ויקי-קדומים לשבוע חג סוכות

City Of Sukkas In Jerusalem — סוכות בירושלים צילם:Effi B. הויקיפדיה העברית

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

הימים הנוראים עברו ואנו בדרך "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן" ^[1]: נבנה סוכה, נרכוש "ארבעת המינים" ונזכור כי על חג הסוכות נאמר:"וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" ^[2].
למדתי בשבועות האחרונים במשנה מסכת סוכה. סיכום הלימוד יופיע בקישורים לפרק הראשון. ליקטתי שם מה שהיית מסוגל. לימוד מהנה ! עוד על החג הבאנו רשימה הדנה במהות חג האסיף
בערוב ימיו של האדם הוא נזכר בספר קהלת. למדתי ספר זה ממורה מבוגר בגיל 14 ועד היום אני תחת הרושם שתוכנה עשה עליו ובעקיפין גם עלינו. וכדי לא לפגוע בשמחת החג לא אצטט את ארבעת הפסוקים הראשונים בפרק י"ב, המסבירים בשפה ברורה לכל את גורלו של הקשיש.הזקנה במקרא ובדברי חז"ל

בהמשך מסלולי טיולים לחברון, ללכיש ונחל עמוד. ולבסוף הזמנה להיות בהושענא רבה בבית הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו.

חג שמח.

לימוד מסכת סוכה[]

הנה לפניכם אתרים ללימוד מסודר של משניות מסכת סוכה:(כולל מפרשים ומתוך שיעורים מוקלטים - וכן שפע של תמונות וציורים להדגמה)
מסכת סוכה דנה בארבע מצוות הנהוגות בחג הסוכות:

מצות ארבעת המינים.
מצות הסוכה.
מצות ערבה במקדש לזקפה בצידי במזבח.
מצות ניסוך המים.

והנה הערך הפותח - הקש על הכותרת בתכלת ותגיע לערך

הפרק הראשון- במסכת דן בדיני עשיית הסוכה: תחילה הוגדרה גודלה, לאחר מכן נקבע איפוא אין להקים סוכה ובהמשך נערכת אבחנה בין סוגי הסכך המותרים והקשר בינם לבין הדפנות והגג.
הפרק השני - הפרק דן בחובת האדם לגבי הסוכה: אכילה, שתייה ולינה. ומתחיל בלינה, אפילו אם אין מקום לכולם בסוכה אין לישון מתחת למיטה גבוה שכן היא כמו אוהל. על הסוכה להיות יציבה ובעלת סכך במידה שישאר רושלם הארעי. אפשר להקים סוכה במקומות מיוחדים. בו בזמן, הוזכרו כל אלה הפטורים מסוכה ועוד מנהגים לגבי חובת הישיבה בסוכה.
הפרק השלישי הפרק דן בחובת האדם לגבי הסוכה:אכילה, שתייה ולינה. ומתחיל בלינה, אפילו אם אין מקום לכולם בסוכה אין לישון מתחת למיטה גבוה שכן היא כמו אוהל. על הסוכה להיות יציבה ובעלת סכך במידה שישאר רושלם הארעי. אפשר להקים סוכה במקומות מיוחדים. בו בזמן, הוזכרו כל אלה הפטורים מסוכה ועוד מנהגים לגבי חובת הישיבה בסוכה.
הפרק הרביעי - הפרק נקרא "לולב וערבה" לפי תחילתו. במרכזו תיאור הטקסים של חג הסוכות כפי שנעשו כאשר בית המקדש היה קיים: ההקפה של ארבעת המינים בבית המקדש, העלאת הערבות וניסוך המים. איזכור המספרים מאפשר לשנן ולזכור את מנהגי העבודה בבית המקדש.ובבסוף הפרק, האירוע ההיסטורי הקשור בניסוך המים ורגימת האתרוגים. יוספוס מספר כי היהודים פגעו בינאי בעמדו על המזבח להקריב. הספור מתאים לאמור במסכת סוכה על הצדוקי שניסך את המים על רגליו, כי הצדוקים לא היו מודים בניסוך המים, ורגמוהו כל העם באתרוגיהם. ינאי שלח נגדם את החיילים הנכרים שתחת פיקודו, שהרגו ביום ההוא אנשים רבים לאלפים
פרק חמישי - הפרק האחרון במסכת סוכה עסק בשמחת בית השואבה עליה נאמר במשנה א':"כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו". על עצמתה של השמחה נאמר:"וְלֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה."משנה ד' מביאה פירוט מלא של תהליך החגיגה.

יהי רצון ונזכה לראות את השמחה במהרה בימינו !

