ויקי-קדומים לשבוע פרשת ניצבים - וילך

כרם פתחיה בקדומים. ירמיהו הנביא ניבא:"עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן; נָטְעוּ נֹטְעִים, וְחִלֵּלוּ." (ל"א,ד') - מתוך הפטרה ליום שני של ראש השנה

רבי פתחיה מנקין, מחדבר הספר כרם פתחיה, אשר על שמו ניטע כרם הגפנים בשומרון כתב בספרו על ראש-השנה
. ואף אם יצא הטשפט להעניש את החוטאת עיני׳ תחזינה מישרים, וגם אז "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ" -יושב קם כל אחד ואחד בדין, וגותן לו מה שראוי לו לפי מזגו ותכוגתו, לפי גטיתו הטבעית של האדם, אמ לטוב אם לרע, יחהפך דיגו, כמאמר "בן הֵאהֵא אומר: לפום צערא אגרא" " לפי ערך צער כבישת הטבע הגוטה אל הרע, יהי׳ השכר: או יעגש בהטשכו אחר טבעו בעוגש יוחר קל, מאילו הי׳ טבעו גוטה אל הטוב, והוא עבר ועשה. - ובזה. המליץ מרע״ה טוב על ישראל בטעשה העגל, ואמר:"לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" - והלא הם המה - "אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" - מקום של עכו"ם .

אל זה אולי כוון ריש לקיש באמרו על מאמר החנא: "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (תהלים ל"ג, טו). מה פשר הביטוי הסתום "בני מרון", ומה הקשר בינו לבין הפסוק המובא לו כאסמכתא? בגמרא בראש השנה (י"ח ע"א) מובאים לביטוי זה שלושה פירושים: "מאי כבני מרון? בבבל תרגומו: כבני אמרנא – (כבני צאן). ריש לקיש אמר: כמעלות בין מרון (ויש גורסין: כמעלות בית חורון" . דהעושה דבר גגד טבעו, הוא כובש אח יצרו שדומה לו כהר, הרי הוא כעולה על ההר, העלי׳ קשה, כבדה, הגשיטה. מתקצרת, והוא כובש אח יצרו ועולה, והעושה. דבר שגם טבעו ומזגו מסייעו לזה, הרי הוא כמי שיורד םן ההר, דרכו קלה וגוחה, השפוע םםיעו וככה דן הקב״ה את כל באי עולם, כמעלוח בית. חורון, כל אחד לפי מה שהוא, אם עולה בהר או יורד (שרגי נסישי דרוש ו׳). כרם פתחיה באתר hebrewbooks

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

• מדרשים לפרשת ניצבים
• מדרשים לפרשת וילך

אישים בתולדות ירושלים

מתוך אתר פייסבוק של עיר דוד

אתר הר הזיתים הביא את סיפורם של האישים אשר נקברו בהר. בינהם מראשוני הישוב החדש בירושלים. אחד הסיפורים שהובאו לאחרונה הוא על חיים אהרון ולירו, איש הציבור הראשון במאה ה-19 והבנקאי הראשון בעיר. וכך נכתב באתר עיר דוד, אשר נטלה תחת חסותה את הטיפול בבית הקברות בהר הזיתים.

בשנת תר"ח, כשאביו ר' יעקב אהרון החליט לפתוח את ראשון הבנקים בא"י, בירושלים. מהר מאוד התפרסם הבנק באמינותו וסניפים נוספים של בנק "יעקב ואלירו ושות'" נפתחו ביפו ובדמשק. בגיל 15 התחיל חיים ולירו לעבוד כפקיד בבנק שניהל אביו. משהוכיח את עצמו הוא תפס את משרת ניהול סניף הבנק בירושלים בשנת 1875, ובשנת 1880, לאחר מות אחיו יוסף ולירו, התמנה למנה...ל הכללי של הבנק.

