|
עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. |
"וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ." (בראשית, י"ח, ח) יהמקור:illustration from the 1728 Figures de la Bible; illustrated by Gerard Hoet (1648–1733) and others, and published by P. de Hondt in The Hague; image courtesy Bizzell Bible Collection, University of Oklahoma Libraries
בפרשת השבוע אנו לומדים פרק בהכנסת אורחים. רש"י הסביר למה אברהם היה באוהל ולא ישב בכניסה על מנת לצפות באורחים מזדמנים:"כחום היום - הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים".
אחר-כך רש"י הסביר למה הוא טרח לרחוץ את רגליהם:"ורחצו רגליכם - כסבור שהם ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו. אבל לוט שלא הקפיד, הקדים לינה לרחיצה, שנאמר (יט ב) ולינו ורחצו רגליכם".
ואכן הוא בא על שכרו:"וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". כמה נפלא: לאשתו אין "עדנה" והוא "זקן" וכל זאת הוא יזכה ליורש, אשר בו יתקיימו ההבטחות:
- "וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ"
- "וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ"
- "ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים"
שבת שלום
בעקבות הבקשה לגשם[]
(מתוך שבועון "עולם קטן")
ואם טעה ולא ביקש על הגשמים בחורף, אם עדיין לא הגיע לברכת "שומע תפילה", ימשיך בתפילתו וכשיגיע לברכת "שומע תפילה", שבה מותר לבקש כל בקשה, יבקש על הגשמים, ויתקן בכך את טעותו. אבל אם כבר עבר את ברכת "שומע תפילה", הפסיד את המקום שבו יכל לתקן את עצמו, והפסיד גם את כל הברכות שאמר אחר ברכת השנים, ועליו לחזור לברכת השנים ולאומרה כהלכה, וממנה ימשיך להתפלל כסדר. ואם כבר סיים את תפילתו והתכוון לפסוע לאחריו, כיוון שלא ביקש גשם – תפילתו חסרה, ועליו לחזור ולהתפלל כראוי (שו"ע קיז, ד-ה).
לפי "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד
בתי הכנסת היפים במדינה[]
פורסם בעיתון ישראל היום
בית הכנסת על הר הצופים[]
בית הכנסת ע"ש הכט באוניברסיטה העברית בהר הצופים ממוקם בפסגת הר הצופים, כחלק ממכלול בניני האוניברסיטה. ממנו נשקף הר הבית. לעיתים, מתקיימת בו תפילה בימי חול. בעיקרו הוא משמש לקיום אירועים דתיים: חתונה ושבע ברכות, ברית מילה ופדיון הבן, הנחת תפילין ובר מצווה.
בית הכנסת נפתח לקהל הרחב בשנת 1983 ומתאים לאכלס בעזרת הגברים 100 מתפללים ובעזרת הנשים 50 מתפללות.
חוקר בתי הכנסת ראובן גפני כתב על ההתלבטויות הקשורות בבחירת המקום ומכנה את מאמרו במקור ראשון בשם כמטחווי קשת
וכך הוא הגדיר את הבעיה:"ההתמקדות הויזואלית במתחם גיאוגרפי ופיזי של ממש, המצוי כמטחווי קשת, היא בעייתית ביותר. שהרי עולמה של התפילה באשר הוא הוא עולם של שאיפה, של כמיהה, של ניסיון בלתי פוסק להגיע אל האמת הערטילאית והחמקמקה ביותר שאותה ניתן לדמיין".
בתכנון בית הכנסת עמדה "דילמה לא פשוטה: האם נכון יהיה לפתוח מתוך הבניין חלונות לכיוון מערב, אל נופה המרהיב של העיר העתיקה של ירושלים ואל מראה הר הבית, וכך לחבר את הקמפוס החדש אל 'האגן הקדוש' והעתיק, או שמא עדיף יהיה דווקא שלא לעשות שימוש בחלונות מעין אלו, ובאופן זה להדגיש את ההפרדה המסוימת שבין עולם המדע והדעת לבין אחד האתרים המקודשים והדתיים ביותר בעולם כולו.
