עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

הלכות מצחיקות לקראת הפסח הבעל"ט.

ה. טוֹב שיחלק אדם את ביתוֹ כמתכונת בית המקדש שבירושלים: בָּעֲזָרָה, שׁטרם נוקתה לְפֶסַח, נכנסים כל ישׂראל ואפילו פיתוֹתיהם בידיהם. בהיכל, שׁנוּקה חלקית, נכנסִים רק אלה שׁקִיימו מִצוות נִיעוּר הפירורים (ראה הלכה ט'). ובקוֹדשׁ הקוֹדשׁים, שכבר נתמרק כולו לפסח, תיכנס רק כוהנת גדוֹלה שֶׁל הניקיוֹן, לאחר שׁהתעטפה בלבן. וטוֹב לגדר את קוֹדשׁי הקוֹדשׁים בסרט משְׁטרתי ועליו חקוקות אוֹתיוֹת "והזר הקרב יומת", והפוֹרץ גדר – תִּשָּׁכֵנוּ אִשְׁתוֹ..

התקבל במייל - כמובן - ללא אחריות

על העור הצח והחלק של הדמוקרטיה שלנו צמחה ספחת של תרבות השקר.

לפיד ובנט, שפחדו להיעקץ ע'י נתניהו על אף הסכמים חתומים, מצאו מפלט, פוליסת ביטוח, איש בזרועות רעהו. ביחד, כגוש של 31, כוחם שקול כנגד "הליכוד ביתנו" ולכן חיי הממשלה נתונים בידיהם לא פחות מאשר בידיו. בתקופת מקיאבלי האורחים במשתה עטו שריון מתחת לבגדיהם, הגנה מפני פגיונו של המארח.

אשר לשינוי שיטת השלטון, חבל על הזמן. כשאמינותם ויושרתם של בעלי השלטון פגומה, שינויים מוסדיים אינם מועילים. כאותו מעשה באדם שסיפר לחברו כיצד נכנס לביתו ומצא את אשתו על הספה עם גבר זר. 'מה לעשות?', שאל. 'תמכור את הספה!' היתה התשובה. את מוסר השלטון יש לשנות, לא את הטכניקה, וזאת עושים בעיקר ע'י דוגמה אישית. מי ייתן, ותצליחו.

אליקים העצני - ידיעות אחרונות

ב"ה יום חמישי, כ"ה אדר תשע"ג
7 במרץ 2013

החלטתי להקדים את פירסום העלון ליום חמישי בערב

אקטואליה[]

פרחי קדומים - סוף אדר תשע"ג[]

הקש עש שם הצמח וקבל פרטים עליו

מטעמי ארבה[]

התקבל מפרופ' זהר עמר שכתב:"ועוד מתכון של ארבה מטוגן וארבה בשוקולד"

הבהרה: הויקי הפרטי שלי איננו מקור לפסיקות הלכה.

"בו ביום מינו את הלל נשיא"[]

(בעקבות תהליך הרכבת הממשלה)
מאת: יאיר מכטה, תלמיד שיעור ה', העלון התורני המקוון לשבת ויקהל פקודי - פרשת החודש , ישיבת אור וישועה - חיפה

בפרשתנו אנו נפגשים בתרומת עם ישראל לבניין ומלאכת המשכן. העם כ"כ זריז לדבר ה' להקמת המשכן, עד שלנשיאים כמעט לא נשאר מה להביא:

"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן: וְאֶת הַבֹּשֶׂם וְאֶת הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים".

התורה חיסרה את האות יו"ד מהנשיאים על מנת שנדרוש זאת. רש"י מביא בשם המדרש: "אמר ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין, ומה שמחסירים אנו משלימין אותו. כיון שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו ז) והמלאכה היתה דים, אמרו נשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני השהם וגו', לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה. ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב".

אנו צריכים להבין שאנו מדברים על נשיאי ישראל, ראשי העם! עצלות? עלינו לברר מה השורש שהביא אנשים כאלה להתעצל במלאכה!?

הרב משה צבי נריה זצ"ל מסביר כי הפגם היה שלא הכירו את הרצון, הכיסופים וכח ההתנדבות העצום, הגלום בכנסת ישראל לבנין המשכן. הם לא העלו על דעתם שעם ישראל יתנדב בכזו זריזות שמחה והתלהבות!?. נשיא אשר אינו יודע את שאיפותיו של צאן מרעיתו, אינו מבין את הפוטנציאל הגלום בשבטו. זה כמו חקלאי שאינו מבין את טוב שדהו ובמקום לשתול בה כרם הוא שותל בה ירק פשוט. איזה הפסד יש פה. זה מהפגמים החמורים שיכולים להיות למנהיג, עד שהתורה באותיותיה מרמזת לנו שנשיאותם אינה שלמה! חסר בה משהו יסודי. ידוע כי הכרה, רצון ויכולת כולם מאוחדים יחד. לכן המנהיג שלא מכיר ברצון והכח של צאנו, לא יכול להנהיג אותו להוציא את כוחו לפועל.

דוגמא טובה לכך שזו תכונת יסוד של מנהיג אנו רואים בתוספתא (פסחים פרק ד הלכה יג):

"פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת שאלו את הלל הזקן פסח מהו שידחה את השבת אמ' להם וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת הרבה משלש מאות פסחים יש לנו בשנה ודוחין את השבת חברו עליו כל העזרה אמר להם תמיד קרבן צבור ופסח קרבן צבור מה תמיד קרבן צבור ודוחה את השבת אף פסח קרבן צבור דוחה את השבת...אמרו לו מה יהא על העם שלא הביאו סכינין ופסחין למקדש? אמ' להם הניחו להם רוח הקדש עליהם אם אין נביאין הן בני נביאין הן מה עשו ישראל באותה שעה מי שפסחו טלה, טמנו בצמרו(את הסכין), גדי קשרו בין קרניו והביאו סכינין ופסחים למקדש ושחטו את פסחיהן. בו ביום מינו את הלל נשיא והיה מורה להם בהלכות פסח".

ע"פ התוספתא הלל התמנה לנשיא לא בגלל הפתרון ההלכתי, אלא שחזה מראש פתרון הבעיה מתוך הבנת יחודם של ישראל קבע "הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם". מתוך הכרת פנימיותו של הכלל וסגולותיו – בני נביאים הם- נתמנה לנשיא.

יהי רצון שנזכה כולנו להכיר בכוחותיו הפנימיים של כל פרט ופרט וכוחות הכלל כולו. אלו הכוחות שלא נראים במציאות כאן ועכשיו במלוא הדרם ופארם. ומתוך אמונה זו נתמלא עז ואמוץ להוציא כוחות אלו אל הפועל לתקן עולם.

שבת שלום

מסורת ישראל[]

הלכה יומית:קריאת שמע[]

לכתחילה יש לקרוא קריאת שמע בלשון הקודש, ואף אם אינו מבין מה שאומר, ובתנאי שיבין את הפסוק הראשון, שאם לא כיון בפסוק זה לא יצא ידי חובה. (שו"ע ומשנ"ב סי' סא)
בדיעבד, אף אם קרא קריאת שמע בשפה אחרת, והוא מבין את אותה שפה - יצא ידי חובה. אך אין ראוי לעשות כן, כיון שיש כמה מילים שאין אנו יודעים כיצד לתרגמם [כגון 'ושננתם', שיש לה כמה פירושים, ו'טוטפות' שאיננו יודעים את תרגומה המדויק
צריך האדם להשמיע לאוזניו מה שמוציא בפיו, בקריאת שמע ובברכותיה, ובדיעבד, אף אם לא השמיע לאוזניו, יצא, ובתנאי שהוציא את המילים בשפתיו. אך אם רק הרהר בליבו, לא יצא ידי חובה. (שו"ע ומשנ"ב סי' סא)
חולה, או מי שמטעם אחר הוא אנוס ואינו יכול להוציא בשפתיו את קריאת שמע, יהרהר בליבו, והקדוש ברוך הוא קובע לו שכר על כך. ומכל מקום לא יצא בזה ידי חובה, ולכן אם לאחר מכן, כשעדיין לא עבר זמן קריאת שמע, יכול לקרוא בפיו, יעשה כן. (שם)
רשאי האדם לקרוא קריאת שמע בין בעמידה בין בישיבה ובין בהליכה. אך לא יקרא כשהוא שוכב על גבו או על פניו, כיון שאין ראוי לקבל עול מלכות שמים דרך שררה וגאוה, אך רשאי לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ולכתחילה ראוי שלא לקרוא בשכיבה כלל. (שו"ע ומשנ"ב סי' סא)
חולה, שקשה לו לקום, רשאי לקרוא קריאת שמע בשכיבה, ויטה מעט על צידו, ואם הוא יכול להטות לגמרי על צדו, או לשבת, אפילו רק באמירת פסוק ראשון - יש לו לעשות כן

המקור: halachotbeyom@gmail.com

משנה יומית:מסכת שקלים[]

גם אז הבנקאיים (החלפנים) גבו עמלות ואפילו ההלכה הרתה זאת'

הלימוד היום לעילוי נשמת שלמה בן אהרון ז"ל

בס"ד
יום שלישי כ"ג אדר תשע"ג

משנה ו: וְאֵלּוּ שֶׁחַיָּבִין בַּקָּלְבּוֹן, לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים, אֲבָל לֹא כֹּהֲנִים וְנָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים. הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי כֹּהֵן, עַל יְדֵי אִשָּׁה, עַל יְדֵי עֶבֶד, עַל יְדֵי קָטָן, פָּטוּר. וְאִם שָׁקַל עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ, חַיָּב בְּקָלְבּוֹן אֶחָד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת. הַנּוֹתֵן סֶלַע וְנוֹטֵל שֶׁקֶל, חַיָּב שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת:

מצוות התורה היא לתת 'מחצית השקל', ואמרו חכמים שאם שני בני אדם נותנים יחד שקל שלם, עליהם להוסיף מטבע קטנה, כיון שכאשר יבואו הגזברים לפרוט את השקל לשני חצאים, יצטרכו לשלם מעט לשולחני המחליף את המטבעות.

משנתנו מבארת מי מהתורמים חייב בהוספת מטבע זו, המכונה 'קלבון', כלומר, דבר קל המשלים את ההפרש שבין המטבעות.

וְאֵלּוּ תורמי מחצית השקל שֶׁחַיָּבִין בְּהוספת קָּלְבּוֹן, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים, שחיובם במחצית השקל הוא חיוב גמור, כמו שהתבאר במשניות לעיל, ואם שנים נותנים מטבע אחת של שקל, עליהם להוסיף קלבון. אֲבָל אין חייבים בקלבון, לֹא כֹּהֲנִים, שכיון שאין ממשכנים אותם (כמבואר לעיל מ"ג), לא חייבום בהוספת קלבון, וְלא נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, כיון שהם פטורים לגמרי ממחצית השקל, ואף שרשאים לתרום, לא תיקנו להם תוספת זו.

הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי כֹּהֵן, עַל יְדֵי אִשָּׁה, עַל יְדֵי עֶבֶד, עַל יְדֵי קָטָן, כלומר, שהלוה לאחד מהם מחצית השקל ונתנה עבורם לגזברים, פָּטוּר מלהוסיף קלבון. וְאִם שָׁקַל אדם שקל אחד שלם עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ - מחצית עבורו ומחצית הלוה לחבירו ונתנה לגזברים עבורו, חַיָּב רק בְּקָלְבּוֹן אֶחָד, כיון שאם היה נותן מחצית השקל ממש פטור מקלבון, ממילא אף עתה שנתן עבור שני בני אדם אינו חייב אלא בקלבון אחד. רַבִּי מֵאִיר חולק ואוֹמֵר שאף הנותן מטבע של מחצית השקל צריך להוסיף קלבון, ולכן כששני בני אדם נתנו שקל אחד, עליהם להוסיף שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת.

הַנּוֹתֵן להקדש סֶלַע, כלומר שקל שלם, וְנוֹטֵל כעודף שֶׁקֶל, כלומר מטבע של מחצית השקל, חַיָּב שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת, אחד עבור המטבע שקיבל מההקדש, ואחד עבור המטבע שנתן, ובזה אף תנא קמא מודה, כיון שלא נתן מחצית השקל האמורה בתורה

המקור: halachotbeyom@gmail.com

מה קרה ? על מה ההתרגשות הזאת ?[]

אריכות התיאורים וההסברים בפרשיות המשכן, "תרומה" – "תצווה" ו"ויקהל" – "פקודי", תמוהה ביותר, ובאופן מיוחד בפרשיות "ויקהל" – "פקודי". מילא בפרשיות "תרומה" – "תצווה", בהן יש את הציווי על העשיה, מילא. אבל במקום שתי הפרשיות "ויקהל" – "פקודי" , האם א"א היה להסתפק בפסוק אחד בלבד, ולומר: "וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְ-הֹוָה אֶת משֶׁה וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" ? יש לי ההרגשה שהקב"ה התרגש לקראת עשית המשכן וכליו, וברגשנותו סחף אחריו את התורה כמו שאומרים: "אהבה מקלקלת את השורה". לולא הייתי מוצא שגם רבי יהודה הנשיא חשב כך, לא הייתי מעיז לדבר כך. כדי להוכיח שגם רבי יהודה סובר כך, אני רוצה להעתיק ספור המופיע בגמרא (מסכת כתובות דף ס"ב) והסברו בצידו, תגידו לי אם אני טועה:

שני דברים יש לנו ללמוד מהסיפור הזה:

את אהבתו הגדולה של הקב"ה, אל "עם קרובו", עם ישראל, והצפיה שלו לשכון בתוכם .
גם אנחנו, מאז חורבן הבית, אחרי שאנחנו מחכים ומצפים לבנין בית המקדש ולגאולה, לַעֲקָרָה – דָמִינוּ, ואין מי שיבקש עלינו רחמים וִירַפֵּא שִׁבְרֵינוּ. ראוי היה שבשבועות אלו, בו אנחנו עוסקים בפרשיות המשכן וכליו, נקיים בעצמינו "כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם", (כל היום כתוב, לא די כל יום) ואז הקב"ה יקיים בנו (א) "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה..." (ספר ישעיה פרק נד) וגם "הִגְדִּיל יְ-הֹוָה לַעֲשֹוֹת עִמָּנוּ הָיִנוּ שְׂמֵחִים". בב"א.

המשמעות לימינו - הסייפא של הספור שהיא נהייתה עקרה, לא קשור להוכחה שגם רבי יהודה הנשיא חשב שהקב"ה היה חסר סבלני לחכות עד ש"ישא" את ישראל וישכון בתוכם כאשר יגיעו לא"י. סיימתי את הסיפור כי זה מה שכתוב. מאידך כמו שאשתו של בן רבי נהיית עקרה בהמתינה 12 שנה לבעלה שיחזור מהישיבה, גם אנחנו נמצאים בהמתנה לקב"ה שיחזור ויגאלינו זה כ 2,000 שנה, נהיינו עקרים ג"כ.

לשירותכם - תמיד, בברכה וכל טוב

יעקב שני - סופר סת"ם

מתחילים מסכת ערובין[]

מסכת עירובין היא המסכת השנייה בסדר מועד (אחרי מסכת שבת) , שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. פירושה העברי של המילה "עירובין", הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. (כמו מצוות כלאיים) נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (= נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.

העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי שלמה המלך עליו השלום. כאשר שלמה המלך תיקן תקנה זו עם התקנה של נטילת ידים, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני

קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.

א. עירוב חצרות. על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם.

ב. עירובי תחומין. כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.

צריך לשים שיעור של מזון שני סעודות.

לפי חב"דפדיה

סרטונים בנושאי חינוך[]

(מאולפני אתרוג)

והעמידו_-_להקרנה — והעמידו - להקרנה

"והמידו תלמידים הרבה" - חינוך למשפחה

פרוייקט_מתחברים_של_הגרעינים_התורניים — פרוייקט מתחברים של הגרעינים התורניים

פרוייקט מתחברים של הגרעינים התורניים

סדרה העוסקת בחינוך הדתי

ניידת הרמב"ם[]

Rambam-rambam-part-a-wmv9000-4

לימוד הרמב"ם בבית ספר

שבעת המצטיינים בלימוד הרמב"ם היומי הוזמנו ללשכת הרב הראשי, הרב שלמה עמר וזכו לברכתו.

צילום: אולפני אתרוג

על התקנת הרמב"ם היומי - לימוד הרמב"ם היומי, מיסודו של הרבי מליובאוויטש, הינו לימוד יומי של פרקי הי"ד החזקה של הרמב"ם, מטרתו היא לאחד את עם ישראל בלימוד משותף כך שכל יהודי יקיף את כל התורה כולה באופן שיטתי תוך פרק זמן מוגדר.

בלימוד בשותפות עם רבבות יהודים בארץ ובעולם ישנה אחדות גדולה שנוצרת בין הלומדים, ובנוסף כמעט בכל מקום אילו אדם מגיע יוכל למצוא חברותא או שיעור שעוסקים באותו הנושא ממש.

מדוע דווקא רמב"ם? - ספר הי"ד החזקה להרמב"ם הינו הספר היחיד הכולל וממצה את כל התורה שבעל פה כולה.

כפי שמעיד עליו הרמב"ם בעצמו בהקדמתו לספר: "וראיתי גם כן שאחבר חיבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה חסר דבר ממנו. ובכלל שלא יצטרך עמו אחר התורה (שבכתב) ספר אחר זולתו לדעת ממנו דבר שיצטרך בכל התורה בין מדאורייתא בין מדרבנן".

מסלולי הלימוד

שלושה פרקים ליום: מסלול הלימוד העיוני, במסגרתו מסיימים את 'הי"ד החזקה' כולו במשך כשנה. המסלול מיועד לאלו שמסוגלים להקדיש ללימוד זמן משמעותי ביום (1-1.5 שעות ביום), מכיוון שהלימוד במסלול זה, מטבע הדברים, אינו בעיון, יש ללמוד הלכה או פרט מתוך הנושא הנדון ברמה עיונית.
פרק אחד ליום: מסלול המוצע לכל יהודי, דורש זמן מועט יחסית (20-30 דקות ביום), במסגרתו מסיימים את 'הי"ד החזקה' לאחר כשלוש שנים.
לימוד ספר המצוות לרמב"ם: מסלול המיועד לאלו שרוצים להקיף את כל מצוות תורה שבכתב בלימוד זמן קצר מאוד (10-15 דקות) במסגרתו הלומדים יקיפו את כל מצוות התורה בכשנה אחת. במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים והוא מסתיים במקביל אליו.

פרטים נוספים כאן

הלכות הפסח[]

הלכות_פסח_חודש_ניסן_והגעלת_כלים_-_הרב_מרדכי_אליהו — הלכות פסח חודש ניסן והגעלת כלים - הרב מרדכי אליהו

הלכות פסח חודש ניסן והגעלת כלים - הרב מרדכי אליהו

פורסם ב- 6 במרץ 2013

ספר הלכות חגים משודר למרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

הלכות פסח דיני חודש ניסן חמץ ומצה הגעלת כלים

קריינות הרב משה קינ

עם ישראל[]

הספר 'תכלית ראויה' להורדה וקריאה ישירה[]

רות איזיקוביץ כתבה ביום 27 בפברואר 2013 : לאחר שאזלו כל עותקי הספר 'תכלית ראויה' בדפוס, נעניתי לבקשת כמה מן הקוראים להוציאו לאור באינטרנט, כדי להגדיל את תפוצתו. תגובות קוראים רבות נפרטו על מיתרי הכאב, התדהמה, החרון, הייאוש, לנוכח מראה חיילים שפסיכולוגים הפכום לרובוטים חסרי תחושות, ולנוכח מראה המגורשים על ידם. את שם הספר גזרתי מהחלטת בית המשפט הגבוה לצדק, שאישר את פשע הגירוש על פי "חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, חוק לתכלית ראויה".

אתר "תכלית ראויה"

מיהו נכרי? זהות יהודית לנוכח האחר בתוכנו[]

במסגרת ההרצאות לקהל של אוניברסיטת בר-אילן - "אינטלקטואליה ואקטואליה ומה שבינהם - מרתון הרצאות בנוסל TED, פרופ' אשר כהן, חוקר בתחום מדעי המדינה ופרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן, הרצה על הנושא : מיהו נכרי ? זהות יהודית לנוכח האחר בתוכנו.

על מנת להציג את הנושא הוא הביא לדוגמא את נושא אכיפת חוק השבת בקניונים הפתוחים בשבת. משרד העבודה מגייס לא-יהודים על מנת לאכוף את החוק. התוצאה, יש לעודד איכלוס של לא-יהודים במדינה על מנת לאפשר מדינה שתפעל לפי ההלכה.

הוא הציג דוגמאות לבעיות בתחום זה:

ברית מילה לבן של אימא לא יהודיה - אינה מבינה כי בזה הוא לא נעשה יהודי
מתי יש לקבל שבת, האם אפשר להחמיר ולהדליק נירות כבר ביום ששי בצהרים.
ברכתו של הגר על נירות חנוכה - " על הניסים שנעשו לאבותינו"

במדינת ישראל יש 320 אלף לא-יהודיים, אשר נחשבים לחלק מעם ישראל. הבעיה קיימת. ָָָ

ארץ ישראל[]

סיור בפסח:"דרך האבות"[]

המקווה הקדום על "דרך האבות", התמונה מתוך אתר "נלך"

בדרך האבות בעקבות העליה לרגל.
מאת : שבתאי שירן "מורשת הגליל"

חג הפסח היה אחד משיאי העליה לרגל בשעה שבית המקדש עמד על מכונו ובימים אלו של ערב חג היו הדרכים מלאות באנשים העולים לירושלים נצעד גם אנחנו בדרך העולה לעיר הקודש מכוון דרום, הדרך הידועה כדרך האבות באזור גוש עציון.

