Kedumim Wiki
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

יום שלישי, ה' בטבת תשע"ג

Beit alfa01

תקופת טבת בגלגל המזלות בבית הכנסת בבית אלפא - צילם:Talmoryair

העלון הוא הראשון לחודש טבת. החודש מוזכר במקרא: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת"(מגילת אסתר,ב', ט"ז).

מזלו של החודש – גדי, שבו יוצאים הגדיים למרעה בשדות. מה ענין טבת למרעה הגדיים? – שכן, אם ירדו גשמים בעונתם, בחשון ובכסלו, ולא ירדו בטבת – סימן ברכה הוא זה לכל השנה; וכשאין גשמים בטבת, שדות המרעה מתחילים להוריק והמרעה כבר מספיק לגדיים.

חז"ל נהגו לחלק את השנה לארבע תקופות. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז (מסכת עירובין,נ"ו). "תקופת טבת" כוללת את החודשים: טבת-שבט-אדר). מקובל שהמועד המקביל בלוח השנה הוא מסוף דצמבר עד תחילת ינואר. "קור – זו תקופת טבת", כך נאמר פרקי דרבי אליעזר (ז').

לפי השרות המטראולוגי, טמפרטורת המינימום המוחלטת (מ"צ) הייתה:


העיר הטמפרטורה התאריך
תל אביב 1.9- 7 פברואר 1950
בית דגן 2.2- 27 דצמבר 1972
הר כנען 9.0- 6 פברואר 1950
ירושלים 6.7- 25 בינואר 1907
באר שבע 5.0- 31 בינואר 1931
אילת 0.9+ 7 בפברואר 1950

"אמרו עליו, על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה (=עובד) וּמִשְׂתַּכֵּר בטרפעיק (=חצי דינר). חציו (של הסכום) היה נותן לשומר בית המדרש (כדמי כניסה), וחציו – לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.
פעם אחת לא מצא (עבודה) לְהִשְׂתַּכֵּר (כסף), ולא הִנִּיחוֹ (=לא נתן לו) שומר בית המדרש להיכנס. עלה הלל הזקן... וישב על פי הארובה כדי שישמע דברי אלוהים חיים (=דברי תורה) מפי שמעיה ואבטליון. (תלמוד בבלי, יומא, ל"ה,ב')
... אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו (על הלל הזקן) שלג מן השמים.
כשעלה עמוד השחר (בשבת בבוקר) אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום מעונן הוא?
הציצו (למעלה) וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו... שלג. פרקוהו (=הורידו ממנו את השלג) והרחיצוהו (=רחצו אותו) וְסָכוּהוּ (=מרחו את גופו בשמן), והושיבוהו כנגד המדורה.
אמרו: ראוי זה (הלל) לחלל עליו את השבת."
(מתוך "ספר התודעה").

מסורת ישראל[]

תעניות החודש[]

Tevet

אתר דעת

בחודש טבת שלוש תעניות זו אחר זו, על שלוש פורעניות שבאו על ישראל בימים: שמיני, תשיעי ועשירי בטבת. התעניות של ח' וט' טבת נקראים תעניות צדיקים ואין מתענים בהם אלא יחידים בלבד, ואילו התענית של עשרה בטבת – תענית לכל הציבור.

בעשרה בטבת סמך נבוכדנצאר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור שלוש שנים עד שהובקעה העיר בתשעה לחודש תמוז מן השנה השלישית לתחילת המצור.

נאמר בזכריה: "כה אמר ה' צבאות צום... וצום עשירי לבית יהודה לששון ושמחה ולמועדים טובים", ופירשו חז"ל: צום עשירי זהו צום עשרה בטבת... וכל ישראל מתענים בימים אלו מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר ולפתוח הלבבות לדרכי תשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ולמעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרמו להם ולנו אותם הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב מעשינו כמו שנאמר "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם במעלם אשר מעלו בי"...

