ויקי קדומים כו כז אייר תשע

תמונת החודש-מבט מהר הצופים אל העיר העתיקה 1895 המקור

בתקופה הקודמת לחג השבועות, אנו חוגגים אירועים חשובים, בינהם :יום שחרור ירושלים וחג השבועות - בה נקראת מגילת רות - אימו של דוד המלך. נעסוק מעט בנושאים אלה. בשבת הקרובה נתחיל לקרוא בספר במדבר. בפרשה הראשונה, פרשת במדבר החלה התארגנות לקראת המסע (עוד לא היה ידוע שיארך 40 שנה): מינוי נשיאים, מפקד הגברים, קביעת המחנה לכל שבט, בחירת דגלים והקצבת עבודה למשפחות הכהנים.

[אודות פרשת השבוע הקישו כאן פרשת במדבר

עמותת עיר דוד

thumb|350px|left|מסלול הליכה קסום שאורכו הכולל הוא 38 ק"מ . השביל מתחיל בחניון עין חנדק, ממשיך מזרחה לכיוון ירושלים, מקיף את העיר העתיקה בירושלים וחוזר מערבה עד לסיומו בסטף. השביל מתחבר לשביל ישראל בתחילתו ובסיומו, ומהווה השלמה לשביל ישראל שאינו עובר בירושלים עצמה. השביל משלב טבע עירוני במיטבו עם שלל תכנים ואתרים בעלי עניין ומשתרע על פני מרחב עתיר נופים, בין כתף הינום להר הצופים ועובר דרך עיר דוד, נחל קדרון, יד אבשלום, קבר זכריה, עמק יהושפט, גן אורסון הייד, עמק צורים

הפרויקט הבא:נציג עטרת כהנים, אסף ברוכי, התייחס במהלך הסיור לבית הכנסת התימני העתיק בכפר השילוח אשר נבנה ב- 1890 אך משפחות ערביות השתלטו עליו בשנת 1938. ברוכי סיפר לערוץ 7 כי לפני שנה וחצי קבע בית המשפט כי על הבעלים, עטרת כהנים, לפנות את הפולשים הערבים בסיוע משטרה מבית הכנסת ולהרוס את החלקים הבלתי חוקיים במבנה. המקור:אתר ערוץ שבע

על פעולות העמותה כתב אור קשתי בעיתון הארץ בהנחיית גדעון סער, עשרות אלפי תלמידים ביקרו בהר הבית ובעיר דוד

מתחילת שנת הלימודים ביקרו בירושלים למעלה מ-400 אלף תלמידים, לעומת כ-200 אלף בני נוער לפני כשנתיים, כך עולה מנתונים שפרסם אתמול משרד החינוך. במשרד מעריכים כי עד סוף שנת הלימודים יגיע מספר המבקרים בבירה לכחצי מיליון. מהנתונים עולה עוד כי כ-73 אלף תלמידים ביקרו השנה ב"עיר דוד" שמפעילה עמותת אלע"ד, וכ-17 אלף סיירו בהר הבית, לעומת כמה מאות בודדות בשנים קודמות. לפני כמה חודשים מסרו האחראים במשרד החינוך על נושא הטיולים כי מספר התלמידים המבקרים בהר הבית הוא קטן ביותר, בעיקר בשל הבעיות הביטחוניות הכרוכות בביקור במקום. ואולם, מאז פעל שר החינוך, גדעון סער, להשגת האישורים הנדרשים מכוחות הביטחון.

ומדגיש במיוחד את תרומת המדריכים:"לדברי מורה שליווה ביקור ב"עיר דוד" השנה, רוב המדריכים הם דתיים ו"האינדוקטרינציה בהחלט משפיעה על התלמידים. המדריכים מדגישים עד כמה המקום הוא ערש המורשת היהודית. גם אם הדבר נכון, אין שום התייחסות לפלסטינים שגרים כמה מטרים משם, להיסטוריה הרב-לאומית של ירושלים או לקונפליקטים שמאפיינים את העיר. רק הצד היהודי מוזכר". עוד אמר המורה, שביקש להישאר בעילום שם, כי "לכולם ברור מה מטרת הטיול בירושלים: חיזוק הצד הלאומי-ציוני של התלמידים, על גבול הלאומנות. כאשר מראים לתלמיד רק את הצד היהודי של ירושלים, הוא לומד להתעלם מהאחר, מהפלסטינים. כעבור כמה חודשים הוא יפגוש אותם במחסומים, וגם שם יימשך היחס אליהם כאוביקט, שאפשר להעמיד שעות בתור".

