Kedumim Wiki
Register
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


P1020481

מבט מעין בוקק - שבט תשע"ג

תפוח סדום

פְּתִילַת הַמִדְבָּר הַגְדוֹלָה או "תפוח סדום"

מסורת ישראל[]

"עשרת הדברות"[]

השבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת יתרו, את "עשרת הדברות. הנה, איך הן מופיעות בתנ"ך העתיק ביותר המצוי ברשותינו "כתב יד-לנינגרד" (בכתב ארם צובא - דף זה אבד)

פרופ' אליעזר בשן דן בשאלה האם יש לעמוד בעת קריאת "עשרת הדברות" בציבור ומשיב:
קימה בזמן קריאת עשרת הדיברות כנושא לדיון הלכתי עלה ככל הידוע לראשונה על ידי הרמב"ם בתשובתו על רקע חילוקי דעות בנדון.

בקהילה אחת היו נוהגים לעמוד בעת קריאתה, עד שבא אליה חכם וביטל זה הרב לזה המנהג והנהיג להם לישב בעת קריאתן ומנעם מלעמוד...ואמר בכלל תשובתו, שכל מי שרוצה לקום בעת קריאת ספר התורה בעשרת הדברות ראוי לגעור בו, לפי שלעשות זאת )הוא מ( דרכי המינים, המאמינים שלעשר הדברות מעלה על שאר התורה, לפי שכל דבר אשר למינים בו אמונה שונה מדעת רבותינו ז"ל, חייבים אנו להתרחק מהם.

תשובת הרמבם: זה אשר הנהיג הרב הנפטר לישב, הוא הראוי, וראיותיו ראיות נכונות...ואין להוסיף עליהן. וכך היה ראוי לעשות בכל מקום שמנהגם לעמוד, צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה ומה שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה, וזה רע מאוד...ומה שטען החכם האחר שבגדאד ומקצת הערים עושות זאת, אין זה ראייה בשום פנים, לפי שאם נמצא אנשים חולים, לא נחליא הבריא מאנשיהם, כדי שיהיו שווים, אלא נשתדל לנתח כל חולה שנוכל...וכבר ביארו שאין הפרש בין המכחיש התורה כולה או מכחיש פסוק אחד ואומר "משה מפי עצמו אמרו". והיה מן המינים מי שהאמין שאין מן השמים אלא י' הדברות וששאר התורה משה מפי עצמו אמרו, ולכן ביטלו קריאתן בכל יום. ואסור בשום פנים לעשות בתורה מקצתה מעולה ממקצתה. (תשובת הרמב"ם, מהד' י' בלאו, ירושלים תש"ך, סי' רסג).

למרות התשובה החד משמעית של הרמב"ם הייתה נטייה בעם לקום בעת קריאת עשרת הדברות. למשל, ר' שמואל אבוהב (ש"ע-תנ"ד 1694-1610) נשאל מריגיו Reggio de Calabria האם נכון לקיים את המנהג לקום בשעת קריאת עשרת הדיברות. בתשובתו הוא קובע "מצינן למעבד לקיים אותה מנהג הפשוט ברוב קהלות ישראל". הוא מנמק את הקימה כביטוי של כבוד והידור "כאלו הקבלנו פני השכינה במעמד הגדול והנורא ההוא". ולדעתו "נסתלקה מעל המאמינים בני המאמינים חשש תרעומת המינים". כלומר הנימוק שניתן בעבר נגד הקימה אינו רלוונטי יותר, ומסכם: "כל מקום שנהגו המנהג הנזכר יהיו אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שכוונתם לשם שמים" (דבר שמואל, ונציה תס"ב, סי' רעו).

בדומה לזה קבע החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי תפ"ד-תקס"ו 1806-1724): "מאחר שנהגו העם לעמוד כולם בעשרת הדברות נראה דחייבים הכל לעמוד דגם שאינו מן הדין לקום, עתה שנהגו כל הקהל בזה, נעשה חיוב על הכל, שאם לאו, חס ושלום בעיני ההמון נראה כמזלזל" )טוב עין, סי' יא, מכורך עם יוסף אומץ, ליוורנו תקנ"ח(. כלומר, מסקנתו של החיד"א, שהמנהג מחייב כל אחד מהקהל לקום למרות שהדבר מנוגד לדין.

