ויקי-קדומים לשבוע פרשת וירא - תשע"ג

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

ב"ה אור ליום ראשון, י"ב מרחשוון תשע"ג - 28 באוקטובר 2012

Rain_a_kedumim.avi — Rain a kedumim.avi

גשם בקדומים

השבוע התחלנו לבקש על הגשמים. מעתה, שלוש פעמים ביום נתפלל ב"תפילת העמידה" :"ןתן טל ומטר לברכה". הרב שמואל אליהו כתב בעלון "מעייני הישועה" על גשמים של אהבה:
הגמרא המפורסמת במסכת תענית (דף יט) על התפילה של חוני המעגל מדברת בעצם על אהבה: "אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ, נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ, הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְפִין, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת. כִּמְדוּמִין אָנוּ שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתֶךָ. אָמַר, לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, יָרְדוּ בְזָעַף, עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִּי חָבִית, וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים, שֶׁאֵין כָּל טִפָּה פְּחוּתָה מִלּוֹג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת, כִּמְדוּמִין אָנוּ שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֶלָּא לְשַׁחֵת הָעוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו, לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְּתִיקְנָן, עַד שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים".

בהמשך הגמרא מסופר כי "שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרֵנִי עָלֶיךָ נִידּוּי, שֶׁאִילּוּ הָיוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁמַּפְתְּחוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים בִּידֵי אֵלִיָּהוּ, לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדֶיךָ?" (כי אם מישהו כמו אליהו הנביא היה גוזר שלא יהיו גשמים, מה היה עושה הקב"ה? אחד גוזר שירדו ואחד גוזר שלא ירדו. בסופו של דבר היה שם שמים מתחלל). "אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנֶךָ, כְּבֵן שֶׁמִתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ, אֹמֵר לוֹ: הוֹלִיכֵנִי לְרָחְצֵנִי בְחָמִין – מוֹלִיכוֹ. שָׁטְפֵנִי בְצוֹנֵן – מוֹלִיכוֹ. תֵּן לִי אֱגוֹזִים שְׁקֵדִים אֲפַרְסְקִים וְרִמּוֹנִים – וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג) 'יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶךָ'."

הסיפור הזה בא ללמד אותנו כי הגשמים הם באהבה. וכך כתב על זה בעל הבן איש חי בספרו "בן יהוידע" (על מסכת תענית דף ו') בשם האר"י ז"ל דבר יסודי בהבנת עניין הגשמים, שכאשר אנו רואים גשמים יורדים, אנו רואים את הצד הגשמי של השפע שיורד משמים, את הגשמיות. אבל באמת הגשמים הם תוצאה של השפעה רוחנית מהשמים. השפעה של חיים.

אלוקים משפיע לנו את החיים הללו דרך הגשמים שהם הצד הגשמי של השפע. ובלשון האר"י ז"ל "יורד עם הגשמים מלמעלה כוח אור". הגמרא אומרת את הדברים הללו במילים של גמרא: אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאִי, אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה) "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ, שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב, נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ, כִּסִּיתָ כָּל חַטָּאתָם סֶלָה".

גשמי ברכה בארץ ישראל - זו מעלה לחיות ב"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד". אין ספק שזה מחייב לחיים אחרים במקום ש"עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". במיוחד אם זוכרים את המציאות הרוחנית של מצרים – מציאות שנובעת מהצורה שבה הם מקבלים את המים שלהם. דרך הנילוס.

מו"ר הרב זצ"ל אמר פעם כי גשם הוא התייחסות ברכה של אלוקים, וזו בדיוק מעלתה של ארץ ישראל: "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים פרק יא י).

ראו כאן את השיעור במלואו

זכרונות מקבר רחל ליום י"א מרחשוון[]

Rachel's tomb from nen side 2 — הפרוכת על המצבה של קבר רחל - הפרוכת הלבנה נעשתה משמלת הכלולות של נאוה אפלבאום שנרצחה עם אביה דוד אפלבאום בפיגוע ההתאבדות בקפה הלל בירושלים ב-3 ספטמבר 2003 והובאה לקבר רחל ביום השנה הראשון לפטירתה

מאת: הרב יוסף לייכטר - גיליון "שבת בשבתו" לפרשת לך לך
המסורת מציינת את יום י"א במרחשון, כיום פטירתה של רחל אמנו. לכבוד יום זה נדפדף בספר 'פותח שערים' - זכרונותיו של ר' שלמה אליהו פריימן ז"ל, שומר קבר רחל ושמש בית הכנסת 'החורבה' בעיר העתיקה. ר' שלמה אליהו נולד בי"ב טבת תרס"ב (1901) בירושלים שבין החומות. סבו ר' ישראל פריימן כיהן כ-40 שנה בתפקיד של 'שמש' בבית כנסת 'החורבה' וכשמש משנה בקבר רחל ליד ר' שמעון מונזון. אחרי פטירת הסב בשנת תרע"ז (1917) עברו תפקידיו לבנו ר' יעקב, שנפטר זמן קצר אחריו בשנת תרע"ט (1919). בפועל החל ר' שלמה אליהו למלא את מקומם בשנת תרע"ז (1917) ועמד על משמרתו, עד פרוץ מלחמת השחרור בשנת תש"ח (1948). אחרי מלחמת השחרור התמנה כשומר בהר ציון עד לפטירתו בכ"ט תמוז תשי"ט (1959). בשנותיו האחרונות כתב את זכרונותיו בשמונה מחברות, הזכרונות נועדו עבור בני משפחתו ובהם סיפורים מאבות המשפחה, מעשיות עם מוסר השכל, מפעולותיו בקבר רחל ובבית הכנסת 'החורבה'. מחברות אלו נערכו והובאו לדפוס על ידי הרב יוסף בן שחר בשנת תש"ע.

אמנות "דיפלומטית" - ר' שלמה אליהו היה פותח את שערי קבר רחל מדי ערב ראש חודש, בחודש אלול ועשרת ימי תשובה ובימי חול המועד, בהם היו מבקרים רבים. כמו כן היה פותח את המקום לכבודם של רבנים, אדמורי"ם וראשי ישיבות שבאו להשתטח על הציון. וכן עבור תיירים ומבקשי ישועה שהיו מוכנים לשלם עבור השירות. לשמירת המקום וסדריו היה צורך באמנות "דיפלומטית" מיוחדת כלפי השכנים הערבים וגם כלפי שומרי-החוק הבריטיים, שלא התירו שום שינויים במקום. ר' שלמה אליהו הסתדר עם אלה ועם אלה בכיבודים ובפיוסים ובנשק שהיה לו ברשיון. בעתות תסיסה ומהומות, כשהדרך הייתה בחזקת סכנה, היה בא בלווי משמר משטרה לפתוח את הקבר בזמנים הקבועים, לבל תופסק ה"חזקה" היהודית על המקום וקיום סדריו לפי המסורת. בתקופת מהומות תרצו-תרצ"ט, כשהקבר היה סגור זמן ממושך, קיבלו הוא ור' יהושע בורלא, השמש מטעם העדה הספרדית, כתבי-מינוי רשמיים מטעם שני השלטונות היהודיים, הועד הלאומי ו"העדה החרדית", כמפקחים על קבר רחל, ובתוקף המינוי היה להם מעמד רשמי וזכות לקבל הגנה משטרתית למילוי תפקידם. במשך שנים רבות ניהל יומנים מפורטים על אירועים שהתרחשו בקבר רחל. והחתים את האורחים החשובים בספר המבקרים. יומנים היסטוריים אלו אבדו עם נפילת המקום בידי הערבים. נביא מעט מסיפוריו של ר' שלמה אליהו.

בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלבודקה, שעלתה לחברון. הרב אפשטיין נסע לחברון עם קבוצה מתלמידיו, בדרכם עצרו בקבר רחל, שם נשא דברים בפני בני הישיבה ואורחים על חשיבות המקום. ואז החלו בני הישיבה לקרוא ביחד את פרק קמ"ב בתהלים 'משכיל לדוד בהיותו במערה תפילה' תפילתם הנרגשת של בני הישיבה השפיעה עמוקות על כל קהל המתפללים והמאזינים שהזילו דמעות רבות.

