ויקי-קדומים לשבוע פרשת ויקהל-פקודי

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

הגיע הזמן לצאת ולצפות בפרחים : תראו מה ניתן לראות בסיור של שעה אחת
וכן ניתן לטייל ברחבי הארץ:שמורות טבע, גנים לאומיים, מסלולי טיולים בארץ ועוד אתר מומלץ לבחירת מסלול טיולים

לפי אתר השירות המטראולוגי הישראלי: גשם מצטבר ירושלים מ-01/08/2011 עד 2/03/2012: 597 מ"מ אחוז מהממוצע הרב שנתי לתקופה 01/08/2011 עד 28/02/2012: 130% !!! אחוז מהממוצע הרב שנתי לעונה כולה: 111%  !!!! ממוצע רב שנתי לעונה כולה: 537 מ"מ ועוד מקומות אחדים שמצאתי באתר מצפה חרשים - בגליל העליון - 931 מ"מ באר שבע - 139 מ"מ אילת 22 מ"מ

כתב היד העתיק מספרי המקרא

צילום מתוך האתר - שימוש הוגן

המקור:
La tradizione della Bibbia ebraica nel primo millennio/The hebrew Bible in the first millennium, del prof Giuliano Tamani - המקרא האלף השנים הראשונות לספירה (באיטלקית)

כולל רק קטעים מספרי הנביאים: ירמיהו, ישעיהו ויחזקאל
נמצא היום:San Pietroburgo, Istituto di studi orientali dell’Accademia delle Scienze della Russia

הטעמים הם לפי הנוסח שהיה מקובל בבבל. כנראה מהמאה ה-9 (847). נכתב בו שכתבו סעיד בן יעקב כ"ד מרחשון ד' תר"ח (4608).

כתב היד בגיע למוזיאון יחד עם כתבי יד נוספים מבית הכנסת הגדול ebrei di Karasubasar (Crimea) e insieme alla collezione della Biblioteca Nazionale dei caraiti di Eupatoria

פירוש המשנה לאור המציאות בארץ ישראל

הידיעון הראשון של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה נערך ראיון עם פרופ' זאב ספראי ובו הוא נשאל :מה לתרבות חומרית שמשקפת מציאות חיים ולמשנה שנהוג לראות בה ספר הלכה ?

המשנה נכתבה על רקע ארץ-ישראל. הבנת מציאות החיים בארץ- ישראל באותה תקופה, מסייעת לנו להבין לעומק את המשנה. לא תמיד יש להבנה השפעה על פסיקת ההלכה עצמה. דוגמא לכך זה עניין הזימון בסוף הסעודה בשלושה. מדוע המשנה החליטה שזימון עושים רק משלושה ומעלה? למה שתיים לדוגמא זה לא בסדר? התשובה לכך נעוצה בהבנת מציאות החיים שלהם. הסעודה באותה תקופה בנויה על בסיס הסעודה הרומית, שזו סעודה של שלושה אנשים שיושבים בטרקלין – חדר עם שלוש מיטות להסבה. כיום הסעודה שלנו בנויה אחרת, אך אין זה משנה מבחינה הלכתית, כי עדיין הזימון שלנו הוא משלושה ומעלה. ישנם מקרים שבהם כן לריאליה ולשינוי במציאות החיים, יש השפעה על ההלכה עצמה. לעניין הזימון סופרים רק את הגברים, מדוע? זה נובע מכך שהסעודה הרומית הייתה של גברים, הנשים ישבו בצד. כאשר התחילו לאכול מעורב, יש פוסקי הלכה שמתירים לזמן ביחד בחוג המשפחה. אני עצמי ירשתי כך מאבי, שירש זאת מאבותיו שהיו גדולי הרבנים בירושלים – הרב איסר זלמן מלצר והרב צבי פסח פרנק. לסיכום ניתן לומר כי הריאליה משפיעה על עיצוב ההלכה, אך מרגע שזה קורה להלכה יש חיים משל עצמה. חכמים מגיבים למציאות – לוקחים את המסגרת הנוכרית ומכניסים ערכים משלנו. חשוב לזכור כי להלכה יש קצב משלה ודווקא אמונתי בהתפתחות הלכה, מראה לי כי הפסיקה של כל דור היא משמעותית

ושאלת הסיכום:האם פרשני המשנה בעבר עשו שימוש בידע הריאלי של תקופת המשנה כדי לפרש ולהבין את המשנה?

