ויקי-קדומים לשבוע פרשת וישב - תשע"ג

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

אור ליום ראשון, י"ח טבת תשע"ג

בן אדם שלא היה שמאלני בצעירותו הוא חסר לב. בן אדם שלא הפך לימני בהמשך הוא חסר מוח.

וינסטון צ'רצ'יל - את האימרה הזאת חיפשתי זמן רב !

הרב אביחי רונצקי-פרשת וישלח.mp4

מי הראשון שאמר "אחרי ! - יעקב אבינו !" מאת הרב אביחי רונצקי

(מאמרו של בנימין יצחק, מתלמידי הישיבה "אור וישועה" מחיפה - התקבל במייל)
פרשת וישלח, שקראנו השבת, פותחת בפסוקים:"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: (ה) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה:" פסוקים אלו מעלים שאלות רבות: למה שלח יעקב מלאכים אל עשיו? למה כפל הלשון "אל עשו" ו "אחיו"? למה יעקב קורא לעשיו "אדוני"? ועוד.

רש"י מפרש במילה "מלאכים": מלאכים ממש, ומרחיב ר' בחיי שאלו המלאכים שאיתם נפגש יעקב בסוף פרשת ויצא. הרצי"ה כותב בשיחות על ספר בראשית שיעקב אמנם היה בשר ודם, אך הוא היה אדם כל-כך גדול עד כי יכול היה להשתמש במלאכים בשביל לעשות את השליחות בשבילו. הוא היה מעין בעל בית עליהם. אך נשאלת השאלה למה יעקב שלח מלאכים ממש? האם לא יכול היה לשלוח שליחים בשר ודם? ר' חיים בן עטר עונה על כך בספרו "אור החיים" ואומר שעשיו היה אדם רשע, יעקב היה צריך להזהר ממנו ולנהוג בחכמה. אם הוא היה שולח אליו שליחים בשר ודם עשיו היה יכול להורגם. סיבה נוספת לשליחת מלאכים היא שכאשר יראה עשיו הוא יתמלא בפחד ויראה. בנוסף הוא מפרש שהכוונה במילה "עשיו" היא עשיו השונא, ואילו במילה "אחיו" היא עשיו שלא שונא. ע"י שליחת מלאכים ממש יוכל יעקב לדעת אם עשיו עדיין שונא לו או שמא שכחה שנאתו כלפיו. רק מלאכים יוכלו לרדת לסוף דעתו של עשיו ולהבין אם עשיו עדיין שונא ליעקב, ואילו שליחים אנשים לא. המשך הפסוקים מעלה שאלה נוספת. מה פירוש דבריו של יעקב לעשיו "עם לבן גרתי"? וכי עשיו לא ידע זאת? ובכלל, למה השתמש יעקב בפסוקים הבאים בלשון חנופה לעשיו? רש"י מפרש את המילים "עם לבן גרתי":"לא נעשיתי שר וחשוב" אלא נשארתי גר. פירוש נוסף:"גרתי"-גימטריא תרי"ג-תרי"ג מצוות שמרתי. אומר ה"כלי יקר" שיעקב בא להראות לעשיו שהברכה שברכו יצחק אביו לא התקיימה בו. מצד אחד הברכה הייתה שיעקב יהפוך לגוי גדול וזה לא קרה שהרי הוא נשאר גר, ומצד שני יצחק התנה את הברכה ליעקב בקיום המצוות, ויעקב, אע"פ ששמר את תרי"ג מצוות לא התקיימה בו הברכה של יצחק.

הרמב"ן כותב שפרשת וישלח באה להעביר לנו מסר. היא מלמדת אותנו איך עזר הקב"ה ליעקב ושלח מלאך להצילו מידי עשיו ואיך יעקב בענוותנותו לא בטח בצדקתו או בזכות אבותיו, אלא עשה כל שביכולתו להציל עצמו מידי עשיו, כמו שאומר רש"י שהכין עצמו לתפילה לדורון ולמלחמה. בסיפור זה שבפרשה יש רמז לדורות שכל מה שאירע ליעקב עם עשיו יארע בעתיד לנו, עם ישראל, עם בניו של עשיו.