מגילת קהלת[]

Shelomo hamelech — שלמה המלך בערוב ימיו (אולי כאשר כתב את ספר קהלת) תחריט של גוסטב דורה - הספרים שבתמונה מסמלים את משלי החכמה הרבים שחיבר לפי שנאמר:"ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ, לעשר ולחכמה" (מלכים א' י, כג).

מגילת "קֹהלת" נקראת, כידוע, בשבת חול המועד סוכות. המגילה מיוחסת לשלמה המלך על פי תוכנה ועל פי הכתוב בה: " אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם " (א:יב). המגילה מתאפיינת בתיאורים קודרים של החיים, בחשבון נפש ובאמירות של מי שלכאורה אינו מוצא טעם של ממש בחיים ומסכמם באמירה המקפלת בתוכה את המסר העיקרי של המגילה: " הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל " המקור:הלקח ממגילת קהלת עו"ד דניאל שמואלי -דף שבועי בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

האשכנזים נהגו לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות על פי המנהג המובא באבודרהם ובמהרי"ל. לפי מנהג "טרוייש" המיוחס לרש"י. נהגו לקוראה בשמיני עצרת. ולכן כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד קוראים אותה בשמיני עצרת‏‏

למה נקרא בסוכות - משום שסוכות נקרא זמן שמחתנו, ובקהלת כתוב: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה." משום שכתוב בה: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה." המרמזים על שבעת ימי החג ושמיני עצרת.

עוד, מאחר ששלמה המלך אמר את המגילה בהקהל שחל בחג הסוכות‏‏.

להלן ציטוטים נבחרים: - אפשר כל פיסקה להקדיש לאירוע אקטואלי

"דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת." - (א'.ד')
"מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ." - (א'.ט')
* "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת." - (א'.ט"ו)
"כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב." - (א'.י"ח)
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים – וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד: אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי, לַהֲקִימוֹ." - (ד.י')
"טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל." -(ד'.י"ג)
"עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" -(ה'.י"ב)
"דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים." -(ט'.י"ז)
"וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ." - (י"ב.א')

"סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם -- אִם טוֹב, וְאִם רָע." - (י"ב.י"ג)

מקור הלקט:ויקיציטוט

"ארבעת המינים" - בחוצות קדומים[]

ראו ערך מורחב:קדומים - ארבעת המינים

קישור לעשרה ערכים על ארבעת המינים

שוק ארבעת המינים בקדומים - סירטונים[]

יש עוד משווקי "ארבע ערבות" בקדומים אבל אלו הויתיקים הפועלים למעלה מעשר שנים

סוכות הוא חג האסיף[]

הרב שוקי רייך כתב על סוכות חג אסיף התורה קובעת את אופיו של חג הסוכות באומרה: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה "(שמות פרק לד).
מדוע כינוי זה מתאים לחג הסוכות?
כמובן שהתשובה לגבי השנה החקלאית ברורה.
אבל מאחר ומשמעות דברי התורה על פי דברי חז"ל, אינם במשמעות טכנית בלבד, מן הראוי לברר את עומק ה"אסיף".

רבינו בחיי מנסה להסביר את סיבת השמחה בסוכות דווקא, ובלשונו: "ועתה בחג האסיף כי יאסוף תבואתו ופירותיו, צמרו ופשטו שמנו ושקוויו, ותבוא לו מנוחה והשקט אחר היגיעה והטורח והעמל הנה שמחתו כפולה, ועל כן יזכיר הכתוב הזה בחג הסכות: והיית אך שמח, כדי למעט השמחה, שהרי כל אכין ורקין מעוטין, ולמדך הכתוב שיתנהג האדם בשמחת העולם הזה בדרך בינוני "(דברים פרק טז).

התורה מזהירה את האדם משמחה יתירה, עם עת האסיף. ובלשונו של השפת אמת: "סכות נקרא חג האסיף שכל אחד מאסף כל רכושו לביתו. ולכן צריכין לזכור כי אנחנו וכל אשר לנו להשי"ת. וכמו שכאן היא זמן אסיפה כמו כן הוא לעילא שהקב"ה מאסף אותנו לביתו והוא הסוכה "(דברים לסוכות).כך שחג הסוכות מרכיב בתוכו אזהרה לאדם ביחסו לרכושו ועמלו בעוה"ז, שצריך להיזהר מליתן עודף תשומת לב לרכוש שצובר האדם.