קצת מאוד. פשוט לא היו להם כלים לעניין. לדוגמא אחד מהפרשנים הוא רבי שמשון משאנץ שחי בצרפת באזור המאה ה 12- , הוא מפרש את הדברים לפי מה שהוא ראה. גם הרמב"ן מפרש לפי מה שראה והכיר. מה שמעניין אצל הרמב"ן זה שלעיתים הוא זועם על מישהו שראה את המציאות אחרת. חשוב להבין כי הם לא עסקו בחקר ריאליה בצורה שיטתית. מה הכוונה בצורה שיטתית? הכוונה היא שאני שואל איך זה מסתדר עם כל הסוגיות ולא רק עם סוגיה אחת. לסיכום ניתן לומר כי מהפרשנים ניתן להבין את עולמם שלהם, יותר מאשר את העולם בו חיו חכמים

לקריאת הראיון כולו הקש בקישור לעיל

סיפור המגילה נרתם להצלת יהודי ונציה

(בעקבות פורים}

שער החיבור

רבי יהודה אריה מודינה הציג בפורים 1619 טרגדיה בשם אסתר (ראו משמאל). היה זה בעקבות פירסום מחזה של משורר איטלקי בשם "המלכה אסתר" (La reina Esther) אשר עודד התנצרות בעקבות המסורת הנוצרים של אירוע המגילה אך גם עשה בה שימוש פוליטי. הרב החליט להגיב על כך בדרך מקורית. גם הוא כתב את המחזה כאשר היו את המטרות הבאות:

• לשלול את המשמעות הנוצרית של המגילה ולהציג את הגישה המסורתית היהודית.
• לשרת את מצבה של יהדות ונציה שהיית אז כבר בגאטו ונציה למעלה ממאה שנה ונחשפה לשרירות הלב של שליטי העיר.

ההצגה ראתה אור במועד מתאים להופעה ב"מסכות" ללא חשש מהשלטונות. הדגש של המחזה היה שמצבם הנחות של היהודים אינו בשל העדיפות של הדת הנוצרים (כמו במסורת הנו צרית) אלה בגלל שהשליטים אינם רואים את נוכחתו של מיעוט יהודי בעיר ונציה בעין יפה. באותם הימים הובע דעה כי היהודים הם אלה הביאו לשחיתות במערכת המשפטית של העיר.

במחזה הופיע "רוחו של עמלק" הזועק על אבדן "הבן האהוב" המן ועשרת בניו. במחזה הודגש כי הוא נהרג בו ביום בו התכונן להרוג את כל היהודים. במערכה השלישית גילה הרב מודנה גישה חדשה למגילה, אשר שרתה את קהילתו: הוא גאה בסירובה של ושתי המלכה לציית למלך. הוא נעזר בדברי חז"ל (במסכת מגילה) לפיו ושתי, אשתו של אחשורוש היתה ממשפחת נבוכדנצר (ואולי אף תרמה לבחירתו למלך) . ייחוסה זה אפשר לה להתנהג כלפי בעלה בגישה המבקרת את עריצות השלטון- רעיון אשר בולטת לאורך המחזה. ושתי, הנלחמת בעריצות השליט, זוכה לאהדה מהצופה עד להתאבדותה ! אם זה לא ברור לצופה, לאורך המחזה היא בוכה על מר גורלה עקב היותה אישה.

הרב נשאר נאמן גם למגילת אסתר. אסתר המלכה נוהגת באופן מעשי ובשקט ובתבונה יחד עם מרדכי היהודי היא הצילה את עמה. היא האמינה ברבונו של עולם והצילה את עמה.

המקור: The Queen Esther Triangle: Leon Modena, Ansaldo Ceba and Sara Copio Sullam מתוך: דוד מלכיאל (עורך), אריה ישאג, ר’ יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ומכון בן צבי, תשס"ג-2003. עמ' 103-135

מרינה ארביב כתבה על המחזה בעיתון הארץ מיום 9 במארס 2012 והכתירה את הכתבה הו המין הנשי, שכל תכליתו בעולם להיות חץ של אסון - במשפט הכותרת נכתב:במחזה "אסתר" מאת רבי יהודה אריה מודינה, הגיבורה הראשית היא דווקא ושתי - המושפלת כמו היהודים באירופה וכמו הנשים באשר הן.

