Kedumim Wiki
Register
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Josef tomb 2009 02 23

קבר יוסף - ערב ראש חודש אדר תשס"ט

השבת קראנו בתורה את פרשת נשא. הרב אביגדֹר הלוי נבנצל מעלה את השאלה: מי היו אותם טמאים, שלא יכלו להקריב את קרבן הפסח במועדו וכיצד נטמאו ? והתשובה נמצאת במונח "ויהי אנשים -" הכוונה שהיו בעלי תאוה למצוות  !

וכיצד נטמאו? נחלקו בזה חז"ל יש אומרים שנושאי ארונו של יוסף היו ((סוכה כ"ה ב',א') ויש אומרים שמישאל ואלצפן היו, שנטמאו מנשיאת גופותיהם של נדב ואביהוא אל מחוץ למחנה (ויקרא י', ה',ד') ויש אומרים שאותם אנשים היו סתם יהודים שנטמאו במת מצוה. על כל פנים, לכל הדעות, אין מדובר כאן באנשים שנטמאו סתם כך, ולא באנשים שהיו טמאים מחמת התעסקות במצוה כלשהיא - נשיאת ארונו של יוסף, הוצאת גופותיהם של נדב ואביהוא מן המשכן, או טפול במת מצוה.

אם כך, קשה לכאורה להבין: מה מקום יש לטענתם ", לָמָּ ה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּ"מֹעֲדוֹ"? הרי במקום קרבן פסח, זכו למצוות אחרות שאחרים לא זכו להן! ואם כך, בסך הכל, אין כאן שום גרעון  !

תשובה לשאלה זו ניתן לענות על פי מעשה נפלא שמובא בחז"ל מספרים, ' שר יצחק ור' יהודה התארחו פעם בביתו של חכם אחד. אמרה אשתו של אותו חכם לבנה הקטן (שהיה בעל מדרגה גבוהה מאד): גש לשני החכמים הללו, וקבל מהם ברכה! התחיל הילד להתקרב אליהם, ונרתע לאחוריו. אמר לאמו: אמא, איני רוצה להתקרב אליהם! אני מריח עליהם, שהם לא קראו קריאת שמע היום! שמעו ר' יצחק ור' יהודה את דברי הילד ואמרו: אכן נכון הדבר! לא קראנו קריאת שמע היום! ומדוע -? כי היינו עסוקים במצוַת הכנסת כלה, והעוסק במצוה פטור מן המצוה  ! (זוהר ח"ג קפו,א) .

ר' יצחק ור' יהודה היו פטורים אפוא מקריאת שמע! יותר מכך: אסור היה להם להפסיק לעסוק בַּמצוה שעסקו בה, בשביל לקרוא קריאת שמע ' עי( "רמ א יו"ד סי "ר' מ סי ב) " . ואף על פי כן, הריחו עליהם שנחסרה מהם מצוַת קריאת שמע! לא כל אדם יכול להריח את זה, אבל מי שעומד במדרגה רוחנית גבוהה, כמו אותו ילד, מריח עליהם שהם לא קראו קריאת שמע. בצדק אמרו אם כם "הטמאים" למשה רבינו " לָמָּה נִגָּרַע". אמנם ארונו של יוסף זה חשוב, קבורת נדב ואביהוא זה חשוב, וגם מת מצוה זה חשוב, אבל סוף סוף מצוַת פסח תהיה חסרה לנו. יָריחו עלינו שלא הקרבנו קרבן פסח . לכן, למרות שזכינו למצוות אחרות, אנו רוצים להקריב גם את הפסח. "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵ ל ." בגלל הרדיפה הזו אחר כל מצוה, זכו אותם אנשים טמאים, שמצוַת פסח שני ניתנה על ידם. אם לא היו באים ואומרים "לָמָּה נִגָּרַע , " גם אז ה' היה נותן את המצוה הזאת. אלא שזכו שתֵּאָמֵר מצוה זו על ידם ' עי( "רש י במדבר ט',ז' ) . מפני שהם עובדים את ה' מאהבה, רוצים לקיים מצוה ומצטערים כשאינם יכולים לקיים מצוה, לכן זכו שהמצוה תנתן על ידם.

