-אור "גשמי השומרון - מקור המים הגדול של ישראל

45 תמונות מרשימות ממלחמת העולם השנייה

World War II is the story of the 45 תמונות מסכמות את המלחמה הנוראה

. The war officially lasted from 1939 until 1945, but the causes of the conflict and its horrible aftermath echoed for decades in both directions. While feats of bravery and technological breakthroughs still inspire awe today, the majority of the war was dominated by unimaginable misery and destruction. In the late 1930s, the global population stood at approximately 2 billion. In less than a decade, the war between the nations of the Axis Powers and the Allies resulted in some 80 million deaths -- killing off about 4 percent of the whole world.

This series of entries was published weekly on TheAtlantic.com from June 19 through October 30, 2011, running every Sunday morning for 20 weeks. In this collection of 900 photos spread over 20 essays, I tried to explore the events of the war, the lives of the people fighting at the front and working back home, and the effects of the trauma on everyday activity. These images still give us glimpses into the experiences of our parents, grandparents and great grandparents, moments that shaped the world as it is today.

לזכרו של חבר

נחמיה פרלמן ז"ל, איש קדומים, סייע בגישתו האנושית והאופטימית לחברים רבים שנקלעו למצוקה משפטית או בירוקרטית, לאור מקצועו כפרקליט וניסיונו העשיר בצבא. כאשר החלו האירועים נגד המתיישבים היהודיים, המשטרה זימנה לחקירה את המותקפים. נחמיה פרלמן, עו"ד במקצועו, חיבר מסמך עקרונות פעולה לנחקר וסייע בהתנדבות למי שפנה אליו. לדעתו, אין לפעול לפי הגישה שהייתה מקובלת ולשמור על "זכות השתיקה". הוא סבר שהשתיקה עלולה להזיק לנחקר. במקום זה הציע התנהגות שונה, אשר לדעתו עונה על דרישות המחוקק ומשפרת את מצבו המשפטי של הנחקר.

נחמיה ייזכר לטוב, בין השאר, על פעולותיו בתחומים הבאים:

• עידוד חיילי צה"ל. לשם כך הפיק , על חשבונו, סדרה של ספרונים אותם כינה "פניני כיס לחייל". בספרונים אלו ריכז קטעי הגות, לימוד ותפילה לחיילי צה"ל הן לימי שגרה והן לקראת יציאה לקרב. את "פניני הכיס" נהג להעניק לחיילים אותם אסף ברכבו ב"טרמפ" וכן חילק אותו בריכוזי חיילים , בבסיסי צה"ל ובטרפיאדות . ב"פניני הכיס" הוא גם הציע סיוע לחיילים שנקלעו למצוקה ונזקקו לעצה משפטית . בימיו האחרונים נחמיה תכנן להדפיס ספרון נוסף של "פניני הכיס" .
• הקמת מרכז אריה - בקומת הקרקע של ביתו הוא הקים את "מרכז אריה" על-שם אביו ז"ל. בו נערכו סעודות מצווה וכן שמחות לתושבי הישוב, באולם יש תערוכה קטנה של יצירות אומנות הקשורות לבית המקדש, אוסף כלי בית מראשית המאה וכן ארון קודש שהובא מהגולה לקדומים.
• קידום ההתיישבות היהודית בשומרון - נחמיה ראה בחזונו הקמת רצף של ישובים שיקיפו בטבעת את העיר שכם. (ראו למטה המכתב המדגיש זאת) הוא דחף לסלילת כביש שיחבר את קדומים ל"חוות גלעד" ומשם הלאה ליישובים יצהר , ברכה ושאר יישובי גב ההר. "כביש גלעד" שנסלל מאוחר יותר היווה התגשמות חזון זה. לאחר שנחתמו "הסכמי אוסלו" הוא חשש כי "הגבעה הדרומית" של הישוב, מעבר לכביש הראשי תנותק מקדומים. הוא עלה לגבעה, הציב עליה אוטובוס ישן ששימש לו כמבנה ארעי , חיבר אליה מים וחשמל, הקים סוכה-סככה, נטע כרם (לדבריו יש עדיין שרידים של הכרם במקום) והקים דיר עיזים (אשר כולם נגנבו מייד). בסככתו היינו מתכנסים לתפילות ואירועים בשבתות , בחגים ובמועדים נוספים עד שהוקמה במקום שכונת קבע היא "שכונת מצפה ישי"
  ההיאחזות העיקשת שלו במקום תרמה רבות להכללת הגבעה בתחום הישוב קדומים.
• חידוש הישוב היהודי בשכם - זו הייתה תקוותו הגדולה. נחמיה חקר את תולדות הישוב היהודי בשכם ובמסגרת זו נחשף לפניו חיבורו של דוד מילר נציג הישוב היהודי בשכם בשנות המנדט. דוד מילר ניהל בית ספר ועסק בהוראת הלשון העברית לבני הקהילה השומרונית בשכם בהתאם להמלצת יצחק בן צבי שהיה מראשי הישוב היהודי בארץ ולימים נשיא המדינה השני. בנוסף לתפקידו כמנהל בית הספר השומרוני בשכם, הוא ריכז והעביר דיווחים שוטפים למוסדות הלאומיים על הלכי הרוח בציבור הערבי. בשנת 1939 פרסם דוד מילר ספר בשם "מכתבים פוליטיים" ובו הוא סיכם את דעתו על עתיד יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל. בתוכניתו היה גם לחדש את היישוב היהודי בעיר שכם. נחמיה פרלמן הוציא לאור מחדש את ספרו.
• העניין במימצאי הר-עיבל' - הוא ראה חשיבות רבה בשמירת הקשר עם השריד העתיק שאדם זרטל מצא בהר-עיבל: האתר המשוער של מזבח יהושע בן-נון המצוי בשיפולים הצפונים של ההר: בגובה 790 מטר מעל פני הים , למטה מפסגת ההר (940 מטר). אתר המזבח התגלה בשנת 1980 במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי מחלקת העתיקות. באתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. בחפירות שנערכו באתר התגלו מימצאים המעידים לכאורה כי היה במקום אתר פולחני. בספר יהושע (פרק ח' פסוק ל')מובא תאור מעשהו של יהושע בן נון בהר עיבל "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל" . כאשר יהושע נכנס לארץ ישראל, אחת המקומות הראשונים אליו הגיע היה "הר עיבל". כפי שנדרשו לעשות כן בני ישראל בהתאם לאמור בספר דברים (פרק כז פסוקים ד,ה ): "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל:" הנסיון שלו לשמור על הקשר על ההר היה גם מעשהו החשוב (להלן)