זרימה בנחל קנה

המפה נטענת...

{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"auto","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.148874,"lon":35.006561,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.125108,"lon":34.912899,"icon":""},{"text":"","title":"","link":"","lat":32.153379,"lon":35.339928,"icon":""}]}

ראשית הנחל (מסומן בחץ) - במזרח - מורדות הר-גריזים ממדרשת הרי גופנה העירו :"נחל קנה לא מתחיל ממורדות הר גריזים, אלא מתחיל כמובן מקו פרשת המים במעלה ואדי ינון בין חוות גבעות עולם לבין הכפר עקרבה, מערבית לכפר ינון" (ראו החץ הימני) ונשפך לנחל הירקון (מסומן בחץ) - במערב - ליד מחלף הירקון

זרימה מדהימה בנחל קנה 1.3.2012

זרימה בעקבות גשמי ברכה בשומרון, זרימה בנחל קנה כביש יקיר עמנואל

נחל קנה הוא נחל אכזב היורד nהר גריזים אל הים התיכון. בחלק ממנו נובעים מעיינות הגורמים לנופו הירוק של הנחל.

הוא אחד משלושת היובלים של נהר הירקון, ביחד עם נחל שילה ונחל רבה.

אגן הניקוז שלו הוא כ-240 קמ“ר מתוך אגן הניקוז הכולל של נחל ירקון שהוא כ-990 קמ“ר (‏שאר אגני הניקוז: נחל שילה – כ-400 קמ"ר, נחל רבה – כ-40 קמ"ר ושל יובלים אחרים ושל נחל ירקון עצמו – כ-310 קמ"ר) הנחל עובר מדרום ליישובים עמנואל, קרני שומרון, מעלה שומרון אלפי מנשה ונירית, ומצפון לישובים יקיר, נופים, עץ אפרים, שערי תקווה, אורנית, יער חורשים וחורשים. בבקעה בה עובר הנחל, נובעים מעיינות, מהם החקלאים הערבים משקים את פרדסי פרי הדר ושטחי הירקות. (הויקיפדיה העברית)

• קרני אלדד כתבה על "טבע הדברים" נחל קנה: דו-קיום תיירותי בשמורת טבע בשומרון

שטפונות חורף תשע"ב

שטפונות אדירים כמו שלא ראיתם מעולם

שטפונות אדירים כמו שלא ראיתם מעולם: נחל שילה ועוד

יום חמישי ז' אדר תשע"ב- 1.3.2012 יום גשום במיוחד ואנו יוצאים לצוד שטפונות בחבל בנימין

שטפונות ברחבי יהודה ושומרון - סרטון מקסים

שטפונות ברחבי יהודה ושומרון - סרטון מקסים

הפקה: שיראל בלייכר ונדב מלכה צילום: מרים צחי עריכת סרטון: מוטי פלדמן, "צינור" שירה: להקת להבה

שלום חברים,
ראינו חלק מן היופי הזה במהלך הסיור בחבלי בנימין ושומרון, ז' באדר תשע"ב, 1 במרס 2012.

חזרתי לאזור למחרת. המים נעלמו:נחל שילה זרם אל הירקון.הנחלים סאמיה ומכוך כבר הובילו את מימיהם הרבים לבקעת הירדן, סמוך ליריחו. גם השלג כבר הפשיר.

באדיבות: רון בריימן

סיורי ברמת הגולן

YouTube עליזה רוזן ודבורה דותן בתי את בוכה או צוחקת

עוד יש ילדתי תותחים על ההר בתי את בוכה או צוחקת -

מבט לגדות משרידי הכפר הסורי תאופיק

מאת: שבתאי שירן – "מורשת הגליל"
הוא עדיין שם, הטנק הסורי, וקנהו מופנה לבית הילדים בתל קציר, פגז אחרון התפוצץ ושתק במלחמת ששת הימים ואז נטש הצוות הסורי בבהלה את הטנק ונמלט על נפשו. מותיר את הטנק במחפורת, קנהו מכוון לתל קציר, ממתין לפקודת אש נוספת. תזכורת לכל מי שחושב למסור את השטח לידים עוינות.הזמן והחלודה עשו את שלהם, חלקים נלקחו והוא נותר בעמדתו, בלתי

הפעם נטייל לשרידי הכפר תאופיק, שם מעורר זכרונות קשים לבוגרים שבנינו, משם הופגזו ישובי הכנרת בדרך קבע. בליל ה 31 בינואר 1960, פעל כוח של גולני, כנגד הכפר כפעולת תגמול. ועדת שביתת הנשק הסורית-ישראלית גינתה כהרגלה את ישראל. נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הניע כוחות לתוך סיני.‏ והאזור עמד על סף מלחמה שנמנעה בסופו של דבר.

הטיול יתחיל בחניון עין עקוב, המהווה את נקודת הקצה הדרומית של שביל הגולן. האתר שוכן בגובה של 200 מטרים מעל פני הים על שפת מצוקי און התלולים, ומשקיף מערבה אל הכנרת מגובה של כ-400 מטרים. במקום ניצב מבנה אבן, שממנו זורמים פלגי מים אל בריכות אבן קטנות הערוכות בצורת קשת גאומטרית. היער ניטע על ידי קרן קיימת לישראל בשנות ה-70 וה-80, והוא משתרע על פני שטח של 1,200 דונם. במקום נטעו עצי אורן, ברוש, אקליפטוס, אלה ושיטה, המצטרפים לצמחייה הטבעית הכוללת צמחי פטל קדוש, עצי אשל ושיחי רותם ומלוח. ממנו נמשיך ברגל אל חורבות הכפר תאופיק ונרד לאורך השביל אל חאן אל עקבה שפירושו "חאן המעלה" שכן המילה עקבה מציינת דרך עולה ומתפתלת, מכאן שם העיר עקבה, שכנתה של אילת השוכנת בדרך העולה להרי אדום ויתכן לכך רומז הנביא ישעיה באמרתו "והיה העקב למישור" (מ', ד')
בתקופה הממלוכית שימש החאן תחנה חשובה עבור שיירות המסחר שעשו דרכן מנמל עכו לדמשק, נעקוף בזהירות משמאל את שרידי החאן ולפנינו המחפורת ובה הטנק הסורי. יש לצעוד בזהירות בין ערימות האבנים שכן הדרך אינה מסומנת והחאן במצב רעוע. אין לרדת מן השבילים, השטחים סביב חשודים במיקוש.
ניתן להמשיך לטייל למצפור נגב כינרות הקרוב שם עומדת עדיין עמדת הפילבוקס הבריטית, זכר לימים בהם עבר כאן הגבול הבינלאומי בין בריטניה לצרפת, תצפית נוף נ_ה_ד_ר_ת לדרום הכנרת. ניתן להמשיך לבונקר "הנברונים" שנועד לתותחים ארוכי הטווח שישראל חשבה להפעיל כנגד ירדן בימים בהם נראה היה שה"פתח" עומד להשתלט על הממלכה ואפשר לרדת רגלית לעין שוירח, מעיין ובריכה מתאימים לרחצה.

כיצד מגיעים? נוסעים מצומת צמח לכיוון חמת גדר (כביש 98). לפני חמת גדר פונים שמאלה ומטפסים בכביש המתעקל מאזור חמת גדר לכיוון מבוא חמה (כביש 98). לאחר כ- 4 ק"מ ישנו שלט חום המפנה שמאלה לחניון עין עקוב. נפנה שמאלה ולאחל כ- 100 מטר נפנה ימינה לעין עקוב (עין תאופיק). הדרך טובה לכל סוגי הרכב. מגיעים בסמוך לעץ הדקל ומחנים את הרכב.

שלושה ימי טיול ברמת הגולן בתנאי חצי פנסיון בהדרכת שבתאי שירן יערכו בימים א' – ג' דחוהמ"פ. לפרטים טל' 0523246827 או באתר למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים http://www.shiran.kr8.co.il/

החרוט בשמורת מי-עמי

(אתר יפה בדרך לצפון הארץ - גיליתי אותו בעזרת פורום צמחי בר - תפוז פורומים - המסייע היטב באיתור שמות צמחים)

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.502741,"lon":35.13917,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.502741,"lon":35.13917,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

החרוט בשמורת מי-עמי - באדיבות עמית מנדלסון טבע ונופים בישראל

שמורת מי עמי הוא אתר גיאולוגי וריכוז פריחה עונתית מרהיב לפי אתר "טבע ונופים בישראל" . בשמורה חרוט טוף, בגובה 474 מטר מעל פני הים, המכונה על-ידי תושבי האזור "פרונקל". חרוט הטוף ומחשופי טוף הם שרידים להתפרצות וולקנית קדומה מתחת לפני הים. בחלקו העליון של החרוט נמצאת שכבת גיר, שהורבדה מעל הטוף, ומכסה שטחים נוספים באזור.
על הצמחיה - חחרוט הטוף ובמדרונות למרגלותיו, יש באביב מרבדי פריחה מרהיבים של תורמוס ההרים. על שכבת הטוף צומחת בתה עשבונית, ובה בעיקר תורמוסים וכן סירה קוצנית. בכיפת החרוט, הבנויה גיר, גדלה גריגה הכוללת שיחי אלת המסטיק, לוטם מרווני, לוטם שעיר, לבנה רפואי ועוד.

• פרטים נוספים באתר טבע ונוף בישראל

"ילדי הזמן"

ילדי הזמן – עליית הנוער 1948-1933הוא שם ספרה של דבורה הכהן בהוצאת: יד ושם, מכון בן-גוריון ויד יצחק בן-צבי
ב-24 פברואר 2012, ב"מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות" של מקור ראשון הובא בקורת על הספר על-ידי ד"ר חיים שלם, מרצה וחוקר בתולדות השואה והתקומה במכללות ירושלים ואפרתה תחת הכותרת גשר לעולם חדש - בין השאר הוא ציין את הדברים הבאים:

• מתגלה ממשלת בריטניה בהגבלותיה המכוערות והדרקוניות (גיל, מימון ועוד) שגזרו את "גורלם של ילדים רבים שעמדו לעלות ונדחו בידי הבריטים אף בשל חריגה קלה ממסגרת הגיל (17-15) שהם קבעו" (61), כמיטב המסורת הבריטית "הנאורה" והצבועה.
• כמיטב המסורת הפלגנית שכה אפיינה את היישוב ולא פסקה עד עצם היום הזה: "פעילי תנועות הנוער שעסקו בפועל בבחירת הנערים… היו נאמנים לתנועות ששלחו אותם… זו הייתה המסורת בקרב השליחים הארצישראלים… התנועות עשו מאמצים בגיוס חברים לשורותיהן כדי להעצים את השפעתן" (68). זו הייתה בדיוק אותה רעה חולה, בבחינת די-אן-איי שהיה מובנה בחברה היישובית, ששילמה על כך מחיר כבד בכל הקשור למחלוקת סביב פרשת "ילדי טהרן" מספר שנים מאוחר יותר.
• בפרקו התשיעי של הספר, "ילדים בעין הסערה", הפותח בהצגת גורל ילדי עליית הנוער במלחמת העולם השנייה, מדגישה המחברת נתון חשוב ביותר, המעיד אולי יותר מכול על הצלחת החינוך בארץ למרות כל חילוקי הדעות והקשיים. 2,000 מתנדבים לצבא הבריטי במלחמתו בנאצים, מתוך המספר הכולל של 26,000 מבני היישוב, באו מקרב שורות בוגרי עליית הנוער. ובעידן האייטמים התקשורתיים הנוכחיים צריך לציין כי 200 מתוך 4,000 הנשים המתנדבות היו בוגרות עליית הנוער. זהו אחוז גבוה יחסית לכלל מתגייסי היישוב

כרזות אנטישמיות באוניברסיטה הקתולית של מילאנו

הכרזה בכנס:נאציזם, ציונות משטרים טוטליטריים אחרים: בריתות והשתקת אמיתות לא-נעימות

"הכרזות אלה פוגעות בנו אזרחי האמונה היהודית" הודיע דניאלה נחום, סגן נשיא קהילת יהודי-מילאנו. אנו קוראים לנשיא אוניברסיטת להסירו. הוא טען כי ההכרזות, שהיו תלויות השבוע בחצר של האוניברסיטה הקתולית ומכריזות על הכנס פוגעות ביהודים.

במודעות הופיע פרופיל של הרודן בניטו מוסוליני ויהודי, בעל אף נישרי ואזנים בולטות לפי מיטב הקריקטורות האנטישמיות. על מנת למנוע ספק בכוונות נכללת במודעה העטיפה לספר האנטישמי: Il fez e la kippah” di Andrea Giacobazzi

הפוסטר נתלה את במועדון ארגון הסטודנטים שקרוב לתנועת ה"ליגה הצפון" - התנועה לבידול חבלי צפון איטליה מהמדינה הנוכחית.

• המקור:בטאון קהילת יהודי מילאנו

יהדות בזל- בהשפעה ציונית

בית הכנסת בבזל,המקןר:ויקישיתוף

יואב שורק ב"מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות" של "מקור ראשון" מיום 8 במארס 2012 כתב על עיר קטנה ובה גשרים - רשמי ביקור מהעיר ומהקהילה היהודית. הביקור נערך בעקבות כינוס הקונגרס הציוני הראשון בעיר בשנת 1897 ודן בשאלה מדוע דווקא התכנס בעיר הזאת. בהמשך, הוא הציג את הקהילה היהודית בעיר. ובין השאר כתב:

• את עקבותיו של הרצל עדיף לחפש אולי דווקא במבנה שאינו קשור אליו ישירות – בית הכנסת היפה של באזל, שהוקם בשנות השלושים של המאה הי"ט ומשמש עד היום את הקהילה המקומית. "מתוך כבוד לדת הלכתי לבית הכנסת בשבת לפני הקונגרס", כתב הרצל, "וכאשר עמדתי על הבימה הייתי נרגש יותר משהייתי בכל ימי הקונגרס. הברכה הקצרה שנשאתי בעברית חנקה את גרוני ברגש רב". אולי הוא הרגיש כבר אז שרק בית הכנסת ישמור באמת את ההערכה העמוקה למפעלו של החוזה.
• בית הכנסת הוותיק של באזל פועל גם היום תחת הנהגתו של רב שהציונות היא חלק מתפיסת הקהילה שלו. הרב ירון ניסנהולץ, בוגר ישיבת 'אור עציון' וכולל 'מרץ' במבשרת ציון, פועל בעיר כבר תשע שנים – בתחילה בתפקידי הוראה, ובשנים האחרונות כרב הקהילה המרכזית והרשמית, זו המקפידה להכיל את כולם.
  "ציונות לא מתחילה ונגמרת בשאלה אם מברכים כאן את מדינת ישראל וחיילי צה"ל", מסביר לי הרב ירון בביתו, שבו הוא ואריאלה אשתו מגדלים חמישה ילדים במרחב עברי לחלוטין, כשברקע נשמעים שירים עבריים. "מדובר כאן בשאלה מה מידת האחריות שלי כלפי החברה היהודית וכלפי מי שמבקשים להצטרף אליה".
• הקהילה שמנהיג הרב ניסנהולץ בבאזל היא הקהילה ה'כללית' (Israelitische Gemeinde), זו שלא נתחלקה מעולם לרפורמים ואורתודוקסים. יהדות שוויצריה ידועה כדתית למדי, והקהילה הלא גדולה מקיימת ללא בעיה מניינים קבועים בכל ימות השבוע, גם בחורף, כאשר מניין השחרית מתכנס כשבחוץ עדיין שורר חושך. עם זאת, על הקהילה נמנים גם יהודים רבים הרחוקים משמירת מצוות, וגם זוגות מעורבים; את תפילות השבת פוקדים גם חלק מחברים אלה, וגם ישראלים אחרים העושים בעיר, אם לשעה ואם לשנים.

האם יש ויסקי כשר

הצילום מקורו באתר

בנושא זה יש דיון בכתבה נביא רק את סופה הרבנות והבד"ץ לא מוכנים לתת הכשר לבקבוקי וויסקי אתר סרוגים
אז מה מותר לשתות?- פי מה שלי נראה, כל הבלנדד ויסקי הפשוטים של ה-3 שנים, הם מותרים בלי חשש שערבבו בהם וויסקי שיושן בחביות יין. ככל שהויסקי ישן יותר (ויקר יותר) יש יותר סיכוי שערבבו בו סינגל מאלטים שייושנו בחביות יין.

בדירוג הכשרות שעשה הרב זמלמן הוא מחלק בין כשר למהדרין (למשל ג'וני ווקר רד לייבל), לא למי שנוהג מהדרין, מותר על פי רוב הדעות, יש היתר על פי פוסקים חשובים ואסור לגמרי.

ויסקי שיושן בתהליך כפול, מצויין על התווית בכיתוב כגון Double Maturation, או Double Wood או Double finish הוא בעייתי כמו שאמרתי, כי ליצרן יש רצון שטעם היין ייקלט בויסקי. בנוסף לכך כל סוגי הויסקי שכתוב על התווית כי הם יושנו בחביות יין אסורים, כי אם היצרן ציין זאת, סימן שבוודאות הוא מעוניין בטעם היין.

אז אם נחזור לשאלה הראשונה, למה אין על ויסקי חותמת כשרות?

אין השגחה על תהליך ייצור הויסקי, וכל ההיתרים מסתמכים על החוקים במדינות השונות המקפידים על תהליך הייצור. ככל שהויסקי הוא פשוט יותר כך הוא נחשב כשר יותר, כשחששות בדבר יישון בחביות יין פוחתים. ויסקי יקר יותר מכיל בעיות כשרות רבות יותר, והיתרים דחוקים יותר. במקומות בהם אין פיקוח על ייצור הויסקי הוא אסור בשתיה.

מוסיקה להנאתך

(HD) Verdi - Aida - Triumphal March - Lund International Choral Festival 2010

מארש הנצחון - האידה - ורדי - עם 476 זמרים ו-60 נגנים למעלהמ-400.000 צפיות

Bizet - Carmen - Habanera

Bizet - Carmen - Habanera 580,000 צפיות

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג
  

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב

• צ"ג':ראש השנה ופרשת וילך - תשע"ב
  
• צ"ב':פרשת ניצבים - תשע"ב
  
• צ"א':פרשת כי תבוא - תשע"ב
  
• צ':פרשת כי תצא - תשע"ב
  
• פ"ט:פרשת שופטים - תשע"ב
  
• פ"ח:פרשת ראה - תשע"ב
  
• פ"ז:פרשת עקב - תשע"ב
  
• פ"ו:פרשת ואתחנן ושבת נחמו
  
• פ"ה:פרשת דברים ושבת חזון
  

ספר במדבר

• פ"ד:פרשת חוקת
  
• פ"ג:פרשת קרח
  
• פ"ב:פרשת שלח לך
  
• פ"א:פרשת בהעלותך
  
• פ:פרשת נשא
  
• ע"ט:פרשת במדבר וחג השבועות
  

ספר ויקרא

• ע"ח:פרשת בחוקותי
  
• ע"ז:פרשת בהר
  
• ע"ו:פרשת אמור
  
• ע"ה:פרשת אחרי-מות קדושים
  
• ע"ד:פרשת תזריע-מצורע - מברכים חודש אייר
  
• ע"ג:שביעי לחג הפסח
  
• ע"ב:חג הפסח
  
• ע"א:פרשת צו
  
• ע':פרשת ויקרא
  

ספר שמות

• ס"ט:פרשת ויקהל-פקודי ופרשת פרה
  
• ס"ח:פרשת כי תשא
  
• ס"ז:פרשת תְּצַוֶּה
  
• ס"ו:פרשת תרומה
  
• ס"ה:פרשת משפטים
  
• ס"ד:פרשת יתרו
  
• ס"ג:פרשת בשלח
  
• ס"ב:פרשת בא
  
• ס"א:פרשת וארא
  
• ס':פרשת שמות
  

ספר בראשית

• מ"ד: יום הכיפורים
• מ"ה: חג הסוכות
• מ"ו: פרשת בראשית
• מ"ז: פרשת נח
• מ"ח:פרשת לך לך
• מ"ט:פרשת וירא
• נ'א:פרשת וירא - עלון שני
• נ'ב:פרשת חיי שרה
• נ'ג:פרשת תולדות
• נ'ד:פרשת ויצא
• נ'ה:פרשת וישלח
• נ'ו:פרשת וישב
• נ'ז:פרשת מקץ
• נ'ח:פרשת ויגש
• נ'ט:פרשת ויחי