אנו מתפללים בכל יום: "והאר עינינו בתורתך, ודבק לבנו במצוותיך , ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ." לא מספיק שנלמד תורה ונקיים מצוות, צריך שזה יהיה עם אהבה ויראה ה. אנשים הטמאים זכו לדבר הזה, קיום המצוה מאהבה, ויראה מחסרון קיום המצוה. על זה אנו מתפללים בכל יום, שלא רק נלמד תורה ונקיים מצוות, אלא שנעשה הכל באהבה וביראה


אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה[]

Shanan

המרצה - מתוך סדרת ההרצאה

מצאתי ב:You-Tube סדרת הרצאות של פרופ אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שניתנה במסגרת התכנית "אבני פינה" סמסטר ב תש"ע. בסדרה, המרצה סקר את תולדות ספרות האגדה במשך 1,300 שנות יצירתה.

אביגדור שנאן עוסק בספרות היהודית הקדומה שחוברה בשש מאות השנים הראשונות לספירה, דהיינו, עד ראשית הופעת האסלאם. תחילה הוא חקר את תרגומי המקרא הארמיים, עבר לספרות האגדה והמדרש ושב לעסוק בתרגומים ובסידור התפילה. המשותף לכל התחומים האלה הוא בית הכנסת הקדום, שבו נתקיימו דרשות, נערכה התפילה, הושמעו התרגומים ועוד.

פרופ' שנאן מגלה עניין בחוליות החיבור שבין עולם המקרא לבין העולם הבתר-מקראי (לאחר תקופת המקרא) שנבנה עליו כמעין פירמידה הפוכה, כאשר כל דור ודור מוסיף נדבך נוסף, גדל והולך, למה שעשו קודמיו. גישתו של שנאן היא גישה ספרותית, הבוחנת את הצד הספרותי ואת איכותם הספרותית של הטקסטים האלה. פרסם למעלה ממאה ועשרים מאמרים בעברית ובאנגלית וכעשרה ספרים

המרצה מחלק את תולדות האגדה לתקופות הבאות:

  1. זמנה של ספרות האגדה הוא משלהי ספרות המקרא 300 לפנה"ס - חתימת המקרא - עד המאה ה-12.
  2. תקופת חז"ל מתחילה מימי הלל ושמאי (בערך 1 לספירה) עד שנת 500 - מאז לא ניתן להגדיר תקופת חז"ל.
  3. תקופת ספרות חז"ל אינה חופפת את "תקופת חז"ל" , שכן במשך 300 שנה לא נרשמו, עברו בע"פ. הספרות ממשיכים להווצר עד כמעט המאה ה-12. (זה גם מזכיר מדוע דת האיסלם מוזכרת למרות שנוסדה רק במאה ה-7.

המהפכים הגדולים התרבותיים בתקופה זו היו:

  • 332 לפה"ס - היוונים באים : עולם הקדום נפגש על ההלניזם.
  • 167 לפה"ס - מתחילה תקופת המכבים. נמשכת כמאה שנה.
  • 63 לפה"ס - בוא הרומאים.
  • 70 - חורבן הבית
  • 132 - נסיון למרד על-ידי בר-כוכבא.
  • 325 - האימפריה הרומאית מקבלת עליה את הנצרות. בשנה זו היא דת האימפריה.
  • 635 - כיבוש הארץ על-ידי האיסלם
  • ובסוף התקופה הצלבנית

בהרצאה הראשונה, פרופ' שאנן הגדיר מונחים:

  • למרצה יש קושי להגדיר מהי "אגדה" ; חיבורי חז"ל כוללים "הלכה" ו"אגדה". "הלכה" - ניתן להגדרה ולכן כל מה שלא מוגדר כ"הלכה" ייחשב לצורך ההרצאה כ"אגדה".
  • חז"ל - אשר ביצירתם נתמקד, מונים כ-2,400 אישים. הם נתנו ליהדות את ארון הספרים היהודי.

עם ישראל חי היום לפי חז"ל ולא לפי המקרא הגישה היא שונה, לדוגמא: לפי המקרא - יהודי הוא לפי האבא, לפי חז"ל - לפי האימא. תיאור התנהגות האבות ואימהות, משה רבינו: גידולו במצרים ומעשיו במדבר. כיבוש הארץ: יהשוע בן-נון ורחב הזונה, דוד המלך ומלכי ישראל ועוד - במקרים אלה למקרא יש גישה אחת ולחז"ל - אחרת ; היהדות כדת והתרבות היא מורשת חז"ל.

עוד על הסידרה וכן קישורים ל-12 ההרצאות הקש כאן


אש,מים ומדבר כנגד ספרי התורה[]

(בעקבות תחילת הקריאה בספר במדבר וחג השבועות)

1Bamidbar venezia

הדפסה עתיקה של החומש

הרב בניהו ברונר, ראש המדרשה התורנית במיכללת צפת ורב הקהילה הדתית לאומית בצפת, כתב בעלון "מצבהרוח" לשבועות תשע"ב:
שלוש הצורות בהם ניתנה התורה: אש, מים ומדבר, מכוונות נגד שלושת ספרי התורה: שמות, ויקרא ובמדבר. ספר בראשית הוא ספר הפתיחה לתורה, בו מתוארים בריאת העולם ומעשי האבות; ספר דברים חותם את התורה והוא ’משנה תורה‘; הספרים הנמצאים במרכז התורה הם המתארים את קורות עם ישראל מיציאת מצרים עד ערב הכניסה לארץ ישראל - סוף ספר במדבר. בתקופה זו אירעו אירועים כבירים: יציאת מצרים, מתן תורה וחנוכת המשכן, ואירועים נוספים שאירעו במחנה ישראל במדבר.

  • ספר שמות מסומל על ידי המים: המים יורדים מן השמים הם השפע האלוקי המוזרם לעולם. הניסים הגלויים שהיו ביציאת מצרים, שינוי סדרי בראשית ובשיאם קריעת ים סוף. ניסי יציאת מצרים החלו במים - מכת הדם, והסתיימו במים - קריעת ים סוף.ההופעה האלוקית היורדת מלמעלה למטה.
  • ספר ויקרא מסומל על ידי האש. ”אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה“. האש מאפיינת את ספר ויקרא, העוסק בתורת הקרבנות שהוקרבו על גבי המזבח. בחנוכת המשכן אש ירדה מן השמים, ובהמשך האדם מצווה שיקריב קרבנות על גבי האש שעל המזבח. האש היא פעולת האדם: ”אדם כי יקריב מכם“, והיא עולה מלמטה למעלה. האדם מתקרב לאלוקים ומגלה אותו.
  • ספר במדבר הוא המדבר. ההתגלות האלוקית דרך מדבר החיים, דרך קורות ישראל. ספר במדבר עוסק באירועים שקרו לאבותינו, הדור שיצא ממצרים, ודור הבנים שעומד להיכנס לארץ ישראל. מתחילת הספר עד פרשת קורח, התורה עוסקת בדור יוצאי מצרים,

ומספרת לנו על סידור מחנה ישראל, החטאים בקברות התאווה, חטא מרים, חטא המרגלים ופרשת קורח ועדתו. מפרשת חוקת עד סוף הספר, התורה מדלגת שלושים ושבע שנים, לשנת הארבעים ליציאת מצרים, ומספרת לנו על מות מרים, חטא מי מריבה שבעטיו המנהיגים משה ואהרן לא ייכנסו לארץ, ועל ההכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ, הציווי על כיבוש הארץ, פרשת נחלות, ערי המקלט.

המדבר הוא סוג מיוחד של דיבור, סוג מיוחד של התגלות אלוקית. מדובר במעשי בני אנוש המשולבים בהשגחה אלוקית. אם ספר שמות עיקרו מעשה ה‘ וספר ויקרא עיקרו מעשה אדם, ספר במדבר הוא שילוב מעשה האדם בהשגחת ה‘. הקב“ה מתגלה דרך ההיסטוריה. הראי“ה קוק היה כותב: היסטוריה – הסתר יה, על מנת להדגיש שה‘ מתגלה אלינו דרך האירועים הקורים בעולם. התגלות שהיא בהסתר. צריך להתבונן בצורה עמוקה על מנת לזהות אותה.

הקש כאן לקריאת השיעור במלואו



ברוך אתה ה'... אשר כִּלָה מעשיו ביום השביעי...[]

הרב אברהם דוידוביץ, רבה של ראש פנה, עורך הסידור "אליך תפילתי", בעלון לשבת :"מעט מן האור" הציג נוסח של הברכות המרכיבות את תפילת הערבית.