עושרו ופעילותו העסקית של ולירו הקנו לו מעמד חשוב בירושלים, הן בקהילה היהודית והן בקרב שאר הקהילות בעיר. מתוקף מעמדו הוא שימש נציג הקהילה היהודית ברשויות העיר ששאבו את סמכותם מהממשלה העות'מאנית. לאחר הכיבוש המצרי של ירושלים (1831–1841) הוא כיהן כחבר במג'ליס אל-אידארה (המועצה המנהלית) של מחוז ירושלים. חברותו בוועדה סייעה בידי חיים ולירו להעמיק את הרשת הכלכלית והחברתית שהזינה את עסקיו. בשנת 1868 התמנה חיים ולירו כאחד משני הנציגים היהודים במועצת העירייה של ירושלים.

הוא רכש קרקעות רבות בעיר, השתתף ביזמה ובהקמה של שכונות חדשות ואגודת התיישבות שונות וכונה "הרוטשילד של ירושלים". כמו כן עזר רבות לעניי העיר והמשיך את מפעל הצדקה של אביו- בית תמחוי למאות נזקקי העיר.

• לגיליון האחרון של אתר הר הזיתים

הויקיפדיה העברית הגדירנה כך את פועלה:"חיים אהרן ולירו (1845 - 1923) היה איש עסקים, בנקאי ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19. השירותים הפיננסיים שהבנק שבבעלותו סיפק קידמו את הקהילה היהודית בירושלים ובארץ ישראל. ההון שהוזרם באמצעות הבנק הושקע ברכישת קרקעות, בבנייה, בפיתוח תשתיות ובדחיפת ירושלים הנחשלת של המאה ה-19 אל המתווה של ערים מודרניות.

• כאן תוכלו לקרוא עוד על האיש

ביום הכיפורים - במערת המכפלה

היערכות מיוחדת: אלפי מתפללים צפויים לשהות ביום כיפור במערכת המכפלה בחברון היערכות מיוחדת של כוחות הבטחון והיישוב היהודי להסדרת כל סידורי האש"ל והאבטחה להמונים. מרחבי תפילה, אלפי מיטות לינה מסודרות וסעודות מהדרין מוכנים לקליטת אלפים. בהוראת הרבנים האירוח לגברים בלבד.

"האיר המזרח עד שבחברון"- אלפי מתפללים מכל חוגי היהדות הנאמנה צפויים לפקוד השנה את מערת המכפלה בחברון ביום הכיפורים. לאור הביקוש הגדול מהארץ ומהעולם, בשנים קודמות, נערכים השנה, לראשונה, ראשי היישוב היהודי בחברון להסדרת אש"ל מלא לאלפי מתפללים גברים, בתקוה כי בשנים הקרובות יגיעו מספרם לרבבות.

על האירוע המיוחד אמונים מספר גופים האחראים על המערך ובהם – הקרן למורשת מערת המכפלה, הכנסת אורחים חברון, המועצה הדתית קרית ארבע- חברון, מנהלת מערכת המכפלה וראשי מחדשי היישוב היהודי.

בתיאום בין הגופים לצבא נקבע כי כל מערכת המכפלה כולה, כולל אוהל יצחק ורבקה, יפתחו ליהודים בלבד ויוכשרו אולמות והיכלי תפילה נפרדים, לבני בני העדות והקהילות, עם מנהגי נוסחאות תפילה שונים. מנהיגי קהילות ומשפיעים וכן קבוצות מאורגנות גדולות שיבואו במאורגן יזכו לסידורים מיוחדים במהלך יום הכיפורים.

המארגנים מציינים כי בהוראת רבני המקום וחברי ועדת הרבנים לעניני מערת המכפלה, בשל קדושת היום ועיצומו, האירוח הינו אך ורק לגברים בלבד ובתיאום והרשמה מראש. הנרשמים יזכו למקום לינה מסודר וסעודת מצוה בערב יום הכיפורים ובסיומו בהכשר מהדרין.

בפגישת תיאום שנערכה השבוע בין מפקדי הצבא למארגנים הודיע הצבא על תגבור השמירה הגלויה והחשאית בכל הצירים והדרכים המובילים למערת המכפלה, על מנת לאבטח את ההמונים בבואם בערב יום הכיפורים ועד שובם לביתם בשלום.