את הבית שבנה למשפחתו בגבעת שלם הוא מיקם במקום גבוה, הצופה אל הר-עיבל. נדמה לי כי לבית זה התכונן לעבור בעתיד - מול הר עיבל.

יהי זכרו ברוך

שירים לשבת

Jewbilation - "The Sound of Shabbos" (for performance info, email dimondandy56@aol.com)

שיר לשבת בביצוע האמנים - Jewish song parody of Simon and Garfunkel's "Sound Of Silence"

שיר לשבת - השומר שבת HASHOMER SHABBAT\אסף נוה שלום

השומר שבת HASHOMER SHABBAT\אסף נוה שלום

שירים לשבת מיו-טוב

• עוד על נחמיה - קראו כאן

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג
  

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב

• צ"ג':ראש השנה ופרשת וילך - תשע"ב
  
• צ"ב':פרשת ניצבים - תשע"ב
  
• צ"א':פרשת כי תבוא - תשע"ב
  
• צ':פרשת כי תצא - תשע"ב
  
• פ"ט:פרשת שופטים - תשע"ב
  
• פ"ח:פרשת ראה - תשע"ב
  
• פ"ז:פרשת עקב - תשע"ב
  
• פ"ו:פרשת ואתחנן ושבת נחמו
  
• פ"ה:פרשת דברים ושבת חזון
  

ספר במדבר

• פ"ד:פרשת חוקת
  
• פ"ג:פרשת קרח
  
• פ"ב:פרשת שלח לך
  
• פ"א:פרשת בהעלותך
  
• פ:פרשת נשא
  
• ע"ט:פרשת במדבר וחג השבועות
  

ספר ויקרא

• ע"ח:פרשת בחוקותי
  
• ע"ז:פרשת בהר
  
• ע"ו:פרשת אמור
  
• ע"ה:פרשת אחרי-מות קדושים
  
• ע"ד:פרשת תזריע-מצורע - מברכים חודש אייר
  
• ע"ג:שביעי לחג הפסח
  
• ע"ב:חג הפסח
  
• ע"א:פרשת צו
  
• ע':פרשת ויקרא
  

ספר שמות

• ס"ט:פרשת ויקהל-פקודי ופרשת פרה
  
• ס"ח:פרשת כי תשא
  
• ס"ז:פרשת תְּצַוֶּה
  
• ס"ו:פרשת תרומה
  
• ס"ה:פרשת משפטים
  
• ס"ד:פרשת יתרו
  
• ס"ג:פרשת בשלח
  
• ס"ב:פרשת בא
  
• ס"א:פרשת וארא
  
• ס':פרשת שמות
  

ספר בראשית

• מ"ד: יום הכיפורים
• מ"ה: חג הסוכות
• מ"ו: פרשת בראשית
• מ"ז: פרשת נח
• מ"ח:פרשת לך לך
• מ"ט:פרשת וירא
• נ'א:פרשת וירא - עלון שני
• נ'ב:פרשת חיי שרה
• נ'ג:פרשת תולדות
• נ'ד:פרשת ויצא
• נ'ה:פרשת וישלח
• נ'ו:פרשת וישב
• נ'ז:פרשת מקץ
• נ'ח:פרשת ויגש
• נ'ט:פרשת ויחי