וכך הוא הציג את הפתרון:התפילה היהודית בעולם כולו מכוונת את ליבה אל ירושלים: הדבר מקבל את ביטויו הן בכיוון התפילה והן בטקסטים לאין ספור הנאמרים ונקראים בבתי הכנסת, והמשקפים את המחויבות והתקווה לירושלים של פעם, כמו גם לירושלים של אי פעם. וכך, בבניין הצופה באופן כה נוח ובהיר אל רחבת הר הבית ומקום המקדש, דומה שיהיה זה כמעט בלתי אפשרי להתעלם מהנוף המצוי מעבר לקיר, ולהתמקד באופן מסורתי בנעשה בין כותלי בית הכנסת ובין כותלי לבם של המתפללים.
אולי משום כך, באולם בית הכנסת עצמו הכריע כרמי בעד החיבור שבין מזרח (בית הכנסת) ומערב (הר הבית), ובחזית בית הכנסת נקבע חלון תצפית גדול ממדים, הממלא כמעט את כל צידו המערבי של בית הכנסת, והמכוון באופן טבעי ובלתי ניתן לביטול את מבטם של המתפללים אל הנוף הנשקף מבעד לו. אלא שהחלטה זו, הגיונית ככל שתהיה, טומנת בחובה את הבעיה החמורה והקשה ביותר שעימה נאלץ בית הכנסת להתמודד מדי יום.
בית כנסת המצוי בליבה של אוניברסיטה הינו בלאו הכי מתחם בעייתי למדי. הימצאותו בתוך מרחב שכלתני, דעתני, העוסק לעיתים קרובות בחקר הדת עצמה, ואף מוצא את הדרך לנגח אותה ולסתרה, אינה מובנת מאליה מצד עצמה. בהקשר המקומי, הרי שקריאה בתורה במרחק עשרות מטרים מן החדרים שבהם נקרעת אותה התורה, הכתובה והמסורה, לגזרים ולגזרי גזרים, יוצרת פער שלא תמיד ניתן לגשר עליו בנקל. פער זה שבין הנלמד בכיתה לנאמר בתפילה כמו מציג באופן אוטומטי בפני המתפלל את השאלה האם ניתן בכלל לעסוק בשני הדברים בו זמנית, ומעבר לכך - מה עומד מעל למה.
בעקבות "הראשונים" של ראשון לציון[]
בית הכנסת הגדול נוסד ב 1885. מבט מכיכר המיסדים. מצד ימין הפוסטה (דואר) ובית המרקחת, Original Image Name:בית הכנסת, Notes:גלויה בהוצאת האחים אליהו, יפו.המקור:מוזיאון וארכיון ראשון-לציון
מאת:שירן שבתאי- "מורשת הגליל".
...איזה אורכסטרה יפה\המנגנים דברו רוסית\ אבל זייפו רק בעברית\ איזה אורכסטרה\ ראשון לציון מארש. כך שר שמעון ישראלי את שירו של דן אלמגור ולכבודה נתחיל את הסיור בגן העיר של ראשון במבנה מעוגל של האורקסטרה המפורסמת שנגנה כאן להנאת הקהל בימות הקיץ, נמשיך בשדרת הדקלים הקנריים שנטעה ב1890 ונדמיין לרגע את הרצל ושאר ראשי הישוב ומקימיו צועדים לצדנו בשדרה המפורסמת. הגן שהחל דרכו כקרקע חקלאית וחוות נסיונות מהווה היום פינת חמד פורחת עבור תושבי העיר
בט"ו באב תרמ"ב 1882 נוסדה המושבה הראשונה של אנשי העליה הראשונה ראשון לציון, ששמה נלקח מן הפסוק 'ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אותן' (ישעיהו מ"א כ"ז). הן בחירת התאריך והן בחירת השם מעידים על תרבות המיסדים.
