עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

ברכת_האילנות — ברכת האילנות

ברכת האילנות - חל בחודש ניסן

והיא_שעמדה_-_שוואקי_ויהונתן_רזאל — והיא שעמדה - שוואקי ויהונתן רזאל

והיא שעמדה - שוואקי ויהונתן רזאל- הועלה בתאריך 13 בדצמ 2011 קליפ לאירוע הכנסת ספר תורה בביצוע נחום יערי 0546717105 בהפקת דינר הפקות

ב"ה אור ליום א' ניסן תשע"ג

אקטואליה[]

על מוסד "עד המדינה"[]

תבינו למה אין דבר כזה במשפט העברי

אביגדור פלדמן, עו"ד בעל מוניטין כתב באתר הארץ שוטרי חרש שפכו את דמו שמואל דכנר

מי ירחץ את ידיו על העגלה הערופה בנחל; מי יכול לומר, ידינו לא שפכו את הדם הזה על מותו של עד המדינה שמואל דכנר?

חיבת המשטרה והפרקליטות לעדי מדינה היא מן המפורסמות. במקום להתעמק בחקירה סבוכה, רבת פיתולים, מסמכים והווי חיים ייחודי, הפרקליטות מוצאת מעין וירגיליוס, הבקיא בשבילי הגיהנום, כדי שילווה את דאנטה (פרקליט המדינה) אל מקום משכנם של החוטאים, יאיר עליהם ויסנוור את עיניהם הקרועות לרווחה מתאוות בצע. אך הכל יודעים, שמי שבקיא בנתיבי הגיהנום הוא בן בית שם.

עד השבוע שעבר פשע, זלל, שיקר, גנב, עד שגם יורדי דומה בחלו בו והסגירו אותו לאוכלי הנבלות ולעיטים מן השוק האפור, הסובבים את הגיהנום יום ולילה, תרים אחרי נבלה טרייה הנזרקת לכלבים. ולאחר שהללו מילאו את תיאבונם והשאירו בשר קרוע ושותת דם, מתגנבים חרש חרש אוכלי הנבלות ברשות התורה, שוטרים ופרקליטים, המצילים את הפגר החי למחצה מן התולעים שבתחתית שרשרת המזון של הגיהנום ומובילים אותו אחר כבוד לגן העדן של עדי המדינה.

ואכן, משגרר העד את רגליו אל הגיהנום הקטן בבית המשפט המחוזי בתל אביב לאולם של השופט דוד רוזן, עלו קולות צחוק ולעג מספסלי החוטאים, שבירכו כך את מכרם משכבר הימים. היכן כוחך, היכן עוצמתך, היכן הקסם שהילכת עלינו. כל אלה נשרו ממנו, ומתחתם התגלה איש מבולבל, חלש, שנזרק אל זירת הגלדיאטורים, שאינם בוחלים בכל תרגיל שיש בו כדי לקרוע לגזרים את האיש החולה ורב החטאים שהושלך לעברם. השיטה פרחה, השופט שתק והשוחט שחט.

בעבר סברתי, כי רק אנו המגינים על רוצחים, אנסים וחלאות אחרות, חיים את חיינו כבריונים להשכיר של לקוחותינו. עתה התברר, כי אף אלה שאני מתבונן בהם בקנאה - סניגורי הצווארון הלבן, שלעולם לא יסבו אתנו במזנון בית המשפט ולא יאכלו שניצל בפיתה המטפטף על החולצה הלבנה, והם אמונים לכאורה על לשון רכה המשברת עצם, ודבש וחלב תחת לשונם, במסורת עורכי הדין המופלאים כאמנון גולדנברג, תוסיה כהן, יעקב הגלר ואחרים, שראו בבית המשפט לא שער לגיהנום אלא מקדש מעט - הנה התברר, כי ברית הבריונים התפשטה גם שם. וגם כאשר כל האיברים של עד המדינה רופסים ורועדים הם ייתנו לו בראש ובבטן, נגיחה במצח ובעיטה באשכים, עד שלא ברור מי אשם יותר: הפרקליט האידיוט שזרק לכרישים קרפיון מדמם, או דגי הברקודה שלא חסו עליו.

לקריאת המאמר במלואו - הקש על הקישור לעיל

מסורת ישראל[]

הלכה יומית: קריאת שמע[]

אסור לאדם להחמיר ולעמוד בשעת קריאת שמע, כיון שההלכה נפסקה שמותר לקרוא קריאת שמע אף בישיבה. ואף אם עמידתו היא כדי לעורר את הכוונה, אסור. (שו"ע ומשנ"ב סי' סא)
אף שמותר לקרוא את שמע בהליכה, מכל מקום מצוה מן המובחר שיעצור מהילוכו בעת קריאת פסוק ראשון של שמע, כדי שיוכל לכוין כהוגן, וכן ישאר עומד בעת אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', ויש אומרים שלא ימשיך בהליכתו עד 'על לבבך', ומשם ואילך יכול להמשיך ללכת.
עיקר חיוב הכוונה הוא בפסוק ראשון של קריאת שמע, כדי שיקבל על עצמו עול מלכות שמים, ולכן אם קראו ללא כוונה - לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולקרוא בכוונה. וכן אם לא כיון באמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' יחזור ויקראנו בכוונה. (שו"ע ומשנ"ב סי' סג)
ואם לאחר שקרא כל פרשת 'והיה אם שמוע', עד 'ויאמר', נזכר שלא כיון בפסוק הראשון, יחזור ויקראנו יחד עם כל הפרשה ['ואהבת' עד 'ובשעריך'], ואינו צריך לחזור ולקרוא פרשת 'והיה אם שמוע', אלא ימשיך בפרשת 'ויאמר'. (שם