המארגנים מסרו כי מיד עם מסירת הדיווח על הבשורה לאפשר להמוני יהודים להגיע ביום הכיפורים לחברון, נתקבלו פניות רבות של בודדים וקבוצות מכל בני היהדות החרדית המבקשים לזכות לשהות ביום הכיפורים בפתח הגן עדן שבמערת המכפלה.

אדם מגדולי הדור הזכיר כי בתפילת יום הכיפורים מזכירים את סדר העבודה שבו מזכירים לכהן הגדול טרם התחלת עבודת הקודש עם שחר, "האיר המזרח עד שבחברון", כדי לעורר את זכות ישני חברון, כמובא בחז"ל בגמרא.

"ועל כן בוודאי שתפילה במערת המכפלה עצמה ביום הכיפורים הינה סגולה גדולה לקירוב הגאולה ולקבלת התפילות, וזכות האבות בוודאי תעמוד למתפללים שתפילתם תתקבל לרצון ולרחמים לפני מלך המשפט, ויזכו לכל מילי דמיטב להם ולבני ביתם לגמר חתימה טובה".

מתפללים המבקשים לזכות לאירוח מלא בערב וביום הכיפורים במערת המכפלה נדרשים לפנות בהקדם למוקד הרישום בטלפון 052-4295550 על מנת שניתן יהיה להיערך לקליטת ההמונים בצורה מסודרת.

אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל

א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה דכתיב (בראשית כג) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון בית המקדש דכתיב (ד"ה א כא) ויתן דוד לארנן במקום וגו' וקבורתו של יוסף (בראשית לג) ויקן את חלקת השדה יעקב קנה שכם. (בראשית רבה ע"ט, ז' פרשת וישלח). לכן גם הודגש שהמערה נקנתה בכל אופני הקנין –שטר, כסף, וחזקה. חז"ל מספרים כי יעקב נתן את כל רכושו העצום לעשיו עבור חלקו במערה (שמות רבה ל"א).

רבינו בחיי כתב:..ואע"פ שישראל בכניסתן לארץ לקחו רובה לפי חרב, מצינו שלושה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות אשר באו לידם על-ידי קניית כסף ואלו הן:חברון, והר גריזים והר עיבל והר המוריה. חברון - הוא שכתוב כאן "לאברהם למקנה" (בראשית כ"ג,כ') וכתיב:"השדה אשר קנה אברהם.." (בראשית כ"ה). הר גריזים והר עיבל - ששם כרתנו ברית וקבחנו עלינו התורה באלה. וכתיב עליו"ויקן את חלקת השדה" (בראשית ל"ג) הר המוריה - שנאמר:"ןיקן דוד את הגורן..."

תמונות ממערת המפלה

המעבר במערה בין ציון אברהם ושרה לבין ציון יצחק ורבקה - יהיה פתוח ביום הכיפורים

"וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן: בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. כ וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר: מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת" (בראשית כ"ג, ט']י') תחריט נחושת מאת גוסט דורא

הכניסה למערה, מתחת לאולם הנוכחי, בו ציוןיצחק אבינו ורבקה אימנו - פתח הירידה לתוך מעמקי המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ericstoltz

לוח זכרון ברומא על שריפת התלמוד בשנת 1553

"גיליונות שרופים ואותיות פורחות"

מוקד, פורטל יהודי איטליה, דיווח ב-20 ספטמבר 2011 כי בכיכר Campo de 'Fiori ברומא הוצב תבליט זכרון המציין כי בכיכר זאת בראש השנה שי"ד (9 ספטמבר 1553) עלו על המוקד כדוגמת המעשה שהיה בימי "מרד בר-כוכבא" כאשר הרב חנן תרדיון, עטוף בגלילות ספר תורה יחד עם ספרי תלמוד עלה על המוקד.

הייתה זו החלטתה של האינקויזיציה, אשר מקום מושבה היה בכיכר זאת, לאחר הרדיפות שהיו ב"ימי הביניים", אשר במסגרתן התנכלו לכתבי יד וספרים בשפה העברית. "מוקד" הוסיף כי היתה זו תחילתה של רדיפת הספרים המודפסים בעברית, אשר אולי מעולם לא הסתיימה.

