(מתוך מעייני הישועה לשבת ויקהל-פקודי תש"ע)
פמוטים לשבת מבית הורי באיטליה
מאמר זה של הרב מרדכי אליהו נלקח מכתבים של הרב שנכתבו בעבר. אנו מקווים שהרב יבריא ממיטת חוליו ויחזור לכתוב את המאמרים הבאים
כשאדם חוזר מטיול באפריקה שואלים אותו כולם: ספר לנו מה ראית שם? והוא מספר להם דברים מיוחדים ונפלאים שראה שם. הגמרא מספרת על רב יוסף בנו של רבי יהושע בן לוי שגוע ופרחה רוחו ואחר כך חזר לעולם הזה. שאל אותו אביו: ספר לנו מה ראית בעולם העליון! מןהסתם, זה מעניין ומיוחד.
כך גם היה עם משה רבינו. אחרי ארבעים יום שבהם היה בשמים - הוא חוזר. שואלים אותו בני ישראל מה היה בשמים? עונה משה לבני ישראל ואומר: דעו לכם. אין כמו שבת. אין לכם מושג כמה חשובה השבת בעולם העליון. איזה ברכה ענקית יש למי ששומר שבת כהלכתה.
פעם פגשתי נהג מונית ושאלתי אותו האם הוא עובד בשבת ואמר לי: בודאי. בשבת אני מרוויח כפול מכל יום אחר. שאלתי אותו אם יש לו כסף רב בבנק. התחיל לבכות ואמר לי שיש לו מינוס גדול בבנק. שאלתי אותו האם אשתו מרוצה מהחיים ביחד איתו. ואמר לי שהיא כל השבת כועסת כי הוא לא נמצא עם המשפחה ועם הילדים. והאמת היא שהוא הפסיד את הברכה העצומה של השבת - כי פשוט חילל שבת.
והרב מסכם: "וצריך האדם לנצל היטב את השבת לעונג. לשירי שבת. לנוח ולהיות בשמחה עם בני משפחתו. ללמוד תורה וללמוד על ילדיו. לנצל את השבת לאהבה אחווה שלום ורעות. זה הדבר החשוב שלימד משה את ישראל בירידתו מהר סיני. כשהוא חוזר מהעולמות העליונים: דעו לכם. יש לכם מתנה גדולה ושבת שמה. דעו לכן מי ששומר שבת כהלכתה מרוויח את כל העולמות. ויהי רצון שיתקיים בנו אם ישראל שומרים שתי שבתות - מיד נגאלים. אכי"ר.
פרשת ויקהל[]
הקמת המשכן ציור משנת 1718
דגם הארון בידי יוצרו - מיכאל אוסניס - קדומים - צילם:מאיר תורגמן
עוד על הפרשה קרא כאן - באתר תמונות מדגם המשכן של מיכאל אוסניס מקדומים
פרשת פקודי[]
הרב יהושע שפירא, מישיבת רמת גן, בוחן רעיון זה בעלון שבת בשבתו ומוצא כי לכל פרשה 'גיבור' משלה.
- בפרשת שמיני אנו מוצאים את אהרן הכהן ניצב במרכז ההתרחשות ומקריב את קרבנותיו.
- בפרשתנו הרי זה בצלאל, שזוכה לראות את מעשה ידיו עומד על תלו ומשמש לתכליתו העליונה.
- בפרשת נשוא מתבטא מקומו המיוחד של ראש וראשון לנשיאי ישראל, משה רבנו - "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על העדות מבין שני הכרובים".
עיקר המתח שבו נעסוק כעת מתקיים בין פרשתנו לפרשת נשוא, בין דמותו של בצלאל לדמותו של משה. בפרשת נשוא נדמה כאילו כל עניינו של המשכן לא נועד אלא לתת ביטוי שלם למדרגתו המופלאה של משה רבנו, ולאפשר לו לקיים את שליחותו על הצד הטוב ביותר. אולם בפרשתנו הוא 'נדחה' מלשמש בתפקידו, וכדברי הכתוב: "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן".
ה'דחייה' הזו, שכביכול נדחתה עבודתו של משה מפני קרשיו ויריעותיו של בצלאל, מחדדת את מעלתו של המשכן כפי שהיא מנקודת מבטו של האחרון. מדוע נקרא שמו בצלאל? על שם שהיה בצל א-ל וידע לומר למשה שסדר הבניין כך הוא - יריעות וקרשים ואחר כך ארון וכלים - "מנהגו של עולם, אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים". משה רבנו לא כיוון זאת מדעתו, משום שהוא רואה במשכן בעיקר המשך לגילוי האלוקי של הר סיני, ארון וכרובים וקול ה' המדבר מביניהם. בצלאל, לעומתו, קולט את האמירה הבסיסית יותר - ה' יתברך מתאווה לבית, דירה בתחתונים.
