ויקי-קדומים לשבוע פרשת בהעלותך

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Degem osnis — מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, כתב בעלון פרשת השבוע, לפרשת נשא השראת שכינה על-ידי המשכן – גם כשהוא מפורק - כלומר גם כאשר המשכן אינו עומד על תילו והוא באמצע מסע בני ישראל במדבר סיני הוא נושא קדושה.
סוד המשכן - עם ישראל בהר סיני היה במעלה גדולה מאוד. הוא היה באחדות גדולה – "כאיש אחד בלב אחד". תפקיד המשכן והמקדש הוא להמשיך אלינו לחיי היום-יום את מה שהיה במעמד הר סיני. להמשיך את השראת השכינה. בתוך המשכן היו מונחים לוחות הברית שניתנו במתן תורה. דרכו היינו מחוברים למעמד הגדול הזה ולתורה שניתנה דרכו. לנבואה ולברכה. כך כותב הרמב"ן על התורה: "וסוד המשכן הוא שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני, שוכן עליו בנסתר" (רמב"ן שמות כה א).

בית-המקדש – המשך למשכן- המשכן נבנה על-ידי כל עם ישראל. גם בית-המקדש נבנה והוחזק על-ידי כלל עם ישראל. לכל אחד מעם ישראל היה בו חלק. כולם נתנו למענו כל שנה מחצית השקל, או יותר. וכך, כשנתחברו כל החלקים, גם בני ישראל התאחדו ונעשו אחד ממש. על כן נאמר על ירושלים "עיר שחוברה לה יחדיו – שעושה כל ישראל חברים". עיר שלא נתחלקה לשבטים. כולם התלכדו סביב המקדש, ולכיוונו היו כל תפילותיהם של ישראל "תל שכל פיות פונים אליו". גם בית-הדין שישב ליד בית-המקדש חיבר את כל עם ישראל להיות אחד. "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם". מבית-הדין הזה קיבלו כל ישראל את הוראותיהם והיו נוהגים כולם בדרך אחת. על יד בית-המקדש הופך כל עם ישראל להיות "יחידה אחת".

נשיאים ונשיאת המשכן- עד שעם ישראל יגיע לבית-המקדש, יעברו יותר מ-480 שנה. ומה הם יעשו בדרך? האם יהיו מפורדים או מאוחדים? לכן נבנה המשכן בהיותם במדבר, והוא יישאר עמם גם אחר כך, כשיחנו בשילה, בגבעת יערים, עד שיגיעו לבית-המקדש.

אבל אחרי הכול, מה יהיה בזמן שבני ישראל יהיו בנסיעה ממקום למקום? הרי בשעה זו המשכן מפורק ונמצא ארוז על העגלות ועל המשאות. מה יקרה בשעות הללו – האם הם יהיו באחדות או חלילה בפירוד?

לצורך זה באה התרומה המיוחדת של הנשיאים – עגלות לנשיאת המשכן בדרכים. בזמן שבו המשכן היה מפורק וארוז על העגלות, היה עם ישראל זקוק לברכה מיוחדת, כדי שתשרה עליהם הברכה גם במצבם זה. פרשתנו מספרת לנו באריכות מיוחדת על אותה ברכה, היא תרומת הנשיאים. תרומה שניתנה לצורך העברת המשכן בדרך. תרומה שחייבת להינתן דווקא על-ידי הנשיאים, שכן מי כמו הנשיאים, מנהיגי העם, שיודעים את הקשיים של דרך ארוכה שתכליתה להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. שכן גם כשאדם שהולך בדרך, אפילו ידע שהולך הוא לביתו, אין הוא בשלווה כמו בביתו, ועל כן הוא עלול לרדת ממדרגתו (עיין רש"י על בראשית יב ב).

בהתאסף ראשי עם – יחד הנשיאים תורמים את התרומה של הדרך, והם עושים זאת באופן מיוחד. הם מצליחים לתרום תרומה אחידה בדקדוק רב. כך כותב רש"י על תרומת הלוויים (במדבר ז פה): "למדך שהיו כלי המקדש מכוונים במשקלן, שוקלן אחד אחד ושוקלן כולן כאחד לא ריבה ולא מיעט". הרי זה פלא גדול! כל הכלים נעשו על-ידי אומנים בעבודת יד – כיצד אפוא אפשר לדקדק שהמשקל של כולם יהיה בדיוק אותו דבר? במיוחד אם זוכרים שהנשיאים התנדבו מעצמם ולא על-פי ציווי, וכל אחד תרם סכום אחר. ובכלל, בנוהג שבעולם, כאשר מנהיגים מתנדבים מעצמם, יש ביניהם תחרות, כל אחד רוצה להראות עצמו יותר מחברו. אך כאן היו הנשיאים באחדות. הספורנו מעמיק עוד בעניין ואומר, שזאת הייתה הסיבה שהנשיאים תרמו "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים". כל שני נשיאים תרמו עגלה אחת בלבד. זה לא נעשה מחסרון כסף, שכן כל אחד מהם תרם "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטרֶֹת". אלא שהם תרמו באופן הזה, כדי שתהיה האחדות גם בדרך, וכלשון הספורנו "לאות אחוה ביניהם, אשר בה יהיו ראויים שתשרה שכינה ביניהם". הם עשו כן כדי שגם בדרך יהיו עם ישראל "אחד". שגם כשהמשכן מפורק ואין בריח תיכון שמחבר בין עצי השיטין, יהיו העגלות שיחברו את הלבבות. שכן כשיש אחדות – שורה ביניהם שכינה. כאמרו "ויהי בישורון מלך" – מתי? "בהתאסף ראשי עם – יחד".

הקדמה לבית-המקדש - הערך של הפרשה הזאת הוא כל כך גדול, שאנו קוראים אותה גם בפרשת "נשא", גם בחנוכה וגם בחודש ניסן. שכן הפרשה הזאת היא הקדמה לבית-המקדש שיחבר את כל בני-האדם לעובדו שכם אחד בלב שלם.

מכון המקדש מזמין אתכם לבקר בתערוכת כלי המקדש[]

סיור מודרך בתערוכת מכון המקדש כל יום ששי בשעה 10.30

המבקרים במכון יכולים לחזות במו עיניהם במה שלא נראה בעולם כ- 2000 שנה. המוצגים ב'תערוכת כלי המקדש' עוצבו על ידי מיטב האמנים בישראל באופן התואם במדויק את הדרישות ההלכתיות והתיאורים בתנ"ך ובדברי חז"ל במשנה, בתלמודים וברמב"ם.
התורה מונה 93 כלים שונים, מתוכם שוחזרו כבר על ידי המכון כ- 75. בין הכלים ששוחזרו ומוצגים בפני הציבור בתערוכת המכון: המנורה, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת. כן ניתן לצפות בתערוכה בכיור, בכלי הנגינה של הלויים - הכינור, הנבל והחצוצרות, במזרקות לקבלת דם הקרבנות, כלים לניסוך המים והיין, אוסף אבני חושן, מזבח קטן מאבן, הנברשת של הלני המלכה ועוד הרבה כלים וציורים מרהיבים.

עד מתי היה מצוי אפר פרה בידי עם ישראל ?[]

Bechi Haadon — משטח ליד כנסיית "בכי האדון", המצוי על חלל ריק (ולכן אינו מעביר טומאה) ולדעת פרופ' קויפמן הוא האתר בו שרפו את אפר הפרה - רק ממקום זה ניתן היה לראות את פתח ההיכל בזמן הזיית דם פרה אדומה - ישראל רזנסון נבואה שעריך - כמה הערות על שערי מקדש יחזקאל צילם:אבי דרור - הויקיפדיה העברית

בדף היומי, מסכת נידה, דף ו/ב דאמר עולה חבריא מדכן בגלילא, מצאנו דיון מעניין העוסק בשאלה:עד מתי היה מצוי אפר פרה בידי עם ישראל. העלון "מאורות דף יומי" כתב על כך:

הגמרא מתעתדת באופן נדיר את הדורות הראשונים שלאחר חורבן הבית, סוף תקופת התנאים, אשר היו מקפידים ביותר על זהירות מפני מגע עם טומאה לסוגיה, טומאת מת, טומאת שרץ ועוד, כדי שלא יהיו מנועים מאכילת תרומה, אשר אין לאכול אותה בטומאה. כחלק מהנהגות הזהירות מפני הטומאה, הם נהגו לאכול בטהרה אף את מאכלי החולין, והגמרא מוסיפה, כי בגליל היו נזהרים שהחולין יהיו ראויים לבית המקדש, היינו: שמנם ויינם היה ראוי להנסך על גבי המזבח, כל זאת מתוך תקווה, שיבנה בית המקדש בימיהם ומיד תהא בידם אפשרות להשתמש ביין ובשמן לניסוך על גבי המזבח.

כידוע, הנטמא בטומאת מת אינו נטהר, כי אם לאחר שמזים עליו מי אפר פרה אדומה. מאחר שצדיקי אותו הדור הקפידו על טהרה, הרי זו הוכחה לכך שהיה מצוי בידיהם אפר פרה אדומה, מן הפרה האדומה האחרונה שנשחטה ונשרפה, כדין פרה אדומה, לפני חורבן הבית. בעל "משנה למלך" (הלכות אבל פרק ג' הלכה א') כותב, כי גם האמוראים, שנים רבות לאחר מכן, החזיקו אפר פרה אדומה ברשותם. הוא מוסיף עדות מעניינת ביותר: "וזכורני שראיתי במקום אחד שכשגלו לבבל הוליכו עמם אפר פרה". גם הר"ש (משנה חלה פרק ד', משנה ח') מספר, כי בימי האמוראים אכלו תרומה טהורה, מפני שהיה ברשותם אפר פרה להטהר מטומאת המתים.

אם אכן כן, תמהים מפרשי הטור, הלמאי הטור אינו מעיר על דברי הירושלמי שיש להקפיד על אכילת חולין בטהרה - טהרה זו כיצד? אין זאת, אומר המהר"ץ חיות, אלא שבימי הגאונים כבר לא נותר אפר פרה אדומה, ולפיכך הרא"ש תמה מדוע הוא פסק כי יש לברך על הטבילה. אולם, בתקופת הירושלמי היה אפר פרה, ולפיכך רבי חייא הורה לנהוג בטהרה. הזאת אפר פרה על ידי אליהו הנביא: נסיים בדבריו הקדושים והמופלאים עד למאד של החיד"א ("מדבר קדמות" מערכת א' אות כ"ו). לאחר שהוא כותב, כי גם לדעתו לאמוראים היה אפר פרה אדומה הוא מוסיף: "ואני בעניותי פשיטא לי, דרבינו האר"י זצ"ל, היה נטהר באפר פרה על ידי אליהו זכור לטוב, ואז נחה עליו רוח הקודש שמעתי, ליבי אומר לי שהרב ז"ל היה מעלים הדבר העלם נמרץ, לרוב ענוותנותו"! הוא מאריך לבאר, כי חידושיו הנשגבים בתורת הסוד של האריז"ל, לא יתכנו ללא טהרה מוחלטת זו.

חדשות "עיר דוד"[]

Atar ir david — מתוך אתר עיר דוד, אשר זכה בפרס יוקרה **כנסו ותהנו**

אחת ההצלחות בתחום מורשת ישראל היא פרויקט "עיר דוד". העמותה צליחה להפוך אתר שולי למרכז תיירות בארץ ישראל, אחד הגדולם מסוגו. חיילי צה"ל מבקרים בו האופן סדיר בחסות "קצין חינוך ראשי", בתי ספר ומוסדות חינוך מכל הזרמים והכל בתיכנון מעולה.

במקביל מתבצעת עבודת החפירות ואולי יגיע גם לארמון דוד המלך (אולי כבר הגיעו !).

למרבה הפלא הכל בתיאום עם רשויות המדינה. אפילו בג"ץ נתן להם מחמאות - קיראו להלן:
עתירה לבג"ץ מיום 15 בספטמבר 2009 בג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נגד רשות העתיקות ואחרים, שביקשה להפסיק את החפירות במקום (ונדחתה) הביאה את השופטת עדנה ארבל לעסוק גם בחשיבות החפירות:

דומה כי אין מחלוקת על כי החניון מצוי בשטחו של גן לאומי וכי החפירות שנערכו בו עד עתה הניבו יבול ארכיאולוגי מרשים שחשיבותו המדעית וההיסטורית רבה וחורגת מגבולות ישראל. ... חשיבות חשיפת צפונותיה של עיר דוד היא לאומית ובינלאומית, היא אינה מתייחדת לבני העם היהודי אלא יש לה חשיבות לכל מי אשר מבקש להתחקות אחר תולדותיו של איזור זה שהוא ערש הדתות המונותיאיסטיות. חשיבותו של המחקר הארכיאולוגי אינה מתמצה אך בהבנת עברה של הארץ ובאפשרות לבחון אמיתותם של הפרטים הידועים לנו ממקורות אחרים אודותיו, אלא הוא שופך אור על התפתחות התרבות האנושית. ככזה, חשיבותו חוצה עמים וגבולות.

מידע על החידושים באתר עיר דוד מהידיעון המופץ בציבור

מה הוא העתיד: מה שתחזה ההלכה, או הסטטיסטיקה[]

תפקיד_ההלכה_והסטטיסטיקה_בחיזוי_העתיד_-_הרב_רפפורט — תפקיד ההלכה והסטטיסטיקה בחיזוי העתיד - הרב רפפורט

תפקיד ההלכה והסטטיסטיקה בחיזוי העתיד - הרב רפפורט **הקש כאן להאזנה להרצאה במלואה**

הרב שבתי רפפורט, ראש בית המדרש במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, "מה הוא העתיד: מה שתחזה ההלכה, או הסטטיסטיקה?",

בין השאר הוא דן בנושאים הבאים:

"מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת, א',ט') - האם העובדה ששור נגח בעבר מצביע כי גם בעתיד יעשה זאת.
האם שכיחות תופעה במקרה מסויים עלול להעיד שהתופעה תחזור על הזמן. כך במקרה של אישה שלא הביא ילדים לבעלים אחדים.

כמו כן, הוא הביא מקרים מארצות-הברית, לפיהן הסיקו מהתרחשות מקרים בודדים, על התופעה שנפוצה באותם המקומות. החוקר סבור שלא היה הגיון להסקת המסקנות: מסקנות בתחום החינוך בתחום הבריאות.

הרב שבתי רפפורט הביא מקרים מהתלמוד שהסיקו מסקנות גם בעקבות התרחשות מקרים בודדים בלבד.

חנוכת "משכן אהוד"[]

דברי תורה מפי הרב אביחי רונצקי, ראש הישיבה הגבוהה איתמר, לרגל חנוכת "משכן אהוד" בפרשת נשא- תורת הנזיר ובניין האישיות , לומדים אנו אודות פרשת הנזירות. מבארת התורה, כי אדם המקבל על עצמו לפרוש ממקצת הנאות החיים לזמן מה הוא ה'נזיר', ועליו חלים איסורים שונים-אסור בשתיית יין ובתספורת, ואף נאסר עליו להתקרב למתים, אף אם היו קרובי משפחתו.

מהתבוננות בפסוקי התורה, ניתן לראות כי יחסה של התורה לנזיר הינו דו משמעי. מצד אחד, מתייחסת התורה לאדם המקבל על עצמו נזירות כאדם קדוש, אשר בחר לגלות במעשיו אידיאליות ורוממות, עד שיש לראותו כאיש מעלה, מורם מעם. "קדוש יהיה גדל פרע שיער ראשו".

אולם מצד שני, מבקרת התורה את מעשיו ושאיפותיו של הנזיר, עד לכדי כמעט גינוי. הנזיר נקראחוטא , הואיל ובחר לצער ולהפריש עצמו מהנאות העולם, ואף מאותן המותרות וראויות לו."וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" -מסבירים חז"ל "על שצער עצמו מן היין".

ובכן, מה פשר היחס הדו משמעי לאדם הנזיר?
אכן, נראה כי קבלת הנזירות הינה עניין אישי, התלוי לגמרי באופיו ובמעלתו של האדם. ישנם אנשים אשר אישיותם תתבסס ותבנה באופן נכון דווקא ע"י הגבלות וסייגים שיקבעו לעצמם. אותם סייגים ייאלצו אותם ויכריחום להתעלות במידות, בקדושה ובמעשים טובים לתועלת עם ישראל. על כן, משבחת התורה את אותם אנשים על קבלת הנזירות, שכן מעשה זה ישרה ברכה ותועלת בפיתוח אישיותם. אך לעומתם, ישנם אנשים אשר ההגבלות הרבות אינן בונות את רוחם ורצונם הטוב, ולא רק שאין הם מתעלים על ידיהם אלא אף עלולים ליפול ברוחם. על כן, התורה מגנה ומזהירה אדם שכזה לבל יקבל על עצמו איסורי נזירות, אלא ינהג כפי המידה הנכונה בחיים מלאים ובהנאות העולם, על פי מצוותיה ואיסוריה של תורה.

חידוש של מכון צומת: רמקול לשבת[]

בשנת 2005 פורסם בעלון שבת בשבתו כי מכון 'צומת' פיתח מערכת הגברה שבתית - שבתקול - שנבנתה על פי הנחיותיו המפורטות של הגר"ש ישראלי זצ"ל ובהסכמת הגרח"ד הלוי זצ"ל ורבנים נוספים. המסכת כולה נשטחה בתחומין כרך טו.

ה'שבתקול' פועל בעשרות בתי כנסת בחו"ל, ובישראל באולמות תרבות, בבתי אבות ובבתי מלון לעריכת סדרים ואירועים שומרי-שבת.

מערת מיסתור בחורבת רומה[]

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.788682,"lon":35.292463,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.788682,"lon":35.292463,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

Roma cave — מערת המיסתור בחרבת רומא. צילם:שבתאי שירן

מערת המסתור בחורבת רומא מאת:שבתאי שירן – "מורשת הגליל" שאל רבי יהושע בן לוי את אליהו הנביא: מתי בא המשיח?
השיב לו: שאל אותו בעצמו.
שאל: והיכן הוא יושב?
השיב לו: בפתחה של רומי.
הוסיף לשאול: ומהו סימנו?
השיב אליהו הנביא: יושב בין עניים סובלי חולאים, וכולם מתירים וקושרים [את תחבושותיהם] בפעם אחת, רק הוא מתיר וקושר אחת אחרי השניה, כדי שאם יצטרך להגיע, לא יתעכב. הלך אליו [ריב"ל] וכו’…(סנהדרין צ"ח ע"א בתרגום לעברית.)

מה למשיח ולרומא -הרבה פעמים שמענו את האגדה הזאת ותמיד עולה השאלה מה למשיח ולעיר רומי, מה לריב"ל ולעיר רומי ? ואכן היו שפרשו שהכוונה לעיירה רומא ששכנה בבקעת בית רימון. האמנם בבקעת בית רימון ישב משיח והמתין? לאליהו פתרונים, בכל אופן הפעם נשים פעמינו לחורבת רומא לאיתור שרידי העיר היהודית.

העיירה רומא מוזכרת גם על ידי יוסף בן מתיתיהו ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רומא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון ...ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם. (מלחמת היהודים, ג' ז')

מערת המיסתור ברומא - מסתבר איפה שאנשי רומא הצטרפו למלחמה ברומים בתקופת המרד הגדול, העדויות הארכיאולוגיות מאתרות במקום מערות מסתור מן הסוג שאנו רגילים למצוא באזור השפלה ואשר שימשו את לוחמי בר כוכבא. השאלה האם מערות המסתור ברומא נחפרו במסגרת ההכנות למרד הגדול או אולי במסגרת ההכנות למרד בר כוכבא נשארה פתוחה שכן לא נמצאו במערות ממצאים היכולים לתארך את זמנה במדויק.למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים