פרי הארץ הוצג בפני בני ישראל במדבר סיני - תחריט גוסטב דורא
בפרשת השבוע ציווה הקב"ה את משה רבינו :"שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם" (י"ג,ב'). הנשיאים, האנשים המכובדים בעם ייצאו לתור את הארץ. והם גם קבלו משימה מפורטת - תוכנית תיור:
- עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר.
- וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב.
- וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה--הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים.
- וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן,
ולבסוף גם התבקשו להביא מזכרת, כראוי לתייר:וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים."
תוצאות השליחות לא היו כמצופה:"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת. לג וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם (ל"ב)
ומה המסקנה: להשאר במדבר סיני ולהיות "בני מדבר" (או "יוצרי המדבר" בלשונו של הבריטי מושל סיני שקבע זאת לאור אופיין ההרסני של הבדואיים) או, לחזור לבית העבדים, לארץ מצרים. הקב"ה החליט אחרת:"סדרת חינוך" של ארבעים שנה. והתוצאה:"וְטַפְּכֶם--אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, לָבַז יִהְיֶה: וְהֵבֵיאתִי אֹתָם--וְיָדְעוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ. (י"ד,ל"א). רק מי שיחווה את אהבת הארץ ראויה להגיע אליה.
כדאי לקרוא: הרבאליהו רחמים זייני, שערוריה ו'חרם', באתר ישיבת אור וישועה. המאמר מנתח את הפן התת-הכרתי העומד מאחורי הביטוי "ונהי בעיניינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" - שנאמר על ידי עשרת המרגלים (מלבד כלב ויהושע), וההשלכות של נחיתות פסיכולוגית זו לדורות ומשמעותן.
מטרת תיור הארץ[]
ההשראה ללמוד את ידיעת ארץ ישראל ובעקבות הלימוד לטייל בארץ באה מדבריו של הקב"ה לאברהם אבינו:
|
וַה' אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה . כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. | 
|
| – חומש בראשית, י"ג, י"ד - ט"ו | ||
התלמוד הבבלי במסכת כתובות מביע ההערכה מיוחדת למטיילים בארץ ישראל: "א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (קי"א). עוד על מדרש זה.
חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, כתב: "אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את ארץ ישראל מאשר להלך בה לאורכה ולרוחבה. רק כאשר אתה יוצא לסייר ברגל, אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ ישראל ואת היותך בן הארץ הזאת. רשמי ההלכה בטיול נחרתים בלב. ועל כך נלמד מהפסוק ספר ישעיהו "כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ." ( מ"ב, ה').
המוסדות הלאומיים בתקופת המנדט ומערכת החינוך שהייתה בשליטתם עודדו את הטיולים בארץ ישראל. וכך מספר אריה יצחקי " במסגרת מדיניות 'הספר הלבן' הוציאה ממשלת המנדט ביום 14 בדצמבר 1942 את צו מספר 1239 - "איסור כניסה לאזורים בני פיקוח". הצו פורסם ב'גאזט', העיתון הרשמי של הממשלה במסגרת "תקנות ההגנה לשעת חירום". הוא סגר שטחי ארץ גדולים בפני מטיילים יהודים: את מזרח השומרון, מערב השומרון, מזרח יהודה ודרומה, וכל הנגב והערבה עד אילת."
זאב וילנאי אמר בכנס הראשון לידיעת הארץ בסוכות תש"ג: "רק משוטטים אמיתיים יודעים את הטרגדיה ההולכת ונרקמת בקשר לחופש הטיול בארץ. מי מבין הנמצאים איתנו יודע שהממשלה צמצמה את אזור הטיולים בארץ? האם יודעים אתם שאסור לנו עכשיו ללכת למודיעין, אל קברי המכבים? האם יודעים אתם שאסור, לפי החוק, ללכת לשילה, לבית-אל ואל כמה וכמה מקומות הקושרים אותנו עם העבר שלנו?"
ווילנאי סיכם: "אני מטייל באותם התחומים. לפי שעה לא נתפסתי ואני מקווה שאם אתם תטיילו, גם אתכם לא יתפסו". מחלקת הסיירים של הפלמ"ח המשיכה בסיורים . כאשר יצא לאור ספר המחלקה בשנת 1987 , כתב שר הביטחון דאז, יצחק רבין במבוא לספר את הדברים הבאים: "ספר זה הוא ביטוי מעט לחבורה אשר כבשה את ארץ ישראל ברגליה... את הרוח המיוחדת הזאת רוח החברותא, היחד, הצוותא, שאבו הסיירות של צה"ל מתוך הפלמ"ח, מאותה חבורה אשר קמה והתהלכה בארץ, חצתה הרים וואדיות, כבשה נתיבים, שבילים ודרכים". (מקור צו איסור טיול - מקור ראשון)
לאחר "הפיגוע בנחל תלם" אמר שר הביטחון אהוד ברק כי הוא מייחס חשיבות עצומה לדחף של אנשים צעירים להכיר כל פינה וכל וואדי ברגליהם. זה היה חלק מהעוגן בציונות שעליו קוממנו את ביטחון ישראל ואת יכולת הלחימה. צריך לשפר את התיאומים ואת הפריסה ויכולת התגובה, אבל לטייל בכל הארץ מצד אהבת הארץ זה חשוב" ( מקור: אם הרוצחים ישוחררו - נשים עליהם את היד שרות nrg. )
משרד החינוך והתרבות- בעשורים הראשונים לקיום המדינה - עודדו את לימודי "ידיעת ארץ ישראל" וסיורים בארץ היו כלולים בתוכנית הלימודים. היום הם חלק מתוכנית הלימודים לתלמידי החטיבה העליונה של בית הספר התיכון בנושא לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה , כאשר ממולצות פעילויות ייחודיות ללימוד ידיעת ארץ ארץ ישראל.
נכתב על-ידי במסגרת יצירת הערך על ידיעת ארץ ישראל בויקיפדיה העברית
היכן נמצאת הודו והאם היא שייכת לה'?[]
- בתחילת פסוקי דזמרה מובא הפסוק "הודו לה'". האם רק ארץ הודו שייכת לה'? האם יפן לא שייכת לה'? הרי במזמור כ"ד (שיר של יום ליום ראשון) כתוב במפורש "לה' הארץ ומלואה"?
- האם הודו נמצאת בשמים או בארץ? כנראה שהתשובה היא גם וגם. הרי בפסוקי דזמרה אנחנו אומרים "הודו על ארץ ושמים". ואם לא די בכך, אנחנו אפילו שרים את המשפט הזה לפני הכנסת ספר התורה להיכל. כידוע הגמרא במסכת תענית אומרת שיש ירושלים של מעלה, ויש ירושלים של מטה. האם גם הודו זכתה להיות גם בשמים וגם בארץ?
אלא, בפסוק "הודו לה' קראו בשמו" עלינו להקפיד על הטעמה נכונה של המילה. הקריאה הנכונה של המילה צריכה להיות הוֹ-דוּ (מלרע). כלומר הפסוק לא מדבר על ארץ הודו, אלא דוד המלך קורא לכולנו להודות לה'.
ומה לגבי "הודו על ארץ ושמים"? האם גם כאן די בהקפדה על הטעמה נכונה? מסתבר שלא. אם נשים לב לניקוד של המילה "הודו" נגלה שכאן הניקוד צריך להיות הֹו-דוֹ (חולם חולם וכמובן מלרע). כלומר, אמנם לא מדובר על ארץ הודו (שנמצאת רק בארץ) אבל גם אין כאן קריאה להודות לה', אלא, מדובר על ההוֹד של ה' שנמצא בשמים ובארץ. כפי שאנחנו אומרים בפיוט האדרת והאמונה "ההוֹד וההדר לחי עולמים".
אם כך, לה' הארץ ומלואה (ולא רק ארץ הודו), ואנחנו נודה לה' על כל הטובות שהוא גומל איתנו, ונדע שההוֹד שלו נמצא גם בשמים וגם בארץ, ונקפיד על הטעמה נכונה ועל ניקוד נכון.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה, צבי שביט 050-5918412 zvi@shoresh.org.il http://diyukim.blogspot.com
מה שדרוש כדי להגשים את שבות ישראל לנחלת אבותיו[]
אליקים העצני כתב : היום, כשהמערה הוכרזה "אתר מורשת לאומית", מי זוכר שממשלת ישראל התכוונה להפקיר אותה למוסלמים בדיוק כפי שהפקירה את הר הבית, ומי יודע להעריך את היהודים האלמונים שהשיגו זאת במסירות הנפש שלהם? יהודי חברון לקחו בעבור העם היהודי את מה שהשלטון לא העז לתת, ורק לאחר מעשה גם השלטון נתן והקים ובנה והתיר והכשיר, וכך קמו הקהילה היהודית בחברון והעיר קריית ארבע ויישובי הר חברון אשר מסביב – יתד יהודית נטועה עמוק באדמת יהודה, המבטיחה גם את שרידותה של תל אביב.