אמרו חכמים: 'כל דור שאינו נבנה (בית המקדש) בימיו – מעלין עליו כאילו הוא החריבו'. לפי שיש בכוחו של כל דור ודור לעורר עליו רחמי שמיים לגאול את ישראל מיד צר ולקבץ כל נדחיו לארצם ולבנות להם בית הבחירה. ובמה? בתשובה שלימה ובתיקון עוונות הראשונים. וכל זמן שהישועה לא באה, סימן הוא זה שעדיין לא שבנו מחטאינו ואנו נמקים בעוונותינו ובעוונות אבותינו איתנו, ומשהים את הקץ לבוא, וכאילו חס וחלילה אנחנו גרמנו את החורבן.

מי הוא בן-חורין[]

מי_בן_חורין_לפי_הרמב"ם_-_פרופ'_מיכאל_צבי_נהוראי

מי בן חורין לפי הרמב"ם - פרופ' מיכאל צבי נהוראי

מי בן חורין לפי הרמב"ם - פרופ' מיכאל צבי נהוראי - הקש וצפה

מי בן חורין לפי הרמב"ם הרצאתו של פרופ' מיכאל צבי נהוראי שהתקיימה ב-5 בדצמבר 2012. מתוך הקורס: "עולמות נפגשים - המדעים בעולמה של היהדות" שנערך במרכז ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר-אילן.

לדברי המרצה: עבדות והעדר חירות אינה מה שאנו סבורים בחיי יום-יום: כמו טירון העומד בפני מפקדו ועושה הכל מה שנדרש ממנו או להבדיל העבדות במצרים. אנו נדון על העדר חרות מסוג אחר.

המרצה מנה את הסיבות המונעות אימוץ מידת החרות לבני האדם:
" יש אנשים רבים שמטבע לידתם יש להם נטייה מזגית אשר אין עמה שום אפשרות לשלמות, כמי שהוא מטבעו חם לבב מאוד וחזק, כי הוא לא יהיה לבלי רוגז, אף אם יאמן את עצמו אימון רב ביותר. וכן מי שמזג אשכיו חם ורטוב והם בעלי מבנה חזק, וכלי הזרע מרבים לייצר זרע - איש כזה ירחק מלהיות צנוע אף אם יאמן את עצמו תכלית האימון. כן גם תמצא בין האנשים בני-אדם קלי-דעת ופוחזים, אשר תנועותיהם הבהולות מאוד, הבלתי-מסודרות, מצביעות על הרכב פגום ומזג רע לאין שיעור. באלה לא תראה שלמות לעולם (המשמעות: חרות); להשתדל למענם בעניין זה הוא סכלות גמורה מצד המשתדל." (מורה נבוכים חלק א' פרק ל"ד סיבה רביעית (בתרגומו של פרופ' שוורץ) - דהיינו, אדם בעל סגולות ותכונות מהסוג המתואר

ובהִלְכּוֹת דֵּעוֹת הוא מפרט:"... יֵשׁ אָדָם שְׁהוּא בַּעַל חֵמָה, כּוֹעֵס תָּמִיד; וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וְאֵינוּ כּוֹעֵס כְּלָל--וְאִם כָּעַס, יִכְעֹס כַּעַס מְעַט בְּכַמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ אָדָם שְׁהוּא גְּבַהּ לֵב בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שְׁהוּא שְׁפַל רוּחַ עַד מְאוֹד. וְיֵשׁ שְׁהוּא בַּעַל תַּאֲוָה, לֹא תִשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מֵהֲלֹךְ בְּתַאֲוָתָהּ; וְיֵשׁ שְׁהוּא טְהוֹר גּוּף בְּיוֹתֵר, לֹא יִתְאַוֶּה אַפִלּוּ לִדְבָרִים מְעוּטִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶם.
וְיֵשׁ בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה, שֶׁלֹּא תִשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מִכָּל מְמוֹן הָעוֹלָם, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא-יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קוהלת ה,ט); וְיֵשׁ מְקַצֵּר, שֶׁדַּיּוֹ אַפִלּוּ דָּבָר מוּעָט שֶׁלֹּא יְסַפַּק לוֹ, וְלֹא יִרְדֹּף לְהַשִּׂיג כָּל צָרְכּוֹ.
וְיֵשׁ שְׁהוּא מְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּרָעָב וְקוֹבֵץ עַל יָדוֹ, וְאֵינוּ אוֹכֵל פְּרוּטָה מִשֶּׁלּוֹ אֵלָא בְּצַעַר גָּדוֹל; וְיֵשׁ שְׁהוּא מְאַבֵּד כָּל מְמוֹנוֹ בְּיָדוֹ, לְדַעְתּוֹ. וְעַל דְּרָכִים אֵלּוּ--שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת, כְּגוֹן מְהוֹלֵל וְאוֹנֵן, וְכִילַי וְשׁוֹעַ, וְאַכְזָרִי וְרַחְמָן, וְרַךְ לֵבָב וְאַמִּיץ לֵב, וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן.(א,א'-ג')