הרב עובדיה יוסף דן בנושא זה ומודע לעובדה שהעם נהג ונוהג לקום, והאחרונים נתנו למנהג זה גושפנקה הלכתית. אבל הוא חולק עליהם ופוסק שיש לנהוג לפי תשובת הרמב"ם שציטטנו לעיל.

יש עדיין מקום לתרעומת המינים. ובאמת שנעלם מעיני קדשם של האחרונים הנ"ל מה שפסק רבינו הגדול הרמב"ם בתשובה הנ"ל, שיש לבטל המנהג של הנוהגים לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות". לדעתו, הפוסקים שהתירו לעמוד, לא ראו את תשובת הרמב"ם האוסר, ולו הכירו, לא היו מתירים לעמוד. מסקנתו "שיש למחות במי שעומד בקריאת עשרת הדברות. ומכל שכן, במקום שתלמידי חכמים יושבים בעת הקריאה שיש למחות משום יוהרא.

כיון שהרב יוסף מודע לעובדה שהמנהג נפוץ, הרי לשיטתו ניתן יהיה לעמוד רק כאשר אביו או רבו עולים לתורה בקריאת עשרת הדברות, משום כבוד אביו או רבו, "שעל ידי כך ניכר הדבר שעמידתו אינה משום עשרת הדברות דוקא, ובזה אין כל חשש" )שו"ת יחוה דעת, מהד' שנייה, ירושלים תשל"ז, ח"א, סי' כט(. מכאן, שהרב יוסף מתנגד למנהג העממי הקיים דורי דורות לעמוד בעת הקריאה של עשרת הדברות, ורוצה להחזיר עטרת הדין ליושנה כפי שפסק הרמב"ם.

ועדיין השאלה פתוחה, כיצד ינהג אדם שאין רבו או אביו עולים לתורה לעשרת הדברות, והעם עומדים, האם עליו לשבת בהתאם לדין ובכך לפרוש ממנהג הציבור? הרמב"ם ענה לשאלה דומה: "ואמרו 'לא יעמוד אדם בין היושבים ולא ישב בין העומדים' )דרך ארץ זוטא, ה(, וצריך תמיד לילך במנהג הרוב, כל זמן שאין בזה עבירה על האיסור" )תשובות הרמב"ם, סי' רסב(. וידוע שהפורש ממנהג הרוב עובר על "לא תתגודדו".

המקור:דף שבועי לפרשת השבוע - אוניברסיטת בר-אילן

הלכה יומית: מסכת מגילה[]

משנה ה: כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל, וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר, וְלִנְטִילַת לוּלָב, וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין, וְלַמּוּסָפִין, וּלְוִדּוּי הַפָּרִים, וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר, וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִסְמִיכָה, לִשְׁחִיטָה, לִתְנוּפָה, לְהַגָּשָׁה, לִקְמִיצָה וּלְהַקְטָרָה, לִמְלִיקָה, וּלְקַבָּלָה, וּלְהַזָּיָה, וּלְהַשְׁקָיַת סוֹטָה, וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, וּלְטַהֲרַת הַמְצֹרָע:

במשנה הקודמת התבאר שזמן קריאת המגילה של יום לכתחילה מנץ החמה, ובדיעבד מעלות השחר. משנתנו מבארת עד מתי ניתן לקרוא את המגילה, ואגב כך מביאה המשנה דינם של דברים נוספים הנוהגים ביום. כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל, בימים שקוראים בהם את ההלל, וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר בראש השנה, וְלִנְטִילַת לוּלָב בחג הסוכות, וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין, וְלַמּוּסָפִין - להקרבת קרבנות מוסף בבית המקדש, וּלְוִדּוּי הַפָּרִים - כהן גדול או ציבור שחטאו בשוגג, מביאים פר לקרבן, וצריכים לסמוך עליו ולהתוודות, וכל היום כשר לוידוי זה, וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר - לאחר ביעור מעשר שני, אומר הבעלים 'את הפרשה המתחילה במילים 'ביערתי הקדש מן הבית' וגו', ואומר זאת ביום, וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִסְמִיכָה - למצוות סמיכה על הקרבן לפני שחיטתו, לִשְׁחִיטָה של הקרבן, לִתְנוּפָה - הנפת החזה של קרבן השלמים, או של מנחת העומר, לְהַגָּשָׁה - הגשת המנחה לקרן מערבית דרומית של המזבח, לפני קמיצתה והקטרתה, לִקְמִיצָה - נטילת קומץ מן המנחה לצורך הקטרתה, וּלְהַקְטָרָה של אותו קומץ על גבי המזבח, לִמְלִיקָה - שחיטת העופות לקרבן, וּלְקַבָּלָה - קבלת הדם מהבהמה הנשחטת לצורך הזייתו על גבי המזבח, וּלְהַזָּיָה של הדם על גבי המזבח, וּלְהַשְׁקָיַת סוֹטָה במים המרים המאררים, וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, כשנמצא חלל בשדה ולא נודע מי הכהו, וּלְטַהֲרַת הַמְצֹרָע על ידי הבאת שתי צפורים