כבר בשנה הראשונה סבלה המושבה מקשיים והקשה שבהם המחסור במים, יוסף פיינברג (דוד של אבשלום פיינברג), איש העולם הגדול, דובר צרפתית נוסע לצרפת לגייס עזרה ומשכנע את הברון רוטשילד להושיט יד.
הברון אכן תורם לחפירת באר והצבת משאבה, שמחת הצהלה של חיים חיסין בפברואר 1883 ממעמקי הבאר שזה עתה נחפרה, מצאנו מים!. חקוקה עד היום בסמל העיר, ועל כן התחנה הבאה בסיור תהיה בבית הבאר. בית הבאר הוא היום חלק מהמוזיאון העירוני ובו חיזיון אור-קולי. נמשיך אל בית העם שם נגנה התזמורת במופעים סגורים בפני הרצל, אנשי ממשל תורכים ואח"מים נוספים. בפתחו עדיין עומד השלט "מוקדש לנדיב ברון בנימין והנדיבה אדליאדה דה רוטשילד"
בית הכנסת נבנה ב1885 במסווה של מחסן לציוד חקלאי והיה הבנין המפואר של המושבה. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות. מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.
מוזיאון המושבה מספר בעזרת צילומים, רהיטים, וחפצים מקוריים על שנותיה הראשונות של העיר. במוזיאון תוכלו ליהנות מתצוגת בראשית ובה הדגל שעוצב בדגם הטלית, ההמנון הלאומי, שיר התקווה שמצא כאן את המגינה שלו, קרן קיימת שהחלה את דרכה במושבה, השפה העברית שחידשה ימיה ועוד... בעלי המלאכה- האומנים שהיו בין החלוצים במושבה על כלי עבודתם ואביזריהם. שחזור חדר כיתה של בית הספר העברי הראשון בו לימדו ולמדו בעברית. כאן תוכלו ללבוש תרבוש טורקי ולשמוע שחקן מגלם מורה של פעם, ניתן לראות יום כביסה ולהכיר את כלי הבית והמטבח. ואף ללבוש בגדים ישנים ולהצטלם למזכרת. באולם שורשים- תצוגות מתחלפות וחדרו של אחרון הבילויים מנשה מאירוביץבחצר המוזיאון תערוכת כלי חקלאות מאז ומבחר עצים עתיקים וחדשים, המשחזרים את ענפי החקלאות האופייניים למושבה ופעמון המושבה שהיה מזעיק בצילצולו את התושבים בשעת צרה ובאירועים מיוחדים. כדאי לעצור רגע ולהפנים איזה מהפך עברנו מאז ימים ראשונים אלו לפני 130 שנה בסך הכל.
סיורים בעקבות ההסטוריה היהודית ניתן לעשות עם שבתאי שירן טל' 0523246827
http://www.shiran.kr8.co.il
150 שנה ביחסי איטליה עם ארץ ישראל[]
איטליה-ישראל:150 השנים האחרונות היה שמו של הכנס שנערך בירושלים בימים 16 ו-17 במאי 2011. את החסות לכנס נתן ג'ורג'ו נפוליטאנו, נשיא הרפובליקה האיטלקית, אשר בקר בארץ לכבוד האירוע, במסגרת החגיגיות לציון 150 שנה לאיחוד איטליה (1861-2011).
הכנס התקיים במכון ואן ליר ביום הראשון ובאוניברסיטה העברית בהר הצופים ביום השני. נותני החסות לכנס היו גופים רישמיים מאיטליה, אקדמאיים מאיטליה ומישראל, אמצעי תקשורת מאיטליה ומוסדות יהודי איטליה בישראל. מספר המשתתפים היה רב ביום הראשון - למעלה ממאה ומועט ביום שני - עשרות בודדות. הטענה היתה כי יהודי איטליה וצאצאיהם כבר התאקלמו בארץ ונושאי המורשת התרבותית האיטלקית אינו מהווה עבורם נושא די מרתק.