המקור: halachotbeyom@gmail.com

משנה יומית:מסכת שקלים[]

הלימוד היום לעילוי נשמת ר' פינחס בן ר' מרדכי הכהן ז"ל

משנה א: הַנּוֹתֵן שִׁקְלוֹ לַחֲבֵרוֹ לִשְׁקֹל עַל יָדוֹ, וּשְׁקָלוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ, אִם נִתְרְמָה תְּרוּמָה מָעַל. הַשּׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ מִמְּעוֹת הֶקְדֵּשׁ, אִם נִתְרְמָה תְרוּמָה וְקָרְבָה הַבְּהֵמָה מָעַל. מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן:

כהמשך למבואר במשנה הקודמת, שלאחר שנתרמה תרומת הלשכה עבור כל שולחי השקלים נחשבים השקלים שבדרך כאילו הם שייכים להקדש, מביאה המשנה נפקא מינה נוספת מכך: הַנּוֹתֵן שִׁקְלוֹ לַחֲבֵרוֹ לִשְׁקֹל עַל יָדוֹ - אדם הנותן לחבירו מטבע של מחצית השקל כדי שיתרמנה עבורו, כלומר עבור המשלח, וּשְׁקָלוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ - ונתן השליח את המטבע עבור עצמו, אִם כבר נִתְרְמָה התְּרוּמָה, נמצא שמטבע זו כבר שייכת להקדש, תמורת התרומה שתרמו הגזברים עבור שולח השקל, ולכן מָעַל השליח, שהרי השתמש במטבע של הקדש כדי לתרום עבור עצמו. אך אם עדיין לא נתרמה התרומה, הרי זה כנוטל מטבע מחבירו ונותנה להקדש, ועליו להשיב לחבירו מטבע דומה.

הַשּׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ מִמְּעוֹת הֶקְדֵּשׁ - הנוטל מטבע של הקדש שהיתה ברשותו, וטעה וסבר שהיא של חולין, ונתנה כ'מחצית השקל' עבור עצמו, אינו מועל מיד, כיון שלא חל עדיין כל שינוי במטבע, שמתחילה היתה ברשות הקדש, ואף עתה היא ברשות הקדש, אך אִם כבר נִתְרְמָה תְרוּמָה -קנו הגזברים קרבנות במעות אלו, ואף במחצית השקל הזו, וְקָרְבָה הַבְּהֵמָה כקרבן עבור כל ישראל ואף עבורו, אזי מָעַל אותו אדם, שהרי נהנה מכך שלא נטלו ממנו הגזברים 'מחצית השקל' אחרת, מממונו [אבל מה שנהנה בכך שקיים את מצוות מחצית השקל מממון הקדש אינו נחשב מעילה, כיון שמצוות לא ניתנו להנאה]. אם נתן אדם מחצית השקל מִדְּמֵי [-ממעות] מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, או מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, שהם טעונים חילול, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן - יטול מטבע אחרת ויחלל עליה את אותה מטבע שנתן כ'מחצית השקל', ויקנה במטבע זו מאכל שתחול עליו קדושת מעשר שני או שביעית, ויאכלנו בקדושה כדין.

המקור: halachotbeyom@gmail.com

מטעמי ארבה[]

(התמונות הופיעו גם בעלון הקודם)
התקבל מפרופ' זהר עמר שכתב:"ועוד מתכון של ארבה מטוגן וארבה בשוקולד"

הבהרה: הויקי הפרטי שלי איננו מקור לפסיקות הלכה.

על כשרות הארבה - על רקע מכת הארבה שפוקדת את ישראל, מפרסם היום הגאון רבי יצחק יוסף, ראש ישיבת 'חזון עובדיה' ובעל ה'ילקוט יוסף' כי קיים איסור לאכול ארבה.

וכך כותב הרב יצחק יוסף: "בדבר אכילת חגבים (ארבה) ליהוי ידוע שעכשיו מנהגנו פשוט שלא לאכול שום חגב, אפילו כשיש איזה סימנים, ואפילו שידוע ששמו 'חגב', לפי שאין אנו בקיאים בשמותיהם וסימניהם ואין לנו מסורת ברורה על כך.

"קהילות שיש להן מסורת ברורה בענין מקילין בזה, אך רוב העם היושב בציון אין לנו מסורת בזה ואין לסמוך על הסימנים גם כשידוע ששמו חגב".

המקור: כיכר השבת כ"ד אדר תשע"ג

מזלו של אדם מישראל[]

(בעקבות הדף היומי : מסכת שבת - דף קנ"ו)
לרבי יהושע בן לוי מזל יום הלידה גורם על האדם:

אם נולד ביום ראשון - יהיה שלם וראש, או לטוב או לרע, כיום ראשון שהוא ראש למעשה בראשית.
נולד ביום שני - יהיה רגזן ויבדל מבני אדם, שביום זה נבדלו המים.
נולד בשלישי - יהיה עשיר ונואף, שבו נבראו עשבים הממהרים לגדול ולצמוח.
נולד ברביעי - יהיה חכם ובעל זיו פנים, שבו נבראו מאורות, ונאמר 'ותורה אור'.
נולד בחמישי - יהיה בעל גמילות חסדים, שבו נבראו דגים ועופות הניזונים בחסדו של הקב"ה.
נולד בשישי - יהיה מחזר אחר המצוות, שדרך בני אדם בע"ש לחזר אחר מצות שבת.
נולד בשבת - ימות בשבת, משום שחיללו עליו שבת, ויהיה פרוש וקדוש שנאמר בשבת 'ויקדשהו'.