המקור: halachotbeyom@gmail.com ברשותו

ספר תורה משנת ה'מ"ו (1286) מספריית הויתיקן[]

ספריית הותיקן נתנה רשות לצלם כתבי-יד יהודיים. בינהם, ג0 הסיום לספר התורה משנת חמשת אלפים ןשלושים ושש. בו נרשם שם הסופר שכתב את הספר יקותיאל בן יחיאל ממשפחת הענויים ועבור מי נכתב הספר. זה אחד מפנינות החמדה היהודיים השמורים בספריית הויתיקן.

הקולפונים של הסופר והנקדן וחוזי המכירה תנך רומא 1286

הקולפונים של הסופר והנקדן וחוזי המכירה תנך רומא 1286

בשנת תשס"ה השאיל הוותיקן למוזאון ישראל ארבע כתבי יד עתיקים מהספריה שלו, בינהם תנ"ך וספר תהילים. עוד באוסף היו משנה תורה לרמב"ם ו"ארבע טורים" (הבסיס לשולחן ערוך).
הזדמן לידי החוברת בה הוצגו כתבי היד.

ספר תנ"ך ששרד בשלמותו וספר תהילים, שניהם בני המאה ה-13 מייצגים קבוצת כתבי יד מהמוקדמים ששרדו. הם מעוטרים ברוח תקופתם באיורים זעירים של גרוטסקות, בעלי חיים דמיוניים ואמתיים ודרקונים משולבים בתוך מסגרות עשירות בצבעים ובתוספת זהב.

בנוסף, מגיעים מהוותיקן ספר תנ"ך ששרד בשלמותו וספר תהילים , שניהם בני המאה ה-13. שניהם מעוטרים ברוח תקופתם באיורים זעירים של גרוטסקות , בעלי חיים דימיוניים ואמיתיים משולביםבתוך מסגרות עשירות בצבעים ובתוספת זהב.

אוצרות אלה שהועתקו ואוירו באיטליה מייצגים שתי תקופות נבדלות וחשובות בתולדות כתבי ביד העבריים המאוירים מתקופת ימי הביניים והרנסנס.

כתבי היד הללו הם רק חלקיק מאלפי כתבי יד יהודיים שמוחבאים במרתפי הוותיקן. בעבר בקשה ממשלת ישראל מהוותיקן רשות לצלם את הכתבים אך נענתה בסירוב. יש לציין שכתבים רבים נקנו על ידי נציגי הוותיקן ברחבי העולם לאורך מאות שנים אך חלק מהכתבים נשדדו מקהילות יהודיות שהושמדו בעקבות פרעות , חלקם הגיעו לאחר מסעות הצלבנים וההרס שזרעו מדרכם וחלק מהכתבים הגיעו לאחר מלחמת העולם השניה.

המקור : global-report

הרמב"ם כאדם וכרופא[]

מאת: פרופ' יעקב רואו, מנהל המחלקה המטולוגיה, מרכז רפואי שערי צדק ירושלים

פרופסור_יעקב_רואו-"הרמב"ם_כרופא_וכאדם"

פרופסור יעקב רואו-"הרמב"ם כרופא וכאדם"

פרופסור יעקב רואו-"הרמב"ם כרופא וכאדם"

הוא הציג עצמו כבן לשבע דורות. נולד בקורדובה. בגיל 16 כתב את ספרו הראשון. כת בפירוש על התלמוד שאבד. ביל 15 כתב את פירוש המשניות. רק בעשור האחרון כתב את חיבוריו החשובים. הוא חיבר 15 ספרי רפואה בערבית. חלק מן הספרים נכתבו בתור אגרות. רק לאחר פטירתו, החלו לערוך את האגרות לספרים.

הוא התפרנס מרפואה, והחל מזה רק לאחר טביעת אחיו בים-ההודי. עד שאחיו פרנס אותו הוא עסק בלימוד. הוא טיפל בכל חולה שבא אליו.

וכך נאמר על פועלו:": הרמב"ם שימש רופא הסולטן וגם יועץ בעת הצורך, זאת מלבד היותו רופא כללי, אשר בגלל מומחיותו, שאין דומה לה, פונים אליו לא רק ממצרים אלא גם חולים ואף רופאים משאר מדינות. נוסף על כך, בגלל קרבתו לסולטן, ניתנה בידו האפשרות להקים בית-מרפא מיוחד לאחיו היהודים. בבית-מרפא זה טופלו כל החולים חינם, ללא תמורה.

ביקש ה'אבן-עזרא' לקבל את הרופא הראשי, הלוא הוא הרמב"ם. הסביר לו הרופא, כי בגלל סדר-יומו העמוס של הרמב"ם, אינו יכול להרשות לעצמו אלא ביקור קצר בכל יום בבית-המרפא. לכן הוא מפעיל צוות רופאים מסור, המלווה את החולים בכל שעות היממה, ואז הוא רושם לרופאים את התרופות המתאימות לכל חולה. "מעולם לא היה זקוק ליותר מכך, כי רק בהבטה קצרה על החולה הרמב"ם מאבחן את מחלתו", אמר הרופא. (דברים אלו נאמרו בהרצאה אך מצאתי ניסוח ומה גם כאן מתוך : www.chabad.org.il)

עם ישראל[]

אומנות שומרת זכרון Arte in Memoria[]

במסגרת תערוכת הפיסול הבינלאומית, הבינלה, מאז 2002, ניתן ביטוי לאמנות היהודית התפוצות.

ביום 27 בינואר 2013 הוצב בבית הכנסת העתיק באוסטיה, יצירות אומנות של ארבע אומנים, בינהם הפסלת מירושלים סיגלית לנדאו.

התערוכה אורגנה על-ידי המוסד Arte in Memoria ביוזמת Adachiara Zevi היצירות פוזרו בין העתיקות (ראו תמונות מטה).

המטרה היא לזכור את העבר באמצעות יצירות מוחשיות הנוצרות בהווה.

"וקרב אותם אחד אל אחד"[]

ר' אבישי אלבוים כתב בעלון שבת בשבתו על הגניזה הקהירית. בין השאר הוא הביא קישור למאמר היכול לסייע המצביע על שיטה אפשרית לפענוח הדפים או חלקי הדפים, שנמצאו הגניזה.

תחילה מעט על הגניזה המפורסמת שנמצאה במצרים... בגניזה נמצאו דברי חולין ודברי קדושה שהוטמנו בגניזת בית הכנסת "בן עזרא" בקהיר ונשמרו שם עד למציאתם על ידי מלומדים וחוקרים בשלהי המאה התשעה עשרה למניינם. סך הדפים שהוצא מהגניזה הוא עצום ומגיע למאות אלפים והם מפוזרים ברחבי העולם כולו, זעיר פה וזעיר שם.

בשנים האחרונות הוקם "פרויקט פרידברג לחקר הגניזה", במטרה לסרוק את כל קטעי הגניזה ולהציגם באופן ממוחשב. באתר האינטרנט של הפרוייקט ניתן לצפות בתמונות דיגיטליות איכותיות של עשרות אלפי קטעי גניזה ויש בו מידע קטלוגי וביבליוגרפי רב. נכון לשנת תשע"א האתר כלל יותר ממאתיים אלף תמונות.

הבעיה היא לאחות את הקרעים ולצרף רחוקים המטרה היא להשלים קטעים של אותם כתבי יד שנמצאים במקומות שונים.

לאחרונה פורסם מאמר משותף לחוקרי יחידת גנזים והמחלקה למדעי המחשב באונ' תל אביב, אהרן שויקה, יעקה שויקה, ליאור וולף ונחום דרשוביץ ובו הם מציגים את ההישגים שהושגו עד כה. שם המאמר: 'וקרב אותם אחד אל אחד': זיהוי כתיבות יד וצירוף קטעי גניזה באמצעות המחשב. (גנזי קדם, שנתון לחקר הגניזה, ז תשע"א עמ' 207-171).

