Kedumim Wiki
Register
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Degemosnis1

דגם מחנה בני ישראל, מיוצר מאבני פסיפס. נוצר על-ידי מיכאל אוסניס מקדומים לחצו על התמונה להגדלה.

השבת החילונו לקרוא בספר במדבר. הרב מרדכי גרינברג כתב בעלון שבת בשבתו על צבא ה' את הדברים הבאים:

ספר במדבר מכונה "ספר הפקודים", ע"ש שני המפקדים המצוינים בו. טעמים רבים נאמרו על הצורך במפקד, אך הטעם הפשוט הוא למנות "כל יוצא צבא בישראל" - "כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה... והיו משה והנשיאים צריכים לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה... כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד מאלף... כי המנין מפני צבא המלחמה" (רמב"ן א,מה).

כיום הדברים נראים פשוטים, אך בימים ההם היה בזה חידוש. לראשונה בתולדות האנושות הוקם צבא עם. לא צבא של שכירים, עבדים, או מתנדבים, אלא צבא העם. העם עצמו נלחם על חייו ועל מדינתו. אמנם לא בכל מלחמה יש צורך בגיוס כל העם, אך גם במקרה כזה צריך שתהיה נציגות לכל העם, כמו במלחמת מדין ששלחו כל שבט "אלף למטה".

צבא ישראל, אינו נלחם רק על נכסיו החמריים כשאר העמים, אלא מלחמתו היא מלחמת ה', מלחמה על המגמה והתכלית הרצויה בבריאה, ותפקיד זה מוטל על כתפיו, כדברי הרמב"ן (האזינו): "והנה אם ישוב ויאבד זכרם (של ישראל)... תהיה כוונת האדם בבריאה בטלה". וכ"כ הרמב"ם בהל' מלכים (א,טו) "וידע שעל ייחוד ה' הוא עושה מלחמה... שנאמר: כי מלחמות ה' אדוני נלחם".

בהתאם לכך היה מחנה ישראל מסודר - הארון והשכינה בתווך וכל המחנה סביבו, להורות שהשכינה היא לב האומה, ועל כך האומה יוצאת למלחמה, כמ"ש דוד "כי עליך הורגנו כל היום".

וכשם שעם ישראל נלחם על כבוד ה', כך מתייחס הקב"ה לאויביהם של ישראל, כענין הנוגע לו עצמו. "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם" - כי לשנאתו של הקב"ה יעשו בנו כל הרעות האלה, והם צריו ומשנאיו ועליו להנקם מהם"(רמב"ן, האזינו).

יחד עם זה שכל העם העם צבא, מפריש העם חלק ממנו לעבודה רוחנית, והוא שבט לוי, אך לאו דווקא שבט לוי, אלא "כל מי שנדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו...הרי זה נתקדש קדש קדשים" (רמב"ם הל' מלכים). אלא שכל זה דווקא בזמן "שאין נצחון ישראל תלוי בהם", אך כשהגויים באים למלחמה על ישראל, "אם יש צורך בהם - חייבים לבוא לעזרת אחיהם" (חזון איש או"ח, קיב וקיד).

ויש הזוכים להיות סמוכים על שני השולחנות, וכל עוד לא תמו חרבות מן העולם, אוחזים בסיף יחד עם הספר, וכך עובדים "את ה' ואת עמו ישראל" (דבה"י ב,לה), ואשריהם ואשרי חלקם.


דגל: אריג צבוע או יחידה צבאית[]

Flag of Israel

דגל ישראל

רפאל בנימין פוזן כתב בדף השבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן על הנושא:יוונית בתרגום אונקלוס: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ (ב:ב) גְּבַר עַל טִקְּסֵיהּ

בימינו, דֶּגֶל הוא אות על אריג; יריעת בד מצוירת המשמשת סמל, כפירוש ראב"ע כאן: "ובדגל יהודה צורת אריה". אבל בפרשתנו, ולהלן במסע המחנות (י:יא-כח), דֶּגֶל בא במשמעו הראשוני: יחידה צבאית גדולה הנחלקת ליחידות משנֶה. כך הבינו גם חז"ל, כמוכח מדרשותיהם: אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת (שה"ש ו:י) – אין דגלים אלא צבאות שנאמר: 'דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה... וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם' (שמו"ר טו, ו); דָּגוּל מֵרְבָבָה" (שה"ש ה:י) – בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים... והיו כולם עשויים דגלים-דגלים (במ"ר פרשה ב).

