ויקי קדומים כד יט אייר תשע

thumb|350px|right|תאוות ההריסה thumb|350px|left|בשעה האחרונה

חוקר ארץ ישראל, יוסף ברסלבסקי, בספרו "הידעת את הארץ" - חלק א' על הגליל ועמקי הצפון, עומד על מקורה של הילולת רבי שמעון בר-יוחאי במירון. הוא הביע את ההשערה כי יסודה הוא בבקשה של יהודי צפת והגליל לגשמים בעיתם. לפי-כך, בעבר הרחוק, גם התושבים הערבים הצטרפו להילולה, והוא הוסיף כי אם ירדו גשמים בל"ג בעומר, סימן היה כי התפילה התגשמה וצפויה שנה ברוכה.

ברסלבסקי נאמן לסיפורים שהוא שומע מערבי המקום ומהיהודים שלא עזבו את הארץ מעולם ומביא את "הרקע של ל"ג במירון". לדעתו החגיגה הראשונים במקום קשורה לקברי הלל ושמאי בשיפולי ההר, היכן שממוקם קבר רבי שמעון בר יוחאי. במחצית הראשונה של המאה ה-13 נוסע שהיה במקון כותב : שם מתקבצים ישראליים וישמעליים בי"ד אייר "פסח שני" והיא הם מוצאים מים במערה סימן ברכה או שבעת תפילה יורדים גשמים - סימן הוא כי תתברך השנה. מקורן של חגיגותל"ג בעומר לפי גאוגרף מוסלמי היא בקשה למי גשמים. לאחר מכן שונה מועד החגיגה לי"י באייר וכן הסיבה לכל ההילולה על קבר רבי שמעון בר יוחאי.

אם כך נוכל לצפות לשנת ברכה:"משיב הרוח ומוריד הגשם"

תוצאות בדיקת מעבדה חומרי הדברה וחרקים

בדיקות מעבדה על ירקות

"ש"ס קטן"

כתובה מהמאה ה-18

ש"ס קטן הוא הכינוי למסכת כתובות אשר התחלנו ללמוד היום ב"משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים. השיעור ניתן על-ידי הרב של הישוב, הרב צבי פרבשטיין, בימים ראשון עד חמישי משעה 12:00 עד 13:15. אחרי השיעור מתקיימת תפילת מנחה בישיבה. ביום הראשון ללימוד חזרו ל"כולל" משתתפים אחדים. משכן בנימין המחודש יכול לקלוט עוד משתתפים. תושבי קדומים הפנויים בשעה זו מוזמנים להצטרף. ועלה על המסכת: (מהויקיפדיה העברית - נבדק ונמצא ראוי להכלל פה).

מסכת כתובות היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. במסכת זו שלושה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בפרטי הלכות הכתובה (שטר ההתחייבות שכותב הבעל לאישה בשעת הנישואין), ובשאר התחייבויות הבעל והאישה זה כלפי זה. במסכת נידונים גם הלכות אונס ומפתה ומוציא שם רע. מסכת זו מכונה גם בשם ש"ס קטן, כיוון שנידונים בה אגב העיון בהתחייבויות הכספיות בין בני הזוג עניינים רבים מהתלמוד כולו (כפי שציין ה"ברכי יוסף" על יורה דעה סימן רמ"ו), ובהם סוגיות יסודיות כגון חזקה, רוב, טענת מיגו טענת ברי ושמא ועוד נושאים רבים המהווים את יסודות משפט העברי.

השסק השופע

עץ שסק בקדומים

ברחבי קדומים, ואולי לא רק כאן, יש שפע של פירות שסק על העצים. מהויקיפדיה העברית ליקטתי מעט פרטים עליו.

• שסק (שם מדעי: Eriobotrya japonica) הוא עץ ירוק-עד - כלומר תמיד בעל עלים ירוקים - בעל עלים גדולים (שווה לבדוק) ממשפחת הוורדיים. פריו עגול, בין צהוב לכתום ורב גלעינים, בעל טעם מתוק-חמצמץ.

• מקור העץ באזור דרום מזרח סין , אם כי הוא גדל גם ביפן, ומגדלים אותו גם בישראל, בברזיל ובמספר מדינות נוספות. בארץ ישראל פריחת השסק מתחילה בעונת הסתיו ואורכת כ-100-80 ימים.

• לתשומת לבכם:לפרי תכולת סוכר גבוהה (כ-10 אחוזים)
• היום נטועים בישראל כ-5000 דונם שסק. במטעים המסחריים, בשומרון (הכוונה לאזור בנימינה) ובשפלה, ותחת מעטה רשת, להגנה מפני ציפורים ועטלפים, ניתן להגיע ליבול מסחרי של קרוב לשלושה טון לדונם

זכרון לחברינו ממועדון יחדיו

ביום שישי, ט"ז אייר נפטר תושב קדומים מיכאל משה קוטליארבסקי. את סיפור חייו, המרתק, תוכלו לקרוא בערך מיוחד אם תקישו על שמו במשפט הקודם (בצבע תכלת).

בעקבות כתיבת המאמר הגיע אלי חוברת, בהוצאת המועצה המקומית בקדומים ובה סיפורי חיים של חברים במועדון יחדיו. שם היו פרטים עליו, אשר הוא סיפר עליהם בהיותו בחיים. כמובן, שילבתי פרטים אלה בערך.

אבל גם מצאתי כי בחוברת יש פרטים על תושבי קדומים אחרים. החלטתי כי גם עליהם אכתוב ערך והנה הם:

• מרדכי שילה - סיפור חייו מפיו וכן "jחרוזים הגונים, לסבא בן השמונים".
• חיים-שלום פרקש - למי שזוכר את דבריו בבית כנסת ברויאר
• סבא עזרא ורדי - מגלה מדוע הוא כה אהב ילדים
• גטה קלרמן - האימא של הגננת ברכה עופר.
• יעקב לנגסנר - האבא של יהודית זיצר
• ארקדי קירז'נר

ואם שכחתי מישהוא, אנא הזכירו לי והוסיף אותו ברשימה הבאה

שער החוברת

מיכאל משה קוטליארבסקי ז"ל - יושב בצד ימין לשמאלה בני משפחתו - עומד חותנו חיים קוטלרבסקי יבל"א, אף הוא תושב קדומים

שבות עמי:העובדות

מבט על שבות עמי

זאב מושינסקי, רכז הקרקעות במועצה המקומית קדומים, סבור כי במאבק על ההחזות בשבות עמי אין אנו מציגים את העובדות העומדות לרשותנו. את הסברו הבאתי באתר על מאחז שבות עמי בקדומים.

הסתבר כי הקצין הירדני הבכיר עשה עיסקה בעל האדמה מהכפר הערבי קדום - לפני 1967 - כי בתום 15 שנה השטח עובר לבעלותו. (עד אז הוא זכאי לקבל את הפירות מהמטעים).

תושבי קדומים אפילו החזיקו במבנה בן 7 חדרים לאחר שחתמו על חוזה שכירות עם המימשל (צילום בערך).

גם הבדואיים השכנים הצהירו בשבוע (גם זה בערך) התומך בטענה (אף צילום זה בערך)

טוען זאב מושינסקי: איך גורם מהמינהל האזרחי יכול להצהיר בבית המשפט שהקרקע היא קרקע פרטית של תושב קדום.

בדיקת קרינה

thumb|700px|center| הקש על החץ במרכז התמונה ותקבל את ההסבר בנושא בקדומים פועלות שמונה תחנות תקשורת אזרחיות ועוד, לפחות אחת צבאית (בגבעת רש"י) עם עצמה לא קלה. האם לא כדאי לעשות בדיקה בלתי תלויה במימון עצמי.

ID תחום שיפוט חברה מס' האתר עיר כתובת האתר רשות מקומית סוג אתר תאריך היתר הקמה תאריך היתר הפעלה בדיקה תקופתית אחרונה עוצמת הקרינה תוצאה מירבית ב% ביחס לסף הבריאות תאור נקודה בה התקבלה תוצאה מירבית

1. 4159 קדומים מירס תקשורת 319 קדומים מגדל המים קדומים קדומים תורן קרקעי 18/11/99 22/01/01 07/09/04 2 2 על הקרקע למרגלות האנטנות.
   