הנה מאמר שנכתב לכבוד האירוע והמתאר את קשרי היהודים עם מדינת איטליה
המאמר נכתב לרגל האירוע
מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה השנים עשר[]
סדרת ההרצאות שהתקיימו במסגרת הכנס :
הקש, צפה והאזן
פרופסור ישראל פינקלשטיין בכנס מחקרי עיר דוד, 2011
פרופסור ישראל פינקלשטיין - מבנה האבן הגדול: עובדות מול כיסופים - למבנה הזה יש שני פירושים: האחת, של אילת מזר, שהוא מהמאה העשירית (תקופת דוד המלך) והשני (שלי) התאריך הקדום, לפחות במאה התשיעית
.
פרופסור רוני רייך- כנס מחקרי עיר דוד 2011
פרופסור רוני רייך מבט חדש על תאריך חציבתה של נקבת השילוח - האתר העתיק מימי הביניים. לדעתו החלק הצפוני של הנקבה הוחל בבנייתו מאמצע הנקבה, לפי השרידים בבריכה החצובה - החדר העגול, סוף המאה התשיעית -המלך חזקיהו חי בתחילת המאה התשיעית
ד"ר גבי ברקאי- כנס מחקרי עיר דוד 2011
ד"ר גבי ברקאי קבר בת פרעה, עיון מחודש - האלמנט הבולט בעיר המתים. הקשר עם השם "פרעה" הוא ערבי וכן הסימנים המצריים מקריים - דוד אושיסקין שיער שהיא מהמאה השמינית. המאפיינים אכן מצרים בולטים ומכאן תקופת חזקיהו המלך נראית סבירה
אשר גרוסברג- כנס מחקרי עיר דוד 2011
אשר גרוסברג - החלק הדרומי של תעלת השילוח ונקבת השילוח- שני מפעלי המים של חזקיהו - החלק הצפוני נחצבה אלף שנה לפני החלק הדרומי על-ידי הישראלי - מדוע שני מפעלים
אלי שוקרון- כנס מחקרי עיר דוד 2011
אלי שוקרון תעלת הניקוז המרכזית מימי הבית השני בירושלים- עם השלמת חשיפת חלקה הדרומי בשנת 2011 - בעזרתה אנו מקבלים את תוואי גבולות העיר
פרופסור יוסף גרפינקל- כנס מחקרי עיר דוד 2011
פרופסור יוסף גרפינקל - הרהורים על ממלכת יהודה על בסיס החפירות בחירבת קייאפה. לפיה הסתבר כי ממלכת יהודה הוקמה במאה ה-10 , נשארה השאלה מי גר בה, האם רק יהודים
הסירטונים ממחישים את תשומת הלב הרבה שזוכה האתר עיר דוד
בעיית הבולענים תיפתר מעצמה[]
בולען בשפת ים המלח בולען בים המלח. צולם בידי אליעזר שוורץ, ירושלים
אם היינו מודאגים מבעיית הבולענים מסביב לים המלח, בא מחקרו של פרופ' שובאל ומרגיע אותנו "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה" אך קודם מעט רקע:
- הבולענים בים המלח — אותם שקעים הנפערים באופן פתאומי בקרקעית חופי ים המלח, בעיקר בחלקו הצפוני של האגם, ומגיעים לעומקים של עד 11 מטרים ולהיקפים של עד 25
מטרים. מספרם של הבולענים עומד כיום על כ־ 1,200 (כולל בורות קטנים), ומספרם גדל בקצב של כמה עשרות מדי שנה.
- מה גורם להיווצרות הבולענים. אכן הסיבה הבסיסית היא הירידה הנמשכת במפלס ים המלח. ב־ 20 השנים האחרונות מדובר בירידה דרסטית של 20 מטרים.