אם כן, "דגלים" הם חטיבות, וגם הביטוי "דגלי מדבר" (שבת ה.) משמעו מחנות המדבר. ומכאן תרגם אונקלוס "אִיש עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת" – "גְּבַר עַל טִקְּסֵיהּ בְאָתְוָן": במילה היוונית "טיקסא" שמשמעה יחידה צבאית. (המעבר של משמעות המונח "דגל", מיחידה צבאית גדולה ל"אות מצויר על אריג", התרחש כנראה לאחר תקופת בית שני, והוא ניכר בתרגום המיוחס ליונתן, שאצלו "טיקסא" משמש בשתי ההוראות: "גְּבַר עַל טִקְּסֵיהּ בְאָתְוָון דְּמִסְתַּמְנִין עַל טִיקְסֵיהוֹן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן". הראשון – "גְּבַר עַל טִקְּסֵיהּ" הוא כתרגום אונקלוס – יחידה צבאית, והשני – "דְּמִסְתַּמְנִין עַל טִיקְסֵיהוֹן", הוא במשמעו שבימינו: טקסטורה = texture = מִרקם. )

וכן תרגם "וַיֶּאְסֹר את רכבו" (שמ' יד:ו) – "וְטַקֵּיס יָת רְתִכֵּיהּ". הפועל היווני "טַקֵּיס" עניינו התייצבות החיילים לסדר ולמערכה. מפירושי רש"י מתברר שגם הוא הכיר בשתי הוראות "דגל": יחידה צבאית וגם אריג צבוע. בתרגום אונקלוס יש כ-20 מילים ביוונית. כגון: "חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת" (בר' מה:כב) – "אוּסְטְלַוָּן/אִצְטְלָוָן דִּלְבוּשָׁא". וכן תרגם ביוונית "אַדֶּרֶת" (בר' כה:כה) – "כָּכְלָן"; "צִיצִת" (במ' טו:לח) – "כְּרוּסְפְּדִין" – שניהם פריטי לבוש. פריטי אוכל, כגון: "כְּצַפִּיחִת בדבש" (שמ' טז:לא) – "כְּאִסְקְרִיטָוָן בִּדְבָשׁ"; "וּרְקִיקֵי מצות" (שם כט:ב) – "וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין". מונחים טכנולוגיים, כגון: "קְעָרֹתָיו" (שם כה:כט) – "מְגִיסוֹהִי"; "קַרְסֵי זָהָב" (שם כו:ו) – "פּוּרְפִין דִּדְהָב"; "סִירֹתָיו" (שם כז:ג) – "פְּסַכְתֵּירְוָתֵיהּ"; "וְכַנּוֹ" (שם ל:יח) – "וּבְסִיסֵיהּ". וכן תרגם אבנים יקרות, בעיקר אבני החושן, כגון: "נֹפֶךְ" (שם כח:יח) – "אִזְמַרַגְדִּין"; "שְׁבוֹ" (שם יט) – "קַנְכֵּירִי"; "שֹׁהַם" (שם כ) – "פַּנְתֵּירִי".

לקריאה מרוכזת ראו בספרי "פרשגן ביאורים ומקורות לתרגום אונקלוס, בראשית", ירושלים תשע"ב, עמ' 608 )לפסוק "חֲלִפ ות – שְמָּלֹת" ]בר' מה:כב[(; דב רפל, תרגום אונקלוס, תל אביב תשמ"ה, עמ' 280 . הקטע הראשון )דִגְל ו טִקְסֵיהּ( לקוח מספ רי "פרשגן" – לבמדבר שבכתיבה. גם שאר המילים שבמאמר יתבארו במקומן בכרכי "פרשגן" לשמות דברים, העומדים להופיע בשנים הקרובות

למה נתאוו ישראל לדגלים?[]

הרב אביגדֹר הלוי נבנצל בשיעורו לפרשת במדבר תשע"ב דבר על הנושא:"ישראל משתוקקים לקדושה ושמחים בקבלת התורה"
הקב"ה מצוה בפרשתנו: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ב, ב). כלומר, חניַת בני ישראל במדבר צריכה להיות "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ", ובסדר מסויים, כפי שמופיע בפרשה.