"כפתור ופרח[]
על המנורה נאמר "וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ: שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי. שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח" (שמות ל"ז י"ט)
כפתור ופרח הוא שמו של הספר שכתב הגיאוגרף-הרופא היהודי רבי אשתורי הפרחי. אשתורי הפרחי חי במאה ה-14 בארץ ישראל וסייר בה רבות. בספרו" כפתור ופרח" סיכם את כל מימצאיו ובהם זיהוי של כ-180 ישובים בארץ מימי המקרא, המשנה והתלמוד ובהם מודיעין, ביתר, אושא ועוד.
אשתורי הפרחי אף קבע את הכלל "ואודיעך כי שמות העיירות הכתובים בכתבי הקדש בכתב ובע"פ מעט שהשתנה שמם בין הישמאלים" במילים שלנו שגם תושבי הארץ שמרו על השמות היהודים (בשינוי קל) של היישובים. בנוסף, חקר את צמחי הארץ (בוטניקה) ומצא להם קישורים בספרות ההלכה. בספרו הוא מתאר את כל המצוות הקשורות בארץ וכן שירטט את גבולות ארץ ישראל. הספר הכפתור ופרח נחשב ספר הלכה יסודי לענין מצוות התלויות בארץ [1]
על הספר - כולל הפנייה לצילום המקורי שלו
חודש ניסן[]
אביב בקדומים תש"ע
השבת מברכים על חודש ניסן. הרב זלמן ברוך מלמד כתב באתר ישיבה על חודש ניסן - חודש ההתחדשות: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" - לכל זמן יש תכונות מיוחדות משלו, חודש ניסן הוא ראש, והוא ראשון לכם, דהיינו לישראל.
ראשון משמעותו חופשי, עצמאי, בלתי תלוי באחרים. אין דבר לפניו שהוא תלוי בו ונמשך ממנו. אלא הוא ראשון, הוא מוביל, יש לו תכונה של ראש. זהו חודש האביב שבו הכל פורח, הכוחות המכונסים הפנימיים פורצים החוצה. חודש זה הוא הזמן להתחדשות, להשתחררות, להתעלות. לחודש מיוחד זה הננו נכנסים.
נתבונן נא בדברי חכמינו ז"ל במדרש-רבה בפרשת בא: "החודש הזה לכם וגו' הדא הוא דכתיב, אשרי הגוי אשר ד' אלקיו וגו', משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים. וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש-חודש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים, ובו עתידין ליגאל, שנאמר, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ובו נולד יצחק, ובו נעקד, ובו קיבל יעקב את הברכות, ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
המשך המאמר באתר ישיבה יחד עם 38 מאמרים נוספים
עדכוני כשרות בכלל ולפסח בפרט[]
לפי מיטב ידיעתי עדכונים אלה נשלחים רק במייל. מצ"ב מייל אחרון. רצוי להצטרף כמינוי לשירות - ללא תשלום. והנה הוראות בודדות מהחוזר האחרון:
- שמן זית מעורב: ברצוננו להסב את תשומת לבכם כי בשווקים מסתובבים "שמני זית מעורבים" הנושאים את הכיתוב "כשר לפסח" ·
מבלי לציין כי הנ"ל מכיל קטניות. לעיתים מזומנות אף נושאים ציון כשרות מזויף. ניתן לזהות כי המוצרים הנ"ל מכילים שמן סויה על פי מחירם הנמוך
- כמו כן בתבלין הפפריקה האדומה לפעמים מערבים בו שמן סויה (קטניות) מבלי ידיעת הצרכנים.
- תירס גרוס וקמח תירס : הואיל וגרגירי התירס עשויים להכיל חיטה או שעורה ,ולאחר הגריסה והטחינה לא ניתן לבוררם, על ·
הנוהגים לצרוך אותם בפסח , להקפיד לבשל , לטגן או לאפות את המאכל לפני הפסח ובכך החמץ - במידה וקיים, יתבטל לפני הפסח.
- עדשים אדומים: מנתונים שהתקבלו לאחרונה נמצא כי רוב סוגי העדשים האדומים המיובאים ארצה מעובדים עם שמן צמחי ובנוסף ·
אשר מקורו עשוי להיות בהחלט מחמץ ועל כן אין לעשות שימוש בעדשים אלו אף לנוהגים לאכול "CITRIC ACID" אף מכילים קטניות בשל החשש לחומר הנ"ל. נא להביא לידיעת המשגיחים במפעלי האריזה למינהם.
- עוגיות בוטנים, קוקוס, אגוזים, שקדים: נא לשים לב כי קיימים יצרנים המייצרים בימים אלה עוגיות אלו כאשר בחלקן הן מכילות ·
קמח מצה אך היצור הוא חמץ גמור. כל המבקש לרכוש עוגיות אלו עבור שימוש בפסח יוודא תחילה כי מסומן במפורש "כשר לפסח" על מנת לא להיכשל במהלך החג.