לרבי חנינא מזל האדם תלוי בשעה שנולד:

נולד בשעה של חמה - יהיה בעל זיו (כשמש המאירה), ויאכל וישתה משלו, וסודותיו יהיו גלויים, ואם יגנוב לא יצליח.
נולד בשעה של כוכב נוגה - יהיה עשיר ונואף, שהאש תלוי באותו מזל.
נולד בשעה של כוכב - יהיה בעל זיו וחכם, שהכוכב הוא סופר של מזל חמה ומצוי אצלו תמיד.
נולד בשעה של לבנה - יהיה סובל חולאים, בונה וסותר סותר ובונה, אוכל ושותה משל אחרים, סודותיו יהיו מכוסין, ואם יגנוב יצליח.
נולד בשעה של שבתאי - יתבטלו מחשבותיו, וי"א שמחשבות של אחרים עליו יתבטלו.
נולד בשעה של צדק - יהיה בעל צדקה. בשעה של מאדים - יהיה שופך דם, או שיהיה אומן המקיז דם, או הורג נפשות, או שוחט, או מוהל, ולאביי גם מנהיג המעניש את העוברים על דבריו.

לרב חנינא - יש מזל לישראל. לרבי יוחנן ולרב - אין מזל לישראל (שעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה).

פירוש הרב עדין שטיינזלץ מהדורת קורן - הקשה על הצילום תאפשר לך צפיה טובה יותר

אמונת עתיד דיגיטלית[]

חסלט_-_ירק_גוש_קטיף — חסלט - ירק גוש קטיף

חסלט - ירק גוש קטיף

לידידי מכון התורה והארץ הפיק [1] חוברת אמונת עתיך –דיגיטלית.

בחוברת זו נידונים מגוון נושאים, וביניהם:

האם יש צורך בכשרות לפסח על בשמים ועל מוצרי טיפוח?

על צלחות ותבניות חד פעמיות?

ברכת האילנות

הוצאת ילד מהגן באמצע שנה

הפרדת מיטות בממ"ד

מדחומים חדישים בשבת ועוד..

לקראת חג הפסח, ניתן לצפות בסרט אנימציה מיוחד הקש וצפה

בנושא ירקות עלים ללא חרקים

פתיחה למסכת עירובין[]

מעלון - מאורות הדף היומי

זה עתה סיימנו בסייעתא דשמיא את מסכת שבת ופנינו אל מסכת עירובין, המתמקדת בשני נושאים מרכזיים מדיני השבת:

א. דיני הרשויות שאסור לטלטל חפצים בתוכן ומאחת לזולתה מפני תקנת חכמים, ואלו תקנות קבעו חכמים שיש לבצע כדי שניתן יהיה לטלטל בהן.

ב. איסור יציאה מחוץ לתחום; הגדרת העיר ותחומה, ואופני היתר של "עירובי תחומין".

עירובין" על שום מה? מסכתנו מכונה "עירובין" על שם שני עירובים הנידונים בה. "עירוב חצרות" ו"שיתוף מבואות" המאפשרים לטלטל חפצים בחצר ובמבוי המשותפים לדיירים אחדים, ו"עירוב תחומין" המאפשר לצאת מחוץ לתחום.

איסור הוצאת חפצים מרשות לרשות, מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך, אסור מן התורה, כפי שלמדנו במסכת שבת - מלאכת הוצאה. חכמים הוסיפו ואסרו טלטול חפצים בתוך החצרות ובתוך המבואות.

החצרות בתקופתם היו משותפות לבתים אחדים ומוקפות גדר. מהן יצאו אל המבוי, אשר היה אף הוא מוקף מחיצות משלשת צדדיו. המבוי היה רחוב קטן אליו יצאו ממספר חצרות והוביל לרשות הרבים. חז"ל אסרו את הטלטול בחצרות ובמבואות אלו. לדעת רוב הראשונים מדין תורה החצר והמבוי רשות היחיד הן, מפאת היותן מוקפות מחיצות משלשה צדדים, אך חכמים הזקיקו להתקין לחי או קורה ברוח הרביעית הפרוצה. לחי וקורה אלו הונחו בפתח המבוי. הלחי

אשר הונח כמזוזת הרוח הרביעית, שימש כ"מחיצה" רביעית, והקורה אשר הונחה כמשקוף הרוח הרביעית, שימשה כ"היכר" בין החצר או המבוי לרשות שמעבר להם - כך להלכה; בגמרא קיים דיון על כל אחד מהם אם הוא משום היכר או משום מחיצה. עדיין אין בתיקון זה כדי להתיר את הטלטול מן הבתים לחצר, עד אשר בני החצר יניחו "עירוב חצרות". עירוב חצרות התבצע על ידי שכל דרי החצר נעשו שותפים בככר לחם אחת, ובכך נחשבו כבני בית אחד הדרים יחד.

כדי להוציא חפצים מן החצר אל המבוי, אשר בודל כמובן מרשות הרבים כהלכה [לחי, קורה או צורת הפתח], היה על כל בני המבוי - דרי כל החצרות שפתחן פונה אל המבוי - לעשות "שיתוף מבואות", פעולה הדומה בבסיסה ללחם ששותף בין בני החצר, אלא שהפעם בוצעה פעולה זו בין דיירי כל החצרות. בפרטים מסויימים קיימים הבדלים בין "עירוב חצרות" לבין "שיתוף מבואות".

חוטי העירוב: אנו רגילים לכנות "חוטי עירוב" את החוטים המקיפים את הערים, ותדיר דנים כי בעיר מסויימת ה"עירוב" כשר ובעיר אחרת ה"עירוב" למהדרין. הלשון עירוב הושאלה במקרה זה מעירוב חצרות ומשיתוף מבואות. בעירוב חצרות ובשיתוף מבואות מערבים את כל בני החצר, כאילו הם בני חצר אחת, העירוב מתייחס לדרי החצר.

שונים הם לחלוטין עמודי הערוב, כפי שהם קרויים בפינו, להם תפקיד אחר: "צורת הפתח". העמודים עם החוטים המתוחים ביניהם, מקיפים את המקום וגורמים לכך שהוא כחצר אחת. אין התייחסות לאנשים הנמצאים בתוך השטח, כי אם לשטח עצמו. צורת הפתח מועילה, מפני שמתייחסים אל המקום כמו היה מוקף במחיצות [לדעת הרמב"ם, אין די בצורת הפתח, עיי' "שולחן ערוך"סימן שס"ה סעיף ט'].

יש לציין, כי עמודי הערוב אינם הגורמים הבלעדיים המאפשרים טלטול. הללו, ללא עירובי חצרות, אינם מאפשרים טלטול, ואנו לא באנו אלא להטעים על קצה המזלג מן ההלכות אותן אנו עתידים ללמוד בעזרת ה' במסכת עירובין

פסח[]

משכרות של פורים לחירות של פסח[]

שיעורו של הרב אהרון כהן, רב הישוב יקיר, בנושא: "משכרות של פורים לחירות של פסח".

הרב עומד על בקשר בין החגים: האחד - החג החדש ביותר והשני - החג הותיק ביותר. האחד קשור בשני - 30 יום בינהם. ובנוסף לכך, אירוע פורים המקורי התרחש בפסח !.

הנושא הראשון הוא, במסכת מגילה (ו,ב) משיגים על השאלה. במגילת אסתר נאמר לעשות את ימי הפורים "ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה". כך שאנו חוגגים פורים רק פעם אחת, כבכל שנה בה חוגגים רק פעם אחת. ונחלקו בגמרא האם חוגגים פורים באדר ראשון או שני, האם "אין מעבירין על המצוות" ולכן עושים אותו באדר א', או ש"סומכים גאולה (גאולת פורים) לגאולה (גאולת פסח)" וחוגגים באדר ב', וכפי שהרחבנו בעניין בשבוע שעבר.

רבנו החתם סופר (שו"ת או"ח ר"ח) כותב לנו דבר מופלא, שירומם בעינינו בודאי במאד מאד את "פורים קטן". לדבריו הקדושים, עיקרם של ימי פורים הם מהתורה (כי אם על יציאת מצרים, בהם יצאנו מעבדות לחירות אנו צריכים להודות להקב"ה ולכן אנו חוגגים את חג הפסח, הרי שבפורים, בו ניצלנו ממוות לחיים, בוודאי שעלינו לחוג את היום), וכדי לצאת את מצוות הזכרון לנס מהתורה- אנו מציינים את ימי י"ד וט"ו של "פורים קטן" כימים האסורים בהספד ותענית, ובזאת יצאנו ידי חובת ציון הנס מהתורה. ולאחר שכבר יצאנו ב"פורים קטן" את עיקר ציון וזכר הנס, אנו חוגגים בפועל, מדברי קבלה, את מצוות הפורים בחודש אדר ב', כדי לסמוך באדר ב' את גאולת פורים לגאולת פסח.

המקור: אתר השבת

כיצד נעשה חינוכו של עם[]

יציאת_מצרים_-_קליפ_נדיר_!!! — יציאת מצרים - קליפ נדיר !!!

יציאת מצרים - קליפ נדיר !!! - עם הנעימה Conquest of Paradise

הרמב"ם סבר במורה נבוכים כי "טבעם של פרטי בני-אדם אין האל משנה בשום אופן על דרך הנס" והדגים זאת באירועי יציאת מצרים.(החלק השלישי,כ"ד ול"ב). והשאלה היא מדוע הלכו במדבר והתשובה:

- הוא יתעלה הקדים להרגילכם הטורח במדבר להרבות טובתכם כשתכנסו לארץ. וזה אמת, כי היציאה מן הטורח אל המנוחה יותר ערבה מן ההתמדה על המנוחה, וידוע שלולא טורחם ועמלם במדבר לא היו יכולים לכבוש הארץ ולא להלחם ביושביה. הנה אמרה התורה זה: "כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלוקים דרך המדבר ים סוף, וחמושים עלו..." כי המנוחה תסיר הגבורה וצוק הפרנסה והעמל יתנו הגבורה, והוא הטובה אשר באה בענין הזה באחריתם.

..שאין בטבע האדם שיגדל על מלאכת עבדות בחמר ובלבנים והדומה להם ואחר כן ירחץ ידיו לשעתו מלכלוכם וילחם עם ילידי הענק פתאום... שיהיה מחכמת השם להסב אותם במדבר עד שילמדו גבורה, כמו שנודע שההליכה במדבר ומעוט הנאות הגוף מרחיצה וכיוצא בהם יולידו הגבורה והפכם יולידו רך הלבב, ונולדו גם כן אנשים שלא הרגלו בשפלות ובעבדות...

וההמשך - וכל זאת היה על-פי ציוויים אלוהיים באמצעות משה רבנו: על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה (במדבר ט', 23) - כן בא מכלול זה של מצוות בחסד אלוהי כדי שיישארו עם מין העשׂייה שהיו מורגלים אליו, כדי שתיכון האמונה אשר היא הכוונה הראשונה.