הטקס משך תיירים רבים אשר היו באופן אקראי ברומא. הרב ריקרדו די סגני, הרב הראשי של רומא ציין כי כמעט כל היהודים ממדינות שונות ברחבי העולם היו מיוצגים באירוע.

אכן, 458 שנה עברו עד להתקנת לוח הזכרון, אבל זה לעולם לא מאוחר מדי.

על עץ הרימון

עץ הרימון , עופרה חזה , השיר והמילים

מילים: יעקב אורלנד לחן: ידידיה אדמון..

רימונים במרכול "יש" בבני ברק אלול תשע"א

המחבר: שירן שבתאי – "מורשת הגליל"
תקופה זו של ערב ראש השנה היא תקופת ההבשלה של הרימון ואכן בטיולינו בימים אלו נפגוש אותו במלוא יופיו גודל בר בצדי נחלים או מטופל במטעים ובגינות פרטיות. פרי הרימון מזוהה לחלוטין עם ראש השנה הן משום יופיו, הן משום שלדברי חז"ל הוא מכיל תרי"ג גרגרים, הן משום שהוא משבעת המינים והן משום שכאמור ראש השנה הוא הזמן בו מבשיל הפרי ואכן אנו נוהגים לברך זה את זה בברכה "שירבו זכויותינו כרימון" ואף לברך עליו שהחינו בלילה שני של חג. לפני שנים כיכב הרימון אף ב"שנים הטובות" שנהגנו לשלוח זה לזה.

הרימון סמל לריבוי מצוות ומכאן הביטוי'"מלא כרימון"' שפירושו מלא וגדוש: "אפילו ריקנים שבך, מלאים מצוות כרימון" אומר התלמוד ( ברכות, נז, ע"א) ואף ר' מאיר ממשיל את רבו שיצא לתרבות רעה אלישע בן אבויה לרימון שתוכו מלא דברי תורה למרות שקליפתו אינה ראויה למאכל. "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק" (חגיגה, טו, ע"ב).

הרימון סמל ליופי ולשלמות "כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך" אומר הנער המאוהב לנערה בשיר השירים, לא פעם כי אם פעמיים (פרק ד' פס' ג' וכן פרק ו' פס' ז) ואכן גם באמנות בית המקדש הרבו להשתמש בצורת הרימון לעיטור אם על שולי מעיל האיפוד של הכוהן הגדול שם נקבעו פעמוני זהב ורימוני תכלת וארגמן ( שמות כ"ח, ל"ג), ואם על ראש עמודי יכין ובועז שם נקבעו מאתיים רימוני נחושת (מלכים א, ז' י"ח), רק לפני שבועיים נתבשרנו כי בחפירות עיר דוד נמצא רימון זהב אולי משולי גלימתו של כהן גדול.

הרימון סמל לטוב הארץ " כִּי ה' אֱלֹקיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה .... אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: (דברים ח , ז) ואכן המרגלים החוזרים משליחותם נושאים עמם במוט בשניים זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים: (במדבר, י"ג, כ"ג) לבקעת בית נטופה שלוחה בשם בקעת בית רימון, כנראה על שום שהיו מגדלים שם מטעי רימונים ומאוכלסת הייתה כמו כל הגליל בישובים יהודים ומוזכרת לטובה במסכת חגיגה בירושלמי שנתכנסו בה שבעה חכמים לעבר את השנה לאחר גזירות השמד בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא. בקעת בית רימון אינה בודדה, בתיאור נחלות שבטי ישראל בספר יהושע נזכרות ערים בשם "רִמּ‏וֹ‏ן" בנחלת שבט שמעון בדרום (יהושע י"ט, ז') ובנחלת שבט זבולון בצפון (שם, י"ג), ו"גַ‏ת-רִמּ‏וֹ‏ן" בנחלת שבט דן בשרון (שם, מ"ה). בסְפַ‏ר-המדבר של נחלת שבט בנימין נמצא "סֶ‏לַ‏ע רִמּ‏וֹ‏ן) " שופטים כ', מ"ז), ששמו השתמר אולי בכפר רַ‏אמוּ‏ן שממזרח לבית אל.