'מזל טוב' - המבקרים בקבר רחל נהגו להדליק נרות רבים בכוסיות של שמן זית. תפקידו של השמש היה לדאוג לניקיון הכוסיות ולמילואן. לפעמים היו הנרות דולקים עד כלות השמן ואז הייתה הכוסית נופלת ומתנפצת. המתפללים היו רואים בכך סימן טוב שתפילתם נענתה. בשנת תרצ"ג (1933) נרצח חיים ארלוזורוב בחוף ימה של תל אביב. אחד החשודים ברצח היה אברהם סטבסקי הי"ד. במשפט הוא נידון למוות, על פסק הדין הוגש ערעור. ביום הערעור באה אמו לקבר רחל והתפללה שם שעות רבות וצעקה: ריבונו של עולם, אני לא גידלתי רוצח, בני אברהם, גידלתי אותו לאהבת ישראל ולא לרצוח יהודים, הוא חף מפשע. לפני שיצאה מהפתח של קבר רחל – נפלה כוס של שמן ונשברה. היא צעקה: ריבונו של עולם, 'מזל טוב' 'מזל טוב', אני בטוחה עכשיו שבני ישוחרר. וכך אכן קרה. בספר תיאור מפליא על התפילה שערכו מקובלי ירושלים בראשות הרב יהודה פתייה, למפלתו של רומל, כשעמד בשערי מצרים.

ר' שלמה אליהו כתב בצוואתו: "... עמלתי ויגעתי הרבה בחיים ותמיד ביקשתי מאת ה' שיחונן לי בנים שתהיה להם יראת א-לוקים חיים ...". זכה ר' שלמה אליהו לבן תלמיד חכם, הוא מו"ר הרה"ג ר' בן ציון חיים פריימן זצ"ל (תרפ"ב-תשנ"ו).

לתגובות: Yosephl56@gmail.com

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו[]

אבות_פרק_ה_משנה_ג_חלק_ב — אבות פרק ה משנה ג חלק ב

על הניסיונות שאברהם אבינו נוסה

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו. עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצריים, ועשרה על הים; עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצריים, ועשרה על הים. עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום במדבר, שנאמר "וינסו אותי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי" (במדבר יד,כב). (מסכת אבות, ה')

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו:

"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (יב 1);
הירידה למצרים בגלל הרעב - "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ" (יב 10);
.לקיחת שרה לבית פרעה (יב 15);
מלחמתו של אברהם בארבעת המלכים (יד 15);
לקיחת הגר לאישה בעקבות עקרותה המתמשכת של שרה (טז 2);
ברית המילה שאברהם נצטווה עליה בימי זקנתו (יז 10);
לקיחת שרה לבית אבימלך, מלך גרר (כ 2);
גירוש הגר, אחרי שילדה בן לאברהם (כא 10);
גירוש בנו ישמעאל (כא 11);
. עקידת יצחק (כב).

הרב דן באחדים מן הנסיונות

ראו כאן: פרופ' חננאל מאק מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן דן שנושא:ניסיונותיו של אברהם אבינו – מקרא, משנה, אגדה, פיוט ופירוש לפיוט

סקר ארכיאולוגי של ארץ ישראל[]

בימים אלה הקימה רשות העתיקות אתר ובו פרטים על האתרים האריאולוגיים בארץ ישראל. עדיין תוכנו דל, אין בו פרטים על יהודה ושומרון, אבל זו ההתחלה.

הנה תיאור הפרויקט:"באתר מפורסמים אתרי הסקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל. פרסומן מוצג בריבועי סקר ששטחם 100 קמ"ר (10X10 ק"מ). רשימת המפות מוצגת להלן לפי השם ומספרה בילקוט הפרסומים , בסדר א-ב. בחלק השמאלי של המסך נראות מפות הסקר על רקע תצ"א. קרוב המסך מאפשר גישה אל האתרים (מסומנים בנקודות צהובות) ובהקלקה עליהן יתקבל תיאורם. עוד מוצגים המבואות לכל מפה ואפשרויות חיפוש.

נתנחם כי גם על כפר סבא אין כמעט פרטים (רק אתר זניח אחד) אבל ראו מה מצאו בהרצליה:
בתחומהּ של מפת הרצליה אותרו תשעים ותשעה אתרים, בהם אתרי ארעי (רבים מהם מתקופות פריהיסטוריות ומן התקופה העות'מאנית), שלושה תִּלִּים מרובי שכבות (תל מִיכַל, תל אַרְשָׁף-אפּולוניה ותל קָנָה), כפרים — רובם מן התקופות הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה — ומערות קבורה ומִתקנים. בהקשרו של מניין האתרים בתחום המפה ראוי לזכור, שבמקרים אחדים קבוצת אתרים היא למעשה מִכלול ארכיאולוגי אחד. כך, למשל, ארבעה אתרים (5, 10, 12, 13) בסביבתו של תל אַרְשָׁף-אפּולוניה (אתר 11) קשורים לאתר מרכזי זה.

הקישור לאתר

על נחל מכמש[]

המפה נטענת...

לפי משה גרסיאל, קרב מכמש במלחמת שאול ויונתן היה בין הסלעים: :A -בוצץ B - סנה לפי הצילום מטה, אך נראה כי מדובר במיקום המחנות: הפלישתי והישראלי. הסלעים מצויים זה מול זה - סביר להניח נקודה C

P1010418 — מבט על מצוקי נחל מכמש מגבע-בנימין - מרחשוון תשע"ב

נחל מכמש (המוכר גם בשמו הערבי ואדי סווינית) הוא היובל העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את "מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה".

שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש אשר הנחל עובר לידו.כיום משמר את השם המקראי הכפר הערבי מוחמוס וכן היישוב מעלה מכמש הסמוך.

מיקומו של הנחל, ממזרח לדרך האבות, היקנתה לו מעמד איסטרטאגי. תחילתו של הנחל, בין מכמש המקראית (היום הכפר הערבי מיכמס) לבין גבע-בנימין (היום הישוב גבע-בנימין -אדם) היה האתר היחידי בו ניתן לעקוף את "דרך ההר" במעבר מדרום הארץ לצפונה: מזרחה - אפיק הנחל לא היה ניתן למעבר ומערבה - הרי יהודה היקשו על המעבר. כנראה זהו "מעבר מכמש" (ראו להלן)

התוצאה, שתי מערכות לחימה התקיימו במקום:

מלחמת שאול ויונתן בפלישתים בימי מלכות שאול המלך.
ב"המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה" בעת כיבוש ארץ ישראל על-ידי הבריטים.

במערה שבקניון הנחל, מערת הגיא (להלן) נמצאו שרידים של מקווה טהרה, אשר , כנראה שימוש פליטים יהודים שהגיע לכאן בימי מרד בר-כוכבא. בין השאר נמצאה במערה כתובת עברית. המערה כונתה:"מקלט מצוקים" והתגלה בה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, מקווה טהרה

ראו גם: ינון שבטיאל - הקמת מקוות טהרה בזמני מצוקה

להלן תיאור האתר:"לאחר מכן נכנסנו לקניון של נחל מכמש, הלכנו לאורך המצוק הדרומי של הנחל עד לעין סוויניט (בריכה קטנה וצלולה בתוך כוך תת קרקעי). לאחר מכן ביקרנו במערת הגיא (אל ג'י), בה שוחחנו על פליטי 135/6 (מרד בר כוסבא)" המקור:אתר אג'נדה - סיכום טיול שמורת נחל מכמש

קראו כאן עוד על נחל מכמש

חדשות העתיקות - רשות שמורות הטבע[]

Tvua hazor — מחסן התבואה בחצור המקור:ידיעות שמורות הטבע

מאת: ד"ר צביקה צוק - ארכיאולוג הרשות

מחסן תבואה מלכותי התגלה בגן לאומי תל חצור - 14 קנקני תבואה ענקיים מסוף תקופת הברוזה המאוחרת נחשפו בחפירות בתל חצור. "אנו נוגעים בקטע קטן בגופו של פיל"

כך הגדיר פרופ' בן תור את התגלית בהתכוונו למחסן של הארמון הגדול שרובו ככולו עדיין מחכה לאת החופרים.

הצינור בחניון גבעתי, גן לאומי סביב חומות ירושלים - לרוב הממצא הקדום מושך את תשומת ליבנו ואנו מתעלמים המימצא העכשוי. דוקא בחפירת הענק של חניון גבעתי בה

המיקוד הוא על התקופות הקלאסיות, לא פסחו החופרים על מימצא מימי המנדט ובעזרת האינטרנט חשפו את החברה הבריטית שייצרה את צינור הניקוז הגדול בעל גלזורה חומה.

מצודה עלומה נחשפה בחורבת ערש בגן לאומי הרי יהודה- עד כמה יכול להיות הסקר מהימן זו שאלה שתמיד נשאלת על ידי הסוקר או מי שקורא את המחקר. והנה ניתנה הזדמנות

בידי עמיחי מזר ועידו וכטל לבדוק את המצודה שהוגדרה כ'ישראלית'. האמנם? מה נתגלה ומה ההקשר ההיסטורי?

מצגת קבורה עם דמות המת נמצאה בגן לאומי סוסיתא - משולבת בתוך קיר מאוחר יותר, נתגלתה מצבת קבורה הנושאת תבליט בדמותו של המת. עוד תגליות בעונת החפירות ה-13

של אוניברסיטת חיפה בסוסיתא: המזבלה העירונית, הבריכה בבית המרחץ ותגלית שיכולה לשנות את ההיסטוריוגרפיה של האזור.

הר גריזים – גן לאומי חדש - לאחרונה נפתח לביקורים גן לאומי חדש – הר גריזים. עשר שנים היה האתר סגור ובלתי מבוקר ועתה הוא נגיש די בקלות.

מצב הבטחון הנוכחי באזור מאפשר הגעה נוחה מצומת תפוח. במקום עיר הלניסטית גדולה ומרשימה שנבנתה על גבי אתר המקודש לשומרונים. האתר פתוח בימים שני –שישי בלבד בשעות: 17-8 אפריל – ספטמבר, 16-8 אוקטובר – מרץ בימי שישי 15-8. עלות: בודד מבוגר 21 ₪, בודד ילד 9 ₪, מבוגר בקבוצה 18 ₪, ילד בקבוצה 8 ₪.

רשות שמורות האבע - חדשות בעתיקות

מקהלת ילדים מבית הכנסת הגדול ברומא[]

Il coro HAKKOL ed i bambini

עונ"שו של דן[]

נוביגובי — הכותרת בבלוג של דוד אסף: יום שישי, 18 בנובמבר 2011 'מבקשי השלום': האם העתיק פיקאסו את יונת השלום של נחום גוטמן?

על התקווה לשלום - ליום הזיכרון של יצחק רבין

מאת דן אלמגור ודוד אסף

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ... (תהלים, לד 15)

ברשימה הקודמת הצגנו כמה שירים שמתוכם מתעופפת יונתו של נח ועלה זית טרף בפיה. הפעם נתוודע לסיפור ילדים נשכח ומיוחד במינו, שבדרך 'ציורית', אפשר לומר, מתקשר לנושא היונה.

בי"ח באייר תרצ"ז (29 באפריל 1937) נדפס בשבועון 'דבר לילדים' הסיפור 'נֹבִּי וְגֹבִּי מבקשי השלום', שחיבר יצחק שוֵיגר, מי שזכה לתהילת עולם בסיפורו על שמלת השבת של חנה'לה, שנדפס באותה שנה ובאותו כרך של 'דבר לילדים' (חנה היה שם רעייתו של המחבר). לאחר השואה שינה שויגר את שמו לדמיאל ('שוויגער' ביידיש הוא שתקן), שפירושו - שתיקת האל. באחרית ימיו התקרב דמיאל, איש מפא"י, לדת ולחסידות חב"ד.

הסיפור - בן חמישה עמודים, כמעט מחצית הגיליון - מתאר שני כפרים סמוכים שבניהם חיו תמיד בשלום, עד שהגיעה שנת בצורת קשה ואז החלו לריב אלה עם אלה על 'שטחים' ועל מקורות מים. נובי וגובי, שני הילדים בעלי השמות המשונים, שומעים את המבוגרים של הכפר (כל אחד מהם גר בכפר אחר) מחרחרים ריב ומדברים על מלחמה, ומחליטים לעשות מעשה ולהשכין שלום.

ומה כבר יכולים שני ילדים (וכלביהם הקטנים מוקי וצוקי) לעשות כנגד הוריהם, המוכנים להרוס שלום תמורת שטחים? הפתרון שמצא המחבר-המחנך מקורי ביותר: שני הילדים עוברים מבית לבית בכפרם, אוספים ראי שלם פה, שבר-ראי שם, וכל אחד מהילדים משבץ את המראות שאסף לקיר גדול, המופנה לעבר כפרו שלו.

עם בוקר, כשיוצאים המבוגרים חדורי רוח הקרב להסתער על הכפר השכן ולגזול את שדותיו, הם נתקלים בקצה הכפר בקיר, רואים בו את בבואתם ונדהמים: 'מדוע זה אנחנו עומדים להילחם באנשים האלה? הרי הם כל כך דומים לנו!'

שני הילדים פותחים אפוא ב'מסע דילוגים' בין שני הכפרים. נובי הילד מודיע בשמחה לגובי חברו: 'אבא שלי אומר שהכפר שלו כבר רוצה בשלום'. ואילו גובי עומד בכפרו של נובי ומכריז: 'הכפר שלי רוצה לעשות אתכם שלום. ואתם רוצים?'. ומוקי הכלב נובח לצוקי חברו שמעבר להר: 'אתה שומע, צוקי? באים ימי השלום'.

סופו של הסיפור האופטימי, שלא לומר 'שמאלני' להחריד, מעורר גם כיום לחלוחית בעיניים. שני הילדים מארגנים הפגנת שלום. כך מסתיים הסיפור: (הקש בקישור מטה)

המקור: דוד אסף הבלוג של דוד אסף

מכתב אבישע - מגילת ספר התורה העתיק ביותר בעולם[]

Sefer avisa — הנער עדן בעל הקול היפה ניגש להתברך ב-"מכתב אבישע"אל מול סוללת הכוהנים שאוחזים את ספרי התורה בהשגחת הכהן הגדול אהרון בן אב חסדה. המקור:אתר תפוז למטה

לדעת השומרונים, הקלף עליו כתובה התורה כולה, הוא מעור כבשים מעובד, דק כמו נייר, בספר " אלה הדברים " אפשר לקרוא ברווח שבין שני הטורים של הדיברות השניים (דברים ה, ו-יח) כתוב "תשקיל" בזו הלשון:

"אני אבישע בן פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן הגדול להם רצון ה' וכבודו כתבתי ספרהקדש פתח אהל מועד בהר גריזים בשנת שלשה עשר לממלכת בני-ישראל ארץ כנען לגבולותיה סביב אודיע את ה'".

השומרונים מאמינים שספר זה נכתב בימי יהושע בן נון, 13 שנה אחרי כניסת בני ישראל לארץ.

מכתב אבישע" מוצא אל הקהל שיחזה ויתברך בו בימי המועדים. הוא סגור בתוך מארז זכוכית שקוף המגן עליו מפני מגע יד ופגעי מזג האוויר, כאשר יחד איתו נושאים הכוהנים לפחות עוד שלושה ספרי תורה עתיקים, כאשר כל הקהל מסודר בבית הכנסת בצורת "טבעת" אנשים מסביב לכותלי בית הכנסת מבפנים, בשבתות המועדים שרים בקהל את שירת "אז ישר משה" במנגינה חגיגית עתיקה ומרנינה את הלב. השירה מחולקת ל-9 חלקים המושרים על ידי הקהל מימין ומשמאל. הבית הראשון מושר על ידי קהל המתפללים מצד ימין והבית השני על ידי קהל המתפללים מצד שמאל, וכך עד לסוף השירה.

תחזית של גאולוג[]

Caesarea — חוף הים בקיסריה - כאן נמצאו עדויות לצונאמי בעבר - צילם: אסף ז. - הויקיפדיה העברית

ב-YNET התפרסמה הערכה הבאה:
בועז פיילר כתב תרגיל העורף בפלמחים: "צונאמי בגובה 15 מטר"- במסגרת תרגיל "נקודת מפנה 6" הגיעו מאות מתנדבים, צוללנים, אנשי זק"א וכלבנים לחוף הקיבוץ - ודימו פגיעת צונאמי שנגרמה בעקבות רעש אדמה בים התיכון. התוצאה: מאות נפגעים. גיאולוג: "השאלה היא לא האם יפגע צונאמי בישראל, אלא מתי"

בניגוד לרעש אדמה או התקפת טילים, תרחיש של פגיעת צונאמי בישראל לא מגיע לכותרות בדרך כלל, אבל גיאולוגים מזהירים שיש חשש יותר מסביר להתרחשותו. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים במכון לחקר ימים ואגמים, טוען שהשאלה אינה האם יתרחש אסון כזה, אלא מתי. לדבריו, ב-3,000 השנים האחרונות התרחשו 21 אירועי צונאמי לחופי ישראל.