יישר כח

על אתר החפירות החשוב בעיר דוד בחניון גבעתי:" החפירות ב"חניון גבעתי" בעיר דוד מהוות היום (2009) אחת מהחפירות הארכאולוגיות החשובות הנעשות בתחום "עיר דוד שבירושלים. האזור הנחפר, בשטח של 3,500 מ"ר, קרוב להר הבית ונמצאות בו שכבות ארכיאולוגיות עשירות. מיקומו של אתר החפירות הוא בהשתפלות השלוחה של עיר דוד לעבר ‏גיא הטירופיאון (המשכו של רחוב הגיא בעיר העתיקה של היום). עד כה התגלו במתחם הגילויים הבאים:

• צפון - בית פקיד במינהל הביזנטי, מהמאה ה-7, בו נמצא מטמון מטבעות זהב.
• דרום - שרידי מבנה מפואר, אולי אחד מארמונות מלכי חדייב המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו ושוחזר ב"דגם ירושלים בסוף ימי בית שני" וכן שרידים מימי הבית הראשון
• מערב - בקצה המערבי של אזור החפירה - רחוב ביזנטי ברוחב 6 מטר, שנחשף לאורך 30 מטר.
• מרכז-מזרח - מבנה בעל אחוזה מהתקופה הרומית - המאה ה-3 , עם חצר וגן ומקוות מים.

עוד על החפירות הקש בקישור זה החפירות ב"חניון גבעתי" בעיר דוד

לאתר עיר דוד שזכה בפרסים הקש כאן הגבעה שבה הכל (מלכות ישראל) התחיל...

חברון - ממלכת דוד המלך

סרטים מעודכנים משנת 2010 - באנגלית רהוטה על רקע נוף מקסים thumb|350px|left|Ancient Tel Hebron - Walls and Trees thumb|350px|right

תל חברון העתיקה הוא שומם. מעט חפירות נערכו, בין השאר על-ידי חופרים שלא "התאמצו" לגלות את העבר ועד היום לא פירסמו דין וחשבון על החפירות שעשו. ואולי טוב שכך. עצי הזיתים שתראו בסרט יודעים את סיפורו של התל והם יספרו אותו רק למי שרוצה לשמוע אותו.

רק החפירות שנעשו ב"אדמות ישי" הצביעו על עושר המימצאים. את חלקם תראו בסרט השני.

ראו ערך מורחב:

• השכונה היהודית רמת ישי
• החפירות הארכאולוגיות בתל חברון

על אזור קדומים במלחמת ששת הימים

האזור לא היה עתיר קרבות. אולי הזכרונות משנת 1956 השפיעו, כאשר לאוייב היו אבדות ניכרות (לנו 18 הרוגים ו-50 פצועים).

ביום השני למלחמה, ה-6 ביוני 1967 החל כיבוש השומרון. בגיזרת קלקיליה פתחה חטיבת גבעתי, בפיקודו של זאב (זוניק) שחם , ובתגבור כח טנקים, בהתקדמות מזרחה אל גב ההר. באותו יום התקדמה חטיבה 5 וכבשה את קלקיליה והגיעה עד עזון אתר צה"ל. ביום למחרת, כוחות חטיבה 5 הגיעו לאזור שכם ממערב. כך הושלם כיבוש השומרון.

למדינת ישראל היה "חשבון" עם העיר הערבית קלקיליה. במהלך שנות השלטון הירדני בקלקיליה, נוצלה קרבתה למרכזי אוכלוסייה יהודית לביצוע מעשי טרור בתוך תחומי מדינת ישראל. באוקטובר 1956 בוצע פעולת תגמול ונהרסה מצודת הטיגרט של המשטרה. במהלכה הייתה פעולת חילוץ נועזת של "כח החסימה" שהתמקם בקרבת עזון. הייתה זו אחת מפעולות התגמול האחרונות אשר הוגדרה ככשלון והתוצאה הייתה יציאה למבצע סיני.

בתגובה הירדנים הקימו קו-הגנה באזור קרני שומרון - ליד ביתו של משה זר. הם זרעו את מדרונות הגבעה מוקשים ובעורף הקימו בסיס צבאי. במרוצת השנים הבסיס הצבאי הועקת למחנה קדום. כוחות צה"ל מצאו את מחנה קדום - מחנה שזה עתה הסתיים בנייתו.

עוד על המערכה במערב הושמרון

משער המחנה הישן צפו הירדנים בבוא צה"ל לשומרון. במורד היורד לכביש היה שדה מוקשים רציני

צילום מבית זר : מימין המחנה הישן בחורשת האורנים ומשמאל במדרון שדה מוקשים

כאשר הגיעו לכאן מצאו מחנה צבאי חדש ונטוש. שנים לאחר מכן הוא קלט את מתיישבי קדומים

על חידוש מצוות מחצית השקל

חצי שקל מימי המרד הגדול שנת 67/68. הכיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל"

על חידוש מצוות מחצית השקל טרם בניית המקדש בפועל - " משאת משה עבד האלוקים " (דברי הימים ב ,כד )

מאמרו של גדעון חרלפ , אדריכל, נאמן אוצר המקדש האתר

בפנייה שלו הוא הודיע : השנה חלה תפנית מסעירה בענין מצוות מחצית השקל כאשר הגאון הרב ישראל אריאל שליט"א הכיר במצווה זו כמצווה רלוונטית ועכשווית .בעקבות דעתו זו הלכו הסנהדרין החדשה על ידי השליחים הנאמנים ה"ה אביעד ויסולי , הלל ויס ודב שטיין שליט"א . לכן פנה השנה מכון המקדש בפרסומים שונים וקבל כחמש מאות פונים שכל אחד שילם ח"י שקלים למכון כנאמן לכספי השקלים .

מצורף מאמר מפורט בנושא "משאת משה " בו מפורט ומוסבר כי הקדש ומצוות מחצית השקל המשיכו וממשיכים להיות מצווה מחויבת גם לאחר חורבן המקדש ועד לזמן הזה .

במבוא למאמר נאמר:"לפני כעשור שנים נוסד אוצר המקדש על ידי המקדישים החשובים הרב יהודה עציון ועורך דין ברוך בן יוסף . ההקדש נרשם כהקדש ציבורי וחוקי במשרד המשפטים של מדינת ישראל , נקבע לו תקנון מחייב וכנאמנים של ההקדש מונו ה"ה גדעון חרלפ , יוסף אלבוים ושלמה נאמן ביסוד ההקמה היה הרעיון, כי מעבר לתנועות החשובות העוסקות בלימוד ובקימום המקדש כמו מכון המקדש , תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל , התנועה לכינון המקדש , אל הר ה' ועוד, יש לייסד את העמותה או את הגוף המשפטי של המקדש עצמו כגוף חי, פועל , רלוונטי ועכשווי ואולי גם כגוף משותף לכל העוסקים בנושא חשוב זה .

זמן קצר לאחר מכן , פנה הגביר,מר ראובן פרגר הלוי , שהטביע בפעם הראשונה מטבעות כסף במשקל של 7 גרם כסף טהור, אל אוצר המקדש על מנת שיהווה את הגוף המשפטי האוסף את מטבעות מחצית השקל , אחרי שבעבר מסר את מטבעות מחצית השקל שנתרמו לרבנות הראשית לישראל .

כך , מבלי תשומת לב יתירה נוסד בצנעה הממסד של המקדש בעצמו וחודשה מצוות מחצית השקל . כך נאספות מידי שנה מטבעות מחצית השקל ,כאשר אוצר המקדש מקיים את טקס תרומת מחצית השקל הקדמון שלוש פעמים בשנה. ערב ראש חודש ניסן , ערב ראש חודש סיוון וערב ראש חודש תשרי . בטקס זה המטבעות מוכנסות לכספת עד יעלה הרצון להשתמש במטבעות לבניית מזבח או לקניית קרבנות ציבור .

לקריאת המאמר כולו - באדיבות המחבר - הקש כאן

"בטרם כל יציר נברא"

(תודה לצבי שביט)

על תפילת "אדון עולם"

תפילת השל´´ה הקדוש

(התקבל מנח לנדסבכר)

כידוע יום חמישי, הוא ערב ראש חודש סיון ונוהגים רבים לנסוע לקברו של השל"ה הקדוש בטבריה ולהתפלל את "תפילת הבנים" המפורסמת שלו, שלגביה הוא אמר "לבי אומר לי כי נכון לומר תחינה זו בערב ראש חודש סיון".

אלו, כמוני, שנשארים בבית מסיבות של עבודה וכו' כדאי להקדיש מספר דקות לומר את התפילה במקום שנמצאים. תפילה נפלאה מבעל השל"ה הקדוש זי"ע: שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיוון שיתפלל כל אחד על עצמו ועל זרעו שיהיו לומדי תורה ולילך בדרכי ישרים ולהצלחה בכל צרכיהם וזיווגיהם.

אַתָּה הוּא ה' אֱלוֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלוֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ. וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיות עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ:"לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:"בְּיִרְאָתֶךָ".

כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר. וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלוקִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּות, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצונִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.

אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמות, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל: אָנָא יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

הבריגדה היהודית - לאחר 65 שנה

לפני 65 שנה ביום 8 במאי 1945 נכנעה גרמניה הנאצית לבעלות הברית. "הבריגדה היהודית" במסגרת הצבא הבריטי איפשרה לבני ארץ ישראל להתאמן לקראת הקמת צבא הגנה לישראל. דוד בן גוריון ראה בהם תרומה חשובה לבניית הצבא. לא פחות, הם תרמו להצלת הניצולים מהשואה. עך כך באתר מיוחד עליהם שחובר על-ידי:

סמלי הבריגדה היהודית - [http://www.brigataebraica.org/ אתר אגודת ידידי הבריגדה באיטליה

הבריגדה היהודית (נודעה גם בשם הבריגדה העברית, "Jewish infantry Brigade Group", חטיבה יהודית לוחמת, חי"ל ובפי רבים הבריגדה) הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל. על הקמתה הוחלט רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה - ביולי 1944. היוזמה לכך באה ממשה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית - המוסד העליון של היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. להקמת הבריגדה הייתה חשיבות לאומית רבה: חטיבה של יהודי ארץ ישראל, עם הווי עברי וסמלים ציוניים השתתפה במלחמה באויב הנאצי.

הבריגדה היהודית נטלה חלק בקרבות שנערבו להבקעת קו ההגנה הגרמני האחרון בצפון איטליה, "קו גינגס חאן", במסגרת החזית האיטלקית של בעלות הברית. בשיאה מנתה הבריגדה כ-5,000 חיילים - מעל ל13% אחוזים ממספרם הכולל של המתנדבים היהודיים מהיישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי, שמוערך ב-38,000 חיילים. הבריגדה, על כל יחידותיה, שהתה בחזית מיום ה-3 במרץ 1945 עד ה-25 באפריל 1945 סך הכול כ-50 יום, מהם שלושה שבועות בקרבות ממשיים.

ב-25 במאי 1945 כשבועים לאחר סיום המלחמה כתב הגנרל מארק קלארק, מפקד כוחות בעלות הברית, אל מפקד החטיבה היהודית הלוחמת, בריגדיר גנרל לוי בנימין את הדברים הבאים: " הנצחון באיטליה על הצבא הגרמני הושג על ידי שיתוף פעולה של הכוחות הצבאיים של המחנה ה-15, אשר מבחינת שוני מוצאם לא עלה עליהם, אולי, אף קיבוץ צבאות שנכנס אי-פעם לשדה הקרב ... אני פונה אליך, כמפקד הכוחות הארצישראליים, לבקשך להודות לכל הדרגות בשמי על שיתוף הפעולה הנהדר אשר נתתם בהתקפה, שהכריחה את הגרמנים להכנע ללא תנאי... לכבוד היה שאתם היוויתם חלק מהמחנה ה-15. מזל טוב וכל טוב לכם" (עיתון "הצופה")

בתום הלחימה באיטליה וכניעת מדינות הציר המשיכו חיילי הבריגדה במשימות של ממשל צבאי באירופה. במסגרת זו הם הושיטו סיוע רב לניצולי השואה ותרמו לשיקומם הרוחני ולעלייתם לארץ ישראל.

לקריאת המאמר כולו ועוד כעשרה ערכים נילווים הקש כאן

YD-Kauft nicht by Juden-חרם גרמני-חרם פלסטיני

(ברשות אליקים העצני - מחבר המאמר)

מאמרו של דר. חסן אבו ליבדה בעיתון זה ("החרמת מוצרי ההתנחלויות – לא נגד ישראל", 3.5.2010) יש בו בשבילי מן הדיז'ה ווי: כך החרימו את עסקו של אבי ז"ל בעיר הולדתי קיל (גרמניה). מצויה אצלי "קריאה לחרם" בעיתון הנאצי "מלחמת העם", זמן קצר אחרי עלות היטלר לשלטון: "גרמני! אלה הם אויביך ב-קיל! .... "בומבך, בית ממכר לרהיטים, מוהליוסשטרסה 72", ועוד 55 עסקים אחרים. הנאצים הסיתו נגד יהודים כמו שבעל המאמר, "השר לכלכלה לאומית", מסית נגד המתנחלים: נצלנים, מפירי שלום.

לא היה טעם להתווכח עם אבי התנועה הלאומית הפלסטינית "המופתי הגדול של ירושלים", חג' אמין אל חוסייני, ואין גם סיכוי לשכנע את אבו ליבדה בלגיטימיות של ישיבת יהודים בלב א'י. אבל מתעוררות כמה שאלות: אם החרם יצליח, הפועלים הפלסטינים המייצרים את סחורות המתנחלים יושלכו לרחוב. האם "הכלכלה הלאומית הפלסטינית" מסוגלת להקים להם מפעלים חליפיים? ואם כן, מדוע לא עשתה זאת עד עכשיו בעזרת מיליארדי הדולרים שנשפכו עליה מאז אוסלו, בהם מימנה טרור ומילאה את כיסי המנהיגים? אם ישוטט מר אבו-ליבדה "בארץ ההתנחלויות", ימצא שכפרים רבים מתפרנסים משכניהם המתנחלים: בבניין, במלאכה, בגינון, במוסך. סופרמרקטים, קניונים ותחנות דלק בהתנחלויות מלאים קונים ערבים. מאז אוסלו "התנחלו" מול שער עירי קרית ארבע - מוסכים, חנויות לחומרי בנין, "הכל לבית" וכיוצ'ב. האם "השר לכלכלה לאומית" דורש מהם שיסגרו את עסקיהם? והנהגים הפלסטינים בירושלים "הכבושה" - היפסיקו לשרת את 200,000 "המתנחלים" הירושלמים? ולאן ילכו החולים הפלסטינים הנזקקים להדסה ולשערי-צדק המלאים "מתנחלים": רופאים, אחיות, צוות? ומהצד השני – הרופאים, האחיות והאחים הערבים מה יעשו, לא ימדדו חום למתנחלים? אפילו באוניברסיטת אריאל יש סטודנטים פלסטינים. שיעזבו מייד? אבו-ליבדה מנסה לתקוע טריז בין המתנחלים ליתר בני עמם. אולם, גם אם רק מחצית מהעם היהודי תנקוט חרם נגדי – כמה פלסטינים ייפלטו מבתי המלון, המסעדות, המפעלים והמתפרות, משני צידי הקו הירוק? כך ייראה השלום?