חז"ל למדונו כי האדם נברא כדי להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו ושהקב"ה לא ברא אותנו אלא כדי להיטיב עמנו. הקב"ה נתן לנו את תרי"ג המצוות ושם אותנו בעולם הזה בכדי שנוכל להגיע לתכלית שלמה זו. העולם שאנו חיים בו הוא עולם חומרי עם הרבה דברים המרחיקים אותנו מהתכלית הזו. עולם של העלם, עם תאוות ויצרים. תפקידנו הוא להכין עצמנו כל הזמן להתמודדות עם הניסיונות שמציב לנו העולם הזה, לעשות זאת בענוה ואומץ, כמו שיעקב הכין עצמו היטב למלחמה. וכמו בפרשה, שהקב"ה עזר ליעקב והצילו, כך הקב"ה ישפיע עלינו שפע קדושתו ויהיה בעזרנו להגיע אל התכלית השלמה.

Rube Goldberg Machine - Technion Israel - Hanukkah 101

הדלקת נר חנוכה עם רובוט בטכניון - קצת מסובך !!!

"וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" - באחרית הימים (ובחנוכה!)

דבקות במטרה - הציל 5 ספרי תורה בארצות הברית בסערת סינדי

שיחת הרב אביגדר נבנצל שליט"א לפרשת וישלח התשע"ג

"וַתֵּקַע כַּף יֶרֶ יַעֲקֹב" - מה משמעות הדבר? התורה מספרת על יעקב אבינו: "וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַ קַּ ח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו... וַיַּעֲבִרֵ ם אֶת הַנָּחַ ל... וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כג כה)-

מי היה "האִישׁ" הזה, שנאבק עם יעקב אבינו באותו לילה - ? "פירשו רבותינו זכרונם לברכה, שהוא שָׂרוֹ של עשו" (רש"י שם) . שָׂרוֹ של עשו נטפל אל יעקב, ונאבק עמו כל הלילה, עד עלות השחר. "וַיַּרְא כִּי א יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (שם, כו) .

מה משמעותה של פגיעה זו? - לפגיעה זו שתי משמעויות. משמעות פרטית ליעקב, ומשמעות כללית לכלל ישראל.

• המשמעות הפרטית היא, שיעקב כבר לא איש תם. הוא נעשה בעל מום, ונפסל לעבודת הקרבנות. למה רצה שרו של עשו לפסול את יעקב מעבודת הקרבנות? - שהרי כל מה שנטל יעקב מעשו את הבכורה, היה מפני שהעבודה בבכורות, ורצה לעבוד במקום עשו, שמחמת רשעו אינו ראוי להקריב קרבנות לה' (רש"י שם כה, לא). לכן נגע שָׂ רוֹ של עשו בכף ירך יעקב, כדי להפכו לבעל מום ולפסלו מן העבודה (בעל הטורים שם לב, כו), ובכך למנוע ממנו לממֵ ש את הבכורה - שהושגה, לדעתו של עשו, בדרכי מרמה (עי' בראשית כז, לו). אלא שמפגיעה זו מתרפא יעקב די מהר. מיד אחר כך נאמר, "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" (שם לג, יח). שלם -

שנובכל זאת, מה שכן נשאר מהפגיעה הזו, היא הפגיעה הכללית שנגרמה ע"י המלאך. בפגיעתו של המלאך ביעקב, מצליח שָׂרוֹ של עשו להכניס טומאה מסויימת לכלל ישראל. הפגיעה הרי היתה בלילה, ולילה רומז על זמן הגלות. לכן יעקב איננו שלם במשך הלילה של הגלות. הוא צולע על ירכו. יוצאים ממנו מתייונים, צדוקים, ביתוסים, קראים, מומרים, משכילים, אפיקורסים, רפורמים, חילונים, כל אלו באים מהפגיעה שפגע שרו של עשו בכף ירך יעקב. עַ ם ישראל בכללותו נשאר דבוק בה', אבל הוא לא שלם. יש בו כל מיני צליעות. לולא פתרפא מצלעתו (רש"י שם), וחזר להיות כשר לעבודה.

• גיעת שרו של עשו ביעקב, לא היו בעם ישראל מתיַוְּ נים וחילונים וכדו'. רק בגלל פגיעתו של

המלאך אנו סובלים מן התופעות האלו.

שביל ירושלים

מקור הערך ופרטים נוספים בקישור זה שביל ירושלים הוא שביל כמעט מעגלי שאורכו כ 40 ק"מ שעובר באתרים מרכזיים בירושלים, מקיף את העיר העתיקה ומתחבר לשביל ישראל.
השביל מתחיל בחניון עין חנדק ומסתיים בסטף . השביל מסומן בשילוט יחודי בצבעים כחול-זהב-כחול + סמל האריה בתוך העיר, בסימון דומה בצבעים כחול - זהב (בעיקר בתוך העיר). מחוץ לעיר השביל מסומן בסימון שבילים בצבע כחול וקטע בירוק (ליד הר חרת).

שביל ירושלים נחנך בצעדת ירושלים בסוכות 2006.

המפה נטענת...

{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"700px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.786552,"lon":35.187836,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":13,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

להלן קישורים למצגות המראות צילומים שנעשו לאורך המסלולים:

מחבר המצגת:אורי איתיאל - ממנו התקבלו הקישורים
מדריך: דני גספר, מכון אבשלום

1. שביל מספר 1 - סטף - מחנה יהודה,
2. שביל מספר 2 - סיור היום השני ב"שביל ירושלים" החל משוק מחנה יהודה והסתיים בגן הפעמון. צעדנו ברחובות ההומים של מרכז העיר, דרך ככר ספרא אל עבר ככר מנדלבאום וגבעת התחמושת. משם המשכנו להר הצופים וירדנו לעמק צורים ואפיק נחל קדרון. עברנו בגיא בן הנום וטיפסנו אל הסינמטק עד לגן הפעמון.
3. שביל מספר 3 - הגענו אל תחנתנו האחרונה בסיור. רואים את סימון "שביל ישראל" ובכך השלמנו את הטבעת של "שביל ירושלים". בסמוך לכאן, מעיין "עין חנדק" הנובע בתחילתה של ניקבה, ומימיו מוזרמים במערכת ניקבות חצובות בסלע. המעיין נמצא בגובה 580 מטר מעל פני הים, ומזין מערכת השקיית שלחין נרחבת בואדי יוּסוּף (נחל אורה) ממזרח למושב אבן ספיר.

כותרת מצגת 3

כותרת מצגת 2

כותרת מצגת 1

חנוכה בשדה הקרב

(תערוכה במוזיאון יהדות איטליה בירושלים)

חנוכיה שעוצבה על ידי חייל יהודי בצבא האוסטרו הונגרי במלחמת העולם הראשונה. בסיסה הוא קסדה צבאית אליה הולחמו פנכות לשמן. האותיות FI משמאל וMT מימין הן ראשי תיבות לפרנץ יוזף ומריה תרזה.
כנראה מיהודי טריאסטה או סביבה שהיו בתחום השליטה של האימפריה האוסטרו הונגרי.

באדיבות מוזאון יהדות איטליה בירושלים

האם דוד המלך חטא

(בעקבות לימוד הדף היומי)
להבנת הרקע לדברי חז"ל:

	הרב אמנון בזק מסיים את שיעורו בנושא, בהבאת דברי הפרשן רבי יצחק אברבנאל: והדברים אלה לחכמינו ז"ל הם דרכי הדרש ואין לי להשיב עליהם... ואיך נאמר שבקש לעשות ולא עשה? והכתוב מעיד על המעשה הרע כלו בפירוש, ואם דוד לא חטא, איך אמר 'חטאתי להשם'? ולמה עשה תשובה מעולה, ואמר כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדַע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד (תהילים נ"א, ה)? וגם הפסוק שהביאם לזה, וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ, הוא קודם הסיפור, ולא ישלול אותו מחטאו אחר כך, כי אם שהיה אז משכיל ונבון ומצליח במעשיו ושהשם היה עמו בכל אשר יעשה, כל שכן שעם היות שחטא באמת לפי שקבל עונשו ועשה תשובה היה השם עמו. ולכן לא יסבול דעתי להקל בחטאת דוד, ולא אכחיש האמת הפשוט, ואיך אתפייס עם הגט שאמרו שהיו נותנים אל נשותיהם? והנה הפסוק שהביאו לראיה רחוק מזה, ודוד אמר לאוריה שילך הלילה ההוא לביתו ושילך בבוקר, ויורה שלא היה שם גט והיה הייחוד כשר ונאות, ואין זה כי אם כדמות אומרם שם בגמרא שהיה אוריה מורד במלכות וחייב מיתה, לפי שאמר 'ואדוני יואב' שקרא אל יואב אדוני בפני המלך. סוף דבר, אם הכתוב קראו חוטא והוא הודה בחטאו, איך היה טועה אדם בהאמינו? טוב לי שאומר שחטא מאד והודה מאד ושב בתשובה גמורה וקבל עונשו ובזה נתכפרו עוונותיו.

להלן הדף היומי בתלמוד עם פרוש שטינזלץ - כולל מלבד סוגיה זו גם אחרות

• עוד בנושא:"כל האומר פלוני חטא אינו אלא טועה" (להוציא דיון בדוד המלך) ראו כאן

קדומים בתקופת המקרא

(ליום ההולדת ה-37 של הישוב קדומים שיחול בחנוכה)

שני הכפרים: העליון:פרע'תה, מתחתיו:אמתין

מיקומה של קדומים בנחלת שבט מנשה - המפה המקורית מקורה במאמרו של אריה בורשטיין - מיקומה של עפרה הוא כנראה מדרום-מערב לשכם ולא בדרום המפה

מיקומו הגאוגרפי של הישוב קדומים בתקופת המקרא היה, לפי המשוער, בתחום נחלת אביעזר שבנחלת שבט מנשה (אריה בורנשטיין, "מינהל וכלכלה של ארץ מנשה - לאור ניתו מחודש של חרסי שומרון" (בתוך: זאב ח. ארליך ויעקב אשל, "מחקרי יהודה ושומרון - דברי הכנס הראשון, תשנ"א - 1991" - מכום מחקר, מכללת יהודה ושומרון, קדומים-אריאל, הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים - 1992)

קדומים נוסדה בחנוכה תשל"ו (1975) כישוב קהילתי על כביש הרוחב בין צומת רעננה לבין שכם, ההווה ציר מרכזי בין הערים קלקיליה ושכם.

קדומים שוכנת כ-2 ק"מ צפונית לכפר הערבי פרע'תה המזוהה עם פִרְעָתוֹן המוזכר בספר שופטים :"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל, הַפִּרְעָתוֹנִי. וַיְהִי-לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים, רֹכְבִים, עַל-שִׁבְעִים עֲיָרִם; וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן-הִלֵּל, הַפִּרְעָתוֹנִי; וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם, בְּהַר הָעֲמָלֵקִי. (י"ב, י"ג-ט"ו). עולה השאלה האם האם בתחום נחלת מנשה היה חלק מההר המכונה "הר אפרים".

העלתה האפשרות שהמונח "ארץ אפרים" חל בתקופת ההתנחלות גם על חבלים מצפון לנחל-קנה. וזאת על יסוד האמור ציין במפורש בספר שופטים כי בנחלת שבט אפרים נמצאות "עָרִים, הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-מְנַשֶּׁה" (ט"ז,ט') מכאן שהכתוב העיד שנחלת אפרים המורחבת כללה חבלים שהיו חלק מנחלת שבט מנשה.

כמו כן מעידים חרסי שומרון שמצפון לנחל-קנה, באזור הכפר אמתין (=אלמתן), הסמוך לפרעתה, ישבה במאות התשיעית-השמינית לפנה"ס משפחת אביעזר - הבן "אֲבִיעֶזֶר" בן מנשה היה בנו של יוסף הצדיק, בן יעקב אבינו. (ספר יהושע, ט"ז,ב')

יהודה אליצור סבר:"הר העמלקי הוא לפי זה הרכס הנמשך משכם לקלקיליה. אזור זה נמצא לפי גבולות יהושע בנחלת מנשה, שבט שלרשותו עמדו שטחים נרחבים ביחס למספר אנשיו. במשך הזמן סופח האזור כנראה לשבט אפרים, החזק והרב יותר. ראיה נוספת לדבר בשירה דבורה: "מני אפרים שרשם בעמלק" . המקור:גבולות הר אפרים

• באותו נושא, ערך מורחב, כאן

• ובאופן מפורט יותר נחלת אביעזר'

נופי קדומים

מבט מבית הכנסת

הנוף התנכי (חוץ מעמוד החשמל מימין והעמוד משמאל)

אמן, איש קדומים, אחראי ליצירת זו

בשנה האחרונה הוקמו בישוב לפחות 60 בתים, כן ירבו !

מוצגים מארץ ישראל שהועברו לתורכיה

ארכיון רשות העתיקות צילום: מיכל פתאל

ניר חסון כתב ביום 30 בנובמבר 2012, באתר עיתון "הארץ", על שוד העתיקות הטורקי הגדול מפלסטינה ארכיון רשות העתיקות שעולה לרשת חושף את מאמצי הבריטים להשיב את הממצאים הארכיאולוגיים שהטורקים לקחו כשגורשו מהארץ -

המושל הצבאי הראשון בארץ ישראל, רונלד סטורס, מכתב ללונדון שבו הזהיר מפני גניבת חפצים בעלי ערך ארכיאולוגי מירושלים לאיסטנבול על ידי הטורקים. בין הדברים שנלקחו, טען סטורס, היו ממצאים מתל מגידו, יריחו וסבסטיה. "הם בעלי חשיבות מיוחדת מאחר שהם כוללים את הכתב העברי הקדום ביותר שנמצא אי פעם".

מסמך אחד חושף את הממצא החשוב ביותר - כתובת השילוח. במכתב שנשלח ככל הנראה מוועד הצירים בארץ לארגון ציוני אמריקה, בתקווה שיפעיל את השפעתו כדי להביא להשבת הפריטים לארץ, צוין פריט אחד חשוב במיוחד - כתובת סילואן. "זה חשוב לנו כיהודים וכציונים (...) שכן זו הדוגמא היחידה לכתובת עתיקה בעברית מחוץ לתנ"ך". הכתובת, שהתפרסמה גם ככתובת חזקיה, נמצאה ב-1880 בתוך נקבת השילוח בירושלים. היא מתארת את אופן חציבת הנקבה. ככל הידוע, מאמציהם של העסקנים הציונים והפקידות הבריטית לא נשאו פרי והממצאים הארץ-ישראליים נותרו בטורקיה.

אבל חשיבותו העיקרית של הארכיון היא מדעית ולא קוריוזית. "יש פה ריכוז המידע החשוב ביותר על ארץ ישראל", אומר הארכיאולוג עוזי דהרי, סגן מנכ"ל רשות העתיקות. "הציונות חיפשה את העבר הרחוק ותוך כדי כך גרמה נזק לעבר הקרוב. הארכיון הזה נותן תמונת מצב למציאות שלפני התנועה הציונית. יש אלפי אתרים שאינם קיימים עוד חוץ מאשר פה בארכיון. כפר נחום, למשל, היה כפר ענק בנוי אבני בזלת. התיעוד היחיד בעולם של הכפר הזה הוא כאן". לדברי ראובן פינסקי, מנהל תוכנית המורשת, הארכיון הוא תשתית המחקר הארכיאולוגי במאה השנים האחרונות.

בשלב הראשון של המיזם, שעלותו נאמדת ב-1.5 מיליון שקל, ייסרקו כ-40 אלף מסמכים העוסקים בעתיקות בירושלים ובעכו. הפרויקט עתיר כוח אדם כי אלה מסמכים מסוגים שונים ובעלי רגישות ולא ניתן להריץ אותם אוטומטית בסורק. יש לטפל בהם ידנית. בתוך כמה שבועות יעלה לרשת אתר שיכלול את החומרים הסרוקים ויאפשר חיפוש בהם.

על הפרויקט מנצחת סילביה קרפיוקו, עובדת הארכיון. בין מאות אלפי המסמכים היא מצאה דף בכתב יד שכתב הארכיאולוג נחמיה צימבליסט (לימים צורי) לאלברט איינשטיין מסוף 1945. "לאחי הגדול פרופ' איינשטיין", כתב צימבליסט על הדף המצהיב, "דבריך דברי יהודי גדול, אנו קוראים מדי יום ויודעים להגיד כי אשרי הדור שזכה לך! חזק ואמץ! פריחת העמק הקם לתחייה וחילוץ עצמות שרידי התופת האירופית מברכים אותך על דבריך".

מצגות: תמונות מארץ ישראל

המקור:אתר נוסטלגיה של דייויד סלע - 'הקש וצפה

מומלץ להכנס לאתר ולצפות בתמונות

מסלולי טיולי חורף לגימלאים

אין כמו ימי החורף לטיולים קצרים, מזג האויר נוח (כשאין גשם), הראות טובה, מה נדרש יותר מזה? אין כמו חברת גימלאים לטיול בדגש תוכן. עומק וחוויה אסתטית. אני מציע טיולים בימי שלישי, אחת לשבועיים, כולם באזור הצפון. רמת הקושי בכל הטיולים קלה. הטיולים ברכבים פרטיים. שעת יציאה לכל הטיולים 10.00 פרטים
לפרטים נוספים הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים "מורשת הגליל" - הרשמה בטל' 052-3246827 או בדוא"ל moreshetgalil@gmail.com

ציפורי – עיר רב תרבותית - עתיקות ציפורי מספרות על חיי שיתוף בין יהודים מחמירים לעובדי ע"ז. ריבוי מקוואות ובית כנסת שאינו פונה לירושלים מחד. לצד שרידים של חיי תענוגות מאידך.

המסלול היהודי בין כפר יאסיף לפקיעין. - כפר יאסיף חיה קהילה יהודית עד 1840, בכפר יאסיף נותר בית קברות בן 250 שנה ובו קבורים רבנים, קונסולים ופשוטי עם, מכפר יאסיף מתפתלת דרך הררית בלתי מוכרת מדהימה ביופיה החוצה נחלים זורמים וכפרים דרוזים בלתי מוכרים ומגיעה עד פקיעין שם חיה הגב' זינתי, שריד לקהילה עתיקת יומין.

המסלול היהודי בשפרעם-בשפרעם ישבה הסנהדרין, בין אושא לשפרעם הסמיך ר' יהודה בן את תלמידי ר' עקיבא. בשפרעם התגוררה קהילה יהודית עד לפני 90 שנה,

המסלול היהודי בכפר יאסיף - עד 1840חיה בכפר יאסיף קהילה יהודית והותירה אחריה בית קברות בן 250 שנה ששמש גם את יהודי עכו ו

האגודה להכרת גידולי התרבות במקורות ישראל

תוכנית הכנס בחנוכה תשע"ג

הכנס השנתי הקרוב של להב"י אשר יוקדש לדיון בהשפעה של תרבויות שונות מאז ימי המקרא ואילך, על התפתחות האינוונטר החקלאי בארץ ישראל (גידולים, בעלי חיים, ושיטות) יתקיים בחנוכה. פרטים : : biblicalc@gmail.com

חמישה מבין שבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל הם עצי פרי – הגפן, הזית, הרימון, התאנה והתמר – המהווים חלק נכבד מן המסורת הדתית, תרבותית והחקלאית של המקרא ושל המשנה. במשך ההיסטוריה החקלאית התפתחו בכל אחד מעצי פרי אלה זנים וטיפוסים ייחודיים המתאימים לאקלים ולקרקעות של ארץ ישראל. חלק ניכר מאותם זנים היה מוגבל בתפוצתו לאזורנו והיה מפורסם בעולם העתיק באיכותו המצוינת.

בעקבות המעבר לחקלאות מודרנית, מגדלים כיום החקלאים בישראל מספר מצומצם של זנים מעצי פרי המותאמים לדרישות מערכת השיווק המודרנית. במציאות זו הולכים וננטשים הזנים המקומיים של עצי הפרי רבי התכלית אשר טופחו במשך אלפי שנים. תהליך זה ההולך ומתגבר הביא לכך שכבר כיום נותרו רק שרידים של אוצר הזנים הקלאסיים של ארץ ישראל. אם לא ייעשה מאמץ מכוון ומרוכז לאסוף ולשמר את שנותר, ייאבד לנו בתוך זמן קצר הבסיס הביולוגי של תרבות המטע של ישראל. שימורו הנאות בגני הצלה מאפשר לטפח מאוצר זה של מסורת ישראל, את זני העתיד של עצי הפרי. גני ההצלה לאותם עצי פרי מוקמים בבתי הגידול הטבעיים שלהם באזורים אקלימיים שונים של ישראל. הם משמשים לנטיעה ולגידול מדגמים מייצגים של עצי הפרי מזנים מקומיים; הם מהווים מדגם חי ומאגר גנים אשר מבטיח את שימור מגוונם המיוחד לדורות הבאים.מיקומם הוא: בהרי יהודה, בהר הגבוה, במישור החוף ובעמק הירדן.

• פרטים נוסים על האגודה

ספר חדש:פנקס קהילת רומא

פנקס קהילת רומא - שע"ה-תנ"ה (3 במאי 1615- 10 במאי 1695) - ההדיר והוסיף מבוא: יעקב לאטס, הוצאת יד-יצחק בן-צבי תשע"ב

הקהילה היהודית ברומא אמנם קיימת ברציפות מתקופת בית שני, אולם במהלך המאה הט"ז, במקביל לכניסתם של היהודים לתוך חומות הגיטו (משנת 1555), היא עברה מהפכה ארגונית ופוליטית אשר במסגרתה הקימה מוסדות הנהגה אוטונומיים אשר נשארו בתפקידם במשך שלוש מאות השנים הבאות.

פנקס הקהילה המתפרסם כאן הוא ספר הרישומים של כל החלטות ההנהגה ובעצם של כל פעילות הקהילה שכללה מגוון רחב של תחומים: מיסוי וכלכלה, פוליטיקה וארגון המוסדות, רווחה וסיוע לזולת, תחזוקת רחובות הגיטו ואספקת המים לשתיה, דימויים של היהודים בעיני הנוצרים והיחסים בין שתי הקבוצות, ועוד..

המסמך הרואה אור לראשונה הינו אם כן, אשנב רחב אשר דרכו ניתן להתבונן באורחות החיים של החברה היהודית בעיר האפיפיורים בפרט, ובחברה אנושית בסביבה האירופית של תחילת העת החדשה בכלל.

• קיראו כאן קטע לדוגמא המתאר כיצד נפתר סכסוך בין שתי קהילות ברומא

מהו מקור שמה של מדינת אנדורה באירופה ?

מעין חרוד - 1915 - בסיס היציאה של השופט גדעון במלחמתו במדין
בתמונה: טייסים גרמנים מבסיסם במרחביה במעין חרוד - המקור: פיקיישראל

בבלוג של דוד אסף מצאתי את הרשימה הבאה :על דעת המקום: מה עושה דבורה הנביאה באנדורה ?
הסתבר כי יש קשר, אבל כנראה בין מלחמת גדעון במדין, שהיתה בין מעין חרוד והר-תבור ליד עין דור (בלע"ז:Andorra). והנה תיאור האירוע, אשר הביא לקריאת שם המדינה הננסית בשם תנכ"י: בשנת 801 יצא צבאו של קרל הגדול כנגד צבא הַמּוּרִים (כינוים של המוסלמים, שליטי ספרד בעת ההיא), שנערך במרום הרי הפירנאים לפלישה אל אירופה. בעקבות נצחונו עליהם, בקרב עקוב מדם, נכבשה כל ארץ קַטַלוֹנְיָה.

מלכיה הנוצרים של השושלת הַקָּרוֹלִינְגִית, שנודעו בהתרפקותם על ספר התנ"ך ואף היו בהם שעלו לרגל אל ארץ הקודש, דימו את שדה הקרב לאותו כתוב בספר תהלים ולפיכך כינו את המקום 'Andorra' (אַנְדוֹרָּה) – בעקבות תעתיק השם 'עין דור' בנוסח הלטיני של ספר תהלים. כך נושאת עד היום בשמה אותה נסיכות, שהיא גם מקלט מס ידוע, הנמצאת בחזקתן של ספרד וצרפת.

ולהלן המקור בתהילים עם פרשני המקרא:
בספר תהילים במזמור הפותח במילים: "שיר מזמור לאסף", הוזכר עין דור כזירת קרב ( ספר תהילים,פ"ג,א'-י"א)- להלן:
א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף
. ב אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ; אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל
. י עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן. ( הובא בשירת דבורה)
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר; הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה.(המשך: שירת דבורה או מלחמת גדעון)
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ
.

פסוק י"ב מתאר את זירת הקרב בין בני-ישראל לבין מדין שהיה בין מעיין עין חרוד לבין הר תבור .

פרשן המקרא רש"י ביאר את הפסוק: נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר - "איני יודע איזו מן המלחמות היתה בעין דאר"

• של גדעון שנאמר: "וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּחֲנוּ, עַל-עֵין חֲרֹד; וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן, מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק ( ספר שופטים, ז', א',ט')
• או של ברק ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה שנאמר:" בָּאוּ מְלָכִים, נִלְחָמוּ, אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן, בְּתַעְנַךְ עַל-מֵי מְגִדּוֹ;( שם, ה', י"ט,ט').

בפרוש "מצודת דוד" נאמר : נשמדו בעין דאר - על מדין .
הפרשן רבי אבן עזרא אף הוא סבר :עין דאר - אולי נקרא כן בעבור שגדעון משם. רד"ק פירש:נשמדו בעין דאר - על מדין הוא אומר, ואע"פ שלא נזכר בספר שופטים, ויש המפרשים (ראה רש"י) כי על מלחמת סיסרא הוא אומר.
הפרשן ר' מנחם המאירי סבר כי מדובר במלחמת סיסרא, שכן בנחלות השבטים עין דאר נזכרה יחד עם תענך ומגידו ( ספר יהושע, י"ז,י"א ) ושתי האחרונות הוזכרו בשירת דבורה.

יהודה זיו מצטט תגובה שקבל :מ"אוצרת הארכיון הלאומי של אנדורה, הגברת סוּזָאנָה וֶלָה פַּלוֹמָארֶס (שהיום היא שרת התרבות של מדינת-כיס זו!) – והיא השיבה לי בדואר חוזר ספר עב-כרס, בן יותר מ-1130 עמוד, שעיקרו תצלום המקור (משנת 1748) בכתב-ידו של המחבר עצמו, אַנְטוֹנִי פִיטֶר-אִי-רוֹסֶל, ומטבע הדברים בלשון הקטלאנית, המדוברת שם. אך די היה לי בדפדוף מהיר בפרק, הדן במקור שמה של 'אנדורה', ללמוד ממראה מקום בשולי אחד העמודים, המפנה אל ספר תהילים, כי 'שרי צבאו של קרל הגדול, שכבשו בשנת 801 את כל ארץ קטאלוניה מידי ה'מוּרִים', נחלו כאן ניצחון מכריע אשר דמה בעיניהם לכתוב בתהילים: 'נשמדו בעֵין-דֹּאר, היו דֹּמֶן לאדמה' (פ"ג:11) - והוא שגרם להם להכתיר גם את שדה הקרב בקטאלוניה בשם "Andorra" ("עֵין-דּוֹרָה")...

הופיע "סגולה" - מגזין ישראלי להיסטוריה

תוכן הענינים

על משטר ה"צנע"

עוד בגיליון:

• יונתן החשמונאי - הצעיר בחמשת בניו של מתתיהו, היה מנהיג מרד החשמונאים אחרי יהודה המכבי במשך 18 שנים. יונתן זכה ליחס אוהד מצד העם אשר העריך אותו ואת מעשיו.
• עלילת דם ראשונה, בעיר נוריץ' אנגליה, 1144
• הנריטה סולד - "אם עליית הנוער". מתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על קליטת ילדים ונוער שהגיעו לישראל לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ביניהם ילדי טהראן,

עיר שבמאי קולנוע מצלמים בה סרטים מימי קדם על ירושלים

מבט על העיר העתיקה של מטרה
מתוך אתר משרד התיירות

מטרה היא עיירה וחבל ארץ באזור בזיליקטה בדרום איטליה. היא אחת האתרים המושכים תיירים בדרום. מטרה ידועה בשל סלעי האבנים עליה היא בנוייה (Sassi di Matera) . מדובר במערות ששימשו למגורי אדם מלפני אלפי שנים. ה"סאסי" הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1993.

תיאור העיר - מערות שנחצבו אחד מעל השני ומסודר באופן כאוטי לכאורה עד שהוא הבין שהמערות הן באמת מבוך של בתים. גג בית אחד עשוי להיראות ככביש, מדרגות, גינה או כרצפה עדיין בית אחר. הליכה ברחובות העיר העתיקה, ארובות רבות נובטות מתוך הכביש, ואתה מוצא את עצמך הולך על הגגות של בתים אחרים. ההבחנה בין תצורות הסלע הטבעיות והארכיטקטורה שנוצרה על ידי התושבים הקדומים היא לעתים קרובות בלתי אפשרית.

Matera פותח על ידי תושביה במשך מאה שנים, באופן שנקראת עכשיו "ארכיטקטורה ספונטנית" בשל הדרך שהעיר תואמת את הסביבה הטבעית תוך חשיפת סגנונות רבים מאוד מתוחכמים ואלגנטיים. צורה זו של ארכיטקטורה מכה את תשומת לב של מבקרים המגיעים לעיר, כפי שהוא יוצר מזכיר נוף סוריאליסטי של הרגשות הסעירו לפני ציורים מופשטים מודרניים מסוימים. המקור: The Caves of Matera

אין בה כל עדות לקיום יהודים.

הקש על התמונה ותקבל מבט מלא יותר

• אתר התיירות - לצערי בויקיפדיה העברית אין אתר הראוי לשמו

• ערך על העיר בתהליך כתיבה

• מבט על העיר ברגע זה במצלמה הצופה על פני העיר

סודוקו חנוכה לכייף והנאה

חוברת הפעלה יצירתית לימי החנוכה

חג חנוכה זה הזמן הנכון ליצירה משותפת ,
הורים וילדים, גדולים וקטנים.
לצייר ולצבוע ,לגזור ולהדביק ,
לתת מקום לכל חלק,לתת מקום לכל ילד.
לשמוח ביש, מכל ילד להתפעל ,ועל כל דבר להודות ולהלל

חשיבה ,משחק, ויצירה .
לשיפור מיומנויות, חשיבה ,גזירה ,ציור וצביעה .
מתאים לילדים בגילאי 4-10

(גילוי נאות:רות ונטורה היא כלתי)

• פרטים כאן

הרכבת מירושלים לתל אביב - 30 דקות

רכבת ישראל- הקו המהיר לירושלים- תסריטאי אייל עדות

רכבת ישראל- הקו המהיר לירושלים- תסריטאי אייל עדות

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• ק'"ו":פרשת מקץ, חנוכה - תשע"ג
• ק'"ה:פרשת וישב, ערב חנוכה - תשע"ג
• ק'"ד:פרשת וישלח - תשע"ג
• ק'"ג:פרשת ויצא - תשע"ג
• ק'"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
• ק'"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
• ק':פרשת וירא - תשע"ג
• צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
• צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
• צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג