עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. |
ב"ה אור ליום ל' שבט - ראש חודש אדר - תשע"ג
בס"ד
הרב דב ביגון - כגודל האחדות גודל השמחה
משנכנס אדר מרבים בשמחה. ובראש חודש אדר שחל בשבת קורין בפרשת שקלים (מגילה כט א) השנה מקדימים לקרוא את פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חודש). בחודש אדר אנו מרבים בשמחה על הנסים והנפלאות שעשה השי"ת לאבותינו ולנו "בימי מרדכי ואסתר כשעמד עליהם המן הרשע שביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו והשיבות לו גמולו בראשו" (מתוך התפילה).
חז"ל קושרים את הנסים והנפלאות הללו לתרומת מחצית השקל, שהרי גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן הרשע לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים עליהם שקלים לשקליו (מגילה). ריבוי השמחה על הנסים מתחבר עם שמחת האחדות שמתגלה במצוות תרומת מחצית השקל לקורבנות-הציבור, שהיו נותנים מראש חודש ניסן בזמן שבית המקדש היה קיים. כולם היו נותנים בשווה לקופה: "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל". כאשר ישנה אחדות בישראל, שורה גם השמחה בישראל. וזה מביא שהשי"ת עושה לנו נסים ונפלאות כדברי אסתר למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים" (מגילת אסתר ד טז).
נכון לעכשיו, אחדות ישראל מתגלה בארץ ישראל ובמדינת ישראל "גוי אחד בארץ" - בארץ הם גוי אחד. בגלות הם בבחינת "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (מגילת אסתר ג ח). האחדות מתבטאת גם בקופה הציבורית של המדינה, דהיינו בתקציב המדינה. במשפחה בריאה, ניהול הקופה המשפחתית צריך להיות ביחד, מתוך הבנה והערכה הדדית וכמובן תוך התחשבות בצרכי המשפחה. דבר זה מאפשר לחיות בבטחון ובשמחה. אולם כאשר אין הבנה והסכמה כיצד לנהל את הקופה המשפחתית, נגרם חוסר אמון, חוסר בטחון, מתח, כעסים ועצבות. כך גם הקופה הלאומית, דהיינו תקציב המדינה, צריך להתנהל מתוך הבנה והסכמה לאומית רחבה, תוך התחשבות ורגישות לחלשים ומעוטי היכולת שדווקא אותם יש לחזק ולעודד כשם שנאמר על השי"ת "ד' שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד", ומתוך שתרבה האחדות, תגדל השמחה. מהמצפה לישועה השלמה.
(מתוך העלון לפרשת השבוע "באהבה ובאמונה - פרשת משפטים תשע"ג)
אקטואליה[]
משפחות ומשקי בית בישראל - 2011[]
הדוח שפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה לכבוד "יום המשפחה". שימו לב למימצאים הבאים:
- 107 אלף משפחות חד-הוריות עם ילדים מתחת לגיל 17 - 6% מכל המשפחות.
- מספר האמהות החד הוריות הרווקות הגיע בשנת 2011 ל-13.5 אלף.
- 73 אלף זוגות חיים ללא נישואין
19 מורחקים מהבית בצו מינהלי - ללא נימוק גלוי[]
חודש לפני החתונה – צו הרחקה מנהלי לתקופה של שנה מאת: יהודה פרל | כ״ה בשבט ה׳תשע״ג (05/02/2013)
אלוף פיקוד מרכז ניצן אלון חתם השבוע על שני צווים מנהליים נוספים, שהוצאו כנגד יהודה מלטר וידידיה זליג, תושבי השומרון, ואוסרים עליהם להיכנס לשטחי יו"ש למשך שנה. "אנחנו משתדלים להיות שמחים בכל המצבים", אומר זליג שעתיד להתחתן בחודש הקרוב.
לצד מדיניות מקלה כלפי ערבים ואנרכיסטים, ממשיך אלוף פיקוד מרכז ניצן אלון בהוצאת צווי הרחקה מנהליים בהמלצת המחלקה היהודית בשב"כ.
לפנות בוקר פשטו שוטרים ובלשים על פנמיות ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, והגישו ליהודה יאיר מלטר (20), צו מנהלי המורה על הרחקתו משטחי יהודה ושומרון למשך שנה. הצו אוסר על מלטר, המתגורר באלון מורה ולומד בישיבת 'עוד יוסף חי', כניסה לשטחי יו"ש, למעט הישוב בו הוא מתגורר. מלטר, גורש לפני כשנה לתקופה של שלושה חודשים מהישוב יצהר, גם אז בצו מנהלי.
במקביל, פשטו שוטרים על ביתו של ידידיה זליג, גם הוא תלמיד ישיבת 'עוד יוסף חי', בן 20 ותושב ירושלים. השוטרים לא מצאו את זליג בביתו והשאירו לו הזמנה לסור לתחנת מוריה בעיר.
כאשר הגיע זליג לתחנת המשטרה, הציגו לו השוטרים צו דומה, המורה על הרחקתו משטחי יהודה ושומרון, גם הוא למשך שנה. זליג הורחק בעבר בצו מנהלי לתקופה של שישה חודשים. אז היה זה אלוף הפיקוד הקודם אבי מזרחי, שחתם על הצו.
צווי הגירוש נחתמו ביום רביעי שעבר, ונומקו ב"טעמי ביטחון החלטיים", ללא פירוט הסיבה להרחקה.
בצו מסוג זה, איש מלבד מקבלי ההחלטות לא יכול לדעת על שום מה נחתם הצו. גם באם יגיש הנדון ערר על הצו, לא יוכל הוא או עורך דינו לראות את החומר המודיעיני, שלטענת השב"כ וצה"ל, הצטבר נגדו.
ידידיה זליג, שמתחתן בחודש הקרוב והיה צפוי להתגורר ביצהר, יאלץ להתחיל בחיפושים מחודשים אחר דירה, הפעם מחוץ לשטחי יהודה ושומרון.
בשיחה עם הקול היהודי אמר זליג, כי "רבי נחמן מברסלב כותב שגלות מגיעה בגלל חסרון האמונה. העבודה שלנו עכשיו זה להתחזק באמונה שסוף-סוף ה' יגאלנו". עוד אמר זליג לקול היהודי, כי "אנחנו משתדלים להיות שמחים בכל המצבים ומאמינים שבסופו של דבר יבואו הצדיקים על שכרם והרשעים על עונשם".
כיום נמצאים תשעה עשר פעילים, רבים מהם קטינים, בתקופת הרחקה משטחי יהודה ושומרון בעקבות צווים שהוציא כנגדם האלוף אלון.
מסורת ישראל[]
משנה יומית:מסכת מגילה[]
הלימוד היום לעילוי נשמת משה בן מרדכי ומסעודה אביטן ז"ל
בס"ד
יום שלישי כ"ה שבט תשע"ג
משנה א: הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב, קְרָאָהּ אֶחָד, קְרָאוּהָ שְׁנַיִם, יָצָאוּ. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ. וְשֶׁלֹּא לְבָרֵךְ, לֹא יְבָרֵךְ. בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַׁבָּת בַּמִּנְחָה, קוֹרִין שְׁלשָׁה. אֵין פּוֹחֲתִין וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ:
הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, יכול לקרותה בין כשהוא עוֹמֵד וּבין כשהוא יוֹשֵׁב [אמנם הקורא בציבור צריך לעמוד מפני כבוד הציבור]. קְרָאָהּ אֶחָד, או אפילו קְרָאוּהָ שְׁנַיִם יחד, יָצָאוּ השומעים ידי חובה, ואף שבדרך כלל אי אפשר לשמוע שני קולות יחד, כיון שקריאת המגילה היא מצוה חביבה, נותן האדם דעתו ושומע כראוי. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ אחרי קריאת המגילה, ברכת 'הרב את ריבנו והדן את דיננו', יְבָרֵךְ. וּמקום שנהגו שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ, לֹא יְבָרֵךְ [אבל את הברכות שלפני קריאתה מברכים בכל מקום].
עתה מבארת המשנה את אופן קריאת התורה בציבור:
בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, וּבַשַׁבָּת בַּמִּנְחָה, קוֹרִין שְׁלשָׁה בני אדם בספר התורה, אֵין פּוֹחֲתִין מהן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, וּבימים אלו אֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כלומר, הקורא ראשון מברך את הברכה שלפני הקריאה ['אשר בחר בנו'], והקורא האחרון מברך את הברכה שאחרי הקריאה ['אשר נתן לנו'], ושאר הקוראים אינם מברכים כלל. אמנם מבואר בגמרא שעתה נהגו שכל העולים מברכים, מחשש שיהיו בני אדם שיכנסו או יצאו באמצע הקריאה, ויחשבו שקוראים בתורה ללא ברכות.
ברשות המקור:halachotbeyom@gmail.com
יתרו ורות – סמוכים למתן תורה[]
(בעקבות פרשת השבוע)
מאת: הרב שמואל אליהו, רבה של צפת בעלון לשבת "מעייני הישועה"
יתרו ורות הם שני גרים שנזכרים בסמיכות למתן תורה. רות נזכרת במיוחד בחג השבועות, ויתרו בפרשה הקרויה על שמו, העוסקת במתן תורה. השמות שלהם מכילים אותיות דומות, וגם המציאות הרוחנית של שניהם דומה. שני הגרים הללו תרמו תרומה גדולה ביותר להנהגה של עם ישראל. שתיים מבנות יתרו נשואות למשה ולאלעזר בן אהרון הכהן, שהם המנהיגים הגדולים ביותר של עם ישראל.
גם רות תורמת תרומה נכבדה ומשמעותית להנהגת ישראל, בהיותה הסבתא של דוד המלך ושל כל שושלת בית דוד. התיאור המיוחד של האישיות שלה בספר רות הוא הקדמה להבין את אישיותו של דוד המלך, שכל כך הרבה קווים לדמותו אפשר למצוא בדמותה.
להיות יהודי – ברית, קרבן, טבילה - עוד סיבה להבין למה נזכרו הגרים הגדולים, רות ויתרו, סמוך למתן תורה, אפשר למצוא בדברי הרמב"ם שכותב כי בני ישראל נהיו עַם בתהליך דומה לגיור. "בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן" (בהלכות איסורי ביאה, פרק יג א).
מילה – במצרים. טבילה – במדבר קודם מתן תורה שנאמר "וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם". קרבן – שנאמר "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים". כמובן שהייתה גם קבלת מצוות במעמד הר סיני, שזה התנאי של היות האדם חלק מעם ישראל. כך עם ישראל הפך לעם.
על-פי זה כל גר הופך לחלק מעם ישראל. כל גר צריך ברית מילה, טבילה, קרבן וקבלת מצוות. "וכן לדורות כשירצה הנכרי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר 'ככם כגר' מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן".
אמירת "נעשה ונשמע" - כקיום כל התורה כולה[]
הרב אביגדֹר הלוי נבנצל שליט"א בשיעור לפרשת משפטים תשע"ג כתב בפֹעַל התורה אומרת: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם , וַיֹּאמְרוּ : "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר -ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) . חז"ל שבחו מאד את האמירה הזו של ישראל, שאמרו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". חז"ל אומרים , "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שִׁ שים רבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע" (שבת פח, א). עוד אמרו: "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצתה בת קול ואמרה להן: מי גִ לה לְ בָ נַי רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו"?! (שם) ונאמרו גם שבחים אחרים. וצריך להבין , מה המעלה הגדולה בזה שהקדימו "נעשה" ל"נשמע" . אפשרות אחת בהסבר הענין מצינו בפירושו של רבינו יונה ז"ל למסכת אבות. חז"ל אומרים במסכת אבות: כ" ל שמעשיו מרובין מחכמתו - חכמתו מתקיימת ; וכל שחכמתו מרובה ממעשיו - אין חכמתו מתקיימת" (אבות פ"ג מ"ט). וקשה לכאורה: הרי אדם לא יניח תפלין ולא יעשה קידוש בשבת ולא ישמֵ ר מל"ט מלאכות, אם ילא למד על כך לפני כן. החכמה מוכרחה א"כ להיות קודמת לכל מעשה. אם כן, איך יתכן מצב של "מעשיו מרובים מחכמתו" ? שאלה זו שאל רבינו יונה ז"ל, ותירץ כך: ב"מעשיו מרובים מחכמתו", אין הכוונה למעשים בפועל, אלא הכוונה היא "שיקבל על עצמו לעשות ככל הדברים אשר יגידו לו", וקבלה זו קרויה במשנה "מעשיו", כיון שעל ידה יש לו שכר כאילו כבר עשה את כל מה שעתיד ללמוד. [ובלבד שלאחר קבל תו באה השתדלות אמיתית ללמוד ולקיים בפועל. אבל אם אדם יאמר: "אני מקבל על עצמי לקיים כל מה שאלמד", ואחר כך יסגור את הגמרא ולא ילמד כלום - קבלתו חסרת כל ערך ]. זוהי גם המעלה שבאמירת נַעֲ " שֶׂ ה וְ נִשְׁ מָ ע" של בני ישראל. בזה שאמרו "נַעֲשֶׂ ה וְ נִשְׁ מָ ע" " , קבלו עליהם ישראל לעשות כל אשר יְ צוה עליהם וְ ישמעו, וממילא מיד קבלו שכר כאלו עשאום" ירב (נו יונה בפירושו למשנה )שם .
לאחר בקשת המחילה מרבינו יונה ז"ל, אולי מותר לומר עוד יותר מזה: לכאורה, באמירת "נעשה ונשמע" ישראל מקבלים שכר לא רק כאילו קיימו את כל התורה כולה, אלא אף יותר מכך. מדוע? שהרי ישראל לא ידעו מה יצוֶה אותם ה' לעשות. אמנם בסופו של דבר ה' ציוה עליהם שיום אחד בשבוע יאכלו שלש סעודות ויום אחד בשנה יצומו, אבל היה יכול להיות גם להיפך, שה' יצוה עליהם לצום יום אחד בכל שבוע, וביום אחד בשנה לאכול שלש סעודות. ואם כן, כיון שישראל אמרו מראש "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר -ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הרי שקבלו עליהם לקיים את התורה גם באופן האחרון. ואם קבלה כזו חשובה כעשיה, הרי מגיע להם שכר כאילו צמו חמישים יום בשנה, ולא רק יום אחד, וכאילו קיימו אלפי מצוות ולא רק תרי"ג מצוות (שהרי הקב"ה היה יכול לצוות אותם על הרבה יותר מתרי"ג מצוות). ע ל כל פנים, כך רבינו יונה אומר ;שהיות וישראל " ואמר כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר -ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", קיבלו על כך שכר כאילו קיימו כבר את כל התורה כלהו , וזוהי המעלה הגדולה של אמירת "נַעֲשֶׂה וְ נִשְׁמָע"
תנ"ך בגובה נבואי[]
מאת: הרב שלמה אבינר
כיצד נפגשים עם התנ"ך? קודם יש להיפגש עם המחבר. והיו עיניך רואות את מוריך. המחבר הם הנביאים שמביאים דבר ד', שהרי ד' מנבא את הנביאים כדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ז. יש מדרגות בתנ"ך, תורה – נבואת משה רבנו מעל הנבואה, נביאים – נבואה, כתובים – רוח הקודש. וכולם הם דבר ד'.
