סיור בקדומים והסביבה - יום שלישי 6 במארס 2012

Kedumim view to nord from kerem halevi — **נוף קדומים** מבט לצפון - הר חמד - משכונת "כרם הלוי" בקדומים - אדר תשע"ב

צבעוני ההרים: שרידים אחרונים[]

Tulipa agenensis kdumim — צבעוני ההרים בקדומים - אדר תשע"ב

בקדומים ניתן למצוא את צבעוני ההרים. אם מעט תשומת לב, הוא יישמרו גם בעתיד.
צבעוני ההרים הוא מין של צבעוני בעל פרחים אדומים גדולים. לצבעוני ההרים בָּצֵל אשר חודר לקרקע בעומק 30 עד 40 ס"מ. לצבעוני פרח דמוי גביע בעל 6 עלי עטיף צבעוניים: צבע עלי הכותרת הוא אדום-כתום ובבסיסם החיצוני כתם צהוב. בתוך הפרח האבקנים על מצע בצבע שחור בצורת כוכב בעל 6 חודים שחורים המוקפים במסגרת צהובה. לפרח אין ריח ואין צוף. אבקני הצבעוני עשירים באבקה והאבקה נעשית על ידי חיפושיות פרחים. הזרעים של צבעוני ההרים שומרים על חיותם כשנה ונובטים בחורף שלאחר הפריחה. מכל זרע יוצאת פקעת אחת עטופה בגלדים. בשנה השלישית או הרביעית לקליטה בקרקע, מפתחת הפקעת שלושה עלים וגבעול פריחה אחד. הפקעת מתכלה בחורף ובאביב ומתוך קליפת הבצל נוצרת פקעת חדשה. הריבוי של צבעוני ההרים מיני וגם וגטטיבי - ריבוי על ידי חלוקת הפקעות. צבעוני ההרים פורח באמצע חודש פברואר עד אמצע חודש אפריל (לפי הויקיפדיה העברית)

כלניות תרבותיות[]

ברחבי קדומים יש שפע של כלניות תרבותיות. כלנית מתורבתת אינה שונה מהכלנית המצויה מלבד מגוון הצבעים שניתן לרכוש כיום כלניות מתורבתות. כלנית מתורבתת תוכלו למצוא בכל משתלה בצורה פרח או פקעות אותן תוכלו לזרוע מיד בסיום עונת הקיץ בעומק שלא עולה על 3 ס"מ. המקור והקש לקבלת פרטים נוספים

עוד ריכוזים יפים יש בכביש הכניסה לקדומים - לא לנהגים - לכם כדאי להתבונן ישר למה שקורה בכביש, שאפילו מעט מסוכן

להשוואה - הקישו וצפו בכלנית מצויה

חדש במשתלת מאירה[]

כשאומרים 'משתלת מאירה' בקדומים - כולם מבינים שאמרת איכות, יופי, משפחתיות - ראו את החממה החדשה משמאל
'משתלת מאירה' בקדומים הוקמה לפני למעלה מ 30 שנה, על ידי יוסי ומאירה עברון. יוסי ומאירה עברון זוג חלוצים, ממקימי הישוב קדומים, אנשי חינוך בהשכלתם, ראו לנכון, עם הגיעם לשומרון, להכות שורש באדמת ארץ ישראל, ולהתחבר אליה דרך רגבי אדמתה

'כל ההתחלות קשות' – כמאמר השיר, אכן ההתחלה לא הייתה פשוטה כלל וכלל. ההשקעה ההתחלתית הייתה 'כבדה' על הזוג הצעיר, לעזוב משרות במערכת החינוך, ולהתקיים מהלא נודע, זהו מהלך הדורש אומץ רב. אך מאירה ויוסי בעקשנות בלתי נתפסת, צלחו את חבלי הלידה הקשים, מתוך אמונה בבורא עולם, ש'אם הגענו חזרה לנחל אבותינו, אזי עלינו לחיות מתוכה, ונראה ברכה בעמלינו'. כל המשפחה התגייסה למשימה, הילדים היו חוזרים מבית הספר הישר למשתלה, להושיט עזרה להורים ככל שניתן. ההורים הרוויחו פעמיים, את עזרת הילדים בכלכלת הבית, ואת החיבור לאדמה, החיבור לארץ ישראל.

כיום 'משתלת מאירה' בקדומים, מצליחה לייצר בהצלחה רבה מגוון רחב של צמחים, בהם אף צמחים ייחודיים, כמו למשל: פרח היסמין (גרדניה) על גזע, קורדלינות, ציפור גן עדן – הידוע בפרחיו המרהיבים, דקלים ביתיים ועוד מבחר גדול של צמחים
מתוך אתר המשתלה

Lago di Emmanuele[]

Lake of emmanuel — ברקע, על ההרים, המאחז אלוני שילה

על משקל האגמים הנפלאים בצפון איטליה גם לנו יש אגם, אמנם עונתי, אך מקסים, יש לו גם שם ערבי:עין אל מעקודיה, בו משקים את העדרים מים. במקום זה מתנקזים יובלי המים היורדים המורדות המערביים של הר גריזים (קו פרשת המים) ומכאן מתחיל נחל קנה -הגבול המקראי בין שבטי אפרים ומנשה.

בשנת 1799 הגיע לכאן צבאו של נפוליאון. במסגרת מסע נפוליאון בארץ ישראל בראשות הגנרל דאמא עלה לשומרון ביום 7 במרץ 1799 והגיע עד "לפרשת המים, הרכסים בין כפר לקיף ובין ג'ינספות נ.צ מרכזית 160 176, כשאנו נשלטים על-ידי הגבעות הסובבות. לתיקון מגרעת זו תפסנו פסגות אלה - כנראה:"אנג'ית אבן קרנין" - קרני שומרון - במשמרות"^[1].הם הגיעו עד ל"דיר אל חרמיה" - היום מזרחית למפגש בין נחל קנה וכביש 5066.

על מסע צבאו של נפוליאון לשומרון- כולל מפות ראו כאן

באזור המפגש, במורד הנגדי של הכביש, חורבה בשם "קצר אל-חרמיה" שפרושה "מצודת השודדים". עדות למשכנם של השודדים במקום. (על ההבדל הדק בשמות לא נתעקב - הכוונה היא אחת)
לכביש העובר ליד האגם יש פרק בתולדות ארץ ישראל: הוא נסלל בעת המאורעות של הערבים בשנים 1936-1939 על-ידי שלטונות המנדט הבריטי על מנת להגיע את ריכוזי הכנופיות שהסתתרו ראו את סיפורו של כביש 5066.

הפרח הנדיר:דמסון כוכבני[]

מערבית לכפר הערבי אל-פונדק יש בריכת מים עונתית. בה פורח צמח מים עונתי דָמָ‏סוֹ‏ן כּ‏וֹ‏כבָ‏נִי . הוא צמח נדיר הגדל בשלוליות חורף ופורח בחודשים אפריל עד יוני. הוא שייך למשפחת כף הצפרדע ( Alismataceae), הכוללת צמחי ביצה או מים חד או רב שנתיים.

ערגה אלוני כתבה: בסיס הגבעול צר ולידו נוצרת שושנת עלים. . הפרחים ערוכים בצורת סוכך. גודל הפרח 1 ס"מ. העטיף: קבוצת העלים העוטרים את אברי הרבייה של הפרח. 3 עלי גביע בדור הפנימי ערוכים 3 עלי הכותרת. בולט כתם צהוב. מספר האבקנים 6, הזירים צהובים. הפרי דמוי כוכב בן שש מפוחיות הערוכות בדור. המפוחיות נפתחות בבסיסן. דמסון כוכבני גדל בבתי גידול לחים כמו ביצות, פלגי מים, נחלים ומקווי מים לא מלוחים, וכן בשולי שטח שהיה מוצף. הצמח נדיר בשל היעלמותם של מקווי המים בישראל וכן משום זיהום הנחלים במישור החוף. הצמח ראוי להגנה, והוא גדל רק במספר מועט של אתרי מים בישראל. טיפוס התפוצה הוא ימ-תיכוני ואירנו-טורני
אתר פרח השדה.

תל עתיק בדרך:פרעתון ?[]

Parata — התל העתיק בדרך לקדומים - אולי פעם יחפרו אותו ויימצאו את שרידי העיר של השופט

פרעתון נזכרת במקרא פעמים אחדות. הכפר הערבי פרע'תה מזוהה עם פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י"ב, יג), שבה גם נפטר. ליד הכפר שוכן קבר המזוהה עם קברו ושל בניהו, מגיבורי דוד (שמואל ב' כ"ג, ל).

הזיקה בין פרעתון בארץ אפרים לפרעתון ביהודה נדונה במחקר בהרחבה. לדעת רבים שתי הערים אינן אלא אחת. רובם מזהים אותה בפרעתה, כעשרה קילומטרים דרומית לשומרון , ואילו זאב ספראי הציע לקבוע את מקומה בכפר פרח'ה, כעשרים קילומטר דרומית-מערבית לשכם.

על הכפר הערבי נכתב -פרע'תה הוא כפר ערבי בשומרון, באזור קדומים. הכפר שוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-650 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.

בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות'מאנית.

המקור:The West Bank and East Jerusalem Searchable Ma

מעוז עידו - שכונה לזכרו של עידו זולדן[]

בדרך לקדומים ניצבת מצבה לזיכרו.
כל ימיו הקפיד עדו על קנייה מיהודים ועל עבודה עברית. כבר בגיל שמונה, סיפרו הוריו, סירב לאכול אבטיח שנקנה מערבים. לאחר שחרורו מהצבא התחיל לעסוק בבניין, אך סירב לעבוד בחברה של אביו שהעסיקה עובדים זרים. הבוץ של אדמת הארץ והטיט של הבנייה העברית נחשבו בעיניו כקישוט של ממש. ברגליו הוא "חרש" את מסלולי הטיול המוכרים וגם הנידחים ביותר, ובידיו ממש בנה בתים חדשים בהתיישבות העברית. מאוחר יותר הצטרף לאביו ובעיקשות והתמדה הביא למהפכה בחברת הבנייה שלו, "קדומים 3000", שהחלה לעבוד עם בנאים עבריים בלבד, גם אם נאלצו להביא אותם מכל קצווי הארץ.