"סטטיסטית הים התיכון הוא האזור השני בעולם כולו מבחינת מספר הצונאמי המדווחים בהיסטוריה: כל 100 שנים יש באזור צונאמי חלש, כל 200 שנה צונאמי חזק וכל אלף שנה צונאמי הרסני", אומר רוזן, שמתבסס על מחקר שניהל ובמסגרתו בחן תרחישי קיצון של פגיעת צונאמי בחופי ישראל. "יש סיכוי סביר שרעידת אדמה בעוצמה של שש ומעלה בסולם ריכטר (הצפויה באזורינו ב-50 השנים הקרובות, ב"פ) תגרום לגלי צונאמי בעוצמה חזקה".

פגיעת גלי צונאמי בערי החוף צפויה לגרום הן לאבידות עצומות בנפש והן לפגיעה אנושה בתשתיות. למשל, מעבר לפגיעה באזורי המגורים המאוכלסים, יוצף מפרץ חיפה ואיתו בריכות הקירור של תחנת הכוח. פגיעה זאת תגרור שיתוק מוחלט של אספקת החשמל לזמן ניכר. רוזן: "במקרה של רעידת אדמה חזקה, הציבור נדרש להתרחק מהחוף לפחות קילומטר אחד. אם אי אפשר, אז צריך לטפס לקומה חמישית או יותר של מבנה בטון".

כדאי לדעת: צרכנות בנקאית נבונה מתחילה בגיל צעיר[]

ד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "יישום מסקנות דוח הצוות לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות יחזק את הצרכן הבנקאי. המלצות הצוות יביאו לגיוון אפשרויות הבחירה בין מוצרים בנקאיים, להוזלת השירות ולשיפורו. על מנת שההמלצות תהיינה אפקטיביות נדרש להרחיב את המעורבות האקטיבית מצד הצרכנים. ההחלטה לצאת בגל נוסף של תכנית הסברה לבני הנוער נובעת מההבנה כי חיזוק מעמד הלקוח כרוך בין היתר בחינוך לצרכנות בנקאית נבונה כבר מגיל צעיר, בו נפגשים בני הנוער לראשונה עם המערכת הבנקאית".
תכנית ההסברה כוללת תכנים וכלים שימושיים לצרכנות בנקאית מושכלת כבר בגיל הנעורים. תכנים אלו כוללים עצות וכלים שימושיים לתכנון תקציב וחיסכון, עצות לניהול חשבון בנק, עצות וסיוע בתהליך בחירת בנק, מילון מונחים מעולם הצרכנות הבנקאית ומגוון רחב של שאלות ותשובות לגבי התנהלות פיננסית נכונה.
כלי נוסף אותו מעמיד הפיקוח לרשות בני הנוער הוא "מחשבון חסכון", אשר מסייע להגדיר את מטרת החיסכון ומראה את הדרך להשגת המטרה. כמו כן, לרשות הנוער עומדת "שאילתה" המציגה את המוצרים והשירותים שהבנק רשאי לתת בהתאם לגיל ולמאפייני הפעילות של בעל החשבון. תוכנית ההסברה, אשר הופקה על ידי לשכת הפרסום הממשלתית, מנוהלת במתחם מיוחד בפייסבוק תחת הכותרת "לוקחים אחריות על הכסף שלנו". במסגרת התוכנית עומד הפיקוח על הבנקים לרשות בני הנוער למענה מהיר ומקצועי על שאלותיהם בתחום. את המידע וחומרי ההסברה ניתן למצוא גם באתר בנק ישראל ובסלולר.
פעולה זו של הפיקוח על הבנקים בתחום ההסברה הצרכנית, הנה חלק ממכלול פעולות בהן נוקט בנק ישראל לקידום החינוך הפיננסי והבנקאי. פעולות אלו עולות בקנה אחד עם המדיניות הלאומית בתחום החינוך הפיננסי, כפי שהן באות לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית הלאומית לקידום החינוך הפיננסי בישראל שפרסם משרד האוצר. קישורים בהם ניתן למצוא את פעילות ההסברה:
בפייסבוק – "לוקחים אחריו על הכסף שלנו"
Wap.moblin.com/bankisrael בסלולר:
באתר האינטרנט של בנק ישראל: לחץ כאן - כולל: מילון מונחים, מחשבון חסכון, ניהול תקציב ושאלות ותשובות.

נופי ופרחי קדומים[]

צולם ביום ששי י' מרחשוון תשע"ב

פריחת הסתיו - בטרם השפעת הגשמים