זה נס איך בכלל יתכן שדבר ד' יגיע אל האדם. מלך כוזר מתקשה להאמין בזה ומבקש מהחבר שישכנע אותו שהדבר אפשרי.
נמצאנו למדים שנביא הוא אדם אחר לחלוטין. מלאך התגלה להוריו של שמשון והם חשבו שזה נביא, עד שעלה בלהבות, אז הבינו שזה מלאך, אך לפני כן לא היו מסוגלים להבחין ביניהם. לכן כאשר שאול המלך נפגש עם הנביאים, הפך בעצמו לאדם אחר, וכיוון שהיה ראוי לכך, התנבא. גם אנחנו, כאשר אנו לומדים תנ"ך אנו הופכים לאנשים אחרים. והעולם בכלל, עם נביאים או בלי נביאים, זה עולם אחר.
כאשר נפסקה הנבואה בישראל, כל המין האנושי נפל, והיו שלוש תגובות: המערב, המזרח הרחוק, ואנו – המזרח התיכון. היוונים אמרו: הנבואה לא פסקה, כי מעולם לא היתה נבואה, יש שכל אנושי ולא יותר. המיסטיקה של המזרח הרחוק אמרה: האל דיבר וממשיך לדבר, אך הוא אינו מדבר אלא מתוך האדם. האל הוא לא מישהו, אלא משהו שנספג באדם. ואנו אמרנו: ד' דיבר וחדל מלדבר, אך אנו ממשיכים ללמוד את דברי הנביאים בנאמנות מוחלטת, כפי שמדריכים אותנו החכמים, תלמידי הנביאים. ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. עזרא הסופר, ראשון אנשי כנסת הגדולה, הוא מלאכי, אחרון הנביאים.
אנו מנסים קצת להיפגש ולהבין את דברי הנביאים והופכים לאדם אחר. לא אדם אחר שמנותק מן העולם הזה, אלא אדם שמביא ברכת ד' בעולם הזה. כמו שאמר רבי מאיר בפרקי אבות, תחילת פרק ו: "כל 'העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה', דברים עליונים, נשגבים, שמימיים, שאין לנו מילים אנושיות להגדיר אותם 'ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו. נקרא רֵע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענווה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר (משלי ח) לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה. ונותנת לו מלכות וממשלה וחיקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". כל העולם כולו מקבל פנים אחרות.
מה שיש בתנ"ך הוא דבר שלא נמצא מעצמנו, בכוח שכלנו, כלומר פילוסופיה, אלא נבואה. אמנם אנו בני אדם מסוגלים לבוא במגע מסוים עם דבר ד', כי יש לנו נשמה אלהית, ועיין סיום מורה נבוכים. בשביל זה עלינו למשוך את עצמנו כלפי מעלה, להתרומם לשיא היכולת הרוחנית הנשמתית שלנו.
לא להוריד את דברי התנ"ך לקוטן שלנו, אלא לזכור שזה אלהי ולא אנושי, שאלו דברים שלא שמענו מעולם. אלו דברים אין סופיים, ופלא שאני יכול להבין אפס קציהם. בשביל זה: צא מעצמך, צא מאצטגנינות שלך, צא מהמוגבלות שלך. אם לא, לא תפגוש תנ"ך לעולם. מי שלומד באופן מודרני, מבדיל בין מה שרלוונטי – מובן, לבין מה שמיושן – פרימיטיבי, ובעצם לא תורה הוא למד אלא את עצמו לָמַד, את אישיותו, המעוצבת על ידי הסביבה, החיים, הרחוב, השוק, התקשורת. הוא נעשה בעל הבית על הטקסט, באופן פוסט מודרני, כאשר אין מוחלט, אין כללי, אין נצחי, יש רק אישי, אינדיבידואלי. אין זה לימוד 'תורה לשמה', שעליו דיבר רבי מאיר, אלא 'תורה לשמי'.
ודאי שנבואה שנכתבה מפני שנצרכה לדורות (מגילה יד). היא אמנם התגלתה בזמן מסוים ובתנאים מסוימים, אבל הפְּנים שלה הוא מעל הזמן והמקום, לכן היא גם מאירה זמן אחר ותנאי אחר.
קל וחומר התורה, שהיא מעל הזמן והמקום, מעל ההוויה ולפני ההוויה, לכן היא מאירה את כל מצבי ההוויה. היא מאירה במדינה ובגלות, לבריא ולחולה, לישר ולגנב, לעשיר ולעני. כיצד התפתחה תורתכם? שואל מלך כוזר, כי זו דרכה של דת שיש לה מייסד וכל דור מוסיף וגורע, כרצונו מאריך וכרצונו מקצר. לא , משיב החבר, התורה שלנו ניתנה כולה בבת אחת. התפרצות ממרומים, בקולות וברקים, ענן כבד על ההר, וקול השופר חזק מאוד, ויחרד כל העם אשר במחנה. ויחרד כל ההר. היא ניתנה בבת אחת, כולה, ולאט היא מתגלה. התנ"ך מסתכל בעיניים אלהיות על העולם, ומכוון את העין שלנו לראות במקביל לעין האלהית. כי עין בעין יראו, בשוב ד' ציון.
ודאי יש להתעמק בתנ"ך, ודאי יש להקשות ולתרץ, ולברר עד תום. אבל, אומר רבנו הרב צבי יהודה, במאמרו 'אמת בלתי מעורערת', על הגישה המדעית ללימוד תורה, בספר לנתיבות ישראל ב רמב – הכל תלוי בנקודת המוצא, האם אנו מאמינים שיש לפנינו אמת אלהית, אמת שמימית שאנו מקבלים אותה בתמימות.
התנ"ך הוא אלהי, על אנושי, ומדריך אותנו להתרומם אל האלהים, להידמות לאלהים, בתור אדם כצלם אלהים, ולא ליצור חלילה - אלהים בצלם האדם.
התנ"ך מאפשר לנו לשמוע דבר האלהים. הנביאים הם עולם אחר, הם בעלי עוז חיים אלהיים שאין לנו, כדברי מרן הרב קוק בספר אורות, בפרקים על המלחמה, בדבר מדרגתם של האבות. ואז הלימוד הזה פועל עלי, שכלית אמונית ומוסרית.
לנביא יש עיניים אחרות, הוא מדבר מתוך עולם מוחלט, עולם אחר, שומע דבר ד' שמתפרץ לעולמנו, ואז הנביא כמעט מתמוטט, כמו מכשיר קטן שנפל עליו ברק. וגם אנו לומדים תורה באימה וביראה וברטט ובזיע, כמו במתן תורה, כדברי חז"ל בברכות דף כב א. אם לא הבנת שהתנ"ך הוא על אנושי, לא הבנת כלום. זו נבואה, לא פילוסופיה. ודאי יש מקום למחשבה עצמית, אבל רק אחרי שאני מקבל באמונה ובתמימות את דבר ד'. קודם 'מודה על האמת', על האמת האלהית העליונה המוחלטת, ורק אחר כך 'דובר אמת בלבבו', כמבואר בסידור עולת ראיה. אבל אם מתחילים ב'דובר אמת בלבבו', זה שיח פוסט מודרני, כאשר הטקסט אינו אלא ההשקפה הפרשנית של הקורא, ניתוח אנושי סובייקטיבי. אל תערבב בין הגיגים שלך לבין האמת האלהית המוחלטת שמאירה את כל הדורות ואת כל המצבים.
נבואה היא ברק מעולם עליון, כפי שמסביר הרמב"ם בהקדמתו למורה נבוכים ב'תורת הברקים' שלו. אין זה פנס קטן, אלא ברק אדיר שמתפרץ משמים לארץ ומאיר לרגע את כל האופק באופן שמעולם לא ראית. גם הלומד תורה לשמה, זוכה לפעמים לברק המבריק, כמוזכר בתחילת ספר התניא, זוכה להבנה אמתית של דבר ד'.