מפרי הרימון ייצרו בנוסף לעסיס גם יין רימונים כבר בזמן האמוראים (שבת, קמג, ב) ואם אתם מעוניינים לראות את תהליך יצירת היין ולטעום ממנו הרי אתם מוזמנים לבקר ביקב בדלתון המייצר יין רימונים.

לרימון, סגולות מרפא חשובות. שכן הוא מכיל ויטמינים ומינרלים חשובים, ביניהם ויטמיני A, B ו- C, ברזל, סידן, שומן ופחמימות. הרמב"ם, שהיה כידוע מגדולי הרופאים בתקופתו מרבה לדבר בשבחו של הרימון ובסגולותיו המרפאות וממליץ להשתמש במיץ שלו לשכוך תופעות "הנג אובר" שלאחר שכרות, לנצל את קליפתו לעצירת קלקולי קיבה ולריפוי פצעים פתוחים. מחקרים בני זמנינו מראים כי מיץ הרימון מעכב התפתחות תאים סרטנים בגוף האדם. הרימון הופיע כסמל ארץ ישראלי עיצובי כבר במטבעות המרד הגדול ובימינו המשיכה מדינת ישראל מסורת זו בשעה שבחרה לעטר בו את המטבע הנוכחית של שני שקל. יהי רצון שאכן תהיה לנו שנה טובה שנה בה ירבו זכויותינו כרימון שירן שבתאי – מורה דרך בטעם יהודי, טל' 0523246827 http://www.shiran.kr8.co.il

תכנית בר בי רב דחד יומא ביקיר

בַּ‏‏ר בַּ‏‏‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א הוא יום עיון ללימודי יהדות לאנשים ונשים אשר עסוקים בשאר ימי השנה בלימודים, מלאכה ובעבודה. יוזם הרעיון הוא האדמו"ר מקאליב שהחל ביישום הרעיון לפני שמונה-עשרה שנה. מאז השתתפו בימי העיון יותר משש-מאות אלף איש בארץ ובחו"ל.

המקור למנהג

חז"ל מספרים במסכת חגיגה "רב אִידֶ‏י אֳ‏בוּ‏הּ‏ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב ( היה רגיל שהיה הולך שלשה חודשים לעסקיו ויום אחד היה בבית הרב, ושוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד לבית הרב והוו קרו ליה רבנן ( והיו קוראים לו בלגלוג) בַּ‏‏ר בַּ‏‏‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א. חלש דעתיה (נעלב). קרי אנפשיה( וקרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ, אֶהְיֶה--קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ, וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק, צַדִּיק תָּמִים" ( איוב, י"ב,ד'). א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן ( בבקשה ממך אל תעניש את הרבנים). נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש ( יצא ר' יוחנן לבית המדרש ודרש " וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי, יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן ( איוב, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו ? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם--יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם, אֶת-תְּנוּאָתִי. ) <makor>במדבר י"ד, ל"ד</makor> ).וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו - הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה " ( ה' דף ב')

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה חודשים ולמד אצל הרב שלו יום וחזר שלושה חודשים. כלומר יום אחד של לימוד תורה היה המוקד ההליכה ברגל שישה חודשים : שלשה חודשים - מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים - מהרב חזרה לעסקיו.

• עוד בנושא ועל חידושו בימינו צפה וקרא

תכנית בר בי רב דחד יומא – מחזור 14
 
9:00 – 10:15 הרב חגי לונדין
           
10:15 -11:30 הרב שמואל אליהו
 
11:45 -13:00 הרב אברהם יוסף
 
13:15-13:00 מנחה
 
ארוחת צהריים
 
15:45-14:45 הרב אהרון כהן
        
17:00-16:00 הרב יהודה בן ישי
 
18:30-17:15 הרב יובל אשרוב
 
19:45-18:30 הרב דוד לאו
 
20:00-19:45 דברי סיכום ותפילת ערבית
 
 

ספר חדש בידיעת הארץ:הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב

ספר חדש הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב - מאת מאת עמיר אידלמן עזרא זילברמן יואב אבני חנן גינת מו"ל: הוצאת רשות הטבע והגנים

אתר ההוצאה לאור כתב עליו:
הספר נועד לאפשר לחובבי הטבע והטיולים במדבר להבין את הנוף המורכב אותו רואות עיניהם בעת טיול או מסע בנגב. מי שיקרא בסבלנות את כל פרקי הספר ידע "לקרוא" את נופי המדבר, להבין מה התהפוכות שעברו על חבל ארץ זה ולהבין את הכוחות שעיצבו את פניו. אם חובב טבע הוא, יסייע לו הספר להבין את הרקע והתשתית לקיומם של החי, הצומח והאדם במדבריות הנגב.

הספר נועד גם להציג לפני הגיאולוג החובב, לתלמידי גיאולוגיה בבתי ספר תיכוניים ולמדריכי ידיעת הארץ, את תמצית הידע הגיאולוגי והגיאומורפולוגי של הנגב. אנו מאמינים שהספר יכול לתרום גם לתלמידי תואר ראשון במדעי כדור הארץ.מהקורא נדרש רק ידע בסיסי בתחום הגיאולוגיה, ידע הנרכש במסגרת לימודי הגיאוגרפיה ובמגמות לידיעת הארץ ולגיאולוגיה בבתי ספר תיכוניים, בקורסים לידיעת הארץ ובמכללות. מטבע הדברים, כתיבה פופולרית כוללת הפשטות שנועדו להציג את הידע המדעי בצורה שתהיה מובנת לקוראים שאינם אנשי מקצוע בתחום מדעי האדמה. עם זאת, הקפדנו להימנע מהכללות והפשטות שאינן עולות בקנה אחד עם הידע המדעי.

הספר מציג לראשונה סינתזה כוללת של התהוות המבנה הגיאולוגי והנוף של הנגב, שלב אחר שלב, מהיווצרות סלעי התשתית של המאסיב הערבו- נובי בפרה - קמבריום ועד ההולוקן, התקופה שבה החל האדם להשפיע על הנוף. על מנת להקל על הקורא שאיננו בעל ידע בתחום הגיאולוגיה, שילבנו לאורך הספר הסברי מונחים המשולבים בטקסט, חלקם אף יותר מפעם אחת, כהערות בתחתית העמודים.

מתוך המבוא לספר

עבודות מחקר של דורות של גיאולוגים וגיאומורפולוגים שעסקו במחקרי שדה להבהרת המסכת הגיאולוגית של הנגב הם המסד של ספר זה. מכיוון שלא ניתן לכלול במסגרת זו את שמות כל החוקרים ומחקריהם, צרפנו לספר רק את רשימת המחקרים שפורסמו בעברית, ביניהם עבודות גמר ודוקטורט שנערכו במסגרת אוניברסיטאית ובמכון הגיאולוגי.

לוח זמני התפילות בבית הכנסת משכן מאיר

ראו גם ערך מפורט לכל תקופת החורף: לוח זמני התפילות בבית הכנסת משכן מאיר

באתר מופיע לוח הזמנים לכל זמן חורף

לוח שיעורי פרשת שבוע לנשים

ייתכנו שינויים במשך השנה

לקראת כל שבת תופיע הודעה מעודכת בעלון קדומים וכן יודיעו על כך בבית הכנסת משכן מאיר

לוח שנה לשנת תשע"ב

קובץ אקסל הניתן להדפסה - ליחצו ע"ג התמונות והחגים בלוח השנה - כל חודש בפני עצמו, ניתן להוסיף תמונה במרכז הדף

• אתר מרכזי
• כאן ניתן להוריד לוח שנה ממוחשב עם תמונות בפורמט exel

מידע על השנה

(לפי הויקיפדיה העברית)

ה'תשע"ב (5772) או בקיצור תשע"ב היא שנה עברית אשר תחל ביום א' בתשרי, אור ל-29 בספטמבר 2011, ותסתיים ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 2012. ה'תשע"ב איננה שנה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

מדינת ישראל תחגוג ביום העצמאות ה'תשע"ב 64 שנות עצמאות.