מחקרים קודמים הראו כי ירידת המפלס גורמת לזרימה של מי תהום בכיוון הים הנסוג, אלה ממסים שכבת מלח מוצק, שנוצרה בעבר וטמונה באדמה סביב הימה.ההמסה יוצרת חלל בתוך המלח — והתמוטטות פני הקרקע אל תוך החלל הזה יוצרת את הבולענים. - פרופ' שובאל מצא כי התמונה מעט מורכבת יותר:הבדיקות הראו כי שכבת החרסית הרטובה שמתחת למפלס מי התהום היא שכבה בוצית מאוד וגמישה. כאשר מי התהום ממסים את שכבת המלח שמתחת לחרסית — החרסית הבוצית זורמת מיד וממלאת את החלל שנוצר מתחת — מה שמביא ליצירת חלל חדש מעל השכבה הבוצית.
- השלב יוצר הבולען - שם, מעל השכבה הבוצית, נמצאת שכבת חרסית יבשה, שחלקיה דבוקים אלה לאלה בחוזקה רבה עד כדי כך שיחזיקו מעמד ויישארו מחוברים יחד, כשכבה אחת, גם כשמתחת נוצר חלל שיצרה הזרימה מטה של החרסית הלחה. כך מצליחה החרסית היבשה להישאר תלויה באוויר מעל חלל תת־קרקעי. אלא שעם הזמן, מתחילים להיווצר בה סדקי קריסה, שהולכים ומתרבים וגם מתרחבים. כשגוש שלם מתמוטט ונופל אל תוך החלל שנוצר מעל החרסית הרטובה נפער בולען אל פני השטח.
" לדעת פרופ' שובאל אין הרבה מה לעשות — בין היתר מפני שבעיית הבולענים תיפתר עם הזמן מעצמה, כשבסיס הסחיפה יתאזן עם מפלס פני ים המלח. והיא תיפתר ברוח הבדיחה הידועה על האיש שבא אל הרופא ומראה לו את אפו שנתקף בידי חיידק טורף ועומד על בלימה. מפוחד כולו שואל האיש את הרופא אם עליו לנתח את האף. הרופא מביט מקרוב, בודק ובסוף פוסק — "לא, לא צריך לנתח". האיש נושם לרווחה, מאושר. והרופא ממשיך — "לא צריך לנתח, כי הוא ינשור מעצמו".
זה מה שיקרה גם עם הבולענים. הבולענים אינם דבר סטטי. אחרי שבולען נוצר הוא מתרחב לאט, אבל בהתמדה, כי ההתמוטטות שגרמה להופעתו נמשכת, כשם שנמשכת המסת המלח בידי מי התהום. כל הזמן נוצרים חללים נוספים, ואט אט חור ייגע בחור ובולען יתחבר לבולען הגדול שלידו וזה לבולען שאחריו עד שהשטח יתיישר כולו אבל במפלס נמוך יותר. וכך עד להתיישרות הסופית עם המפלס החדש של ים המלח ושוב לא ייווצרו בולענים חדשים כי כל שכבת המלח תימס וכל המערכות יתאימו את עצמן לבסיס הסחיפה החדש והסופי של ים המלח.
רשמי מסע לעבר הירדן - 2007[]
מפת המסילה - הויקיפדיה העברית
הרכבת במסע היום - ראו למטה סירטונים על חווית הנסיעה מקור התמונה:ויקישיתוף
שמעון כהן מאיר שניר וצבי ניצן כתבו על הסיור שעשו בעקבות לורנס איש ערב למדבר המזרחי, מסע שלא צלח : נחלי וקניוני אבן החול של עבר הירדן המזרחי (מומלץ לקרוא את כל הכתבה - נדמה לי שהיום הסיור לא ניתן לביצוע ולא מהסיבה שנאסר להכניס אוכל, אפילו כשר, לירדן). להלן קטעים מרשמי הסיור:
- תלולית עפר רצופה שנמשכת לאורך הדרך מסמנת את תוואי הרכבת החיג'אזית, שנסעה מדמשק לערב הסעודית. רכבת העמק המפורסמת שלנו, הייתה שלוחה של הרכבת החיג'אזית.לא נשארו פסים ברכבת, אך נשארו גשרים יפים, וכמה תחנות. אנחנו יורדים מהכביש ומתנחלים לארוחת בוקר ארוכה בתחנת "מחטאת אל שאחם", תחנה בנויה אבן, עם מבנה מיוחד ואופייני.
- עוברים עוד תחנת רכבת עתיקה בשם מחטאת אל מדאוורה.הגענו לנקודת המעבר בגבול הסעודי. לא מצלמים, רק עוצרים להביט, אך החיילים הירדנים לא מאפשרים זאת, ומסמנים לנו לחזור. חוזרים צפונה בכביש ממנו באנו.ליד העיירה המדברית מדווארה מסומנת במפה באר בשם ביר מדווארה. שואלים מקומיים על המקום, והם מכוונים אותנו לדרך עפר שפונה מערבה, לכיוון ריכוז מבנים, שהוא למעשה מגורי פועלים, שחיים כאן ומהווים את כוח העבודה. מדובר באתר חקלאי רחב ידיים, שניזון ממי תהום גבוהים, שמצטברים לשלוליות גדולות. ראינו חממות באזור, עצי זית, גפנים, וירקות.
- לילה יבש נעים וחמים עבר עלינו בשום מקום, בשולי איזה משטח מדברי ענק.בתכנית להיום, בנוסף לאתרים ולנסיעות, צליחת שני קניונים קצרים בהרי מואב צפונית לנו. התכנית הזו לא תצלח ולא תמומש.יוצאים מוקדם. חוזרים קצת ומשתלבים בכביש לרבת עמון. מגיעים לתחנת רכבת נוספת בשם מחטאת עונייזה, ועל ידה מצודה מדברית בשם קסר עונייזה. מאגר יפה עמוק ומטויח חפור ליד פסי הרכבת. עוצרים ומצלמים תחנת רכבת פעילה בשם מחטאת ג'ורוף, בה מקבלים הסבר קצר ממפעיל התחנה על לוח הפיקוד המקומי של הרכבת. ילד מקומי, כנראה עם פיגור קל, שמתחכך בנו ומבקש תשומת לב וחום, מקבל ליטופים ומטבע שבעזרתה יקנה כמה ארטיקים. ממשיכים לעוד מצודה בשם קסר בינת, ועוזבים את הכביש לרבת עמון. פונים לכיוון מוחאי והעיר כרך. ללירון יש חבר בכפר מוחאי ובכוונתו לבקר אותו. במרומי הכפר מוחאי בנויה מצודה גדולה, שבאחד משעריה נראה תבליט אבן גדול של עז, דגים ועוד חיות.
למי שמצא עניין בנושא אתר על מסילת הרכבת החיג'אזית
Hijaz Railroad 2006 Part 1
Hijaz Railroad 2006 Part 1
Hijaz Railroad 2006 Part 2
Hijaz Railroad 2006 Part 2
סרט פירסומי - 15 דקות - על מסע תיירים לאורך המסילה - בשיתוף פעולה עם הבדואיים
סדרת הרצאות חדשה על מלחמת העולם הראשונה[]
גנרל אלנבי נכנס לירושלים - 1917
המלחמה אשר פתחה עידן חדש בתולדות האנושות וכן הביא להכרת אומות העולם בתחיה הלאומית של עם ישראל בארץ ישראל
פרופ' שלמה אהרונסון פתח בסדרת הרצאות על מלחמת העולם הראשונה היא המלחמה הגדולה בגלי צה"ל החל מיום 31 באוקטובר 2011. הסדרה משודרת כל יום שני בשעה 20:30 וכן ניתנת להאזנה ולהורדה להאזנה בבית או ברכב באתר גלי צה"ל
הסדרה הזאת תתחיל בירייה אחת, שממנה נתגלגלה מלחמת עולם. מלחמה ששינתה את פני העולם לבלי הכר, ואשר תוצאותיה קיימות בגלגולים שונים עד היום. ממלכות בנות אלף שנים נעלמו, סדרי תבל שנחשבו לקבועים ולמוצקים התמוטטו, אמונות ודעות שנחשבו לעיקרים שאין לשנותם הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. מבין קפליה עלו רעיונות שנחשבו למוזרים, חסרי סיכוי. נחלתם של הוגי דעות שנתבדו מכבר, ואישים שנחשבו לראשי כנופיות חסרי עתיד". כלכלה עולמית פתוחה, מעין גלובליזציה – שהיתה קיימת לפני אותה מלחמה - נעלמה. האמונה בקידמה, בשיפור המתמיד בחיי אדם, בחינוך, בזכויות הפרט ובדמוקרטיה הפרלמנטארית - בתוכן המובן מאליו של ההיסטוריה הפכה ליאוש או לבלבול חושים או למבוכה או לכולם יחדיו בעיני המונים שעולמותיהם קרסו או נשתנו בשל אותה ירייה אחת – ירייה שאיש לא ראה בה את תחילת הסוף של העולם של אתמול.
רשימת ההרצאות[]
- העולם של אתמול הקש והאזן - שינתה את פניו של העולם והתוצאות מורגשות עד היום: ממלכות נעלמו, אמונות הושלכו לפח וסדרי תבל מוצקים נהרסו ועלו רעיונות אשר נחשבו עד אז ללא מקובלים. (ההרצאה מתחילה בדקה 1.21 ונמשכת 16 דקות)
- אדולף הקטן
- הכנות למלחמה
- הנוקשות הגרמנית
- אוגוסט 1914
- החזית המערבית
- גליפולי, ורדן והסום
- החזית במזרח התיכון
- המלחמה באוויר ובים
- המלחמה באיטליה ותהפוכות ברוסיה
- המתקפה האחרונה
- מהפכת נובמבר 1918 והשיבה הביתה
- סדרים חדשים
שבת חיי שרה בחברון[]
מומלץ
מבחר קליפים[]
Andre Rieu - Hava Nagila
הבה נגילה 7 מיליון צפיות
Andre Rieu - Conquest of Paradise (Maastricht 2008) DIGITAL TV
כיבוש גן העדן (אמריקה)
אלו רק שנים לדוגמא
ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]
ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]
- צ"ג':ראש השנה ופרשת וילך - תשע"ב
- צ"ב':פרשת ניצבים - תשע"ב
- צ"א':פרשת כי תבוא - תשע"ב
- צ':פרשת כי תצא - תשע"ב
- פ"ט:פרשת שופטים - תשע"ב
- פ"ח:פרשת ראה - תשע"ב
- פ"ז:פרשת עקב - תשע"ב
- פ"ו:פרשת ואתחנן ושבת נחמו
- פ"ה:פרשת דברים ושבת חזון
ספר במדבר
ספר ויקרא
- ע"ח:פרשת בחוקותי
- ע"ז:פרשת בהר
- ע"ו:פרשת אמור
- ע"ה:פרשת אחרי-מות קדושים
- ע"ד:פרשת תזריע-מצורע - מברכים חודש אייר
- ע"ג:שביעי לחג הפסח
- ע"ב:חג הפסח
- ע"א:פרשת צו
- ע':פרשת ויקרא
ספר שמות
- ס"ט:פרשת ויקהל-פקודי ופרשת פרה
- ס"ח:פרשת כי תשא
- ס"ז:פרשת תְּצַוֶּה
- ס"ו:פרשת תרומה
- ס"ה:פרשת משפטים
- ס"ד:פרשת יתרו
- ס"ג:פרשת בשלח
- ס"ב:פרשת בא
- ס"א:פרשת וארא
- ס':פרשת שמות
ספר בראשית