"עבודת הבניין לא הייתה עבור עדודי ברירת מחדל, מקור פרנסה", סיפרו בני המשפחה, "אלא מלאכת שמים. הוא אהב את המלאכה. לקום כל בוקר בשמחה, תמיד עם חיוך. את הריחוק ממלאכות של עמל כפיים ראה כמחלות גלות. נהנה מהמגע הישיר עם האדמה, הלבנים. אף פעם לא הסכים לעבוד עם כפפות. ולא הייתה זו פשטות של 'ראש קטן'. עדודי חיפש פיתרונות יצירתיים, מורכבים. שמח על מיכשור חדש ומקצועי, והקפיד על עבודה מדויקת ומשוכללת... כבן של בעל הבית יכול היה להיות מנהל הצוות, אך הוא מצא כל דרך להתחמק מהשררה, מהסמכות כלפי אחרים. פעמים שהוא נדרש לכך בצבא ובעבודה ונאלץ לקבל על עצמו את התפקיד, אך העדינות והפשטות שהיו בו לא התאימו לתפקיד שבו צריך להיות מעל שאר הצוות".

עוד עליו ראו כאן

Remember for ido — השכונה החדשה בקדומים הנושאת את שמו של עידו הי"ד - מעוז עידו

השכונה נמצאת מזרחית לגבעת שלם, ליד הדרך היורדת ל"כרם פתחיה".

אזוביון משונן[]

אזוביון משונן – Lavandula dentata הוא צמח מתורבת ממשפחת השפתניים. הוא צמח ירוק בכל ימות השנה. הפרחים סגולים. מתאים לאזורים שונים בארץ

האזוביון כולל כ-37 מינים באגן הים התיכון, אפריקה ודרום מערב אסיה מהודו ועד סין.שם הלועזי הנפוץ הוא "לבנדר" ומתייחס לרוב למין המוכר ביותר שהוא ה"אזוביון הרפואי" Lavandula officinalis שמפרחיו מפיקים שמן אתרי, לצורכי הארומתרפיה. שם הצמח "שיבולת-נרד" נמנה עם הסממנים הקדושים של הקטורת בבית המקדש. כפי הנראה, ה"נרד", שמוזכר בשיר השירים "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" (א', י"ב) הוא האזוביון. הצמח נותן את ריחו, בעיקר בעקבות חיכוך עם עליו, או באביב, מן הפרחים.

השמן האתרי המופק מלבנדר מכיל חומרים רבים, העיקריים שבהם הם "לינלאול" ו"לינליל אצטט". קיים מכלוא בין מיני לבנדר הנקרא "לבנדין" שגם הוא משמש להפקת שמן אתרי, ואף נפוץ בגינות רבות בארץ. ב"מטבח הצרפתי" משמש הלבנדר אחד המרכיבים בתערובת התבלינים "הרב דה פרובאנס".(מהויקיפדיה העברית)

קרדה מכסיפה[]

קַרְדָּה מַכְסִיפָה (Carduus argentatus) היא קוץ חד־שנתי מסתעף ממשפחת המורכבים. היא קוצנית בעליה, בגבעוליה ובעלי המעטפת. גובהה 30–60 ס"מ.

יש לה קרקפת של תפרחת שבה מספר רב של פרחים קטנים יושבים על מצעית משותפת

הצמח כולו מאפיר, מכוסה שיער ארוך כקורי עכביש. הוא ניכר בגבעוליו, שגם הם קוצניים, בניגוד לרוב יתר הקוצים.

קרדה מכסיפה גדלה בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה, שכיחה למדי. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שלמזרחו של הים התיכון.

מבחינים בארץ שני זנים:

הזן הטיפוסי "קרדה מכסיפה זן מכסיפה", הגדל : שטח בור מכוסה בעשבים חד ורב-שנתיים, בני-שיח ושיחים נמוכים
וזן "קרדה מכסיפה זן רבת-קרקפות", הגדל בצידי דרכים, וכל ענף שלו נושא בראשו קבוצה צפופה של 2–5 קרקפות.

כתב מייק לבנה אתר צמח השדה

תודה למנחם גופר, הגנן של קדומים, על הזיהוי.

הערות שוליים[]

↑ מרדכי גיחון, הפרק:"הגיחה לעבר עזון" מתוך:מחקרי יהודה ושומרון, בעריכת :זאב ח.ארליך ויעקב אשל דברי הכנס השלישי תשנ"ג -1993, מכללת יהודה ושומרון, קדומים אריאל, מכון מחקר

נוף קדומים[]

[1] מרדכי גיחון, הפרק:"הגיחה לעבר עזון" מתוך:מחקרי יהודה ושומרון, בעריכת :זאב ח.ארליך ויעקב אשל דברי הכנס השלישי תשנ"ג -1993, מכללת יהודה ושומרון, קדומים אריאל, מכון מחקר

[1]