הוא גילה כי למרות שנוסח הברכות שווה בתוכנו בכל העדות, יש נוסח מיוחד המופיע ב'מחזור מנהג איטלייאני' או בשמו האחר 'נוסח בני רומא'. זהו נוסח תפילה ייחודי שאותו התפללו בבתי כנסת באיטליה במשך שנים.

נוסח זה של הברכות מוזכר ב'סידור רב סעדיה גאון' (המאה ה-9): "ויש מכניסים זכר השבת בברכות שלפניה ושלאחריה ואומרים: 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר כִּלָה מעשיו ביום השביעי ויקראהו עונג שבת קדשו מערב עד ערב התקין מנוחה לעמו ישראל כרצונו גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור. ברוך אתה ה' המעריב ערבים'... והלשונות האלה, אף על פי שאינם מעיקר הדין מותר לאומרם".

הערת העורך: נראה כי הנוסח הנ"ל הוא הקדום, כאמור, מהמאה ה-9. היום הנוסח שונה, ראו למטה ארבע דוגמאות. למשל: בכולם הסיומת היא מעריב ערבים בניגוד לכתבה ותודה לשבתאי שירן על הערה

ברכת 'אשר כִּלָה' הייתה נפוצה גם בתקופה מאוחרת יותר. אל הרמב"ם (המאה ה-12) נשלחה שאלה בנושא (תשובות הרמב"ם, י' בלאו, ח"ב סימן רס): "ויורינו (בדבר מה) שנהגו באלכסנדריא בלילות שבתות ומוצאי שבתות לומר במעריב ברכות, שחיברו (המאוחרים) אשר מצאנון בסידור ר' סעדיה גאון ז"ל מקויימות והתיר לומרן, והן 'אשר כלה מעשיו ביום השביעי' וכו' בליל שבת... ושמענו מן הנוסעים והבאים אלינו שרוב תושבי עיראק וסוריה וארצות אדום (ארצות תחת השלטון הביזאנטי) נוהגים בהן ואומרים אותן. ושמענו, שבמושבו הגדול ירומם הוא מגנה אותן ומונע לומרן בו, ולא ידענו הסיבה בזה, אם משום שאסור לומרן כלל ולכן הוא מונע אותן. או שזה מותר מעיקרו אלא שהדרתו לא ראה בעין יפה להניח הברכות המפורסמות, ומצווה לומר אותן לבד. יבאר לנו זאת באר היטב, כמו שהתרגלנו מחסדו".

כנראה שנוסח זה מקורו בנוסח התפילה הארץ-ישראלי הקדום, שעליו כותב ב'סדר רב עמרם גאון' (סדר שבתות): "ומאן דאמר 'אשר כִּלה מעשיו', טעות הוא בידו. דשאילו מקמי רב נטרונאי מהו לומר 'אשר כלה מעשיו' בערב שבת? והשיב, כך מנהג בשתי ישיבות (סורא ופומבדיתא), אין אומרים אלא 'אשר בדברו' ".

הנוסח האיטלקי כמעט שלא יצא מחוץ לגבולות איטליה למעט מקרים בודדים. בעיר סלוניקי פעלו כמה בתי כנסת איטלקיים, וכך בעיר צפת במאה ה-16. כיום בארץ יש בית כנסת אחד המתפלל בנוסח האיטלקי והוא בית הכנסת האיטלקי ברח' הלל בירושלים.

עם השנים ובהשפעתם של נוסחי תפילה אחרים נדחקו המסורות האיטלקיות הקדומות גם באיטליה עצמה, וכיום בקהילת טורינו אומרים בשבת את הנוסח הרגיל של ברכות קריאת שמע.