אתרי המורשת וזכר טבח הארמנים[]
אלקים העצני כתב:
וועדה של הקונגרס האמריקני התייחסה לטבח הארמנים כלרצח-עם, והתורכים בתגובה החזירו את שגרירם. ההתייחסות הרצינית הזאת לפרשה בת 100 כמעט – כולה בתחום ההיסטורי והמוסרי – מעוררת קינאה. הלא אצלנו, כשנתניהו כינה אתר הגובל בהר הבית "סלע קיומנו", הפכו אדוני התקשורת את המלים הללו לבדיחה לאומית. וכשניאות להכיר במערת המכפלה ובקבר רחל כ"אתרי מורשת לאומית", זרקו לו: אתה רוצה לשפץ, שפץ! למה להכריז? חברי הקונגרס ידעו שהחלטתם תסב נזק לארה"ב, ובכ'ז העדיפו עמדה מוסרית: "הכרזה". יש מסורת כזאת באמריקה, עיין ערך המאבק המר בהפלות ולמען זכויות אדם, גם ללא אינטרס אמריקני ישיר.
היהודים, בוודאי שאינם יכולים להתעלם מטבח הארמנים. את הספר שהביא את הטרגדיה לתודעת העולם הימים של מוסא דאג כתב יהודי, פרנץ וורפל, ולהבדיל - היטלר שאל: "מי זוכר היום את הארמנים?"...
המאמר כולו - ברשותו של אליקים העצני
ספרי אריה יצחקי[]
ההיסטוריון אריה יצחקי (מצאצאי רבי שלמה יצחקי - רש"י) -פירסם לאחרונה את ספרו "שלדים בארון" על תולדות ארץ ישראל. בו הוא הציג בפני הקורא את הגירסה המלאה לאירועים שהרקע ההיסטורי שלהם היה בגדר תעלומה. הספר הוא אחד בסדרה שתכלול הפעילות הבטחונית והמלחמות בין השנים 1878 – 2008, בין השאר, האמת על "העסק הביש" בשנת 1954
בספר הנוכחי שפורסם הוא הציע פתרון של ארבע תעלומות – כ"ד יורדי הסירה, הי"ד מגשר אכזיב, משלט 219 ופרשת קרב תל מוטילה מאי 1951
שמעון כהן מאתר ערוץ שבע כתב על 'שלדים בארון' – ניפוץ מיתוסי כזב :"כעת, 40 שנה לאחר מכן, מפרסם יצחקי את הנתונים וקובע כי גם כיום מסתירה מערכת הביטחון נתונים, ולדבריו כבר כעת בהכנת ספרו הבא בסדרת "עושים צדק היסטורי" הוא מגלה מחדלים בטיפול המערכת בפרשיות כקרב סולטן יעקב והיעלמותו של גיא חבר. להערכתו חשיפת הנתונים שבידו תעניק למשפחות תחושה שעניינן קרוב לפתרון גם אם זה הוסתר במשך שנים.
פינת לטמה[]
thumb|350px|left|נאנוק האסקימוסי מסביר במהדורת השבט את הצרות שגורמים לו היהודים בקוטב
thumb|350px|right|
מהדורת השבט מארחת מתנחלת קיצונית ואת השר הפלשתיני לענייני זעם בלתי נשלט מר טאויל פאדיחה. עוד במהדורה: כתבנו הקשוח יותם חזק יסביר איך בדיוק תוכנן ובוצע הפיגוע בבית המשפט העליון. וגם: ברלוסקוני, שימון
כדאי לדעת[]
(תודה לצבי שביט)
ברצוני להביא לידיעת הציבור שקיים אתר להשבת אבידה. באתר ניתן לדווח על חפץ שאבד ועל חפץ שמצאתם. כמובן שניתן לחפש האם מישהו מהצד השני כבר דיווח.
מידי פעם יש הודעות על חפצים שאבדו ועל חפצים שנמצאו. כדאי מאד תמיד לזכור גם לחפש באתר, ואם לא מצאתם עדיין דיווח, דווחו אתם כדי שהצד השני יוכל לראות את הדיווח. ככל שהמודעות לאתר זה תגבר, יש סיכוי גדול יותר שאנשים ידווחו ויחפשו באתר והאבידות יושבו לבעליהן.
לצורך זיכוי הרבים כדאי מאד שתפיצו הלאה ידיעה זו, כדי להגדיל את המודעות והשימוש באתר.
כתובת האתר : http://www.ebood.co.il. כדאי ומומצלץ לשים את הכתובת של האתר ברשימת המועדפים שלכם, אבל גם אם לא תזכרו את הכתובת של האתר, תוכלו למצוא אותו בנקל אם תחפשו בגוגל "איבוד"
הנה סיפור הצלחה: מצלמת וידאו בנחל כזיב הוחזרה! אתמול פירסמתי באתר, שאבדה לנו מצלמת וידאו בנחל כזיב. למחרת כתב לי בחור מקסים בשם יאיר, שהוא חושב שמצא את מצלמתנו.
אותו בחור קיים את אחת מהמיצוות החשובות של השבת אבדה ואנו כעם זכינו ובורכנו באנשים ערכיים כמוהו שמוצאים דבר ודואגים לאתר את האדם/המשפחה שאיבדה את החפץ.
תודה לאתר ולמנהליו שקישר בננו לבין המוצא.