מאפייני לוח השנה

1. שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד
2. שנה "כסדרה": שבה חשוון בן 29 יום ואילו כסלו בן 30 יום
3. סך הכל 354 ימים בשנה.
4. ג' בתשרי נופל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.
5. כ"ט בחשוון נופל ביום שבת, ולכן חג הסיגד מוקדם ליום חמישי כ"ז בחשוון
6. ה' באייר נופל ביום שישי, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ד' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ג' באייר
7. י"ז בתמוז נופל בשבת, ולכן צום שבעה עשר בתמוז נדחה ליום ראשון י"ח בתמוז
8. ט' באב נופל בשבת, ולכן צום תשעה באב נדחה ליום ראשון י' באב

• לוח שנה לתכנון - התוכן דומה לקישור לעיל

איך לחסוך בתשלומי תרופות בקופת חולים

המידע טעון בדיקה. הוא מועבר לידיעה ללא שנבדק תוכנו

קרה לכם שקיבלתם מרשם לתרופה יחידה ובמקום לצאת עם חפיסת כדורים אחת יצאתם עם שתיים ואולי יותר? זה לא רק מסורבל יותר אלא גם יקר יותר. במשרד הבריאות ממליצים לבדוק עם הרוקח, האם יש חפיסה המכילה את מספר הכדורים הקרוב ביותר לזה שרשם לכם הרופא. הסיבה: בתרופות שבהן משלמים את מחיר ההשתתפות העצמית, 13 שקלים למנת תרופה, כל חבילת תרופות נוספת תכפיל את התשלום שלכם. כלומר, אם רכשתם קופסה אחת של 20 כדורים תשלמו 13 קלים, אבל אם מכרו לכם שתי קופסאות של 10 כדורים תשלמו 26 שקלים. לקופות החולים זה בטוח משתלם, לכם הרבה פחות.

עדינה מרקס יו"ר האגודה לזכויות החולה מסבירה כי, "אנחנו נלחמים כבר שנים על כך שמנת התרופה צריכה להיות זהה למשטר הטיפולי המומלץ לאותו חולה. אם באריזה יש 30 כדורים והחולה זקוק ל-45 כדורים בחודש, המנה שלו צריכה להיות 45. את הצרכן לא צריך לעניין מה גודל האריזה. מי שמרוויח מהעניין הן קופות החולים והחברות המסחריות, שאין להן עניין להתאים בין האריזות שלהן לגודל המנה הטיפולית. ומי שמפסיד הם כמובן החולים".

דוד פפו, יו"ר ארגון הרוקחות נותן דוגמאות למספר תרופות שמגיעות בגודלי אריזה משתנים. כך למשל גולבן, כדור לטיפול בחולי סוכרת מגיע באריזה של 30 טבליות או באריזה של 100 טבליות. "אדם שצורך 3 טבליות ביממה ישתמש ב-90 טבליות בחודש. אם הרופא רושם לו לקנות שלוש אריזות של 30 כדורים הוא ישלם 39 שקלים ואם הרופא יהיה מודע לכך שיש אריזה של 100 כדורים החולה ישלם רק 13 שקלים". גם התרופה לאלרגיה לורטדין נמכרת בגודלי אריזה משתנים. חולה שזקוק לכדור אחד ביום יכול לרכוש שלוש אריזות של 10 כדורים ולשלם 39 שקלים, או אריזה של 20 ועוד אריזה של 10 ולשלם פחות.

האחריות - על הרופא שכתב את המרשם - "אני מגלגל את האחריות לפתחו של הרופא – הם מעודכנים גם בגודל של האריזות וצריכים להיות מודעים לכך כשהם כותבים מרשמים. בכל מקרה, המבוטחים יכולים להתייעץ גם עם הרוקחים שמקפידים בנושא ולעתים מתקנים על דעת עצמם את המרשם, כדי למנוע מצב לא הוגן שבו אדם ישלם תשלם כפול", אומר פפו.