==

דגלי מחנה ישראל, הדגל העברי ודגל ישראל[]

The symbol of Judea tribe synagoge kdumim zafon

סמל האריה. הכנסת מוסקוביץ בקדומים צפון

Judea son of jacov

סמל המחוקק בית הכנסת זיכרון משכן שילה בשילה

בתחילת ספר במדבר נצוו בני ישראל להתארגן למחנות:"וְחָנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם" (א,נ"ב). פרשן המקרא, רבי יצחק אברבנאל, שהיה בעל ניסיון מדיני רב, עקב היותו שר בארבע ממלכות, כתב:"ואמר איש על דגלו באותות, ר"ל שלא יהיה חנית השבטים ונסיעתם כרצון איש ואיש, אלא שיעשו ד' דגלים, ובכל דגל יעמדו ג' שבטים " ויהיו הדגחים לרוחות השמים , סביב משען ה' " כלב שהוא באמצע הגוף והשבטים כאברים סביבו, אין ספק (כי במצב זה) שאיש על מקומו יבוא בשלום.

כאשר מטרת ה"דגל" היא ארגון העם, סבור פרשן המקרא לא היה מקום לדגל לכל שבט (דהיינו 12 דגלים) אלה רק ארבע, לפי המחנות.

על דגל מחנה יהודה, דהיינו של שבט יהודה, יש שתי גירסאות: על דגלו מופיע אריה, כמו שנאמר במדבר רבה:"יהודה ... דמותו כמין שמים ומצויר עליו אריה". וזאת על בסיס ברכת יעקב:" גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ [1] אבל ההמשך נותן סברה לסמל המופיע בתמונה ךעיל:"י לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים [2]. ד"ר ישראל רוזנסון במאמרו אריה ושור] - דן בנושא זה בהרחבה.

בעת החדשה, עלה הרעיון לחדש את ה"דגל": תחילה בשם "הדגל העברי" - דהיינו של העם היהודי ולאחר מכן בשם "דגל ישראל" - דהיינו של מדינת ישראל. בויקיפדיה העברית נכתבו ערכים בשני הנושאים ותורם אלמוני מצא לנכון להעתיק אותם לויקי הפרטי שלי. הנה שני קטעים נבחרים מן הערכים:

  • Herzl Flag

    דגל שבעת הכוכבים כפי ששרטט הרצל בכתב ידו , מקור: משתמש תמרה, הויקיפדיה העברית, יצר:הרצל

הדגל העברי, דהיינו דגל מדינת היהודים המתחדשת נידון כבר בספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, שיצא לאור בשנת 1896. הרצל הציע דגל בעל מסר אוניברסלי - רקע לבן המסמל טוהר, ועליו שבעה כוכבי זהב שיסמלו את שבע שעות העבודה היומיות במדינה היעודה. הימים היו ימי המאבקים החברתיים הראשונים, בעיקר בסוגיות של תנאי העבודה, והגבלת אורכו של יום העבודה נחשבה להישג מרכזי של תנועות הפועלים הראשונות. בספרו "אלטנוילנד" מתאר הרצל את מדינת היהודים כאוטופיה בעלת חקיקה סוציאליסטית מפותחת.

להלן תיאור הדגל כפי שמופיע בספר "מדינת היהודים":

Cquote2 אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה. Cquote1
– מדינת היהודים

לקריאת הערך כולו הקש כאן

  • דגל מדינת ישראל הוא הדגל הרשמי של מדינת ישראל. דגל זה הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה.
Flag of Israel

צורתו של דגל המדינה והיחסים בין ממדיו נקבעו ופורסמו בהצהרה רשמית של מועצת המדינה הזמנית:

Cquote2 הדגל - 220 סנטימטרים אורכו, 160 סנטימטרים רוחבו. הרקע - לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 סנטימטרים רוחב הפס, נטויים לכל אורכו של הדגל מצלע אל צלע. הפס העליון - במרחק 15 סנטימטרים מצלע האורך התחתונה. באמצעיתו של הרקע הלבן, בין שני פסי התכלת ובמרחק שווה משניהם - מגן דוד עשוי שישה פסי תכלת 5.5 סנטימטרים רוחב האחד, המצטרפים לשני משולשים שווי צלעות, שבסיסותיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הדגל Cquote1
– עתון רשמי מס' 32 מיום י' בחשוון תש"ט (12.11.48), עמ' 62

תוקפם של מאפיינים אלה עוגן בחוק הדגל, ה'תש"ט-1949 (הקרוי כיום חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט-1949).

