ויקי קדומים מס' 3 - והפעם מיועד גם לציבור אוהבי ארץ ישראל.
התפתחות גבולה הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית 1916 - 1924. הסכם סייקס-פיקו הותיר את הארץ ללא אצבע הגליל וחלק ניכר מהגליל התחתון. המושבות המבודדות בצפון - מטולה, כפר גלעדי ותל חי, נותרו מספר שנים בשטח הפקר, עד לסימונו הסופי של הגבול, בתוואי המוכר כיום, בשנת 1924 - המקור:הויקיפדיה
י"א אדר הוא יום תל-חי. בזכותם של השמונה שנפלו בתל -חי, ועל שםם העיר קריית שמונה - "אצבע הגליל" היה לחלק מארץ ישראל ולא לפי התוכנית של בריטניה וצרפת לפיה קו-הגבול עם מדינת לבנון עמד לעבוד\ בקו-ישר- בין צפון ים הכנרת עד לאכזיב, דהיינו העיר צפת הייתה נמצאת בלבנון (ראו מפה - ואתר להלן)
השבת 'פרשת זכור. בה חוייבנו לזכור את מלחמת עמלק שארעה לאחר יציאת מצרים. עם ישראל הצטווה למחות ולהשמיד את זכר עמלק. בעקבות פרשנותם של חז"ל, שהמן האגגי היה צאצא ישיר של אגג מלך עמלק. על העם העמלקי ואיך כמעט הוקמה במקום מדינה יהודית ראו כאן: http://www.aplaton.co.il/story_50 הרעיון היה:"שהמקום עשוי להיות בית אידיאלי לעם היהודי הנרדף".
'מועדון גיל הזהב שבקדומים יצא לטיול בדרום האדום - משטחי הכלניות בצפון הנגב. הגענו לאנדרטה חץ שחור - ליד קיבוץ מפלסים וגילינו עד כמה היינו נאיבים בשנים הראשונות של המדינה. בקרנו גם ברצפת הפסיפס המשוחזרת של בית הכנסת במעון-נירים - מפעל יפה של הקרן הקיימת לישראל.
ואחרון על תענית אסתר שיחול השנה ביום חמישי.
חריצת גורל "אצבע הגליל"[]
פסל האריה השואג בתל חי - המקור:הויקפדיה
אזור "אצבע הגליל" היה אמור להיות שטח צרפתי, לפי הסכם סייקס-פיקו. הסכם בין צרפת ובין בריטניה שנחתם ב-16 במאי 1916, שמטרתו הייתה לקבוע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בתחומי של האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון לתקופה שלאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. על פי ההסכם, בין השאר, צרפת קבלה את השליטה על לבנון, סוריה ובריטניה - על ארץ ישראל. לפי ההסכם "אצבע הגליל" בהגליל העליון נועד לשליטה צרפתית.
עד יולי 1920 הכוחות הצרפתיים ניסו להשיג שליטה בגליל העליון. לאחר נטישת תל חי, באוקטובר אותה שנה חזרו המתיישבים היהודיים אל היישובים שננטשו ויישבו אותם מחדש. בסוף השנה נמסר האזור לשליטה בריטית, ונוצרה "אצבע הגליל". עמידת הגבורה של המגינים הייתה לסמל, ובקרב היישוב רווחה האמונה כי בזכותם נכללה ה"אצבע" בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל.
עוד פרטים באתר: http://he.danielventura.wikia.com/wiki/Chapters_in_the_history_of_Kiryat_Shmona_2._Formulation_finger_of_the_Galilee
העמלק[]
גורלו של אגג מלך עמלק
עמלק הוא שמו של עם הנזכר כבר בספר בראשית בהקשר למלחמת ארבעת המלכים את החמישה, כאשר שבו מקדש (בדרום הארץ) :"... וַיַּכּוּ, אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר" ( י"ד,ז' ). עם העמלק חי במדבריות בדרום ארץ ישראל ומכאן גם כינוי האזור בתור "שדה העמלקי". העמלק נמנה על צאצאיו של עשו:"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת עֲמָלֵק; אֵלֶּה, בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו." ( ל"ו,י"ב) הוא נמנה גם על האלופים:"אַלּוּף עֲמָלֵק".
לעתיד לבוא, ישנה מחלוקת האם מותר לגייר אדם מעמלק, במכילתא (סוף פרשת בשלח) מובאת דעתו של רבי אליעזר שאומר, שנשבע המקום בכיסא הכבוד שלו, שאם יבוא עמלקי להתגייר, שלא יקבלו אותו. ואילו הרמב"םכתב בהלכות איסורי ביאה (פרק י"ב הלכה י"ז) שכל הגויים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהם כל המצוות שבתורה הרי הן כישראל לכל דבר... חוץ מארבעה עממים בלבד, והם עמון ומואב ומצרים ואדום" מכאן שגם עמלק יכול להיתגייר. במסכת גיטין (נז, ב), שם מסופר כי מבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק. ולכאורה משמע שמבני בניו התגיירו ואף נעשו מרביצי תורה. ואומנם יש כאלה המפרשים שגיורם היה שלא כדין אך אחרי שגיירו אותם כבר אין יכולים להוציאם, וכן יש מפרשים שאנס אחד מצאצאי המן בת ישראל ובכך נולד בן שהוא יהודי וגם צאצא של עמלק. עוד על העמלק: http://he.danielventura.wikia.com/wiki/Amalek
סיור אדום הנגב[]
Ancient synagogue a Maon Nirim.avi
אנדרטת הצנחנים במפלסים.avi
- תמונות משני האתרים : http://travel.webshots.com/photo/2427682930037576929mQNABB
- על האתר "חץ שחור" ראו כאן: http://he.danielventura.wikia.com/wiki/Hez_shacor_operation וגם לקישורים החיצוניים
- על בית הכנסת במעון - נירים ראו כאן: http://he.danielventura.wikia.com/wiki/Ancient_Synagogue_Naon-Nirim
תענית אסתר[]
אסתר ומרדכי - ציור de Gelder, Aert 1695
הצום יחול השנה ביום חמישי. ככלל, דין תענית אסתר קל מדין שאר הצומות הקלים, מפני שהצומות הקלים נתקנו על ידי חכמים, ואילו תענית אסתר נקבעה על פי מנהגם של ישראל. אלא שלמעשה כמעט שאין הבדל בדיניהם (בהערה מבוארים ההבדלים שבין הצומות). 2 דיני התפילות והקריאה בתורה בתענית אסתר בשחרית ובמנחה כדין הצומות הקלים, אולם כיוון שהוא ערב פורים, אין נופלים אפיים במנחה (מ"ב קלא, לג). ולמנהג אשכנזים שרגילים לומר 'אבינו-מלכנו' בשחרית ומנחה של תענית, אין אומרים 'אבינו-מלכנו' במנחה. וכאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים, וממילא מתפללים מנחה כבכל הצומות.
עוד מפי הרב אליעזר מלמד: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=395&id=7120&q