גם ממשלת ישראל לא תוכל להתעלם לאורך זמן מחרם המוטל על אזרחיה ע"י "הפרטנר לשלום", וגם היא תנקוט צעדי-נגד. האם שכח מר אבו-ליבדה, שאפילו על חייהם של "הנשיא" ו"ראש הממשלה" שלו מגן צה'ל? יתירה מזו: הלא גם לפי תפיסתו "ערביי 48'" הם פלסטינים לכל דבר. אם כן, האם אינו מזמין את היהודים להתייחס גם אליהם כפי שרמאללה מתייחסת ל"יהודי 67'", המתנחלים? כמתנחל ועורך דין נתתי שירותים מקצועיים לפלסטינים. לקוח כזה נחשד בגניבה ויצא נקי, אבל מעסיקו היהודי, מנכבדי הציבור, עיכב מרכושו וגרם לו נזק כספי .יעצתי לו להגיש תביעה בבית הדין הרבני בראשות הרב דב ליאור. הוא זכה בדין ופוצה על נזקיו בסכום גדול. אם אגלה את שמו, האם שלטונות רמאללה ישימו אותו בכלא? פלסטיני אחר, הקק"ל סללה כביש ופגעה באדמותיו. בא כוחו המתנחל השיג לו פיצוי מלא – האם עליו להחזיר את הכסף? נסיים בסובסידיה השחורה שהמשק היהודי בכללותו מעניק שלא בטובתו "לכלכלה הלאומית הפלסטינית": 50,000 מכוניות גנובות בשנה, אלפי ראשי צאן, בקר וסוסים, כוורות , ציוד השקיה, טרקטורים, מותגים, קלטות וספרי לימוד מזויפים ומוברחים, בשר מפוגל, סחורות ללא מכס ומע"מ - גנובתי יום וגנובתי לילה: אם לקנות אצל יהודים אסור, להיות טפילים על משקם – מותר?

קיפודן מצוי

קיפודן מצוי על רקע עץ התאנה

פורח בשפע בעונה זאת. על הפרח:"קיפודן מצוי הוא צמח עשבוני רב-שנתי. עלי הגבעול מחולקים לאונות צרות וקוצניות. בקיץ מתייבשים כל חלקיו העל-קרקעיים של הצמח, ובחורף חל לבלוב תחילה בבסיס הצמח. באביב מתרוממים גבעולי תפרחת לגובה של 1.5 מ'.

קיפודן מצוי פורח ביוני וביולי. התפרחת סגולה. תיאור פרטי התפרחת מופיע להלן בתיאור הסוג.

קיפודן מצוי נפוץ מאוד בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה, בחבל הימתיכוני. המין אנדמי ללבאנט (ארץ-ישראל וסוריה). הצמח, ובעיקר פריחתו, יפים לעין, ונעשו נסיונות לגדל אותו באופן חקלאי למטרות שווק כצמח קטיף.

פרטים נוספים באתר פרחי שדה

כדאי לדעת

(תודה לניזוק האלמוני)

אם קראתם על רכב ישראלי שנפגע בדרך ויש נזק לרכוש - שימו לב לצעדים שיש לנקוט לתיקון הנזק

ראשית יש להפגע מאבן או חפץ קשיח אחר ולא להפצע..

1. להתלונן במשטרה אפשר גם אצל השוטר בקדומים.
2. לגשת למוסך זגגות , אפשר לגשת ל"זגגות רמי בכפר סבא 09-7654469 "חברה מאוד נחמדים ויעילים". וגם תפילת מנחה ב1300 במוסך.
3. במקביל ועד שהשמאי יבוא לצלם יש:
4. לסוע למשרדי מס רכוש בת"א -מגדל הממשלה ליד עזריאלי. לפנות אייל בקומה 16,נמצא במשרדי הגבייה מיד מול המעלי. לא לשכוח להביא מסמכי הרכב,רשיון+בטוח חובה
5. חזרה למוסך עם הטפסים,לחכות לשמאי-אסרף שלומי 050-5240258
6. לאחר שהשמאי מצלם הם מחליפים השמשה ,כשעה עבודה.

אין פיצוי ליום עבודה ובלבול המוח....