הפסים הנטויים לאורכו של הדגל לקוחים מתוך הטלית המעוטרת בפסים. צבעי הדגל מבוססים על צבעי בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים. בפועל, גון הצבע הכחול משתנה מדגל לדגל ואינו קבוע, לפעמים הוא כחול כהה ולפעמים הוא כחול בהיר.

לקריאת הערך כולו הקש כאן


הכל על "ירושלים שבין החומות" - העיר העתיקה[]

הרשות לפיתוח ירושלים השיקה אתר חדש, הכולל מידע על הנעשה בירושלים העתיקה. וכך נאמר במבוא לאתר:

ירושלים הינה העיר התיירותית הגדולה והחשובה בישראל והיא מושכת אליה מיליוני תיירים מישראל ומחו"ל מידי שנה. תיירים אלה מגיעים לירושלים, ולעיר העתיקה בפרט, וחווים את קדושתה הדתית וחשיבותה ההיסטורית במגוון האתרים השונים.

רק בעיר העתיקה ניתן למצוא שילוב מדהים של אתרי תיירות ומורשת מרתקים, מוצגים ארכיאולוגיים מופלאים ומבנים מונומטליים ומקודשים לבני כל הדתות - לצד מסעות רוחניים ותרבותיים, סיפורים אנושיים, תלבושות דתיות, ריחות וצבעים.

דת, היסטוריה, קדושה ויום יום חוברים להם יחדיו בסמטאותיה הקסומות של העיר העתיקה. אך העיר העתיקה גם ממנפת ויוצרת חיי תרבות, בילוי והנאה הן לאורך היום וגם בשעות הערב והלילה - אזי חווית הביקור בינות לצבעי התבלינים בשווקים, ריחות הכנאפה והחומוס הטרי, צפייה בפסטיבלים ובמופעים ליליים בפינות חמד עלומות, סיורים מוסיקאליים ותיאטרליים, מיצגי אור וקול מרהיבים - חוויה כזו ניתן למצוא רק בירושלים !

Hair hatica

מבט על הדף הפותח את האתר

המידע על אתר זה היה ברשימתו של אריאל גביש במוסף כלכלה של מקור ראשון י"א סיון תשע"ב


תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל[]

פרופ'_קדר_-_תצלומי_אוויר_כמקור_להיסטוריה_של_ארץ-ישראל

פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל

פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל - ההרצאה מתחילה בדקה ה-17

במסגרת שידורי האוניברסיטה העברית, באמצעות You-Tube תוכלו לצפות בהרצאתו של פרופ' בנימין זאב קדר על הנושא:"תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל". הבסיס להרצאות היו אוסף המפות של הטייסים הגרמניים שצולמו בשלהי מלחמת העולם הראשונה (במקור היו למעלה מאלפיים). כמו כן, הוא השיג צילומים נוספים כמו אלו של הטייסת האוסטרלית ועוד ועוד. במסגרת ההרצאה הוא הסביר כיצד ניתן ללמוד מהמפות על תולדות ארץ ישראל.

מבחר הצילומים יכול גם להתיחס לשאלה, האם היהודים הגיעו לארץ שממה או כפי שהערבים טוענים שהיתה מיושבת. המסקנה שלו שיש פנים לכאן ולכאן: אכן יש שממה אך היו גם אזורים פוריים. הוא מצטט את "אחד- העם", אשר בקר בארץ ישראל בסוף המאה ה-20 וכתב שהאדמות הפוריות מעובדות אך אלו הטעונות הכשרה אינן מעובדות.

אנו מסיירים עימו בתל אביב (ראו מטה), המושבות הראשונות: ראשון לציון ורחובות, מקווה ישראל והחולות עליהן הוקמה חולון, עמק חפר בעבר ובהווה ועוד ועוד - הרצאה מקסימה.

בין סוסיא לציפורי – בין יהודה לגליל[]

מאת:שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

Susia siran

באחת הכתבות הקודמות תארתי את בית הכנסת מן העתיק בציפורי שבצפון, התרשמנו מעושר הפסיפס, מן השימוש ביוונית לצד העברית והארמית ותמהנו על דמותו של אל השמש הפאגני במרכז גלגל המזלות. הפעם נבקר בדרום, במחוז המכונה במקורותינו דרומא. בעתיקות סוסיא, כל כך דומה וכל כך שונה. סוסיא הייתה עיירה יהודית גדולה ומאורגנת, שהתקיימה בדרום הר חברון, במהלך מאות השנים שאחרי חורבן בית שני. אחרי ההרס שפקד את ארץ יהודה בסוף מרד בר כוכבא, הלכה והתפתחה באזור זה אוכלוסייה יהודית גדולה שהגיעה לשיא פריחתה בתקופת התלמוד והאמוראים.