(מדובר כמו באדם המכור לסמים - זה "עבד"  !!!)

מהי אמת המידה הקובעת האם אני בן-חורין ? ש"אין לך אדם שהוא בן חורין" - פועל לפי הדרך שבחרת ללכת.

אציג משל, על שלושה אנשים, להם קורה אירוע:

  1. ראובן מוצא אוצר, שמח על מה שהיה טמון בליבו, ואומר: תודה ריבונו של עולם שזיכית אותי במצוות השבת אבידה.
  2. שמעון - זה החלום שלי, לא אספר לזולת, יודע על המצווה, הולך למשטרה ומחזיר - הלב כואב לו שעשה זאת, אולי זו הטיפשות שלי - קיים את החוק אבל הלב שלו רע ומר.
  3. לוי - הגיע לי מהשמים, שם בכיס ו"לא נודע שבא על קרבו".(הוא בעל מום נולד)

לכאורה, למה שמעון הוצג בצורה שלילית, הוא שילם ביוקר ! רב הציבור היה עושה כן. האם שמעון יכול לעשות משהו שיגיע למעלתו של ראובן ? הציבור סבור כי הסיכוי לכך אינו גדול. האם יש משמעות לחזרה בתשובה ?

התשובה היא :החרות באה לידי ביטוי באהבה - כך נגיע למעמד של "בן-חורין" . כפי שנאמר ב"הלכות תשובה" :
עובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה, ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה והיא המעלה שצונו בה הקב"ה על ידי משה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה.(פרק י', הלכה ב')

להאזנה להרצאה במלואה הקש על הקישור לעיל

עם ישראל[]

קהילות מדליקות[]

P673434

סמל סדרת התוכניות "קהילות מדליקות"

בחנוכה שידר הערוץ הראשון את סיפורן הייחודי של קהילות יהודיות ברחבי העולם. בין השאר, הובא סיפורה של יהדות טורינו (לקריאת פרטים על הקהילה - ראו קישור מטה) המוכרת לי. מהתוכנית ניתן היה ללמוד את מהלך חייהן של הקהילה. אציג קווים אחדים לדמותה:

  • היהודים הראשונים הגיעו לעיר במאה ה-14 מצרפת ומספרד. כמו בערים אחרות באיטליה קבלו כבר בתחילה רשיון לאטליז כשר ובית קברות, ובמקומות אחדים למקום שבו ניתן להתפלל (לא בית כנסת).
  • בשנים 1737 - 1794 הוקם "גאטו" בעיר, עם קווי אופי שניתן להבחין בהם עד היום: קבוצת בתים, שהחצרות שלהם פונים למרכז אחד.
  • בשנת 1848 היו חופשיים לצאת מהשכונה המיוחדת. בשנת 1863 הוחל בהקמת מבנה מפואר לבית הכנסת - הבנייה ננטשה והיום הבנין מכונה מולה אנטונליאנה והיה לסימלה של העיר ואפילו הופיע על צידו השני של מטבע 2 סנט של האירו. בחזית המזרחית קיים שקע ובו מקום לארון הקודש והקומה השנייה בנויה כמו "עזרת נשים". היום זה מוזיאון לתולדות הקולנוע.
  • בית הכנסת הנוכחי נחנך בשנת 1884 ודומה לבתי הכנסת המפוארים של שאר קהילות איטליה. היום, מתפללים בו רק פעם בשנה: בתפילת נעילה ביום כיפור.
  • בקומה הכניסה של בית הכנסת יש בית כנסת קטן, בו מתפללים כל השנה. ארון הקודש שבו והריהוט הובאו מבית כנסת שניטש במחוז פיימונטה.
  • ליד בית הכנסת יש חדר קטן ובו ארון קודש עם דלתות בצבע כהה, כביטוי אבל למותו של המלך "קרלו אלברטו" בשנת 1849, השליט שהעניק אמנציפציה ליהדות טורינו. יהדות, אשר מבין חבריה היו רבים שנטלו חלק בצמרת בניית ברפובליקה האיטלקית בסוף המאה ה-19.
  • לקהילה בית ספר ממלכתי (ממומן על-ידי המדינה) כמו בטריאסטה. תוכנית הלימודים היא יהודית, הוא סגור אך פתוח לכל אוכלוסיית העיר. הסרטון מספםר כי כבר הייתה כיתה אחת שכל התלמ ידים בה לא היו יהודים. בעיר בה התושבים הזרים (בעיקר ממרוקו ומפרו) מהוים אחוז ניכר לבית הספר יש משיכה מיוחדת לאוכלוסיה הלא-יהודית.
  • תנועת הנוער "השומר הצעיר" פועלת בעיר. אפילו הביא לעלייה לקיבוץ סעסע בגליל, כולל של לא-יהודים.

נשיא הקהילה אינו אופטימי לגבי עתיד הקהילה, רשר בשנה יש בה 12 לוויות ורק 2 לידות. רבה של העיר, הרב אליהו בירנבוים, תושב אפרת שבגוש עציון, נשמע יותר אופטימי.

יהדות טורינו - הקישו לקריאת פרטים על הקהילה המוכרת לי.
קהילות מדליקות - הקישו לצפיה בסרטון של הערוץ הראשון

כתבי יד עתיקים בספריה במנטובה[]

מאז המאה ה-15 עד המאה ה-19 היתה מנטובה (עיר בצפון איטליה - הקש על שמה וקבל פרטים על יהודיה) מרכז חשוב מאוד בתולדות התרבות היהודית. מלומדים ורבנים רבים היו בה ולהם אוספים משמעותיים של כתבי יד והדפסות. בדרך כלל האוספים היו שייכים לספריות הפרטיות , בין השאר לספריה הגדולה של Marco Mortara. במאי 1767 הועברו האוספים לספריית הקהילה היהודית. קבות הסכם שנחתם 30 דצמבר 1930 בין העיריה לבין הקהילה הופקדו האוספים בספרייה העירונית :Teresiana .

אוסף La Teresiana, כולל 161 קבצים של כתבי יד מהמאות ה-14 עד ה-18, בתוספת קטעים אחדים, בעיקר ממוצא איטלקי. בקבצים כלולים 28,911 דפים שנסרקו בצבע. הן תוצאה של פרויקט דיגיטציה קודם, שהחל בשנת 1991 והסתיים בשנת 2003.

הקישור לכתבי יד עבריים בספריית Teresiana

דוגמא לאחד מכתבי היד : ספר החינוך, את כתב היד כתב : פנחס הלוי בהמאות ה-14-15 והוא נכלל בלקט 40 כתב יד מספר: 309 הקיש לקריאת הכתב יד במלואו


ארץ ישראל[]

מטמון זהב וכסף מרהיב בן 2000 שנה[]

Arceologi

archaeology

המטמון נחשף בחפירה ארכיאולוגית שניהלה רשות העתיקות באזור קריית גת (יוני 2012). הירחון העולמי לארכיאולוגיה מונה תגלית זאת בין עשרת תגליות השנה.

המטמון כולל כ- 140 מטבעות מזהב וכסף, לצד תכשיטי זהב ויתכן שהוחבא בעת מצוקה בתק' מרד בר כוכבא ע"י אישה בעלת אמצעים . מטמון עשיר ומרשים, ובו תכשיטים ומטבעות כסף וזהב מהתקופה הרומית, נחשף לאחרונה בחפירת הצלה שערכה רשות העתיקות באזור קריית גת ובמימון י.ש. גת - החברה הכלכלית לניהול פארק התעשייה בקרית גת.

בחפירה נחשפו שרידי חדרי מבנה מהתקופה הרומית והביזנטית. בחצר המבנה הובחן בור שנחפר באדמה ומולא מחדש. להפתעת הארכיאולוג, נתגלה בבור מטמון מרהיב ועשיר באיכותו, עטוף באריג בד, ממנו נותרו על הממצאים, פיסות אחדות.

לדברי הארכיאולוג אמיל אלג'ם, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "המטמון המרהיב כולל תכשיטים מזהב, ובהם עגיל צרוף ביד אמן בדגם של פרח וטבעת עם אבן יקרה ועליה חותם של אלה עם כנפיים, שני מקלות מכסף שיתכן ושימשו לאיפור, וכן כ- 140 מטבעות מזהב וכסף. המטבעות שנמצאו הם מימי הקיסרים הרומיים נירון, נרווה וטריאנוס, ששלטו באימפריה הרומית בין השנים 54 – 117 לספירה. על המטבעות מתנוססים דיוקנאות של הקיסרים, ובצידם האחר מופיעים תיאורי פולחן הקיסר, סמלי אחוות הלוחמים, ואלים מהמיתולוגיה, כיופיטר היושב על כס או יופיטר מחזיק ברק בידו." [ רשות העתיקות]

אוצר המטבעות הישראלי[]

The_Saul_A._Fox_National_Coins_Center._English

The Saul A. Fox National Coins Center. English

סרטון תדמית של רשות העתיקות

חשיפה של רשות העתיקות - Saul A. Fox National Coin Center - 120.000 מטבעות, פורש תקופה של כ -2,300 שנים, מהמצאת מטבעות במאה ה -7 לפנה"ס, למאה ה -17. רוב המטבעות הם ממצא יחיד מחפירות גדולות וקטנות. בנוסף, האוסף כולל יותר מ-150 מטמונים של מטבעות זהב, כסף וברונזה, החל מהתקופה הפרסית ועד לתקופה העותומנית. החשיבות המיוחדת של האוסף היא בכך שמקורו של כמעט כל מטבעות הוברר. כתוצאה מכך הוא מהווה את אחד מבסיסי הנתונים הגדולים ביותר המדעיים נומיסמטיים מסוגו בעולם, מותאמים באופן אידיאלי ללימוד מעמיק של מטבע סוגים, דפוסי הפצה ו/ מחזור תוך בין אתר. הגרעין של האוסף מורכב מקבוצה של 10,000 מטבעות נרכשו על ידי numismatists מרכישות וחפירות בין שנתי 1925 -1948.

צוות של שאול א 'פוקס מטבע המרכז הלאומי מבצע מגוון רחב של משימות, הן מדעי ואוצרות. חבריה מתמחים בזיהוי, רישום ומדעי הפרסום של מטבעות שנמצאו בחפירות. תפקידים נוספים כוללים הרצאות וייעוץ מדעי לחוקרים וארכיאולוגים; הכנת מוצגי מטבעות בארץ ובחו"ל והכנת החומר לימודי.

אחד ממאפייניו הייחודיים והמרתקים של שאול פוקס המרכז הלאומי המטבע בקמפוס הלאומי יהיה ההזדמנות הנדירה לציבור לבקר באובייקטים בדיור הגלוי, כמו גם לצפות בעבודה שבוצעה במעבדה לשימור ושיקום על ידי מטבעי משמרים. תכונה יוצאת דופן זה היא דוגמה חשובה ודרמטית של המשימה של הרשות לספק נגישות יותר ויותר משופרת לאוספים הענקיים שלה.

מקור השיר הפינג'אן[]

Hingala_by_Ruben_Sahakyan

Hingala by Ruben Sahakyan

Hingala by Ruben Sahakyan - שיר ארמני

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

Advertisement