במדרש מובא, שהיזמה לחניה מסודרת זו, היתה של ישראל עצמם. "בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני, יָרדו עִמו כ"ב רבבות של מלאכים... והיו כולם עשוים דגלים דגלים [מסודרים מחנוֹת מחנוֹת]... כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים, התחילו מִתְאַוִּים לִדגלים, אמרו: הלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן 1!... אמר להם הקב"ה... חייכם שאני ממלא משאלותיכם... מיד אמר למשה: לֵךְ עֲשֵׂה אותם דגלים כמו שנתאוו" (במד"ר ב, ג)- שלשה שבטים במזרח, שלשה בדרום, שלשה במערב ושלשה בצפון (במדבר ב, ב-כה). אחר כך קובע הקב"ה מקום חניה גם לבני לוי: משה אהרן ובניו במזרח, בני קהת בדרום, בני גרשון במערב, ובני מררי בצפון (שם ג, יד-לח).

וצריך להבין: מי מפריע לישראל לחנות כפי שירצו? אם הם רוצים להסתדר לפי מחנות, שיסתדרו! למה צריך לבקש מה' שיתן צִווי מיוחד בענין זה? ומדוע צריך עוד, שה' הוא זה שיקבע באיזה סדר בדיוק תהיה החניה?אלא שצריך להבין מהו ענין המחנות. הרי המלאכים הם בריה רוחנית, הם אינם תופסים מקום. ואם כן מה פירוש הדבר שהמלאכים מסודרים לפי מחנות? על כרחך הכוונה היא לענין רוחני, ולא גשמי. סדור המלאכים לפי מחנות, משמעו שלכל קבוצת מלאכים ישנו תפקיד מוגדר ומסויים משלה. יש מלאכי רחמים, יש מלאכי דין, ויש גם מלאכים אחרים. "כולם עשוים דגלים דגלים", הכוונה היא שלכל קבוצת מלאכים היה גלוי וידוע מהו התפקיד הרוחני שלה.

לדבר זה נתאוו גם ישראל! ישראל בקשו לדעת, מהו השורש הרוחני של כל שבט ושבט. אמנם כל העדה כולם קדושים, וכולם באו בברית יחד בהר סיני, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, אבל בכל זאת, לכל שבט ושבט ישנם שורשים רוחניים משלו, שישראל לא יכלו לעמוד עליהם מעצמם. לכן בקשו מהקב"ה, שיאמר להם מהו השורש הרוחני של כל שבט ושבט, שיחלק להם תפקידים רוחניים מוגדרים, הבאים לידי ביטוי בסדר החניה סביב המשכן. והקב"ה אכן מסדר אותם סביב אהל מועד לפי רוחות, כל שבט. ושבט על פי עניינו הרוחני הפנימי.

מצעד הדגלים ליום ירושלים[]

צילם:יונתן גורמזנו

כתב יוני:"כן, אתה יכול להשתמש בתמונות בשמחה. בזכות החברה ממרכז הרב זכיתי להגיע למקומות בעיר העתיקה שאף פעם לא ביקרתי קודם. גם הנסיעה ברכבת הייתה חוויה."

זוכה פרס מוסקוביץ[]

Dr._Yitzhak_Glick

Dr. Yitzhak Glick

Dr. Yitzhak Glick

Zvi_Slonim

Zvi Slonim

Zvi Slonim

Nitsana_Darshan-Leitner

Nitsana Darshan-Leitner

Nitsana Darshan-Leitner

קרן מוסקוביץ’ להגשמה ציונית הוקמה כביטוי לתמיכה במגשימי הציונות בחברה הישראלית של היום, הפועלים – תוך הקרבת רווחתם האישית וביטחונם – לטובת צרכי הכלל, וכדי להבטיח את חוסנו של הבית הלאומי היהודי.