עתים, עולה חשד שהשלטון בסתרי ליבו שאף כל הזמן להגיע אל התוצאה הזאת, אך נזקק למתנחל היהודי בתפקיד "גוי של שבת" שייקח על עצמו גם את האחריות וגם את העונש.
...ואם זה מה שדרוש כדי להגשים את שבות ישראל לנחלת אבותיו – לו יהי!
לקריאת המאמר במלואו הקש כאן' - הובא ברשות המחבר
לזכרו של יהודה אריאל[]
סופר עיתון "הארץ", תושב "שבי ציון" בגליל כתב ספרים על תולדות ההתיישבות הציונית הדתית וחיבר סיפרי ילדים ברוח המסורת ואהבת ארץ ישראל. מצאתי את קטע העיתון מפרי עיטו מלפני 25 שנה. יהי זכרו ברוך !
על מדינת תל אביב[]
מתוך המצגת של גיא שחר וברשותו
"אני מאמין" של גיא שחר:"בחלקה הקטנה שאני מנסה לתרום בה, מצגות הטבע והנוף, הספרים והפרסומים האחרים באינטרנט יוצרים מגע ראשון, וירטואלי, עם הנוף, הגורמים לרצון לצאת לשטח. יצירת מודעות לבעיות דרך העלאת סוגיות סביבתיות, לציבור הרחב בעיקר דרך "סביבון” ואספקת חומר תדמיתי לארגונים סביבתיים, ובשטח הפעולה – מעורבות אישית במידת האפשר במאבקים סביבתיים – ארציים ומקומיים, הגשת השגות לתכניות, והצעת פתרונות חלופיים, בכל אמצעי פעולה אפשרי – תהליכים מול מוסדות התכנון, מכתבים לנבחרי ציבור, וכד’.
פיתוח הרכבת, מדינת תל אביב, הפריפרייה החיפאית וערי השינה של ישראל - הקישו כאן
המונח "מדינת תל אביב” הפך לשגור לאחרונה, ויעיד על כך חיפוש המונח בגוגל, המניב כיום מעל חצי מיליון תוצאות. המונח בא לתאר את המצב בו הכלכלה, התרבות והחברה הישראלית מרוכזים באזור גוש דן. אודה ואתוודה שכאשר גרתי בגוש דן לא הצלחתי להפנים את מלוא משמעותו של המושג, ורק ממבט של כמה חודשי מגורים בחיפה התמונה מתבהרת. למרבה ההפתעה, ובניגוד לדעות של מומחים רבים, דווקא פיתוח התחבורה המסילתית בישראל מחזק את מדינת תל אביב.
היות שתשתית הרכבות בישראל מתפתחת מהר יותר מאשר אלמנטים אחרים בפריפריה, נוצר מצב שהרכבת מאפשרת לאנשים להגיע מהר יותר מהפריפרייה למדינת תל אביב. הדבר מנציח את התקבעות מקומות התעסוקה במרחב שבין רחובות לנתניה.
לאתר, הכולל פרטים על גיא שחר ורשימת המצגות הקישו כאן
תפארת ההתיישבות[]
מיכאל יעקובסון, אדריכל ומשוטט מקומי, סוקר אתרים ב"התיישבות העובדת" . הוא גילה תפארת שנעלמה ואיננה: מבנים, חדרי אוכל ואתרי בידור נטושים. לא להאמין כי אתרים נטושים אלה היו פעם מקומות פורחים. דור העבר אינו זוכר אותם ודור ההוה אינו מכיר אותם. תראו דוגמאות אחדות
- סיבוב באמפי גברעם הנטוש- הוא שאל:"מישהו יודע באמת מה הסיפור של המקום המוזר והמאד נטוש הזה ?" - גם אנו שואלים
- חדר האוכל הנטוש של שדה נחום - בודד ערום ונטוש ניצב לו חדר האוכל של קיבוץ שדה נחום בפתח היישוב, לא הייתם קופצים לבקר ולראות מה נשאר ממנו ומהם?
- המרכז האזרחי של המושב ירדנה שתוכנן
האם יימצאו את ארמונו של לוט בסדום[]
יעל דוראל מדווחת ב:למה יקדחו לעומק ים המלח ?
אסדה מיוחדת תקדח לעומק 500 מטר בלב ים המלח כדי לשלוף החוצה שכבות של אדמה, שיגלו מה היה האקלים באזור בחצי מיליון השנים האחרונות. בצפון ים המלח יחלו בקרוב לבצע קידוח ראשון מסוגו בעולם, שיאפשר לפענח את ההיסטוריה האקלימית של חצי מיליון השנים האחרונות, ויסייע למחקר העולמי בנושא. הקידוח של האוצר הסביבתי יצא לדרך בנובמבר, לאחר לא פחות מעשר שנות ציפיה והמתנה.
כיצד יתבצע הפרויקט הייחודי? אסדת מחקר שנבנתה במיוחד תוצב באגן הצפוני של ים המלח, מול חופי עין גדי. היא תקדח לעומק של 500 מטר כדי להוציא בזהירות "גלעין" - שכבות אדמה שיועברו לניתוח במעבדה.
פרופ' צבי בן אברהם מאוניברסיטת תל אביב, ראש הפרויקט וחתן פרס ישראל במדעי כדור הארץ, הסביר ל-ynet שבעזרת הגלעין מקווים החוקרים למצוא לא רק רישום מדויק של האקלים ההיסטורי אלא גם מידע על היסטוריית רעידות האדמה שפקדו את האזור ותגליות נוספות, בחלקן אולי תעשייתיות.
"הגלעין שנוציא הוא למעשה מדגם רציף, שיספק לנו ארכיון של השינויים האקלימיים שהיו במזרח התיכון בחצי מיליון השנה האחרונות. זה יסייע גם למחקרים שעוסקים בהתחממות כדור הארץ, ובעליית מפלס מי הים, אבל עשוי לסייע גם בשורה של תחומי מחקר אחרים".
"הרוח לא יקח[]
(ספרו של לובה אליאב על "התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה" - עם פטירתו)
הרוח לא יקח הוא ספרו של אריה לובה אליאב על ההתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הסיפור מתחיל בביקור בבית חולים רמב"ם בשכונת בת-גלים בחיפה אצל פצועי מלחמת יום הכיפורים. מבית החולים הוא הולך לחוף הים ומגלה כי עדיין יש שרידים למתקנים של תותחי החוף אשר אותם אייש בשנות מלחמת העולם השנייה להגנת מפרץ חיפה מפני "מדינות הציר". מכאן הוא משחזר את מהלכיו מאז שנפרד מלימודיו ב האוניברסיטה העברית בירושלים בהר הצופים, גיוסו לצבא הבריטי ושובו לקראת סיום המלחמה ל תל אביב להלווית אביו.
בבית חולים רמב"ם הוא מבקר חייל פצוע, לפי בקשת בנו שעדיין בחזית רמת הגולן. הוא פוגש אלוף משנה פצוע מימי ההגנה וזוג הורים אשר מספרים לו על בנם שנפל. ביציאה הוא מבחין במחנה הצבא הבריטי לשעבר "הפנינסולה ברקאקס" - היום מחנה של חיל הים . הוא ממשיך ומגיע לבית נטוש, שהוחרם על ידי הצבא, ובו הוא התגורר בעת שרותו הצבאי ומסיים במשטח בטון על החוף בו היו מוצבים התותחים, אשר אותם הוא אייש.
זכרונותיו חוזרים לשנת 1940 להר הצופים. בדרך להר היה מתבונן במצבות של בית הקברות הבריטי בירושלים עם "הרגשה מוזרה" כי הוא שייך אליהם. הוא ידע כי המלחמה היא "מלחמה יהודית" ומחליט להתגייס לצבא הבריטי כדי להלחם בגרמנים . ב סרפנד , בסיס האימונים הוא התוודא לנוהלי הצבא הבריטי. הוא רכש אוצר מילים חדש. עליו להגיב לפקודות "אלט" ו"דאון" ואת מילת המפתח שהסרג'טים כללו בכל משפט שיצא מפיהם :"פאק".
מפקדת ה"הגנה" הייתה בדעה שרצוי שצעירי ביישוב התגייסו לחיל התותחנים. בתחום זה לא היה להננה ניסיון קרבי. לפי-כך הורו לסטודנטים להתגיס, מתוך הנחה כי למקצוע התותחן ייבחרו דווקא בעלי השכלה. ואכן כך קרה, אבל רק אחרי שרות מפרך כמו שמצופה מ"נטיבס" - הילידים.
גלידה לקיץ - כדאי לדעת[]
va pensiero[]
לקראת ההופעה בשבוע הבא לרגלי המצדה
Verdi - Nabucco - Chorus of Hebrew Slaves
Arturo Toscanini conducts
ארתורו טוסקניני - 1943