2. 2413 קדומים סלקום 370 קדומים ליד בריכת מים מ.מ. קדומים תורן קרקעי 02/08/01 02/09/02 16/03/04 קטן מ-2 קטן מ-0.5 בכל המקומות
   
3. 3247 שטח ללא שיפוט סלקום 1761 קדומים קדומים מ.מ. קדומים תורן קרקעי 02/09/02 20/01/03 16/03/04 קטן מ-2 קטן מ-0.5 בכל המקומות
   
4. 3388 שטח ללא שיפוט סלקום 2220 קדומים מרכז מפעל הפיס מ.מ. קדומים תורן על הגג 02/09/02 01/09/03 18/03/04 קטן מ-2 קטן מ-0.5 בכל המקומות
   
5. 4247 שטח ללא שיפוט פלאפון 120019 קדומים א.ת. בראון ליד קדומים גוש עציון תורן קרקעי 27/05/02 09/05/03 03/02/04 0.4 0.0009 שטח פתוח
   
6. 4252 קדומים פלאפון 120124 קדומים יישוב קדומים קדומים תורן קרקעי 24/07/00 05/04/01 28/07/04 0.6 0.0014 שטח פתוח
   
7. 69 קדומים פרטנר EA2108A קדומים על תורן פלאפון. קדומים שומרון תורן קרקעי 25/07/01 16/09/01 30/05/04 0.2 0.04 על המדרכה
   
8. 87 שטח ללא שיפוט פרטנר EA2170B קדומים אזור תעשייה קדומים על תורן פלאפון שומרון תורן קרקעי 03/03/03 29/12/02 17/06/04 0.2 0.04 מול אנטנה D
   

משעול הגפן

משעול הגפן במרכז קדומים

המשעול חוצה את שכונת האשקוביות מ"מעלה שנאור" עד ל"דרך הראשונים". המסלול מרתק: בתחילתו, אם תזוזה קלה מהשביל - מדרון תלול, בהמשכו - שפע פסולת ומקלט נטוש מאדם אך לא משאר מזיקים ובסופו מדרכות עולות ויורדות - בחשיכה יש לצפות למעידה ומעביר מים הממתין לתיקון . בקיצור, המשעול שנבנה בשנת 1978, עם איכלוס האשקוביות מצפה לשיפוץ קל. לא צילמתי משעולים אחרים. תאמינו לי שם המצב הרבה יותר גרוע. (גילוי נאות אני מתגורר בו)

מעביר המים הממתין לאיחוי

מבט על המשעול מלמטה - רגע תחלום או תלך בחשכה ואתה מועד במדרון ה' ירחם !

"מכשולים" ברצף

גידול עיזים בקדומים

דיר עזים במורדות גבעת שלם

היו בקדומים שלושה דירים: שנים בגבעת שלם ואחד בהר חמד. היום רק נותרו המבנים הנטושים.

בשנת 2008 הוכנסה חליבה מכנית גם לדירים של עז הבית. מכון חליבה, החולב 48 עיזים בעת ובעונה אחת, נבנה על ידי מפעל צ.מ.א. באפיקים ופועל בדיר של 400 עזים סוסיא של "מחלבת סוסיא" (להלן).

הביקוש למוצרי העזים הולך וגדל בשל ערכם הבריאותי והתזונתי הגבוה. הגורם לכך הוא חלב העזים קל לעיכול בהשוואה לחלב בקר ולכן מתאים במיוחד לאנשים הרגישים לחלב בקר. ‏מקור: גידול של 12% בצריכת חלב העזים בישראל שרות חדשות port2port‏

תנובת חלב העיזים משתנה לפי הזן, הגיל, האיכות והמזון הניתן לעזים. התנובה השנתית, שאורכה 305 יום, היא נעה בין 660 עד 1.500 ליטר. תנובת טובה ליום היא 5 ליטר. לחלב עזים יש תכונות ייחודיות העושות אותו נוח לעיכול עבור בני אדם הסובלים מקשיי עיכול חלב פרה. שימוש חשוב יש לחלב עיזים בייצור גבינות מיוחדות. משקים שהתמחו בכך מגדלים עדרים בדירים גדולים אשר לידם מכוני חליבה ומחלבה. כן, קיימות מחלבות אזוריות הקולטות חלב עזים מבעליהם, בכמויות קטנות .