בית הכנסת שהתגלה בסוסיא הוא מהגדולים והמפוארים מבתי הכנסת שהתגלו בארץ, רצפתו של בית הכנסת מעוטרת בפסיפסים מרהיבים, ובהם כתובות עבריות וארמיות. בתוך אולם התפילה נמצאו חלקים של במת התפילה העשויה שיש (כיום מוצגת הבמה במוזיאון ישראל שבירושלים).

בסוסיא התגלו מקוואות טהרה רבים שכן בני סוסיא המשיכו להקפיד בקפדנות על דיני טומאה וטהרה מתוך תקווה שבית המקדש יחזור ויבנה בקרוב בימינו.

ארבעה בתי כנסת נמצאו עד כה בדרום הר חברון, בכולם הכניסה לבית הכנסת בצד מזרח. ואכן בהלכה נאמר כי "אין פותחים בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח, שנאמר: והחונים לפני המשכן קֵדמַ‏ה לפני אהל מועד מזרחה" (תוספתא, מגילה, פ"ג, הכ"א). הלכה זו לא באה לידי ביטוי בבתי הכנסת בשאר אזורי הארץ. ציר האורך של בית הכנסת הוא מזרח מערב כמו בציפורי אלא שארון הקודש פונה לכוון ירושלים, יתכן שגם כאן היה כוון התפילה בתחילה לכוון מערב כמו בציפורי ובהמשך שונה הכוון לירושלים. על שינויים שנערכו בבית הכנסת ניתן לראות ברצפת הפסיפס שמתחתיה מבצבצת רצפה קדומה יותר ובה שריד לגלגל המזלות כמו בציפורי, גלגל שכוסה בהמשך כנראה מכיוון שהקהילה בקשה להחמיר.

הלשון של הכתובות בסוסיא ובאשתמוע מעידות על כך שהעברית והארמית השתמרו כשפת יום יום בדרום הרי חברון. לעומת זאת, בכתובות שנמצאו בגליל רווחת השפה היוונית. הדבר תואם את האמור בתלמוד הבבלי: " אמר רב יהודה, אמר רב: בני יהודה שהקפידו על לשונם - נתקיימה תורתם בידם, בני גליל שלא הקפידו על לשונם - לא נתקיימה תורתם בידם" (מסכת עירובין, נ"ג, ע"א).

מוטיב המנורה חוזר על עצמו ברבים מבתי הכנסת בדרומא. בתל מעון התגלו שברי שיש של מנורת שבעת קנים בגובה משוער של 1.30 מטר. מנורה דומה נמצאה באשתמוע. בסוסיא נמצאה מנורת שיש קטנה יותר - 80 ס"מ על 80 ס"מ. עיטר זה חוזר על רצפת הפסיפס וכן על משקופים ברבים מהבתים ביישובים היהודיים.

לא ידוע לנו על אמוראים גדולים שיצאו ממחוז דרומא אך דווקא ניתוח הממצאים הארכיאולוגים מורה כי האוכלוסייה היהודית בדרומא החמירה יותר בהלכה מאשר יהודי הגליל. יתכן כי הריחוק ממרכזים נוכריים גרם למיעוט השפעה זרה. איך מגיעים?מבאר שבע יוצאים צפונה בדרך חברון על כביש 60 . בצומת שמעה ממשיכים בכביש 317 עם השילוט לסוסיה. כקילומטר לאחר הכניסה לישוב סוסיה יש שלט המורה לעתיקות סוסיא. למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

"חוזרים עם פולארד"[]

Jonatan polard


חידושה של יהדות נפולי[]

Villa Pignatelli di Polo Museale Napoli

הוילה שבנה רוטשילד בנפולי במאה ה-19 - כאשר חודש הישוב היהודי בעיר - באחד החדרים היה בית הכנסת של הקהילה החדשה - היום:Museo Pignatelli, la villa museo della Riviera המקור

