Kedumim Wiki
Register
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Har kida 2

מבט מהר קידה לרוחב בקעת הירדן

וַיהוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה... קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ.
– (בראשית יג יד)

שני הביטויים לעיל שווים:
צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה = 507
לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ = 507
המספר 507 מיוחד בכך שניתן לפרק אותו כדלקמן:
507 = 3*13*13
המספר 13 מופיע בהיבטים רבים ביהדות:

  • 13 מידות של רחמים
  • בר מצוה
  • 13 מידות שהתורה נדרשת בהן
  • אהבה בגימטריה 13 וכן המילה החותמת את שמע ישראל: "אחד" בגימטריה 13.


הסיפרה 3 מבטאת חזקה (שור מועד, חזקת קרקעות) ויציבות: (ערלה בעצים, 3 אבות, על 3 העולם עומד) וכן בפרשתנו: "קחה לי... משולשת".

2 מעיד על שני כיוונים שלא בהרכח קשורים ודבוקים אבל כשבא השלישי - שניהם נקשרים ומתייצבים.

המקור:הרב שמואל יניב (מתוך "דברי חכמים וצפונותיהם")

על ז' מרחשון[]

ביום ששי השבוע יחול ז' מרחשוון. בתפילת ערבית של ליל ז' מרחשון (בארץ ישראל) - יום חמישי בערב, מתחילים לשאול גשמים, "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים.

  1. שואלים גשמים עד תפילת מנחה של ערב יום-טוב ראשון של פסח.
  2. אם לא שאל מטר בימות הגשמים, מחזירין אותו אפי' אם שאל טל.
  3. אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל בברכה הבאה דהיינו "תקע בשופר" שואל גשמים שם.
  4. אם נזכר אחר שהתחיל "תקע בשופר" אבל קודם שסיים ברכת "שומע תפילה", אין מחזירין אותו ושואל גשמים בברכת "שומע תפילה".
  5. ואם נזכר כשסיים תפילתו, חוזר חוזר לראש התפילה

מצאתי דבר חסידות מפי נחמה גרייזמאן ז"ל, אשר הופיעו תחת הכותרת חיים יהודיים בפי אישה
ישנו מאורע אחד הנראה כקטן - הקשור עם חשון - אשר מרמז על הצפוי מאתנו בעבודת חודש חשון. והכוונה היא אמנם לביטוי "מעלין בקודש". בז' לחודש, היו יהודי ארץ ישראל מתחילים להתפלל על הגשמים בתפילת "ותן טל ומטר לברכה". בימי קדם, כאשר עולי הרגל לבית המקדש בירושלים, היו עושים דרכם חזרה לבתיהם, האחרונים היו מגיעים למקומם בז' חשון. לכן התחילו להתפלל על הגשמים מתאריך זה ואילך ולא לפני כן. הנה כי כן, חשון הוא החודש בו אנו שבים לחיי החולין, על מנת לעשות את העולם הזה לדירה לו יתברך. עתה חייבים להשקות ולטפח בזהירות את הזרעים שנזרעו בעת העליה לרגל הרוחנית, בחודש תשרי, כדי שנוכל לקצור, בעזרת ה', יבול רוחני מבורך.

השם "מר-חשון" - קשור עם ענין הגשמים, כי "מר" פירושו - טיפה, ובלשון הכתוב : "כמר מדלי", היינו, טיפת גשמים והנה, בנוגע לענין הגשמים נאמר בכתוב "כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה", ובפירוש רש"י: "לא המטיר - לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם - התפלל עליהם וירדו כו'". ונמצא, שענין הגשמים קשור עם עבודת האדם. עפ"ז מובן שבשמו של החודש, מר חשון - טיפת גשמים, מודגש עניין עבודת האדם.

(התוועדויות תשמ"ה, כרך א, פרשת נח, ב' מרחשון)

גשם ושבעתיים כאור שבעת הימים - חודש מרחשון הוא התחלת תקופת הגשמים (מר מלשון טפת מים ) הקשורים עם עבודת המטה, "ואד יעלה מן הארץ" , (לא כטל שנמשך מלמעלה ). אשר כ"ז מוסיף כח בעבודתם של ישראל - שמונין ודומין ללבנה (חודש) עד שהם עתידים להתחדש כמותה .ובהשלמות לשיחה הנ"ל מציין את הקשר שבין הגשם ללעתיד לבוא:

ולהעיר, שבגימטריא ד"גשם" מרומז גם החידוש דלעתיד לבוא - כמ"ש "והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים", "שבע שביעיות כאור של שבעת הימים, הרי ארבעים ותשע שביעיות, העולים לשלש מאות וארבעים ושלשה" , בגימטריא "גשם" - שענין זה הוא מהחידושים דלעתיד לבוא ("עולם חדש") גם לגבי המעמד ומצב שבהתחלת הבריאה (לפני מיעוט הלבנה) שהיו "שני המאורות הגדולים" .

(ש"פ נח, ב' מרחשון ה'תנש"א,התוועדויות ע' 247,243)

המקור אתר הגאולה

"פרשגן" - ביאור חדש על תרגום אונקלוס[]

(התקבל מהמחבר)

Modaa parsegen

כריכת הספר

הרב רפאל בנימין פוזן כתב פרשגן, הוא הוא ביאור רציף על תרגום אונקלוס, שיצא זה עתה לאור[1]. בחוברת הדוגמאות, אשר הופצה בבתי הכנסת, הוא הציג פירוש לתרגום לפסוקים מתוך פרשיות השבוע.

הכרך הראשון של ספרי פרשגן [על חומש בראשית] ראה אור ערב סוכות.על אף היותו מושקע מאד - עמדתי על כך שיהיה שווה לכל נפש, כשמחירו נקבע ל 60 ש"ח בלבד.
הספר מופץ בחנויות רבות לספרי קודש. למיקומם, וכן להזמנה ישירה במשלוח שליחים יש לפנות למרכז ההזמנות של הפצת "יפה נוף" [1599-581-581 בין 9 בבקר ל 5 בערב].
רפאל ב' פוזן

על המחבר[]

Unclus pozan

כריכת הספר

הרב רפאל בנימין פוזן - חוקר מקרא מאוניברסיטת בר-אילן. תחום מחקרו הוא פרשנות המקרא לדורותיה, ובעיקר חקר תרגום אונקלוס.בשנת תשס"ח (2008) זכה בפרס הרב קוק על ספרו "העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס".

נפסק כי שניים מקרא ואחד תרגום (שמו"ת) הוא דין הלכתי לקרוא את פרשת השבוע לפני קריאתה בציבור פעמיים בנוסח המקרא ועוד פעם אחת בתרגום אונקלוס.

בתלמוד ‏[2], הורה רב הונא בר יהודה בשם רבי אמי: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום.. שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו"

מחבר הספר מציין כי רק מעטים הם העומדים על צפונותיו של התרגום, אולי בשל שטחיות הקריאה או מחמת הריחוק מן השפה הארמית.

במשך עשרים וחמש שמה עסק המחבר בכתיבת ה"פרשגן" - באור רצוף לתרגום אונקלוס על כל התורה - הכולל את מיטב הפרשנות המסורתית והמדעית של התרגום, כתוב בלשון רהוטה ונוחה לקריאה.

מחקרים חדשים על גניזת קהיר[]

לפי אתר פורטל JMPS לפרויקטים בכתבי יד ובספרים יהודיים לפני זמן קצר יצא לאור גיליון 7 של כתב-העת "גנזי קדם" המוקדש לחקר גניזת קהיר, ובו מאמר של ד"ר רוני שויקה, המתאר מערכת ממוחשבת חדישה שפותחה במסגרת מחקר משותף עם חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' ליאור וולף ופרופ' נחום דרשוביץ, והמסוגלת להציע צירופים בין קטעים שונים מהגניזה, בהסתברות מסוימת. במאמר זה ניתנת גם רשימה של למעלה ממאה צירופים חדשים שהוצעו על ידי המערכת ואומתו על ידי החוקרים, במגוון תחומים: מקרא (13), הפטרות (2), תרגומים ארמיים (3), תרגום רס"ג ותרגומים אחרים לערבית יהודית (6), פירושי מקרא (2), מדרש רבי דוד הנגיד לתורה (6), ליטורגיקה (17), פרשנות תלמוד והלכה (1), פירוש המשנה לרמב"ם ( 11), קבלה (8), חכמת הלשון (6), תאולוגיה ומוסר (9), ספרות יפה (2), מחברות (אוטוגראפים) (6), תעודות (1).

Gnizat chaur

לכניסה לאתר יש צורך ברישום מוקדם אך כדאי לצפות בכתבי היד המצויים בו

בית הכנסת העתיק בשפרעם[]

המפה נטענת...

מאת: שבתאי שירן – "מורשת הגליל"

Sinaogue a Sefaram2

הכניסה לבית הכנסת העתיק

Sinaogue a Sefaram

ארון הקודש ובמרכזו קופסא ריקה של ספר תורה

Ben baba(3)

קבר רבי יהודה בר בבא - אתר הטיול של שירן שבתאי

בגרעין הכפר, בלב ליבה של העיר הערבית המעורבת במוסלמים, נוצרים ודרוזים שוכן מזה 250 שנה בית כנסת ומחכה שתכנסו אליו לתפילת מנחה או לאמירת פרק תהילים. בית הכנסת נקי ומטופל, יש בו סידורים, חומשים וספרי תהילים, רק דבר אחד הוא חסר. יהודים שיתפללו בו בקביעות.

תולדות שפרעם היהודית - בואו ונספר את סיפורה של שפרעם היהודית ואת סיפורו של בית הכנסת העתיק.לאחר המרד הגדול כנגד הרומאים נותר הגליל כמרכזו של העם בישראל ובהתאם הופכת שפרעם לתחנה מרכזית בנדודי הסנהדרין. גלתה סנהדרין… ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי... (ראש השנה לא, א) . המסורת מייחסת את מיקום בית הכנסת למיקום הסנהדרין.

עם השנים, ישתנה השלטון ובעקבותיו תהפוך העיר שפרעם, כמו כל הגליל, לנוצרית ולאחר מכן למוסלמית ועדיין תשארנה שכונות יהודיות בכפרי הגליל.

ב1539 עורך השלטון העותומני החדש מפקד אוכלוסין ומוצא בשפרעם 10 משפחות יהודיות. במאה ה- 17 בנתה הקהילה היהודית בית כנסת על חורבות בית הכנסת הקדום וקראה לו "מחנה השכינה".

ב- 1761 השתלט השיח' הבדווי דהאר אל עומר על המקום וממנה את בנו עותמן כמושל מקומי, באותה תקופה נבנה בעיר בניין הסראיה הוא בנין הממשל, אגפים מבניין זה מתפקדים עד היום כמשרדי עירייה ומתנ"ס.

היהודים חוזרים - דהאר אל עומר הזמין יהודים להתיישב בעיר, והרב חיים אבולעפיה התיישב כאן לזמן קצר עם תלמידיו. הם שיפצו את בית הכנסת שנבנה במאה ה- 17 , ובניין זה הוא בניין בית הכנסת הנוכחי. ממפקד מונטפיורי שנערך ב- 1839 עולה שבשפרעם התגוררו באותה תקופה 107 יהודים . ב- 1849 פנו יהודי העיר במכתב למונטפיורי וסיפרו על מצבם הכלכלי הקשה, ועל בריחת יהודים מהעיר כתוצאה מהמצב. מכתב זה מצטרף לעדויות נוספות על עול המסים הכבד שהטיל השלטון העות'מאני על היהודים והביאם לנטוש את אדמותיהם מחוסר יכולת לעמוד במעמסת המסים.

ב- 1850 התיישבו בעיר 30 משפחות של יהודים ממרוקו , וב- 1887 הגיעו ממרוקו 12 משפחות יהודיות נוספות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו היהודים לעזוב את העיר בשל קשיי פרנסה. היהודי האחרון, אברהם אל- עזרי, עזב את שפרעם ב- 1920, ומסר את מפתח בית הכנסת למשפחת ג'עברי השכנה המטפלת ושומרת עליו עד היום.

מסלול הסיור - הסיור שלנו יתחיל בסראיה, אם יתמזל מזלינו ויפתחנו לנו את העליה לגג נוכל להתרשם מתצפית מרשימה על העיר שפרעם. מן הסראיה נרד רגלית לבית הכנסת העתיק, נקיש על דלת הבית של משפחת ג'עברי הגרה ממול ונבקש את מפתח בית הכנסת.

לאחר אמירת פרק תהילים בבית הכנסת וכמובן מספר צילומים נרד לקבר רבי יהודה בן בבא, החכם שסמך את תלמידי ר' עקיבא בזמן גזרות השמד ושלם על כך בחייו.

איך מגיעים? - הסיור בשפרעם מסובך ביותר עקב ריבוי הסימטאות ולכן מומלץ לעשות סיור מסוג זה בהדרכת מדריך. אם בכל זאת אתם מעוניינים לטייל בכוחות עצמיכם פשוט העזרו בתושבים מקומיים, הם ישמחו לכוון אתכם.

סיורים בעקבות אתרים יהודים בגליל ניתן לעשות עם שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי 0523246827 http://www.shiran.kr8.co.il/

כנס "אימא רחל"[]

Cenes rhachel imenu


תשובה ציונית הולמת[]

מסיק_הזיתים-_תשובה_יהודית_הולמת

מסיק הזיתים- תשובה יהודית הולמת

מסיק הזיתים- תשובה יהודית הולמת

מסיק הזיתים במטע הסמוך לפארק בר-און באזור התעשייה של קדומים בעיצומו. המסיק מתבצע ע"י פועלים יהודים בלבד, חלקם בוגרי הישיבה החקלאית מי השילוח, וברוך ה' היבול מבורך. השנה מרגישים המוסקים תחושת שליחות מיוחדת על רקע הצתה של כמאה עצים סמוך ליום הכיפורים שנעשתה על רקע חבלני בידי ערבים. הצתה זו זכתה להתעלמות מצד כלי התקשורת. מנהלי המטע מדגישים כי למרות ניסיונות הפגיעה בהם העבודה העברית תימשך במלא העוז. יבול הזיתים מיועד למשק אחיה המייצר שמן זית על טהרת העבודה העברית.

צילום וידאו: שמואל אדלמן

על התוכניות לביקור ביריחו[]

LechLechaNight

1. שבת לך לך (ח' חשוון 4-5/11/2011)
בבית חגלה על פני יריחו
־ אירוח בבקתות ובבתי בוץ ובתים פשוטים , אוכל טבעי ופשוט,
־ סיור לילי במדבר הקסום ,
־ הרשמה חובה: ארנה ; 052-8699300 עלות 200 ₪ לאיש. (משפחות יקבלו הנחה).
2. תפילת שחרית ב-שלום על ישראל ביריחו
ביום חמישי, ו' מרחשוון, 03/11/2011
־ 5:45 בבוקר אוטובוס יוצא מבנייני האומה בירושלים,
־ 7:00- יציאה מ-מבואות יריחו לכיוון יריחו בליווי צבאי,
־ הרשמה חובה: ארנה 052-8699300. יוני 052-3527313; עלות: 50 ₪; לנוער ולאברכים: 25 ₪.
3. שיעורים קבועים בבית חגלה
ממשיכים ללמוד את ספר שופטים עם הרב ד"ר חגי בן ארצי
־ השיעור הבא ביום שני ג' מרחשון (31/10/2011) בשעה 11:30 בבוקר.
־ באופן כללי השיעור של הרב ד"ר בן ארצי מתקיים בימי שני כל שבועיים בשעה 11:30 בבוקר.
שמע שיעורים קודמים... http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/torah/RavBenArtziAudio.html
שיעור באווירה חסידית של הרב דורון רוזיליו
־ כל יום שני בשעה 20:45
־ פרטים ארנה: טל 052-8699300.
שמע שיעורים קודמים... http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/torah/RavRozilioAudio.html

עקוב אחרי עדכונים; ראה דברים מעניינים באתר: http://www.jewishjericho.org.il .

טיולי מדרשת גופנא[]

קורסי ימי ששי לשנת תשעב

וביתר פירוט:

בית אל מים וועי מקדם

ביום שישי הקרוב, ז מרחשון, (4.11) נצא לסיור למיטיבי קשב ברכבים פרטיים בעקבות אבותינו – אברהם ויעקב. נבקר באתר 'סולם יעקב' בבית-אל, נערוך תצפית מרשימה מפסגת הערטיס ונבקר באתר העתיק במקום. נבקר באתר בורג' ביתין, מקום חלום יעקב על-פי המסורת. נעצור להתרעננות בעין תות. נבקר בחורבת ניסיה, שזוהתה עם העי, ונתרשם מהשרידים מהתקופות השונות. הטיול יכלול קטעי הליכה קצרים. בסיום הסיור יש אופציה להיכנס למרכז המבקרים ביקב פסגות בתשלום נוסף.
8:00 מפגש בתחנת הדלק בפסגות
13:00 סיום משוער ביישוב פסגות
עלות הסיור: 60 ש"ח (50 ש"ח לנרשמים מראש לכל הקורס). פרטים והרשמה: 02-6568894 או במייל:

  • ‫י"ד בחשוון תשע"ב 1102/11/11‬


לב השומרון – מהר גריזים לרכס איתמר‬ - סיור לרוכבי האופניים

‫נצא למסלול מרהיב ונדיר מהיישוב ברכה. נבקר במצפה יוסף, נרד מהר גריזים למעיין עמשא‬
‫ולעמק מחנה, נבקר ביישוב איתמר, נרכב לאורך דרך נוף בקעת בית דגן (ציר צפוני), נבקר במצפה‬
‫שלושת הימים, במצפה מתן ובגבעת ארנון ונסיים באיתמר.‬
‫–3‬
‫– 4 טכני‬
‫אורך המסלול – 32 ק"מ. פיזי‬
‫03:7 – מפגש בשער היישוב איתמר‬
‫נקודת התחלה – שער היישוב ברכה‬
‫00:21 – סיום משוער בשער היישוב איתמר‬

פרטים על טיולים נוספים בטלפון הנ"ל


ביקור בגן הבוטני על הר הצופים[]

Botanic garden 6

פינת חמד בגן - בית גידול מלאכותי בגן הבוטני לצמחים הזקוקים למקווה מים מתוקים לקיומם

הביקור בגן הוא חוויה מיוחדת במינה. הוא הוקם בשנת 1934 על-ידי חובבי ארץ ישראל מובהקים. הגן מחולקת לבתי גידול: ביצות, כורכר וחול כמו בשפת הים, חורש-גרינה ובתה וצמחית המדבר. הכניסה חינם והחוויה היא של אוירת ארץ ישראל מקורית.

הגן הבוטני על הר הצופים הוא אחד משני גנים בוטנים אוניברסיטאיים המצויים בירושלים. הם סמוכים לשני הקמפוסים העיקריים של האוניברסיטה העברית בירושלים. האחד נמצא בחלקו הצפון מזרחי של קמפוס הר הצופים הוא "הגן הבוטני על הר הצופים" והשני סמוך לשכונת ניות, בחלקו הדרום מזרחי של קמפוס אדמונד ספרא (גבעת רם) הוא "הגן הבוטני בגבעת רם"

הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים הוקם בשנת 1931 בידי פרופ’ אוטו ורבורג, מייסד המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית וד”ר אלכסנדר איג, מראשוני החוקרים בתחום הבוטניקה והפיטוגיאוגרפיה בישראל. הגן הבוטני האוניברסיטאי, הראשון בישראל, מוכר על פי חוק הגנים הבוטניים תשס”ו, 2006. שטחו של הגן כ-25 דונם ובו כ-950 מיני צמחים שהם כ-40% מכלל מיני הבר של ישראל. ייחודו של הגן שהוא גן אקולוגי המציג חברות צמחים. הגן משמר את מגוון המינים האותנטיים בארץ ומציג בתי גידול המאפיינים את אזורי הארץ כגון: צומח החורש הים-תיכוני, ערבות באזורי ספר, הר הנגב, חולות מישור החוף, מקווי מים וחלקת בוסתן, תוך שימור חזותם הטבעית המשתנה במהלך עונות השנה. הצגת אזורים פיטוגאוגרפיים רבים מתאפשרת בזכות מיקומו בהר הצופים - מקום מפגש של אזורי אקלים שונים.

הגן הבוטני הוא פינת טבע קסומה בנוף העירוני המשמש מקלט למינים רבים של צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה וגם לבעלי חיים. בשל צמצום השטחים הפתוחים והפגיעה בערכי טבע, חשיבותו של הגן הולכת וגדלה משנה לשנה.

בשטח הגן מצויה מערכת מערות קבורה ייחודית מתקופת בית שני. במערה זו קבור ניקנור איש אלכסנדריה שהביא את דלתות הנחושת לבית המקדש. כיום קבורים בקבר ניקנור המנהיגים הציונים ד"ר יהודה לייב פינסקר ומנחם אושיסקין.

השילוב בין הבוטניקה ההיסטוריה והארכיאולוגיה מבטאים את תבנית נוף מולדתנו. הגן הבוטני בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט הוא נכס תרבותי רגיש שיש לשמרו ולפתחו.

יחודו של הגן - הגן שם לו למטרה לשמר צמחים נדירים וצמחים בסכנת הכחדה. פיתוח אורבני מואץ, צמצום מקורות המים וחדירת מינים פולשים מביאים להרס בתי גידול טבעיים, לדחיקת הצמחים המקומיים ולעלייה במספר מיני הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה. בגן מוצגים קרוב ל-1000 ממיני צמחי הבר של ישראל מתוכם כ-240 מינים נדירים או המצויים בסכנת הכחדה.
אוסף גאופיטים – צמחי בצל ופקעות ממינים שונים. באוסף זה מצויים אירוסי ההיכל האנדמיים.
אוסף זרעים – נועד להעשרת אוסף צמחי הגן, להחלפה עם גנים בוטניים אחרים ומאגר אפשרי להשבת מינים לטבע. מתוך אתר הגן הבוטני

תרשים הגן[]

Botanic garden 1

יצירת קשר הגן הבוטני לצמחי הבר של ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים 91905 טלפון: 02-5882596 דוא"ל: msbotanic@savion.huji.ac.il

השלמות מפרשת נח[]

ותמלא הארץ חמס[]

(מהשבוע שעבר בתוספת הערה אקטואלית שקבלתי - ראו בסוף הרשימה)
מדרש רבה נותן לפסוק שני פירושים:
|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ."[3] הגיע זמנם להקצץ, הגיע זמנן לעשות בתה ,הגיע קטיגורים שלהן לפני. כל כך למה. כי מלאה הארץ חמס מפניהם.

איזהו חמס ואיזה היא גזל א"ר חנינא חמס אינו שוה פרוטה וגזל ששוה פרוטה וכך היו אנשי המבול עושים היה אחד מהם מוציא קופתו מליאה תורמוסים והיה זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה בא ונוטל פחות משוה פרוטה עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין א"ל הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה עמכם שלא כשורה הה"ד (שם ד) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה בלא חכמת התורה (שם) מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דיין היך מה דאת אמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם:

דבר אחר כי מלאה הארץ חמס אמר רבי לוי חמס זה עבודת כוכבים חמס זה גילוי עריות חמס זה שפיכות דמים חמס זה עבודת כוכבים שנאמר כי מלאה הארץ חמס חמס זה גילוי עריות שנאמר (ירמיה נא) חמסי ושארי על בבל חמס זה שפיכות דמים שנאמר (יואל ד) מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי חמס כמשמעו:

המשפטן דר' אבי נוב התיחס למציאות של היום במדינה וכתב : עונש המבול, המתואר בפרשת נח, נגזר על בני האדם בגין עבירות שונות, ובראשן שחיתות וגזל. הפרשן חזקוני טען: איסור הגזל ושמירה על הרכוש הם בין הכללים הטבעיים והאוניברסליים שאנו חייבים לשמור עליהם

פרשת שבוע כלכלית: רכושנות זה בטבע שלנו הקש וקרא את כל המאמר - אקטואלי ביותר וכדאי לדעת בין השאר נכתב במאמר:

  • בפרשת השבוע נח, מסופר על עונש המבול שנגזר על בני האדם בגין עבירות שונות, ובראשן גזל. הסיפור על החטא והעונש של אנשי דור המבול מדגים את היישום של "המשפט הטבעי" או "החוק הטבעי" - מערכת נורמטיבית, נצחית ורציונלית. אחד המרכיבים המרכזיים במשפט הטבעי הוא "זכות הקניין", אשר משמעה הזכות לצבור רכוש, להחזיק ולעשות בו שימוש מבלי שהרכוש ייפגע או יילקח על ידי אנשים אחרים.
  • בטור על פרשת האזינו עמדתי על כך שישנם שני כללי יסוד אוניברסליים, נצחיים וטבעיים, שלא נקבעו על ידי אף אחד, המהווים את הבסיס לקפיטליזם. הכלל הראשון קובע כי כל אדם הוא בעל סמכות מוחלטת על גופו ורכושו. הכלל השני קובע כי כל אדם יכול להיות הבעלים של משאבים כלשהם, שלא היו בבעלות אחר. מכך נובע כי לכל אדם יש "זכות קניין" ו"חופש חוזי", שהם זכויות טבעיות ואשר בלעדיהן לא תיתכן כלכלת שוק.

ולסיכום - "האם אפשר לסמוך על השלטון?
לוק ונוזיק(הוגי דעות במדע המדינה} בוטחים במדינה שתאכוף זכויות קניין, אך מתעלמים מהשאלה היסודית - האם אפשר לסמוך על המדינה ומוסדותיה שיאכפו ביעילות וללא משוא פנים את זכויות הפרט בנכסיו? הבעיה בעמדה של לוק ונוזיק היא שאם סומכים על אנשי השלטון במדינה שיבצעו תפקיד מסוים (אכיפת זכויות קניין), מדוע שלא נסמוך עליהם בביצוע מטלות נוספות? בעיה יסודית יותר עם הגישה שלהם היא שאין שום דרך להבטיח שאנשי השלטון במדינה יבצעו את התפקיד שלהם ביעילות, או שלא יעשו שימוש לרעה בסמכויות

אקטואליה - אונקלוס תרגם :"וַאֲמַר יְיָ לְנוֹחַ, קִצָּא דְּכָל בִּסְרָא עָאל לִקְדָמַי--אֲרֵי אִתְמְלִיאַת אַרְעָא חָטוֹפִין, מִן קֳדָם עוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָּא; וְהָאֲנָא מְחַבֵּילְהוֹן, עִם אַרְעָא. " - בקיצור, גם אז היו "חטופין" ו"מחבלים" ותודה לנילי רוקח ולבנה אלנתן

היונה כמשל לכנסת ישראל[]

בדבר מלכות מובא ציטוט מתוך ילקוט גאולה ומשיח לפרשת נח, על הקשר הין התנהגות נח ליונה לבין התנהגות הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל. והמסקנה:

Vauslach jona

המקור: ר' אברהם סבע ז"ל ממגורשי ספרד

נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה[]

(מתוך צבי אלפר ספר שירים בשביל החיים

Aratro scozzese mz1

על פי מדרש תנחומא נח המציא את המחרשה ובכך שחרר את בני דורו מהקללה שהוטלה על אדם הראשון, כפי שחזה אביו בקריאת שמו צילם:Antonio Saltini ויקישיתוף

אָבִי זְקֵנִי חָטָא
מֵעֵץ הַדַּעַת אָכַל
לָדַעַת טוֹב וָרַע.
אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ,
קוֹץ וְדַרְדָּר תַּצְמִיחַ.

בְּזֵעַת אַפֵּינוּ נֹאכַל לֶחֶם
עַד שׁוּבֵנוּ אֶל הָאֲדָמָה,
כִּי מֵעָפָר לֻקַּחְנוּ
וְאֶל הֶעָפָר נָשׁוּב
עִם צֵאת הַנְּשָׁמָה.

אוֹר זָרַח בְּהִוָּלְדִי,
"נֹחַ" קָרָא לִי לֶמֶךְ אָבִי.
קָשָׁה הָיְתָה קִלְלַת הָאֲדָמָה,
לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת צִפָּה אָבִי
לְהָשִׁיב לַאֲדָמָה אֶת בִּרְכָתָהּ
לִהְיוֹת "אִישׁ הָאֲדָמָה".

"נֹחַ" קָרָא לִי לֶמֶךְ אָבִי.
זֶה יִעוּדִי - לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאִי
לְהַפְרִיחַ הַשְּׁמָמָה, לְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה
בְּלִי גַּאֲוָה, בִּמְלֹא הַנְּתִינָה
עוֹבֵד אַדְמָתוֹ, אוֹהֵב אַדְמָתוֹ.

הָאָרֶץ מָלְאָה חָמָס, הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר,
רַבָּה רָעַת הָאָדָם
וּמַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם.
רָאִיתִי כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה
מִלִּפְנֵי הַבּוֹרֵא לְהַשְׁמִיד עוֹלָמוֹ
כָּל בְּרִיָּה תִּמָּחֶה.

מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה
הִתְעַסַּקְתִּי בַּתֵּיבָה.
יוֹם יוֹם עַל הַמַּבּוּל הִכְרַזְתִּי,
נְאָצוֹת וּקְלָלוֹת הָיוּ מְנַת חֶלְקִי,
כִּמְעַט אָבַדְתִּי בְּעָנְיִי.
הַאִם אֲבַקֵּשׁ עַל בְּנֵי דּוֹרִי:
"מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ"
וְהַמַּבּוּל בַּפֶּתַח לְהַכְרִית כָּל נְשָׁמָה?

לָמָּה נִבְחַרְתִּי?
כָּל הָעֹל עַל שִׁכְמִי!
שָׁמַעְתִּי קוֹל בּוֹרְאִי:
"אִם לֹא אַתָּה, אָז מִי?"

הַמַּבּוּל נִתַּךְ אַרְצָה.
ה' סָגַר בַּעֲדִי,
בְּדִידוּת וְעָמָל מְפָרֵךְ
מְנַת חֶלְקִי כָּל הַיּוֹם.
אָהַבְתִּי אֶת כָּל הַחַי,
יָגַעְתִּי עַד בְּלִי דַּי.

דּוֹרִי נִכְחַד, כֻּלּוֹ אָבַד
אֵיךְ אַתְחִיל עוֹלָם חָדָשׁ,
לְאָן אֶפְנֶה? כּוֹחִי תָּשׁ!
אֶת הָאֱלֹקִים אֶתְהַלֵּךְ
הוּא יַנְחֵנִי אָן אֵלֵךְ.

בּוֹדֵד עִם הַחַי וְעִם הַבְּהֵמָה
כִּמְעַט בְּלִי שִׂיחַ עִם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה
רַב צַעֲרִי עַל אָבְדַן הָעוֹלָם
הַתֵּיבָה סָגְרָה בַּעֲדִי וָאֵאָלַם.

אֶת הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה
לֹא רָאִיתִי שָׁנָה.
אֲיַחֵל לְפוֹרֵר רְגָבֶיהָ
לְהָרִיחַ הַתֶּלֶם הֶחָרוּשׁ
שֶׁפִּלְּחָה הַמַּחֲרֵשָׁה,
לִרְאוֹת נִצָּנִים
חוֹתְרִים אֶל-עָל
מִבֵּין רִגְבֵי הָאֲדָמָה.

בְּרִית כָּרַת הַבּוֹרֵא -
הַמַּבּוּל לֹא יִשָּׁנֶה,
וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן
לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם,
"וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ"
וַיְבָרֵך אֱלֹקִים אֶת הַבָּנִים
וְאוֹתִי, אֶת נֹחַ.

"תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" -
נָטַעְתִּי כֶּרֶם,
יַיִן שָׁתִיתִי לְהָסִיר יְגוֹנִי,
כּוֹס מְיֻתֶּרֶת פָּגְעָה בִּכְבוֹדִי.

אַךְ נִשְׁאַרְתִּי אִישׁ צַדִּיק,
הָיִיתִי אִישׁ תָּמִים,
אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלַּכְתִּי
כָּל הַיָּמִים.

בָּאֵי כָּל הָעוֹלָם,
בָּנַי אַתֶּם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
שִׁמְרוּ עַל הָאֲדָמָה
עִבְדוּהָ בְּשִׂמְחָה!

"נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה"[]

המקרא מספר לנו כי המבול נוצר מגשמים שירדו במשך 40 יום. עובדה העשויה להתקבל, שכן גם היום התופעה קיימת באזורים טרופיים. אך גם נכתב דבר נוסף:"נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה" [4]. בהנחה שיש מים התהום בכמות רבה (ראו להלן) נשארת עדיין השאלה כיצד המים האלה התפרצו מקרקע היבשת. רועי לוטן-גלזר בשבועון "עולם קטן" ניסה להציע תאוריה. כדאי לעיין בהשערה:

323456 10150888584320066 632125065 21150170 1336039721 o

נשארת השאלה מאיפוא הגיעו המים ולאן חזרו. על כך יש תאוריות כמו זו הטוענת כי במעמקי מדבר סהרה יש אוקיאנוס ענק. יש השערה על הימצאות מים בכמות רבה גם בנגב. ז'ול ורן בספרו "מסע אל מעמקי האדמה" מגלה גם שם אוקיאנוס ענק.

בקיצור מעניין.

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

הערות שוליים[]

  1. הוצאת מכון פרשגן, ירושלים, מנחם אב, התשע"א
  2. תבנית:בבלי.
  3. ו',ג'
  4. בראשית,ז,י"א
Advertisement