ושיטת החינוך - פירוט ההבטחה והאיום על כל (מצוות) התורה, וייאמר לך: מכיוון שכוונתו הראשונה של האל ורצונו הם שנאמין בתורה זאת ונעשׂה מעשׂיה, מדוע לא נתן לנו יכולת לקבל זאת ולנהוג לפי זאת תמיד, ולא יחבל לנו תחבולה בכך שהוא מיטיב עִמָנוּ כשאנו מצייתים לו, ונוקם בנו כאשר אנו ממרים את פיו, ועושה את הטובות האלה כולן ואת הנקמה הזאת כולה? הרי גם זאת תחבולה שהוא מחבל לנו כדי שישׂיג מאתנו את כוונתו הראשונה . מה מונע אותו מלגרום שקיום מעשׂי הציות שבהם הוא רוצה וההימנעות מן העבירות שאותן הוא שׂונא יהיו טבע הטבוע בנו?

פירוש זבח פסח[]

הפירוש "זבח פסח" מפרי עטו של רבי יצחק אברבנאל, הנחשב לראשון פרשני ההגדה. פירוש זה נכתב בעת גלותו בעיירה מונופולי שעל חוף הים האדריאטי, בהקדמה רשם רבי יצחק את קורותיו בחרוזים, בתוכם הוא מביא את געגועיו לבני משפחתו שנותרו בבירה בפורטוגל: "לו הייתי בבית, בית והון נחלת אבות, בית מלא ברכת ה' בליסבינה המהוללה..." לא ידוע מי מחזיק כיום בהגדה המקורית, אבל מהדורות הפקסימיליה של ההגדה עם פירוש זה מצויה בבתים רבים.

עיקורו הוא חיבור של מאה שאלות על ליל הסדר. הוא מדגיש את השאלה, כאשר לא תמיד הוא מציג את התשובה ומשאיר בידי הקורא לחפש אותה. כך למשל בשאלות הבאות:

הקושיה הי"ג - למה חכמי ישראל סיפרו ביציאת מצרים כל הלילה. "מה הגיע אליהם לחסיר שינה מעיניהם ותנומה מעפעפיהם, והתורה ציוותה ושמחת החגיך. וזה עינוי נפש.

ומשיב: ליל הסדר היה "ליל שימורים" הוא לה'. וישראל לא היו ישנים כלל באותו הלילה כשיצאו ממצרים, כי חלק רשאון של הלילה התעסקו ביציאה ולכן לא נתנו כל הלילה תנומה לעפעפיהם. ולפי שחייב כל אשם לראות כאילו הוא יצא ממצרים, לכן ראו הקדושים האלה לעשות כמעשיהם שמיד בתחילת הלילה התעסקו במצוות המצה והמרור וזכר הפסח כמו שעשו אבותיהם במצרים. ואחר-כך, בכל שאר הלילה היו מספרים ביציאה, ובזה הראו את עצמם כאילו הם יצאו - "הותר בזה הספק הי"ג"

למה קוראים את הלל למקוטעין - חלק לפי הסעודה וחלק לאחריה. הוא אומר:"ויותר היה ראוי שנגמור את ההלל בבת אחת, מבלי הפסקה כדרך קריאתו במועדי ה'"

והוא משיב: "כי שני הפרקים הראשונים מ"הלל" עד "למעיינו מים" נאמרו על יציאת מצרים, ולכן עשו בו הפסקה ןתקנו בו אחריו ברכת הגאולה שענינה ההודאה על גאולת מצרים. ותקנו שיעשו אחריו מצוות המצה והמרור ויאכלו הסעודה ואחריה יבא החלק השני מן ההלל וענינו לעתיד לבוא לזמן הגלויות."

שפוך חמתך - מה ראוי להכנסי בתוך פרקי הלל את פסוקי "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך.."

והוא מסיים: "בהצגת הקושיה, הוא מכם, הגעתי למאה קושיות !". וכאן הוא מתחיל לבאר אחת לאחת את הקושיות.

טקסט מלא של הפירוש

החמור סייע ביציאת מצרים וזכה[]

ערוץ_אורות-_פדיון_פטר_חמור_עם_הרב_החלבן-0 — ערוץ אורות- פדיון פטר חמור עם הרב החלבן-0

ערוץ אורות- פדיון פטר חמור עם הרב החלבן

הרב שמעון גולן בדף מידע של אוניברסיטת בר-אילן הביע את דעתו מדוע נצטווינו על פטר רחם של חמור דווקא. ולדעת פרשן המקרא רבי עובדיה ספורנו, זו אפילו אחת משאלות הבנים:

וכאן הבן שואל: מה נשתנה פטר חמור משאר כל הבהמות הטמאות, שהתורה מייחסת לו קדושה? לפי ר' עובדיה ספורנו, אכן זאת שאלת אחד הבנים המופיעה בפרשתנו:2 "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת" (יג:יד), שאותה מפרש ספורנו: "מה זאת פדיון פטר חמור, שהוא בהמה טמאה ולא תחול עליה קדושת הגוף, ועריפת פטר חמור אם לא תפדה?" שאלה זו נדונה בתלמוד הבבלי

וזה הסברו:
אמר ר' חנינא: שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא: מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים? אמר לי: גזירת הכתוב היא. ועוד שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים, שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים. אין מה להוסיף על ההסבר הראשון, שכן אם גזֵרה היא, נקבלה.

על ההסבר השני אבקש להוסיף את דברי המהר"ל בחידושיו לאגדות הש"ס (שם): כי החמור הוא התעלות למי אשר רוכב עליו, כמו שהיה אצל אברהם שנאמר בו: ויחבוש את חמורו (בר' כב:ג), והוא היה מורה על התעלות אברהם... וכאשר יצאו ישראל ממצרים ונתעלו ישראל על מצרים, ולכך היה להם חמורים בשביל התעלות שלהם. ומפני זה היו ראויים ישראל ליקח את ממון של מצרים, כי התעלות ישראל על מצרים כמו האדון על העבד, שמה שקנה עבד קנה רבו. ולכך החמורים נשאו ממון של מצרים, כי התעלות של ישראל מורה כי ממון של מצרים - של ישראל, וכל דבר שהוא מתנשא שייך אליו חמור כמו חמורו של אברהם, של משה, וחמורו של משיח. ומפני כך אף על גב שבשאר בהמות טמאות לא שייך בכור, גבי חמור שייך, כי החמור בפרט הוא מיוחד שהרוכב מתעלה עליו, ואין מתעלה רק על ידי מי שיש בו ענין של ראשית כמו שהוא החמור.

במקום אחר מרחיב המהר"ל בעניין החמור: רבותינו ז"ל הפליגו מאוד בחכמתם לגלות מצפוני החמור, ולמה באלו שלשה דוקא שהם אברהם משה ומשיח כתיב שרכבו על חמור. דע כי כל רכיבה הוא מורה על שהרוכב נבדל מן אשר רוכב עליו ומתעלה עליו... וכאשר רצה הקב"ה להגדיל את אברהם ואת משה, לא התנשאות שהוא למלכים... אבל התנשאות זה התנשאות מעלה קדושה ומעלה נבדלת שהיו קרובים אל מעלה אלקית, נתן להם הקדוש ברוך הוא להיות רוכבים על החמור, שזה מורה שהוא רוכב על החמריות, מתנשא עליו ורוכב עליו לפי שהוא נבדל מן החומר... ועוד תעמיק בזה למה דוקא היו רוכבים על חמור ולא סוס שנברא בין השמשות. דע כי אין בריאה יותר פשוטה מן החמור שהוא כולו חומר, והחומר הוא הפשוט יותר שלא קבל צורה, וכן החמור בעבור שהחמור נוטה אל החומר, הוא בריאה יותר פשוטה מכל בריאה שיש בו צורה חשובה. דווקא החמור, שהוא הבריאה הפשוטה מכל בריאה (כלשון המהר"ל), זכה לשמש מרכב לאנשי המעלה אברהם ומשה, ולכלל ישראל בצאתם ממצרים, ולכן נדבקה בו קדושה שאינה קיימת בשאר הבהמות הטמאות.

הרחבה נוספת של הרעיון מובאת בכתבי הרב קוק: - דור של עקבא דמשיחא... שהם כדברי תקוני זוהר טוב מלגאו וביש מלבר, והם חמורו של משיח, שנאמר עליו "עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר" (זכ' ט:ט). והכונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני טומאה, אם כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיו"ב, שיש בהם סימן טהרה אחד על כל פנים, ומכל מקום יש בו בפנימיותו ענין קדושה גם כן, שהרי הוא קדוש בבכורה. וענין מה שהתורה אמרה על זה שם קַדֶּשׁ-לִי", הוא גדול מאד מאד. וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא דמשיחא, ולהם יש תרופה, אע"פ שיש בהם סרחון גדול, וחושך רב וכבד מאד.

הנה כי כן, קדושת הבכורה מופיעה דווקא אצל החמור, ה"טמא" ביותר לפי הרב קוק, או ה"פשוט" ביותר לפי המהר"ל.

מילון לכלי מטבח (תרצ"ג)[]

לכבוד עקרות הבית שעושות כמיטב יכולתם להעניק לנו פסח כשר

עם ישראל[]

על ספרי יהדות תימן[]

ספר חדש בהוצאת יד יצחק בן צבי

אנו או ספרי הקודש שבידינו? גילוי התרבותי של יהדות תימן מאת : נח גרבר

מסוף המאה הי"ט התפרסמו מחקרים רבים במדעי היהדות, המבוססים על כתבי יד תימניים. באותה עת נאלצו יהודים בתימן, ומאז – עולי תימן בארץ-ישראל, להיפרד מאוצרות התרבות שבידיהם, לעיתים תמורת סיוע כלכלי שהבטיחו להם 'אחיהם' מן המערב שסברו כי יהודים-ערבים אינם מסוגלים להעריך את חשיבות כתבי היד היקרים.

ספר זה בוחן את הקשר בין שתי תופעות אלו כחלק מן ההתקבלות התרבותית של יוצאי תימן בארץ ובתפוצות מאז ביקורו של השד"ר האשכנזי מירושלים יעקב ספיר בתימן בשנת 1859. ספרו 'אבן ספיר' חשף לראשונה את ארון הספרים היהודי בתימן בפני אנשי 'חכמת ישראל' ועמד ביסוד התעניינותם הפילולוגית בכתבי יד תימניים. אלה האחרונים נטו להתעלם מעיקר ספרו של ספיר – יהודי תימן עצמם ודיוקנם הקיבוצי. אך בעידן הציוני משנתעורר הרצון לברוא בארץ פרולטריון תימני ולשלב רפרטואר תימני באמנות, במוסיקה ובשאר הענפים של התרבות העברית החדשה, התעצמה ההתעניינות האתנוגרפית בקהילה זו. ההתעצמות וגילויי ההתעניינות כאחת נידונות כאן בהרחבה.

הספר מעלה כאן לראשונה את הקולות המושתקים של יהודי תימן עצמם וקשוב לתגובותיהם על העניין הכפול בהם ובכתבי היד שברשותם ופותח אשנב לאוריינטליזם פנימי – מנת חלקו של העם היהודי בעת החדשה, העומד עדיין בבסיס הבעיה העדתית במדינת ישראל.

ארץ ישראל[]

ירושלים:תכנון כניסה לעיר[]

ראו התוכנית במלואה

ארץ ישראל בתערוכה עולמית: 1939[]

נגיע אלי מצגת עם תמונות מן התערוכה. טרם הגעתי למקור ולכן איני יכול לפרסם את הצילומים ממנה - לעת עתה אסתפק במה שנכתב עליה בויקיפדיה

הביתן הארץ-ישראלי-

Zion flag world fair 1939 — גלויה של הביתן הארץ-ישראלי - Courtesy of Dr Claude WAINSTAIN Saint-Mandé FRANCE

Maurice Ascalon 1939 New York Worlds Fair — הכניסה הראשית לביתן

היהודי בארץ ישראל הציג ביריד את הביתן שנקרא באנגלית The Jewish Palestine Pavilion, הביתן, רביעי בפופולריות שלו לאחר ביתני ג'נרל מוטורס, ברית המועצות וצרפת, הציג לראשונה בפני קהל רחב את רעיון הבית הלאומי היהודי ואת מפעלי היישוב בארץ ישראל, את ההתיישבות, העלייה וההגנה. לראשונה נמנה ביתן של הישות המדינית הציונית עם ביתני האומות כביתן של מדינה ריבונית. מנהל הביתן היה מאיר וייסגל, האדריכל שתכנן אותו בתבנית חומה ומגדל היה אריה אלחנני והאמן מוריס אשקלון עיצב את התבליט הפיסולי בכניסה הראשית שהציג את "עובד האדמה, העמל והמלומד".

בתוך הביתן הוצגו תצוגות הקושרות את עברה התנ"כי-חקלאי של הארץ עם עתידה כמדינה יהודית המבוססת על חלוציות. בין היתר הוצגו תרומתן של העליות השונות, צורות ההתיישבות (הקיבוץ, המושב, המושבה והעיר תל אביב), תרומת נשות הדסה, מן הארגונים החשובים שמימנו את הקמת הביתן, לבריאות הציבור בארץ ישראל וכן דגם של בית המקדש, שהיה זר ברוחו לרוח הציונית-סוציאליסטית, אך הוקם לפי בקשת הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ולואיס דמביץ ברנדייס והיה לאחת האטרקציות המרכזיות של הביתן.

פתיחת הביתן, שהתנגשה באקראי עם פרסום הספר הלבן, שימשה להפגנה כנגד גזרותיה של בריטניה בפרט וכנגד מדיניותה של ממשלת נוויל צ'מברליין בכלל. בפתיחה השתתפו למעלה מ-50,000 איש כולל אלברט איינשטיין שנשא דברים. ארגון ציוני אמריקה ונציגי היישוב טרחו לשוות לביתן סממנים לאומיים כלכל ביתן של מדינה ריבונית, כך מוקם הביתן בשטח ביתני המדינות, חלוצים וחלוצות צעדו ב"מצעד האומות" שפתח את התערוכה והונף הדגל הכחול לבן.

The Country and its Fruits (1938) — המקור: "הארץ ויבולה" (1938) מאת יוסף פרנקל. 13.5x3.5 מ', צוייר עבור הביתן הארץ-ישראלי בתערוכת ניו יורק, 1939. נסרק ע"י Talmor Yair - שיחה מתוך גזית 28, כרך שלישי, ניסן, תרצ"ט ד' (כ"ח)

"הארץ ויבוליה", ציור קיר פנורמי מאת יוסף פרנקל בביתן. 13.5x3.5 מ'

עין גדי - 1955[]

עין_גדי_-_היאחזות_הנחל_החמישית_במדינה_-_חלק_א.wmv — עין גדי - היאחזות הנחל החמישית במדינה - חלק א.wmv

פורסם ב- 5 במרץ 2012 - חלק ראשון מיומן של אולפני הרצליה משנת 1955 (במשוער) המתעד את הקמת עין גדי על ידי הנח"ל. הסרט הופק על ידי משרד הביטחון, אגף הנוער והנח"ל ומפקדת פיקוד הנח"ל. צילם וערך אלכס גוטליב. חיים טופול מקריין את מילות הרקע של יהודה לייש, כשברקע ניתן לשמוע את המוסיקה המקורית של יוסף וולד בביצוע האקורדיוניסט יוסף אורג.

היאחזות_-_הסרט_שלי_-_חלק_ב.wmv-3 — היאחזות - הסרט שלי - חלק ב.wmv-3

חלק שני מיומן של אולפני הרצליה משנת 1955 (במשוער) המתעד את הקמת עין גדי על ידי הנח"ל. הסרט הופק על ידי משרד הביטחון, אגף הנוער והנח"ל ומפקדת פיקוד הנח"ל. צילם וערך אלכס גוטליב. חיים טופול מקריין את מילות הרקע של יהודה לייש, כשברקע ניתן לשמוע את המוסיקה המקורית של יוסף וולד בביצוע האקורדיוניסט יוסף אורג

עוד על עין גדי בימים הראשונים של הקמץ המדינה - יהודה זיו - על דעת המקום: על כרמי עין גדי- סוף עידן התמימות - מתוך בלוג עונג שבת של דוד אסף

סיור_בגן_הבוטני_של_עין_גדי_שבט_תשע"ג-0 — סיור בגן הבוטני של עין גדי שבט תשע"ג-0

סיור בגן הבוטני של עין גדי שבט תשע"ג - 2013

צפיה בסרטונים תראה לכם מה התרחש במדינה משנת 1955 - 2013

עצי שיטים[]

שיטה מלבינה במערב אפריקה -
Agroforestry in Burkina Faso with Borassus akeassii and Faidherbia albida צילם: Marco Schmidt

וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים" (לה,ז) - מפרשת השבוע: ויקהל פקודי המקור: דר' משה רענן עלון שבת בשבתו

עיקר בניין המשכן - פרסומם העיקרי של עצי השיטה במקורות נובע מתפקידם בבנין וריהוט המשכן. השיטה מופיעה גם כחלק משמות מקומות כמו למשל במסעות בני ישראל: "ויחנו על הירדן מבית הישמות עד אבל השטים בערבת מואב" (במדבר, לג,מט) ועוד. המדרש (ילקוט שמעוני, ישעיהו, תנ) "מותח קו" בין השטים ששימשו לבניין המשכן ובין שמות המקומות הנקראים בשם זה: אמר רבי שמואל בר נחמני: עשרים וארבעה מיני ארזים הם, ומכלם לא נבחר (לבשר את הגאולה) אלא שבעה, שנאמר: אתן במדבר ארז שטה וגו' (הפסוק המלא מובא להלן), ומכלם לא נבחר למשכן אלא שטה בלבד, ולמה קורין אותו "שטים"? כדי לסתום מה שעשו ישראל בשטים, חטאו בשטים – "וישב ישראל וגו' ", ולקו בשטים – "קח את כל ראשי העם וגו' ", ומתרפאים בשטים – "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וגו' והשקה את נחל השטים".

לא מספיק גבוהים - עצי השיטה מוכרים היטב לכל ההולך או נוסע בוואדיות מדבר יהודה, בנגב ובערבה. עצי השיטה הפזורים לאורך הדרך המובילה לאילת מעניקים לנוסע תחושה של מסע "ספארי" בסוואנות של אפריקה ולעיתים מעוררים גם את השאלה האם מעצים אלו נבנו המשכן וכליו? התשובה לשאלה זו היא שלילית, בדרך כלל, משום שקשה להניח שניתן היה להכין "עצי שיטים עומדים" באורך עשר אמות וברוחב אמה וחצי ממיני השיטה הגדלים בר באזורים היובשניים של הארץ (שיטת הסוכך, השיטה הסלילנית ושיטת הנגב).

קושי נוסף נובע מתיאור הגאולה העתידה לבוא בנבואת ישעיהו (מא,יט): "אתן במדבר ארז שטה, והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו". מפרש שם הרד"ק: "אתן - לא שימצאו מים במדבר לבד, אלא אפילו עצים יגדלו בהם ... ויהיו באותן מדברות לעולם מים ועצים גדלים בהם וכו' ". נס הגאולה ופריחת המדבר יתבטאו בכך שיתקיימו בו גם מיני עצים הזקוקים למים רבים שעד אז לא הצליחו להיאחז בו. מיני השיטים המדבריים החיים בו בקביעות אינם יכולים להוות סמל לפריחת המדבר.

שיטה לא מדברית - י. פליקס ז"ל הציע לזהות את השיטה עם המין שיטה מלבינה, מין ממוצא סודני, שאינה מוגבלת למדבר ותחום תפוצתה מגיע בישראל עד לעמק יזרעאל ועמק בית שאן. בעבר הירדן התפוצה מגיעה עד סמוך לירמוך. גובה השיטה המלבינה מגיע עד ל – 30 מ' וניתן להפיק ממנה קורות ישרות וארוכות.

תמיכה בהצעה זו ניתן למצוא במדרש (בראשית רבה ויגש צד,ד) העוסק בשאלה מהיכן היו לבני ישראל קרשים לבניית המשכן? "אמר רבי לוי: ממגדל צבעיא קצצום והביאום עמהם למצרים וכו' ". בהמשך המדרש ובירושלמי (תענית, פ"א ה"ו) מסופר שרבי חנינה אסר לבני מגדל צבעיא לקצוץ שיטים משום שאבותיהם (בני יעקב) נהגו בהם איסור שהרי הם הוקצו לדברים שבקדושה (לבניית המשכן). זיהויו של המקום "מגדל צבעיא" איננו מוסכם אך יש שזיהו אותו בסמוך לכפר קטן בצפון הגלעד הנושא את השם "סמט", צורת השם "שיטה" בערבית המדוברת.

זאב ח. ארליך (ז'אבו) מעפרה מצא כי ממערב לכפר פזורים עצי שיטה מלבינה גבוהים ובעלי גזע עבה על פני שטח נרחב, ואולי הם שרידי "שמורת טבע" קדומה שממנה נלקחו העצים לבניית המשכן.

תרבות[]

קליפים נבחרים[]

Fiddler_On_The_Roof — Fiddler On The Roof

מהדורה חדשה של "כנר על הגג" הקש לצפייה בסרט המפורסם

Tchaikovsky_Flashwaltz_at_Hadassah_Hospital — Tchaikovsky Flashwaltz at Hadassah Hospital

Tchaikovsky Flashwaltz at Hadassah Hospital בלט הברבורים בבית חולים הדסה (רק קטע)

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

שנת הוצאה: תשע"ג / 2013

ויקי-קדומים א' ניסן תשע"ג

תוכן עניינים