בנפולי היו יהודים מהתקופה הרומאית. בה נמצא השריד היהודי העתיק ביותר: מצבה של אסתריקה מירושלים מהמאה השנייה לפני הספירה. יהודים היו בעיר ברציפות עד לגירוש ספרד במאה ה-15. הם חזרו אליה בראשית המאה ה-19, כאשר משפחת רוטשילד הוזמנה לפתוח 2 בנקים באזור. בטאון יהדות נפולי הביא את סיפורה של המשפחה.

ב-1821, לאחר הקונגרס לובליאנה רוטשילד החליט לעזור לפרדיננד הראשון מלך בית בורבון בממלכת שתי הסיציליות לממן את המלחמת בנאפולי והמלחמת סיציליה. פרדיננד הראשון העניק שוויון חוקי ליהדות נאפולי בשנת 1826.

קלמן (קארל) מאיר רוטשילד (1788-1855) התיישב בנאפולי שהייתה בירת ה"ממלכת שתי הסיציליות וייסד שם את סניף של העסק המשפחתי.

הבנקים שהוא ייסד היו:

  • הבנק נאפוליבשם "בנק שתי הסיציליות בנאפולי" (Reggenza del Banco delle Due Sicilie di Napoli )
  • הבנק מסינה בשם "הבנק המלכותי במסינה" (Casse di corte Messina)

בטאון יהדות נפולי "סולם" 95 מספר מיום 5 ביוני 2012 הביא את סיפורה של משפחת רוטשילד בנפולי.

בבטאון יהודי נפולי נכתב על-ידי Tonino Nocera: בנאפולי, חיו ועבדו שניים מבני משפחת רוטשילד: קרל ובנו אדולף שלו. מייסד השולשלת של הבנקאיים מאיר אנשל רוטשילד אשר , נולד בפרנקפורט, החליט לשלוח את בניו לבירות החשובות ביותר של אירופה במטרה להרחיב את פעילות הבנק .

קרל נשלח נאפולי - אז העיר השלישית באירופה - הוא הגיע לעיר באביב של שנת 1821. קרל רוטשילד נטל חלק במימון הפיתוח של רכבת בסיציליה והיה לו חוזה לאספקת טבק וירג'יניה וקנטקי למפעל טבק המלכותי של נאפולי.

פעילותו לא הוגבלה ממלכת שתי הסיציליות (דרום איטליה). לפי בקשתו של הדוכס הגדול של טוסקנה, ליאופולד השני, מימון ייבוש הביצות באזור Maremma טוסקנה. הלוואות ניתנו גם ב"מדינת האפיפיור" (מרכז-צפון איטליה).


צימר בשדמות מחולה[]

Sadmot mechola iruch

(התקבל במייל ומתפרסם לטובת הציבור)


סרטונים לילדים - הופק במצפה ישי קדומים[]

שירה_אלבו_בת_מצווה

שירה אלבו בת מצווה

שירה אלבו בת מצווה - שירה מגיעה לגן החיות ומתחילה לשמוע קולות מוזרים, בניסיונותיה להתחקות אחרי הקולות היא מגלה את שירת הבריאה בדרך חווייתית ומלאת הומור

יוסף_אלבו_בר_מצווה

יוסף אלבו בר מצווה

יוסף אלבו בר מצווה- סימבה הכלב בורח ויוסף נער בר מצווה, יוצא לחפש אחריו, בדרך הוא מתגלגל למחוזות שונים בעבר ובהווה פוגש עוד כמה דמויות בשם יוסף ומגלה פרטים מרתקים על עצמו ומשפחתו כולל מפגש מרגש במיוחד עם רופא שהוא בעצם מלאך

הופק על-ידי שמואל אדלמן

שבת שלום - Simon and Garfunkel's[]

Jewbilation_-

Jewbilation -

Jewish song parody of Simon and Garfunkel's "Sound Of Silence".

Jewish song parody of Simon and Garfunkel's "Sound Of Silence". To arrange performance by Jewbilation for your event


ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

הערות שוליים[]

  1. מ"ט, ט'
  2. שם,י'
Advertisement