בצורה חדה יותר מציג את הדברים האברבנאל: "נקרא המועד הזה חג האסיף על אסיפת האדם מעולמו כמ"ש באספך את מעשיך מן השדה. ולכן היו שבעה הקפות בשבעת ימי החג והיו ז' הקפות ביום השביעי הכל לזיכרון ימות עולם שנות דור ודור כדי שהאדם ייתן אל לבו וידקדק על חשבון זמנו עם נפשו. וגם מעוט פרי החג שהיו שבעים הולכים ודלים היה מורה על זה ושאר הדברים שלא זכרתי החכם יוסיף לקח מאותם אשר זכרתי וזהו רמז נכבד ואמיתי ולמוד מדותיו שכליי לפני בני אדם והוא דרך ישר לפני איש להתהלך לפני ה' בארצות החיים." (ויקרא פרק כג).

לדעתו, עיקר ענינו של חג הסוכות, להזכיר לאדם את יום אסיפתו. וחג האסיף, צריך להישאל, ולשמחה זו מה עושה?

סוכות בחברון[]

קישור לשלושים ערכים על חברון

טיול לסוכות- נחל עמוד[]

1HaAmud — ה"עמוד" בנחל עמוד צילמה :נועה הויקיפדיה העברית

מאת:שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

לרובנו נחל עמוד הוא זכרונות מהטיול השנתי בבית הספר, למשפחות המטיילות שבנינו הוא חצי יום של הליכה משפחתית נוחה ליד המים, לשביליסטים הוא חלק משביל ישראל או מסלול "מים אל ים".
איך מגיעים?

המגיעים מדרום יסעו מצומת חנניה לכוון מירון (מספר 866) כקילומטר וחצי מצפון למושב בית שמאי נפנה מזרחה (ימינה) לפי שלט "נחל עמוד". כביש סלול יוביל אותנו לחניון. השביליסטים שבנינו מגיעים בהתאם לסימוני השטח דרך נחל מירון.

המסלול - ממגרש החניה נלך עם הסימון האדום לשרידי משטרת עין תינה ונרד אל עין יקים, מעין שופע מים כל ימות השנה. יקים היתה אחת מכ"ד משפחות הכהנים שעברו לגליל עם חורבן בית שני. השם הערבי של המקום הוא עין תינה ע"ש עצי התאנה הצומחים כאן. נלך לאורך אמת המים הנטושה וכעבור מספר דקות נגיע לברכה מבוטנת שתחתיה מזרקת מים. הברכה הגדולה משמשת כמאגר מווסת של המים לצרכי ההשקיה. המים המוזרמים מהברכה שמשו להשקיית הבוסתנים שבמדרגות החקלאיות והנעת טחנות הקמח והמבטשה. כאשר באמה ניתן לפתוח פתח מעל חלקה מסוימת, וכשמלאה המכסה של אותה משפחה "סגרו לה את הברז", ופתחו לאחרת. ניתן אם כן להתרשם כאן מחקלאות הררית ושיטות השקיה קדומה. בנוסף, המזרקה שלפנינו מעידה על כך שפרט לעבודה קשה ומאומצת מצאו כאן זמן גם לשעשועים...
מרחק של עוד מספר דקות הליכה לאורך האמה נוכל לשבת בצל עץ תות גדול אל מול הבוסתן המשוחזר. כאן ניתן לראות את מגון עצי הפרי והגידולים, המספקים מזון כל ימות השנה: גפן, תאנים, שסק, לימונים, שקד, רימונים, זיתים ותפוזים, ועוד. מעלינו מבנה מקושת, שהיה כנראה אחד מבתי הדרים בנחל שחי בשקט תחת גפנו ותחת תאנתו מבלי לדעת מה ילד יום. המשך השביל יוביל אותנו אל המבטשה ועליה נרחיב בהמשך. אנו נמשיך עם השביל השחור המוביל אותנו כעת לאורך הערוץ הזורם עד לבריכות שכוי, ברחבה הגדולה נשב בצל עצי הדולב הענקיים, נפרוס את הצידנית ונביט בילדים המשתכשכים במים.

המבטשה - תקופת המאה ה16 הייתה תקופת פריחה לצפת. השלטון התורכי שזה עתה כבש את הארץ היה מתקדם ומעוניין בהשקעות בארץ, מגורשי ספרד הביאו עמם ידע רב בתעשיית הצמר. נחל עמוד סיפק זרמי מים המאפשרים הנעת מכונות והנחל הפך להיות אזור תעשייה . כ7,500- מיהודי צפת מצאו את פרנסתם בתעשיית אריגי הצמר וזו באה לידי ביטוי במאות נולים, בשש מצבעות גדולות, ובשלוש מבטשות שהוקמו בנחל עמוד. המבטשה היא מכונה המכילה פטישים המכים באריג הצמר הבלתי מעובד ומדקקים אותו עד להיותו בד. תעשיית האריגים של צפת סיפקה סחורה לכל אירופה ופרנסה בשפע לתושביה, וכמאמר קהלת (ז, י"ב) "בצל החכמה, בצל הכסף" הביאה הרווחה הכלכלית לעושר תרבותי, זוהי תקופת האר"י הקדוש וגוריו, זו הייתה תקופת ר' יוסף קארו בעל ה"בית יוסף" וה"שלחן ערוך".

המשפחות שבנינו תחזורנה לחניון באותה דרך, השביליסטים יעמיסו את תרמילי הענק על גבם וימשיכו עם הנחל דרומה אל הבלתי מוכר.

סיור מודרך באזור ניתן לעשות עם שירן שבתאי – מורה דרך בטעם יהודי 0523246827 www.מורשתהגליל.com

אתרים בנחל עמוד[]

סיור לתל-עזקה ותל לכיש[]

V07p592001 Lachish — תל לכיש צולם בין השנים 1906-1901

Tel Lachish1 — המראה של התל היום צילם: אסף.צ הויקידפדיה העברית

Lakisletter — מכתבי לכיש - ראו בקישור מטה את פירוט הכתובים במכתבים שנמצאו

סיור לתל-עזקה ותל לכיש ביוזמת האלוף (במיל') עוזי דיין ובהשתתפותו ביום שישי ל' בתשרי 28/10/11, נצא לסיור בתל-עזקה ותל לכיש.

רקע: בשנת 1935 (אחת החפירות הארכיאולוגיות הראשונות בארץ ישראל) נמצאו בתל לכיש 35 מכתבים על חרס כתובים בעברית בכתב העברי העתיק. המכתבים הם ממלחמת חורבן בית ראשון בשנת 587 לפני הספירה. בחרס מס' 4 מדווח אחד המפקדים בצבא יהודה לממונה עליו שיושב ב"לכיש", בין השאר הוא כותב לו :
כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה - – מכתבי לכיש, חרס מס' 4 - דהיינו עזקה נפלה, כיון שלא רואים את המשואות מהעיר עזקה. ד"ר בני בגין חקר את הנושא והגיע למסקנה שהמכתבים שנמצאו בלכיש נשלחו מהישוב היהודי ב"מרשה" ליד בית גוברין.

הסיור שלנו יכלול:

מתל עזקה שלמרגלותיו בעמק האלה התרחש לפני כ - 300 שנה קרב דוד וגולית.
1. נשמע הרצאה קצרה על העם הפלישתי שאין לו כל קשר ל"עם פלישתני"
2. האלוף עוזי דיין יתאר את הקרב בשטח עפ"י המתואר בפרק יז' בספר שמואל,כאשר לכל המשתתפים יחולק הצילום של הפרק הנדון.
בית גוברין ומרשה נעבור ליד הישובים, נקבל הסברים באוטובוסים, מבלי לרדת לסייור.
"תל לכיש" נעלה על התל,שם נקבל הרצאה על החפירות הארכיאולוגיות מאת

הארכיאולוג ד"ר צבי צוק

פרטים והרשמה:

יציאה מחניון "חנה וסע" בתל אביב (רח' ארלוזורוב פנת דרך נמיר) בשעה 6:45 או מתחנת דלק פז בבית שמש בשעה 7:30 ,חזרה לת"א בשעה 15:00 ,המחיר 60 ₪ לאדם, ההרשמה בטיולים ואגדות, באתר : www.meny.co.il

תושבי אזור חדרה והצפון ירשמו אצל ציונה רובין בטלפון : 052-4345532 המחיר מחדרה 65 ש"ח

הטיול ביוזמת חיים יואבי- רבינוביץ
מ ט ה י ה ו ד י ל א ו מ י (מי"ל)
"לא ארץ נכריה לקחנו לנו, ולא ברכוש-נוכרים משלנו, כי את נחלת-אבותינו, אשר בידי אויבינו, בעת מן העיתים, בלא משפט-נכבשה. כאשר היתה לנו עת, השיבונו את נחלת אבותינו" (מכתבו של שמעון החשמונאי לאנטיוכוס, עפ"י מכבים א', עמודים 342-4)

עוד על לכיש בויקיפדיה העברית

ועל מכתבי לכיש אשר רובם התגלו בשנת 1938

סיורים סביב הכנרת (ללא תשלום)[]

במסגרת התוכנית לשיקום הגישה לחופי הכנרת. אתר הפייסבוק המובא במודעה עוסק שטיולי אופניים.

לימוד ליל הושענא רבה ביריחו[]

מפת יריחו מהמאה ה-14 המקור:הויקיפדיה העברית

אני והוא הושיע נא הקפות המזבח הם זכר ותיקון להקפות יריחו בשלום על ישראל ביריחו(אם יהיה אישור) ואם לא בבית חלגה

22:00 הרב יוסי פלאי (שלום על ישראל ביריחו)
24:15 התוועדות עם הרב עודד כיטוב
2:00 ניגונים ודברי תורה עם יובל אהרוני

ברוך מרזל יכבד את הערב בהשתתפותו
כבוד וניגון ילוו את הלימוד

תפילת ותיקין שחרית
נא להביא ארבעת המינים וערבות (ערבי נחל) הרשמה חובה ארנה 052-8699300. יוני 052-3527313
961 אוטובוס אגד תחנה נבו - אחרון ב-20:00 בערב וראשון ב-6:15 בבוקר.

פרשת וזאת הברכה[]

הפרשה נקראת בשמחת תורה, לאחר חג הסוכות

Aleppo Codex (Deut) — פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובה. באדיבות מכון בן צבי לויקיפדיה העברית

וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בספר דברים ובחמשת חומשי תורה. תוכנה הוא ברכות משה רבינו לשבטי ישראל. בברכות בה לידי ביטוי תכונותיו של השבט כפי שייראו בארץ המובטחת, אליה הם יגיעו לאחר מותו.

לפי המסורת, סיומה של הפרשה נכתב על-ידי יהושע בן-נון. בתלמוד בבלי, מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ליהושע בן נון וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' ^[3] וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י ^[4]

ראו ערך מורחב פרשת וזאת הברכה

הגנטיקה של היהודים[]

אחד המאמרים הרצינים בנושא, המבוסס על ניתוח גן הקשור למערכת הדם. הגעתי אליו דרך הקישור הסבור כי חלק מיהדות אשכנז מוצאה מגלות יהודי סיציליה ?

Haplogroup G2c (Y-DNA) האתר בשפה האנגלית

להלן תרגום אוטומטי גולמי של המבוא לערך (רק לשם המחשת התוכן)
בגנטיקה של האדם, Haplogroup G2c (לשעבר G5) הוא haplogroup כרומוזום Y, והוא מוגדר על ידי נוכחות של מוטציה M377. [1] היא ענף של Haplogroup G, אשר בתורו מוגדר על ידי נוכחות של מוטציה M201 [2].

G2c הוא haplogroup כרומוזום Y העיקריים, ובכל זאת ייחודי: יש לו בתדירות גבוהה מאוד יהודים אשכנזים, ומציג ראיות חזקות של הסדר האחרונות מאוד באירופה. (ראו יהודים כיסוי העמוד גם עם Haplogroup G (Y-DNA)). TMRCA (זמן עד הקדמון המשותף האחרון), נראה כי סביב 1100 לספירה עבור קבוצה זו קרוב של יהודים אשכנזים. זה מחוץ נדיר של צפון אירופה, אבל יש עדויות חדשות לפיהן haplogroup זה נמצא גם אוכלוסיות מסוימות נוצרים לבנונים שמקורם בדרום סוריה זה כבר נמצא טורקי אחד מתוך קארס פרובינציה טורקיה על הגבול עם ארמניה, פשטוני מ אזור הגובל בפקיסטן ואפגניסטן בטווח הינדו כוש, וכן Burusho יחיד מעמק Hunza ברכס Karakorum בקשמיר. לאחרונה התגלה כי מצרי ירדני יש ערכים דומים מאוד לקבוצה G2c לבנון. הוא אישר כי דגימת מסיציליה היה G2c ואת אב קדמון משותף בין קבוצת יהודים זו סיציליאנית הבודד במשחק עד למועד טיטוס הביא את היהודים ביהודה. קבוצה זו היהודי יכול מאוד להיות Italkim יהודים (יהודי איטליה); אשר יכול להסביר מדוע זה לא נמצא בקרב היהודים הספרדים (אלה עם מקורות בספרד או פורטוגל) ואת יכולה להסביר זה די איחור לתוך מזרח אירופה

הערות שוליים[]

↑ תהלים פ"ד, ח'
↑ ויקרא, כ"ג,מ'
↑ דברים ל"ד
↑ מסכת בבא בתרא ט"ו,א'

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

[1] תהלים פ"ד, ח'

[2] ויקרא, כ"ג,מ'

[3] דברים ל"ד

[4] מסכת בבא בתרא ט"ו,א'

[1]

[2]

[3]

[4]