לעומתו, סממה ממליצה לחולים שבאים לרכוש תרופה לגלות ערנות ומעורבות. "החולה צריך לשים לב אם המשטר הטיפולי תואם לכמות התרופה שבאריזה. אם לא, כדאי לשאול אם יש אריזה גדולה יותר, אחרת המבוטח משלם כפול. האדם הסביר שמשלם 26 שקלים בבית מרקחת לא חושב שהוא יכול לשלם רק 13 שקל. בצורה כזו, תשלום על אנטיביוטיקה בסירופ לילד יכול להגיע גם ל-60 שקל. עבור משפחות מרובות ילדים זה יכול להגיע לעשרות שקלים יותר בכל חודש וברור שזה רווח לקופה".

קופות החולים מרוויחות עליכם ואתם כלל לא ידעתם: במקום לנפק מרשם לחפיסת תרופות אחת, רופאים רבים מפצלים את המרשם לשתי חפיסות. המשמעות: בבית המרקחת יגבו מכם פעמיים את סכום ההשתתפות העצמית. משרד הבריאות נכנס לפעולה כדי למגר את התופעה. הנחיה חדשה שהוציא משרד הבריאות לקופות החולים קובעת כי, "בעת הנפקת מרשם יש לספק למבוטח את התכשיר באריזה הרשומה הקרובה ביותר בגודלה למנת התכשיר המופיעה במרשם ובאופן שימנע חיוב יתר של המבוטח בהשתתפות עצמית". עוד נכתב כי, "אין להתיר פיצול הכמות למספר אריזות באופן שייקר את ההשתתפות העצמית".

את ההנחיה הוציא יואל ליפשיץ, סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, בעקבות כ-15 תלונות שהתקבלו בשנה וחצי האחרונות במשרד הבריאות. כך למשל, אחד המתלוננים קיבל מרשם מהרופא בו צוין שעליו ליטול 20 כדורי אנטיביוטיקה במשך עשרה ימים. במקום לשלם 13 שקל עבור חפיסה של 20 כדורים, הוא התבקש לשלם סכום כפול עבור שתי חפיסות של עשרה כדורים.

"עלינו כאן על תופעה" - המבוטח שלח קבילה לאתי סממה נציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות. "בהתחלה כשבדקנו מול הקופה נאמר לנו שזה גודל האריזות שמגיע מחברת התרופות, אבל כשבדקנו בחברה התברר שיש גם אריזות של 20 כדורים. הם יכלו למכור את זה למבוטח באריזה של 20 ולא לחייב אותו בחיוב כפול", אומרת סממה. "עלינו כאן על תופעה שחולים בפירוש שילמו כפול. מדובר כאן דווקא על התרופות הזולות, שעולות פחות ממאה שקלים ואותן מוכרים כ'מנה'. בעצם מדובר בסכומים קטנים, אבל כאלו שנגבים מהרבה מאד אנשים. מדובר על תרופות מאד נפוצות".

סממה ציינה כי החולים שפנו אליה והחליטו להתלונן היו נסערים מאד. "חולים מרגישים לפעמים שזו מרמה בהיקף גדול על ידי הקופות ועל ידי חברות התרופות. ברור שאם מוכרים אנטיביוטיקה בהיקפים אדירים באריזות של 10 כדורים וכל חולה משלם 26 שקלים במקום 13, אז הקופות גוזרות קופון גדול. אני לא נכנסת למניעים של הקופות אבל היה ראוי שימכרו באריזות של 20 כדורים".

יואל ליפשיץ ציין כי, "לא רצינו שהנושא הזה יהפוך להיות פתח כדי להגדיל את הגבייה של השתתפות עצמית ורצינו שהמבוטחים ירגישו שנותנים להם טיפול מיטבי שלא מעורב בו שיקול מסחרי. בדקנו בכל הקופות ובכולן נתקלנו הן בתלונות של הקופות, לפיהן היצרנים לא מספקים גדלי אריזות משתנים והן בתלונות הפוכות של היצרנים שהקופות לא מזמינות את כל הגדלים וגם בתלונות של הלקוחות מול הקופות".

לחברות אין עניין להתאים האריזות לדרישות הרפואיות