המעוניין לקרוא את המאמר ישלח פרטיו בדוא"ל לספרית הרמב"ם.

הנה דוגמאות למימצאים

במאמר הודגמה שיטה, לפיה ניתן לצרף קטעים האחד לשני ולקבוע את מידת נסבירות שהם שאותו מקור: הדבר תלוי בעיקר בצורת הכתיבה. בעזרת טכניקה של המחשב אפשר לקבוע בסבירות רבה האם הקטעים, המצויים היום בספריות אחדות ברחבי העולם, נכתבו על-ידי אותו כותב.

להלן עקרון השיטה, לפי ניתן להגדיר: צרוף חזק - די מתאים, צרוף חלש - מתאים מעט ועוד. .

מערכת הגניזה

תיאור השיטה מן המאמר

יצויין, כי להבדיל מן ה"גניזה האיטלקית" - שם נשמרו דפים שלמים, מאותו מקור במקום אחד - הכריכה למסמכים נטוריונים שנעשתה מדפים אלה

ארץ ישראל[]

נפלאות ים המלח[]

כאשר החורף בעיצומו, בטבריה ובחוף ים המלח, כמעט קיץ. הטמפרטורה מעל 15 מעלות - בלילה וביום 25 מעלות.


כנראה הסכנה המרחפת עליו היא "תעלת הימים" להלן פרטים עליה.

אלטנוילנד

"...לפניהם השתרע ראי התכלת של ים המלח. רעם משק ושאון כביר נשמע – מי התעלה המובאים בתעלה מן הים התיכון ונופלים במורד לעמק. ... נודע, כי ים המלח הוא המקום העמוק בכל מקומות כדור הארץ; ...רעיון פשוט היה להשתמש בהבדל הענקי הזה של שני השטחים לעשותו למקור הכח. לתעלה הזאת יש כח חמשים אלף סוסים. ...על השפה הצפונית ששם עמדו, ...ואמנם זה היה מעשה אֵלים אדירים, עוז והדר בנפול המים מן הַיָעוֹת של ברזל אל גלגלי הנד להניעם תנועות איומות בכוחן. ומשם העבירו את הכח הטבעי השובב והכָּבוּשׁ אל מחוללי הזרם החשמלי, והזרם נכנס לתוך החוטים ויעבור על פני הארץ, על פני הארץ העתיקה החדשה, ויפריחנה, ויעש אותה לפרדס ולנוה לאנשים אשר היו לפנים עניים, חלשים, אובדי עצות ותועים..."

מתוך אלטנוילנד, בתרגומו של נחום סוקולוב[1]

מבנה בקע הירדן והיותו מתחת לפני הים העלה את הרעיון לחפירת תעלת מי ים מהים התיכון דרך עמק יזרעאל לים המלח, ולניצול הפרשי הגובה להפקת חשמל. האידוי הגבוה של מים מים-המלח יאפשר הזרמה רצופה גבוהה של מי ים לאגן. מפעלי החשמל של בקע הירדן וים המלח היו צריכים לאזן את מי הירדן שיילקחו להשקיית הדרום השחון ולהפקת חשמל לתעשייה שיסייעו לתהליך יישוב הארץ במסגרת המפעל הציוני. רעיון תעלת הימים זכה להתייחסות רבה בקרב הוגים ציוניים. הדמות הציונית הראשונה המזוהה עם רעיון תעלת הימים הוא התעשיין והיזם הציוני יוהאן קרמנצקי. עדות לכך מופיעה בקטע מיומנו של בנימין זאב הרצל, ידידו הקרוב של קרמנצקי, מיום 23 באוגוסט 1896[2]‏: "עם המומחה לחשמל קרמנצקי שוחחתי ארוכות. .... לחופי ים–המוות עתיר המלחים אפשר להקים תעשיות גדולות לחומרים כימיים. את המים המתוקים הזורמים לשם עכשיו יהיה אפשר להטות ולהשתמש בהם לשתייה. תחליף לזרימה - להעביר מים מן הים התיכון דרך תעלה שבחלקה תהיה תת–קרקעית, בגלל האזור ההררי (אטרקציה עולמית), ואילו את הפרש הגובה בין שני הימים אפשר לנצל ככוח מניע להפעלת מכונות (מפל מים). הרבה אלפים של כוחות–סוס ...". רעיון תעלת הימים שבה את לבו של הרצל, והוא התייחס לכך בספרו "אלטנוילנד" (1902), שבו מתוארת חפירת תעלה שתזרים מים מהים התיכון לים המלח.

מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1899 פותח הרעיון על ידי המהנדס מקס בורקארט. בהצעתו של בורקארט מופיע פירוט של כריית תעלה שתוביל את מי הים התיכון לים המלח במסלול: מהים התיכון דרך עמק יזרעאל, עמק בית שאן ובקעת הירדן לים המלח. רעיון דומה הועלה על ידי מומחה לשימור קרקע, וולטר קליי לאודרמילק. תוכניות הנדסיות מפורטות מוקדמות של המוביל הארצי, בשילוב עם תוכניות לתעלה מהים תיכון לים המלח, הובאו על ידי המהנדסים שמחה בלאס (1944) וג'יימס בנג'מין הייס (James Benjamin Hays) מרשות עמק טנסי (1946). בתוכנית של בלאס מובאים מי הים מנקודה דרומית לעכו דרך תעלות ומנהרה (מתחת להרי הגליל התחתון) עד הכנרת (שתומלח, לאחר שמי הירדן יופנו להשקיה) ומשם דרך שורת אגמים מלאכותיים לים המלח‏[3].

הרעיון נבדק מחדש באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. ועדה שבדקה את הנושא המליצה על הקמת תעלה ומנהרה מהים התיכון לים המלח. בשנת 1977 עמד השר יובל נאמן בראש ועדה שבחנה את החלופות השונות בעניין והמליצה על ביצוע של פרויקט תעלת הימים במסלול המרכזי, בעלות של כ-1.5 מיליארד דולר (במחירי 1977). הממשלה קיבלה החלטה להיכנס לפרויקט וגייסה הלוואות למימונו ממפעל הבונדס בארצות הברית. בשנת 1979 הוקמה חברה 'חברת הים התיכון ים המלח בע"מ' שעסקה בבדיקות ובמחקרים הנדסיים וכלכליים על היתכנות הפרויקט. בתגובה לפעולות של ישראל, קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה שכריית התעלה נוגדת את המשפט הבינלאומי, בין השאר בגלל שהיא מתוכננת לעבור ברצועת עזה ובגלל השפעות אפשריות על ממלכת ירדן השותפה בים המלח, וקראה לישראל להימנע מכרייתה‏[4]. בעקבות שינויים במחירי האנרגיה והערכות גבוהות של עלות הפרויקט, התעוררו ספקות לגבי כדאיותו, וכתוצאה מכך החליטה הממשלה להפסיק את פעולת החברה בסוף 1985. יובל נאמן תלה את חוסר היכולת המדינית להוציא לפועל את הפרויקט בכך ש"הפוליטיקאים נעדרי חזון, ושהם עושים פרויקטים קצרי טווח, שבהם יוכלו לקצור פירות מידיים". מהויקידפיה העברית)

לאחרונה הבנק העולמי המליץ על הביצוע היות והתכנית תתרום חשמל לממלכת ירדן !!!

זכרון לאיוב גם בארץ בנימין[]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ממדרשת הרי גופנא הסבו את תשומת ליבי לאתר נוסף, מצפון-מערב לראס-כרכר (ראו במפה לעיל), בו יש ריכוז של אתרים הנושאים את השם איוב. לפי מפת PEF (משנת 1880) רשומים במפה האתרים : Aim Byub , Neby Eeub, Ain el Job.

קבלתי מהמדרשה את הפרטים הבאים:""ביר איוב" או "עין איוב" נמצא גם בצומת הדואר, מע' לכפר רס כרכר והתמונות להלן:

צילם: ריק ריבר

נוכל גם לקשור את איוב עם פרשת השבוע, פרשת יתרו, לאמר:"איוב גלגול של תרח כתוב (שמות א, כב) "ויצו פרעה לכל עמו כל הבן הילוד היאורה תשליכהו". אומרים חז"ל: "שלשה היו באותה עצה, אלו הן: בלעם, איוב ויתרו. בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון ביסורין, ויתרו שברח זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית" (עיין סנהדרין ק"ו ע"א).


כתוב שהקב"ה הקפיד על איוב על אשר צדקו נפשו, ועל רעיו שבאו להוכיחו הקפיד, על אשר הרשיעו את איוב - ושואלים הכיצד ? ומסביר האלשיך הקדוש שאיוב בא בגלגול של תרח אבי אברהם שהיה מוכר עבודה זרה, ועל כן נפשו מגולגלת מתרח, ורעיו אשר הרשיעו את איוב הנוכחי טועים כי הוא היה איש תם וישר, ירא אלוקים וסר מרע, והעונש שקיבל היה בגלל תרח (ואומר האר"י הקדוש שזה פירוש אמיתי).

המקור:הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל מעייני הישועה 392

עוג'ה אל חפיר היא ניצנה[]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


Hafir el Aujah00042v

עוג'ה אל-חפיר - העיירה הצבאית העות'מאנית, 1915 - כמעט בשיא פריחתה

ניצנה_עיירת_קצה_של_המסילה

ניצנה עיירת קצה של המסילה

ניצנה עיירת קצה של המסילה

עוג'ה אל חפיר היתה עיירה בימי מלחמת העולם הראשונה בגבול ארץ-ישראל וחצי-האי סיני. היה זה מקום המים השופע ביותר בסביבה מדברית זו. החל משנת 1906, השלטון הפך את המקום למרכז מינהלי, אשר ממנו הייתה שליטה על שבטי מדבר סיני.

שיא הפריחה של המקום הייתה בשנת 1917, כאשר הוא ריכז סביבו מחנות של הצבא העות'מאני. באתר היה בית חולים, תחנת רכבת (מבאר שבע לכיוון מדבר סיני - קוסימה) ובו היו מנבני ממשל.

היום נקרא המקום בשם ניצנה.

סקירה של אבי ששון וטל קציר הביאו את סיפורו של המקום בכנס הרכבות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה


צרכנות[]

תחזית כלכלית לאור 2012[]

בנק ישראל פירסם את המימצאים הבאים: לקריאת ההודעה במלואה] נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עלה ב-0.2%, והיה גבוה מהתחזיות, שצפו בממוצע כי המדד יוותר ללא שינוי. יחד עם זאת, המדד לדצמבר תואם את התוואי העונתי לחודש זה העקבי עם יעד האינפלציה. האינפלציה בשנת 2012 הסתכמה ב-1.6%, והיא נמצאת בתוך טווח יעד האינפלציה. התרומה העיקרית לאינפלציה בשנת 2012 נבעה ממחירי הדיור והאנרגיה, שעלו ב-3.3% וב–6.5%, בהתאמה. ללא דיור ואנרגיה, האינפלציה בשנת 2012 הסתכמה ב-0.6%. התפתחות האינפלציה במשך השנה משקפת את ההאטה בביקושים המקומיים יחד עם השפעות חד-פעמיות (גני ילדים ומחירי התקשורת הסלולרית).

תחזיות האינפלציה והריבית: בתחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון (breakeven inflation), נרשמה ירידה – לרמה של 1.5% בניכוי עונתיות (ללא ניכוי עונתיות רמתן עומדת על 2.3%). ממוצע ציפיות החזאים, וכן הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, שמרו החודש על יציבות, והן עומדות על 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. בציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה נרשמה עלייה, והן נמצאות בטווח שבין 2.5% לטווחים הקצרים ו- 2.9% לטווחים הארוכים. לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה הוא כ-1.6% ו-1.7%, בהתאמה. החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שריבית פברואר תישאר ללא שינוי.

הפעילות הריאלית: אינדיקטורים שונים להתפתחויות מצביעים על התייצבות בסביבת הפעילות, והם מורים על שיפור קל בציפיות לצמיחה ב-12 החודשים הבאים. המדד המשולב למצב המשק עלה בדצמבר ב-0.1%, בדומה לקצב המאפיין את החודשים האחרונים, ולעומת קצב חודשי של 0.2% במחצית הראשונה של שנת 2012. נתוני סחר החוץ לדצמבר ממשיכים להראות מגמת ירידה ביצוא וביבוא, בדומה לתמונה העולה מנתוני החשבונאות הלאומית. יצוא הסחורות ירד ביותר מ-3% ברביע האחרון של השנה לעומת הרביע הקודם, וזאת תוך ירידה של כ-4% בענפי הטכנולוגיה העילית, ירידה של 10% בענפים המעורבים-מסורתיים ויציבות או עלייה קלה בשאר הענפים. נראה כי בתקופה האחרונה נוצר פער בין מדד הסחר של ארה"ב במוצרים מתקדמים לבין מדד יצוא האלקטרוניקה מישראל, מדד שנמצא במגמת ירידה. מדד האקלים המחושב מתוך סקר המגמות בעסקים של דצמבר מצביע על שיפור קל בקצב הצמיחה, ברמה נמוכה של פעילות, והוא הושפע מעלייה חדה ברכיב הציפיות ומשיפור בפעילות בזמן הנוכחי, לעומת ירידות שנרשמו בו בהסתכלות לאחור. השיפור בולט בכל המדדים של ענף התעשייה, והוא קיים גם במסחר ובשירותים. מדד מנהלי הרכש רשם גם הוא עלייה, אם כי הוא עדיין נמצא מתחת ל-50 נקודות ולכן מצביע על התכווצות.

שוק העבודה: סקר כוח אדם לרביע השלישי מצביע על המשך העלייה בשיעור ההשתתפות, במספר המועסקים, ובהתאם לכך, גם בשיעור התעסוקה: זה עלה ל-74.5% מ-73.3% ברביע השני (בקרב בני 25—64, טווח הגילאים שהאומדן לגביו פחות הושפע מהשינויים שנעשו בסקר כוח האדם בתחילת 2012). הנתונים מסקר כוח האדם החודשי, המעודכנים לנובמבר, מצביעים על יציבות בשיעור ההשתתפות ובשיעור התעסוקה, וכן על ירידה קלה בשיעור האבטלה, לרמה של 5.7% מ-5.9% באוקטובר (בקרב בני 25—64. בכלל האוכלוסייה ירד שיעור האבטלה מ-6.9% ל-6.7%). בנוסף נרשמה על פי הסקר יציבות במספר המועסקים במשרה מלאה ועלייה במספר הנעדרים זמנית, אך זו מיוחסת בעיקר למצב הבטחוני בחודש זה. היציבות בסך התעסוקה, העולה גם מנתוני משרות השכיר, משקפת המשך מגמה של ירידה במספר משרות השכיר במגזר הפרטי ועלייתו במגזר הממשלתי. מדד האקלים לתעסוקה, המחושב מתוך סקר המגמות, מורה גם הוא על יציבות. בהשוואה לספטמבר, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוקטובר ב-1.2% ו-0.5%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים נובמבר—דצמבר ב-5.7% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.8% בנתון זה באוקטובר – נובמבר (נתון זה עודכן כלפי מעלה).

הערכות חטיבת המחקר: בחודש שעבר עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. לפי תחזית זו, שפורסמה בחודש שעבר, שיעור האינפלציה בשנת 2013 צפוי להסתכם ב-1.8%; הצמיחה הצפויה לשנת 2013 עומדת על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל במהלך הרביע השני של 2013, כמתוכנן, והיא עומדת על 2.8% בניכוי השפעת הזרמת הגז.


נעימות חסידיות[]

חיליק פראנק[]

חיליק_פראנק_בכנס_הרמב"ם

חיליק פראנק בכנס הרמב"ם

חיליק פראנק בכנס הרמב"ם

'עבודת_הניגון'_עם_חיליק_פרנק_-_מלוה_מלכה_בישיבת_עתניאל

'עבודת הניגון' עם חיליק פרנק - מלוה מלכה בישיבת עתניאל

עם חיליק פרנק - מלוה מלכה בישיבת עתניאל

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]


  1. מתוך פרויקט בן-יהודה
  2. ‏אלכסנדר גבריאל, "על המיסד הנשכח של קרן קימת לישראל", עת-מול גיליון 196‏, 2008
  3. שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, עמ' 132-138 ו"אוצרות המים בארץ ישראל"
  4. Dietrich Rauschning, Katja Wiesbrock, Martin Lailach, Key resolutions of the United Nations General Assembly, 1946-1996, page 154
Advertisement