נקודת המוצא שלנו היא האלון הבודד, האלון שהפך לסמלו של הגוש לאחר שבמשך 19 שנה צפו אליו בגעגועים ילדי הגוש עד שזכו לחזור. מהאלון נמשיך בעקבות השילוט ולפנינו ח'ירבת זכריה, המשמרת את שמה של בית זכריה. שם נלחמו המכבים מול האויב היווני. כאן הכניסו היוונים למערכה את הפילים וכאן ניסה אלעזר, אחי יהודה להכריע את הקרב ובמעשה התאבדות מוטט את אחד הפילים. לזכרו, הישוב אלעזר הסמוך.

נתקדם בשביל עד שנגיע אל אבן המיל בצד הדרך המצינת שכאן עברה דרך רומית לירושלים על בסיס הדרך הקדומה יותר ששימשה את עולי הרגל. עולה הרגל שהילך בשביל זה יכול היה להתרשם, כמונו, מנופי קו פרשת המים הארצי. מצד מזרח אגן הניקוז של ים המלח ובמערב באגן הים התיכון. יתרונה הגדול של דרך זו היה טמון בנוחות שסיפקה מכיוון שלא הכריחה הדרך את ההולכים בה לטפס במעלות ובמורדות תלולים.

בתקופה זו של ערב הפסח היו בית דין מתקנים את הדרכים ובכללן דרך זו כפי שמציינת המשנה "באחד באדר, משמעין על השקלים.... בחמישה עשר בו, קורין את המגילה בכרכים, ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים". (שקלים א א). נמשיך כ-100 מטר וכפי שמציינת המשנה נגיע למקווה טהרה, אחד מני רבים ששמש את עולי הרגל.במקווה זה הפרדה ברורה בין מדריגות הכניסה למדריגות היציאה מה שמעיד שהיה מיועד למספר גדול של משתמשים אך בעיקר הוא מעיד על ההקפדה שהקפידו שמי שיצא טהור מן המקווה לא יגע בנכנסים אליו כפי שאומרת המשנה. "כל הכלים הנמצאים בירושלים. דרך ירידה לבית הטבילה, טמאים; ודרך עלייה, טהורים" (שקלים ח ב).

נמשיך צפונה לכוון הישוב נווה דניאל. למרגלותינו מעמיק הנחל, וההולך מעליו נהנה מהמראה המשלב את צמחיית החורש הטבעי עם מטעים ששתל האדם: גפנים ועצי פרי נשירים אחרים. כדי למנוע את סחיפת האדמה נבנו טראסות אבן שהעניקו להר את מראהו המוכר. ממערב לנו קיבוץ ראש צורים ומטעיו. באחד העיקולים נחלוף על פני שרידי כבשן הסיד, ששימש להכנת הסיד, ומעט אחר כך, ואנו מתחת לשכונה המערבית של הישוב אלעזר הנקראת, כמה לא מפתיע, "נתיב האבות".

הנוף נפתח ממערב ומצפון. לבתי נווה דניאל המתנשאים מצפון עד לגובה של כמעט 1000 מטרים מעל פני הים ואליו מצטרפים נחלין, ביתר, וישובים רחוקים יותר בהרי ירושלים.. מתחת לשביל נוף פראי של צמחיית הבתה והסירה הקוצנית השולטת בה. ולפנינו כבר הכביש העולה לנווה דניאל, ובו נסיים את הסיור.

איך מגיעים? ניסע על כביש 60 ובצומת גוש עציון נפנה לכיוון מערב (כפר עציון, אלון שבות). לאחר כ-2 ק"מ נפנה ימינה עם השילוט אל עבר האלון הבודד. בכיכר יש להמשיך ישר ו-100 מ' אחריו יש לחנות בשוליים שמשמאל לכביש. אורך המסלול כולו כ 2.5 ק"מ, הדרך מתאימה להולכי רגל ולרכבים בעלי עבירות טובה.

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

ראו כאן על דרך האבות המיקראית

תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה)[]

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.2816,"lon":35.17665,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":17,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"TERRAIN","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.2816,"lon":35.17665,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":9,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה) הייתה המקום הראשון בשומרון בו ניסו יהודים להתנחל אחרי מלחמת ששת הימים. בשנת 1975 נעשו נסיונות להתנחל במקום כאשר בסופו של דבר התקבלה החלטה ממשלתית לאפשר לגרעין מתיישבים להתיישב בשומרון.

מסילת הברזל - בעקבות ההוראה של ג'מאל פאשה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע לדרום ארץ ישראל. היינריך מייסנר, מהנדס גרמני שעבד עם השלטון הטורקי, שינה את התכנון התוכנית המקורית של המסילה ובמקום להמשיך את המסילה החדשה מעפולה לשכם עד לירושלים הוא החליט להמשיך אותו מדרום תחנת הרכבת בסבסטיה לכיוון דרום, עד באר שבע כך המסילה החדשה הובילה דרך הבקעה של נחל שכם לטול כרם.

שרידים של הסוללה, עמודי קו הטלגרף שליוו אותה וכן מעברים על פני הנחל של מסלול הרכבת (המסלול עבר מצד אחד של הנחל לצד שני וחוזר חלילה לפי הרוחב של המישור משני צידי הנחל )נראו בבירור בשנים הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

מטול כרם נמשכה המסילה לואדי צארר, טינה, צפונית מכפא מנחם היום, אל-פאלוג'ה היום מערבית מצומת הדרכים "צומת פלוגות" בין אשקלון לבין קרית גת, משמר הנגב של היום ולבאר שבע. באוקטובר 1915 הגיעה מסילת הרכבת לתחנת הרכבת של באר-שבע. התחנה הפכה למרכז הלוגיסטי החשוב של הצבא העות'מאני, לקראת כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים - הודו. המסילה נמשכה לעוג'ה אל חפיר, היום נצנה ומשם דרומה לקוסימה ושלוחה נוספת פנתה לצפון סיני.

צמחים פולשים המסכנים את האיזון האקולוגי[]

צפריר בינת כתב באתר הארץ על קריאת החברה להגנת הטבע קוראת לציבור לקטוף ולעקור מיני צמחים פולשים ולא מוגנים, המאיימים על הטבע המקומי - דוגמא בולטת היא:

	השיטה הכחלחלה, שהובאה לארץ מאוסטרליה שינתה לגמרי את הנוף באזורי החולות, הפכה דיונות ליערות עבותים ובכך מנעה את התפתחות הצומח הטבעי המקומי. גופים כמו רשות הטבע והגנים מנהלים מדי פעם פעולות נרחבות לעקירת והרעלת ריכוזים גדולים של מינים פולשים כמותה, אולם בחברה להגנת הטבע טוענים שאין כיום טיפול במוקדים חדשים שבהם ניתן לעקור את השיטה באופן מהיר ויעיל ולמנוע את המשך פלישתה.

עוד עח השיטה המכחילה קרא כאן

שמורת פורה[]

Pura02 ST 10 — שרידי הגשר של הרכבת הטורקית ממלחמת העולם הראשונה המקור: הויקיפדיה העברית

אתר מיוחד במינו לביקור בעונה זאת השמורה משתרעת על פני 12 דונם, באפיק נחל פורה, שהוא יובל של נחל שקמה. שמה של השמורה ניתן לה על שם חורבת פורה הנמצאת בגבולה המערבי. השמורה נקראית בערבית ח'רבת אלפורה. השמורה נמצאת באזור מעבר אקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי הנקרא בתת הספר. לאזור זה צומח אופייני המורכב בעיקר משיחים ובני שיח שמוצאם ים תיכוני יחד עם מינים ממוצא מדברי.

צמחיית החולות מורכבת משיחי רותם, מלוח ולענה ושזורים בהם מני פרחים רבים ומגוונים. לעינינו יתגלו המרבדים האדומים של הכלניות, נוריות אסיה והפרגים. נטייל בין הפרחים השונים ובגבעה. נוכל לראות גם את פרחי הדבורנית הרמאים-המתחזים, שמתחפשים לדבורה ומדיפים ריח אופייני לדבורה-נקבה. זכרי הדבורה, הנמשכים לריח הפרח, מנסים להזדווג עמו וכך מאביקים את הפרח. עוד נוכל לראות את לשון הפר הסמורה, שפרחיה כחולים וקטנים, אבל את שמה היא קיבלה מצורת העלים, דמויי לשון פר.

מדרום-מערב לשביל נראה בחורף אגם קטן. נמשיך עם השביל לעבר האגם. אגם זה הוא למעשה תוצאה של סכר, שנבנה במורד הנחל כדי לאגור מי שיטפונות ולהחדירם לקרקע. עופות, החולפים בסביבה, אוהבים מאוד להגיע לכאן, משום שנוסף על צמחים אכילים יש באגם גם צפרדעים, סרטנים קטנים ועוד מטעמים אהובים על בני-הכנף.

המקור ופרטים נוספים - אתר טיולי

על שכם המקראית[]

Laurea — הצגת העבודה בפני רבני רומא: il rav Benedetto Carucci Viterbi e come correlatori rav Alberto Piattelli e rav Amedeo Spagnoletto. Ad integrare la commissione il rabbino capo di Roma rav Riccardo Di Segni e la coordinatrice del corso di laurea Myriam Silvera

"מוקד" - פורטל יהודי איטליה הציג עבודת מחקר שנעשת על שכם על-ידי Massimiliano Ariel Boni חבר ב:Corte Costituzionale (מעין בית דין רבני) ליד קהילת יהודי רומא. עבודתו זכתה לציון גבוה במיוחד. בין השאר הוא כתב:

"שכם - אומר המחבר - נראה שיש מקום שאינו אקראי בהיסטוריה יהודיה. בייחוד יש לעתים עומסים המתרחשים אפיזודות של אלימות. בדרך כלל האירועים האלה יישארו חיים בזכרונו של הקורא לעובדה שהיא עושה או לאנשים שאינם עבריינים (או קורבנות).

לא תמיד, לעומת זאת, היא כאל מקרה שהפרקים הללו מתרחשים כולם באותו המקום.הרעיון שניסיתי לפתח במחקר זה הוא שאירועים המתרחשים בשכם, ואנשים שמושפעים נמצאים שם, לא במקרה.

ההשערה שנבדקה היא כי אז את הטקסט, הודות לאלו ששחקו בו ונחקרו, מגלים משמעות עמוקה יותר. לכן, השאלה שענתה היא האם המקום מאוד, מקום ש, הוא הגיבור, כלומר, אם יש לו משמעות סמלית. "

על הישוב היהודי בשכם בימי התורכים

המקור: יואל נוימן - ארכיון שכם - שער הישיבה - ישיבת עוד יוסף חי ביצהר

צרכנות[]

מאני טיים[]

סדרה לצרכן להבנת מהות הכסף

כמה באמת שווה הכסף שלנו?

פרק 4 בסדרת הכלכלה של TheMarker: הורדת הריבית והדפסת הכסף הנרחבת משפיעות על הכסף שלנו. כדי להבין את ההשפעה הזו צריך קודם לשאול מהו כסף, ומתי הוא לא שווה כלום

הקישור לעשרת הפרקים - חלק טרם עלו לאתר

כמה שווה הדירה שלכם[]

חדש או ישן - חמש השנים האחרונות - רשימה חלקית

Kuach mechire dirot — רשימה חלקית
המקור: משרד השיכון

המקור:themarker

מוסיקה[]

Flash mob - VERDI[]

Flash_Mob_Opera_Nabucco,_Giuseppe_Verdi,_Toulouse,_France — Flash Mob Opera Nabucco, Giuseppe Verdi, Toulouse, France

Flash Mob Opera Nabucco, Giuseppe Verdi, Toulouse, France

Flash_Mob_W_Verdi_-_Piazza_Loggia — Flash Mob W Verdi - Piazza Loggia

♫_Music_flashmob_(Verdi,_La_Traviata_Libiamo_ne'_lieti_calici)_♪ — ♫ Music flashmob (Verdi, La Traviata Libiamo ne' lieti calici) ♪

♫ Verdi, La Traviata: Libiamo ne' lieti calici

Flashmob_Opera_-_Festival_La_Perla_-_AIDA_2013 — Flashmob Opera - Festival La Perla - AIDA 2013

Flashmob Opera - Festival La Perla - AIDA 2013

התבל[]

Singapore - Dream City • 360° Aerial Panorama[]

Modern Singapore got lucky with its name. Language learning enthusiasts call it "the Lion City", which is a literal translation from Malay language. Ancient legend says that in the 13th century a beast that has never been seen before, has appeared in these lands:

They saw a strange beast moving with great speed; it had an orange body, black head, and white neck. It looked stronger, faster, and bigger than a goat. Having noticed people, it dropped out of sight.

The beast had made such a strong impression on the prince that he decided to name the city after what he thought was a lion. Malay people had never seen a lion before, but they heard a lot of stories about it. So the prince was convinced that he saw a lion that day. Nowadays a lion image can be found almost everywhere. For example, you can see a dragon with a lion's mouth on the country's postage stamps.

Till 1960s Singapore was a poor country that had to import fresh water and mortar sand. Later on so called "economic boom" or "the 20th century phenomena" happened. Lee Kuan Yew, who was elected as a Prime Minister, decided to make Singapore a financial and trade center of Southeast Asia. He was able to accomplish the impossible: to eliminate crime completely, to defeat mafia groups, and to attract foreign investors. In just a couple of decades he turned Singapore into one of the most prosperous countries in the world.

הקישור

ויקי-קדומים לשבוע פרשת ויקרא תשע"ג

תוכן עניינים