(מתוך העלון לפרשת השבוע "באהבה ובאמונה")
הדן חבירו לכף זכות, דנין אותו לזכות[]
(בעקבות הדף היומי: מסכת שבת,דף קכ"ז ע"ב)
מי שדן את חברו לכף זכות, יזכה שכך ידינוהו מן השמים. בכוחו של האדם להביא לכך שבשמים ידונו אותו לכף זכות ויראו את מעשיו באור חיובי. הדבר תלוי באופן שהוא מביט על מעשי הזולת. בדרך שהוא דן את חברו כך ידונו אותו.
"תנו רבנן: הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות; ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלוש שנים[1]. ערב יום הכיפורים, אמר לו: 'תן לי שכרי ואלך לזון את אשתי ובני'. אמר לו: 'אין לי מעות'. אמר לו: 'תן לי פירות'. אמר לו: 'אין לי'. - 'תן לי קרקע'. אמר לו: 'אין לי'. - 'תן לי בהמה'~. - 'אין לי'. - 'תן לי כרים וכסתות'. - 'אין לי'. הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש.לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: 'בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן'. 'ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא מושכרת ביד אחרים'. 'בשעה שאמרת תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע, במה חשדתני'? - אמרתי 'שמא מוחכרת ביד אחרים היא'. 'ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא אינן מעושרות'. 'ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא הקדיש כל נכסיו לשמים'. אמר לו: 'העבודה, כך היה. הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה; וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות המקום ידון אותך לזכות" [2].
הערות שוליים
- ↑ . בשאילתות (פרשת שמות סימן מ) מובא, שהבעל הבית היה רבי אלעזר בן הורקנוס, והשכיר היה רבי עקיבא. והנצי"ב מפרש שם שהיה עוד קודם הזמן שלמד תורה.
- ↑ . את בקשת "אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות" ביאר החפץ חיים כך: בוודאי מדובר כאן באדם שיש לו זכויות, שאם לא כן פשוט שאין מקום לבקשה להכתב בספר זכויות. ואם כן יש להבין אם הוא אכן ראוי לכך, מה הצורך לבקש על זה? אלא משמע שגם כאשר יש למבקש זכויות, עדיין צריכים להיות ראויים להכתב בספר זכויות. וזאת משום שאם יבקרו את המעשים בדקדוק, אפשר שימצא בכולם חסרון של פרט זה או אחר. לכן אנו מעתירים בתחינה שנזכה שמעשינו הטובים, ייראו באור חיובי וייכתבו בספר זכויות. דוגמא לדבר נוכל לראות בסיפור המסופר על סניגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל. ידוע המעשה שפעם הלך רבי לוי יצחק ברחוב עם קבוצת בני אדם, ופגעו בבעל עגלה אחד המושח את גלגלי עגלתו בעיטרן תוך כדי תפילה. נענה אחד מהמלווים ואמר: ראו יהודי מחוצף, עומד בתפילה ובה בשעה מתעסק בזיפות גלגלי העגלה! ענה לעומתו הצדיק: אדרבה, יהודי יקר הוא, אפילו בשעה שהוא מתקן עגלתו הוא מתפלל! הרי לנו דוגמא, כיצד אפשר להסתכל על מעשה אחד בהיבטים שונים. כך גם באשר לכל מעשי האדם, אפשר למצוא בכל מעשה טוב את צידו החיובי ואפשר גם לגלות ברבים מהמעשים צדדים שליליים. השאלה היא רק מאיזו זוית ראיה מסתכלים על המעשה. בכחו של אדם להביא לכך שבשמים ידונו אותו לכף זכות ויראו את מעשיו באור חיובי. הדבר תלוי באופן שהוא מביט על מעשי הזולת. בדרך שהוא דן את חברו כך ידונו אותו.
המקור:ויקי-ישיבה
הנחיות מעשיות לשאלת חלום[]
הנחיות מעשיות לשאלת חלום מתועדות מאוחר יותר במסמכים של גניזת קהיר. בתווך ההיסטורי שבין "השבעת שר החלום" לבין זמנם של מסמכי הגניזה הללו, אפשר למצוא התייחסות לעניין זה במקורות משניים (או "חיצוניים") שאינם מאגיים על-פי טבעם. "שאלת חלום" נמנית עם העוונות הרבניים, שעניינם שימוש בכשפים ובשמות (טהורים וטמאים), שעליהם הצביעו קָרָאִים כגון סַלְמוֹן בן יְרוּחָם, סַהְל בן מַצְלִיחַ ודָּנִיֵּאל אַלְקוּמִיסִי בכתבי הפולמוס האנטי-רבניים שכתבו בשלהי האלף הראשון ותחילת האלף השני לספירה. ואמנם, ללא קשר לשאלה הערכית (והפולמוסית) של העוון הכרוך בדבר, ברי, כי שימוש בפרקטיקה זו אכן נהג בקרב יהודים בעת ההיא. עדות יפה לכך מצויה באיגרתו המפורסמת של רב האי גאון לחכמי קַיְרואן (בתוניס של היום), שנכתבה בראשית המאה האחת-עשרה. באיגרתו התייחס רב האי במפורש לעניין זה, שנזכר בשאלת החכמים והיה מוכר גם לו. כך כתבו לו החכמים: וכן בשאלות חלום היו כמה זקנים חכמים וחסידים אצלנו יודעים אותם ומתענים כמה ימים, לא אוכלים בשר ולא שותים יין ולנים במקום טהרה ומתפללים וקוראים פסוקים ידועים ואותיות במספר ורואין חלומות נפלאים כמות נבואה. ויש מהם מי שהיו בימינו וידענו אותם, היה לכל אחד צורה ידועה לזה זקן ולזה בחור יתראה לו ויגיד לו פסוקים שיש בהם אותו ענין שישאל עליו.
( (תשובות הגאונים החדשות, ערך שמחה עמנואל, עמ' 126 חכמי קירואן מתארים אפוא מציאות חיה, שבה אנשים מוכרים להם ("היו בימינו וידענו אותם")
יודעים את הסודות של מעשה "שאלת חלום" וזוכים בזכותה לחלומות התגלות ולמידע, לעתים מפי דמות קבועה המופיעה בחלומותיהם ("לזה זקן ולזה בחור"). דומה כי מקום מרכזי בשיטת המענה בחלום תפסו פסוקים נחלמים (או נמסרים), עניין שנזכר במקומות רבים בתלמוד הבבלי (למשל, ברכות נו עא, סנהדרין פב עא, חולין קלג עא, סוטה לא עא). תשובת רב האי מלמדת, כי שימוש בשאלת החלום נהג גם בסביבתו הבבלית והיה מוכר לו. מכל מקום, בכל הנוגע לדמות המתגלה בחלום דעתו לא נחה. וכך הוא כתב: והזכרתם בשאלתכם שאילת חלום וכי יש אצלכם מי ששואל וראה כמו נבואה, גם זה רחוק. ושמענו כי היה גם הֵנָּה מי שרואה תשובות מוכיחות למה ששואל אבל עכשיו לא ראינו אלא למי שתובעין סימנין כגון לתלמידי חכמים אם יהיה כך ופסוקין מן הענין הנתבע. ויש אנשים שחלומותיהם חדין וברורין כששואלים שאילת חלום מחלומות אחרים, ויש עתים שהתשובה ברורה ופעמים שהיא מסותמת ופעמים שאין תשובה אלא יהי פחד על השואל [...] אבל זה שאמרתם לכל אחד צורה ידועה, בעל חלום שיבוא אליו, לזה זקן ולזה בחור, שמענו כי היה כן אבל אנו לא ראינו זאת ולא אמר לנו מי שראה כן, וראינו נוסחים שיש בהם כן ואמרו לפנינו אנשים כי נִסום פעם ושתים ולא עלו בידם. ( (תשובות הגאונים החדשות, עמ' 138-137
רב האי הבחין בתשובתו בין שני אופנים של קבלת מידע בחלום. האחד מושתת על קבלת סימנים ופסוקי מקרא; האחר – על הופעת דמות המשיבה לחולם תשובה ברורה לשאלתו. לדבריו, האופן הראשון יכול בהחלט לשמש מקור אמין של ידע. אולם היו לו ספקות בנוגע ליעילותו של האופן האחר. הוא לא שלל את עצם הרעיון של זימון דמות להופיע בחלום ואף לא הביע התנגדות עקרונית לכך. אך כעדותו, לא הוא ואף לא מי ממכריו פגש אדם שהדבר עלה בידו; ולהפך, מי ממודעיו שניסה לבצע זאת נכשל.
כ 200- שנה מאוחר יותר פסק הרמב"ם, בן זמנה ומקומה של גניזת קהיר, בגנות שאלת החלום באופן חריף ובלתי-מתפשר. הקשרם של הדברים, מכל מקום, שונה ממה שמצאנו עד כה, שכן הרמב"ם לא כרך את המעשה במלאכים אלא במתים, וליתר דיוק – בדרישה במתים. וכך הוא כותב: איזהו דורש אל המתים, זה המרעיב את עצמו והולך ולן בבי(ת) הקברות, כדי שיבא מת בחלום ויודיעו מה ששאל עליו. ויש אחרים שהם לובשים מלבושים ידועים ואומ(רים) דברים ומקטירין קטרת ידועה וישינים לבדן, כדי שיבא מת פלוני ויספר עמו בחלום. (משנה תורה, עבודה זרה יא יג)
ככזה, נאסר זימון המתים לחלום מכלל האיסור המקראי על דרישה במתים (דברים יח, ט-יג). סוגיית ההתגלות של מלאך בחלום נדונה על-ידי הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ב, מב. וראו כלל הדיון שם, מא-מו). היא נקשרת שם בנבואה וככזו היא אינה מעוררת בעיה כלל. יתרה מזאת, בהתמלא התנאים המכינים הנחוצים, התגלות כזו היא ביטוי לדרגה גבוהה של נבואה. עם זאת, בלא שיתמלאו תנאים אלה לא תיתכן כלל התגלות נבואית של מלאך לאדם, וכל חיזיון מלאכי, בין בהקיץ ובין בחלום, אינו אלא אשליה.
אף שהרמב"ם לא דן במפורש בדפוס המוכר לנו של שאלת חלום, הרי דבריו בנוגע לזימון המת בחלום, מצד אחד, ולהתגלות אמת נבואית בחלום, מצד אחר, שעה שהם נכרכים ביחסו השולל והלעגני לכישוף בכלל ולכוחם הביצועי של לחשים והשבעות בפרט, אינם מותירים ספק בנוגע לעמדתו גם בנושא זה.
כידוע, השקפות אינטלקטואליות רמות אינן מותירות על ההמון רושם רב במיוחד. קובץ הסיפורים ההגיוגרפי הידוע כשבחי הרמב"ם, שבו מוצג הבולט והחריף שברציונליסטים היהודים כבעל נסים וכשפים, הוא אולי הדוגמא המרהיבה ביותר לכך. צנועה יותר היא עדות הגניזה, שהיא במוקד ענייננו.
מתוך המאמר: יובל הררי, חלום, מלאך ואוצר: על לחש לשאלת חלום בגניזת קהיר - זמנים מספר 118, אביב 2012 ניתן לקריאה בקישור זה
עם ישראל[]
מיזוש‚ אוקראינה: שוקם וצויין בית הקברות[]
לתרומות הקש כאן
בית הקברות היהודי בעיירה מיזוש עבר נקיון ומציבה הוקמה במקום לציון בית הקברות
דוברות | אהלי צדיקים / י"ז שבט ה'תשע"ג
מיזוש כפר אוקראיני קטן על אם הדרך בואכה רובנה שאילולא בית הקברות היהודי שנותר לעדות על חיי הקהילה היהודית בעיירה, שמע העיירה לא היה מגיע לאוזנינו.
באחת מנסיעותיו הארוכות באוקראינה של יו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א בדרכו לעיר רובנה על יד זדולבונוב שבק הרכב חיים, נהג הרכב הזמין חילוץ והרב ישראל מאיר גבאי הזמין מונית מקומית שתיקח אותו לעיירה הסמוכה שם התכוון ללון עד להסדרת רכב חילופי, בדרכו לאכסניה ביקש מהנהג שיבדוק אם קיים בית קברות יהודי בעיר, נהג המונית ערך בירור בין נהגי המוניות ואכן נודע לו שבעיר ישנו בית קברות יהודי ישן, משהיגיעו למקום נגלה לעיניהם מראה בית קברות עזוב ושומם כמרבית בתי הקברות באיזור.
סמוך לבית הקברות פגש יו"ר האגודה שכן המתגורר בסמיכות לבית הקברות, יו"ר האגודה פתח איתו בשיחה והשכן מספר לו על העיירה מיזוש שהייתה עיירה יהודית לגמרי לפני השואה ויש שמה בית קברות וגם קבר אחים מתקופת השואה, יו"ר האגודה ביקש ממנו שיראה לו את המקום, ואכן בהגיעם לכפר נוכח יו"ר האגודה לראות את העבר היהודי העשיר שניבט מחלקי המצבות שנותרו פזורות בשטח בית הקברות, כמו כן צדו את עיניו המיומנות שרידי שני אהלים שהיו ממוקמים בבית הקברות שככל הנראה שמשו כמקום מנוחת רבני העיירה.
על אתר קיבל על עצמו יו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א לשקם ולהציל את בית הקברות ככל שניתן ולהעמיד מצבה במיקום האהלים בכדי לציין את מיקומם ואת עובדת היות המקום שטח בית קברות יהודי, לאחר עבודה של צוות פועלים מיומן שהעמידו את המצבות ויצקו את המצבה ואת יסודות האהלים חזר המקום לצורתו דבר שיתרום רבות להמשך שמירת המקום.
גידור בית הקברות מתעכב עקב חוסר בתקציב, באגודה מקווים שסיפורו המרגש של בית הקברות יעורר את ליבם של אחינו בית ישראל שיסייעו ביידם להשלים את המלאכה.
יום הזכרון לשואה במחוז קמפניה (נאפולי)[]
המחוז בו מספר היהודים אינו עולה על 200 נפש !!!
בנוכחות צמרת השלטון של האזור נחנכה תערוכה לזכר השואה
על שמות ארצות בפי היהודים[]
יהודה זיו, מומחה לשמות וחבר בועדת השמות הממשלתית כתב בבלוג של דוד אסף על שמות של ארבע ארצות, כפי שמקובלות אצל היהודים:
- ספרד - על הנושא את נפשו אל דבר שאינו ניתן להשגה, אמרו חז"ל: 'אדם יָשֵׁן כאן [בבבל] ורואה חלום באַסְפַּמְיָא' (נידה, ל ע"ב), כשהכוונה לאותה ארץ, ששמה הרומי היה Hispania, יושביה קוראים לה Espania ובלשוננו היא מכונה היום בשם ספרד. דימוי זה נולד בעקבות העובדה, שספרד שוכנת בקצהו המערבי של ים התיכון ועד מסעו של קולומבוס נחשבה באירופה ל'סוף העולם'. מכאן דברי שירו הנודע של ר' יהודה הלוי, שכזכור ישב אף הוא בספרד: 'לִבִּי בַּמִּזְרָח וַאֲנִי בְּסוֹף מַעֲרָב'.
את עיקר קשרי הסחר בימי הביניים – בין הנוצרים באירופה לבין המוסלמים – ניהלו על פי רוב סוחרים יהודיים מזה ומזה ומטבע הדברים ביקשו לעצמם, בשימושם הבלעדי, כינויי סתר לאותן ארצות. במקום השם הארמי 'אספמיא', שהיה מקובל בלשון חכמים ומצלצל כשמה המקורי של אותה ארץ, העדיפו לפיכך את השם המקראי 'ספרד', כנאמר: 'וְגָלֻת יְרוּשָׁלִם אשר בספרד יִרְשׁוּ את ערי הנגב' (עובדיה, א 20), שאת מקומה מקובל לזהות בסַרְדִיס שבמערב אסיה הקטנה. בעיניהם נראה השם ספרד קולע, שהרי בראשו אותיות 'ס"פ', המרמזות על השם המקומי ‘Espania’, הנהגה 'סְפַּנְיָה' ופותח אף הוא באותם עיצורים.
- צרפת - גם הצרפתים עושים שימוש דומה ל'רואה חלום באַסְפַּמְיָא'. רעיון חסר שחר מכונה בלשונם ‘Faire des chateau en Espagne’ (לעשות/לבנות טירות בספרד), וזאת למרות שרק רכס הפירנאים חוצץ בין ארצם לבין ספרד ואף הם, בעצם, ב'סוף העולם'... מעניין, שגם האנגלית שאלה מן הצרפתית את הביטוי ‘Castles in Spain’, במשמעות דומה, כשלימים אף נתגלגל בה ונעשה 'Castles in the air' (מגדלים פורחים באוויר).
- תגרמה - ואילו תורכיה זכתה אז ב'שם הקוד' המקראי 'תֹּגַרְמָה', שנלקח מ'לוח העמים' הנודע (בראשית, י 3). לבד מן העובדה, שמקומה של זו בקַפַּדוֹקְיָה אשר במזרח אסיה הקטנה, שימשו לימים אף אותיות 'תֹּגַר' אשר בראש שמה (מלשון 'תַּגָּר', סוחר, שמקורה 'תַּגָּרָא' בארמית וכן 'תָאגִ'ר' בערבית) כינוי מקובל לתורכיה בעברית של ימי הביניים ובעברית החדשה עד לראשית המאה העשרים – 'ארץ הַתּוֹגָר'.
- אשכנז - העם אשר כּוּנה 'תֹּגַרְמָה' ב'לוח העמים' היה גם אחי 'אַשְׁכְּנַז', ושניהם היו בניו של גֹמֶר (שם, שם). ממלכת אשכנז שכנה בסמוך ל'ממלכות אֲרָרַט וּמִנִּי' (ירמיהו, נא 27), ואף היא במזרח אסיה הקטנה. אך למרות זאת שימשה המילה 'אַשְׁכְּנַז' בימי הביניים כינויה של גרמניה. קשה לדעת מדוע הועדף שם זה דווקא ויש המשערים, כי השם אשכנז מזכיר את 'זאקסן' (סקסוניה), ומכל מקום הייתה זו כנראה תחילת ההבחנה בין 'ספרדים' ל'אשכנזים'...
- על גלגולי השם צרפת (סרפנד) בארץישראל
- על פעולת תגמול של חיילי הוד מלכותו שלא זכתה לגינוי העמים (אולי אפילו לא שמעו עליה)
שירים באידיש[]
תהנהו
ארץ ישראל[]
מפות היסטוריות של ירושלים[]
בית הספרים הלאומי מציג באתר אינטרנט 234 מפות עתיקות של העיר - חוויה
הנה ארבע מהן
המקור: הספריה הלאומית
חנן פורת: האיש שהיה גוש אמונים[]
בני מר כתב על ספרו של חגי הוברמן על חנן פורת חנן פורת: האיש שהיה גוש אמונים -
מי שרוצה להבין את סיפור ההתנחלות יכול להתחיל אותו בביוגרפיה של פורת מאת חגי הוברמן. ההישגים והכשלים של המתנחלים משתקפים במידה רבה בסיפור חייו. בין השאר הוא כתב:
- הספר “חנן פורת: סיפור חייו” הוא קורותיו של מי שפתאום קם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת, כלומר סיפור חייה של תנועת המונים שהחלה ב”גוש אמונים”. מבחינה זו מצליחה הביוגרפיה של חגי הוברמן, המוקדשת לאחד ממניחי היסוד של ההתיישבות בשטחים, לספר יותר מאשר על הגיבור הראשי שלה. חנן פורת היה, כפי שמנמקת היטב הביוגרפיה, אישיות יוצאת מן הכלל, והסיפור שלו מלמד גם על הכלל דברים חשובים וחדשים.
- הוא וחבריו מייסדי “גוש אמונים” - בסנדלים, בדובונים ובחולצות פלנל - נראו אמנם שונים מאבות אבותיהם, אבל בעצם הם חזרו אל הטראומה היהודית העתיקה של הנדודים ממקום למקום. שוב ושוב הם הקימו יישובים והתפנו מהם: בסבסטיה, בימית, בגוש קטיף, בעמונה ובהתנחלויות ובמאחזים אחרים. בכל פעם כמו נמשכו לרפא את הפצע הילדותי, אך הפצעים העמיקו עוד יותר.
- ומסיים - אם יש את נפשכם לדעת את המעיין לתפישת המלה והעולם הזאת, כדאי להגיע לסוף הביוגרפיה, שבה מצטט חנן פורת את דברי הרב קוק: “המוות הוא חזיון שווא! טומאתו היא שקר! מה שבני האדם קוראים מוות, הרי הוא רק תגובת החיים ותעצומתם”. הדברים האלה מזכירים מאוד את “מלחמה היא שלום” של “1984”, וכנראה לא בכדי. כשהתפישה העצמית שלך רחוקה כל כך מן המציאות, אי אפשר שלא להיות מרוצה מעצמך, או להשתגע, או שניהם גם יחד.
תל אביב:מפת תיכנון הרכבת מנמל יפו -1923[]
(סליחה שאני מעלה תמונה נוספת מהאוסף הנ"ל - זה פשוט מקסים !!!)
תכנון קו הרכבת על-ידי פלמר
כלכלת ישראל:מחצית השנייה של 2012[]
- במחצית השנייה של 2012 בנק ישראל הוריד את הריבית המוניטרית ב-0.75 נקודת אחוז, עד לרמה של 1.75 אחוזים לינואר 2013, וזאת כדי לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות של העמקת ההאטה במשק העולמי. צעד זה ננקט לאור היעדרם של לחצים אינפלציוניים, וכן לאור התרבות הסימנים להתמתנות בפעילות המקומית במהלך המחצית, ובפרט בסופה. בתקופה זו המדיניות המוניטרית לוותה באי ודאות לגבי ההתפתחויות העולמיות, קצב צמיחת התוצר, המדיניות הפיסקלית, השינויים בהתייחסות השווקים למצב המדיני-ביטחוני באזורנו וההתפתחויות בשוק הדירות. בנובמבר, על רקע הגידול בעסקאות והעלייה במחירים בשוק הדירות, ועל רקע הגידול המשמעותי ביתרת האשראי לדיור, הוציא המפקח על הבנקים הוראה המגבילה את שיעור המשכנתא במימון דירה. הריבית לפברואר 2013 נותרה ברמה של 1.75 אחוזים.
- במחצית הנסקרת עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.7 אחוז, ובניכוי עונתיות הוא עלה ב-1.0 אחוז. ב-2012 כולה המדד עלה ב-1.6 אחוז. במחצית השנייה של השנה ירדו בין השאר מחירי האנרגיה, התקשורת והחינוך, וחלה התמתנות בקצב עלייתו של שכר הדירה. מנגד נרשמה עלייה של 3.6 אחוזים ברכיב המזון. על רקע פיחות, העלאת המע"מ והעלאות המסים הצפויות בתחילת 2013, הציפיות לאינפלציה לשנה עלו באמצע המחצית הנסקרת לכ-2.5 אחוז. אולם לקראת סוף השנה הן ירדו והיו נמוכות מעט ממרכז יעד האינפלציה. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים שמרו במהלך המחצית על יציבות בתחום של 2.2 עד 2.5 אחוזים, והצביעו על אמינות של המדיניות המוניטרית.
- הפעילות הריאלית המקומית: קצב הצמיחה של המשק עמד במהלך השנה על כ-3 אחוזים. ואולם לאחר שברבעון הראשון של 2012 השימושים התרחבו בקצב מהיר יחסית, ברבעונים השני והשלישי התרחשה התמתנות – ואף ירידה – בחלק מהם בהשפעת ההאטה העולמית. שיעור האבטלה והשכר הריאלי נותרו יציבים במהלך השנה, ושיעור התעסוקה רשם עלייה.
הסקירה המלאה בקישור לעיל
שרידים של מסילת ברזל תורכית בסיני[]
צלם מצרי בשם Mishrag העלה לגוגול ארף שרידים של מסילת הברזל התורכית ממלחמת העולם הראשונה בין ניצנה (אז עוג'ה אל חפיר) לבין קוסיימה. המטרה הייתה לתת גיבוי לוגיסטי לצבא של האימפריה העות'מאנית שרצה לכבוש את תעלת סואץ ולפגוע בליבה של האימפריה הבריטית.
על הימצאות חורשת אקליפטוסים עבותים בקוסיימה. |
בצידו הצפוני-מערבי של הישוב נמצאים התמרים הרבים, המסמנים את מקום מעיינות נווה-המדבר. סמוך לדקלים הנאים מצויה חורשת אקליפטוסים עבותים, שבצילם נותרו צריפי מחנה האו"ם {נכתב בשנת 1968) |
אקליפטוסים אלו ניטעו בראשית מלחמת-העולם הראשונה על-ידי צעירים עבריים, בראשותו של קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי מקווה-ישראל. על ידי הקמת "קוצת נוטעים" שנטעה עצים גם במקומות אחרים בגבול המדבר, הצליחו צעירים אלה להשתחרר מהשירות בצבא התורכי. |
צבי אילן כתב בספרו "צפון ומרכז סיני (ע' 110 |
ראו במצגת תמונות של השרידים (כמוהן ניתן למצוא ברחבי ארץ ישראל - רכבת העמק, רכבת השומרון ורכבות הדרום - כולן אותו סגנון - המתכנן היה המהדס הגרמני רייסנר)
המצגת הוצגה על-ידי אבי נבון מהעמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל בכנס הרכבות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
ראו כאן קוסיימה - תחנת הרכבת הדרומית ביותר
פרחי ארץ ישראל לפי צבעים[]
אתר חדש בויקיפדיה העברית - להתמצאות בהגדרת פרחי ארץ ישראל פרחי ארץ ישראל לפי צבעים
בארץ ישראל יש של צמחי בר ולחלקם הגדול פרחים צבעוניים ויפים. בעת שאנו מטיילים ומשוטטים בשבילי הארץ, אנחנו נהנים מהפריחה ומצלמים, אבל גם רוצים פעמים רבות לדעת מהו שמו של הפרח שראינו. הדרך הקלה לאפשר זיהוי והגדרה מהירים של פרח היא לפי הצבע שלו. כאן ניתנת גלריה של צמחי ארץ ישראל ממוינת לפי צבע הפרח. ייתכנו פרחים שישויכו למספר קטגוריות כגון כלנית מצויה שמופיעה בצבעי אדום, לבן, סגול, כחול וורוד, או פרחים שהגדרת צבעם יכולה להיות משויכת ליותר מקבוצה אחת כמו למשל תורמוס ארצישראלי שאפשר להגדירו כשייך לקבוצת הפרחים הלבנים וגם הורודים. פרחים רבים הם בעלי גוונים שנעים בין כחול דרך כחול כהה לסגול ובין סגול בהיר לוורוד כך שמומלץ לחפש פרחים בצבעים אלו בכל שלושת הקטגוריות (כחול, סגול וורוד). שימו לב שפרחים כמו נרקיס מצוי וקחוון משויכים לפרחים בצבע לבן-צהוב. כל גלריה מסודרת לפי סדר האלפבית.
- פרחים אדומים
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע אדום באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- פרחים כחולים
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע כחול באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע תכלת באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- פרחים סגולים
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע לילך באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע סגול באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- פרחים ורודים
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע ורוד באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- פרחים לבנים
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע לבן באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- פרחים צהובים
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע צהוב באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- בצבע קרם
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע קרם באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- פרחים חומים
- פרחים בצבע ארגמן
- רשימת פרחים עם עלי כותרת או עטיף - בצבע ארגמן באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- פרחים ירוקים
החרם הערבי על ההתנחלויות וגם על מדינת ישראל[]
- פעילים נגד ישראל לחצו לאחרונה לונלי פלאנט (רשת מדריכי תיירות עולמית) להשמיט אזכור של החנות וחנות המפעל של האהבה, כחלק מתחנה המליצה על מסלול ים המלח שלו. המדריך הפופולרי לישראל, שיצאה לאחרונה במהדורה חדשה, כבר לא להודיע לקוראים של מדינת ישראל של מתקן האמנות. פעילים פרו פלשתינים טוענים כי "אהבה מסתתרת האמת המכוערת - את מוצריה באו דווקא ממשאבי הטבע הפלשתינים הגנובים בשטח הכבוש של הגדה המערבית הפלסטינית, ומיוצרים בהתנחלות הבלתי החוקית של מצפה שלם." יתר על כן, הם טוענים כי כאשר מוצרים בעלי מודעות בריאותית של מי המלח הם קנו, אחד עוזר "לממן את הרס התקווה לשלום ורק בעתיד". אהבה היא חברת קוסמטיקה ישראלית שעושה את מוצרים מהבץ והמינרלים של ים המלח. מלבד ישראל, החברה שומרת על חנויות דגל בגרמניה, קוריאה וסינגפור
- וגם על פרי הדר תוצרת ישראל -פעילים אנטי ישראליים לאחרונה כיוונו לעבר שרשרת הקמעונאית דרום אפריקה למכירתה של אשכוליות ותפוזים ישראליים. Woolworths, שנוסד בשנת 1931, הוא אחת מהחנויות הגדולות של דרום אפריקה, עם 400 חנויות בפריסה ארצית. פעילים טוענים כי החברה מוכרת את מוצרי הדרים ישראליים "בהתעלמות ישירה לחרם, משייכת השקעות וסנקציות הקמפיין נגד מוצרים ישראליים לתפקיד המתמשך שלהם בשמירת מדינת אפרטהייד". בנוסף, פרו פלסטיני ציין כי בדרום אפריקה הייתה "שפע של תוצרת מקומית טרייה", וכי בעשיית עסקים עם Woolworths המדינה היהודיה "באופן ברור אין התייחסות לזכויות אדם". תומכים רבים של שיחת BDS כבר פנו לדף הפייסבוק של הרשת כדי להביע את זעמם על מערכת היחסים המתמשכת שלהם עם הדמוקרטיה הישראלית
- תדרוך - ישראל, והקהילה היהודיה בכללותו, הוא מוטרדים על ידי קמפיין בינלאומי מסוכן ניצול אסטרטגיות חדשות כדי לשלול את הלגיטימיות של המדינה היהודיה. לא ניתן להביס את צה"ל מבחינה צבאית או להחליש את האוכלוסייה באמצעות טרור מתמשך, הקבוצות הקיצוניות, טרוריסטים איסלמי ובעלות בריתת המשטר הסוררת שלהם יצאו למאמץ העולמי לדמוניזציה ולבודד את ישראל, מטיל אותו כחרם נידוי state.The נרחב, משייכת השקעות ו סנקציות תנועה (BDS), וניצולו של לוחמה משפטית, מהווה את המרכיב העיקרי של "אסטרטגיית דרבן" שאומצה על ידי יריביה של ישראל בוועידה לזכויות האדם של האו"ם בשנת 2001. טקטיקות כמו המשט, מאמץ בחו"ל להגיש כתב האישום נגד קציני צה"ל ונבחרי ציבור בפשעי מלחמה, עלילות דם בתקשורת, חרם של אקדמאים ישראליים, והדיון המתמשך בשאלה האם מדינה יהודיה יש זכות קיום, יש לי השפעה מסוכנת על ביטחונה של ישראל והיכולות דיפלומטיות.