זוכי פרס מוסקוביץ’ תשע”ב 2012 הם: ד”ר יצחק גליק, ניצנה דרשן-לייטנר וצביקה סלונים. ד”ר יצחק גליק יו”ר מרכז החירום הרפואי שבאפרת ,המשפטנית ניצנה דרשן-לייטנר הנאבקת רבות למען קורבנות הטרור הישראלי וצביקה סלונים מייסד גוש אמונים והמרכז האוניברסיטאי באריאל הם זוכי פרס “עוז ציון” 2012. מפעל פרס מוסקוביץ’ לציונות הכריז על זוכי פרס “עוז ציון” אשר יוענק לשלושה תושבי המדינה שנבחרו על ידי ועדת הפרס. הזוכים הם ד”ר יצחק גליק, המשפטנית ניצנה דרשן-לייטנר וצביקה סלונים. פרס מוסקוביץ’ נוסד על ידי ד“ר ארווינג וצ’רנה מוסקוביץ’, כביטוי לתמיכה במגשימי הציונות בחברה הישראלית של היום, הפועלים לטובת צרכי הכלל, וכדי להבטיח את חוסנו של הבית הלאומי היהודי. אל ועדת הפרס הוגשו מאות מועמדויות ולאחר תהליך ארוך נבחרו הזוכים, בהם ראתה את השתקפות מיטב העשייה הציונית, במציאות הישראלית המורכבת כל-כך שבתחומי החברה, החינוך וההתיישבות. הפרס המחולק לשלושה זוכים, כולל גם פרס כספי בסך 50 אלף דולר. תא”ל (מיל’) אביגדור קהלני, מחבר השופטים הביע את הנימוקים לבחירתם: “ד”ר גליק הרשים את הועדה בחזון שלו להקים את המרכז הרפואי באפרת, הוא ידע שאין מקום מתאים וראוי כאפרת לשמש שם בסיס למרכז רפואי. הוא הצליח לפתוח את כל דלתות הלב המכריעים, והשיג תרומות נכבדות להקמת המרכז. התנהגותו כחלוץ ההולך לפני המחנה”. “ניצנה הרשימה את הועדה במסירות היומיומית שלה בשמירת כבוד המדינה ולא הרפתה באלה הרוצים לפגוע בה. עקשנותה והמקצועיות שלה הביאו להישגים שאפילו לא כולנו במדינה מודעים אליהם. אנשים כמותה מהווים סמן ימני לחברה”. “צביקה סלונים הוא הארץ-ישראל היפה. אדם שבכפות ידיו שתל שתילים בכל הארץ, נטע עצים בכל מקום. לא פעם אחת היה בודד במערכה, ובכל זאת התמיד לאורך כל הדרך. כל המסתכל על פועלו לאורך השנים מצדיע לו. צביקה הגיע לגבורות, הוא הופך להיות והננו מודל לחיקוי לבאים אחריו”. חתני הפרס עד כה הם: הרב חנן פורת ז”ל, ראש המוסד היוצא מאיר דגן, תא”ל (מיל’.) רן פקר-רונן, הרב יואל שוורץ מייסד הנח”ל חרדי ,אניטה טוקר בשם מתיישבי גוש קטיף, תא”ל במיל’ אהרון דוידי, משה “מושקו” מושקוביץ איש החזון והבניה של גוש עציון, נעם ארנון מייסד מדרשת חברון וממנהיגי היישוב היהודי בחברון, רונית שוקר ממקימי ההתיישבות בגוש שילה, סמי ברלב מראשוני ההתיישבות בגולן ומייסד העיר קצרין, הרב יהושע פס ממייסדי ארגון נפש בנפש ומנכ”לו והרב דוד פנדל ראש ישיבת ההסדר אפיקי דעת בשדרות.

המקור:אתר מוסקוביץ

בית כנסת עם אקוסטיקה נפלאה[]

הייתי השבת בישוב הושעיה בגליל התחתון. הייתי לי חוויה. בבית הכנסת הייתה אקוסטיקה נפלאה. התבוננתי לתקרה והבנתי מדוע. זה הזכיר לי את המבנה שהיה אמור להיות בית הכנסת של טורינו Mole Antonelliana וגם זה של בית הכנסת הגדול ברומא

כמובן לאדריכל מגיע "יישר כוח" על האקוסטיקה המשובחת. בינתיים גיליתי את האחראי לביצוע: תכנון ביכנ"ס – אד' חנוך פופר מת"א. בנושא האקוסטיקה היועץ היה דוד אפשטיין מירושלים.


ארמונות החשמונאים ביריחו פתוח למטיילים![]

ארמונות_החשמונאים_-_חנוכה_תשע"ב

ארמונות החשמונאים - חנוכה תשע"ב

ראה סרט על הארמונות: ארמונות החשמונאים - חנוכה תשע"ב


לאור הפלישה הערבית בשטח הארמונות קמ"ט ארכיאולוגיה, המנהל והצבא החליטו ברוך השם לפתוח את הכביש לישראלים ולפיקוח.

עתה מוזמנים בני נוער וכל חבר לטייל ולהגיע ברכב וברגל עד לארמונות החשמונאים ולעלות לכיוון דיה כדי להתרשם מן המערות.

האתר מוכיח שיריחו הייתה העיר השנייה בגודלה בזמן בית שני והייתה מיושבת ע"י כוהנים שעבדו בירושלים וגרו ביריחו. אף המלכים שהיו כוהנים גרו ביריחו. הערבים משתלטים על השטח בהעדר ישראלים.

אפשר להזמין סיורים: ארנה, טל 052-8699300

עמק דותן בעבר ובהווה[]

יגאל מורג כתב: "השבוע חוויתי חוויה מרגשת ובלתי מתוכננת, ואני מוצא לנכון לשתפכם בארוע עצמו, לחשוף בפניכם את עמק דותן". תוכלו לצפות במצגת באתרים, אשר צילומיהם בסוף המאה ה-20 מופיעים להלן.

תמונות שצולמו בין 1894 לבין 1946

"חצר הקאופרציה" במרחביה[]

Photo of the place 1917

צילום אויר של החווה - 1917",תצלום אויר של מרחביה המבצר הצלבני, אהלי הטייסת ושדה התעופה" - ראו למעלה משמאל את עפולה. לאורך המפה: מסילת הברזל : "רכבת העמק" המקור

הקואופרציה במרחביה הייתה היישוב העברי הראשון בעמק יזרעאל והקואופרציה החקלאית הראשונה בארץ ישראל. כיום היא נמצאת בשטחו של קיבוץ מרחביה ונחשבת לאתר לאומי.

ה"קואופרציה" הייתה אמורה להיות משק שיתופי שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי, כל אחד על פי תרומתו.

בקואופרציה התגוררו, בשנים 1917-1918, קציני הטייסת הטייסת שנשלחה כדי לסייע בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה, אשר גם צילמו, לראשונה, את מרבית ארץ ישראל מהאוויר. (ראו בספר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל", מאת פרופ' בנימין זאב קידר)

תמונות מארץ ישראל:1882-1890[]

פליקס בונפיס שנולד בשנת 1831 בצרפת, היה מחשובי צלמי ארץ ישראל במאה ה-19. בשנת 1860 הצטרף בונפיס למשלחת מחקר צרפתית באזור הלבנט והחל לצלם באופן חובבני. בשנת 1867 עבר פליקס בונפיס להתגורר בבירות שם הקים את הסטודיו של משפחת בונפיס בשם "maison-bonfils". צילומי הסטודיו של משפחת בונפיס כוללים עשרות אלפי תמונות ממרחב הלבנט, ובניהם מספר לא מבוטל של תמונות מארץ ישראל ומירושלים. פליקס בונפיס נפטר בשנת 1885, ואת פועלו המשיכו בנו אדריאן ואשתו לידיה. הסטודיו של משפחת בונפיס פעל עד שנות העשרים של המאה העשרים.

Picture from merchavia

צילומים המוצגים ב"חצר הגדולה" במרחביה

כלים חקלאיים של פעם[]

בחצר קיבוץ מרחביה מצויים כלים חקלאיים שהיו בשימוש.



אדריכלות ואמנות בירושלים בימי בית שני[]

Picture 580

תמונת עטיפת הספר

היא חוברת המוקדשת לאהוד נצר ז"ל", בהוצאת אריאל. הספר יכיל כ-250 עמ' ויותר, פרי עטם של טובי החוקרים והכותבים, ויופיע בחלקו בצבע. להלן תוכן הענינים:






Token nezer

תמונות מרעידת האדמה באיטליה[]

המקור: הטלויזיה האיטלקית


ירושלים: סרטון IMAX[]

Israel_Jerusalem_Filmed_in_Imax_3D.

Israel Jerusalem Filmed in Imax 3D.



ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Advertisement