חוות אלומות- איתמר וחוות גבעות עולם של אברי רון מייצרים מחלב עזים מוצרי חלב (חלק מהם משווקים במכולת שלנו)

בדרום הרי חברון הצליחו מאוד בגידול עזים ואך הוקמה בסוסיה המחלבה הגדולה בארץ לניצול חלב עזים. ראו תמונות משם

יהי רצון ונזכה בחידוש גידול העזים בקדומים

הצבר פורח

בדרכי השומרון, כולל בדרך מהכפר הערבי ג'ת לצומת הורדים אפשר לראות פריחה יפה של הצבר.

(מתוך הויקיפדיה העברית)

הבהרה: המידע בוויקי פרטי זה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

צבר מצוי (שם מדעי: Opuntia ficus-indica) הוא אחד ממיני הקקטוס. מכונה בישראל סברס וילידי הארץ אף שאלו ממנו את שמו והם מכונים צבר (סלנג)|צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. הצַּבָּר נקרא כך משום שהוא צובר את המים שהוא יונק והוא מכיל כמות גדולה של נוזלים המזינה אותו לזמן רב.

מוצאו של הצבר, כמרבית מיני הקקטוסים, מאמריקה. ייתכן שמרכז תפוצתו היה במקסיקו (במקסיקו הצבר נחשב צמח לאומי ואף מופיע על סמל המדינה). מאמריקה הועבר הצבר במאה ה-16 על ידי הכובשים הספרדים לספרד ומשם הוא הועבר לארצות רבות בעולם, כולל ארץ ישראל. המועד המדויק שבו נקלט הצבר בארץ אינו ידוע, אך ברור שמאז הוא התפשט בארץ והפך לסימן היכר שלה בתרבות הערבית ומאוחר יותר גם בתרבות הציונית והישראלית. בשל תנאי האקלים בארץ זרעיו אינם יכולים לנבוט והוא מתפשט אך ורק בעזרת האדם או באופן טבעי באמצעות רבייה וגטטיבית כאשר הענפים נופלים לקרקע ומשתרשים. הצבר משמש בין היתר כצמח גבול (צמח משוכות) בשל היותו קוצני ובלתי-עביר.

בחלק מסוגי הרפואה הסינית וההומאופתיה הטיבעית מייחסים לפירות הצברסגולות מרפאלזירוז קרישת דם.

המועצה המקומית קדומים

מבנה המועצה בפארק בר און

המועצה החליטה בזמנו, בתבונה, לעבור לפארק בר און. בינתיים, עבר זמן וכדאי לבדוק שוב האם הניתוק מהתושבים הוא הכרחי. מכל מקום, בתור מבקר במקום אפנה את תשומת לב הבאים לדברים הבאים:

1. היציאה מקדומים לצפון לפארק בר און היא רק לאחר תיאום מראש. השער חסום לאלו שאינן מנויים על השירות. גם אין טעם להמתין, אם השער נפתח לרכב אחד, הרכב השני - אם יתפרץ - עלול למצוא עצמו בבעיה.
2. בכניסה לפארק בר און אין שילוט המכוון למבנה המועצה. אפשר לעשות סיבוב יפה בפארק עד שיזוהה המבנה.
3. כאשר מגיעים למבנה אין שילוט מכוון. יש להתפרץ לאחד החדרים, לשאול על היעד ולקבל תשובה "שם". אני אחרי "שם" הגעתי ליעדי

בקיצור השרות טעון שיפור.

רציתי לצטט אימרה ששמעתי ממנהל גדול. לשם הנימוס לא אצטט. מי שסקרן ישלח לי מייל ויקבל את האימרה הקולעת