דיווחים אלו מוצעים טובים יותר להודיע לקהילה היהודיה והתומכים ברחבי העולם על איך לוחמה משפטית וחרם משמשים בישראל שונאים את קבוצות כדי לנסות להשמיד את ישראל בדרכים אחרות.
"נקודת מפנה היסטורית"[]
האוניברסיטה הפתוחה הציגה בבטאונה "עדכן" 57 לינואר 2013 ראיון עם פרופ' מוסטפא כבהא כותרת הראיון :היד הנעלמה וגורלם המוזר של הארכיונים הפלסתיניים"
לראשונה בספר על תולדות העם הפלסטיני יופיע פרק שמתייחס באופן מפורט אל הפלסטינים תושבי מדינת ישראל. אולי אין זה מפליא שמחבר הספר הוא פלסטיני ישראלי — פרופ' מוסטפא כבהא, איש הסגל הבכיר באוניברסיטה הפתוחה וראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות (?? הערת העורך). שוחחנו איתו על האתגר והקושי שבכתיבת היסטוריה פלסטינית ועל ייחודו כהיסטוריון פלסטיני ישראלי
כמובן, הוא מאשים אותנו בכך שאין להם "מסמכים היסטוריים" והוא עושה כל מאמץ למצוא אותם במכון מחקר שפתח באו"ם אל- פחם. והנה האשמות שלו:
- רוב החומר הפלסטיני עבר תהליך של הריסה שנותר ממנו נמצא לרוב בארכיוניס הישראליים או הבריטיים. מרבית ההרס נגרם מטבע הדברים בשנת 1948, כאשר אבדו בכפרים הערביים . החומר שהיה בידי הבריטיים נלקח על ידם. ומה שבידי המוסדות היהודיים הוא "תיעוד מטעם"
- ארכיון אש"ף היה בבירות, עבר לאלג'יר וחזר לרמאללה. שם המכרסמים עשו בו שמות.
- הארכיון הפרטי של ערפאת - החומר המקורי נשאר בתוניס. הוא לא הובא לארץ מחשש שיפול בידי הישראליים.
- מחקר אוניברסיטת ביר זית - אחד הפרויקטים היה תיעוד של כל הכפרים הערביים - 530 במספר. לאחר שסקרו 18 כפרים - הפרויקט נזנח מחוסר אמצעים.
את סיכום השיחה ראו מימין
התבל[]
Bernina Express[]
Plosky Tolbachik Volcano[]
טיסה עם הליקופטר של 3.5 דקות מעל נתיב לבה המתפרץ מהר געש.
360 video, Plosky Tolbachik Volcano, Kamchatka, Russia, 2012
In early 2011 we developed a method for filming and editing 360 video shot by 4 Canon DSLR cameras and posted an article with technical details on our website.
"השער לגהינום"[]
דרווזה (בטורקמנית: "השער") הוא כפר בטורקמניסטן הממוקם במרכז מדבר קארה קום, הכפר מונה כ-350 אנשים.וב תושבי הכפר הם משבט הטקה, ומנהלים חיי נוודות למחצה.
"שער הגיהנום" הוא בור בקוטר של כ-70 מטרים, בתוכו בוערת אש ברצף מאז 1971. האזור סביב דרווזה עשיר במרבצי גז טבעי, הבור נוצר בטעות, בשנת 1971 גאולוגים סובייטים קדחו אל תוך חלל תת-קרקעי, ציוד הקידוח קרס פנימה תוך כדי יצירת הבור הרחב, כמו כן הם גילו כי הבור מלא בגז רעיל, כדי להיפטר מהגז ולקחת את הציוד ששקע לבור, הם החליטו לכלות את הגז בצורה טבעית על ידי הדלקתו, לפי הערכתם הגז היה אמור להיגמר תוך כמה ימים, בפועל הבור בוער מאז אותו היום. התושבים סביב לבור העניקו לו את שמו "שער הגיהנום", בשל האש, החום הרב ועצם היותו בור פעור באמצע המדבר.
ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]
- קנ"א: לשבוע פרשת שלח תשע"ג
- ק"ן: לשבוע פרשת בעלותך תשע"ג
- קמ"ט: לשבוע פרשת נשא תשע"ג
- קמ"ח: לשבוע חג השבועות תשע"ג
- קמ"ז:לשבוע שחרור ירושלים תשע"ג
- קמ"ו:כ"ב אייר תשע"ג
- קמ"ה:בהר-בחוקותי - תשע"ג
- קמ"ד:ט"ו אייר תשע"ג
- קמ"ג:אמור - תשע"ג
- קמ"ב:אחרי-מות קדושים - תשע"ג
- קמ"א:ליום העצמאות - תשע"ג
- ק"מ:תזריע-מצורע - תשע"ג
- קל"ט:ביניים כ"ט ניסן - תשע"ג
- קל"ח:פרשת שמיני- תשע"ג
- קל"ז:ביניים כ"ב ניסן - תשע"ג
- קל"ו:חול-המועד פסח - תשע"ג
- קל"ה:לשבוע פסח - תשע"ג
- קל"ד: ביניים ח' ניסן- תשע"ג
- קל"ג: השבת הגדול ופרשת צו - תשע"ג
- קל"ב: ביניים א' ניסן- תשע"ג
- קל"א: ראש חודש ניסן ופרשת ויקרא - תשע"ג
- ק"ל: ביניים כ"ג באדר - תשע"ג
- קכ"ט:פרשת ויקהל-פקודי - תשע"ג
- קכ"ח: ביניים ט"ז באדר - תשע"ג
- קכ"ז: י"ד באדר - פורים - תשע"ג
- קכ"ו: ביניים ט' באדר תשע"ג
- קכ"ה: פרשת תצוה תשע"ג
- קכ"ד: ביניים ב' באדר תשע"ג
- קכ"ג: פרשת תרומה תשע"ג
- קכ"ב: ביניים כ"ה שבט תשע"ג
- קכ"א: פרשת משפטים תשע"ג
- ק"כ: ביניים י"ח שבט תשע"ג
- קי"ט: פרשת יתרו תשע"ג
- קי"ח: ביניים י"א שבט תשע"ג
- קט"ז: פרשת בשלח תשע"ג
- קט"ו: ביניים ד' שבט תשע"ג
- קי"ד:פרשת בא תשע"ג
- קי"ג: ביניים כ"ו טבת תשע"ג
- קי"ב:פרשת וארא תשע"ג
- קי"א: ביניים י"ח בטבת תשע"ג
- ק"י:פרשת שמות תשע"ג
- ק"ט: ביניים י"ב בטבת תשע"ג
- ק"ח:פרשת ויחי תשע"ג
- ק"ז:פרשת ויגש, חודש טבת- תשע"ג
- ק"ו:פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
- ק"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
- ק"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
- ק"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
- ק"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
- ק"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
- ק:פרשת וירא - תשע"ג
- צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
- צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
- צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
- צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
- צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
- צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג